 |
16.
לפרח (בעצם לכולם)
י,
24/05/05 00:14
|
אל תהיו פאראנואידים. לא מצנזרים אתכם. משום מה, יש לפעמים תגובות שלוקח להן המון זמן. בסוף הן מגיעות, ואז זה די משעשע לראות אותן פעמיים, בכל מיני ניסוחים והתנצלויות.
סבלנות:)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
צודק !
פרח,
24/05/05 05:34
|
|
 |
15.
ל-י, ופרח.
מיאמוטו מוסאשי,
חמש הטבעות,
22/05/05 21:36
|
סליחה י, תבלבלתי. התכוונתי להגיד שזה וודאי עבורי כמו שוודאי עבורך שכדור הארץ מקיף את השמש ולא כפי שכתבתי.
שנינו מקבלים זאת כעובדה על אף שהחושים שלנו וההיגיון האישי הנסמך עליהם אומרים לנו ההיפך.
זה נובע מההסברים ההגיוניים של התצפיות החישובים הניסויים והמסקנות שהציגו בפנינו נציגי המדע המודרני. המסקנות שלהם, על אף שלא בדקנו אותן בעצמנו, עברו את מחסום השיפוט ההגיוני שלנו על אף שהחושים שלנו מציגים לנו תמונה אחרת. זו גם העמדה שבה אני נמצא אל מול מסקנותיו של שטיינר והיא מתבססת לא במעט על הדרך המיוחדת בה הוא מציג את דבריו. הנושאים שהוא דן בהם מטשטשים את העובדה שמוצגת שם חשיבה מדעית טהורה וזה לא ניכר בקריאה ראשונה או שניה.
למסקנה המדעית שהוצגה כדוגמה יש יתרון מפני שהיא מוסכמת על רוב האנשים וזה הופך אותה לקלה יותר לעיכול.
בימים האחרונים אני סובל מנפילות חוזרות ונשנות של המחשב (כן, החיים הם סבל) ומתקשה לעקוב אחר ההתרחשויות.
אחת המחשבות העיקריות שהעסיקו אותי בזמן הנפילות הייתה האם ישנה דרך שבה אוכל לאחד מחדש את שניכם ולהחזיר עטרת ידידות ליושנה, מבלי להתדרדר לרגשנות דביקה מצד אחד או להתנשאות של ''חכמים'' מצד שני.
השמחה שלי לא ידעה גבול כשגיליתי בין נפילה אחת לשניה (שמיד תגיע) שהנס התרחש מעצמו.
וזה בכלל לא משנה אם היינו עדים להשפעה מאגית של שאיפה עזה או לצירוף מקרים. מה שחשוב הוא התוצאה המבורכת.
יששששששששששששש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני לא מאמינה ! צינזרו את
פרח,
23/05/05 07:41
|
התגובה שלי (מלפני כמה שעות), וזה אחרי שפעם השווצתי בפני י'' שלי אף פעם לא מצנזרים תגובות. כנראה שכשכתבתי ל-י'' (בדיון 12) שאכן צריך להפסיק עם התגובות האלו, מישהוא לקח אותי ברצינות...
טוב, נו... רק רציתי להגיד שרגשנות זה אף פעם לא דביק. זה דווקא אחד מטעמי החיים שהופכים את נשמתנו לססגונית יותר.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
היי מיאמוטו
בגינת הניו אייג,
23/05/05 04:04
|
א. רגשנות היא אף פעם לא דביקה ! אוי ואבוי למי שאיבד אותה ....
ב. מסכן מי שסוחב כעסים ועלבונות והתחשבנויות ועוד רעות חולות כאלו שמעיבות על נשימה ונשמה צלולה ונקייה, ולא יודע לנפות את המוץ כדי להנות מהבר.
ול-י'' , גם אני תוהה לעיתים מה שווה כל רוח הניו- אייג'' שאני קוראת כאן כל מיני תגובות של כל מיני אנשים, אבל לא איבדתי תקווה ! וגם הם ילמדו להנות מהדבש ולהתייחס בחיוך אל העוקץ...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מקום לדאגה
י,
22/05/05 23:34
|
כמו שקורה לפעמים, גם הפעם, אלמלא הסבת את תשומת ליבי ל''טעות'' לא הייתי מבחין בה, וקראתי את מה שכנראה התכוונת, וזו הסיבה לדאגה - שפיספסתי את הקריאה המדויקת, ונחפזתי לראות את מה שנדמה לי. וחבל, כי אילו הבחנתי בעצמי, הייתי מרויח בדיחה ענקית.
לבי לבי לסובל מנפילות המחשב ומניתוקים. תהא נחמתך בהתגשמות הניסים. בסופו של דבר, (לאחר שהשקעתי מחשבה בעניין), אם מחשבה ורצון כל כך פשוטים לא יכולים להתממש, מה שוה כל רוח הניו-אייג'?
ושאלה (כמובן). ''חמש הטבעות'' בא כדי להבדיל אותך ממתחזים, או שאתה מכוון לשם במיוחד?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
גם וגם.
מיאמוטו מוסאשי,
23/05/05 01:16
|
גם כדי להבדיל ממתחזים. אבל יש גם קשר ישיר לשם.
מיאמוטו מוסאשי היה סמוראי שנחשב לאומן סיף שלא קמו לו מתחרים ולאסטרטג אומן. ספרו ''ספר חמש הטבעות'' נחשב לתנ''ך הפילוסופי והאסטרטגי של כל אומנויות הלחימה ושל כל המצביאים היפנים, וכיום גם של כל אנשי העסקים היפניים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
סוף סוף
מיאמוטו מוסאשי,
23/05/05 16:53
|
כמה חיכיתי שכבר ישאלו אותי לפשר השם. התייבשתי שבוע עם התשובה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יש לי מנהג
י,
23/05/05 18:37
|
הואיל ולא הכל אני יודע אני מנסה להשלים. והואיל וכולנו מקוונים, קל ורצוי לחפש תשובות באינטרנט (לפחות לאותן שאלות שעליהן אפשר לענות באינטרנט). לפיכך, טרחתי ויגעתי ומצאתי כבר אחרי התגובה הראשונה. (ומדי פעם אני ממליץ למגיבים השואלים שאלות להעזר באותה שיטה).
כך שהשאלה המסוימת שלי לא היתה על מקור ומשמעות השם, אלא יותר ספציפית, כלומר למה כיוונת דוקא לשם, ואולי עוד יותר ספציפית, האם אתה באופן אישי לומד ממנו ועוסק בתחום.
מכיוון שכנראה ציפית לשאלה כפי שציפית (כלומר פרוש השם), ענית על השאלה, והחלטתי להניח לך.
אלא שכאן, האגו דיגדג לך להוסיף עוד תגובה, והתוצאה הייתה שגם לי דיגדג באגו, שהוליד את התגובה הזאת.
כך השאלה שלי חזרה לחיים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא , זה שייך לעבר הרחוק מאד
מוסאשי,
23/05/05 22:18
|
|
 |
14.
הנשמה היא הגשר בן הבורא לבריאה
nissimlev,
19/05/05 19:06
|
הנשמה היא הגשר בן הבורא לבריאה כי הוא הפיך בא רוח חיים כשהיא בשליטה על בריאתה כלומר על האדם שהיא חיי בו היא מהללת את האלוהים כל הנשמה תהלליה ככה היא כלואה בתוך הגוף ואין זכויות של ממש רק הרבה סבל כי האדם שומר עליה בשבילו ולא נותן לה לינשום ,
הגב לתגובה זו
|
|
 |
13.
טלה, נשמה # נשימה
samlev,
19/05/05 06:57
|
הנשימה היא הכלי שמחבר את הנשמה לגוף, לא נושמים - לא חיים, נושמים רדוד חיים רדוד, נשימה מלאה - חיים מלאים,
לכן, הנשימה היא גם הכלי שאיתו אנחנו מדחיקים, יוצרים חסימה אנרגטית.
תבדקי מה קורה לנשימה במצבים שונים בחיים כמו, פחד, כעס, לחץ וכו' ותראי שהיא ניסגרת יחד עם כיווץ הגוף.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
12.
ל-י, הבהרה להבהרות לא בהירות.
מוסאשי,
19/05/05 03:17
|
העובדה שביקום (ולכן גם בנו עצמנו כחלק ממנו), מתרחש ''לנגד עינינו'' הרבה יותר ממה שהחושים שלנו יכולים לקלוט, נמצאת בהתאמה מלאה עם החשיבה המדעית בת זמננו.
הויכוח בין המדען לבין מי שטוען לחוויה רוחנית אותנטית שמעבר לחושים, הוא בשאלה אם מדובר רק בתופעות כמו גלי רדיו, קרניים אולטרא סגולות, אינפרא אדומות, רנטגן, סונאר וכו', שהיחוד שלהן הוא בכך שהמדע הצליח ללמוד על קיומן באמצעות פיתוח מכשירים המתרגמים את התופעות הללו לתופעות אחרות נקלטות בחושים שלנו, ובכך הפך אותן לברות מדידה ושימוש, או שקיים עוד ספקטרום רחב ביותר של התרחשויות תופעות וכוחות שניתנים לחוויה אישית אך עדיין אינם ברי מדידה עבור המדע בימינו (ואולי גם לא יהיו).
בנקודה הזו, אם המדען ישר עם עצמו, הוא יאלץ להודות שהוא אינו יודע, וכי שלילה על הסף לא רק שתהיה מנוגדת לחשיבה המדעית, אלא שהיא גם מתכחשת למה שהמדע כבר הוכיח בוודאות.
מכיוון שדיברת על כח החיים ניתן לקחת אותו כדוגמא. אנחנו יכולים להסיק את קיומו של כח כזה באמצעות החשיבה שלנו. כח שמאפשר לאדם חיה או צמח לגדול ולהתפתח מנבט קטן, ומאפשר להם להתרבות ולהחליף חומרים עם הסביבה שלהם. כשאותו כח נעדר פתאום, הגוף מתחיל להתפרק חזרה ליסודות הכימיים שמרכיבים אותו.
אותו ''כח'' אינו מקובל כרגע כלל וכלל על הזרם המרכזי של המדע המודרני שרואה במקומו רק תהליכים כימיים וביולוגיים מורכבים אבל בהחלט לא ''כח''.
מצד שני, ישנן עדויות אישיות וסובייקטיביות הטוענות כי כח כזה אכן קיים באופן קונקרטי וכי ניתן ''לראות'' אותו, וכי הוא אינו רק מושג מופשט. (ורק כדי שלא אאבד במחי תגובה אחת את כל ההערכה שרכשתי בעמל כה רב, נסתפק בכח החיים, ולא נדבר על עוד אפשרויות אחרות :)).
המדע, כאמור, אינו נמצא בעמדה המאפשרת לו לשלול זאת. רק לומר כי אין לו את הכלים לשפוט את העדויות הללו.
כשאנו עצמנו נדרשים לשפוט עדויות כאלו ולהכריע אם הן בגדר הונאה מתוחכמת או עדות אותנטית, אנו צריכים לשקול, בין היתר, גם את ההקשר הכללי בו הדברים נאמרים, גם את המניעים האישיים של המעיד, וגם את האפשרות שהוא משלה את עצמו ושמשאלות הלב הכמוסות שלו בונות עברו עולם דמיוני שאינו קיים. אבל לא לשלול על הסף את עצם ההיתכנות של תופעה כזו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מוסאשי - כתבת נפלא !
פרח,
20/05/05 02:52
|
אשמח לשמוע עוד אפשרויות של כוח החיים. מצד אחד אני מאמינה שכשאדם מת הנשמה ביחד עם גופו תורמת את חלקה לשרשרת המזון ... אני לא מאמינה במסעות של הנפש לבדה לעולמות אחרים. ומצד שני במו עיני ראיתי אנשים ששכלו את היקר להם מכל - ילדיהם - ושנשמתם נשברה. אין לי שום הגדרה אחרת למצב . במו עיני ראיתי אנשים כבים והולכים , וההגדרה היחידה שמצאתי לכך היא שנשמתם כבתה בעודם בחיים. בעקבות זה כלו כוחותיהם וייצר החיים ובסוף הם נפטרו משברון לב.
דבר שני דיברת על כוח החיים שנעדר פתאום. ומה עם הזדקנות טבעית של כוחות החיים? כמו שהגוף מזדקן גם הנפש מצטלקת ונחבטת ומזדקנת.
נ.ב. : יש לך כשרון נדיר להמציא שמות חדשים. אני עובדת על זה כבר זמן מה ושום דבר חדש לא עולה במוחי... :)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
chi and soul are not the same
ל"ת
china shop,
21/05/05 19:59
|
|
 |
אפשרויות נוספות.
מיאמוטו מוסאשי,
המקורי,
20/05/05 23:41
|
נכון שניתן להחזיק בדיעה שעל אף שיש לנו חיים נפשיים עשירים שכוללים בין היתר גם את האפשרות לחוות שברון לב ודעיכה, ויחד עם זאת להאמין שהחיים הללו הם רק תוצאה של תהליכים ביוכימיים מורכבים ושדבר לא נותר מהם כשהתהליכים הללו מפסיקים להתחולל.
האפשרות שהזכרתי, (שכאמור המדע אינו יכול לשלול), של קיומו של מצב תודעה שאינו תלוי בתהליכים פיזיים כאלה מתבססת על טענותיו של רודולף שטיינר שניתן באמצעות אימון שיטתי של המחשבות הרגשות והרצון לפתח את היכולת לחוות באופן בלתי אמצעי, בין היתר, את אותו כח-החיים וכך להיווכח בעובדה שחיי האורגניזם ''מוחזקים'' ע''י דבר מה נעלה יותר מתהליכים ביוכימיים גרידא. (כמובן שאותו כח יכול לעזוב את הגוף גם בפתאומיות וגם עקב שחיקה הדרגתית).
באשר לאפשרויות הנוספות מעבר לכח-החיים, הוא טוען שככל שהאימון הזה מרחיק לכת יותר, אנו מתחילים לחוות, בסדר עולה, גם את הרגשות המחשבות והרצון הרגילים שלנו כביטויים של עולם רוחי, שזקוק אמנם לעולם הפיזי כדי לבוא לידי ביטוי באופן שבו אנו מכירים אותו, אך בשום אופן אינו תלוי בו. במילים אחרות, אנו הופכים להיות מודעים לחלקים בהוויה שלנו שכרגע אנו לא מודעים להם ונוכחים בכך שהם אינם תלויים בקיום הגופני שלנו.
במסגרת הצרה של התגובה הזו זה יכול אמנם להשמע כמו ''ממבו ג'מבו'' אבל זה מאד רחוק מזה.
פרטים נוספים ניתן למצוא בין היתר ב-
http://wn.rsarchive.org/Books/GA010/English/GA010_index.html
הגב לתגובה זו
|
|
 |
למיאמוטו - תודה !
עדיין בגינה,
22/05/05 03:29
|
תודה על הלינק. התחלתי לקרוא בו על ה-Knowledge of the higher worlds and its attainment By Rudolf Steiner
ונראה לי שיהיה לי הרבה חומר למחשבה בקרוב.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ראיתי אותך. איתי גמרת:)
י,
21/05/05 21:18
|
|
 |
אופס, חשבתי שכבר הלכת :).
מוסאשי,
פילטר,
22/05/05 02:37
|
בדוק בדיוק באותה המידה שעבורך זו עובדה שהשמש סובבת את כדור הארץ.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
סתם צחקתי. לא ציפיתי לתגובה...
בגינת הניו אייג,
23/05/05 03:36
|
ואתה צודק, גם אני אומרת לעצמי שצריך להפסיק עם התגובות האלה...וממשיכה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא
ל"ת
י,
22/05/05 21:18
|
|
 |
היי - י'
בגינת הניו אייג,
22/05/05 20:15
|
אומנם אני בגינת הניו אייג'' הרוקחת ורוחשת החיים, אבל עדיין לא פיתחתי שורשים ניו - אייג''ים ואני לא ממש עולה ופורחת. (ולכן השם התאדה לו). יש בגינה גם עצים ופרחים אבל גם רמשים וכנימות בנוסף לארנבונים (שמציצים ובורחים) ועוד שלל חיות למיניהן...
אתמול הלכתי ל - Barnes & Noble ושם מצאתי המון ספרים על הניו - אייג'' , כך שנראה לי שיהיה לי מעתה ואילך יותר מה לקרוא.
וגם אני עם אותו שם פחות או יותר שלא מגביה עוף ויוצא מתחום הגינה....
תגיד, שאמרת: ''ומי יודע אם לא למעלה מזה'' - התכוונת לחתונה הלכה למעשה בינך לבין ידידך ? כי אני ממש הזלתי דמעות של התרגשות. אין כמו כתבה על הנשמה בלצאת בכזאת הצהרה מלבבת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
כמו כולם
י,
22/05/05 18:28
|
אומר לעצמי שצריך להפסיק עם התגובות האלה...וממשיך.
וכמו שאת רואה, קל להתחקות על עקבותי, בעזרת השם - הקצר אך (כמעט תמיד) עקבי.
ומצד שני, למרות הקושי שבמעקב אחרי מגיבים חמקניים יותר, אני שמח לראות שבסופו של דבר, הגעת למסקנה הנכונה בעניין הטיב והטעם שבתגובותיו של מגיב אחר.
וגם את, אני רואה, עולה ופורחת:)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
י'' - מה שלומך ?
היושבת בגינה,
22/05/05 16:28
|
|
 |
העיקר - יש לי תחליף:)
י,
22/05/05 16:10
|
והואיל כבר נפרדנו פעם, אני מאמין שנשרוד בכל זאת (ומי יודע אם לא למעלה מזה).
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תפסיקי לעבוד עם הראש!
ל"ת
מוסאשי,
20/05/05 08:41
|
|
 |
ל - ''מוסאשי''
מגני הניו אייג,
22/05/05 03:35
|
אין סיכוי שטיפוס לא רוחני כמוני יפסיק לעבוד עם הראש. ויהיה נחמד עם גם אתה תצטרף לחוג העובדים מהראש, כי עד עתה עם כל החיקויים וגניבת השמות (אבל לא סגנונות הכתיבה וצורת החשיבה) נראה לי שאתה עובד קצת יותר מידי מהלב ולא מהראש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לפרח
עשב בר,
23/05/05 04:36
|
אין דבר כזה, יותר מדי מהלב. פרט לכך, תיאורי טבע כפייתיים שבאים מהראש - זה משעמם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לעשב בר
פרח,
24/05/05 05:40
|
אם אני חלק מניסוי אני רוצה לדעת על זה. צריך את הסכמתי לכך. לא ?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בקרוב תדעי
עשב בר,
24/05/05 00:01
|
|
 |
כל הכבוד
י,
23/05/05 15:31
|
|
 |
עשב בר - צר לי שאתה משתעמם
פרח,
23/05/05 06:10
|
אבל אני לא על במה ולא קומיקאית, ולכן אם תאוריי נראים לך משעממים - דלג עליהם.
ולמה להגיב בעילום שם ודמות לכל מיני דברים שאני כותבת זה פחות כפייתי מכל מיני תאורי טבע ?
אין לי מושג למה אתה עושה זאת ומה המטרה ?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אמן
ל"ת
י,
19/05/05 09:24
|
|
 |
11.
ביהדות הנשמה משולה לנר ...
יעקב,
18/05/05 14:26
|
התנהגות הנשמה היא כמו נר
נר אחד יכול להדליק אין סוף נרות!
וגם להפך אם ניקח מספר נרות ונאחד אותם ביחד הם יהפכו ללהבה אחת !
הגב לתגובה זו
|
|
 |
חבל ש...
jew,
18/05/05 18:42
|
שלא הרחיבו יותר בעניין של הנשמה ביהדות! זה ממש מעניין...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
אוי כמה שטויות
אני,
18/05/05 13:52
|
ח'ברה.. הגיע הזמן שתתחילו ללמוד את הדבר האמיתי: חכמת הקבלה!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
קבלה
טלה בר,
19/05/05 06:48
|
כשמדברים על שטויות - זה אולי האוסף הגדול ביותר בספרות העולמית.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
טלה, למה להרוס?
איילת,
19/05/05 12:10
|
את ברצינות מאמינה שכמה מיתוסים נחמדים וסיפורי עם ארכיטיפיים הם פחות שטויות מספרות הקבלה? אני חושבת שגם זה וגם זה, בכלל לא שטויות. או שמישהו התחזה אלייך.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
או! זאת הבעת דעה אישית :)
ל"ת
י,
19/05/05 09:34
|
|
 |
9.
נשמה
יוסף.ש.,
עם כל הנשמות,
18/05/05 10:13
|
בחיי החולין, קשה להבחין בנשמה בתוך קלחת העשיה. כאשר נרגעים קצת פתאום מתגלה לנו הנשמה שלנו כישות נפרדת מהגוף אך קשורה אליו בצורה מאד אינטימית. לפי התנסותי האישית., הנשמה שלי היא זו שמתבוננת בגוף שלי ושל אחרים כמו שנהג מתבונן במכוניתו תוך כדי נסיעה. לגוף יש את תוכנית העבודה שלו שנקבעה על ידי חוקי טבע נסתרים. השליטה שלנו בגוף היא מעטה. רב הפעולות נעשות בצורה אוטומטית. אפילו רב המחשבות צצות להם מאי שם. הנשמה שלי מקבלת את מה שהגוף עושה גם שהוא טועה. בעדינות משנה אותו כדי שיה בריא פיזית ונפשית. כל זאת כדי לשפר את נישמתי בעזרת הכלי שלי שנקרא גוף. התנסות נוספת שיש לי שכל הנשמות שאני נפגש איתם מאד דומות לכן קל לנשמה לאהוב נשמה אחרת .אבל הגוף לפעמים מגיב בצורה שלילית כלפי אדם שאנו אוהבים כי כך הנשמות מתנסות באהבה ארצית (בדרך השלילה) כדי להעריך את האהבה האלוהית הטהורה (בין הנשמות ללא גוף).
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שאלה ליוסף
שי,
מרכז,
18/05/05 13:11
|
הי יוסף, תודה על תגובתך המעניינת למאמר, אמור לי בבקשה איזה סוג של מדיטציה אתה מתרגל? כמו כן, האם אתה יודע אולי מה ההבדל בין תרגול מדיטצית הויפאסנה לבין תרגול הזן. אינני מצליח לקבל מידע על עניין זה. לתשובתך אודה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא חשוב
יוסף ש.,
צפון,
18/05/05 21:23
|
שי היקר אני לא יכול להמליץ לך על מה שאני מתרגל כי מדובר בבחירה אישית. מה שאפשר להמליץ לך זה להתנסות במספר מדיטציות ולראות שזב משפיע לטווח ארוך. אם החוויה היא זמנית, תמשיך הלאה, אם החוייה מחזיקה, תמשיך איתה. חשוב גם המדיטציה תאפשר לך לחוות שקט ללא מחשבות, ותהיה ללא מאמץ. רק להקדיש כמה דקות ביום זה הכל, השאר להמשיך את החיים רגיל. זה מה שאהי עושה כבר 25 שנה עם תוצאות מדהימות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה יוסף,
ל"ת
שי,
מרכז,
19/05/05 10:39
|
|
 |
8.
נישמתי יצא מהתא
dafna57,
רמת גן,
18/05/05 09:10
|
רק לפני שנה שהייתי בת 47 עברתי מות.שחזרתי לחיי נישמתי משוחררת שהיתה מחובא בתא פנימי. עד לפני שנה שרדתי בהפעלת הגוף,עכשיו הגוף והנשמה הגיעו לאיזון . שהייתי בחומריות בלבד פעל רק השכל,הרוחניות הגיע לי אז הרגש פועל ע''י הנשמה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הגדרה
טלה בר,
19/05/05 06:45
|
אם את משתמשת בחופשיות כזאת במלה נשמה ובהתייחסות אליה - אז איך את מגדירה אותה?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
אוי..אוי..אוי... איזה בורות
יהודי פשוט,
18/05/05 09:06
|
הנשמה א. היא חלק אלו-ק ממעל. ב. היא גילוי רוחני שיכול לבוא לידי גילוי רק אצל יהודי מעצם סגולת נשמתו. אצל הגויים קיים גילוי רוחני רק עד מדרגת ה''נפש''. ג. רוב היהודים לא זוכים בחייהם לגילוי החלק הנשמתי לה הם ראויים - במקרה הטוב אולי לגילוי ה''רוח''. ד. נבואה מתגלת באדם רק שהנשמה שורה בו והיא התגלתה לאורך כל הדורות רק ביהודים שהכשירו עצמם לקבל אותה ולא בגויים- לכל המסתייגים כנראה שאינכם יודעים מהי נבואה אמיתית. ה. אשרינו מה טוב חלקינו- ימותו הקנאים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נשמה/נפש/רוח
ט,
19/05/05 06:44
|
קודם כול, אין בעברית רגילה שום הבדל בין נפש לנשמה (וכל שלוש המלים קשורות בנשימה). רק המיסטיקה היהודית היא שהבחינה בין שלושת המושגים (דרך אגב, גם על הרוח כתבתי מאמר שהופיע ב''האייל הקורא''), ואחת הסיבות שהשתמשתי רק במלה נשמה ולא הכנסתי את הנפש היא כדי שלא לבלבל. אבל השתיים זהות ביניהן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שמע ישראל איזה דפ''ר
כמה רמות מעליך,
18/05/05 14:47
|
קודם כל למה אתה קורא לעצך ''יהודי פשוט'' הרי לפי דבריך אין דבר כזה. רק ליהודים נגלית הנשמה? אולי בגלל שככה נשמעו היהודים בגולה התגברה השנאה אלינו.
תתעורר, אתה לא יותר מיוחד מחמור, אולי עם מוח יותר גדול (אולי). וככה כל בני האדם
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני מצטער...................
כמה רמות מעליך,
18/05/05 16:14
|
לא יודע מה קורה לי? כתבתי שטויות מקודם, אני פשוט אהבל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שמע ישראל יש כאן עוד דפ''ר
כמה רמות גם מעל,
19/05/05 09:43
|
שמעו דביליים, חתיכת בשר היא חתיכת בשר, כמו עוף. זה שהעוף גידל מוח והתחיל לחשוב לא הופך אותו למשהו מיוחד.
אין נשמה, אין עולם הבא, אין אלוהים.
תתבגרו!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
התפלספויות
רון,
אשדוד,
20/05/05 22:42
|
זאת אמונה אישית שלך. אך מזה משנה?
תשאל את עצמך ברגע זה שאלה האם אתה מאושר?
לפי התשובה תדע כבר באיזה דרך להמשיך, או לפחות באיזו לחפש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
לחתול יש נשמה?
מושה,
18/05/05 07:54
|
|
 |
5.
כתבה ממש מקסימה !!!
ל"ת
אאא,
18/05/05 05:50
|
|
 |
4.
שאלה והבעת דעה
מירי,
ת''א,
17/05/05 22:22
|
השאלה: מי אלה הדרואידים? הבעת דעה: זה מאמר מעניין מאד ונעשה, לדעתי, ברמה גבוהה. חבל שבפסקה האחרונה, עברת טלה להבעת דעה אישית, שמאד לא מתאימה למאמר ומביעה שיפוטיות לגבי אלה שדעתם שונה משלך. לדעתי במאמרים שמטרתם לתת מידע ישמור הכותב את דעתו לעצמו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שאלה והבעת דעה
י,
18/05/05 10:58
|
השאלה: איפה בדיוק מצאת בפיסקה האחרונה שיפוטיות לגבי מי שלא מסכים עם הכותבת?
הבעת דעה: אם את ממילא מחוברת לאינטנרט, ויש לך שאלה, דעתי היא שאת יכולה לחפש ולמצוא בעצמך מיהם האנדרואידים. זה יותר מעניין, מתגמל, ותמיד אפשר בטעות להגיע לאתרים חדשים ומעניינים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הבעת דעה
טלה בר,
18/05/05 06:56
|
המקום שבו פורסם המאמר איננו (לשמחתי) אתר אקדמאי שבו אסור להביע דעה אישית. עובדה שהעורכת לא חשבה שהבעת הדעה מיותרת, וכך גם אני חושבת. למעשה, אם לא אביע את דעתי לא יהיה הרבה על מה להתווכח, והוויכוח בנושא מוסיף לו עניין.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הדרואידים
ס.ג.,
17/05/05 23:58
|
הדרואידים היו פגאנים שחיו בארופה בתקופת האימפריה הרומית. הרבה מקורות מייחסים להם תכונות מיסתיות ויש אפילו שטוענים כי מרלין הקוסם מחצר המלך ארתור היה דרואיד.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הדרואידים
טלה בר,
18/05/05 06:53
|
הדרואידים היו החכמים של שבטי הקלטים, ואין להם קשר ישיר עם רומא.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דרואידים
עץ המקלט,
21/05/05 20:25
|
|
 |
3.
חכמת הנשמה
אור,
דרום,
17/05/05 21:45
|
לנשמה יש את הדרך שלה להתגלות. אנחנו צריכים להיות אלה שמגלים אותה גם בחיינו. הנשמה נסתרת לעיתים גם בעוד הגוף נושם. הכתבה מעניינת, ומה שמרתק אותי תמיד היא הההקבלה בין הדתות בזמנים שונים ובמקומות שונים. מה שמעיד על אמת אחת!!!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
''הולדת הנשמה''
י,
17/05/05 21:20
|
אחד הדברים הראשונים שהבחין בו האדם החושב, הוא העובדה שמייד בהתרחש הארוע המסתורי הקרוי מוות, הגוף נשאר, ונראה ממש כפי שהיה תמיד. המסקנה המיידית היא קיומו של דבר מה אחר, שאיננו הגוף, אשר בהעדרו אנו מתים ובנוכחותו אנו חיים. הוא כח החיים. הוא התודעה. הוא כל המופשט אשר נעלם בהוותר הגוף הגשמי המת.
כך ''נולדה'' הנשמה. וכל היתר - היסטוריה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נשמה=נשימה
טלה בר,
18/05/05 06:51
|
שכחת דבר אחד שאמרתי - כאשר אדם מת הוא מפסיק לנשום, וכאשר נפסקת הנשימה, גם הנשמה נעלמת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יפה מאוד כתבו על הנשמה
nissimlev,
19/05/05 08:20
|
יפה מאוד כתבו על הנשמה אבל לא אמרו כשמנטרלים את החשיבה מי נמצא מאחוריי זה מי עירני לפעולת הנשימה כניראה התודעה והנשמה יש להם קשר/ מודעות מעבר למחשבות מודעת לנשמה ,שהיא קולטת את פעולת הנשימה ולא סתם מחשבות המנסות ליפרוץ לתחומה. הקשר הפנימי שובר מיגבלות מקרב את הלב ואדם שמיים וארץ מיתאחדים בעזרת השם נעשים אחד
הגב לתגובה זו
|
|
 |
טלה יקרה
י,
18/05/05 12:57
|
לא ששכחתי, אלא שבאתי לנסות ולהראות איפה ואיך נוצר ,לדעתי, מושג הנשמה (וראי גם תגובתי למוסאשי).
אכן, באותם ימים עתיקים, כאשר הגוף המשיך לשכב דומם, כאילו ישן, הסימן המובהק למוות היה הפסקת הנשימה.
ואכן, באותם ימים עתיקים, כשטרם ''המציאו את האויר'', היתה הנשימה מן מעשה מסתורין, מן משהו בלתי נראה, בלתי מוחשי המתרחש בגוף. אין תימה שלמתבוננן באותם ימים רחוקים, היתה זיקה ברורה בין נשימה ונשמה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אולי אפשר להמשיך ולהעמיק ?
מוסאשי,
18/05/05 01:09
|
כמעט בכל המאמר נעשה שימוש במילה ''נשמה'' כדי לתאר את ה''נפש'' וזה יוצר בלבול בין העולם הפנימי אליו מתייחסת בדרך כלל המילה ''נפש'' לבין תכונות על חושיות המיוחסות ל''נשמה'', ביניהן היותה בת אלמוות.
כשאנו ישנים התודעה נעדרת, ויחד עם זאת כח החיים ממשיך לקיים את הגוף. לעיתים, בגלל פגיעה כלשהי, מצב כזה יכול להימשך לאורך שנים ארוכות.
זה מראה לנו שהתודעה וכח החיים אינם זהים גם אם יש ביניהם (אולי) קשר עמוק. כח החיים יכול להתקיים ללא תודעה. האם התודעה יכולה להתקיים ללא כח החיים ?
זה גם מראה לנו את התלות המוחלטת של התודעה באובייקטים שלה. תודעה שאינה מודעת לאובייקט כלשהו, כולל תחושה רגש או מחשבה, מפסיקה למעשה להתקיים. לפחות עבור עצמה.
מכיוון שגם התחושות הרגשות והמחשבות שלנו (כפי שאנו מכירים אותם), תלויים כולם במערכת העצבים ובמוח הפיזיים, הרי שאם התודעה ממשיכה להתקיים לאחר המוות היא צריכה להיות מודעת לעולם אחר לחלוטין מזה שאנו מכירים בחיים הפיזיים שלנו (גם אם יש קשר בין שני סוגי הקיום).
כל ניסיון לדבר על אלמוות מבלי לקחת בחשבון את העובדות הללו מתבסס רק על הפחדים והשאיפות שלנו, ולמרות שאנו חבים כמעט כל גילוי חדש לפחדים ולשאיפות שלנו, אנו צריכים להיות ערים לפוטנציאל שלהם להטעות אותנו.
אם התודעה אינה יכולה להתקיים בפני עצמה אלא רק כשהיא מתייחסת לאובייקט כלשהו, למה אנחנו לא קולטים בתודעה שלנו אף אובייקט שאינו פיזי ?
כדי לקלוט כל תופעה שהיא, צריך שלקולט יהיה את ה''חוש'' המתאים שיאפשר לו ''לחוש'' את אותו אובייקט או תופעה.
האם יתכן ש''חושים'' כאלו מתפתחים בתודעה יש מאין ברגע המוות ?
האם יתכן ש''חושים'' כאלו קיימים תמיד אבל העוצמה של רשמי החושים הפיזיים מאפילה עליהם ואינה מאפשרת להם להגיע לתודעה שלנו ?
ואם זה כך אז למה אנחנו לא מודעים לעולם ה''על חושי'' כשאנחנו במצב של שינה והרשמים של העולם החיצון אינם מהווים יותר מכשול ? למה אנחנו שוקעים אז אל היעדר תודעה ואל חשיכה מוחלטת ? (למעט חלומות מדי פעם).
אם היתה קיימת אפשרות שאדם כלשהו יוכל להגיע למצב תודעה שבו רשמי החושים נעדרים לחלוטין ויחד איתם נעדרים גם כל המחשבות הרגשות והתחושות התלויים במוח ובמערכת העצבים, וגם, יש להדגיש, כל זיכרון שלהם, ואותו אדם לא היה מאבד את הכרתו אלא בכל זאת נשאר מודע וער ל''משהו'', ניתן היה לומר שהוא יודע משהו ''מוחשי'' על אלמוות או על אפשרות של קיום שאינו תלוי בתפקוד של הגוף הפיזי.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודעה/נשמה
טלה בר,
19/05/05 06:38
|
אני לא חושבת שיש קשר משמעותי בין המושג המודרני תודעה, או מודעות עצמית, לבין המושג הקדום של נשמה. התודעה בוודאות קשורה בפעילות של המוח, בעוד שעל הנשמה, בייחוד כאשר מזהים אותה עם ''כוח החיים'', יש מחלוקת ''איפה'' היא שוכנת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ועוד אכן ששכחתי
י,
18/05/05 13:05
|
אכן, ישנם אנשים המנסים, ולטענתם גם מצליחים, להגיע למצב תודעה שבו ''מתעלים'' מעל כל התחושות, המחשבות והרגשות, ונשארים במצב של ערות מודעת.
אכן, הם טוענים שהם במובן זה יודעים את האלמוות.
אבל אתה לא מדבר איתם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הבהרות.
מוסאשי.,
18/05/05 19:35
|
חלומות מבוססים על זיכרונות של הקיום הפיזי הרגיל (גם כשאנחנו רואים בהם אדם שנפטר), ולכן אין בהם עדות על אפשרות קיום לא פיזית.
אני אמנם לא מדבר עם אלו שמדמיינים ''חווית רוחניות'' ו''תובנות רוחניות'', ואני מדבר בצעקות עם אלו שמשתמשים בציניות ב''רוחניות'' רק כדי להמליך את עצמם על אחרים.
אבל זה לא אומר שאני שולל את קיומו של מצב תודעה כזה. יש עדויות של אנשים שטוענים שמצב כזה אפשרי נויתן לשקול את האפשרות של קיומו של מצב כזה (או היעדרה) באופן אובייקטיבי מבלי לחפש בו נחמה. .
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אכן
י,
18/05/05 12:50
|
אכן קל לזהות ולהגדיר מהו הגוף וקשה ומבלבל להתייחס למושגים שונים שאינם גוף.
אכן יש הרואים בשינה מעין מוות קטן ומנסים להסיק ממנה מסקנות לגבי ''השינה הגדולה'' היא המוות.
ואכן, היהודי המודה בבוקר לאלוהים שהחזיר את נשמתו, מניח מן הסתם שהיא עזבה אותו בשנתו.
ואכן כח החיים מתקיים ללא תודעה ןעושה זאת יום יום, בגופם של כל בעלי החיים וגם של הצמחים.
לא אכן שצריכה התודעה להיות מודעת בעולם לא פיזי לאחר המוות, אלא שאם היא יכולה להתקיים, היא יכולה להתגלגל לאוביקט פיזי חדש ולהמשיך משם (והדגש שלי הוא על ה''אם'').
אכן, ישנה תודעה בשנתנו, בעת החלומות (שהם תכופים, ולא רק מדי פעם), ואכן החלומות, ומה שפוגשים בהם, משמשים נמוק חזק לכל אלה המבקשים סימוכין והוכחה לקיום עצמאי של התודעה בכלל, ולקיום לאחר המוות בפרט (כאשר פוגשים בחלום את מי שכבר מת).
ובעיקר, אכן, האלמוות בכל מקרה מתבסס על הפחדים והשאיפות שלנו, אשר נאחזים בכל בדל רמז. וקשה מאד לזהות היכן אנו טועים, בעיקר משום שההסברים והמושגים המסבירים את המוות נולדו ממש עם התרבות האנושית, והם מלווים אותנו, עמוק בפנים, לכל מקום.
וכוונתי, בתגובה המקורית, הייתה להצביע על מקום וזמן זה, ששם נולד המושג.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
WOW!
ל"ת
Tal Rom,
17/05/05 19:48
|
|
 |
indeed...!
ל"ת
jew,
18/05/05 18:41
|
|