תגובות עד כה: 47 תגובות, ב- 29 דיונים. הוסף תגובה 29.  מדהים     michal eshel,  LA,    25/06/05 12:16 איזה נגיעה רכה....חוויה אדירה בקריאה.... תודה, נועה....עופי... מיכל הגב לתגובה זו 28.  כולנו בני אדם     לינדיה,    21/06/05 12:34 אני מבינה את כאבם של בני משפחתה של נועה ושל החברים שלה, אבל אל לנו לכנות אדם בשם-מלאך. אדם הוא אדם ולכל אחד מאיתנו יש מטרה בעולם הזה,כשם שאומר הפתגם: ''ביום שבו הגעת לעולם אלוקים החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדייך'' אבל אסור לסגוד לאדם במותו כאילו היה סוג של עילוי על בני אדם אחרים ''מלאך'' כדבריה של עדית. בדרך כלל לאחר לכתם של אנשים אנו נוטים לזכור אותם בתור מלאכים שהחור שנפער בלכתם עמוק מדי ולא ניתן לגישור. אבל חשוב גם ברגעי הצער העמוק להיסתכל מסביב ולראות שיש עוד עולם שלם בחוץ,מלא באנשים טובים, זה הכל... הגב לתגובה זו 27.  adit     limi,  london,    20/06/05 23:37 that was beautiful... im going to miss you so much הגב לתגובה זו          me 2         עדית,    21/06/05 00:55 as u know הגב לתגובה זו 26.  מרגש עד דמעות     אייל עמית,  רמת גן,    20/06/05 07:28 אני לא מתבייש להודות בפנייך פשוט ישבתי לקרוא והדמעות ירדו מעצמן. אכן מלאכית אנשים שכאילה תמיד גורמים לנו עונג (חבל שכה קצר ) ואולם כמו שאמרת בוודאי כנפיה נשאוה לעולם שייתכן כי הוא טוב יותר מעולמנו. אייל הגב לתגובה זו          ההזמנה לישון         חמלה,  רמלה,    21/06/05 02:34 על המיטה המתקפלת (הנוחה מאוד, כך אומרים) בחדר האורחים, עדיין בעינה. הגב לתגובה זו 25.  לאוהבים ולאהובים     דניאל,  צפון,    19/06/05 19:54 אשרי אלה שזכו זוכים ויזכו להיות אוהבים ואהובים בעולם הזה.והמילים לפעמים נגמרות. הגב לתגובה זו 24.  כל כך מרגש ו כל כך עדין, בתודה     anny,  ראשל''ץ,    19/06/05 13:29 כל כך כואב...כל כך יפה בלי להכיר אישית בזכות המילותך ניתן עדיין להרגיש ולגעת במלאך שביקר כאן ולב מחסיר פעימה...וצורב בגרון...ועולות הדמעות בתודה... הגב לתגובה זו 23.  כתבה מרגשת על אישיות מרגשת     יניב,  תל אביב,    19/06/05 04:17 בתקווה שכל חברייה יזכרו אותה כפי שמי באמת היא היתה. מלאכים לא נעלמים. יהי זכרה ברוך הגב לתגובה זו 22.  enough is enough     shuly,  LA,    19/06/05 02:27 how much boolshit you can write. there are children dieing every moment all over the world so what make one special? the fact that you know her mother? why dont you write about the one that do not get the stage and can not afford paying you for a visit before they die. הגב לתגובה זו          שולי היקרה...         נועם,    22/06/05 10:21 האם הגבת לכתבה הנכונה ? האם בחרת לקשר כסף למקרה מרגש כל כך כי נשבית בחלום האמריקני וחיה לך אי שם ב LA ? אני מאחל לך שלא תדעי צער לעולם. ואם תדעי חלילה, אני מקווה שתביני שכל מקרה עצוב שכזה הוא עולם שלם ומלא עבור אלו שנשארו בחיים וליוו את יקיריהם, ולא חלק מסטטיסטיקה יבשה ''over the world''....... הגב לתגובה זו              תודה  ל"ת              עדית פאנק,    26/06/05 00:54 הגב לתגובה זו          איך הופכים להיות רעים כל-כך ?         שירה,    19/06/05 11:54 תגידי שולי, הרוע נולד ביחד איתך מבטן אמך, או שעם השנים הוא התפתח והשתכלל עד שהגיע למימדים מפלצתיים כאלה ?? (כי זה באמת משהו מרשים ויוצא דופן. את בוודאי גאה מאוד בעצמך). ולך עדית, תודה על טור נוסף ומקסים, על מילים עדינות רכות ומלטפות ועל היכולת להביט אל תוך הנפש פנימה, אל מעבר למעטפת החיצונית. הגב לתגובה זו 21.  Thank you  ל"ת      Itai,  London,    18/06/05 23:57 הגב לתגובה זו 20.  נפלאה     שרה,  חיפה,    18/06/05 22:32 אני תמיד מחכה לכתבות שלך הן נפלאות כל כך הראיה שלך לדברים היא כלכך רגישה ונפלאה נהדר תודה הגב לתגובה זו 19.  הוא שלמעלה לוקח את כל הטובים     ישי,  אזור,    18/06/05 09:04 מי שלא הכיר אותה לא יודע עד כמה מדהימה היא באמת הייתה. כבן-דודה הגדול ממנה בכעשר שנים, הכרתי אותה מאז היותה ילדה ועד יומה האחרון. מיוחדת בדרכה, בחורה קסומה. קשה להבין למה הוא שלמעלה לוקח את כל הטובים. הגב לתגובה זו 18.  כתבה מדהימה. נוגעת ללב.  ל"ת      אסנת,    17/06/05 21:57 הגב לתגובה זו 17.  זכיתי לאהוב     אלירם,  כפר יונה,    17/06/05 20:28 עדית... כל מילה שלך מתארת בצורה מדהימה איזה בן אדם מקסים היא הייתה. הרבה הכירו אותה ולכולם האבדה הזו מסרבת להתעקל... היום חבר טוב של נועה אמר לי שזה כמו לאכול סלע ואז לחכות שהוא יתעקל... זה פשוט לא יקרה.. אי אפשר לקבל הסברים שכאילו מנחמים. זכיתי להכיר בן אדם מדהים וכל לילה קצת לפני השינה אני לא מבין למה לא נתנו לנו להינות ממנה עוד... אפילו קצת. הגב לתגובה זו 16.  עדית,לא יכולת להביא עוד תמונות     חמי חרמנוביץ,    17/06/05 18:49 שלה, זה הרבה יותר מעניין מהבירבורים שלך. הגב לתגובה זו          למה לא מסננים תגובות כמו זו?         זיו,    19/06/05 02:24 בא לי לבכות בשבילך שאתה כל כך מסכן הגב לתגובה זו              ככה זה ברשת             מישהי,    20/06/05 02:57 אתה צודק זיו אבל ברשת שמביאה לנו נחת של קידמה גם מסתנניםאנשים כאלה צינים וקשים מרוב שגם הם צריכים חיבוק זה לא יפריע לנועה, לעוף בשמיים שלנו ושלה וטוב שאמרת מה שאמרת גם קולות קטנים קובעים את גורלנו ביום שנעוף לצידה, יום אחד. הגב לתגובה זו 15.  מרגש עד דמעות...     איילת,  פרדס-חנה,    17/06/05 17:34 אני לא יודעת למה, אבל משום מה, דווקא הקטע שכתבת על הפגישה בינך לבין אמא של נועה בבית קפה, ועל הנוכחות של נועה ביניכן - הציף אותח בדמעות... הגב לתגובה זו 14.  דף הזיכרון שלי לנועה     ניבה סימון,  גבעתיים,    17/06/05 15:37 http://stage.co.il/Stories/357377 נועה הייתה מלאך בחיי וחסרונה הרב מורגש בכל צעד וצעד שעשיתי בחיי מהרגע שהלכה. ובאשר לכל התגובות הציניות והקרות - אני מאחלת לכם שלעולם לא תדעו כזה כאב ואובדן כמו שמשפחתה של נועה וחבריה עברו. תמשיכו להשתמש בציניות כדי להקהות רגשות. כי המלאכים האמיתים נמצאים כאן איתנו על האדמה ואם לא נשכיל לראות אותם בחייהם, כל שיוותר לנו הוא לבכות עליהם בהיעלמם. אוהבת תמיד ניבה הגב לתגובה זו 13.  אין מלאכים!  ל"ת      שמעיה,  קריית מלאכי,    17/06/05 09:19 הגב לתגובה זו 12.  לא קורה כלום בלי סיבה     ממני,    17/06/05 02:17 אנשים מופיעים בחיינו בשל סיבה מסוימת, לעונה מסוימת או לכל החיים. כשאנו מגלים לשם מה כל אחד הופיע בחיינו, נוכל לדעת מה לעשות עבור כל אחד מהם. כשמישהו מופיע בחיינו בגלל סיבה מסוימת... בדרך כלל זה נועד למלא איזשהו צורך שהבענו. האדם הזה הגיע כדי לעזור לנו לעבור קושי מסוים, להדריך אותנו ולתמוך בנו, לסייע פיזית, רגשית או רוחנית. הוא עשוי להיראות לנו כמתת-אל, והוא באמת כזה. האנשים האלה, מופיעים בדיוק בשל הסיבה לשמה אנו צריכים אותם. ואז, בלי שנעשה כל דבר רע, או בזמן לא נוח, דנה: האדם הזה יגיד או יעשה דבר-מה שיביא את הקשר לקיצו. לעתים האדם הזה ימות, או אולי יעזוב. לעתים הוא ינהג בדרך שתאלץ אותנו לנקוט עמדה. מה שאנו חייבים להבין הוא שהצורך שלנו התמלא, תשוקתנו סופקה ומשימתם הושלמה. הבקשה ששלחנו נענתה, ועתה הזמן להמשיך הלאה. כשאנשים מופיעים לחיינו לעונה, זה מכיוון שהגיע תורנו לחלוק, לצמוח, ללמוד. הם מביאים לחיינו חווית שלווה או מביאים לנו צחוק. הם עשויים ללמד אותנו משהו שמעולם לא עשינו. בדרך כלל ממלאים אותנו בחדווה ובשמחה בכמות שלא תיאמן. האמינו בכך ! זה אמיתי ! אבל רק לעונה אחת. דנה: קשר הנמשך כל החיים, מלמד אותנו שיעורים לכל החיים; דברים שאנו חייבים להיבנות עליהם על מנת ליצור יסוד רגשי מוצק. תפקידנו הוא לקבל את השיעור, לאהוב את האדם הזה, ולהשתמש במה שלמדנו בכל קשר ובכל תחום בחיינו. כבר נאמר שהאהבה היא עיוורת אבל חברות רואה מעבר לכל החושים. תודה דנה על היותך חלק מחיי. הגב לתגובה זו          עם כל הכבוד לגישה הפיוטית         י,    17/06/05 12:35 (ויש כבוד) הגישה שלך היא מאד אגוצנטרית ואפילו נצלנית - כל אחד משרת איזה צורך שלנו??? איפה כאן ההדדיות? אפשר לאהוב (כל אחד), ללמוד (מכל אחד). לפעמים, כאשר אנחנו מאד זקוקים למישהו, ולמשהו מסוים - הוא דוקא חסר. נכון להיות תמיד פתוח, לקבל ולתת, מה שאפשר, ממי שאפשר. הגב לתגובה זו              ו.......             מני,    17/06/05 15:17 ומה המשפט האחרון שכתבת אם לא אגו צנטרי ונצלני הגב לתגובה זו                  התשובה                 י,    17/06/05 21:20 התשובה היא הדדיות. לקבל ולתת. בנשימה אחת. זה לא אגוצנטרי. זה לא נצלני. ( מוטב היה לו כתבתי - ''ממי ולי שאפשר''. לזה התכוונתי) הדגש שלי היה על כך שכולנו נמצאים כאן יחד באותה סירה, ואין מי שנשלח לכאן כמענה לאיזה צורך מסוים שלנו. הגב לתגובה זו                      לא מצאתי סתירה בין הגישות שלכם                     אהבה וידידות,    18/06/05 23:00 אפשר לאהוב כל אחד וללמוד מכל אחד, לקבל ולתת למי וממי שאפשר. זה לא סותר שיש קשרים יותר חזקים בחיים, בין אם קצרים או ארוכים, והקשרים האלו קיימים (גם) בגלל צורך מסוים. (הצורך לא מגדיר את סיבת קיומו של אדם- אלא סיבת קיומו של קשר מסוים, בזמן מסוים, למטרה מסוימת). כל קשר הוא הדדי, גם אם לא שיוויוני, בדיוק בגלל שכולנו נמצאים יחד באותה סירה. ושני אנשים נמצאים יחד בקשר- גם אם כל אחד מקבל ונותן דברים שונים. והכי כיף במקרים שכבר התמצה הצורך ונענה, ונותרת אהבה וידידות לשם עצמן ולשם הנאה אחד מהשני, ומהקישוריות עצמה. אז בהזדמנות זו- לכל אוהביה של נועה היפה אאחל שיזכו להחיות עם אוהביהם, את האהבה והידידות שזכו לחלוק איתה, בחייה. הגב לתגובה זו 11.  נשמת מלאך נפרדת ומלאך חדש נוצר     ד,  גוש דן,    16/06/05 23:50 אני בטוחה שזה קורה.כלכך בטוחה שאם מלאכים בחרו לחיות בינינו זה משום שיש להם תיקון בעולם החומר וכשהוא מסתיים הם מאבדים את הידיים ידי הנתינה והקבלה.במקומם צומחות כנפיים הגורמות להם לעוף מעלה מעלה אל חבריהם שם ששומרים ומגינים עלינו.על כל אחד ואחד.מי כמוך יודע עדית ומי כמוני יודעת.כולנו חשים בהם ואני בוחרת ברגע זה להודות להם על קיומם בחיי ונוכחותם מלאת האור.אמן כן תרבו,מלאכים. הגב לתגובה זו 10.  מלאכית     דוידי,    16/06/05 20:25 אני לא מכיר את,,,עכשיו התוודעתי מהכתבה,,,מהתמונה,,והדמעות בעיניים,,, הגב לתגובה זו 9.  געגועים לנועה     ענבל,    16/06/05 14:56 גם אני זכיתי להכיר את נועה היא באמת מלאך מיכלי אני בוכה איתך הגב לתגובה זו 8.  שלום     קלאודיה,    16/06/05 14:10 עדית שלום מה שלומך? היינו יחד אתמול בסדנה והנה אני מצאתי אותך באתר. להשתמע קלאודיה הגב לתגובה זו 7.  היופי והרב     גרגר מלח,    16/06/05 14:07 שתי הערות: 1) האם הקטע היה נכתב, אם הבחורה היתה מכוערת? האם שמתם לב שלאנשים הרבה יותר חבל על מותו של אדם יפה? 2) אם הרב היה אומר משהו אופטימי, זה היה בסדר? האם רק באמירה פסימית הוא ''לוקח לעצמו את תפקיד האלוהים'' כמאמר הכותבת? אולי כדאי פשוט לכתוב שהבחורה חיפשה עידוד ולא באמת רצתה לדעת מה דעתו של הרב. הגב לתגובה זו          למה?         י,    17/06/05 12:24 למה מהללים את היופי ומתפעלים ממנו בכל הקשר - באמנות ובטבע, אבל כשזה מגיע לאנשים זה לא בסדר? הגב לתגובה זו          ...         טל,    16/06/05 16:14 לדעתי לא הבנת את הכוונה כשהמחברת כתבה שנועה יפה... דובר פה על יופי פנימי שכל מי שבילה עם נועה אפילו כמה דקות היה יכול לראות אותו. הגב לתגובה זו 6.  מדהים. ונועה באמת נראית מלאך  ל"ת      נטע,    16/06/05 14:04 הגב לתגובה זו 5.  תודה     מיכל הר-מור,    16/06/05 13:47 כאמא של נועה אני מוצפת דמעות על כתבה מהלב..... חיבוק, מיכל הגב לתגובה זו          מלאך בחייה         ליאור קיסוס,  חיפה,    17/06/05 20:35 מיכל, מעטים האנשים שעוד בחייהם זוכים להכרה כזו: המילה ''מלאך'' היא בדיוק מה ששמעתי מאמי, מיכאלה, כאשר תהיתי על קנקנה של נועה. אין לי ספק שכך היה... איתכם בכאבכם, משפחת קיסוס הגב לתגובה זו              תודה לליאור             מיכל,    19/06/05 11:13 הי ליאורי, תודה. זוכרת את ארוחת הצהריים אצלינו כשנועה דיברה על צמחונות ושמירה על חיות כדרך חיים. היא שמרה על כך בקנאות רבה. באהבה, מיכל הגב לתגובה זו 4.  מקסים ומרגש... וואו !  ל"ת      א,  מרכז,    16/06/05 13:31 הגב לתגובה זו 3.  נפלא ומצמרר     ממני,  רמת גן,    16/06/05 13:24 נפלא, מרגש, מקסים ובו זמנית מצמרר. את צודקת אין דרך לעשות צמרת אם לא מעמיקים שורש. ואם גודעים ללא הרף גם אז אין צמרות. הגב לתגובה זו 2.  תודה  ל"ת      .,    16/06/05 12:19 הגב לתגובה זו 1.  ריגשת אותי, תודה.     א''א,    16/06/05 12:16 מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת. גם לי הייתה לאחרונה חוויה דומה, לגבי חבר, הגם שהוא לא מלאך. השבוע הוא הלך לעולמו - ולעולמות אינסופיים- אחרי שהוא הכיר לי ''מלאך'', מדריך בעל חשיבות רבה בחיי.... יהי זכרם ברוך. הגב לתגובה זו