תגובות עד כה: 50 תגובות, ב- 13 דיונים. הוסף תגובה 13.  הנחת היסוד אינה נכונה     פלוני,    04/08/05 13:22 האדם אינו נשמה והנשמה אינה אדם. לו היו השניים זהים, לא היו זקוקים לשני שמות נפרדים. מוענק לכם כחומר למחשבה... הגב לתגובה זו 12.  פליפר יקר     י,    02/08/05 20:34 נהניתי מהתגובות שלך ומהשיחה עם ל.ע. כשפרשתי, השארתי את המפתחות מתחת לעציץ שמשמאל לדלת. אתה יכול לקחת ולהשתמש חפשי. אגב, יהודה אווזי פשט בזמנו את הרגל. בצר לו, מכר את המוניטין, והעביר, בתשלום, את הזכות לשימוש בשם אווזי. הוא מצידו, התחייב לא לשוב ולפתוח מסעדה מתחרה בשם אווזי. זמן קצר אחר כך, פתחה ביתו מסעדה, ממש ממול, וכמובן שהמסעדה נקראה על שמה. הגב לתגובה זו          י, ברוך הבא ותודה         פליפר,    03/08/05 09:32 אז כל מסעדות ''אווזי'' שיש בארץ, שייכות לאנשים שונים? האמת שאני צמחוני אבל יש להם כל מיני סלטים טובים עם פיתות חמות. לפחות במסעדה בחיפה. תגיד, כשאקח את המפתח מתחת לעציץ ואפתח את הדלת, מה אני אמצא? הגב לתגובה זו              נדמה לי שהם תבעו אותה             י,    03/08/05 18:05 והיום זאת רשת. יש פיתות בפריזר. הגב לתגובה זו          למה להשתמש במילים קשות         ל.ע,    02/08/05 22:14 כמו פרישה. תקרא לזה חופשה ללא תשלום לצורך חידוש מאגרי האנרגיה. הגב לתגובה זו              מי יתנני חופשה בתשלום             י,    03/08/05 18:06 ובלי הגבלה הגב לתגובה זו 11.  מדהים     נועה היום,    31/07/05 02:42 כל מילה דיברה אלי הגב לתגובה זו 10.  מאמר מענייין מאוד!  ל"ת      עדי,    30/07/05 23:23 הגב לתגובה זו 9.  תאורית הקונספירציה     פליפר,    29/07/05 15:50 איך בונים תאורית קונספירציה? לוקחים כמה עובדות, מערבבים טוב טוב,. מייצרים כמה הנחות שאפשר לחבר בינהן לבין העובדות אבל הן לא ממש עובדות. לוקחים משהו אותו אנחנו רוצים להוכיח ואז מחברים בין אותו משהו שאנחנו רוצים להוכיח לבין העובדות, בעזרת אותן הנחות שאין להם ממש קשר למציאות. ככה גם עם המאמר הזה. מתחיל עם התחושות שמוכרות לכולנו על חוסר פנימי מסויים. אלה העובדות. ממשיך עם הנחות שיכולות להיות נכונות ויכולות להיות שטויות באותה המידה. לדוגמה ציטוט : ''והפיצול, ההפרדה הזו, היא ברמת הנשמה שחלק ממנה, אותו החלק ששקוע בעולם החומרי, מזדהה עם הגוף ורואה בו את עצמו, חש את הנבדלות שלו מן הנשמה-האם שממנה הוא הוקרן.'' ויש עוד. וזה כדי להוכיח את מהות הנשמה. אין מה להגיד. התאורים מאוד יפים ומוגדרים ברמה אינטלקטואלית גבוהה כמו כל הספרים של רודולף שטיינר. אני מסיר את הכובע. אבל תיאוסופיה אמורה לייצג איזשהו מדע. ומה שכתוב כאן, נשמע כמו רוב תאוריות הקונספירציה הטובות ולא כמו תיאוריה מדעית ברת סימוכין. מלבד ההסברים הטובים והקולחים, אין פה שום דבר שונה מכל תורת ניו אייג' אחרת. השורה התחתונה: האם יש אנשים בתנועת התיאוסופיה שחיים את מה שהמאמר מדבר עליו? הגב לתגובה זו          מה עשית באיכילוב היום?         :),    01/08/05 12:04 מזל טוב אוליי? הגב לתגובה זו              באיכילוב?             פליפר,    01/08/05 15:07 אולי צעקתי סרק סרק? הגב לתגובה זו                  איכילוב איכילוב איכילוב  ל"ת                  פאולינה פרנק,    01/08/05 20:16 הגב לתגובה זו          פליפר חמוד, החוסר הוא עובדה ה         לב,    30/07/05 13:07 שאר ישאר תמיד בגדר תיאוריה ומילים ועוד מילים ועוד אבחנות ועוד חלוקות ועוד מושגים ועוד הבחנות ורוח ונפש ונשמה ודרגות הפרדה ואוףףףףףףףףףףףף וכנראה שכל אחד יבחר בהתאם למושגיו והנחותיו המוקדמות. יקבל את מה שישב טוב על התיאוריה הלא מגובשת ולא ניתנת להוכחה שלו-שלה לגבי מהות העולם והפתרון האולטימטיבי לחוסר. אני מאמינה בפשוט. יש לך רעיון איך לבצע פליפ מריק - ואקום לריק - מלא? הגב לתגובה זו              בכתבה של ניסים אמון הגיב ''לב ''  ל"ת              בן. תחליט/י,  בן או בת ?,    01/08/05 05:24 הגב לתגובה זו              לב יקרה             פליפר,    31/07/05 14:10 פליפ מריק ואקום לריק מלא? אין לי מושג. נראה לי שאם השגת ריק, מצבך טוב. אבל בקשר לתאוריות ומילים, יש להן חשיבות גדולה מאוד כאשר הן באות מאדם שבאמת חווה אותן ולא מאדם המצטט אחרים. כאשר הן באות מאדם שחווה אותן, זה יכול להסביר לנו דברים שאנחנו חווים או נחווה בדרך שלנו ולהבהיר לנו את מצבנו. הגב לתגובה זו          יפה שהוכחת שתאוריית         עוכרת שמחות,    29/07/05 21:11 הקונספירצייה שלך על איך נשים חוות אושר עובדת באותה צורה. והרשה לי לצטט מדבריך ..''לוקחים משהו אותו אנחנו רוצים להוכיח ואז מחברים בין אותו משהו שאנחנו רוצים להוכיח לבין העובדות, בעזרת אותן הנחות שאין להם ממש קשר למציאות''.... לא מומלץ להילחם בחרב פיפיות...:) הגב לתגובה זו              לעוכרת שמחות             פליפר,    30/07/05 23:13 אל תערבבי שמחה בשמחה. מה שכתבתי על נשים, לא שייך לתאוריות קונספירציה. כתבתי שנשים תלויות בגבר ומערכת יחסים איתו כדי להיות מאושרות. אין בעובדה הזאת שום קונספירציה. תיאורית קונספירציה היא דבר הרבה יותר מורכב מאשר עובדה אחת פשוטה. אני מבין שזה קשה לנשים מודרניות לקבל את זה אבל אין בזה שום דבר רע. גברים תלויים בדברים אחרים כדי להיות מאושרים וזה טוב או רע באותה מידה, וגם את זה כתבתי אז. הגב לתגובה זו                  פליפר                 נופר,    31/07/05 18:53 צודק, אכן Conspiracy theory היא הרבה יותר מורכבת מאשר עובדה אחת פשוטה. הסכמתי אז ואני מסכימה עתה, שנשים חוות אושר דרך מערכות יחסים זוגיות. לא שאלתי את כל הנשים בעולם, אבל מנסיון אישי בקטע הזה אתה צודק. רק שזה לא סותר את זה שאני חושבת - שכל בני האדם חווים כך את האושר כי זה חלק שתלוי בנפשו של האדם, בלי קשר למינו. נראה לי שאף אחד מאיתנו לא ישנה את עמדתו בנידון... בכל אופן שיהיה לך שבוע טוב ומאושר :) הגב לתגובה זו          פליפר יקר, על אף שאני מסכים         לחן עממי,    29/07/05 19:19 כמעט לכל מה שאמרת, אני נאלץ למחות בתוקף על ההשוואה של המאמר הנ''ל עם ספריו או עבודתו של רודולף שטיינר. השוואה כזו יכולה להיעשות רק אם מסתפקים בגירוד קליל בלבד של פני השטח והיא אינה עומדת בבחינה מעמיקה. היא אינה נכונה אפילו במישור האינטלקטואלי גרידא. אחת מהסיבות, הרבות, שגרמו לשטיינר לפרוש מהתנועה התיאוסופית היא הנטייה לתיאורים כללים וערטילאיים של עולם הרוח או של עולמו הפנימי של האדם. אצל שטיינר תמצא תמיד חתירה מאוד מאומצת לתיאורים קונרקרטיים חוויתיים ומוחשיים, אפילו של המושגים המופשטים ביותר, וניסיון להמנע ככל האפשר מאמירות כלליות ומעורפלות. זו גם אחת מהסיבות (שוב, הרבות), שבהתיחסו ל''דוקטרינה הסודית'' של בלאבאצקי, טען שטיינר שעל מנת שתהיה בעלת ערך יש להשמיט מהספר חמש שישיות, ואת השישית הנותרת ראוי לערוך מחדש. הגב לתגובה זו              לחן עממי, מילים- יהודה אווזי             פליפר,    31/07/05 10:18 האמת שקראתי את שטיינר מזמן ואין לי כאן את הספרים שלו אז כל מה שכתבתי בא מזיכרון כללי לא מדוייק. הוא הרשים אותי ביכולת האנליטית וההפשטה שלו למצבים מיסטיים, דבר שהיום אין לי סבלנות יותר אליו ופעם מאוד אהבתי. תודה שתיקנת אותי. לא ידעתי ששטינר פרש מהתנועה התיאוסופית וכאן הבורות שלי. חשבתי שמה שקורה בהרדוף, זה יישום של התנועה התיאוסופית בהקשר לשטיינר. האמת שאין לי הרבה זמן כרגע להכנס לאתרי התנועה ולבדוק מה היא ההסטוריה שלהם ולכן אני מתנצל על אי דיוקים בתשובה שלי מקודם. בכל מקרה, באופן כללי, אם זה במאמר למעלה ואם זה אצל שטיינר עצמו, וזה עניין או בעיה שלי אישית, אין לי הרבה סבלנות למאמרים אינטלקטואליים, יפים ככל שיהיו, על דברים רוחניים. אני רוצה שזה יבוא מהתנסות אמיתית של האדם. אחרת, מצידי, זה יכול להכנס לקטגוריות שונות כמו מד''ב או עלילות הנסיכה הקסומה או ההסברים של שרון למה הבן שלו חף מפשע. אם אתה אומר שאצל שטיינר זה בא מהתנסות אישית, אז יופי. מה שאני זוכר מהספרים זה הרבה מיסטיקה בהקשר לעצמנו ולסביבה. בכמויות שיש לי ספק אם אדם באמת חווה את הדברים בצורה אוטנטית. זה ספק שהתעורר אצלי כשקראתי את הספרים. הגב לתגובה זו                  מעניין מאוד מה שאתה אומר                 ל.ע,    31/07/05 22:21 יש תחושה שיש לך פריקונספציה של מה אמורה להיות חוויה רוחנית אותנטית ושעל פיה היא צריכה להיות משהו שיפשט את המורכבות של החיים. מעין חוויה זנית/דיקשית של שקט וריקות שתוריד מאיתנו את העול הכרוך במאמץ להבין את אותה המורכבות. צריך לקחת בחשבון גם אפשרות אחרת. אולי חוויה רוחנית אותנטית מוסיפה למורכבות ולסיבוכים. אולי היא מטילה אור על דברים שהיו שרויים קודם באפלה והופכת את החיים לעשירים יותר אבל לאו דווקא עשירים בשקט. אולי עשירים דווקא ב''רעש''. דימוי נפוץ להתפתחות רוחנית הוא הדימוי של עיוור שעיניו נפקחו. אם נרד לעומקו של המשל הזה, נגלה דברים מעניינים. הראשון שבהם הוא שעולמו של הפיקח לא הצטמצם אלא התרחב והועשר וכתוצאה מכך אף נעשה מורכב ומסובך יותר. השני הוא שעל אף שלפיקח יש יתרון עצום על העיוור מבחינת הגישה לנתונים שיאפשרו לו להבין את העולם באופן מעמיק הרבה יותר מהעיוור, ההבנה הזו אינה נתונה לו בצורה אוטומאטית. אם הפיקח אינו רוצה לחיות בעולם כחיה חסרת תודעה עצמית והבנה, הוא חייב להתאמץ לארגן את הנתונים החדשים ואת העולם החדש שנפרש לנגד עיניו בתבנית מושגית-אינטלקטואלית כדי שתהיה להם איזו שהיא משמעות והשפעה ממשית על החיים שלו. אחרת אין הבדל בין החוויה הרוחנית של פקיחת העיניים לבין החוויה הרוחנית של ביקור בפאב אחת לשבוע על מנת לנקות קצת את הראש. כל זה מתקשר בעקיפין גם להסטוריה של שטיינר עם התנועה התיאוסופית ולסיבה שבגללה פרש/הופרש ממנה. חוסר הנכונות לעשות מאמצים עצמאיים ולהיאבק על מנת להגיע להבנה, יחד עם חיפוש שטחי של חוויות רוחניות כסוג של בידור מודרני, הביא את ראשי התנועה להכתיר את קרישנמורטי כגלגולם החדש של ישוע מנצרת ושל הבודהא מאיטריה, יורשו של הבודהא שאקימוני. פעילים בתנועה שהתנגדו למהלך הזה, ושטיינר ביניהם, קיבלו הצעות ''שוחד רוחני'' בצורת ''תארים'' רוחניים בסגנון גלגולם החדש של יוחנן, מריה וכו. הרצאות של שטיינר שנועדו להבהיר את חוסר ההיתכנות של הטענות בדבר קרישנמורטי בוטלו ע''י ראשי התנועה ללא הודעה מוקדמת ונפתח נגדו מסע השמצות שלא איפשר את המשך פעילותו במסגרת התנועה. זו רק דוגמה קיצונית למקום שאליו יכול להוביל המרדף אחר חוויה רוחנית מוחשית כשהוא משולב עם הנטייה להימנע ממאמץ אינטלקטואלי שיחשוף בפנינו בבהירות מהם המניעים שלנו לחיפוש כזה, ומהם הדימויים והמושגים המרכיבים את תמונת המטרה הרוחנית שלנו וכיצד הם נוצרו. הגב לתגובה זו                      ל.ע. על דוגמת העיוור שפקח                     פליפר,    01/08/05 18:48 את עיניו. כרגיל, אני קורא אותך ומבין אצלך כל פעם עוד משהו. פתיחת העיניים מסמלת בדיוק את הדבר אותו אני מנסה להסביר. כל עוד אנחנו לא פותחים את עינינו, אנחנו רק מבינים עם השכל את מה שאנחנו אמורים לראות, אבל למעשה לא רואים אותו אלא רק מנסים להבין אותו, כי עיננו סגורות ואין לנו אפשרות לראות. כשאנחנו פוקחים עיניים ורואים את הדבר עצמו, בשלב ראשון, אין טעם לנתח את זה בשכל כי הכל ברור. החוויה היא ראשונית ובלתי אמצעית. יש פתאום הבנה אמיתית של מה שהיה קודם בגדר רעיון שכלי. נכון שאחרי זמן מה, כשכבר התרגלנו לחוויה הישירה, השכל שוב מתערב יותר ומנסה יותר להבין את העולם החדש שנגלה לנו. אז באמת עוזר לנו מאוד כל מה שקראנו וניסינו להבין על החוויה הזאת. כשכבר התרגלנו למצב החדש, אני מניח שאחרי זמן מה התהליך שוב חוזר על עצמו. זאת אומרת, שוב נהיה כעיוורים לגבי דברים מסויימים ונבין אותם רק בשכל. ושוב נצטרך את החוויה הזאת של פתיחת העיניים כדי להבין אותה לעומק ושוב, אחרי זמן מה, נתרגל אליה. וכך הלאה. אז אם אצלי פתאום נהיה שקט ובעיקבותיו אני מבין דברים שקודם היו רק בגדר רעיון עבורי, עדיין אני צריך להגיע למצב שבו אני מתרגל אל המצב החדש הזה. ואחר כך שוב אצטרך לפקוח עיניים לגבי דברים שעדיין לא חוויתי ומחכים לי שם באין סוף. וכך הלאה. הגב לתגובה זו                          איזה כיף... שימחתם  ל"ת                          שמחה,    03/08/05 20:45 הגב לתגובה זו                          הקונספירציה והטנגו                         פליפר,    02/08/05 22:45 כמו שאני כותב תמיד, אי אפשר לדעת מאיפה באים השפיות והאיזון, האם הם בהשפעה אנרגטית של אנשים אחרים או כתוצאה של משהו אישי שלי. השאלה המפורסמת (מהיוגה וסישטה, אני חושב) אם עורב מתיישב על עץ קוקוס ובדיוק באותו רגע, נופל אגוז מהעץ. האם זה בגלל העורב או האגוז היה כבר בשל לנפילה. אלו הם מסוג השאלות שאפילו אם נביא צוות מומחים לחשיבה מהטכניון, לא נקבל תשובה שעליה נוכל לסמוך ולכן בחלק מהשאלות האלו של החיים צריך פשוט להרפות באיזשהו שלב. להתראות בריקוד הבא וכרגיל אני אתן לך להוביל ;-) הגב לתגובה זו                          אני בכלל לא חושב שאתה יהיר                         ל.ע,    02/08/05 22:07 וגם האפשרות שיש לך משהו שאין לאחרים היא בכלל לא הבעיה. לא כל בני האדם שווים בכישורים וביכולות שלהם. אנחנו רק דנים באפשרות ליפול קורבן לקונספירציה רוחנית. בסה''כ אתה שפוי ומאוזן יותר מרוב האנשים הרוחניים ואני דווקא רואה נקודות מפגש רבות בינינו. הרבה פעמים שנינו אמרנו את אותו הדבר במילים אחרות. חילוקי הדעות בינינו הם רק בשאלה אם השפיות והאיזון הללו נרכשו בהשפעה אנרגטית של אדם אחר או שהם תוצאה של בשלות ובגרות אישית שלך, ורק סמיכות המקרים היא זו שגרמה לך לראות בהשפעה כזו את הסיבה לכך. להתראות בריקוד הבא. הגב לתגובה זו                          איזו דיקשה עברה עליך?  ל"ת                          לאיורם,    02/08/05 19:44 הגב לתגובה זו                          טנגו מהנה לצלילי לחן עממי                         פליפר,    02/08/05 16:42 תראה, אני מרגיש שאנחנו תמיד רוקדים במקביל לצלילי הדברים שאנחנו כותבים, ולא נפגשים. אי אפשר להשתיק בכוח את השכל (מינד). יש לו יותר מידי שכל מכדי שנוכל לעשות לו את זה. השכל מתערב כל הזמן במיליון דרכים וכל מה שכתבת לגבי זה, נכון. לגבי מצב שבו השכל מפסיק להתערב, אז או שפתאום זה קורה לך או שמישהו עוזר לך כדי שזה יקרה לך. ובשני המצבים האלו, השכל לא מתייבש ומת אלא מתערב רק מתי שצריך אותו. כל עוד אין את המצב הזה, כל מה שכתבת נכון. ברגע שיש את המצב הזה, החוקים משתנים קצת ואז חלק מהדברים שכתבת כבר לא ''תופסים''. אני לא יכול ממש להבין את הנקודה הזאת לעומק. ההתנסות שלי במצב הזה היא חלקית ומוגבלת בלבד אבל היא מספיקה בשביל להבין משהו מהדבר הזה וממה שכתבת: '' אם אנחנו עקביים בתהליך הזה, אז הגבול בין חוויה רוחנית לקיום הבנאלי והיומיומי שלנו נעלם, וכל התנסות פעוטה הופכת לחוויה רוחנית חדשה מהממת ואפילו בלתי נסבלת בעוצמתה, בין אם מדובר בחוויה של אותו היעדר סיפוק שדוחף אותנו כל הזמן לחפש חוויות רוחניות, ובין אם מדובר בטיול עם הכלב או ויכוח בתור לבנק.'' אני יכול לכתוב על זה מההתנסות שלי. מבחינתי, מה שכתבת, ממצה את התחושה הקבועה אצלי. התחושה של העדר סיפוק נעלמה. העדרו של חוסר הסיפוק הוא חלק ממשהו הרבה יותר רחב. הוא חלק ממצב שבו המחשבות לא מביאות איתן מטען מכביד. כשזה קורה, נותר שקט פשוט, חוסר אובססיה לגבי הרצונות ותחושה של סיפוק שקט. זה לא שחרור מהשכל ולא שחרור מיכולת ניתוח מצבים ועובדות. זה שחרור מהמטען שכל מחשבה יוצרת בתוכנו ומביאה איתה הכבדה, מועקה ושאר אמוציות. זה שחרור מאמוציות אבל לא שחרור מרגשות. אפשר להתחיל להבין את המושג ''חוסר סבל''. השכל ממשיך לעבוד והחיים ממשיכים ולא נעצרים אבל זה עדיין לא ''כאן ועכשיו''. זאת כבר לא חוויה רוחנית אלא חלק מהיומיום. אבל לא כל התנסות פעוטה הופכת לחוויה רוחנית חדשה. האמת שהכל זורם במין שקט פשוט וחסר קונפליקטים שחוויה רוחנית נראית ממני והלאה. אין לי חיים רוחניים. יש פשוט חיים. אני יודע שיש עוד המון ללמוד ולהתפתח אבל הסיפוק הקבוע וחוסר האובססיביות והמאוויים, גורמים לכך שאין יותר דחף להתפתחות. החיים נראים רגילים ופשוטים. על זה דיברתי כשהתכוונתי שזמן מסוים אחרי החוויה הרוחנית, הכל נראה רגיל כי התרגלנו למצב החדש. בהתחלה זה חדש ומהמם, אחר כך מתרגלים ואולי אחר כך תבוא עוד חוויה מהממת וכך הלאה. עד שלא חוויתי את מה שתיארתי למעלה, הייתי כעיוור לדבר הזה והיום אני מבין שבעזרת השכל בלבד לא הייתי מצליח לתפוס את משמעות החוויה הזאת. ההתנסות הישירה בחוויה פתחה לי את העיניים. אני יודע שאתה לא אוהב שאני מתבטא ככה כי זה יוצר תחושה שיש לי משהו שאין לאחרים. יש לי שתי ברירות עיקריות. או לשתוק בקשר לזה, או לדבר על זה עם אחרים. אני בוחר לדבר על זה, בעיקר כי אני רוצה שגם אחרים יתנסו במה שיש לי. אז אני מסתכן ביהירות אבל אני מקווה שזה, אולי במאזן הכללי, ייצא משתלם לכולם. אז סלח לי אם מידי פעם עוברת איזו יוהרה בדברים שלי ונסה לקבל זאת בהבנה. הגב לתגובה זו                          פילפר, אני חושב שאני מבין למה                         ל.ע,    01/08/05 22:55 אתה מתכוון. אתה אומר שהשכל יכול לנתח לארגן ולהבין רק את חוויות העבר ושחוויה חדשה אינה יכולה לנבוע ממנו. אחרי הכל אנו יכולים ליצור דימוי רק על מה שכבר חווינו. אנו יוצרים דימוי על בננה או תפוח רק לאחר שכבר ראינו בננה או תפוח ורק אז אנחנו יכולים לארגן אותם למושג הכללי של ''פרי'' ולהתחיל לחשוב ולדבר עליהם. אבל זה רק צד אחד של המטבע. כשהדימוי של התפוח עולה בנו יש לו גם השפעות ריגשיות ופיסיולוגיות. הוא מעלה גם את זיכרון הטעם ומעורר בנו את הדחף לחוות אותו שוב והדחף הזה מניע אותנו להתאמץ להשיג תפוח על מנת לשחזר את חווית הטעם שלו. הדוגמה הבנאלית הזו של התפוח מייצגת למעשה את כל מה שקורה בתוכנו כל הזמן כל יום כל היום. אנחנו פועלים על מנת לשחזר חוויות נעימות. במבט ראשון חוויה רוחנית אמורה להיות שונה לגמרי. בשום פנים ואופן לא שחזור של חוויה שכבר התנסינו בה בעבר. זו אמורה להיות התנסות חדשה לחלוטין. מצב תודעה חדש או חוש חדש, שיפתח בפנינו עולם חדש. לאחר ההתנסות הרוחנית, השכל יוכל לתרגם לארגן למלל ולהסביר אותה, אבל עד אז הוא צריך להשתתק או לפחות להיות ברקע. אבל אם אנו בוחנים לעומק מה אומר עבורנו המושג ''חוויה רוחנית אותנטית'' אנחנו מגלים שהדימויים שיוצרים אותו בנויים גם הם מחוויות עבר מוגדרות שלנו שעברו התאמה וצורפו כמו פאזל לכדי תמונה חווייתית שלעברה אנו צועדים. החוויה הרוחנית ה''חדשה'' שלנו מורכבת מ''אהבה'' ''חירות'' ''חוכמה'' ''ידע'' ''שקט'' ''שלווה'' וכו'. כל אלה הם דברים שאנחנו מכירים כי חווינו אותם בעבר, גם אם לשברירי שניות, ואנחנו פשוט מצפים לחוויה של הדברים המוכרים הללו, אלא שהיא אמורה להיות חזקה פי מיליון ולהיות קבועה ויציבה. הכרת היכולת הזו של השכל שלנו להתל בנו, כאילו הוא יושב בצד מבלי להתערב כשבפועל הוא בעצם מכוון ומתנה את ההתנסויות שלנו, חייבת להיות נלמדת ב''כיתה א''' למחפשים הרוחניים, בדיוק כדי למנוע מהם להפוך לקורבנות לתיאוריות קונספירציה בדויות בדבר חוויות רוחניות. בתגובה 7/ב בטור ''הנשימה הגדולה'' מופיעה דוגמה לדרך שבה ציפיות כאלו יוצרות מצבים נפשיים וגופניים שנראים אותנטיים וחדשים לחלוטין בזמן שלמעשה הם התגשמות של דימויים מושגים וכמיהות שקיימים באדם עוד לפני ההתנסות עצמה. וכבר הזכרנו בעבר דוגמאות אחרות כמו תעופה יוגית וכו'. תמיד כשאנחנו מנסים לדלג מעל לשכל, להשתיק אותו, או לשים אותו בצד, אנחנו דווקא אחוזים ומכוונים על ידו ביתר שאת, מבלי להיות מודעים לכך. להבנתי האישית יש שתי דרכים שמאפשרות להתגבר על המכשול העצום הזה. אחת מהן, זו שאתה מכנה מיסטית, מוזכרת בקצרה בתגובה 9/ה בטור ''אין דת שהיא נעלה מהאמת''. היא מתחילה דווקא בקיבוץ מודע של מושגים ודימויים אבל בשלב מסוים משחררת אותנו מההשפעות הלא מודעות הנ''ל. השניה היא מודעות מלאה ושלילה מלאה ועקשנית, שנובעת מהכרת העובדות שצוינו למעלה, של כל מושג או דימוי ידוע מראש על מהי חוויה רוחנית אוטנטית, ושל כל השאיפות הכמוסות שלנו שעלולות להקרין את עצמן מתוכנו ולייצר עבורנו חוויה רוחנית ''אותנטית''. אם אנחנו עקביים בתהליך הזה, אז הגבול בין חוויה רוחנית לקיום הבנאלי והיומיומי שלנו נעלם, וכל התנסות פעוטה הופכת לחוויה רוחנית חדשה מהממת ואפילו בלתי נסבלת בעוצמתה, בין אם מדובר בחוויה של אותו היעדר סיפוק שדוחף אותנו כל הזמן לחפש חוויות רוחניות, ובין אם מדובר בטיול עם הכלב או ויכוח בתור לבנק. אחרי הכל, בתוך כל ההתנסויות והחוויות שלנו, החוויה הרוחנית המדהימה והבסיסית ביותר היא עצם הקיום שלנו בתוך החוויה, ברגע הזה ממש, בין אם אנחנו מדברים עם אלוהים ובין אם אנחנו אוכלים פלאפל. ותודה ל''לא צינית'', אבל את צריכה לראות אותי כשאני מתעצבן :). הגב לתגובה זו                      על חוייה רוחנית אמיתית                     פליפר,    01/08/05 09:28 חוויה רוחנית אמיתית, פותחת את העיניים (באמת, כמו שכתבת). כשזה קורה, הדברים שחווינו, הדברים אותם ניסינו להבין בצורה אינטלקטואלית, הופכים להיות מובנים בצורה חוויתית. בגלל זה, מתארים את זה כפתיחת עיניים. אחרי שהחוויה הזאת קורית, רוב האנשים ממשיכים להיות מי שהם, פחות או יותר. אם יש להם נטייה להשתמש בשכל ''לחוש'' ולהבין דברים, אז הם ימשיכו לעשות את זה. אם יש להם נטיה להשתמש ברגש ואינטואיציה להבין דברים, הם ימשיכו עם זה. כמובן שכולנו משתמשים גם בשכל וגם ברגש אבל לכל אחד יש נטייה להשתמש בכלים שהוא מרגיש איתם יותר נוח. אנשים שמשתמשים בשכל, תהיה להם נטיה להכנס להסברים מסודרים ואנליטיים על מהות החוויה. שטיינר, אנדרו כהן, קרישנהמורטי הם דוגמאות לכך. זה מאוד נכון שצריך להשתמש בשכל כדי לעשות אינטגרציה של החוויה הרוחנית אותה חווינו, בייחוד אם היא הפכה לחלק מאיתנו ולא חוויה חולפת. אבל, יש אנשים שיכולות הניתוח וההבנה שלהם לא באות במילים אלא בתחושות. אז הרבה יותר קשה להבין על מה הם מדברים. למרות זאת, הם חוו משהו אותנטי. קצת מזכיר את הסיפור של הילד ששרק בבית הכנסת ביום כיפור כי הוא לא היה מסוגל ללמוד את המילים לתפילה. חוויה רוחנית אותנטית היא משהו אישי וכל אחד חווה אותה קצת שונה. חלק מהדברים, שהיו קודם רעיוניים בלבד ודי מורכבים, הופכים למוחשיים, ולכן פשוטים להבנה. תמיד ישארו דברים אחרים לא ברורים או עוד דברים שלא נחוו בצורה ישירה. ההתנסות הישירה שגורמת לחוות ולהבין דברים שהיו רק רעיוניים קודם, גורמת לנו להבין שבלי ההתנסות עצמה באותו רעיון, ההבנה שלנו את הנושא היא מאוד מוגבלת. אחרי שיש לנו את ההתנסות הישירה, באמת אפשר לראות המון דברים חדשים ואז אדם כמו שטיינר יכתוב על זה בצורה אקדמאית מאורגנת ואדם כמו יוגננדה יכתוב על זה בצורה רגשית. כל אחד משתמש בכלים שנוח לו איתם. הגב לתגובה זו                  יהודה אווזי ? תיאוסוף צמחוני ?  ל"ת                  ל.ע.,    31/07/05 19:39 הגב לתגובה זו                      כותרת אסוציאטיבית                     פליפר,    31/07/05 20:06 לחן עממי, השם שלך הזכיר לי משהו ולקח אותי לאסוציאציה על יהודה אווזי. המון שירים מזרחיים, הלחן שלהם גנוב מלחנים טורקיים או יוונים. כדי שלא יצטרכו לשלם תמלוגים, כותבים לחן עממי. ברחובות יש מסעדה שנקראת יהודה אווזי שאין לה קשר ליהודה אווזי המקורי אבל הוא לקח לו את השם מסיבות מובנות. אז ככה מתגלגלת לה אסוציאציה. הגב לתגובה זו                          תודה  ל"ת                          פליפר,    02/08/05 20:40 הגב לתגובה זו                          פליפר היקר אתה בדרך הנכונה                         לא צינית.,    01/08/05 13:18 לפי האווירה שבה התבטית אתה בדרך להארה.... בהצלחה! הגב לתגובה זו 8.  תודה רבה!     שוקי,  ניו זילנד,    29/07/05 12:29 מאוד נהנתי לקרא את המאמר מראשיתו ועד סופו. התאורים של הנפש והנשמה מאוד מדוייקים ומאתגרים. תודה רבה! הגב לתגובה זו 7.  באשר להנחת היסוד בראש המאמר     רמי,  תל אביב,    29/07/05 09:10 כל היצורים שואפים לאושר? מי נתן בידך את הידיעה הזו? החתולה שלי שואפת לאושר? מי יודע? לפי איך שהיא מתנהגת, לא ממש. אולי היא כבר שם. לא אתה ולא אני יכולים לדעת. באשר לפיצול שמונח ביסוד החיפוש אחר אושר.הרי זו ההנחה הכי שטוחה ובנאלית ששמעתי מעודי. כמובן שיש פיצול, פער, אי שביעות רצון. זהו המובן מאליו הגב לתגובה זו          למה החתול שלך אוכל כשהוא רעב?  ל"ת          משה תנובה,    02/08/05 11:41 הגב לתגובה זו          אתה מחפש משהו מתוחכם?  ל"ת          גוגו באבא,  -,    31/07/05 19:28 הגב לתגובה זו 6.  פשוט מצויין  ל"ת      ענת,    29/07/05 01:45 הגב לתגובה זו 5.  מילים מילים מילים.     לחן עממי,    28/07/05 20:39 בכל העולמות, העליונים או התחתונים, בכל חוויות העבר והעתיד, בכל העידנים, במיסתורין האינסופי, בפשטותו של גיהוק, בשפל ובגאות, באושר שאינו ניתן לשיעור, בסבל בלתי נסבל, באהבה ובשנאה, בצעידה האינסופית בנתיבים זרועי קוצים בדרך לכיבוש פסגות רוחניות, בהבנה שכל הנתיבים הם רוחות הרפאים של הדימיון, ביהירות העמידה במבחנים, בהשפלת הכישלון בהם, בחיוך הסלחני של מי שאינו נזקק להם, הדבר האמיתי היחידי שיש לנו הוא הרגע הזה ! כאן ועכשיו ! רק בהווה הקיום שלנו אמיתי. הגב לתגובה זו          מקסים ומרחיב לב, שבת שלום  ל"ת          תמורה במקומה,    29/07/05 15:12 הגב לתגובה זו          כל מילה אמת!  ל"ת          ניקולדמוס,    29/07/05 09:27 הגב לתגובה זו 4.  יפה מאד     or,    28/07/05 18:37 כתבה מענינת כתובה היטב הרבה חכמה הגב לתגובה זו 3.  מה לגבי     ניקולדמוס צמתי,    28/07/05 18:19 תינוק בקמבודיה, מזה רעב ועל סף מוות? מה כבר הספיק לטעום פיזית ורוחנית בחיים הללו? איזה סיכוי יש לו לגעת בנשמתו שלו? הדבר היחידי הבטוח הוא שאכן העולם הזה הוא נעלם אחד גדול וכך גם החיים שבו. הדבר נכון גם לגבי אותן ''ידיעות'' ברורות ואותם ''ידענים'' ו''תורות'' כאלו ואחרות המתיימרים להסביר לנו בדיוק נמרץ איך העסק פועל ומהי בדיוק נשמה.... בואו נשים דברים ברורים על השולחן: כולנו מרגישים שיש משהו מעבר לגוף הגשמי ולצרכים הגשמיים שלנו אבל אף אחד מאיתנו לא יודע, פשוט כך, לא יודע כיצד העולם מתנהל, מהי נשמה, מהו מנגנון שכר ועונש, מהו אלוהים וכו' וכו'. כך שבסיכומו של דבר, כל אחד יחווה את האל בדרכו שלו ויסיק בעצמו את מסקנותיו לגבי מי וכמה ולמה. לאף אדם אין את הזכות להציב בפני זולתו ''עובדות'' כל כך ברורות כפי שכותב מחבר המאמר הנ''ל ודומיו. הגב לתגובה זו          אני מסכימה אתך ניק         אודרי2,    30/07/05 22:24 לאנשים ממש קשה להבין שאין בעצם במה להאמין, במה להיאחז בעולם המורכב והמדהים שלנו. אין נוסחאות ואין אמת גדולה מאחורי הכל ואין פואנטה. ואין לי איך להוכיח אם אני צודקת או טועה וסליחה על הציניות. החוסר ידיעה הזאת מחרפנת ואנחנו רוצים שמישהו יגיד לנו מה לעשות עם עצמנו. אז שכל אחד יבחר את הדרך שמתאימה לו והעיקר - כמה שיותר אהבה! שבוע טוב לכולם! :) הגב לתגובה זו          המלצה חמה         סמי תלמיד,    28/07/05 21:19 קח לך ספר בתורת הגלגול(גלגול נשמות)וקרא אותו עם ראש פתוח תוכל לקבל תשובות לשאלות. כולנו בחרנו להיות בדיוק איפה שאנחנו כעת גם תינוק בן יומו. ברוך ה' לעולם אמן ואמן הגב לתגובה זו              נחמד לקרוא ולהאמין שבחרנו             טור,    29/07/05 11:29 להיות איפה שאנחנו אבל זו אמונה ולא ידיעה. מישהו סיפר לך ואתה מאמין לו, אז מה ההבדל מכל מידע אחר שמן דהוא מספר למן דהוא? הגב לתגובה זו              זה לא יעזור לצערי...             ניקולדמוס,    29/07/05 09:35 הן מדובר בספר שגדול המקובלים כתב והן אם מדובר בספר שכתב הוגה דעות, פילוסוף, מאמין בגילגולים וכו', השורה התחתונה היא שבני אדם חיברו את הספרים הללו ומכאן אני יוצא מנק' הנחה שהידע שם הוא מוגבל והוא נשען על חוויות רוחניות שלהם עצמם ואין להסיק מהן על הכלל כאמת צרופה ויחידה! אני כשלעצמי יותר ממאמין, אני יודע, מרגיש בידיעה פנימית שיש מעבר לעולם הזה ולמישור הפיזי. ההבדל הוא שאני לא דבק באף ספר או באדם אחר כמי שיראה לי את הדרך אל האור... ולסיום, משחק מילים קטן שלמדתי: תינוק-תיקון-ניתוק. אותן אותיות בספר הפוך המראות את גילגולו של אדם, אך בשום פנים ואופן לא מתיימרות לתאר בפרטי פרטים מהי נשמה, מהו תיקון, למה וכמה ומי המלאכים ומי הישויות ואם בכלל והאומנם והייתכן, ומהו גן העדן אם בכלל וכו' וכו'... הגב לתגובה זו          מסכים איתך,         צ,    28/07/05 20:09 למרות שככל שהמודעות מתפתחת אנחנו רואים חלק יותר רחב מהמציאות החומרית והרוחית, אנחנו לא יכולים לדעת עד הסוף ואפילו לא קרוב לסוף, את טבע המציאות, גם מצב של הארה לדעתי הוא רק שלב גבוה בהתפתחות יחסית לכדור הארץ, שאחריו יש עוד שלבי התפתחות, הניסיון להגדיר ולתאר חוויות שחווינו תמיד יהיה דל ביחס לחוויה עצמה, על אחת כמה וכמה ניסיון לתאר חוויות שלא חווינו, תיאור מ''הראש'' ולא מהלב. הגב לתגובה זו 2.  מאמר יפה תודה רבה  ל"ת      א,    28/07/05 16:34 הגב לתגובה זו 1.  thank you     shir,    28/07/05 15:28 thank you,it was very nice to remember again and to know that everything is for a reason, im waiting for the tests to be over,,, הגב לתגובה זו