תגובות עד כה: 56 תגובות, ב- 10 דיונים. הוסף תגובה 10.  כשיש עוגן פנימי     איריס,    26/08/05 11:00 אין צורך בפסיכולוג. לפסיכולוג הולכים כדי לרפא את פצעי העבר לתקן דפוסי התנהגות שגוים. ולפעמים זה הכרחי אבל גם אם מרפאם את הפצעים אין בכך אושר, יש יותר שקט אבל אין שחרור. פסיכולוג הוא עוגן חיצוני שהיכולות שלו מוגבלות מאוד גם כשהטיפול מאוד מוצלח. לפעמים פסיכולוג גם מונע, בעצם נוכחתו, את חיזוקו של העוגן הפנימי כי הוא מציע תחליף חיצוני זמין ואפילו ממכר. כשהעוגן הפנימי נוכח, הכל הוא חלק מהדרך, העבר אינו פוצע כי גם הוא שיעור. אם נלמד הלקח ממשיכים הלאה. אם עדין לא- צריך לעבוד. כשיש עוגן פנימי אין קורבנות ואין מעוולים. אפילו לא ההורים. כשיש עוגן פנימי לא צריך עוגן חיצוני. הבחירה בעוגן הפנימי על פני העוגן החיצוני משמעותה גם לתפוס את עצמנו כאחראם על האושר שלנו במקום להאשים את הילדות העשוקה, או אחרים, בסבל שלנו. בחירה בין גן עדן לגיהנום קראת לזה, ניסים יקר, ואני קוראת לזה גם ''התבגרות''. הגב לתגובה זו 9.  כמה הרהורים על עוגן פנימי     איילת,    24/08/05 08:54 גדלתי בבית שהייתי מגדירה בעייתי ביותר, כשהמפתח לבלגן היה דיכוי טוטאלי של העצמי באמצעות קיבוע אלים, של כלים משוכללים ביותר לשנאה עצמית ובוז עצמי. שואה לנפש. בלי לפרט יותר מדי אומר רק, שמפס הייצור של הוריי יצאו ילדים מסורסים מאוד, סובלים מדיכאון ומהרס עצמי בדרגה זו או אחרת ובגילויים שונים, ועם קושי רב לתפקד במציאות כבוגרים, אף על פי שכולנו כבר אנשים בוגרים. וכולנו עם יכולת חשיבה מעולה והרסנית, כי היא תמיד מופנית נגד העצמי. ובכל זאת, היה הבדל בכוחות הנפש הבסיסיים ובבחירת דרך ההתמודדות ביני לבין האחים שלי, שתוצאותיו ניכרות היום. אני היחידה מביניהם שלא איבדה את שמחת החיים שלה, שניצלה מחשיבה אובססיבית במקום לחיות את החיים, אני כבר לא בדיכאון, אחרי טיפול עצמי עמוק והחלטי, בעזרת פסיכולוגים וספרים, ובעיקר, ההתעקשות התמידית שלי לא לאבד מגע חווייתי עם העצמי שלי, למרות המחיר הנוראי שהייתי משלמת בכל פעם ש''העזתי למרוד'' ולהתנהג בהתאם ל''שטן'' הפנימי שלי, תשוקותיי ורגשותיי האמיתיים והמבוקרים למוות. אחיי לא הצליחו להיות חזקים ואופטימיים מספיק, או פחדו מדי לשלם את המחיר (ניסיתי להפיח בהם רוח חיים ומרדנות, לא הצלחתי. הם פנו נגדי). ולא עוזרים להם שום פסיכולוגים או מדיטציות או ויפאסנות. למה ההבדל הזה ביני לבינם? למה הם מתים ואני חיה אם עברנו בדיוק את אותו ''טיפול'' הרסני? האם זה קשור לסוג נשמה? האם נולדתי עם כלים טובים יותר, עוגן פנימי בסיסי מלידה? לא יודעת. כשהעצמי האמיתי כבוי או מת, האם מדיטציה יכולה לאפשר גישה אליו עם גפרור דולק ביד? האם הוא מגיח פתאום במלוא חיותו מתוך ריק המחשבות? או אולי רק הפסיכולוג יכול לפנות לאט לאט, בכפות ידיו, את ערמת הקליפות היבשות העוטפת את העצמי, קליפה קליפה מבוררת ומבוארת, ולאפשר לקרן שמש דקה ואוהבת לחדור אליו ולהציתו באש חיים? כך או כך, אני אומרת, כל מה שעוזר להרגיש את העצמי באותנטיות, ולתת לו לגיטימציה להיות כפי שהוא. הגב לתגובה זו          הזדהיתי אתך         יהודית,  ראשל''צ,    30/08/05 07:59 שלום לך קראתי את מה שכתבת והזדהיתי אתך הסיפור שלי דומה לשלך אבל השכלת לתאר את הדברים כלכך לעומק. אני מחזקת את ידך וחושבת שיש לך תעצומות נפש ואת באישיותך החזקה ובמודעות שלך רק תצליחי בכל דבר שתעשי, גדלתי בצל שני הורים מאוד ביקורתיים ומסרסים ללא מילה טובה והיום אני מרגישה כל כך חזקה כי החלטתי ש''ערכי וחשיבותי בעיניי עצמי'' ולא בעיניי אף אחד אחר יש לי קליניקה משגשגת לקוסמטיקה ורפואה אלטרנטיבית בראשל''צ והיום אני מאושרת. התרגשתי מסיפורך שיהיה לך יום טוב. הגב לתגובה זו          יש שני סוגים של אנשים ואם הם ח         nissimlev,    25/08/05 02:10 יש שני סוגים של אנשים ואם הם חיים אז הם חיים כל אחד מאיתנו הוא נר לנשמה ואפשרי לעזור אחד לשני אפילו אם רובם הם יותר גישמיים מאיתנו שאנחנו קיצת יותר רוחנים , אין הבדל רע אלה טוב בו . רק שאם נידאג באמת לעעצמנו יהיה עונג לט יד lאחינו הדליק את הנר ולא לכבות את הנירות הללו . הגב לתגובה זו          לאיילת         נופר,    24/08/05 17:20 כתבת נפלא ! אמיתי, בכנות, ומכל הלב . אני מאמינה שהעוגן הפנימי הוא שילוב של תכונות מולדות עם השפעה סביבתית - שגורמת לו לאדם לרצות ולפרוץ מעגלים חונקים ולתת לקרני השמש להבליח לחיו. לא יודעת אם סיפרתי לך, אבל הייתי מורה כמה שנים (עד שהתייאשתי לגמרי ממשרד החינוך - אבל זה סיפור אחר) וראיתי כמה מקרים הרסניים ביותר של מערכות הורים ילדים . ולכן כל פעם שאני מגיבה פה על טיוח וגישות טיפוליות שבאות מהמקום הלא נכון - אני חושבת על דמויות ספציפיות ביותר... הגב לתגובה זו          שאלות כבדות ונכבדות         י,    24/08/05 14:08 ממה שראיתי בימי חיי - נולדים עם זה. הגב לתגובה זו          תודה איילת.  ל"ת          מ.,    24/08/05 12:11 הגב לתגובה זו          מאד יפה מה שכתבת, איילת         רן,    24/08/05 11:49 יש פתגם זן כזה ''לפסגת ההר לא איכפת מאיזה כיוון הגעת אליה..'' הגב לתגובה זו              עין איילה             מיכל,    24/08/05 15:30 אני מאמינה שלכל אדם בעולם יש סיכוי לפרוץ את דרכו החוצה. אני חושבת שהסיכוי הזה מתממש כאשר יש קרן אור אמיצה, עקשנית, עדינה, שמצליחה לעבור את כל התריסים והוילונות ונוגעת. בלי לפחד. אני חושבת שזה תפקידנו כבני אדם. לתת מהאור שלנו לסביבתנו, ולקוות שנצליח לגעת. הגב לתגובה זו 8.  בתוך עלב מי החבר שלך זה למה שא     nissimlev,    24/08/05 08:45 בתוך עלב מי החבר שלך זה למה שאתה מחובר אם יש מי שעורר האהבת עולם בליבך אתה יכול לחיות על זה ולהיות רגוע שאתה בשביל ונטיב הנכון ני יתן ויהיה שלום בהיכלנו. הגב לתגובה זו          מה שמגן זה העוגן         nissimlev,    24/08/05 09:01 מה שמגן זה העוגן הוא עעצמיות באדם ועם אדם מיתחבר לעעצמו אז הוא שולט ברוחו ואין בו מחחשבות סווא למה הוא חיי וקיים בחלקו והמחשבה לא פוחדת ואינה בורחת אלה מיושבת בדעתו והוא יודע את מצבו. הגב לתגובה זו 7.  טיפול פסיכולוגי ומדיטציה     יוסף.ש.,  צפון,    23/08/05 21:23 ניתן לשלב את שני הכלים האלה. מי שבוחר לעשות רק מדיטציה ויש לו פצעים עמוקים מהעבר, זה פשוט יקח יותר זמן. ההבדל הוא שבמדיטציה נכונה (ללא מחשבות) כאבי העבר מתמובבים ללא ביטוי מודע וכך חוסכים סבל כפול. בטיפול פסיכולוגי צרייך לחוות את הכאב פעמיים (עוד פעם בזמן הטיפול). טיפול פסיכולוגי נחוץ כאשר הכאב לא מאפשר לבצע מדיטציה בסדירות. אבל יש גם אפשרויות נוספות הוליסטיות כמו טיפול אלטרנטיבי וכדומה. רק לא לוותר על המדיטציה. הגב לתגובה זו          this is it!  ל"ת          ברברה אלה,    26/08/05 11:57 הגב לתגובה זו          בהתחלת שינוי עצמי היה פסיכולוג         dafna57,  רמת גן,    23/08/05 23:54 לפני כמעט 12 שנה החלטתי לשנות חיי,שנתיים היה לי טיפול של פסיכולוג,לאחר גם הייתי קורא הרבה ספרים של פסיכולוג וויין דייר,הפסיכולוג שטיפל בי אמר לי יום אחד: יותר אין לי מה להגיד לך ,יותר אין לי מה ללמד אותך,תודה לאל שראיתי את ניסים אמון לפני כ8 שנים בערוץ 8 התוכנית ''האושר הפנימי''. לאחר סיום כיתה ד אלוהים שלך לי בי''ס שלא רק יסוד אלה גם תיכון ,בי''ס אצל ניסים היום כבר אוניברסיטה ,לימוד לא רק איך לחיות אלה גם להבריא ממחלה פיזית שהחמיר ,ניסים אמון תמיד לך תודה הגב לתגובה זו 6.  מאמר יפה וקולע     שי,  מרכז,    23/08/05 18:46 אני כבר התחלתי לבנות עוגן פנימי, בעזרת הישיבה הגב לתגובה זו 5.  אוי אוי ניסים....     פרח לוטוס,    23/08/05 18:01 פרח לוטוס אכן יכול לפרוח וללבלב מתוך הביצה. אבל מה לעשות ואנחנו לא פרחים. ומי שנולד להורים שהגהינום הוא הוויה בשבילם, ומי שגדל בשלולית עכורה וללא שורשים רגועים, מדיטצייה תהייה עוגן הפנימי שבנוי על כיבוי רגשות, ובריחה מהמציאות, ולא על חוסן פנימי של לוחם . הבית הוא המצע של חיינו ולא הביצה . אנחנו סוחבים את כל הדפוסים ההתנהגותיים, הפחדים והשריטות - מהבית (גם מהסביבה כמובן, אבל לבית השפעה יותר חזקה). המסכן שאיתרע מזלו להיוולד להורים בעיתיים - אם הוא ירוקן את המחשבות , הוא רק יוסיף חטא על פשע (יגדיל את מינון האופיום לעצמו). כי במקום לעמוד מול הבעיות ( to face it)ולפתור אותן לוגית, בעזרת עבודה קשה ומטפל שיעזור לו להכיר בבעיות ואח''כ להתייצב למולן, כדי לנסות וליצור מציאות חדשה - הוא יברח לריקון מחשבות. ואז מה יהיה אחרי המדיטצייה ? שוב אותה מציאות עגומה עמוסה בעיות ללא פתרונות ? ולרגע אני לא אומרת שמדיטצייה זה לא דבר טוב, נהפוך הוא, היא מתאימה מאוד להרבה אנשים - אבל לא לכולם. בוודאי שלא למי שבא מבית בעייתי. ומה שקובע, כמובן, היא עוצמת הבעייתיות. המדיטצייה יכולה לבוא כתופין אחרי טיפול פסיכולוגי ולא במקום. לא מפרקים פצצה מתקתקת בכך שעוטפים אותה - ב''שקט''. מנטרלים קודם כל את הנפצים או מרוקנים את חומר הנפץ. ולזה כידוע יש מומחים מתאימים. ואז השקט כבר מגיע בעצמו.... הגב לתגובה זו          תגובה ל אוי אוי ניסים         ניסוי,    25/08/05 10:59 לםי מה שכתבת את לא התנסית במדיטציה של ZAZEN לאורך תקופה של חודש לפחות הפתרון שאת מציעה הוא המהוות של המדטציה, לראות ולהבין שהשדים.בעיות הוא איך שאת כותבת ''to face it'' זה בדיוק מה שהמדיטציה עושה, כאשר המדיטציה ל 10 דקות הכל בסדר ואין שום גורם חיצוני שמפריע רואים את הבעיות בצורה יותר נקייה ואז מתמודדים זהו כלי ולא יותר והוא מאד קשה הרבה יותר קשה, תנסי אולי משהו יפתח באהבה נ. הגב לתגובה זו          talk about טיוח.         ילדות עשוקה,  בגרות לעצמה,    24/08/05 02:18 מייקאפ יום נוזלי נותן כיסוי עדין למצבורי הצביעות וההדחקה. נופר, האם אי פעם בחייך תרגלת מדיטציה? המחשבה שבחברה שלנו דעותיך נתפסות כנורמליות, כסמן אמצע הדרך ותמונת המוסריות ההגיונית, מעבירה בי חלחלה. עולה בי רצון עז לשתף אותך בכל סיפורי הזוועה והאימה בהם נתקלתי- בתוכי, כמאורעות בחיי ובחיי אנשים קרובים לי. תיאורים גרפים מפורטים. הייתי שמה אותך באולם ענק מלא וגדוש בחתיכות קטנטנות של פאזל הירונימוס בוש - ואין קפה עם החברות עד שהוא פתור. תחזרי, נדבר על מדיטציה. לכבודך שיר : פרידה מפסיכולוג- נסטור, תודה על המקדחה. הגעתי לשכבת היהלום. מכאן, רק אלוהים או גאולוג יעזרו. הגב לתגובה זו          מספר 5         קובי,    24/08/05 01:12 אני מסכים עם כל מילה ,ניסחת לדעתי באופן מצוין ,שמבהיר הרבה מאד רגשות ומצבים שונים שחווים בעבר וצריך לדעת איך להתמודד בהווה ולא להשאיר הרבה עבודה לעתיד , הגב לתגובה זו          הלואי ויש לך רגיעה ושלוה         dafna57,  רמת גן,    23/08/05 20:08 כול עוד השקט הגיע ולא יצא מפנימי שלי,הרגיעה והשלוה היה אשליה,כי כול עוד ולא ניקיתי את כול הבוץ ב''לוטוס''-כבר נפלו כמה עלים וטיפה מהכתר-לא היה שלוה ,רק שהיה תוצאה של תקוה שכבר ידענו,היה מלא באושר אמיתי,דרך אגב הלואי ויום אחד תפגשי אותי ותיראי ''לופוס'' ,אמנם אני צריכה עכשיו לישר את הגבעול,באם ורק הלך טיפה עקומה ,שמחתי ענק.מדפנה הגב לתגובה זו          אופטימיות זהירה         אריאל,  מרכז,    23/08/05 20:03 מדיטצעה יכולה לעזור מאוד, גם במקביל לטיפול פסיכולוגי. זה לא במקום, לא לפני ולא אחרי... עוגן, פנימי, ואופטימיות זהירה, חילצו אנשים מהמצבים הקיצוניים ביותר (ראה ויקטוא פרנקל וספריו). לא לקטול סתם בבקשה. הגב לתגובה זו              לעולם לא הקטול אף אחד             dafna57,  רמת גן,    24/08/05 00:00 אני לא קוטלת,מקסימום לא מאמינה ,לא בוטחת ,זזה מאותו מקום,לא גם בוקרת ולא שופטת,לכול אדם יש חייו ואמונו הגב לתגובה זו              אריאל - אתה רק מחזק את דברי             נופר,    23/08/05 20:21 כי אני מסכימה איתך 100% שעוגן פנימי ואופטימיות - מחלצים אנשים ממצבים קיצוניים. לא היתה בתגובתי שום קטילה. הערתי לגבי סדר עדיפויות וגם לגבי המושג: עוגן פנימי. אם אתה חושב שמי שגדל בבית בעייתי (וכמובן שעוצמת הבעייתיות היא מרכיב מרכזי) יכול לפתח עוגנים פנימיים על סמך מדיטצייה, אז אתה מסכים לטיוח החיצוני שניסים עושה כאן. ואין לי שום דבר נגד ניסים אמון , ונהפוך הוא !!! אני חושבת שזה נפלא ליצור מרכז של רוחניות על סוגייה , מוקף בתפאורת הים התיכון. אבל כל מרכז רוחני חייב לשים לב מה בדיוק הוא נותן לתלמידיו שיקחו איתם למסע החיים. הגב לתגובה זו 4.  תודה ניסים     חושב בהיגיון,    23/08/05 15:46 ושוב אנני מוצא אף מילה רעה או תחושה שלילית שתעלה אצלי לאחר קריאת מאמר. אולם איש קטן אני ומעלתי הרוחנית היא כשל השפל באדם, אך זאת אגיד - ניסים אמון הוא מדריך רוחני אמיתי. אין טיפה של התנשאות או הטפה בדבריו, רק העברה שלווה של מסר נכון שאפילו לא מתיימרת לשכנע או להכריח לקבל אותו . טרם פגשתי אותו , אבל יש לי תחושה שעד יצטלבו דרכינו ....... תודה ניסים הגב לתגובה זו          חושב יקר         נ. אמון,    23/08/05 18:23 תודה לך, ואשמח יום אחד לפגשך. הגב לתגובה זו 3.  שאלה     תמר,    23/08/05 15:37 מעולם לא הבנתי מדוע על המדיטציה להיעשות בישיבה. אולי מישהו יוכל להסביר? תודה! הגב לתגובה זו          אולי בכל זאת?         תמר,    24/08/05 17:01 שלום לכל ידידי המשיבים, אני שאלתי שאלה פשוטה. קיבלתי אי אלו תשובות (תודה בהזדמנות זו), אף אחת מהן לא עונה לשאלה. לאריאל: אני מודעת לאופציות. חלקן מהיכרות אישית (...). זו לא שאלתי. לקרישנמורטי היקר: אני מכירה היטב את הטקסט הזה. אין בו מילה על ישיבה בגב דואב. לחושב המון: אני אנסה להשיב על שאלתך הנוקבת. מנגנון המחשבות אין בו כל רע, ואיש אינו טוען כך. הבעייה היא שהוא התפשט למרחבים עצומים, דוממים ומלאי חיים, שלא אמורים לחסות בצלו. הרעיון הוא להחזיר אותו לממדיו הטבעיים (ויש לו, גם במצב הטבעי). תודה בכל זאת, תמר הגב לתגובה זו              אולי לא הובנתי נכון תמר             חושב המון,    24/08/05 17:37 לא עניתי לך אלא הגבתי לאדם אחר. לי אישית אין ניסיון במדיטציה בישיבה, רק בשינה עמוקה :). הגב לתגובה זו          מדיטציה         קרישנמורטי,    24/08/05 00:49 The mind that has put its house in order is silence. That silence has no cause and, therefore, has no end. Only that which has a cause can end. That silence ---- which has no ending ---- is absolutely necessary, because it is only in that silence that there is no movement of thought. It is only in that silence that that which is sacred, that which is nameless, and that which is not measuralbe by thought, is. And that which is, is the most sacred. That is meditation Krishnamurti, 1981 A guest am I In this world of transient things Unfettered by the entanglemens thereof. I am of no country, No boundaries hold me. (1928 הגב לתגובה זו              הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות             חושב המון,    24/08/05 03:48 ברור שלמי שהביא את הציטוט הנ''ל היו כוונות טובות. אבל אני חושב שלמי שמעריך ולו במעט את מה שהיה לקרישנמורטי להגיד צריכה להיות תחושת אחריות מסויימת שתמנע ממנו להביא ציטוטים שהוצאו מהקשרם ושהופכים דברים שגם כך הינם קשים מאוד להבנה לדבר מה סתום מיסטי ערטילאי ועמום. קרישנמורטי הוא אולי היחיד ששיש בדבריו משב רוח רענן שיכול לפזר את ענני האבק שמועלים חדשות לבקרים על ידי שלל המוארים שצומחים פה כמו פיטריות אחרי הגשם וחבל להרחיק ממנו אנשים באמצעות ציטוטים סתומים שבפני עצמם לא אומרים כלום ואפילו מטעים. הגב לתגובה זו                  ל''חושב המון'' - קטן אמונה                 קרישנמורטי,    24/08/05 12:38 אולי אתה צודק, כי אם אתה -- ''חושב המון'' -- לא מבין את הטקסט ואת משמעותו, אז מה יאמרו האחרים שלא ''חושבים המון''. לדעתי הציטוט לא סתום [קצת עומק, ''חושב המון''] ואל לך לזלזל בהבנתם של בני אדם אחרים. מי שמבין והוא במוכנות הנכונה יסתקרן ויגש לגעת, ללמוד ולהבין את קרישנמורטי, כי לא רק משב רוח רענן יש בו, אלא בעיקר הרבה אהבה ואור. ובאור הזה הלומד יכול להיעזר כדי לראות ולהבין. מי שאינו במוכנות הנכונה שום ציטוט לא יעורר בו סקרנות ורצון לדעת. ניסים, מה דעתך ? יום נעים לכם הגב לתגובה זו                      זה מאוד פשוט ק'                     חושב המון,    24/08/05 16:44 אם היית מבין את מה שקרישנמורטי ניסה להסביר היית גם מבין שהציטוט שהבאת, כשהוא עומד בפני עצמו, אומר בדיוק את ההיפך הגמור. זה לא המקום המתאים להרחיב, וחבל שאתה לא רואה את זה בעצמך וזקוק לחוות דעת נוספות. הגב לתגובה זו                          אתה רוצה לשחק בלהעליב ?                         חושב המון,    26/08/05 07:51 ציניות וביקורת לא היו מתקיימות אם לא היה מתעורר רגש כלשהו למקרא הציטוט שלך, וכדי שציניות וביקורת יגיעו לידי ביטוי החשיבה חייבת לרקום אותם, כך שמגוחך לטעון שאני לא מבטא שום מחשבה או רגש. הביקורת שלי הייתה מאוד עניינית ואני עומד מאחריה. מה שחבל הוא שבמקום להקשיב ולבחון את עצמך אתה עסוק בלהגן ובלהצדיק את עצמך. הדרך שק' הצביע עליה כדי להגיע לאותו שקט עוברת דרך בחינה והתבוננות מייגעות ומאומצות של כל מחשבה ומחשבה, מרגע לרגע. השקט הזה הוא תוצאת לוואי, לא מטרה. כשאתה מציג את השקט כפי שהצגת אותו, מוצא מהקשרו, אתה מעודד אנשים להשיג שקט מאולץ, מעושה ומלאכותי. לא את השקט שק' דיבר עליו, אלא את היפוכו. זו בדיוק הנוסחה המלאכותית של הפסקת המחשבות שכלפיה חייבים לגלות ציניות אם מבינים את מה שק' ניסה לומר. בכל מקרה, נראה שהעובדות לא ממש מעניינות אותך וחשוב לך רק להיות צודק. אז ברכותיי, ניצחת, אני יצור נטול מחשבות ורגשות. הגב לתגובה זו                          לזה שחושב שחושב המון                         קרישנמורטי,    25/08/05 21:38 אני לא זקוק לחוות דעת נוספת. ממש לא. והאמן לי שאני מבין גם מבין את הציטוט שהבאתי. מעניין לשמוע דעתם של אחרים ולא רק להתייחס באירוניה, בציניות, ובביקורת כל הזמן -- כמוך. מכל התגובות שלך אתה לא מבטא באמת שום מחשבה או רגש. רק ביקורת וציניות. חבל. הגב לתגובה זו          בפירוש לא         אריאל,  מרכז,    23/08/05 20:11 מדיטציה בפירוש לא חייבת להתבצע בישיבה. יש סגנונות מדיטציה בעמידה ובתנועה. אבל אם את בקטע אז כדי שתחפשי מורה. העיצה שלי. אם את רוצה לעשות מדיטציה בהליכה, פשוט תלכי ונסי להיות מודעת על מה שעובר עלייך, מה את מרגישה, מה את חושב, מה את מרגישה, וכשאת נסחפת לתוך אחת המחשבות... תחזרי למודעות של מה שעובר עלייך :) הגב לתגובה זו 2.  עבודתם של הורים מרעילים     ברברה אלה,    23/08/05 13:23 נמשכת בהכרת הילד/ילדה שלהם כך שהוא/היא לא מעיזים לסמוך על עצמם כי הם לא מכירים את המקום הזה שנקרא:''עצמי''! זו עבודה קשה, השחרור מהפחד להגיב מתוך ה''עצמי'' שהוא העוגן הפנימי. אני מקווה שיהיה טוב! הגב לתגובה זו 1.  תודה לך ניסים שמזכיר ה''עוגן''     dafna57,  רמת גן,    23/08/05 13:19 בנעורי התחלתי לבנות בנין, היסוד היה הרוס,כיסה ה''עוגן'' בבוץ, הבנין נפל נהרס עד ועל היסוד. שוב ניסיתי לבנות עוד בנין על היסוד, תודה לך ניסים שלימדת אותי מידטציה בבוקר ובלילה יושבת ולא חושבת, כבר יש לי תשתית לעמודי היסוד, עכשיו אני כבר סומכת על ביטחוני העצמי,הגנתי ושמחתי ואושרי מ''עוגן''. הגב לתגובה זו          מישהו מוכן בבקשה להסביר לי....         לא מבין,    23/08/05 15:41 מדוע כולם משבחים כאן את המצב של אי חשיבה ? מדוע כולם מאושרים מהגעתם למצב בו הם לא חושבים מבוקר ועד לילה ? האם האדם הוא לא יצור חושב ? האם אין זהו טבעו ? הלא איננו צמחים. האם אני פשוט לא מבין את המושג אי חשיבה נכון או שכולם התייאשו כל כך מהמחשבות שהם החליטו לחיות כצמחים ?? דבר נוסף: איך אתם יודעים כל כך הרבה וקוראים כל כך הרבה כתבות ומאמרים בלי לחשוב עליהם, ובכל זאת מגיבים על כל מילה שנכתבת בעשרות דעות (חסרות חשיבה). באמת שאני רוצה להבין. אשמח להבהרה הגב לתגובה זו              ל''לא מבין''             נופר,    24/08/05 17:10 קראתי את כל תגובותיך - ואהבתי את כולן ! מאוד ! הגב לתגובה זו              חשיבה אי חשיבה ומחשבות             מביט,  התבוננות,    24/08/05 07:48 ני אני ?, אני חושב? מי הוא שאומר מי אני? והאם ההוא חושב גם? יש להבדיל בין אני שיוזם מחשבות לבין מחשבות שמתרוצצות ולבין מחשבות שבאות כתוצאה ממצב מיוחד שנוצר הרגע המטרה במדיטציה, להתבונן במחשבות מכל סוג ולהיות רק מתבונן לא לנסות לערב הרגשות עם המחשבות(קשה כשאול) ואז לנסות תוך התבוננות וללא מאמץ להביט ברווח שבין המחשבות ומי שחדש ,,ישר נירדם אבל אין דבר,, ממשיכים ועדיף שהמדיטציה תהא תוך כדי מבט בנשימה,, וזה כצת יותר מסובך כאשר אתה מתבונן לאט לאט המחשבות יותר ויותר מתמעטות ואז ,,,,,,,,,, אני נירדמתי הגב לתגובה זו                  משחקי מילים ותו לא                 לא מבין,    24/08/05 10:29 כל הקטע של לשאול מי אני ? ומי שאל את זה ? וכו'. זה בלבול לוגי שנובע מהפרדוכס הדואלי של המוח האנושי. חברים יקרים, אתם מתבלבלים לגמרי ! וגם הייתי כולי מודע למחשבות שלי לרגע קוסמי אחד מושלם, האם יש לכך משמעות ? הלא ברגע הבא מחשבותיי יחזרו ותמיד אהיה מודע אליהן אבל באותה המידה גם תמיד אזדהה איתן ולא כי אני אדם רע או לא מפותח רוחנית אלא מכיוון שאני אדם ! נראה שמדיטציה היא טכניקה נחמדה שעוזרת להרגיש טוב ומרגיע קצת כי פסיביות מרגיע מטבעה, אבל אין לה שום ערך אמיתי מלבד הערך שהאדם נותן לה ואם כך הלא לכל פעולה אחרת יכול להיות ערך זהה. יום טוב שיהיה לכולנו. הגב לתגובה זו                      צודק ניסיתי להביע במילים ואי א                     צ,    24/08/05 14:08 ואי אפשר אז רק תניט ושים לב לתחושות ומה הן מביעות ואת מה הן מניעות והייה מודע להן ותנסה להסביר מדוע נהגת כך ולא אחרת ולאחר זמן הפעולה תהא אוטומטית ובסוף אינטואיטיבית ונא לא לנסות להבין אלא לעשות ולחוש הגב לתגובה זו                      השאלה אינה                     לא קונה,    24/08/05 14:04 איזה ערך אדם נותן למדיטציה- מתוך מקום הפרשנות הנוכחי שלו, אלא איך היא פועלת על האדם וכיצד משתנה חווית החיים שלו בעקבות זאת, אם בכלל. ראוי לנסות נסיון מתמיד להבין אבל ראוי יותר לנסות ולהיווכח. מחיקת או ביטול מחשבות הוא בעיני פירוש מוטעה לטכניקה. יום נפלא. הגב לתגובה זו              לכול המגיבים             עופר,  אי שם,    23/08/05 22:19 ראשית תודה על התגובות. גם אני כמו 'לא מבין' לא מבין את הפירוש שאתם נותנים לאי חשיבה ואני כותב ושואל לא מתוך בורות אלא מתוך כוונה לדעתבעצם מהי האי חשיבה כמו שאני מבין אתכם,אתם יוצאים מתוך הנחה שאנו מייצרים את המחשבות ולכן בתור שכאלה אתם מכריזים כביכול על 'הפסקה'. נקודת ההנחה שלי היא אחרת,אני טוען שאנו לא מייצרים את המחשבות כלל וכלל, אם מחשבה היא אנרגיה אז כמות האנרגיה לא משתנה לעולם כלומר לא נוספת אנרגיה על אותה אנרגיה וגם לא מוחסרת אנרגיה מאותה אנרגיה.כי כיצד תוכלו לתאר את המחשבות שנחשבו בראשי האנשים מלפני מאות ואלפי השנים? הם נעלמו כלא היו? והמחשבות שאנו כולנו חושבים יחד עכשיו הם מתווספים על אותם מחשבות שכבר נחשבו? וכול אותם טענות שאנו יוצרים מחשבות היא פשוט אשליה. אז להפסיק לייצר מחשבות בתוך אותה אשליה היא אשליה בתוך אשליה. כמו ש'לא מבין' כתב ותיאר אנו פשוט מתחברים למחשבות רצות באוויר ומתוך אותה התנסות אנחנו יוצרים את החוויה. אשמח לתגובות מאירות בעניין עופר הגב לתגובה זו                  תחליף                 י,    24/08/05 16:29 בתאור שלך על המחשבות הנוצרות והארגיה, את המילה מחשבה במילה תנועה. באופן הכי פשטני, תבחן את נושא התנועות שאנחנו מבצעים. האם התאור נראה לך כעת הגיוני או פשוט יותר? הגב לתגובה זו              ללא מבין             עופר,  אי שם,    23/08/05 16:52 תאמין לי גם אני לא מבין מדוע אנשים מנסים לא לחשוב . אם נצא מתוך הנחה שאדם ממוצע משתמש ב 4 % בלבד ממלאי כוח המחשבה אזי יוצא שהם מנסים ''לגרש' את 4 האחוזים האלה בלבד אז נשאלת השאלה מה קורה עם 96% הנותרים? הם יוצאים באופן אוטמטי 'ועיוור' אחרי ה 4% שכבר יצאו? בעיני הדבר דומה לאדם שעמד בראש מגדל ושומר שאף אחד לא יכנס לשטח שלו את 4 האנשים שהיו שם במחנה,נאמר שהוא הצליח לגרש אך הוא לא מודע ש 96 אנשים אחרים עדייןשוהים אי שם במחנה ולא רק זה הוא גם עסוק שאף אחד מהארבעה שנאמר והוא הצליח לגרש לא ינסה/ינסו להיכנס שוב אז מה פה החוויה???? חווית האשליה??? במקום לגרש את ה4% נסו להגדיל את כמות המחשבה לבוא נאמר 10% בעזרת דמיוןעשיר מאוד ממה שחשבת עד היום שטמון בך זאת בהחלט מטרה שכדאי מאוד לנסות להגיע לזה כי בטוחני שהחוויה תיהיה מהנה יותר מאשר לנסות ולגרש את ה4. עוד משהו,ויכול ליהיות שגם אני לא מבין כיצד להגדיר את המושג אי חשיבה. אם אי חשיבה היא גם חשיבה על כלום כמו שאי אמונה היא אמונה לכל דבר אז כיצד ייתכן שאתה לא חושב כשאתה בעצם חושב על אי החשיבה. מישהו מוכן לענות לי גם כן???? הגב לתגובה זו                  אתם שני חוצפנים חסרי תרבות                 חושב המון,    23/08/05 19:04 לקחתם את הנוסחה מילולית והמופשטת של אי-חשיבה, שהיא חסרת משמעות בדיוק כמו המילה אלוהים, שמיליונים בעולם מאמינים בה סוגדים לה מתפללים אליה ומייחלים לה,לאחר שהפכו אותה לאל החדש, מפני שהיא אינה מתעצבנת ואינה מענישה, ובכמה מילים שחטתם לה את הצורה והצגתם אותה ככלי ריק. תתביישו לכם. הגב לתגובה זו                      עכשיו הבנתי                     לא מבין,    23/08/05 19:19 אחרי שראיתי את התגובה של חושב המון הבנתי למה אי חשיבה הכרחית. הרי אם זה התוצאה של מי שחושב המון אז אין ספק שלחשוב זה פעולה שלילית. בכל מקרה הכוונה שלי היתה אחרת- בסך הכל ניסיתי להבין מה רע בחשיבה ? מדוע אדם אמור לשבת שעות ארוכות כל יום ולהתאמץ ליצור פעולה המנוגדת לטבעו כאדם - לא לחשוב. האם לא נכון יותר יהיה לומר שעל האדם לחשוב בצורה נעלה יותר? האם התפתחות רוחנית היא להגיע למצב של אי חשיבה או להגיע למצב של הכרה גבוהה יותר וצורת חשיבה עמוקה יותר המגיעה מתוך החלק הרוחני והאחיד באדם ולא המנטלי והמפוצל ? לא התכוונתי לעצבן אותך מר חושב המון אבל סבבה אחי. הגב לתגובה זו                          לחושב המון                         לא מבין,    23/08/05 21:49 מתנצל אם לא הבנתי את התגובה שלך, אני שמח שאני לא היחיד שכותב כאן לפעמים רק כדי לחדד מושגים ולהעביר מסרים על דרך השלילה של רעיון. אחרי הכל העיקר המטרה, ולעיתים טעות בהבנה של מושג יוצרת חיים שלמים שבהם אנשים מנסים להפסיק לחשוב או מפסיקים לעשות והחיים שלהם נראים כמו תאונה מאחר והם פסיביים מידי ולוקחים את המושג מילולית ונראה לי שזה המתכון לאסון. בקיצור אחי, סבבה, אבל אל תחשוב כל כך הרבה בשעות כאלה של הלילה. הגב לתגובה זו                          ללא מבין                         עלית עלייך,    23/08/05 21:24 נראה לי שאתה לא כל כך לא מבין כמו שאתה מציג את עצמך. הטיעון שלך לא מגיע ולא מנוסח כטיעון של בורות אלא מתוך הבנה. זה באמת נכון לחדד את הסוגיה של - מה היא אי חשיבה שעליה מדברים כל הזמן. הגב לתגובה זו                          לא מבין יקר, באמת לא הבנת                         חושב המון,    23/08/05 21:14 התגובה שלי היא כולה תמיכה בספקנות שלך ושל עופר והכל נאמר בציניות, בהפוך על הפוך, ובקריצה שאני אישית חשבתי שהיא מוסווית כמו פיל בגודל טבעי על דשא קצוץ. חשבתי שזה היה ברור, אבל מסתבר שהפעם באמת חשבתי יותר מידי. בתגובה הראשונה שלך לא עצבנת אותי בכלל אלא שימחת אותי מאוד. בתגובה השניה הפסקת לחשוב ובאמת התחלתי קצת להתעצבן. דפנה יקרה, אף אחד לא צריך להגן עלייך מפני שאף אחד לא תקף אותך. בסה''כ תקפו רעיון מסויים ואת לא צריכה לקחת את זה אישית. אם טוב לך אז טוב גם לנו. פשוט נראה שמה שכל כך עזר לך הוא שקיבלת הרבה תשומת לב ואהבה שזה דבר גדול בפני עצמו ועל כך גם אני מודה לניסים בשמך. זה דבר אחר לגמרי לנתח ולהטיל ספק ברעיון האי-חשיבה וההאדרה שלו למימדים של אלוהות חדשה. זה לא קשור אלייך. הגב לתגובה זו                          לא טבעי !!                         לא מבין,    23/08/05 20:44 מצטער שאני מתעקש, אבל טבען של מחשבות הוא כפי שאתה מתאר. האמירה ''אני חושב'' היא במידת מה לא נכונה מאחר ואין ''אני'' שחושב באמת. מחשבות ''באות'' בהתאם למצב המנטלי שהאדם יוצר ולא בהתאם לשליטתו.לא משנה כמה שנים תתרגל מדיטציה לא תייצר מחשבות כי זה לא טבען של מחשבות. כל שנמצא באחריות האדם הוא ליצור מצב נפשי בו מחשבות נעלות יותר מגיעות. זה כמו שאתה עושה טקס כדי ליצור סביבה שיוצרת עצב, עלינו ליצור אווירה כדי שיבואו מחשבות נוחות יותר ויציבות יותר. אבל הניסיון ''לא לחשוב'' או לשלוט במחשבות הוא ניסיון לא טבעי עבור האדם, ואינו יותר שקט פנימי אלא אשלייה של רגיעה. הגב לתגובה זו                          אם אתה רציני, אז תקרא!                         אריאל,  מרכז,    23/08/05 20:08 תנסה להפסיק לחשוב 10 דקות... אני מתאר לעצמי שלא הצלחת... רגע אבל לא אתה אדון המחשבות שלך? לא אתה יוצר אותן? ואם כן, אז איך הן נוצרות מבלי שתרצה? התרגיל של 'אי-חשיבה' נועד להראות לאדם את האופי האמיתי של המחשבות של החושב ושל המציאות. הגב לתגובה זו                          צמח??                         a,    23/08/05 20:06 בדרך הפשטנית בה אתם מציגים את הדברים אכן אי חשיבה נשמע דבר תמוהה הרעיון בבסיס האי חשיבה או הפעולה באי פעולה הוא הוא השקט הנוצר בין המחשבות שקט עוצמתי ומלא נוכחות המוכן לכול אתגר וקושי שקט שבבסיסו טמונה שלווה המאפשרת התבוננות והבנת הדברים כפי שהם ללא תיווך האגו והמיינד הפועלים בצורה אוטומטית ומצמצמים את יכולת ההכלה והקבלה משום שלרוב מטרתם היא האני השואף להגיע לבלבדיות עליונות ופיצול הלוכדים אותנו באשלייה.הרווח בין המחשבות יוצר התרחבות תודעתית אל המצב הטבעי שהינו אחדות הכול.אם שקט מפחיד אתכם ולהיות לבד גורם לכם לשיעמום לטעמי זה מעיד על חיים לא מוגשמים במלואם.וברוח המאמר העוגן הפנימי אינו יציב. הגב לתגובה זו                  וודאי שאתה מבין.                 ד,,    23/08/05 18:55 אין שום בעיה כשאתה חושב. *א ת ה* ח ו ש ב. חושב למען השגת מטרה מוגדרת, ואתה קיים מאחורי המחשבה מנווט אותה ומסוגל להפסיקה. יש בעיה כשזה חושב, מעצמו.... כשכלי המחשבה שקיבלת עובד אוטומטית. מגיב מעצמו לידיעות בעתון, בונה לעצמו ''השקפות עולם'' ובעל ''דעה'' על כל נושא בעולם, לא משנה כמה הנושא הוא חסר חשיבות לחייך הפנימיים. הגב לתגובה זו                      הרבה תודה למגנים עלי                     dafna57,  רמת גן,    23/08/05 20:42 כל מה שמעבירה הם ספור חיי בלבד: כן ה''לופוס'' וה''עוגן'' שלי היה מחוסה בים בוץ.בתחיילת חיי שרדתי גם עם ה''סערות'',גם ולא ידעתי את התוצאה עד שכמעט טבעתי.הרבה ניקיתי את המחשבות שכמעט המית אותי.היו גם כמה יהלומים שגם הוצאתי בישיבת המדיטציה,המיינד היה ריק לגמרי,עכשיו אני נותנת ליהלומים להיתחבר לאושרי הפנימי.הודתי לכול אלה שמגינים עלי משופטים ומבקרים,בזמן הזה אין לי בושה ותמיד יש לי אומץ.תודה לניסים שאין לי טיפה של פחד שיצא מהפנימי שלי בזכות הלמידה ממך ניסים אמון. שוב אני מודה לכולם גם למתקיפים,בזכותכם אני גיליתי כי גם במאבק אני אמיצה .מדפנה הגב לתגובה זו