תגובות עד כה: 272 תגובות, ב- 77 דיונים. הוסף תגובה 77.  נחמד     אביגיל,  מודיעין,    04/09/05 06:13 הייתי כותבת פחות זו לא רק ההקשבה שהיא משאב במחסור גם תשומת הלב הגב לתגובה זו 76.  אני שומע מה שאתה אומר     רמי,  תל אביב,    03/09/05 12:07 אוי אוי אוי, באמת.. כמי שעבר בעצמו תהליך של התבגרות (תאמין או לא, אתה לא לבד בעניין הזה) אני מסכים שרבים האנשים המעבירים את חייהם ברדיפה אחר לא כלום. אבל אני גם מזהה בין השורות שלך בעייה בהנחות המוצא. המשוואה - רגישות = סבל, הלקאה עצמית=עומק רוחני, אינה בהכרח נכונה. נורא קל להסתכל על יחסים בין בני אדם מבחוץ ובאמצעות טכניקת ההזרה שהייתה לי לזרא, להראות כיצד הם חסרי משמעות. אבל למשל כשאני במצוקה וחברי מזכיר לי באמצעות ''הקלישאות המוכנות מראש שלו'' שהכל בסדר, מבחינתי זה אמיתי, לא פחות מאשר להקשיב לנשימות שלי. יש עוד פתרון אתה יודע, מעבר להסתגרות עצמית (ומבחינתי מדיטציה היא בריחה, ויש אפילו אסכולות בזן שיאמרו זאת - שזן הוא חיי היום-יום) אני למשל בוחר להתעמק בעולם במקום לברוח ממנו. המוד התיכוני בו אתה נמצא אינו מקום ''מואר'' בעיני. לחשוב שאתה יותר טוב מכולם כי בזכות הניתוק שלך אתה יותר עמוק ורגיש. נסה ההפך - הכנס למערכת יחסים אמיתית עם העולם! פלרטט איתו, למד אותו, התעמק ברזיו. כל דבר יכול להיראות ''קלישאתי ובנאלי'' או מעניין ומרתק. החיים יחלפו על פניך כמו פריס דרך חלונות אוטובוס לתיירים אם תשקיף עליהם מהצד, דרך משקפיים ציניות (''חוכמה'' קטנה מאוד). הגב לתגובה זו 75.  האם נגיע ל-300?  ל"ת      נוסטלגיונר,    31/08/05 14:01 הגב לתגובה זו 74.  ז'אן פול  ל"ת      מעולה!!!,    31/08/05 00:19 הגב לתגובה זו 73.  מה לעשות עם חיי?     מתלבט,  ישראל,    31/08/05 00:10 שלום. אני ניצב כרגע במה שנקרא ''פרשת דרכים''. לא שאינני יודע באיזו דרך לבחור (יש לי הרבה אנרגיה, כשרונות, קשרים, רעיונות, אפשרויות), אלא שאינני יודע מה במאמת אני רוצה. הבעייה היא שאני לא יכול לצוות על הזמן לעמוד מלכת עד שאחליט מה אני רוצה. בינתיים צריך להמשיך לחיות, להתפרנס, לשרוד, מה גם שאני לא לבד (יש לי אשה וילדה בת שלוש ואני חש כלפן אחריות גדולה). אני חש שאיבדתי את הקלילות וההומור הנחוצים כדי להתמודד עם הקיום. הכל נראה לי גורלי ומכביד עד שאני מוצא את עצמי חצי משותק. מצד אחד אני רוצה לפעול, להכניס את עמי למלכודת של עשייה (פרוייקטים גרנדיוזים-קיצוניים למיניהם) כדי לא לשקוע בשעמום ובתחושת אי-נחיצות, מצד שני אני לא רוצה לעשות משהו ''סתם'' בלי שבאמת אני חש קריאה פנימית. יש לי אידאלים גדולים וציפיות גבוהות מעצמי ומהחברה - לכן אני כמעט תמיד מצוי במצב של תסכול והתקוממות. כמו כולם, אני מניח, שמה שאני בעצם רוצה זה להיות חופשי ומאושר ואז כבר לא משנה איפה אחיה, מה אעשה ואיך אתקיים. אלא שזב חא באמת פשוט כל-כך. הדברים קשורים זה בזה ואני בכל זאת חש שאני צריך לעשות בחירה קונקרטית כדי לעלות על ''דרך המלך''. אודה לך דיויד, (או לקוראים אחרים המגיבים כאן במדור) על עצה חכמה ומעוררת השראה. תודה. הגב לתגובה זו          נו?!  ל"ת          י,    01/09/05 11:16 הגב לתגובה זו          GO BACK TO THE SOURCE         Hal, Mass,    31/08/05 16:27 The Source Is G-D and his convenant with his PEOPLE הגב לתגובה זו          אולי כבר ענית בעצמך?         י,    31/08/05 12:57 אתה כותב - ''יש לי אידאלים גדולים וציפיות גבוהות מעצמי ומהחברה - לכן אני כמעט תמיד מצוי במצב של תסכול והתקוממות'' כלומר אתה יודע בדיוק למה אתה מתוסכל ומתקומם - יש לך אידיאלים וציפיות גבוהות מעצמך ומהחברה. ואתה אומר - ''אני רוצה לפעול, להכניס את עמי למלכודת של עשייה כדי לא לשקוע בשעמום ובתחושת אי-נחיצות'' כלומר, בהמשך לאותן ציפיות גבוהות, אתה בוחן את הנחיצות שלך לאורן. אם לא תעמוד בציפיות אתה לא נחוץ. המלכודת שאתה נמצא בה היא דוקא של הציפיות גבוהות, בעיקר ביחס ההדדי עם החברה. בלי להרגיש, נלכדת בדהרה על גבו של נמר. ועןד אמרת - ''אני חש שאיבדתי את הקלילות וההומור הנחוצים כדי להתמודד עם הקיום'' כי המרת אותם בכובד של המטלות והציפיות הגבוהות. מישהו חכם ממני כבר כתב כתב פעם - תן לי את היכולת לשנות את שאני יכול לשנות ואת הכח לקבל את שאיני יכול לשנות ואת התבונה להבדיל ביניהם אם אתה שוקע בשעמום - תמיד יש את המדור ב NRG. הגב לתגובה זו          מה הבעיה ?         לא דייויד,    31/08/05 09:46 נשמע כאילו יש לך בעית פרנסה דחופה ומיידית שגורמת לחוסר הנחת הרגיל, שבדרך כלל נשמר על אש קטנה, לבעבע ולגלוש. אם דוד עשיר שלא ידעת על קיומו ימות לפתע ויוריש לך חמישה מיליון ש''ח, כמה בוערות יהיו כל השאלות שהעלית ? אני מניח שהיית עוזב הכל ויוצא עם המשפחה לטיול מסביב לעולם והיית שוכח את כל ההתלבטויות. אם זה נכון, אז אתה צריך להפריד את הבעיה הכלכלית משאלות קיומיות אחרות מפני שאף אחד כאן לא ימצא לך עבודה או יעלה לך את המשכורת. כשהעניין הזה יוסדר תוכל לשאול את עצמך מה אתה באמת רוצה לעשות בלי שהתשובה שלך תושפע מבעיות פרנסה. מי הבטיח לך שיש לך יעוד יחיד ומיוחד ? מה הופך ייעוד כלשהו ליחיד ומיוחד ? העובדה שאחרים מכירים בייחוד שלך ? אם יש ייעוד בכלל, אולי הייעוד שלך מאוד מאוד ''פשוט'' כמו לגרום אושר לאשתך ולילדה שלך ? בעולם שבו מעריכים שאדם ממוצע מחליף שלוש קריירות בימי חייו מה זה אומר בכלל לדעת מה אנחנו ''באמת'' רוצים ? למה אתה לא יכול לרצות עכשיו דבר אחד ובעוד שנה לרצות דבר אחר ? מה אם כל מה שסיפרו לך על ה''קריאה'' אינו נכון ? אולי זו אגדה ? תמתין לנצח ? אולי חלום ה''כוכב הנולד'' הבורגני, שמתבסס על ההנחה שהאושר נמצא בזה שהעולם מכיר בייחוד שלנו, הוא מצג שווא שמסתיר ממך את כל מיליארדי האנשים ה''פשוטים'' וה''רגילים'' שהולכים לעבודה משמונה עד חמש ומיליארדים אחרים שלא יודעים מניין תגיע הארוחה הבאה שלהם ? ומה אם אתה לא כזה חשוב ולא נועדת לגדולות אלא רק לקטנות ? ומה אם היקום לא סובב סביבנו למרות מה שאמא אמרה לנו ? זה מקטין במשהו את הפלא והמיסתורין שבעצם הקיום שלנו או דווקא מאפשר לנו סוף כל סוף לראות אותם ? החיים שלנו הם הרף עין. אנחנו יכולים לבזבז אותם על קיטורים על כך שהעולם לא מסודר על פי הדרישות שלנו ולא מעניק לנו את הכבוד הראוי לנו, או שאנחנו יכולים לעבור אותם בנשימה עצורה מתדהמה. תבחר ! הגב לתגובה זו              אין לי כבר מקום על המקרר             נופר,    31/08/05 17:05 המשפט שלך : ...''החיים שלנו הם הרף עין. אנחנו יכולים לבזבז אותם על קיטורים על כך שהעולם לא מסודר על פי הדרישות שלנו ולא מעניק לנו את הכבוד הראוי לנו, או שאנחנו יכולים לעבור אותם בנשימה עצורה מתדהמה. תבחר !''..... כרגיל, ראוי שיהיה מועתק ומודבק על המקרר, כציטוט היום. וחוץ מזה שאתה חוסך לי המון זמן. אין לי שום צורך לקרוא יותר כתבות. הולכים ישר לתגובות, מאתרים מהר את המתאימות, ומפנימים את המסר. תודה ! :) הגב לתגובה זו              :)  ל"ת              י,    31/08/05 13:00 הגב לתגובה זו              מאסטר רשע השישי במיטבו  ל"ת              טיטוס,    31/08/05 12:48 הגב לתגובה זו          למתלבט,         צ,    31/08/05 09:45 קודם כל אתה יכול להיעזר במטפל לעשות סדר ב''בלגאן'', בפגישה אישית האפשרות לעזור לך תהיה יותר גדולה, יש סתירה בין ''לא שאינני יודע באיזו דרך לבחור'' לבין ''אלא שאינני יודע מה במאמת אני רוצה'', אם אני צריך ''להתמודד'' רק עם מעט האינפורמציה הנתונה, הייתי ממליץ לך להתרכז בשני דברים: יכול להיות שיש סתירה בין הרצון לבין האידיאלים והציפיות הנגזרות מהם, ולכן הבלבול או התסכול. כיוונים על קצה המקלדת: הרבה פעמים אנחנו מחשיבים את הדרך להשיג את הרצון, כרצון, במקרה כזה לא נקבל את הרצון כי אנחנו לא מכוונים למטרה, לדוגמה: אדם שרוצה לצאת לחופשה כי הוא מרגיש מרוקן מאנרגיה, הרצון האמיתי שלו זה להתמלא באנרגיה והדרך היחידה שהוא מכיר, זה לצאת לחופשה ולכן יגדיר את החופשה כרצון, בזמן שהחופשה היא האמצעי להשגת הרצון האמיתי, שהוא להתמלא באנרגיה, זו הסיבה שאחרי החופשה חוזרים עייפים ורוצים שוב חופש, לנוח מהחופשה. לגבי האידיאלים, יש פער בין המקום שאנחנו נמצאים בו מבחינת ההתפתחות האישית שלנו, הלא מושלמת, לבין האידיאל המושלם, כשאנחנו מאלצים את עצמנו הלא מושלם לפעול על פי האידיאל, אנחנו מדחיקים את עצמנו וחיים בחוסר קבלה עצמית ובביקורתיות עצמית, אל תחמיר עם עצמך, תשאף, אם אתה רוצה, לאידיאל, אבל תחיה את מה שאתה עכשיו, כשהאידיאל הוא רק שאיפה. נראה שאתה יודע את התשובות, אבל יש לך חוסר ביטחון ופחדים, רמז: ''להכניס את עמי למלכודת של עשייה (פרוייקטים גרנדיוזים-קיצוניים למיניהם) כדי לא לשקוע בשעמום ובתחושת אי-נחיצות'' אתה באמת רוצה להכניס את עצמך למלכודת? ורק כדי לברוח משעמום? לסיום, נראה שאתה נמצא כרגע בתהליך נפשי התפתחותי ושאתה בשל לשינוי, מאחל לך הרבה אומץ, סבלנות וכוח עמידה, בהצלחה. הגב לתגובה זו          אתה בקטע של סוסים?         ז'אן פול,    31/08/05 09:28 קראתי ב''לאשה'' שסוסים יכולים להכניס המון שקט ושמחה לחיים של בן-אדם במושב עולש יש פינת ליטוף לסוסים ננסיים - משהו מצויין. סע, קח סוס, תלטף, תראה איך הדברים יראו לך אחרת - באחריות הגב לתגובה זו              תנסה ללטף בקבוק אקונומיקה :).             סנו ג'אוול,    31/08/05 11:21 . הגב לתגובה זו                  סוס הולך יותר מהר  ל"ת                  ז'אן פול,    31/08/05 12:28 הגב לתגובה זו 72.  כל הכבוד!!     זיבאב,  אטלנטיס,    30/08/05 20:01 למתנחלים על ההתנהגות האצילית בעת הפינוי. לצה''ל על הבגרות ושיקול הדעת.לפלסטינים על האיפוק. למוארים שמאסו בהארה. למורים שהובלו באפם אל הכסא שליד האגרטל. לקרישנמורטי ששם זין על המעמד ועל הציפיות המופרכות של חסידיו השוטים. לבודהא שהיה פשוט איש טוב וזה הכל.לינץ לוי. לדיוויד על העיניים וגם על זה שהוא הוכיח שאהבה שנייה יכולה להיות עזה לפחות כמו הראשונה. לשי טובלי. לג'וחה (זה בשבילך),למגיבים הנפלאים החומלים זה על זה כשקולם חף מכל נימה של התנשאות. להארה שבאה חיש ומבזיקה כברק .להארה שהיא בעצם הבנה שאין דבר כזה-הארה. לנו, עטלפים עיוורים הנחבטים בין קירות המערה החשוכה,נרדמים לשינה מתוקה וממתינים לבוקר חדש של אמת. הגב לתגובה זו          אתה גדול, זיבאב  ל"ת          פליפר,    30/08/05 22:49 הגב לתגובה זו 71.  פליפר,     וואי,    30/08/05 18:37 ''בחוסר סיפוק'', אתה כולל גם את הצרכים הפיזיים? צרכים רוחניים מסופקים אני יכול להבין, יותר קשה לי עם הצרכים הפיזיים כי הם הישרדותיים. או שאולי ההגדרה ''חוסר סיפוק'', לא הכי מדוייקת? אולי יותר קרוב לחוסר שקט? ותודה. הגב לתגובה זו          ההגדרות לא יהיו לעולם מדוייקות         ]פליפר,    30/08/05 19:08 לפחות אני לא אוכל להגדיר אותם בצורה מדוייקת. חוסר שקט, אולי זאת הגדרה יותר טובה. אני רואה את כל הנושא דרך ההבנה של ''מהו המינד ואיך הוא עובד ומשפיע על חיינו''. את חוסר השקט יוצר המינד. יש מצב שבו המינד כבר לא יוצר חוסר שקט. למצב הזה אני מתכוון כמצב שבו אין יותר חוסר סיפוק או חוסר שקט. אבל זאת צורת ההבנה שלי שבאה מטרמינולוגיה שנוח לי להשתמש ומוכרת לי. לאחרים יש טרמינולוגיה שונה משלי ולכן יש לעיתים אי הבנות. הגב לתגובה זו              פליפר,             וואי,    30/08/05 22:48 ''יש מצב שבו המינד כבר לא יוצר חוסר שקט''. זו מטרת הדיקשה בעצם? הגב לתגובה זו                  בנוסף                 פליפר,    31/08/05 00:19 אם אתה רוצה יותר אינפורמציה על דיקשה, כנס ל- www.deeksha.co.il עדכנתי את האתר ויש בו הרבה יותר חומר. אולי שם תמצא תשובות יותר טובות. הגב לתגובה זו                  מטרת הדיקשה היא הארה                 פליפר,    31/08/05 00:17 ככה לפחות אומר בהגוואן. הגב לתגובה זו                      סליחה, מה זה דיקשה?                     ז'אן פול,    31/08/05 15:59 זה קטע טכני של דיוויד סופר? הגב לתגובה זו                          אין קשר לדיוויד סופר                         פליפר,    31/08/05 20:46 אם אתה רוצה לדעת על דיקשה, כנס לכאן www.deeksha.co.il שם זה מוסבר יותר טוב ממה שאני יכול להסביר לך כאן הגב לתגובה זו 70.  לאמנון     איילת,    30/08/05 13:21 אתה צודק, זה היה צריך להיות ''אכזרית'', ולא אכזרית. אבל אתה מערבב כאן שתי נשים שונות (בלי הפאן הסקסי של העניין). אם לא שמת לב, אני מצדיקה אותך ואת יחסך למו(א)רים ותלמידים באמצעות הציטוט שהבאתי. אני לא ארשקיגל, ומעולם לא הייתי פוריטנית מספיק לשפוט רומן עם נשים נשואות בראייה שטחית של העניין. לא הייתי שם, אני לא יודעת מה קרה, אבל אני סומכת על קרישנמורטי שהוא ידע מה הוא עושה, ובכלל, הוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד שמצפה ממנו לדבר כלשהו או להתנהגות מסוימת. מגוחך לשפוט את הרומן מתוך קרעי אינפורמציה ורכילות. מה שחשוב הוא אם אשתו של המזכיר הייתה מרוצה (ארשקיגל, לשאול רשות את בעלה? מה עם אחריותו של כל אחד, כן, כולל נשים נשואות, על חייו ועל החלטותיו?) בקיצור, אם הגברת ראג'אגופל הייתה מרוצה, וקרישנמורטי היה מרוצה, גם אני מרוצה. ותתנצל בפני ארשקיגל שהאשמת אותה בדרמטיות שווא ובמיניות מתפרצת לא לה, ובפניי על ההאשמה המעליבה ביותר שאפשר לטפול עליי: שמרנות. : ) הגב לתגובה זו          איילת...         ארשקיגל,    31/08/05 10:19 ממנה את מצפה לאחריות וממנו (ק') לא? בדיוק מה שיחשוב אחרון החזירים השובניסטים. ואת עוד חושבת שאת פמיניסטית. אני מתביישת בשבילך. הגב לתגובה זו              מתי אמרתי שאני פמיניסטית?             איילת,    31/08/05 12:33 תחשבי טוב, אם את מסוגלת, ותביני שאת השוביניסטית מבינינו, הופכת אישה לבובת סמרטוטים העוברת מיד ליד על פי רשות מגבר, חסרת רצונות ויכולת פעולה משלה. מסכנה האישה, עשו לה, לקחו לה, שתו לה. בחיי שיש לך מוח קש. את כנראה לא מבינה מה זאת אחריות אישית. מה כנראה, אין לך מושג אם את כותבת משפט מטופש כמו ''אני מתביישת בשבילך''. הגב לתגובה זו          אני מוכן         י,    30/08/05 23:55 להתנצל בשם כל אחד בפני כל מי שרואה בהאשמה בשמרנות את העלבון הגדול ביותר. וגם אזכור זאת אם יזדמן לנו לריב. הגב לתגובה זו              מה תגיד לי? יא שמרנית? : )             איילת,    31/08/05 06:38 ולמה אמנון נאלם דום? בתגובה לארשקיגל שחשב שהיא אני הוא אמר לה בעייפות שחצנית שלא היה לו כוח להתמודד עם יותר מדי הנחות היסוד המוטעות שלה, ובכלל, כולו היה אפוף התנשאות וגבהות כשהוא דיבר ''אליי'', אז קיוויתי לשמוע דווקא מאמנון התנצלות, ואולי כמה תובנות-שאחרי בעניין הנחות היסוד שלו. הגב לתגובה זו                  למה את רואה רק את השלילי ?                 אמנון,    31/08/05 13:21 את השחצנות ההתנשאות והגבהות ? הצלחתי להדחיק לרגע את הבחילה ! זה לא נחשב ? את ? מצפה ממני להתנצלות ? טיפול רגיל לא יעזור פה. רק אשפוז ! הגב לתגובה זו                      עניתי במקומך                     י,    31/08/05 18:11 למה אתה לא נח? הגב לתגובה זו                  אני היום במצב רוח                 י,    31/08/05 13:18 ידידותי לאמנון. הוא עבד קשה, ואני מבקש לא להפריע לו לנוח. אבל אני לא אתנצל בשמו בפני ארשקיגל על ''ייחוס מיניות מתפרצת שלא כדין''. מה גם, בעניין ארשקיגל - אפילו שזה לא נוגע לי אישית כהוא זה, יש לי תחושה שכשמישהו משתמש בבטוי ''חזיר שובניסט'', הוא כן מתכוון גם אלי. ועיקר העיקרים - אני שמח לראות אותך:) הגב לתגובה זו 69.  אתה באמת שיקו ? לא יכול להיות     אמנון,    30/08/05 12:50 זה לא השיקו שאני מכיר :). בכל מקרה, אני שמח מאוד על הטון החדש. הנושא הזה עלה במקום אחר וניתנה עליו תשובה מפורטת ומקיפה שאינה עומדת בקריטריונים של נפח התגובות באנרג'י. מקווה שהלינק לתשובה יעבוד: http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17245&read=&alias=dbr&redir_flag= הגב לתגובה זו 68.  לסופר, לתלמידיו ולכולם     איילת,    30/08/05 08:32 ''מול חידה זו של יכולת ההקשבה והריקות המחשבתית של קרישנמורטי עמדו אנשים שהיו קרובים לו ושאלו בלי הרף את השאלה: 'כיצד נוצרה חוויה מופלאה זו?' תשובתו של קרישנמורטי היתה אכזרית מאוד: 'התעניינותכם בי אינה אלא שאיפה חדשה, קנאה נוספת על סדרת הקנאות הקיימות בהווייתכם. אין שום משמעות לתשובה שאענה, אין שום משמעות לשאלה כיצד התאפשרה יצירת אופן חיים כזה של ריק פנימי, ואין גם שום חשיבות לשאלה מיהו קרישנמורטי האיש, האם הוא אגדה או מציאות. השאלה היחידה שיש לה משמעות היא מהו מצבכם הפנימי בשעה שמתעוררת אצלכם השאלה על קרישנמורטי האיש. מה עומד מאחורי השאלה, מה מניע אותה. כשתראו קנאה זו בבהירות מוחלטת - היא תיעלם, ועמה גם ההשוואה, והשאיפה הנולדת מההשוואה הזאת'''. ועוד... ''גם אם הייתי רוצה לפתוח את הדלת בשבילכם, לא היתה לפעולה זו כל משמעות, כיוון שאת האמת צריך האדם לראות בעצמו מתוך עצמו, ואם הוא מקבל אותה מוכנה מפיו של אחר, כבר אין זו אמת אלא דבר חסר חיים, מת לגמרי''. מתוך ''לגעת במהות'', יידו קרישנמורטי, הוצאת כתר הגב לתגובה זו          וואלה  ל"ת          ז'אן פול,    30/08/05 13:26 הגב לתגובה זו 67.  לשיקו.     אמנון,    30/08/05 02:49 באמת שדמעות התנין שלך העציבו אותי, התאמין ? מי שהתחיל במכות בדו שיח בינינו הוא אתה וזה מתועד למטה (אלא אם כן אתה דייויד סופר) ולכן ההתבכיינות שלך אינה במקומה אלא סתם תירוץ להתנגחות הסתמית וחסרת התוכן שלך. אתה רוצה להיות ענייני באמת, אז הנה ההזדמנות. אני מנופף בדגל לבן כדי לפתוח בדיון ענייני אמיתי על צביעותו של קרישנמורטי. הצג את כל מה שאתה חושב על ''הרומן האסור'' ואני מבטיח לענות ברצינות ובאריכות. אני באמת מאמין שאם יש אדם אחד שהדברים שלו יכולים לפזר את הערפל שמפזרים סביבנו כל הנובו-מוארים ושנותן תקווה אמיתית לבהירות ושפיות, זה קרישנמורטי. לכן לא נכון יהיה להשאיר את ההאשמה הלעגנית שלך תלויה באוויר. הגב לתגובה זו          קראתי שוב - ואכן         אני שיקו,    30/08/05 12:27 הייתי אגרסיבי לפנייך. כנראה מתוך הזדהות יתר עם אדם שאני מעריך באמת ובתמים. בעניין ק' - שני דברים. ראשית כל, אני מסכים איתך שאין כמוהו לפיזור הערפל בענייני פסאודו-מוארים, ובכלל הוא הביא מסר גדול בכל הנוגע למהי רוחניות אמיתית בעידן הבררה. בנוגע לרומן האסור - איני יודע יותר מהתשובה שניתנה לפני. לי זה מריח לא טוב. מידה מסוימת של צביעות בוודאי ישנה כאן, כי בזמן הרומן הארוך ק' נהג לעתים להגיד לקהליו דברים כמו ''למה אתם צריכים מין, למה שלא תחזיקו ידיים'' וכאלה. בביוגרפיה שכתבה החסידה האינטליגנטית פופול ג'איאקאר, אפילו מתוארת סיטואציה שבה קרישנמורטי פשוט שיקר. אני לא מצפה מאף אדם, לא מדיוויד ואפילו לא מקרישנמורטי - להיות מושלם. זה לא פוגם בנכונות דבריו, בערכם וברלוונטיות שלהם. קרישנמורטי קיבל חינוך של נסיך אוקולטי מאז שנחטף בידי התאוסופים, ולא מן הנמנע שהיו לו כמה שריטות. הרעיון של ''אדם מושלם מוחלט ללא רבב נטול אגו מאה אחוז'' נראה לי כמו סוג של פנטזיה שכדאי שגם מורים וגם חסידים שוטים כמונו יזהרו ממנה. הגב לתגובה זו          אני לא שיקו         ארשקיגל,    30/08/05 08:46 אבל אני יכולה לומר לך, אמנון, שקרישנמורטי אכן ניהל רומן אסור. הוא היה במערכת יחסים משך כ- 20 שנה עם אשתו של המזכיר האישי שלו, ראג'אגופל, וזאת ללא ידיעתו (ובטח ללא רשותו). כמובן שגם הגברת לא שיא ההגינות (אם כי יש לה נסיבות מקילות: בעלה אמר לה, אחרי לדת בתם, שתמו ימי המין ביניהם) בקיצור, נזיר הוא בטח לא היה, ולא רק זה, כמה פעמים היא נכנסה להריון ממנו והוא הכריח (כן, הכריח) אותה לעשות הפלה בכל הפעמים, כדי שלא יהיו ילדים לקרישנמורטי הגדול. כל זה כתוב בספר מרתק שכתבה ראדהה ראג'אגופל סלוס (''lives in the shadow''' ואתה מבין בצילו של מי...), בתו של, כולל הבאת מכתבים מפלילים של קריש' לאהובתו ועוד שלל מני עדויות. אני קראתי את הספר והוא עשה עלי רושם רציני. מסתבר שאף אחד לא מושלם (חוץ מ''מנוסה ביוגה''). הגב לתגובה זו              לא ידעתי             י,    30/08/05 22:46 כל הסיפור הוא על רומן עם אשה נשואה לאחר שבעלה בישר לה שתמו ימי המין בינהם? אז איפה בכלל הסיפור? הגב לתגובה זו              מה הוא לא היה נזיר ?             אמנון,    30/08/05 10:19 ואיפוא הוא אמר שהוא כן נזיר ? ואם ראג'אגופל לא ידע על הרומן, ובעקבות זאת נמנע ממנו לתת לו את רשותו, אז מי אסר על הרומן ולמה הוא אסור ? וזה לא פזיז לקבל כתורה מסיני ספר שנכתב על ידי בתה של האהובה הננטשת והכועסת ? ואת מכירה את הגירסה שהוא התעקש על הפלה כי אם היא הייתה מתעקשת ללדת היא הייתה בסכנת חיים ? למה הגירסה הזו לא עושה עלייך רושם רציני ? ולמה תשובה שהיא ההתגלמות העליונה ביותר של יופי ואהבה היא תשובה אכזרית מאוד ? בכלל, למה לחפש סנסציות ולעשות דרמה מכל דבר ? הגב לתגובה זו                  אמנון, עליך אני מתפלאת...                 ארשקיגל,    30/08/05 11:23 אם הוא לא ידע עליו אז זה לא אסור? ואולי דווקא בגלל שלא ידע עליו ולא ניתנה לו האפשרות לתת לו רשות זה אסור? אתה באמת מתכוון להכשיר רומן עם אישה נשואה מאחורי גבו של בעלה? וזה לא פזיז - קרא את הספר ונראה אם תתרשם גם אתה. כפי שאמרתי, המכתבים של ק' לא מותירים מקום לספק (והם אותנטים גם לדעת עמותת ק', שהוציאה צו בית-דין לאסור על השימוש בהם). ומה הקשר לעשות דרמות? מה דרמה? בסך הכל סיפור קצת עצוב, שפוגם בתמונה מושלמת לכאורה. אמנון, האם דווקא אתה מתעקש להיות חסיד שוטה? הגב לתגובה זו                      למה את מתפלאת עלי ?                     אמנון,    30/08/05 12:42 מתי דיברנו על רומן עם נשים נשואות ושמעת את דעתי על כך ? איך את רואה רומן אסור ולא ביטוי של חמלה כלפי אישה רעבה לחיבה ואינטימיות ? איך את אישית עושה את המעבר החד בין מיניות מתפרצת למוסריות פוריטנית ? לפי היום בשבוע, לפי הספר התורן או לפי מה שמעורר את הסנסציה הגדולה ביותר ברגע נתון ? איזה תמונה מושלמת נפגמה ? מתי ק' דיבר על היותו מושלם ? מתי הוא שיבח נזירות ? ואם הוא שיבח נזירות אז איך מי שמתנגדת להדחקה של המיניות יכולה לומר שזו הייתה אמורה להיות תמונה מושלמת שנפגמה ולא תמונה פגומה מראש שלא עלתה יפה ? איך אפשר לשנות צדדים ועמדות כל הזמן רק כדי שיהיה מעניין ? הגב לתגובה זו                          אני יודע שזה לא היה ביטוי של                         אמנון,    30/08/05 13:18 חמלה . סתם התבדחתי כי לא היה לי כוח להתיחס לכל הנחות היסוד הלא רלוונטיות בתגובות שלך. יש למעלה הפניה לתשובה רצינית. הגב לתגובה זו                          אמנון                         ארשקיגל,    30/08/05 13:00 זה לא היה ביטוי של חמלה לאישה רעבה כי ק' אהב אותה אהבה עזה (כפי שמשתקף ממכתביו). אני לא חושבת שלראות ניאוף כדבר לא מוסרי הוא פוריטניות. הגזמת! אבל זה לא העיקר: העיקר הוא שעל פי הספר לק' היו לא מעט חולשות, פחדים וגם קצת (אוי ויי) אגו. האם זה אומר שהוא לא אחד המורים הגדולים במאה העשרים אם לא אי פעם? ממש לא. גם אני מחזיקה שהוא אחד הענקים. זה כן שופך אור חדש ומחדד את דמותו הפלקטית משהו, כפי שהיא מצטיירת בביוגרפיות האחרות. ודבר אחרון: לא דיברתי איתך מעולם ואין לי מושג מי אתה, או מי אתה חושב שאני (טוב, יש לי איזשהו מושג, אבל נעזוב זה) הגב לתגובה זו 66.  יש לי שאלה     ז'אן-פול,    29/08/05 20:15 אין לי מושג מי זה הדיוויד הזה, אבל קראתי הרבה מהתגובות כאן והבנתי שהכיוון הכללי הוא נגד. ולמבינים: פגשתי הרבה תלמידים של הרבה מורים. היו הרבה אהבלים אבל לא כולם היו אהבלים. גם הלא אהבלים אמרו שהפגישה עם המורה הרוחני עשתה להם משהו שלא הצליחו להשיג לבד, ושאפילו זה שהם היו צריכים להיות בקטע של להפתח אליו זה השפיע עליהם גם להיות פתוחים בכלל בחיים. האמת הם בדרך-כלל נראים קצת מוזרים אבל האם לדעתכם יש סיבה לא להאמין להם? הגב לתגובה זו          אתה יכול להתחיל מזה שנקודת         אמנון,    30/08/05 02:23 המוצא של כולם היא שכל האחרים טועים. אני חושב שבדיוק מכאן עולה השאלה למה להאמין להם ולמי מהם להאמין וכאן מתחילה המורכבות האינסופית של העניין. הגב לתגובה זו          RABBI ELIYAHU DAVIDAS         HAL,  BOSTON, MASS,    29/08/05 23:10 CALLED HIS BOOK - THE BEGINNING OF WIDOM REFFERING TO THE SAYING OF KING SOLOMON: THE BEGINNING OF WISDOM ID THE FEAR OF G-D DOES THAT ANSWER YOUR QUESTION? הגב לתגובה זו              בונה יא אמריקאי מחופף             ז'אן פול,    30/08/05 13:28 תכתוב לפחות באותיות קטנות הגב לתגובה זו          תאמין. למה לא?         י,    29/08/05 21:04 לאיזה מסקנה זה צריך להביא? אמרת (ובצדק) - ''ושאפילו זה שהם היו צריכים להיות בקטע של להפתח אליו זה השפיע עליהם גם להיות פתוחים בכלל בחיים.'' מה היה תפקיד המורה בסיפור? האם יש לו חשיבות? יש ספר ששמו לא זכור לי שבו הגיבורה מספרת שפתאום ''נפתח'' לה הכל, אחרי שבקבוק עם חומרי ניקוי נפל לה על הראש. האם הוא מורה רוחני? לתהליך יכולים להיות הרבה טריגרים. גם מורה יכול להיות טריגר. אבל הטריגר יכול להיות מאד אינדיוידואלי. לכן מי שמציג את עצמו כמורה, מעורר התנגדות. איך היית מגיב לבקבוק אקונומיקה שמציע לך לעבור איתו תהליך? (ויש לו הצלחות מוכחות). הגב לתגובה זו              הסתכלתי על שתיים שלוש תגובות             ז'אן פול,    29/08/05 22:07 שלך מתחילת הדיון - וראיתי ששאלת שאלות שדיברו על המאמר. אחרי העליהום הכללי, אתה אומר שהוא בקטע של בקבוק אקונומיקה. לא שיש בזה משהו רע, כמו שאומר ג'רי מהכתבה. סתם הסתקרנתי הגב לתגובה זו                  אז כמו שראית                 י,    29/08/05 23:57 אישית, לא מאד אכפת לי עניין המורה, ואני מוכן לשמוע את התוכן. אבל שאלת שאלה, ונתתי לך תשובה כפי שאני מבין. הגב לתגובה זו                      מה דעתך על אושו?  ל"ת                      ז'אן פול,    30/08/05 13:40 הגב לתגובה זו                          איזה אושו?                         י,    30/08/05 20:53 הגבתי בכתבה על אושו. חוץ מזה, אהבתי לקרוא מה שקראתי משלו, ובעיקר תמיד קינאתי בסניאסים על כל הזיונים שם. הגב לתגובה זו 65.  פליפר     י,    29/08/05 00:48 היית אצל המסומם מברסלב? הגב לתגובה זו          לא. אני קורא די סלקטיבי         פליפר,    29/08/05 11:07 יש הרבה כתבות שאני לא קורא פה. לא משהו אישי אלא סתם מחוסר עניין. כדאי לקרוא? הגב לתגובה זו              לך ישר לתגובות             י,    29/08/05 19:08 גם אני לא קראתי את הכתבה, אבל אולי יהיה לך עניין בתגובות... הגב לתגובה זו 64.  וזה עדיין לא ההקדמה למבוא     י,    28/08/05 23:57 מה יש לדייויד סופר לומר? מדוע תלמידיו כבר פעילים כאן בויכוחים, אך הוא מתעטף בשתיקה? מה מצפה לנו במנה הבאה? החבורה כבר כאן. מחכים ליום פקודה. הגב לתגובה זו 63.  כשהתלמיד פגש את המורה     י,    28/08/05 22:34 אני נאלץ לפנות לקלישאה של חלוקת האנשים לכמה סוגים. יש את אלה שאצלם נדמה שהכל עובד כמו שצריך. בלי קשר לקריטריונים, הם מצליחים. את אלה אפשר לשוב ולחלק. יש את אלה שמסתפקים בעצמם. ויש את אלה שזקוקים לקהל. לעומתם, יש את אלה שמרגישים שמשהו אצלם חסר. והם מנסים לשפר. וגם אותם אפשר לחלק. אלה שמנסים לשפר בכוחות עצמם ומתמקדים בעבודה עצמית. ואלה שמסתכלים החוצה, משווים, ומנסים להדמות למישהו אחר. שמצליח. ההקדמה הסוציולוגית המסורבלת הזאת באה להציע כוון אחר לגמרי לעניין המורה תלמיד. כאשר בא המחפש הרוחני שאין לו תשובות, אין לו כוון, אין לי ידיעה, הוא מחפש קצה חוט. אם הוא מאותו טיפוס המנסה להדמות למישהו אחר, הוא יהפוך לתלמיד המוצא לעצמו גורו. בהסתכלו סביב, בנסותו לחפש כוון אפשרי, הוא מתמקד מעל לכל בדמותו של המורה. מי שכבר הצליח. מי שמצא. מי שמציג כשרונות. מי שמציג יכולות. מי שראוי לחיקוי. מי שראוי לנסות ללמוד ממנו (גם אם הוא לא אומר כלום, כמו שמתאר ת.פ. במאמרו מהיום). במקרה המנוון ביותר הוא יכול להפוך לסתם גרופי, שמאמין שעצם הקרבה תעניק לו משהו מההילה. במקרה המתקדם והטוב, זה יכול להפוך למפגש אמיתי ומועיל. מן הצד השני, ניצב טיפוס המורה. מי שכבר קנה לו את מעמדו כמצליח, כמי שהגיע, אבל הוא נזקק לקהל. לתלמידים, למעריצים, לאוהדים, למלוים. לפעמים הוא צריך לסבול דביקות של חסידים שוטים. לפעמים הוא יכול לפגוש תלמידים מאתגרים. לפעמים בתלמידים ''מאיימים'' , העלולים לגזול את מעמדו. המצב שתיארתי הנו כמעט חוק טבע, ולא ממש ניתן לשנות אותו. כמובן, שאין בו שום דבר יחודי דוקא לעניין החיפוש הרוחני. להיפך. מה שאני טוען שהמפגש מורה תלמיד כפי שעלה כאן בדיונים, הוא עניין אנושי אוניברסלי. הגב לתגובה זו          אני מסכים לגמרי עם התגובה שלך         אמנון,    28/08/05 23:01 ''טעות בכתובת''. נשאר רק לשאול מי ישנה את המעט מאוד שכן ניתן לשינוי ? אולי איזה גורו חדש :) ? הגב לתגובה זו              אני ואתה.             י,    29/08/05 00:53 בעיקר אתה. ופליפר כמובן. הגב לתגובה זו 62.  אז תתעקש פליפר ואל תוותר     אמנון,    28/08/05 20:53 בטח שיש לי את הקריאה. לכולנו יש. חוסר הסיפוק הוא התכונה הבסיסית של הקיום שלנו וכשהוא משתלב עם כל הרעיונות שפימפמו לנו מילדות על כמה שאנחנו מיוחדים, נבחרים, יוצאי דופן, ומורמים מעם נוצרת התופעה המוזרה של ה''מחפש הרוחני המובחר'' ש''נענה לקריאה'' כשבעצם כל מה שהוא רוצה באמת זה להיות גורו. ואחרי שבועיים הוא באמת כבר גורו. זאת החובה האישית שלנו להכיר את כל המחשבות שלנו ואת כל צורות הבריחה שפיתחנו. הרי זה ברור שכל שקט שמגיע מבחוץ, בין אם זה בעזרת כדור שינה או מורה רוחני, הוא שקט מלאכותי. הוא לא מצביע על התפתחות בהבנה ועל התעוררות. כל זמן שזה לא אתה שמבין את עצמך , כל זמן שהשקט שלך תלוי בגורם חיצוני כלשהו, אתה רק מעמיק את השינה שלך. גם אם מישהו מרגיש שהוא אישית אינו מוכשר לכך או שאין לו את הכוחות לזה הוא חייב להכיר בכך לפחות ברמה העקרונית. אולי עצם ההכרה בכך מעניק את העוצמות הנחוצות ואת היכולת לא לברוח מעצמך. חייב להיות הבדל בין פגיעה מוחית לבין התפתחות רוחנית. תוך זמן מאוד קצר אפשר יהיה לנתק בניתוח את החלקים במוח שגורמים לחוסר שקט וחוסר נחת בצורה שתאפשר לנו להמשיך ללכת לעבודה כרגיל ואפילו לתרום לחברה. למעשה זה כבר אפשרי כרגע, זה רק עדיין לא אופנתי. בהתחלה זו תהיה רפואה לעשירים ובהמשך זה יהיה חלק מחוק ביטוח בריאות ממלכתי ויתאפשר דרך כל קופות החולים. מה שאתה מציע אינו שונה מלהציע להירשם לניתוח כבר עכשיו. אני לא בטוח שיש לזה קשר להתפתחות רוחנית, וכל זמן שצורת חשיבה כזו תמשיך להתקיים ימשיכו לצוץ סביבנו אנשים בעלי קיום ישותי גבוה מאוד, שהדבר היחידי שבו הם נעלים מאתנו הוא שהבלבול הישותי שלהם הוא הרבה יותר גבוה משלנו. הגב לתגובה זו          אז חזרנו למעגל הקדום         פליפר,    28/08/05 22:04 שלנו. אני מבין את הטיעון שלך (לגבי השקט) ויש בו הרבה הגיון. יותר מזה, אין לי שום דרך לסתור אותו או להוכיח את ההפך (וזה דבר שאתה יודע מזמן). ואפילו יכול להיות ששינוים שייעשו בניתוח יביאו את השקט הזה. אין דרך להכיר את כל צורות הבריחה שלנו כי כל מה שאנחנו עושים זה בריחה. אנחנו כל הזמן וללא הרף בורחים. גם כשאתה מתעסק בלהכיר את עצמך, אתה בורח. כשאתה מתעורר, אתה מפסיק לברוח. כשיש לך שקט, אין ממה לברוח. השקט יכול לבוא מבחוץ. מישהו יכול לתת לך אותו, לשנות לך את התודעה ואז הוא הופך למשהו פנימי שלך. אתה כבר לא תלוי במורה יותר. אם אתה מקבל כל פעם מנה של שקט וכדי לקבל עוד מנה אתה צריך שמישהו יתן לך אותה, אז כן, אתה תלוי באותו מישהו. אבל אם הוא שם, קבוע, אתה כבר לא תלוי במורה. אני לא יכול לומר שהשקט בבעלותי כי אין לי שליטה עליו. אני לא יכול לגרש אותו וכנראה לא אוכל למנוע את לכתו, במידה וזה יקרה. גם אם אתה קורא עכשיו וחושב שנוצרו אצלך הבנות חדשות, גם מישהו חיצוני חוץ ממך, בסופו של דבר, יצר אותן. אנחנו כל הזמן באינטראקציה עם גורמים חיצוניים ואתה לא יכול לעשות הפרדה בין מה שעובר לך בראש לבין מה שקורה מחוצה לו. אחד מושפע ומשפיע על השני. לא כל מה שהגעת אליו מתוך ניתוח וראיה מעמיקה עם עצמך, בא רק ממך. אתה תלוי בכל מיני ''מעניקי אינפורמציה''. אתה גם שולל כל אפשרות לקיום אנשים בעלי ''קיום ישותי יותר גבוה''. לדעתי, זאת טעות. אבל גם כאן, אין דרך להוכיח את זה. אני חושב שקיימים אנשים כאלו אבל זה עניין של אמונה או אמון. ואני גם חושב שאנשים כאלו יכולים לעזור. ובסופו של דבר, לא הגדרת מהי התפתחות רוחנית מבחינתך כך שאני לא יכול לדעת אם יש הבדל בין פגיעה מוחית לבין התפתחות רוחנית. הגב לתגובה זו              אני לא מתייאש. אולי יום אחד             אמנון,    28/08/05 22:54 נפרוץ את המעגל :) אני לא שולל קיום הבדלים בין אנשים. ברור שיש הבדלים ולעיתים הם גדולים מאוד. אני גם לא שולל השפעה ואינטראקציה עם אנשים. בלי השפעה של אחרים לא היינו יכולים לחשוב בכלל. מה שאני שולל הוא את השאיפה לקיום של צמח במצב חסר בעיות ודאגות כאינדיקציה להתפתחות רוחנית. ההגדרה שלי בכלל לא חשובה. מה שחשוב זה להבין ששקט ורוגע, בין אם הם תוצאה של ניתוח כירורגי, כדור, או הנחת ידיים, אין בהם התפתחות אלא נסיגה. אתה בטוח שכשאתה נחוש לא לברוח אלא להכיר את עצמך אתה עדיין בורח ? כשאתה אומר ''כשאתה מתעורר אתה מפסיק לברוח'' נראה לי שאתה שם את העגלה לפני הסוסים. אנחנו מתחילים להתעורר כשאנחנו מפסיקים לברוח, לא להפך. זה פשוט מצב שקשה לנו לשאת ולכן אנחנו מייד בורחים מחדש. ומכיוון שחיפוש שקט באמצעות השפעה של מורה, כדור, ניתוח וכו' הם כולם סוגים שונים של בריחה אז ברור שמה שהם עושים הוא ההפך מלעזור לנו להתעורר. אם מישהו בכלל יכול לעזור לנו זה יכול להיות רק מישהו שכל הזמן מחזיר אותנו לעצמנו. לא מישהו שיש לו שיטה שגם היא בריחה, או מישהו שטוען שעצם השהייה בחברתו או מגע הידיים שלו יעיר אותנו. אינטראקציה עם אחרים היא הכרחית, אבל כל השפעה שאינה עוברת ישירות דרך ההבנה שלנו במודעות מלאה, אינה מעניקה לנו משהו אלא לוקחת, אינה מעירה אלא מרדימה. אם הסבל שלנו ממש בלתי נסבל אז אולי זו הדרך. אבל בני אדם ראויים לדעתי ליותר מזה. הגב לתגובה זו                  אולי באמת נוכל לפרוץ את                 פליפר,    29/08/05 01:25 המעגל פעם, אבל אנחנו שוב הגענו לנקודה שבה אנחנו מתווכחים על מהותו של השקט, רק הגענו אליה ממקום אחר. הנקודה הזאת היא בילתי פתירה. אחת הסיבות היא, שאני לא מבין את המכניזם שלה אלא רק חווה אותה. אז אני לא יכול לדעת אם אני במצב דומה לצמח או במצב של התפתחות רוחנית. לתחושתי, זאת התפתחות רוחנית אבל אין דרך להוכיח את זה כמו שלאדם מאוהב אין דרך להוכיח שמה שקורה לו בלב זה לא אנגינה פקטוריס. (לפני שהמציאו את בדיקות הדם והמכשירים השונים) לגבי הבריחה. כל עוד רע לך, אתה תברח. כדי שתפסיק לברוח, משהו או מישהו צריך לתת לך מצב תודעה שונה לחלוטין. מצב שלא קיימת בו תחושת חוסר הסיפוק המפעפעת והמנקרת. במצב הזה, זה לא שאתה מחליט להפסיק לברוח, אלא פשוט אין ממה לברוח יותר. הסבל נעלם ואיתו המוטיבציה להלחם בסבל. כמו הקלישאה הידועה שכאשר מדליקים אור, נעלם החושך. אתה לא יכול להלחם בחושך בעזרת חושך. אם יש לאדם פצע כואב, הוא יכול לקחת כדור נגד כאבים ואז הוא יקבל הקלה זמנית מהפצע או כאשר הפצע מבריא לחלוטין, הבעיה נעלמת. לדעתי יש מצב שבו הסבל האישי נפסק וזה כמו הפצע שהבריא ולא כמו כדור נגד כאבים. אז יכול להיות שכשהפצע היה שם, ההתעסקות בפצע תפסה את כל מהותו של האדם. אז אחרי שהוא הבריא, האם הוא מפסיק לחיות כמו שצריך? לגבי העניין האישי שלי, אני רק יודע שזה מצב מאוד שונה. יש ממש תחושה של שינוי תודעה. יש בו סממנים של דברים שבספרות ה''רוחנית'' מוגדרים כהארה ויש דברים שמוגדרים כהארה ואני לא חווה אותם. ואז, אם המצב הזה הוא באמת התפתחות רוחנית ומורה רוחני הביא לי אותו, אז הטיעונים שלך לא תופסים. הטיעונים שלך הגיוניים כל עוד אין דבר כזה שנקרא הארה. כשיש דבר כזה, אז כל ההגיון משתנה. הגב לתגובה זו                      אחת הסיבות לכבוד שיש לי אליך                     אמנון,    29/08/05 06:47 היא התיאור שלך את המשבר החריף שעברת. בעיניי זה סימן לכך שפועל בך דחף מסוים, אולי אפילו בניגוד לרצונך, אולי על אפך ועל חמתך, שאינו מאפשר לך להסתפק במילים ריקות, בהסברים, בשיטות ובתיאוריות מתוחכמות עם הבטחה לאושר בקצה. בין אם תודה בכך ובין אם לא, ניכר מהשאלות שהעלית ומהתגובות שלך, שעל אף השקט שניתן לך, עדיין אינך מרוצה ואינך מסופק. וטוב שכך. בסופו של דבר, עם כל הניסיונות שלנו לברוח ממשברים ולרכך אותם באמצעות אימוץ תפישות עולם ואמונות חדשות, מי שבאמת רוצה להתעורר ושואל את עצמו מהי התעוררות חייב לגלות יום אחד שאין לו ברירה אלא לעמוד מול חוסר הסיפוק המנקר פנים אל פנים בלי להמציא בריחה חדשה. מהו משבר אם לא מצב של התעוררות פתאומית ? הבנה מלאה והודאה בפני עצמנו שההשקפות והתפישות שאחזנו בהן והאמנו שהן מושלמות וחסרות דופי, מלאות למעשה בחורים ? שאין לנו באמת הבנה אמיתית של המילים שעד לאותו הרגע מילאו את חיינו תוכן ? על אף הכאב, זו התנסות משחררת ביותר. אתה אומר שכל עוד רע לנו נמשיך לברוח וזה נכון. אבל יש גם אפשרות להבין מתישהו שכל הבריחות לא פותרות את הבעיה אלא רק מוסיפות בעיות חדשות, וההבנה הזו יכולה לתת את הכוח לעמוד מול משבר בלי לברוח ממנו למישהו או משהו שירדים אותנו. ומשבר לא חייב להיות משהו טראגי. אם אנחנו מתעקשים להבין כל דבר עד הסוף ולא להסתפק במילים, אנחנו יכולים לגלות שיש לנו אינסוף משברים קטנים ומאירים ביממה אחת. אנחנו כמובן לא יכולים להיות במשבר כל הזמן. אנחנו צריכים גם ללכת לעבודה ולשחק עם הילדים. אבל חשוב גם לפנות לעצמנו זמן, לפחות פעם ביום :) , להיות במשבר חריף שמנקה מאתנו את השטויות. לגבי הארה, אף פעם לא שללתי את קיומה אלא רק את הפרשנות שנותנים לה כאילו היא מנותקת מהבנה עצמית וכאילו היא יכולה להינתן לנו על ידי אדם אחר, ואני מוציא מהכלל הזה מישהו שעוזר לנו להבין את עצמנו בעצמנו. אבל אני חושב שעבור מי שבוחן בזכוכית מגדלת את עצמו, את המושג הארה, ואת כל ה''מטרות הרוחניות'' שאליהן הוא שואף, הארה הופכת לדבר קטן מאוד ולא רלוונטי. כשאנחנו מגלים שאנחנו רודפים אחר רוחות רפאים ושאנחנו לא באמת יודעים לאן אנחנו רצים בטירוף, זה משבר. וזה הגיוני ושפוי לעצור רגע, להסתכל מסביב, לראות, אולי בפעם הראשונה, את הנוף, ואולי לבנות את הבית שלנו במקום שבו עצרנו. זו הזדמנות לראות את עצמנו כמו שאנחנו והיכן שאנחנו בכל רגע, כולל היעדר הסיפוק, כולל הפחדים, כולל הדחף לברוח, כולל הזיוף והעמדת הפנים, אבל גם כולל עולם שלם ומרתק של הבנת עצמנו שנפתח בפנינו. זה באמת לימוד שאין לו סוף כי אין לו מטרה מוכתבת מראש אלא רק דחף עצום להבין באמת, ולאט לאט הוא מביא לבהירות שמוציאה לנו את כל השטויות מהראש. אז כשתשבור את המעגל תזכור מי האמין בך ואל תשכח להזמין אותו לוואחד דיקשה כדי שגם הוא יגיע להארה. הגב לתגובה זו                          לוואי, חוסר סיפוק                         פליפר,    30/08/05 10:45 אני לא בטוח שאני יכול להסביר את זה אבל אני אנסה. באופן כללי, חוסר סיפוק זה מונח שאני משתמש בו כאן כדי להצביע על אותה תחושה שלא נותנת לנו מנוחה ודוחפת אותנו לעשייה. זה באופן מאוד כללי. הטענה שלי (זה לא אני המצאתי , כמובן) אומרת שהמינד מעצם טבעו, מתעייף מכל דבר די מהר ומיד מחפש משהו חדש להיות מסופק ממנו. לתופעה הזאת קוראים בכל מיני שמות. אני קורא לה חוסר סיפוק. ועוד טענתי, שכאשר המינד מאבד את השליטה שלו בנו, זה לא אומר שהפכנו לעציץ בבית לווינשטיין אלא התחושה הזאת, של החוסר סיפוק שהמינד מייצר כל הזמן, נעלמת. אנחנו נמשיך את תפקודינו כרגיל רק בלי התחושה המעיקה. האם זה עונה לך? הגב לתגובה זו                          כן פליפר, כתבת על                         וואי,    30/08/05 08:07 זה שאין לך את הרגשת חוסר סיפוק ואני לא בטוח למה התכוונת. הגב לתגובה זו                          וואי, אתה שואל אותי?  ל"ת                          פליפר,    30/08/05 01:45 הגב לתגובה זו                          כשאתה אומר חוסר סיפוק,                         וואי,    29/08/05 22:58 לאיזה סיפוק אתה מתכוון? רוחני, פיזי,נפשי ? האם אתה יכול להרחיב יותר? הגב לתגובה זו                          תראה, כתבת כל כך יפה                         פליפר,    29/08/05 11:03 שהוצאת לי את החשק לענות ולקלקל. אבל משהו בכל זאת. לגבי משברים, יציאה מהם ושחרור כמשהו שעוזר לנו לראות את עצמנו בכל רגע ורגע, זה הכלי שלך. אם הוא הביא לך בהירות, אז זה כלי מצוין. אני רואה את הדברים קצת אחרת. לדעתי, כל עוד המינד בשליטה, הדחפים יווצרו כל פעם בצורה קצת שונה וכל פעם נרדוף אחרי רוח רפאים אחרת שבאותו הזמן נראת מאוד חשובה (אולי עם קצת יותר ניסיון בכל מרדף חדש). הדחף, הלהט, האמוציות, כל אלו שיוצרים את הבלאגן בראש, יוצרים סבל, מעכירים את הראיה הצלולה, הכל עדיין יהיה שם. רק כאשר המינד מאבד את השליטה שלו, (כאשר יש שקט) כל אלו נעלמים מעצם קיומו של השקט. אז באמת יש בהירות שמוציאה את השטויות מהראש. זה באמת קצת כמו לקחת איזשהו כדור הרגעה, במובן מסויים, שמשאיר אותך ללא מטענים מכבידים. צריך קודם לבוא שקט, אחר כך כל השאר בא מעצמו, פשוט קורה לבד. מהרישי פעם נתן אנלוגיה יפה לעניין. אם אתה רוצה לכבוש איזור מסויים (מהרישי בא מהקסטה של הלוחמים) אין טעם לכבוש קודם את הפרדס הזה ואחר כך את הכפר ההוא וככה להתקדם לאט לאט. מה שאתה צריך לעשות הוא לכבוש את המבצר ששולט על הכל. ברגע שיש לך שליטה על המקום ששולט על הכל, הכל שלך באופן אוטומטי. ככה גם עם השקט והמינד. אתה מנסה לכבוש פרדסים וכפרים ואני אומר לך שיש קיצור דרך אם תכבוש את המבצר. וזה לא מזיק להעזר בגורם חיצוני (מורה רוחני) שיעזור לך לכבוש את המבצר. אני חושב שכתבתי מספיק, אולי אפילו יותר מידי, על ההתנסות האישית שלי ואני יודע שאני לא מצליח אף פעם להסביר אותה. לא רק לך אלא לכל אחד ששואל אותי. אבל לגבי תחושת חוסר הסיפוק, אצלי היא לא קיימת עכשיו כתחושה מפעפעת ומנקרת כמו שהייתה בעבר. יש בי הבנה שאיננה קשורה ללהט או לדחף שאפשר וצריך להתפתח עוד. זה משהו יותר מהאזור של הזיכרון והשכל ולא של הלב. וזה לא מורגש כחוסר סיפוק אלא יותר כהבנה פשוטה. אז נכון שאפשר להבין את זה כהפנוזה עצמית או הפיכה לצמח או כהפיכה למשהו נטול רגש. זה גם מאוד טבעי ונורמאלי למישהו שלא חווה את זה, לפרש את זה ככה. ולגבי הוואחד דיקשה, אתה תמיד מוזמן, אולי בכל זאת נכבוש את המבצר ביחד. הגב לתגובה זו 61.  מה המניע האמיתי ב''סקילת''     צ,    27/08/05 18:35 מי שמציג את עצמו כמורה רוחני? אז מישהו מתיימר שלא בצדק, לדעתכם, להכריז על עצמו כמורה רוחני, אז מה? מה מפריע בזה? נגיד שהוא רמאי, שרלטן, מתחזה ולא מבין כלום מהחיים שלו, איך זה מאיים עליכם? אתם רוצים להזהיר אחרים, נאיבים, טיפשים ושלא מבינים כלום בעצמם, מפני הסכנה? אתם רוצים, אולי להאיר את עיני אותו מורה ולהראות לו איפה הוא טועה? אם כן, במה אתם שונים ממנו, חוץ מזה שלא הגדרתם את עצמכם, בקול רם או בדפוס, כמורים? אם לא, אולי הסיבה היא חוסר ביטחון? חוסר ביטחון גורם לרצות שהדברים יהיו ברורים ומוחלטים, אם כל אחד יוכל להכריז על עצמו כמורה, איך נדע מה נכון מתוך שלל ההצעות והרעיונות? הכי קל אם היה אפשר לקבוע קרטריון, רצוי מדעי או כזה שמקובל על כולם, מי יכול להיקרא מורה רוחני. מי שיש לו ביטחון בעצמו ובמה שהוא יודע, לא היה מודאג ונשמר כל כך ממורים מתחזים. מי שיש לו ביטחון בעצמו ובמה שהוא יודע, לא צריך להשוויץ ע''י קטילה של מישהו אחר, גם אם הוא טועה או מרמה. הגב לתגובה זו          ל-צ         פליפר,    28/08/05 16:11 תראה, לאף אחד אין ביטחון מלא במורה רוחני. לכל אחד יש חוסר ביטחון מסויים או ספקות. למי שיש בטחון מלא, סובל מבעיה כלשהי ולא נכנס כרגע לעומק הבעיה הזאת. (אם זה חשוב לך אז אני אפרט פעם אחרת). אנחנו (כולנו) מאוד רוצים שהדברים יהיו ברורים ומוחלטים. מכיוון שהם לא כאלו, לכל אדם יש את השיטה שלו להתמודד עם העובדה שיש מולנו דברים לא ברורים. אחד מאתגר אותם על ידי הטלת ספקות וחיפוש נקודות תורפה. אחד אחר מחליט שאמונה זה הפיתרון. אחד יבטל אותם בתור שטויות. אחד יגיד שהוא פתוח לרעיונות חדשים אבל הפתיחות הזאת לא תתבטא במעשים (כמו הליכה אחרי המורה) אלא באמירות לא מחייבות כמו ''זה מעניין'' וכו'. ויש עוד אפשרויות. בסוף, כל אחד נלחם על דרכו וחושב שהאחר לא בסדר. לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי שאין שום אפשרות להבין בהגיון את הרוחניות וכל אחד חושב שההבנה או הגישה שלו היא הכי טובה והאחר טועה. ככל שננצח יותר אנשים בויכוח, נקבל יותר חיזוק שההבנה שלנו את הרוחניות היא ההבנה הנכונה. זה פשוט ככה, כי אין לנו דרך אחרת לקבל חיזוקים להבנה שלנו מהי רוחניות. הגב לתגובה זו              לפליפר             צ,    28/08/05 19:57 מסכים איתך לגמרי, אבל אצל רוב האנשים יש הבדל בין מה שהם חושבים שהם, לבין מה שהם, בין מה שהם חושבים שהם מרגישים לבין מה שהם מרגישים באמת, בין מה שהם חושבים שהם רוצים לבין מה שהם רוצים באמת, וכו'. כך בין היתר, אפשר לחשוב שמתמודדים, ובעצם בורחים, שמאמינים, ובעצם כופרים, שמטילים ספק, ובעצם מפחדים, שחושבים חשיבה ביקורתית, ובעצם שוללים, וגם שמזהים שרלטנים, נוכלים או בורות בכביש, איך יודעים אם אנחנו או מישהו אחר עושים את זה? איך יודעים להבדיל בין ''מציאות'' ל''דמיון'' ? מתוך השאלות הללו הגבתי את תגובתי הקודמת, ולשם כיוונתי, ולפי התגובות של אמנון לוי, גם פגעתי. הגב לתגובה זו                  ל-צ. אתה לוקח את זה למקום                 פליפר,    28/08/05 20:29 קצת שונה. מהדברים שאתה כותב עולה תחושה של חשבונאות עם אמנון ואתה רותם את הדברים שלי כתחמושת. אתה לא מציב את עצמך באותה הסירה עם אמנון אלא במקום אחר ואני אומר, כולנו באותה הסירה. לכולנו יש פחדים ולכולנו יש ספקות וכל אחד קורא לדברים ומטפל בהם בדרך שנוחה לו. וזה נורמאלי לגמרי. מבחינתי, אין הבדל בין הדרך שאתה בוחר להתבטא, שהיא לנסות להיות פתוח וכך להבין והדרך שאמנון בוחר שהיא לנסות לפרק את המנגנון וכך להבין. אחד יותר נעים לעיכול והאחר עלול לגרום לצרבת אבל שניהם באים מאותו המקום ומנסים ללכת לאותו המקום. אם יש מורה רוחני אמיתי, השאלות של אמנון לא מהוות בעיה אלא כלי להבנת הסדק דרכו אפשר לעשות את השינוי. הגב לתגובה זו          הסכנה היא שימוש לרעה בסמכות         בהקתיקה,    28/08/05 15:31 ושבירת אמון. יש מורים רוחניים אמיתיים. במצב כנה של תלמיד מול מורה, התלמיד לא יודע ותלוי בהדרכה של מורה. תלמיד ממוזל שם מבטחו במה שגדול ממנו ומהמורה גם יחד. (לא בא להחליף שיקול דעת, אלא להכיר בגבולותיו). הגב לתגובה זו 60.  מה המניע האמיתי ב''סקילת''     צ,    27/08/05 18:35 מי שמציג את עצמו כמורה רוחני? אז מישהו מתיימר שלא בצדק, לדעתכם, להכריז על עצמו כמורה רוחני, אז מה? מה מפריע בזה? נגיד שהוא רמאי, שרלטן, מתחזה ולא מבין כלום מהחיים שלו, איך זה מאיים עליכם? אתם רוצים להזהיר אחרים, נאיבים, טיפשים ושלא מבינים כלום בעצמם, מפני הסכנה? אתם רוצים, אולי להאיר את עיני אותו מורה ולהראות לו איפה הוא טועה? אם כן, במה אתם שונים ממנו, חוץ מזה שלא הגדרתם את עצמכם, בקול רם או בדפוס, כמורים? אם לא, אולי הסיבה היא חוסר ביטחון? חוסר ביטחון גורם לרצות שהדברים יהיו ברורים ומוחלטים, אם כל אחד יוכל להכריז על עצמו כמורה, איך נדע מה נכון מתוך שלל ההצעות והרעיונות? הכי קל אם היה אפשר לקבוע קרטריון, רצוי מדעי או כזה שמקובל על כולם, מי יכול להיקרא מורה רוחני. מי שיש לו ביטחון בעצמו ובמה שהוא יודע, לא היה מודאג ונשמר כל כך ממורים מתחזים. מי שיש לו ביטחון בעצמו ובמה שהוא יודע, לא צריך להשוויץ ע''י קטילה של מישהו אחר, גם אם הוא טועה או מרמה. הגב לתגובה זו          מניעים נסתרים, לא נבין לא נדע.         אמנון לוי,    28/08/05 02:11 לגופו של עניין : מהו באמת המניע ? אם מישהו הולך לו לתומו ומתבונן בחלונות ראווה, למה להגיד לו שיש בור במדרכה ? למה לקטול את הבור ? למה להפריע לו למלא את התפקיד המיועד שלו בקארמה של אותו אדם ? אז מרמים אנשים קשיי יום בעיסקאות ליסינג, אז מצלמים בעירום נערות צעירות שרוצות להתפרסם ואז מספרים להן שהתמונות נעלמו. אז לוחצים על אנשים באמצעים שונים לקנות דירות נופש, אז מבטיחים לשדך לך את אהבת חייך ומשדכים לך תכתובת רומנטית עם תוכנת מחשב. אז מה ? למה להתריע ? למה לעשות תכנית תחקירים ? מי שיש לו ביטחון בעצמו ויודע שהוא לעולם לא יקנה דירת נופש או לעולם לא יצטלם בעירום ומי שרואה את הבור במדרכה, לא צריך להשוויץ ולספר לכולם שיש בור. הרי ברור שהצורך שלו לספר לכולם על הבור נובע מחוסר הביטחון שלו בקיומו של הבור במדרכה. אם הוא היה משוכנע מעל לכל ספק שיש בור במדרכה הוא היה פשוט שותק ומתבונן בסקרנות כיצד אנשים נופלים לתוכו. לגופו של מגיב: מה המניע לסקילת הסוקלים ? אולי ההזדהות שחש הסוקל עם המורים החדשים ? הרי הוא עצמו שם בבלנדר כמה מונחים מוכרים על ההשפעה המטיבה והמשחררת של הריקוד, מילה או שתיים על מודעות בתנועה, הוסיף כמה מונחים מעולם הביואנרגיה, ואת המישמש הזה שנרקח לאחר שלושה שיעורי טאי צ'י הוא הכתיר בתואר שיטה, ושמה בישראל צ'י-דאנס. עכשיו הוא כמובן הגראנד מאסטר והמדריך הבכיר בעולם לשיטה ''המקורית'' ש''הוא פיתח''. אז שהוא יוקיע שרלטנים אחרים וימשוך את השטיח מתחת לרגליו שלו ? זו בקשה מוגזמת לכל הדעות. הדבר היחיד שניתן לצפות ממנו הוא שהוא ינסה להגביר את הטשטוש והבלבול ולמנוע את הביקורת. אחרי הכל, זה לא שיש קריטריון מדעי שמקובל על כולם, ואם קשה לדעת מה נכון אז למה להתאמץ לברר מה נכון ? כנראה שהכל נכון. עם טיעונים כאלה וביקורת אובייקטיבית כזו של אדם שממש אין לו נגיעה אישית לעניין, באמת קשה להתווכח. בסך הכל הרטוריקה השרלטנית זהה, בין אם מדובר בדירות נופש, הוראה רוחנית, אומנויות לחימה או טיפול אלטרנטיבי ולא נותר לי אלא להודות על הדוגמה המאלפת. הגב לתגובה זו              ועוד לגופו של מגיב             מוצארט,    28/08/05 09:39 מה המניע לסקילת הסוקל של הסוקלים? אולי הקנאה השורפת שחש הסוקל של הסוקל של הסוקלים במורים החדשים? לעולם תהיה סאליירי... זאת הקארמה שלך, להישרף לעד באש היוקדת של הקנאה. הגב לתגובה זו              עיוור לא מתריע על בורות בכביש!             רפי גינת,    28/08/05 07:14 הנופל בפח בקלות יתרה, אל לו להזהיר אחרים מפני רכישת דירת נופש שלא שווה את הנייר שהיא כתובה עליו או ''לברר מה נכון'' עבור אחרים. החי בסרטו שלו משופע האובססיות, לא יריח מקוריות גם אם יצמידוה לאפו (החזירי משהו). שרלטן ונוכל כה מתוחכם עד שהוא מצליח לנכל ולשרלט אפילו את עצמו, לא יכול להתריע ולהזהיר מפני שרלטנים. שטוף חומצה מבין עיניך, אמנון, אמן הרטוריקה השרלטנית. הגב לתגובה זו          באמת למה ?         אמנון,    27/08/05 22:25 לגופו של עניין : אם מישהו הולך לו לתומו ומתבונן בחלונות ראווה, למה להגיד לו שיש בור במדרכה ? למה לקטול את הבור ? למה להפריע לו למלא את התפקיד המיועד שלו בקארמה של אותו אדם ? אז מרמים אנשים קשיי יום בעיסקאות ליסינג, אז מצלמים בעירום נערות צעירות שרוצות להתפרסם ואז מספרים להן שהתמונות נעלמו. אז לוחצים על אנשים באמצעים שונים לקנות דירות נופש. אז מה ? למה להתריע ? למה לעשות תכנית תחקירים ? מי שיש לו ביטחון בעצמו ויודע שהוא לעולם לא יקנה דירת נופש או לעולם לא יצטלם בעירום ומי שרואה את הבור במדרכה, לא צריך להשוויץ ולספר לכולם שיש בור. ברור שהצורך שלו לספר לכולם על הבור נובע מחוסר הביטחון שלו בקיומו של הבור במדרכה. אם הוא היה משוכנע מעל לכל ספק שיש בור במדרכה הוא היה פשוט שותק ומתבונן בסקרנות כיצד אנשים נופלים לתוכו. לגופו של מגיב: מה המניע לסקילת הסוקלים ? אולי ההזדהות שחש הסוקל עם המורים החדשים ? הרי הוא עצמו שם בבלנדר כמה מונחים מוכרים על ההשפעה המיטיבה של תנועה וריקוד, הוסיף כמה מונחים מעולם הביואנרגיה ורקח שיטה חדשה שהוא קורא לה צ'י-דאנס. עכשיו הוא כמובן הגראנד מאסטר והמדריך הבכיר בעולם לשיטה ש''הוא פיתח''. אז שהוא יוקיע שרלטנים אחרים וימשוך את השטיח מתחת לרגליו שלו ? זו בקשה מוגזמת לכל הדעות. הדבר היחיד שניתן לצפות ממנו הוא שהוא ינסה להגביר את הטשטוש והבלבול ולמנוע את הביקורת. אחרי הכל, זה לא שיש קריטריון מדעי שמקובל על כולם, ואם קשה לדעת מה נכון אז כנראה שהכל נכון. עם טיעונים כאלה וביקורת אובייקטיבית כזו של אדם שאין לו נגיעה אישית לעניין, באמת קשה להתווכח. הגב לתגובה זו              איזה עומק של             צופה אובייקטיבי,    28/08/05 07:28 טישטוש בילבול וחוסר ביטחון יגרום לאדם להעיק בשליחת המסר שלו פעמיים, ליתר ביטחון? הגב לתגובה זו                  בשליחת המסר פעמיים דיברת על  ל"ת                  צביקה או,  אמנון ?,    28/08/05 17:38 הגב לתגובה זו 59.  לפליפר     אמנון,    27/08/05 10:34 אני אוהב מאוד את הגישה המעשית שעולה מהתגובות שלך. אני חושב שזו הבעיה העיקרית שלנו, שאנחנו לא מספיק מעשיים, לא רק בבחינה של מה שיש למורה רוחני כזה או אחר להעניק לנו, אלא בעיקר בנוגע לעצמנו, למהו הדבר שאותו אנחנו מצפים להשיג, מהו השינוי שאנחנו מצפים לעבור. אני חושב שבאמת חשוב לברר את המקור והתקפות של הרעיון שגורם חיצוני כלשהו יכול לחולל בתוכנו שינוי מהפכני. על מה הרעיון הזה מבוסס ? על אגדות רחוקות מהמסורת ההודית ? כיצד זה אמור להתבצע ? באמצעות השראה מגנטית ? איך זה אמור להרגיש לנו ? כמו האורגזמה הקוסמית שאושו הבטיח לנו ? או שכפי שהבודהא טען זה משהו שלא ניתן להגדיר במילים אלא על דרך השלילה ? או שזה שקט עמוק מאוד ? או ריקות ? ואם זה שקט או ריקות , מה כל כך מושך בהם ? הרי אנחנו מחפשים בדיוק את ההפך משקט. אנחנו כל הזמן מחפשים חוויות וריגושים חדשים. לא היינו מחפשים בכלל את השקט והריקות הללו אם לא היו מבטיחים לנו שהם כוללים בתוכם עולם ומלואו. ואולי זה להיות בן אלמוות בגבולותיה של מערכת השמש (הבטחה של גורדיף) ? ומה זה אומר בכלל ? האם באמת כדאי לחיות לנצח כשמגבילים ככה את חופש התנועה שלנו ? אם שינוי יכול להתחולל בנו מבחוץ אז מה ההבדל בין מורה רוחני לאקסטזי ? האם לראות הילות זה להיות מפותח רוחנית ? ואולי ללכת על מים ? ואולי מסעות אסטראליים ? הרבה דברים שפעם היו משאת נפש הפכו להיות מיותרים ומגוחכים עם ההתפתחות הטכנולוגית. ואני לא טוען שאדם אחר לא יכול להשפיע עלינו. להיפך, אנחנו כל הזמן מושפעים על ידי אחרים. השאלה היא מהי מהות ההשפעה הזו ? האם זו השפעה סוגסטיבית או השפעה מאגית ? ואני גם לא שולל השפעות מאגיות. אני רק שואל אם השפעה מאגית יכולה להעניק לנו חכמה והבנה. אני חושב שהגישה שטוענת שמישהו או משהו חיצוני יכול לחולל בנו שינוי פנימי היא גישה מוטעית. זו בדיוק הגישה שכל זמן שהיא קיימת תמשיך לייצר את כל הדייוידים, הסופרים, הכורשים, השי טובלים, והשלמה קאלואים. אז אחד מהם ברגע מסוים אינו לטעמנו. כל זמן שיש בנו את הצפייה הזו, זה רק עניין של זמן ותיזמון עד שהצפייה הזו תגשים את עצמה ותגרום לנו לחשוב שמצאנו משהו אמיתי. הרי אם רעיון השווא הזה היה מפסיק להתקיים פתאום, כל הגורואים היו נעלמים מהעולם בשניה אחת. זו הדרישה הזו שלנו שמביאה אותם לעולם. אתה עצמך ציינת פעם את העובדה שחוויה רוחנית יוצאת מגדר הרגיל הינה מרגשת רק באופן זמני, ואז שוב דרושה התפתחות חדשה. כל הזמן עוד ועוד מצבי תודעה חדשים ומרגשים. הבעיה היא שאין לזה סוף. בעיניי זו אינה רוחניות. רק חיפוש ריגושים. אנחנו מתנהגים כמו ילדים בלונה-פארק וחושבים שאנחנו מתעסקים בדברים שהם ברומו של עולם. למעשה אנחנו סובלים בדיוק מאותו חוסר איזון של מי שמכור לקניות או לסקס או להימורים. איזה ערך יש לרוחניות אם אין לנו הבנה של מה אנחנו מחפשים ולמה בכלל ? מהיכן קיבלנו את הרעיונות על מה שעלינו לחפש, ומה בכלל התקפות של אותם רעיונות ? אחרת אנחנו יכולים לבלות חיים שלמים במרדף אחר רעיונות שווא. מילים חסרות משמעות, שתוכנתנו להגיב עליהן ברטט מענג כמו: שקט, ריקות, העולם החדש, נירוואנה, מוקשה, הגביע הקדוש, אבן החכמים, הפיכת עופרת לזהב, או מזרח תיכון חדש. הגב לתגובה זו          כלומר, אמנון - התבלבלתי  ל"ת          אילדבאות,    28/08/05 09:08 הגב לתגובה זו          פליפר, אם יותר לי,         אילדבאות,    28/08/05 09:08 נדמה לי שלבודהה כן היו ממשיכים מוארים. כך לפחות הם טענו. אבל לא צריך ללכת רחוק: פונג'ג'י (פאפאג'י) טוען כי הגיע להארה בעקבות מפגש עם ראמאנה מהארישי, ורמש בלסקר היה תלמידו של ניסרגדטה מהאראג' לפני שהואר בעצמו (לא משנה כרגע מהי בכלל ''הארה'', משנה שהם קיבלו משהו מהמורים שלהם). מסורת של לימוד ממורה לתלמיד היא דבר עתיק יומין ואני לא חושב שאפשר לתרץ את כל כולה ברצון של המורה לקבל כסף או אגו-טריפ מהתלמידים. לי נראה שיכול להיות משהו אמיתי בקשר בין שני אנשים, כלומר משהו שיכול להעביר חכמה אמיתית מאחד מהם אל השני. הגב לתגובה זו          לאמנון- חלק 2         פליפר,    27/08/05 21:05 אחרי הקדמה כזאת, אפשר לענות לשאלות שלך. מכיוון שאין היגיון, אין לשאלות שלך תשובות הגיוניות או תשובות שבכל מצב יהיו נכונות. יש אנשים שצריכים טכניקה ויש אנשים שצריכים מורה ויש אנשים שהכל בא להם ספונטאני ויש אנשים שעושים לבד הכל וזה מה שהם חושבים ומרגישים שהם צריכים. אבל כל אותם אנשים, לא יכולים לדעת אם הם מתפתחים רוחנית. רוחניות זאת הארה. מכיוון שלא יודעים מה זאת הארה, לא יודעים מה זאת רוחניות ולכן בלתי אפשרי לדעת מה זאת התפתחות רוחנית. ולכן למרות כל מה שעשית, אתה לא יכול לדעת אם התקרבת יותר להארה או התרחקת. אבל כל אותם אנשים לא יכולים לחיות עם חוסר ההיגיון הזה או עם חוסר הבהירות הזאת ואז מתפתחות כל מיני תיאוריות והבנות כדי לקבל תמיכה במצב הקשה הזה. לכן גם הניסיון שלך לשים מישהו שמשפיע מבחוץ בהשוואה להבנות עצמיות כדי להשיג התפתחות רוחנית הוא לא רלוונטי. לעולם לא תוכל לקבוע מה יותר נכון והגיוני כי אתה לא יודע להגדיר את מה שאתה רוצה להשיג. לכן גם אין טעם להבין אם יש ערך לרוחניות כי אין מושג מהי. אבל, אם יש לך קריאה פנימית, משהו בפנים חזק וברור, יותר חזק ממך ולא מוטל בספק, שדוחף אותך להארה למרות שאתה לא מבין בדיוק מה זאת הארה, אז אין לך ברירה ואתה הופך להיות מחפש רוחני. אתה קורא כל מיני ספרים שמספרים לך מה זה, אתה נצמד בייאוש לכל מי שנראה לך שיכול לעזור לך (מורה רוחני) אתה עובד עם עצמך במצבים שונים ומנסה להבין לבדך כל מיני דברים (עבודה בלי מורה) אתה מנסה כל מיני טכניקות כדי לראות אולי משם תבוא הישועה (קומבינה של עבודה עם מורה ועבודה עצמית) וככה כל החיים. די מייאש. עכשיו כמה תשובות ספציפיות ואני אנסה לענות מההתנסות שלי האישית ולא מספרים. לגבי השקט. זה לא שקט שבא בניגוד לריגוש אלא שקט שבא בניגוד לרעש קבוע ומטריד של המחשבות. המחשבות מייצרות איזשהו מטען רגשי מכביד שאתה אפילו לא ממש מודע לו כל עוד אין לך שקט. כשיש שקט כזה, הריגושים הם אחרים. הם מפסיקים להיות אמוציונאליים והופכים להיות הנאה מהסוג של עונג. לגבי המחשבות, הן מאוד חשובות כשצריך אותן. כשלא צריכים אותן, הן ''חסרות משקל'' ברקע. אני לא יודע איך מורה עושה בנו שינוי ואיך בדיוק מכניזם הפעולה. בהתנסות שלי זה קרה לי כמה פעמים עם שלושה מורים ואני לא יכול להוכיח, ואני בעצמי לא לגמרי משוכנע, שזה רק המורים שעשו את השינוי. אבל קרה שינוי. אפילו שהשינוי שעברתי וכתוצאה מכך אני חי משהו דומה למה שמתואר במקומות שונים כהארה, ולכן אני חושב (עדיין לא בטוח לחלוטין) שעברתי התפתחות רוחנית. אני מרגיש שיש עוד אין סוף מקום לגדול ואני עדיין לא יודע איך לעשות שזה יקרה. אני מאמין שכל פעם שיבוא עוד שינוי, זה יהיה יותר מרגש ויותר מהנה רק שעכשיו אני די אדיש לכל העניין (ביחס לעבר) והקריאה הפנימית אצלי כבר לא מציקה, אז אני לא רודף אחרי זה אלא מחכה שזה יגיע. לגבי מורה רוחני ואקסטזי. ברמות מסוימות, אין הבדל. שניהם עושים בך שינויים. אם המורה הוא מורה רוחני אמיתי אז הוא יעשה בך שינויים שיקדמו אותך בדרך להארה. אני לא יודע אם זה גם מה שאקסטזי עושה. אם הוא עושה את זה, אז אין הבדל. ולסיום, אכן מבחינה הגיונית אין שום ערך לרדוף אחרי התפתחות רוחנית כשאנחנו לא יודעים מהי ואכן כל המילים האלו, הארה, מוקשה, וכו' שכתבת, הם סתם כל עוד אין לנו הבנה אמיתית מהן. הסיבה לרדיפה אחרי התפתחות רוחנית מבחינתי תמיד הייתה אותה קריאה פנימית בלתי מוסברת בעליל. אולי אצל אחרים יש סיבות אחרות. הגב לתגובה זו              תראה פליפר, לזה בדיוק אני             אמנון לוי,    28/08/05 19:15 מתכוון .אם הכל עמום כל כך ואנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו מחפשים, אז התרוץ של קריאה פנימית בלתי מוסברת הוא רק תרוץ שמאפשר לנו להמשיך במרדף אחר הישגים רוחניים והארות בלי לדעת מהם בכלל ולעטוף את המרדף הזה בהסברים רומנטיים. מהתשובה שלך עולה כאילו הארה באה מבחוץ כפרס ניחומים על מאמצים והשקעה, ושאין לה שום דבר עם ראייה והבנה של עצמנו. אבל צריך לשאול ברצינות אם כל מאמץ נחשב לצורך העניין. צריך לשאול מהו מאמץ נכון. האם זה כולל למשל חטיבת עצים ? האם הרמת משקולות יכולה להביא מישהו להארה ? בסך הכל אנחנו לא באמת יכולים לחפש משהו שאנחנו לא יודעים מהו, אנחנו יכולים רק לברוח מעצמנו וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. במצב הזה, להודות בכך שאנחנו בעצם לא מחפשים כלום אלא רק בורחים, ואז להפסיק לחפש ולברוח, זה הדבר הכי שפוי הכי הגיוני והכי רוחני שאנחנו יכולים לעשות, עם כל הסבל הכרוך בכך. אם להארה יש איזשהו קשר לערנות אז ברור שכל בריחה וחיפוש הם בדיוק ההפך מלהיות ערים לעצמנו כמו שאנחנו. איך אנחנו יכולים להיות ערים אם כל ערנות רגעית לריקנות למבוכה ולהיעדר הסיפוק שלנו גורמת לנו לברוח מייד לתיאוריה חדשה ומרגשת יותר ? האם זה לא בדיוק המרדף הזה שמשאיר אותנו ישנים ומונע מאיתנו להיות ערים ? הגב לתגובה זו                  הופה, מישהו פה קרא שוב את                 שיקו,    28/08/05 20:34 דיוויד וסופסוף הבין (אלא אם כן יש כאן איזה מסר סמוי כמו השימוש הגורדייפיאני במונח ''מאמץ'' שיכול להוביל לפשעים כמו שעשו הנאצים ימ''ש) :) הגב לתגובה זו                      וואו שיקו, אתה ממש עקשן. הסלט                     אמנון,    28/08/05 21:05 שגורדייף הרקיב (הטעות במיוחד בשבילך כדי שיהיה לך מעניין), היה מורכב מלא מעט בודהיזם וזה כולל את השימוש במונח מאמץ נכון. אתה שם לב שאתה מתנהג כמו חסיד שוטה ? הגב לתגובה זו                          תראה אמנון                         שיקו,    29/08/05 10:18 לגבי הדיון הענייני - רציתי באמת. התאמין?האם תיתן אמון? אבל התחלת מכות. ככה שבשביל הפן הענייני אני עוקב אחרי דיונך עם פליפר - ואכן הוא כולל ניסוחים נפלאים של משנת קרישנמורטי. לא שזה רע. אתה בחברה טובה: נראה שגם שי טובלי ואפילו דיוויד סופר קראו אותו, לא? אבל הם בטח לא הבינו. תזהר שלא תהפוך כמוהם להודי צבוע עם גינונים ויקטוריאנים. והיה לי נדמה שהרחתי גם סיגים אנתרופוסופים בתערובת. הרשה לי גילוי לב: אני אוהב את מה שאתה כותב. חבל שאתה פנאט. אבל מי יודע, אולי אתה צודק? בקיצור, מה השארת לשיקו? את צ'יקו ודיקו. איך אומר התראפיסט (בת''ו, לא בטי''ת) והמעסה השבדי המהולל אולף אולפסון? טאק פור הוסן (זה בשבדית) הגב לתגובה זו                          מאוד מתוחכם שיקו. עכשיו ברור                         אמנון,    28/08/05 23:44 מעל לכל ספק שהקיום הישותי שלך מאוד מאוד גבוה. דייויד סופר חייב להיות מאוד גאה במעריץ כמוך וביכולת שלך לפתח דיונים עניניים. אם מובטח לכל מי שילמד אצל סופר שהוא יצליח להגיע לרמת הדיון ולחשיבה הבהירה שהפגנת כאן אז אני חושב שעשית עבור הטיעונים שלי יותר ממה שיכולתי לעשות בעצמי. תודה. בשמחות. הגב לתגובה זו                          אמנונוש                         שיקו,    28/08/05 22:59 החיתוב היה פשוט לבדוק אותך - עד כמה אתה יכול להתפס לקטנות מבלי להבחין בדקויות. כמו עץ בוק הגב לתגובה זו                          לא שיקו, שוב לא הבנת. לא הדרך                         אמנון,    28/08/05 22:15 הרביעית ולא בודהא. בדיבור על מאמץ נכון אני דווקא התכוונתי להצביע על האבסורד שבעשיית מאמץ בכלל כשאתה לא יודע לאן אתה הולך. ברור שאם אתה לא יודע לאן אתה הולך, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא להפסיק להתאמץ בכלל, לשבת רגע, ולהסתכל מסביב. זה הסבר למתקשים לגבי מה שאני אמרתי. ואז, בהמשך לתגובה שלך הוספתי שהמונח של מאמץ נכון בדרך הרביעית שאול מהבודהיזם. אתה ממש מתאמץ לא להבין הא ? מגוחך שאתה מעיר לי על טעויות וכותב ''חיתוב עצים''. כשחוטבים עצים בלהט אז עפים שבבים, ואתה עסוק רק בשבבים ולא רואה בכלל לאן נופלים העצים. אולי תתבגר. הופנו אליך עשרות טענות ספציפיות ואתה מתעלם מכולן ומעדיף להתעסק בשגיאות כתיב. האם אתה מסוגל בכלל לדיון ענייני ? הגב לתגובה זו                          נחמד שכשלוחצים על כפתור                         שיקו,    28/08/05 21:27 קופץ הזד מהקופסה הרוחנית. השימוש שלך ב''מאמץ'' לא מגיע מסוטרת היהלום כי אם ישירות מ''הדרך הרביעית'' הירקרק (ראה עניין חיתוב העצים וכו') אבל למי אכפת? אל תטרח להמציא טעויות. יש אצלך כל-כך הרבה ככה שתמיד מעניין. נשיקות זכור את עצמך הגב לתגובה זו                  לאמנון                 פליפר,    28/08/05 19:57 הקריאה הפנימית נמצאת שם ואין אפשרות להתחמק ממנה. להרגשתי, גם לך יש אותה. אחרת כל העסק לא היה מטריד אותך כל כך ויכול להיות שאתה רק מגדיר אותה בצורה שונה. היא לא תרוץ. כמו שמשהו מגרד לך ואז אתה מגרד כדי להפטר מהגרוד ככה גם עם הקריאה הזאת. אתה מנסה להשקיט אותה בכל מיני דרכים. אם אתה עושה מדיטציה, יקראו לזה דרך רוחנית ואם אתה חוטב עצים יקראו לזה בשם אחר. על כל השאלות שלך , אין תשובה ולא משנה מה יספרו לך. אין כללים מה מביא מישהו להארה ולכן אי אפשר לדעת אם חטיבת עצים תביא מישהו להארה או לא. אנחנו לא יכולים לחפש משהו שאנחנו לא יודעים מהו אבל אנחנו יכולים לשמוע מאחרים שמצאו את אותו משהו שאנחנו מחפשים, ולשאול בעצתם. זה לא אומר שהם יגרמו לנו למצוא. אבל צריך להתחיל מאיזשהו מקום. ולגבי ''אם אנחנו בורחים או מחפשים'' זה סתם עניין סמנטי ותלוי מאיזו זווית מסתכלים . להפסיק לחפש ולהפסיק לברוח זה נהדר אבל זה בלתי אפשרי. אותו כוח שדוחף אותנו מבפנים הוא זה שגורם לנו לחפש ולא מאפשר לנו להפסיק לברוח או להפסיק לחפש (שהם היינו הך). לגבי ערנות. אתה לגמרי צודק. כל עוד אתה מחפש, אתה לא יכול להיות ער לעצמך כמו שאתה. זה בלתי אפשרי. ערנות לעצמך לא אפשרית כי זה מצב שהקריאה הפנימית מאפילה עליו ודוחפת אותך הרחק מהמצב הזה כל הזמן. זה גם הקטע עם המחשבות. המחשבות הן הכלי בעזרתו אנחנו מחפשים. כשאתה מוצא, המחשבות נחות והאלמנט האובססיבי נעלם מהן ונשאר שקט. ואכן, זאת אותה הריקנות וחוסר הסיפוק שמשמשים דלק לאותה קריאה פנימית שתגרום לנו לחפש. לחפש בכל מיני תיאוריות ובכל מיני טכניקות ואצל מורים שונים ואולי גם בחטיבת עצים או בגלישת גלים או בסקס או בסמים או בכל צורה שאדם בורח אליה. זהו בדיוק המרדף שמשאיר אותנו ישנים. המרדף אחרי הרגעת תחושת חוסר הסיפוק התמידית שמפעפת בתוכנו. אם היינו מצליחים להשאר ולשהות על אותה תחושה, היינו מתעוררים אבל המחשבות (המינד) לא מאפשרות וילכו מיד למקום יותר נוח ומספק. וכאן אני חייב להכניס מורה רוחני. אם הוא אמיתי, התפקיד שלו לראות אותך כמו שאתה, לזהות סדקים בהוויה שלך (אל תבקש ממני להגדיר את המשפט הזה) ואז דרך אותם סדקים לעורר אותך. יש מורים שיודעים לעשות את זה. וכאן זה שוב הימור שאתה צריך לקחת כשאתה הולך למורה. אבל אפשר להגדיל את הסיכויים בהימור. פשוט לברר כמה אנשים המורה הזה עורר ואיך הוא עושה את זה. זה יכול להיות גם דיוויד סופר. אני לא מכיר אותו אבל בגלל זה צריך לשאול כמה אנשים הוא העיר ולדבר איתם ולבחון את מה שהם חווים. הוא יכול לכתוב מאמרים מבריקים מכאן ועד הנצח ויכולה להיות לו כריזמה משגעת ואינטליגנציה גבוהה אבל אם הוא לא מעיר אנשים, הוא לא מורה רוחני. מצד שני, אדם יכול להיות חסר כל מוסר אבל אם הוא מעיר אנשים, מבחינתי הוא מורה רוחני. הגב לתגובה זו          לאמנון- חלק 1         פליפר,    27/08/05 21:04 בכל עניין ההתפתחות הרוחנית יש משהו מאוד מוזר ובלתי הגיוני. אדם שהולך במסלול של התפתחות רוחנית, לא יכול לדעת לאן הוא הולך, לא יכול לדעת אם הוא הולך בכיוון נכון, לא יכול להבין מהי המטרה אליה הוא שואף ולא יכול להבין למה בדיוק הוא עושה את מה שהוא עושה. תראה, בעולם החומר (ואני עושה כרגע הפרדה וירטואלית בין עולם החומר ועולם הרוח כדי לחדד נקודה) הכללים ברורים. באופן כללי, יותר כסף = יותר טוב. ואני לא אומר את זה מתוך הזלזול הקבוע בכסף שנגועים בו תושבי ארץ הניו אייג'. פשוט, בעולם החומר, לאדם יש מטרות ברורות, דרכים מגובשות וברורות וכלים מוכרים להשיג את מטרותיו. אם מישהו רוצה יותר כסף, ישנן אלפי שיטות להשיג אותו, הדרך והמטרה ברורים וההתקדמות וההתפתחות ניתנות למדידה. אם אדם רוצה חיי משפחה טובים יותר, יש דרכים ידועות להשיג את זה וכו' וכו'. לעולם הרוח נסחפים כל מיני טיפוסים. רובם רוצים לשפר את החיים הרגילים שלהם (החומר ומה שהם קוראים, רוח) בכלים רוחניים. יותר שלווה, פחות מתח, איזשהו עניין במשהו שונה, להכיר בן\בת זוג, למצוא סביבה פחות תובענית ויותר סלחנית ומחבקת, לטפל בבעיות פנימיות/נפשיות שמטרידות ועוד כל מיני סיבות. הארה בשבילם זה מושג מופשט, משהו שמדברים עליו, מעין ארץ מובטחת שלמעשה לא מגיעים אליה אבל בדרך אליה יש את כל מה שמניתי למעלה וזה די מספק. אחוזים בודדים לא מתעניינים בדברים למעלה ומתמקדים בהארה. לאנשים האלו יש את החיים הכי קשים כי אין להם מושג מה זאת הארה, איך מגיעים אליה, ואם מה שהם עושים מקדם אותם או מרחיק אותם מהארה. לרוע מזלם או למזלם הרב, תלוי איך מסתכלים על זה, יש בתוכם קריאה פנימית שהיא חזקה מהם, שדוחפת אותם בצורה אובססיבית לעשות כל דבר שלדעתם יקדם אותם להארה. כאן נקודת הקושי של אותם אנשים ונקודת המפתח להבנה של חוסר ההיגיון בעולם הרוחני. אין להם דרך לדעת אם מה שהם עושים באמת יעזור למטרה שלהם אבל הם בכל זאת עושים את זה. כדי להתמודד עם נקודת הקושי הזאת, מפתחים כל מיני תיאוריות ורעיונות כדי לתת חיזוקים לדרך שנבחרה. בגלל זה, בפורומים שקשורים להתפתחות רוחנית, יש להט בויכוחים יותר מאשר בין שמאל וימין בפוליטיקה. כל אחד נאחז בדרך שהוא בחר בכל הכוח ובכל הכלים שיש לו מלבד ההיגיון. ההיגיון לא יכול לתת מענה אמיתי למה עושים את מה שעושים, אז רותמים כל מיני הסברים, שרק נשמעים הגיוניים, להשקיט את ההיגיון. הסברים מדעיים ופסיאודו מדעיים, הסברים בסגנון ''זה מהאינטואיציה'' ''זה מרגיש לי נכון'' ואז אי אפשר להוכיח אחרת ועוד כל מיני כאלו שנתקלת בהם גם בתגובות פה. הבעיה היא שבשורה התחתונה אין שום דרך לדעת אם מה שעושים הוא משהו שמוביל להארה, אין לדעת אם בכלל יש הארה אבל הקריאה הפנימית לא מפסיקה להציק ולדחוף. אין לה שום הסבר ברור. למרות שאפשר למצוא לה עשרות הסברים לכאורה הגיוניים. הגב לתגובה זו          הד מאגי         a,    27/08/05 17:21 הצגת זוית אינטלקטואלית מענינת לבחון את המהות של הדופק הפועם בליבך.אולי במהלך חייך נתקלת באותם מרגעיי החסד המיסתוריים ששטפו את הווייתך באור יקרות שהיה למעלה מבינתך להבינו או להגדירו ולטעמי כאן עומד בפנייך מיכשול.צורך אנושי לתת שם הגדרה על דרך ההשוואה,נסיון למצוא סימוכין אצל בני אדם בעבר שהצליחו כך או אחרת למלל את עוצמות הגילוי אלהם הם הגיעו,אנו חיים ב2005 ולכן אופי ההארה או השינוי הקוואנטי או איך שלא תרצה לקרוא לזה ניזון מהגוונים הצבעים והקולות הנכונים לזמן זה.הקונטקסט הזמני הכרחי לטעמי בדרך להבנה שלחוייה שאנו תופסים כחיינו אין התחלה ואין סוף,זאת איננה הבנה אינטלקטואלית אלא ידיעה מתוך מצב תודעתי גבוה אותו השמור לבעליי אומץ ונחישות עילאים,מחפשיי האמת,יש בכול הסממנים שציינת מאופיו של הקיום התודעתי העליון,כיהלום החושף פאותיו בשלל גוונים וצורות דרך עיניי המתבונן המכונן את אשר הוא רואה.למיטב הבנתי אף אחד לא הבטיח איזה פרס למחפשיי האמת ההולכים וחיים את טבעם האמיתי,ההליכה הנוכחות וההימצאות בקיום שכזה טומנים בחובם את תודעת אושר עידנים,בכול רגע,בכול דקה,מדברייך ניכר שאתה הוא זה המגביל את חופש תנועתך,הייתכן כי פחד לאבד משהו עומד בשורש הצעד הבא שהינך מסרב לקחת?צעד שעל פי טוהר ליבך יצור שינוי רדיקאלי מהמם או נסיון פאטתי נוסף לנצח את המיינד דרך המיינד?כאמור הכול בך,לך ניתנה היכולת לשאול ולענות באותו זמן,ואם התשובה לא מגיעה כנראה שהשאלה מיותרת והינה אלא תוצר של קונפליקט פנימי לא פתור המפזר מבוכה ובילבול.עזוב את המילים החסרות משמעות בעיניך.ברגע האמת שייפלו מחיצות האשלייה בתודעתך תבין שכול אלו הם בסך הכול מילים.האנרגי הזורמת דרכם ומעניקה להם את אופיים חזקה מכול דבר.מסגנון התבטאותך ניכר שאתה מעמיק בדרכך.רגע אחד זה יקרה ויכה בך כטיפה המכה באוקינוס.אתה תצחק על הכוח הרב שהשקעת במקומות הלא נכונים להיווכח במה שתמיד קיים לנגדך.אתה תבכה על הצער והסבל שבורות זו גרמה לך.אך מעל הכול אתה תהיה אסיר תודה.נגעת באמת ידעת את אופייה מעתה והלאה הדרך תתגלה מעצמה.השאר ער.שלום. הגב לתגובה זו              עצה לחיים             י,    28/08/05 10:45 יש איזה שיר באנגלית, שנפתח במעין נאום, ובסיומו נאמר פחות או יותר - If I could give you one single advice for life, it would be - wear sunscreen. אם מרשה לי להיות לך מורה לרגע, ולקבל ממני עצה אחת, היא תהיה - אם אתה כותב, השתמש בפסקאות. הגב לתגובה זו          רוצה לשמוע עוד על האורגזמה         קציצונת,    27/08/05 17:16 הקוסמית.... הגב לתגובה זו              הייתי שמח להסביר לך.             אמנון,    27/08/05 18:41 הבעיה היא שזהו תחום שבו המילים מאבדות משמעות, ומה שקובע הוא המגע הישיר בין המורה לתלמידה. רמז: בשום פנים ואופן לא מדובר בהשראה מגנטית מרחוק... הגב לתגובה זו          אם אתה נצמד לפן המעשי         י,    27/08/05 16:36 המבחן הוא האם בשורה התחתונה, ה''מורה'' מביא לך נזק או תועלת (לא שזה קל ופשוט למדוד אפילו את זה). אם נצא מההנחה שחלק מהדברים שנגלה כבר התגלו, הלימוד הוא בעיקר קיצור דרך. כמו בכל תחום של היכולת האנושית - אתה לא תמיד חייב או יכול להמציא את הגלגל בעצמך (אם כי זה יותר כיף). מכל מקום, השאלות שלך מעלות אצלי תהייה אחרת - עד כמה יכול התלמיד להגיע לדרגת המורה? נראה לי, שהאפשרות שאתה מציע, של התפתחות והישגים מתוך מאמץ פנימי ועצמי, היא נחלת חלקם של מעטים מאד. חלקם ''הופך'' ל''מורים''. אבל כשאותם אלה שלא מגיעים בכוחות עצמם מגיעים לאותם מורים, האם הם מסוגלים, בעזרת המורה, להגיע לאותו מקום? משום מה נראה לי שהתשובה, כמעט (?) תמיד, היא שהמורה השיג משהו (אמיתי או מזוייף), והתלמיד, המנסה לחזור על ההישג, מתחבר אליו, לומד ממנו, מחקה אותו, אבל לעולם אינו מגיע. אפשר ללמד ידע ופרקטיקה. האוניברסיטאות מוכיחות זאת. אפשר לסנן את התלמידים, לבחור במתאימים ובמוכשרים, וכך להבטיח תוצאות טובות יותר. אבל המשהו החמקמק הזה, שמתגלה לנו עמוק בפנים, אותו אי אפשר ללמד. צא ובדוק אותם אחד אחד. הזכרת הרבה שמות - גורדייף ושטיינר, בודהא ומשה, קאלו ואושו. אף אחד לא הגיע למה שהגיע בזכות המורה שהנחה אותו (טוב, אולי משה). אף אחד לא הצליח להעביר את מה שהשיג לתלמידיו. בדוק לגבי הרשימה לעיל - כמה ''ממשיכים לכאורה'' יש לו (רמז - המון), וכמה באמת (רמז - אפס). אגב, בהקשר הזה, היומרה של דייויד סופר כמורה רוחני גדולה כפל כפליים. הגב לתגובה זו              ואולי בדיוק חקירה כזו יכולה             אמנון,    27/08/05 19:02 לעזור לנו לגלות מי או מה יכול לסייע לנו. לגלות מי מקדם את ההבנה שלנו, ומי רק מעמיק את הבלבול. מי מפנה אותנו לחקור ולהתבונן באמת, ומי מנסה לכפות עלינו את עולם המושגים שלו ולהפוך אותנו לתלויים בו. ברור שכל מי שאינו פונה אל השכל הישר שלנו, כל מי שמתחיל בתאור מצב תודעתי נכסף ומכניס בנו אמביציה להשיג אותו, כל מי שדורש אמונה, כל מי שמעמיד את הקשר איתו ואת ההשפעה האישית שלו במרכז, עם כסף או בלי כסף, מעודד את התלות שלנו בו וכובל אותנו אליו גם אם כל מילה שניה שהוא אומר היא חרות או שחרור. זה אף פעם לא תענוג גדול כשרעיון שווא שהאמנו בו מתנפץ לרסיסים, אבל עם כל הכאב, תמיד מתלווה לכך תחושת שחרור, כאילו נטל כבד הוסר מעלינו. זה חופש אמיתי שאף מורה לא יכול לתת לנו וניתן להגיע אליו רק אם אנחנו טורחים להבין בעצמנו את המטען הרגשי שכובל אותנו לרעיון כלשהו או לתפיסת עולם מסוימת. הגב לתגובה זו                  תגיד, בחרת לעצמך מורה?                 י,    27/08/05 23:23 אני מתכוון, האם עברת על בשרך את התהליך הזה? ואם כן איך יצאת ממנו? כי אני בנוי כך שמראש אני לא קונה, ואף פעם לא הייתי אפילו קרוב ללקחת לעצמי גורו, ומשום כך אולי, אני לא כל מתרגש מהאיום... הגב לתגובה זו                      הדיון הספציפי הזה לא                     אמנון,    28/08/05 06:23 מתמקד דווקא בגורו כזה או אחר אלא במושגים שאימצנו על התפתחות רוחנית ובתקפות שלהם. גורואים שייכים אומנם לעניין אבל הם נמצאים בשוליים של הדיון הזה מפני שהוא הרבה יותר רחב ומקיף, הרבה יותר מעניין, ובעיקר הרבה יותר חשוב. בכל זאת, אם אתה אישית חושב שמהדברים שלי עולה אצלך התחושה שאני אישית מרגיש מאוים, אז אולי אני צריך לשקול מחדש את צורת ההתבטאות שלי . האם לכך התכוונת ? האם זו התחושה שלך לגביי ? ובלי קשר אליי ואליך אישית, האם כשאתה מביט סביבך אתה רואה בכלל איום כלשהו על מישהו או שאין איום כלל ? או שיש איום והוא כל כך מינורי שמיותר להתייחס אליו ? וכשאני מדבר על איום אני מתכוון גם לאפשרות להיות משועבד או תלוי בגורו, אבל במידה הרבה יותר גדולה אני מתכוון לזה שהחיפוש הרוחני מביא כמעט את כולנו לאמץ השקפות עולם מוזרות ומופרכות שמנותקות לגמרי מהמציאות, ממש כאילו קיים איזשהו תנאי יסוד סודי הדורש מהמחפש הרוחני שהצעד הראשון שלו יהיה להפסיק לחשוב בהיגיון. הגב לתגובה זו                          טעות בכתובת                         י,    28/08/05 22:40 אני לא בטוח שהקרבן של התהליך שאתה מתאר, היה מגיע בתנאים אחרים, טובים יותר, אל הנחלה ואל המנוחה ואל ההארה. במידה רבה אני מאמין שמי שיגיע, יגיע בכל מקרה, ומי שלא, בכל מקרה לא היה מגיע. לצערי, הדברים קורים כמעט כאילו הכל נקבע מראש, ויש מעט מאד שניתן לשנות. הגב לתגובה זו                          בעניין הגורו                         י,    28/08/05 11:59 לא. לא התכוונתי שאתה נשמע מאויים. פשוט, הכל יחסי, ואני בחרתי בכלל להתעלם מהנקודה, ואולי זאת אשמתי. לרגע חששתי שטעיתי בזהוי האקשן נוסח שי טובלי (בדרך כלל אני טועה להיפך), ושכל הדיון כאן מתחיל לדעוך. אך עקב ההתעוררות המחודשת, והתגובות הארוכות והמעניינות, אאלץ להמתין עד הערב, גם כדי לקרוא, ובודאי כדי לתרום משהו (אם יהיה מה). הגב לתגובה זו                  העניין המוזר הוא                 שיקו,    27/08/05 21:29 שאתה הוא זה ששם את הקשר עם הגורו במרכז. קרא שוב את הטור. הכותב מציג סדרה של רעיונות שעשויים להיות חכמים יותר או פחות. חלק מהרעיונות אומרים במפורש: לא אמונה, אלא אמון. ספקנות, ביקורת וציניות (!) - כלים לגיטימיים של המחפש. הנסיון לכפות על התלמיד את אוסף החוויות של המורה - מוטעה מיסודו. אבל אתה בשלך, מעמיד את איש הקש שהכי קל לחבוט בו, מדמיין לך את דמות השרלטן ומיידה בו עגבניות. מן הסתם אתה מתבסס על מסרים סמויים? יותר סביר שדיוויד הפנט אותך בטור שלו - אחרת קשה להסביר את ההתעלמות הנחרצת מהכתוב. אגב - עם דבריך בראשית הדיון אני מסכים לחלוטין. הגב לתגובה זו                      אתה מתחנן לדיון דחוף ורציני                     אמנון,    28/08/05 06:56 אבל דיון כזה לא יכול להתקיים אם אתה מתחיל אותו בזה שאתה מתעקש לקרוא את המאמר עם כיסוי עיניים. עזוב מסרים סמויים. אתה מתאמץ לא לראות אפילו את הברור מאליו. על הרעיונות לגופם קיבלת תשובה מצויינת מפליפר בדיון 44. העיקר במאמר , גם אם הוא מופיע כביכול בדרך אגב, הוא כל מה שאמור לתת לרעיונות הללו תוקף של משהו שונה מהקלישאות שהם מהווים בפועל. כל השאר תפל. העיקר נמצא בביטויים חד משמעיים כמו ''שינוי רדיקלי נמצא בהישג ידו של כל אדם המעונין בכך'', שמשתמעת ממנו ידיעה ברורה על מהו שינוי רדיקלי (מהו באמת ?) וכיצד ניתן להשיג אותו (כנראה שזה משהו ממש נחמד השינוי הרדיקלי הזה. גם נמצא בהישג יד, וגם נשמע מדליק. אני אקח אחד בשבילי ואחד בשביל פליפר ). (סופר הולך כאן בדרכו של טובלי ועושה בביטויים של קרישנמורטי מעשים מגונים ללא בושה וללא כל ייסורי מצפון. לאחרונה הגדיל לעשות משניהם מיודענו צביקה לב שטען שהצ'י דאנס ש''התגלה לו'' הוא ההמשך המעשי לדבריו של קרישנמורטי !!! ? ). או ביטוי כמו '' הצלחתי לדלג במהירות יוצאת דופן לדרגה גבוהה מאוד של קיום ישותי''. או המשפט התמים לכאורה ''מעט מאוד תלמידים של מורים גדולים הצליחו להדביק את גדולתם של מוריהם.... מדוע אם כן אצליח דווקא אני לעשות את זה אחרת?'' המציב אותו בשורה אחת עם ה''מורים הגדולים'' על כל ''חסרונותיהם''. זה עיקר העיקרים וכל הדברים שאתה מתעקש להדגיש, רק נועדו לרכך את המסרים הללו ולהקל על קבלתם. מה הפרוש המעשי של האמירה: אל תאמין לי שאני נמצא בדרגה גבוהה מאוד של קיום ישותי, אבל תן בי אמון שאלו הם פני הדברים ? יש לה משמעות בכלל או שאלו הם רק משחקי מילים ? ביקשתם ספקנות ביקורת וציניות, והנה, קיבלתם מלוא הטנא. אז למה אתה מתלונן ? ושוב, למה אתה מתעקש לדון דווקא איתי כשיש לך תגובות ספקניות חכמות הרבה יותר משלי ? הגב לתגובה זו                          מוות                         ג',    28/08/05 16:19 המשפט היפה ביותר בעיני שהתקרב לתיאור המוות של האגו שייך לטוני פרסונס והוא זה: ''We all have a deep longing and a Deep Fear of the discovery of what we are, and the mind devises any way it can to avoid this discovery. The most effective way it (the mind) AVOIDS Awakening is to SEEK it.'' לפיכך כל הדיונים על נושא זה (גם שלי אני מודה) הם בבחינת בריחה מהאמת, גם אם הם מתיימרים להשתמש בשפה המצביעה עליו או מנסים לתאר חוייה. או שאתה מת או שאתה לא, אין באמצע. אף אחד שחווה מוות לא עצר בפורום של ניו-אייג' כדי לקשור נעליים ולהביע את דעתו לפני שהוא המשיך הלאה, הוא פשוט מת. אם הלב דופק בטירוף מהפחד הנוראי של המוות המתקרב אין זמן לדבר על זה. הגב לתגובה זו                          אמנון אתה מוציא דברים מהקשרם                         בדהירה,  קדימה,    28/08/05 13:51 ואחר כך מדבר על דמגוגיה רטורית של שרלטנים. צביקה לב האכיל אותך קש, אז תכבד אותו יותר. הגב לתגובה זו          אתה ממש מתחנן לדיקשה,         ג'וני בראבו,    27/08/05 12:25 יורם, תגאל אותו כבר, אתה לא רואה שהבן אדם סובל? הגב לתגובה זו 58.  שאלה חשובה לכולם     השפוי,    26/08/05 11:40 נניח שהיתם זקוקים לתרופה לצורך ריפוי ממחלה, והיתה לכם שתי אופציות: ללכת לרופא וותיק, שמכיר טוב את המחלה, ויש לו תרופה בדוקה, שכבר ריפאה הרבה חולים, או ללכת לאדם שטוען שהוא רופא, אבל אין לו תעודות שמוכיחות את זה, והוא מציע לכם שותפות במאמצים לפיתוח תרופה חדשה למחלה שלכם. באיזה אופציה היתם בוחרים?? דיוויד אומר לכם שהוא מורה רוחני, אבל אין שום דבר שמוכיח את יכולתו להיות מורה רוחני, הוא מציע לכם לפתח איתו תורה חדשה, כאילו אין אלטרנטיבות שקיימות, עכשיו תעשו את הבחירה. הגב לתגובה זו          זה לא צריך להפריע לך         י,    26/08/05 15:04 לקרוא ספר טוב על שיטה אלטרניטיבית, או על כל נושא אחר הגב לתגובה זו 57.  נופר.לא הבנתי     זיבאב,  אטלנטיס,    26/08/05 09:59 האם התכוונת שזה שאת אוהבת את הכתיבה שלי זה לא אומר שאת אוהבת אותי? הפכתי לפרנואיד, התחלתי לחשוב שכולם הם לינפושה.את לינפושה? הגב לתגובה זו          עלית עלי, אני לינפושיט  ל"ת          נופר,    26/08/05 11:11 הגב לתגובה זו              מתחזה מתכתב עם עצמו ???  ל"ת              פאראנוייה,    26/08/05 12:42 הגב לתגובה זו 56.  כמה שאלות     נודניקית,    26/08/05 00:14 אני מניחה שהגורו הנכבד אינו עונה כאן לתגובות אבל משוכנעת שהוא קורא, לפחות את חלקן. אז כמה שאלות, אליך דיויד סופר: איפה לעזאזאל מוצאים אותך או שאתה מלמד רק וירטואלית? מהו גילך הכרונולוגי? מה גישתך בנוגע לסמים כמפתחי תודעה? מיהם מוריך? האם אתה נשוי, האם יש לך ילדים? מצטערת על החטטנות אבל אלה שאלות חשובות מאוד בעיני שעשויות ללמד רבות על המורה. אני לא מצפה לתשובות אבל כן מצפה שתשכיל בחוכמה ובעדינות לשזור תשובות בטוריך הבאים. תלמד מרפיק הגב לתגובה זו          ועוד שאלה         נודניק,    26/08/05 00:37 אתה פנוי לקשר? מצטער על החטטנות אבל ככה אני יכול ללמוד המון על המורה שלי. אני לא מצפה לתשובה אבל לטלפון קטן וכוס קפה. תלמד מרפיק. הגב לתגובה זו 55.  איפה טובלי איפה?     רון קדמון,    25/08/05 23:59 האמת, עכשיו כשיש למה להשוות, אין כמו מר טובלי. אם במקרה אתה בסביבה וקורא מר טובלי היקר - אנא, הושע אותנו ממורים בינוניים. העם קורא לך הגב לתגובה זו          צודק         אחד שעוקב,    26/08/05 00:06 מאז טובלי לא היה כאן כל כך שמח. אני דווקא מחבב (לפחות לפי המאמר הנוכחי) את הדיוויד הזה שנחת עלינו פתאום. אם יש מקום גם בשבילי, אני עולה נראה לי אחלה טריפ הגב לתגובה זו 54.  וואט דה פאק     אחת,    25/08/05 23:49 תגידו, מה הבעיות שלכם. למה אתם מלאים בכל כך הרבה התנגדויות. למה אתם לא מנסים לפתוח את הלב ולשמוע. מעולם לא שמעתי על הבחור הזה המתקרא דיוויד סופר ואני בהחלט למודת גורואים, לטוב ולרע, אבל וואלה, אנשים, הוא נשמע בסדר גמור. תנו צ'אנס. איך קורה שדווקא אנשים רוחניים ומודעים הופכים בסופו של דבר לקהים ואטומים? יש מצב שאני טועה וגם הנ''ל יגלה בסופו של דבר מאפיינים שליליים של הנלוז שבגורואים - אבל עד אז, או נכון יותר עד הלום, באלף חמש מאות מילה או משהו שהוא שפך עלינו - הוא מצליח לגעת. זהו. הגב לתגובה זו          למודת גורואים?!...  ל"ת          י,    26/08/05 09:10 הגב לתגובה זו 53.  check this out     dai,  la,    25/08/05 23:12 if you dont do it your self you end up as a gurus slave or a rabbis slave or what ever the only way to go is to trust your own inner wisdom that god will send you if you really to try to free your self the only way to do it is your self הגב לתגובה זו 52.  לפרח!     י,    25/08/05 22:06 קטע שקראתי פעם, ומאד הרשים אותי. בכיר במערכת הביטחון, (לא זוכר בודאות - אולי שמו חיים ישראלי) פרש לאחר כחמישים שנות שרות. האיש שהיה אלמוני, סוף סוף נחשף, והופיע בשלל ראיונות. בין היתר נשאל באחד מהם - מתי, בכל שנות שירותך היית הכי מודאג ומפוחד? והוא ענה שהיה זה בשנת 56, לאחר מלחמת קדש, כאשר הרוסים איימו על ישראל. המראיין המופתע שאל - לא בתקופת ההמתנה שלפני ששת הימים? לא בימי מלחמת יום הכיפורים? הרי אז האיומים היו הרבה יותר גדולים. על כך ענה לו - נכון. אבל ב-56 הייתי צעיר. כשאתה צעיר, הדברים משאירים עליך רושם מיוחד. הדברים הללו השאירו עלי רושם מיוחד. והתשובה לתהייה שלך בדבר ההתלהבות שלי מימי שי טובלי העליזים דומה מאד. במונחים של המדור הזה, היינו צעירים. חוץ מזה, אם ידגדגו אותי, אני לא אצחק? גם אני אנושי. אז גם לי מותר לפעמים להגיד דבר והיפוכו. חוץ מחוץ מזה, מי לא מתגעגע לימים שלינפושה היה פשוט לינפושה? אגב, לא ענית לי, אבל שאלתי על האי-מייל ברצינות. הגב לתגובה זו          עניתי לך.         אין שם,    26/08/05 00:01 ענה לי מישהוא שנראה זועם למדי, ודי נבהלתי... הגב לתגובה זו              תוספת לתגובתי אין שם...             נופר,    26/08/05 02:27 י' יקר ! גם לי יש סיפור. יש לי מחשב מאוד מוזר. המיקלדת היא רק באנגלית, ומיקום האותיות בעברית הוא בראש בלבד. זה קל ונוח ולא מבלבל. לעומת זאת, בקריאת איי מיילים למשל, הצג מציג לי איי-מייל בעברית , אבל כשאני עונה , אם אני רוצה לכתוב בעברית אני עושה זאת דרך מסמך Word ומבקשת מהנמען לפתוח את ה- attachment. ומשום מה היה נדמה לי שפעם התכתבתי איתך בשמי האמיתי. כנראה שטעיתי. אבל אתה יודע שלא צריך ללכת רחוק. אני גם חושבת שלינפושה צריך לחזור למותג : לינפושה. הגב לתגובה זו                  please open the attachement                 י,    26/08/05 09:17 וואלה, נמחק לי מהראש. וגם מהמחשב. לא טעות בכתובת. Please resend. הגב לתגובה זו                  No problem                 י,    26/08/05 09:06 כנראה טעות בכתובת. פרסמתי את האי-מייל שלי בתגובה האחרונה למאמר ''חוות מגיבים'' של צביקה לב. את יכולה לכתוב באנגלית. הגב לתגובה זו 51.  מחוייבות עמוקה לאמת???     מנוסה ביוגה,    25/08/05 18:15 הכותב מציין: ''תבינו, כל קורא קשוב יוכל להפיק תועלת מדברי, אך ההתפתחות שאותה אני מייחל לעורר איננה שינוי בסגנון חיים, מעבר לאורח חיים טבעי, מדיטציה או שיטות ריפוי אלטרנטיביות. אפילו לא הארה. מדובר במחויבות כה עמוקה לאמת, עד שרוב האנשים אינם יכולים לשאת אותה. בזאת די לפעם אחת''. תרשה לי לחדש לך משהו ''דיוויד'', את האמת העמוקה ביותר כבר גילו לאנושות, מורים גדולים באמת, כמו הבודהה, וזה כבר נעשה לפני אלפי שנים, אז אין לנו צורך בך כלל, אתה צץ משום מקום, אחרי אלפי שנים שכבר גילו לנו את האמת, ואין לנו צורך יותר במישהו שימצא את האמת, ומנסה להמציא מחדש את הגלגל, אם אתה רוצה להמציא משהו, תלך להיות מדען במדעי החיים ותמציא לנו איזה תרופה חדשה. הגב לתגובה זו          באמת רציתי לשאול איך זה שכולם         א.ל,    25/08/05 19:33 כל כך מחויבים לאמת וכל מחויב מתחיל מזה שכל המחויבים האחרים או טועים או לא באמת מחויבים. אבל אז נזכרתי ששי טובלי הסביר שאין סתירה ושכולם צודקים, אפילו שכולם טוענים שכולם טועים. אז נרגעתי. הגב לתגובה זו              אולי זה שי טובלי שגידל שערות             מנוסה ביוגה,    25/08/05 20:29 והחליף את השם - הרבה אנשים מחליפים את השם כשהם הופכים למפורסמים - סה''כ אין הבדל גדול בתווי הפנים!! הגב לתגובה זו 50.  ציטוט של סופר     אריק,  תל-אביב,    25/08/05 18:09 ''אם אתה מפחד שמורה רוחני יכול להוליך אותך שולל, אתה גם זה שנתלה במורה הרוחני שישחרר אותך. אבל התלמיד האמיתי, העצמאי והכן - לא נכנס למלכודת הזו, ששמה ''התלמיד''. מתוך חוברת של דיוויד סופר הגב לתגובה זו          זה לא סופר         נו באמת...,    26/08/05 10:35 זה קרישנמורטי הגב לתגובה זו              מה פתאום קרישנמורטי?             אריק,    26/08/05 14:02 זה מתוך חוברת ששמה ''להבה סמויה מעין''. להבא, גבה את ההשמצה במראה מקום. הגב לתגובה זו 49.  היי נופר     זיבאב,  אטלנטיס,    25/08/05 18:08 כיף לשמוע שזכרת את ג'וחה. הוא באמת אחד ממורי. מהאיש עצמו לא למדתי הרבה .בעיקר למדתי מהמצלול של שמו ''ג'ו-חה''. ממצלול זה למדתי להתבונן בעולם בפרספקטיבה מהופכת. זה אומר שכל קוטב הוא ניתן לאיפוס. אני נשמע תמהוני.ואולי איבדתי קצת מההומור.האהבה שלך יכולה לחזק אותי.נקלעתי ליער חשוך. הגב לתגובה זו          אם כבר החלטת להתחזות אז כדאי         נופר,    26/08/05 00:14 לדעת כמה דברים עקרוניים: אהבה לצורת כתיבה היא לא אהבה לאדם עצמו !!! לכל אחד ואחד מאיתנו יש רשימה של סופרים, משוררים, כותבי מחזות - שאותם אנחנו מאוד אוהבים לקרוא והם מסבים לנו הרבה נחת. עדיין אין בין עובדה זו לבין המושג : ''אהבה'', מאומה ! שהרי אנחנו לא מכירים את הדמות אלא רק נהנים מזיוום של הגיגיה. לא ברור לי מה המשחק שלך, אבל אין לי כל כוונה לקחת בו חלק. כך שמעתה ואילך ההתכתבויות שלך הינן שיג ושיח פנימי בינך לבין עצמך. אני במילא החלטתי לפרוש (כבר מזמן) - אז אני נעלמת (ואין לי שום כוונה להיכנס בשמות אחרים) ושיהיה לך בהצלחה עם עצמך. הגב לתגובה זו              גם אני רציתי להגיד לך לא לפרוש             אמנון,    29/08/05 06:21 כמו שאמרתי לא מזמן לי', ושבלעדייך זה לא יהיה אותו דבר. אבל אז שמתי לב שגם אני התעייפתי וגם לי נמאס. נראה לי שגם אני הולך. אולי אחזור להופעת אורח אם מישהו ממש ממש ירגיז אותי. בכל מקרה, היה נעים מאוד מרגש ומעניין. תודה לשניכם על ידידות מרתקת מחכימה ומרגשת. הגב לתגובה זו                  אמנון יקר                 נופר,    30/08/05 06:14 תודה על התגובה היפה והמרגשת. כשאמרתי שאני פורשת ,התכוונתי להוריד לעצמי את מינון זמן הקריאה. כי בסך הכל יש פה מה לקרוא הן מצד הכותבים והן מצד חלק מהמגיבים. קראתי מקצת מהתגובות שלך פה והמשפט שלך: ....''אנחנו לא מספיק מעשיים...... בעיקר בנוגע לעצמנו, למהו הדבר שאותו אנחנו מצפים להשיג, מהו השינוי שאנחנו מצפים לעבור'' צריך להיות ציטוט היום ונר לרגלי כל אחד ואחד מאיתנו בכל תחום ותחום מחיינו. וכשאני אומרת : יקר, אני מתכוונת לזה מכל הלב :) הגב לתגובה זו                  בדיקת ערנות                 י,    29/08/05 21:20 ככה שותלים מסרים כל כך מרכזיים בין השורות, כך שרק חדי העין והראויים ישימו לב, הא? אז עכשיו תורך לקרוא. באמת הפעם (בזכותו של פליפר) השקעת והתאמצת והתעייפת. אולי תצטרף לתגובה שלי מלמטה (וכבר היו דברים מעולם). אני זוכר היטב את תחושת השובע, יחד עם הרעב החדש שמחליף אותה כעבור זמן. בעצם גם אתה. אנחנו כבר נפרדנו, בהתרגשות, כך שלא נעשה זאת שוב:) אם אתה ממש נעלם, אז אם אתה מוכן, צור קשר באי-מייל. יש לי כמה עניינים שרציתי לברר. תודה על הכל הגב לתגובה זו                      עברת בהצלחה :).                     א.,    30/08/05 02:19 התגובה באמת יועדה רק לחדי העין והראויים. כדי לא להצהיר הצהרות נחרצות שאני כבר יודע מניסיון שלא אוכל לעמוד בהן השארתי לעצמי פתח מילוט. והנה כבר הצליחו לעצבן אותי והשחלתי פיפס קטן בכתבה על אושו, וגם גיליתי מאז שאפילו כאן למעלה יש לי עניין לא גמור. אתה מוזמן בינתיים לשאול כאן למטה ואענה לך כאן או במייל. הגב לתגובה זו                          מה שרציתי לשאול                         י,    30/08/05 08:53 העדפתי לשאול באופן פרטי, לכן האי-מייל הגב לתגובה זו              הפורשים             י,    26/08/05 15:01 נראה לי שמעולם לא התנהלו כל כך הרבה שיחות מעניינות בין אנשים שהחליטו לשתוק... הגב לתגובה זו 48.  אני באמת שמח שצחקת מיה     אמנון,    25/08/05 17:54 אחד מסוגי האושר החביבים עלי במיוחד הוא להצליח להעלות חיוך על פניו של מישהו. האמת היא שפתחתי את ההודעה שלך בחששות לא קטנים. צירוף התואר ''יקר'' לשם של מגיב בדרך כלל אינו מבשר טובות במדור הזה :), ובעיקר לא כשהוא מגיע ממי שהיא כנראה תלמידה של מורה שמערערים על סמכותו. לבקשתך, אני מפנה אותך, שוב בחוסר רצון ולאחר מאבק פנימי עיקש, אל המקור של אחד הביטויים שסופר משתמש בהם. חוסר הרצון נובע מכך שבניגוד לסתם שרלטנים חובבנים או כאלה שהדמיון המפותח שלהם באמת גרם להם להאמין שהם חווים קיום ישותי גבוה, המקור עצמו הוא שרלטן מדעת ומבחירה, בקנה מידה קוסמי ממש ועם מטרות ברורות ומוגדרות. בתרגום לעברית של ספרו של גורדייף ''סיפורי בעל זבוב לנכדו'' , מופיעה המילה ''ישות'' על הטיותיה השונות כמעט בכל עמוד, בעוד שהתרגום הנכון ברוב המקרים היה צריך להיות למילה ''הוויה'' על הטיותיה. מכאן הביטויים המופרכים המופיעים בספר: ''קיום ישותי'' ''מזון ישותי'' וכו' . זה שסופר חוזר כמו תוכי על ביטויים שגויים מצביע על כך שהוא פשוט נמצא בטראנס מילולי שבו אדם מושפע רגשית ממילים וסמלים מבלי להבין את המשמעות שלהן. זה אומנם מצער, אך לא מפתיע בכלל בהתחשב בעובדה שמטרתו של גורדייף בכתיבת ''בעל זבוב'' הייתה אכן להכניס את קוראיו לטראנס היפנוטי תוך כדי הקריאה ולנטרל את היכולת שלהם לבקר את רעיונותיו ולראות לאן הם מובילים בפועל. בתהליך הכתיבה של הספר, הטקסט נקרא מול קהל תלמידים כשגורדייף צופה בתגובות הרגשיות שעלו בהם למקרא כל קטע ומשנה אותו בהתאם להשפעה הרצויה. ב''בעל זבוב'' נעשה שימוש בדיוק באותה הטכניקה ששימשה את הטראפיסט המהולל מילטון אריקסון בטיפול בבעיות נפשיות, דהיינו השפעה סוגסטיבית עקיפה באמצעות סיפור סיפורים עם מסרים סמויים שהשפעתם (המבריאה במקרה של אריקסון ) אפילו עמוקה יותר מסוגסטיות הניתנות במצב היפנוטי. ההבדל הוא שאריקסון נהג לטפל בבעיה נפשית ספציפית ואילו מי שקורא את בעל זבוב, מאמץ מבלי להבחין בכך השקפת עולם מקיפה שהיא שונה לחלוטין ממה שמופיע במילים ובסיפורים עצמם. זו השקפה סמוייה והרסנית, כאמור, עם מטרות מוגדרות ביותר שקצרה היריעה מלפרט, (כן שיקו, אל תשכח שאני מומחה למסרים סמויים) שנדבקת כמו זפת דווקא בגלל שאנחנו לא מודעים לה. וזו רק השפעה אחת שניכרת אצל סופר. יש עוד הרבה אחרות. הגב לתגובה זו          גם אותי הצחקת         אחת,    26/08/05 00:27 וריגשת. אתה חד אבחנה ואם לשאול ביטוי ממר סופר, נראה לי שאתה גם בעל קיום ישותי גבוה. אם אתה גם גבר נאה ושרמנטי - אז בכללללל.......... אח אמנון אמנון הגב לתגובה זו              אחת או אחד ?  ל"ת              2,    26/08/05 01:09 הגב לתגובה זו                  אחת, אחת                 אחת,    29/08/05 00:20 מה לא ברור? הגב לתגובה זו 47.  גם אני מואר     ג',    25/08/05 17:04 איפה מקבלים פה מספר לכתוב את התור שלי ? אני מאד מתרגש לקראת היום בו יצלם אותי צלם מעריב לכתבה, כבר הכנתי את הרקע והכל, נראה לי שנטייה קטנה ימינה עם הראש ,מבט חודר וחיוך כובש יהיה הסטייל שלי.גם יש לי איפור מיוחד לצילום שחור לבן. הכנתי איזה פסקה קטנה שישימו בפינה מימין, משהו כמו '' לא נולד ולא ימות, נצר לשושלת בודההות, התגלה ע''י נזירים טיבטים בעמק החולה בגיל 13, אל תנסו להבין אותו,הביוגרפיה לא רלוונטית בכלל'' אחרי שהכתבה תתפרסם אני אדפיס אותה ואפרוש לשירותים עם קרם לחות למשך כמה ימים. יאללה תפנו אלי, אני מתחנן. הגב לתגובה זו          חכה חביבי, יש תור!         ב',    25/08/05 18:34 קח מספר ושב בחדר ההמתנה. אני כבר מואר שנתיים (ובשנה האחרונה הגעתי גם לדרגה גבוהה מאוד מאוד מאוד [מאוד!] של קיום רוחני סופר-אקסטרא-מגניביישן פיצוץ-לגוף-האסטראלי קונדליני-סאנסיישן) ואם אתה חושב שפישר כמוך, שהוא רק ''מואר'' ובא רק עכשיו יכול להכנס לפני, אז עם כל החמלה המתבקשת מישות עליונה שכמוני, שק לי בצ'אקרה הראשונה. הגב לתגובה זו              איפה אתה ואיפה אני!!!             א',    25/08/05 18:49 אני גיליתי כי ההארה עצמה היא תחנת אוטובוס ישנה בערד. התחנה הזו היא האמת העליונה, ורק אני יודע את זה. אני כל כך מושלם, שאני אפילו לא צריך לכתוב על זה מאמר. רק תגובה קטנה ודי. הצילו הגב לתגובה זו 46.  wanted     זיבאב,  אטלנטיס,    25/08/05 15:49 נכנסתי היום למדור אחרי הפסקה ארוכה וגיליתי להפתעתי שמישהו משתמש בשמי וכותב תגובות עילגות במיוחד ומחרב את כל הפרסטיז' שלי ואת יחסי הגומלין שנרקמו בעדינות עם קולגות ותיקות. אין לי מושג אם זו תופעה חדשה או לא אני יכול רק להתפלל שהקוראים ידעו להבחין מיהו זיבאב של אמת ומי של שקר. הגב לתגובה זו          היי זיבאב !         נופר,    25/08/05 16:47 Welcome Home אז תגובות 13 ו-39 הן לא שלך ? בכל מקרה, מי שכתב פעם שג'וחה הוא אחד ממוריו - נחמד יהיה אם הוא יראה פה יותר נוכחות....:) הומור בריא תמיד נחמד לקרוא.... הגב לתגובה זו              ואולי תגובה 45 היא לא זיבאב?             י,    25/08/05 17:51 כמו שכתבתי, אנחנו שבים ונכנסים לשדה הקרב, על כ-ל המשתמע. אגב, אם את מוכנה לפנות אלי באי-מייל, יש לי איזה עניין לברר איתך. הגב לתגובה זו                  אין לי שום כוונה שבעולם                 נופר,    25/08/05 20:05 להיכנס שוב לשדה קרב. מבחינתי - היה ולא יהיה ! מעתה כל פעם שקרב מתקרב - אני בחוץ. ביי. הגב לתגובה זו                      לא ביי                     י,    25/08/05 21:16 כי בלעדייך זה לא זה הגב לתגובה זו          שאל         זיבוב,    25/08/05 16:30 את עצמך ''מי אני'' ובאמת חקור את העניין לעומק, יכול להיות שחל פיצול מעמיק ביחסי הגומלין בינך לבין עצמך הגב לתגובה זו 45.  חברים יקרים     גם אני רוחני,    25/08/05 14:49 אתם לא צריכים גורואים שיגידו לכם מה לעשות וילמדו אתכם את התורות שלהם. אתם צריכים אותי. אתם סובלים וצריכים אותי. אל תאמינו לי. אל תהיו חסידים שוטים. הקשיבו לי עכשיו. כולכם אינדיווידואלים. אני מורה רוחני. הגב לתגובה זו 44.  טוב, נו. לדיוויד סופר     דולפין,    25/08/05 14:49 קראתי את כל המאמר בהקפדה ולא הצלחתי למצוא שום מסר מהותי מלבד כמה רעיונות ישנים בלבוש אחר, רעיונות שהם חלק מאותה תרבות ניו אייג'ית שמפזרת קלישאות ודיקלומים ששולחים את האדם ''להקשיב לאמת הפנימית שלו'' ו''לא לפחד לשאול שאלות'', ''צריך עבודה עצמית קשה'' ו''האהבה תנצח'' , ''ציניות היא אויב האהבה'' וכו'. אנא ממך, דיוויד, אם יש לך דרך להביא את האנשים לחיות את מה שאתה מדבר עליו ולהפוך את הקלישאות למציאות אמיתית, אז זה נהדר ובוא ספר לנו על זה וגם בוא תגיד כמה אנשים הובלת כבר לחיות ברמה יותר גבוה משלך כתוצאה ישירה מהלימוד שלך. אם לא גרמת לאנשים לחיות את מה שאתה מדבר עליו (ואני יוצא מתוך הנחה שאתה באמת מרגיש שאתה בדרגה גהוהה של קיום ישותי) ואם אתה רק מדבר, עדיף שתפסיק כי זה עלול לגרום לתסכול עמוק אצל אנשים שבאמת מחפשים. או לחילופין תגיד לאנשים שבאים אליך שמה שאתה עושה הוא בעיקר לדבר על נושאים חשובים כדי לגרום להם להבנה שיכלית מסויימת, אבל אין לך יכולת מעשית להביא אותם לרמה של קיום ישותי נעלה, לפחות כמו הקיום הישותי שלך. אם יש לך את היכולת הזאת, להביא אנשים לקיום ישותי נעלה, זה דבר שנמדד אך ורק בתוצאות אצל תלמידים שלך. כל מדד אחר יהיה מופרך. האם אתה עומד במדד הזה? מה אתה אומר?? הגב לתגובה זו          מה אתה רוצה, בעצם?         רפאל,  צפון,    25/08/05 16:38 ואם אני אגיד לך שיש לו כבר תלמידים שמהם הוא מבקש שיעזרו לו בפיתוח התורה? הרי לא תאמין. ואם אני אגיד לך שקיום ישותי גבוה אין פירושו ''גבוה ממך'', אלא נמדד ביחס לפוטנציאל של כל נשמה בפני עצמה, זה יעזור? ואם אני אגיד לך שגם שינוי קטן שעובר אדם בעקבות מפגש עשוי להיטיב עמו מאד, תרגע? ולהגיד שקראת בהקפדה, ולא מצאת שום דבר חכם מלבד קלישאות: האם חיפשת משהו חכם או חיפשת קלישאות? הגב לתגובה זו              ואם אני אגיד             דולפין,    25/08/05 18:05 ששינוי קטן שעובר אדם בפגישה עם החתול שלי, עשוי להטיב עימו מאוד,(לא עם החתול ) אתה תרגע? האם זה הופך את החתול שלי למורה רוחני? ואיך אתה יודע שהשינוי שעבר מישהו אחרי פגישה עם דיוויד הוא שינוי לטובה ולא לרעה? ואם אני אגיד שזה יופי שתלמידים עוזרים לפתח את התורה, זה יוצר רוח צוות, והערכה למורה, אבל אני לא רוצה ללמוד תורה מסויימת מאנשים אשר בזמן שכתבו אותה, לא חיים את מצב התודעה עליו הם כותבים בתורה. ואם אני אגיד לך שאתה למעשה מחפש בדברים שלי משהו לא בסדר כדי שתרגיש טוב עם הדרך שלך, בעוד שאני רוצה באמת לדעת, על אדם שאומר שהוא שואף שהתלמידים יתעלו מעליו, האם הוא הצליח לעשות את זה? תענה בפשטות לשאלה הזאת, כן או לא. אולי לא הבנתי נכון אבל דיוויד סופר אומר שהוא רוצה שהתלמידים שלו יתעלו מעל המורה. אני שוב שואל אם יש תלמידים כאלו? לא אנשים שעברו שינוי מלשמוע את מה שהוא מדבר, שינוי שהיה יכול לקרות גם מלקרוא ספרים שונים בנושא. אני מדבר על שינוי בתודעה, שינוי שמורה רוחני אמיתי גורם לתלמידים שלו, שינוי שהופך את התלמידים לישות תודעתית גבוהה. ואיך מודדים ''קיום ישותי ביחס לפוטנציאל של כל נשמה בפני עצמה'' כמו שכתבת? אתה יכול לענות לי על זה? יש איזה מכשיר שעושה את זה? וכן, חיפשתי משהו חכם וקראתי קלישאות מחופשות. שוב אני אומר לך, אין לי דבר וחצי דבר נגד דיוויד סופר ולא נגדך. אם הוא מקיים את מה שהוא מדבר עליו ונראה את התלמידים שלו עוברים להיות ישות גבוהה, אני הראשון שבא אליו. הגב לתגובה זו 43.  דעו לכם     מיה,  אילת,    25/08/05 14:38 שכדיוויד אומר שהמטרה שלו היא תלמידים חכמים ממנו הוא לא מדבר סתם. יש תלמיד שלו בדרום-אפריקה, לדוגמא, שדיוויד תופס כמפותח יותר, והוא כלל בתורה שלו הרבה מהתובנות והשיטות של התלמיד. וזו רק דוגמא אחת. הגב לתגובה זו          זה תמיד נורא עניין אותי         פליפר,    26/08/05 00:26 איך מודדים מי יותר מפותח? עם ספידומטר של אופניים? או יש איזו נוסחה מתמטית מורכבת שרק מישהו חכם יודע אותה? אני ממש רציני בשאלה הזאת. מה בדיוק התפתח שם? מה היה קודם פחות ועכשיו יש ממנו יותר? זה מזכיר לי שכשהייתי צעיר, כשאמרו שמישהי מפותחת, אפשר היה לראות בדיוק כמה היא מפותחת ומי מפותחת יותר או פחות. לא היינו צריכים ספידומטר של אופניים. וגם לגבי התפתחות האזור הזה אצל נשים, אני רציני. הגב לתגובה זו          רעיון מצוין         י,    25/08/05 21:13 יש שיטה מצוינת למורה למצוא תלמידים יותר חכמים ממנו, ובקלות. הבעייה שהשיטה לא מתאימה לכל אחד. הגב לתגובה זו          אם ככה מיה, אז למה להתהדר         א.ל,    25/08/05 19:50 בתואר מורה רוחני ? למה לא ''ראש החוג הרוחני במתנ''ס באילת'' ? וראי בעניין הזה גם את תגובה 42 . עצם השימוש בתואר מורה רוחני נושא איתו יומרה מסוימת. אני לא בטוח שסופר תומך בניסיון שלך להוריד אותו מהעץ הגבוה שעליו טיפס מפני שלו כך היו פני הדברים הוא היה פשוט חותם על המאמר בשמו ולא בשם תואר שהעניק לעצמו. הגב לתגובה זו              האמת שאני לא מבינה             מיה,  אילת,    25/08/05 21:00 את הביג דיל בתואר ''מורה רוחני''. כן, יש לדיווויד יומרה להגיד דברי טעם שאמורים לשנות, לעזור לך להתפתח או איך שאתה מעדיף לקרוא לזה. אני מסכימה שהתואר מלמד על לקיחת אחריות. האם זה מה שמקפיץ אותך? תגיד לי מה אתה חושב על רוחנית כדי שאני אבין - מה בעיניך ההבדל בין אדם שכותב דברים בשמו לבין אדם שמוסיף את גם התואר ''מורה רוחני'', כי כנראה כאן טמונה המחלוקת. אבל נראה לי, ותקן אותי אם אני טועה, שאתה לא יודע הרבה על היחסים בין דיוויד לאלה שבאים לשמוע אותו. אני לא חושבת שיש כאן מניפולציה מהסוג שדיברת עליו קודם (אגב, תודה על התגובה המושקעת על גורדייף, אני מעריכה את זה באמת). אני גם לא חושבת שדיוויד התהפנט מלקרוא את בעל-זבוב ועכשיו הוא פועל בשירות כוחות האופל. אמשיך לקרוא אותך (מורה או לא מורה) ולנסות להבין. הגב לתגובה זו                  למיה                 פליפר,    26/08/05 11:58 קודם כל אני חייב להגיד לך שהכתיבה שלך נגעה לליבי. דבר שני, אני פתוח לרעיון שדיוויד הוא אדם בעל יכולות והוא ישות קיומית נעלה. באמת. גם בודהה וגם ראמנה מהרשי היו צריכים להתחיל באיזושהי נקודה. בגלל שהוא ישראלי אז קשה לאנשים לקבל את העובדה שיש לו משהו שלישראלים אחרים אין. אבל זאת לא הנקודה. ואני גם לא יודע הרבה על היחסים בין דיוויד לתלמידים שלו. דבר שלישי, אני יודע שהשיח שלך הוא עם אמנון אבל לא יכולתי להתאפק ואני מתערב. מה שאני רוצה לעשות זה לחדד את עניין המורה הרוחני ובכלל הגדרות מעולם הניו אייג'. לאדם שיש יומרות או שאיפות (במובן החיובי של המילה) לשנות את החיים של אנשים אחרים ולהביא אותם לאמת, צריכה להיות יכולת אמיתית ומוכחת לעשות את זה. אבל גם המורה וגם התלמידים שהגיעו לאמת, צריכים באמת לדעת מהי. אם הוא עושה את זה, אז נהדר. אז הוא יכול לקרוא לעצמו מורה רוחני כי הוא מורה לאנשים אחרים את האמת. אם הוא לא מצליח, והוא סתם עושה ניסויים על אנשים, אז הוא במקרה הטוב, חסר אחריות ובמקרה הרע, כל מיני דברים יותר גרועים. וזה באמת לא משנה אם נקרא לו מורה רוחני או פשטידת רועים, הוא עושה נזק. כאן ההבדל בין אדם שמדבר על כל מיני דברים נשגבים ואנשים אחרים שומעים ומתלהבים ובין אדם שיודע להביא את התלמידים שלו לאותו מקום עליו הוא מדבר. בכל המאמר של דיוויד, לא ראיתי מה הוא רוצה בדיוק. כמו שאני משתמש כאן במילה ''אמת'', גם דיוויד משתמש בה. על דיוויד, מעצם היותו מורה וכותב מאמר, מוטלת חובת ההוכחה להסביר מהי אותה אמת ולא שמעתי אותו מסביר כלום עליה (יכול להיות שזה יקרה במאמרים אחרים שלו). אני לא הצלחתי להבין אם מה שדיוויד רוצה להגיע אליו עם התלמידים שלו זה מחוייבות לאמת ומה זה אומר. המילה אמת היא כל כך מופשטת ובעלת פרושים כל כך שונים שאני לא מבין איך תלמידים יכולים להבין לאן הם בדיוק הולכים כאשר מבקשים מהם מחויבות לאמת. נורא קל לבלבל אנשים עם כל מיני סיפורים על איך אנחנו לא הולכים אחרי האמת שלנו ואנחנו מפחדים להפתח ועוד כל מיני כאלו משפטים שתמיד יכולים להיות נכונים ונשמעים מאוד עמוקים וכל אדם שמתבונן על החיים שלו יכול לומר, ''באמת. יש לי פחדים ויש הרבה מצבים שהם שלטו בחיים שלי''. זה תמיד פונה לכל אדם וזה תמיד נשמע מאוד רוחני. אבל גם בהתפתחות רוחנית צריך להיות מעשיים. לשאול תמיד מה מוכרים לנו, כמה אנשים קנו את הסחורה הזאת ויצאו מרוצים, מי האנשים שיצאו מרוצים ולמה הם מרוצים, כמה זה עולה, להשוות לחנויות אחרות וכו'. עד עכשיו, מכל מה שקראתי במאמר, (ואולי במאמרים אחרים יהיה משהו יותר טוב) מכרו לי סחורה משומשת באריזה ירודה (ואני לא מדבר על איך דיוויד נראה כמובן) בלי הוראות שימוש ומבלי שאני אדע מה הסחורה הזאת עושה בשבילי. אני מצפה לעוד מאמרים על הנושא. אולי אוכל להבין יותר טוב. הגב לתגובה זו                  מורה=סמכות  ל"ת                  י,    25/08/05 23:10 הגב לתגובה זו 42.  טוב, צריך להגדיר.     פליפר,    25/08/05 11:05 אנחנו דנים בנושא של מורה ושל רוחניות וכל אחד רואה את המושגים האלו בצורה שונה. ברגע שנגדיר מהו מורה רוחני ומהי רוחניות, יהיה הרבה יותר קל. אם מורה רוחני בהגדרתו הוא אדם שמדבר אל אנשים בנושאים שהוא רואה כרוחניים, אז דיוויד עונה על ההגדרה מורה רוחני. וכך גם כל אדם הכותב פה בתגובות. הבעיה העיקרית היא לא בהגדרת המילה מורה אלא בהגדרת המושג רוחניות. מכיוון שזה מושג מופשט וכל אחד יכול להבין אותו איך שהוא רוצה, אז כל אדם יכול לשמש לנו מורה רוחני אם הוא נופל בהגדרה של ''אדם המדבר על נושאים שאנחנו מבינים כרוחניים''. כל אחד צריך להגדיר לעצמו מהי רוחניות לפני שהוא מדבר על התפתחות רוחנית ועל מורה רוחני. אחרת שלילתו של דיוויד בתור מורה רוחני או מתן אישור לדיוויד בתור שכזה, אין להם כל ערך. הגב לתגובה זו          פליפר ודולפין הם אותו דג ? או         הדולפינריום,    25/08/05 17:25 שניים שונים ? הגב לתגובה זו              דיוויד סופר אומר             סטמבוך,    25/08/05 18:44 שדולפין זה לא דג אלא יונק הגב לתגובה זו                  OK אז האם פליפר ודולפין זה                 הדולפינריום,    25/08/05 19:57 אותו יונק או שניים שונים ? הגב לתגובה זו                      למה זה חשוב?  ל"ת                      דולפין,    25/08/05 23:55 הגב לתגובה זו              אנחנו יונקים ולא דגים             דולפין,    25/08/05 18:06 ושנינו יונקים מאותם הגורויים. הגב לתגובה זו 41.  האחים בלוז, שי טובלי ולינפושה     י,    25/08/05 10:43 יש קטע שמופיע בהרבה סרטים. האחים בלוז הוא דוגמא מצוינת. לנוכח איזה אתגר חדש שצץ לפתע, אשר הגיבור אינו יכול להתמודד איתו לבדו, הוא יוצא במסע ומחפש את כל חבריו, גיבורי העבר אשר פרשו בינתיים איש איש לעיסוקיו. עם קצת מאמץ, משתכנעים החברים אחד אחד, ונוצרת מחדש החבורה של פעם, הנכונה לכל אתגר. הגיבורים בהתחלה קצת זקנים וחלודים, אך חדוות היצירה עושה את שלה, וכולם כאיש אחד ממירים בשמחה את עיסוקם הנוכחי בחיי ההרפתקה. החבורה יוצאת שוב לדרך. אני מבלה (תרתי משמע) את שעותי במדור הזה מזה מספר חדשים. בימים שהצטרפתי, כיכבו במדור טוריו של שי טובלי. לא מבחינת המסר או האור שהביאו אלא מבחינת התגובות. מדור התגובות בטוריו של שי טובלי לא דמה לשום דבר אחר. רעש והמולה, ריחות וצעקות, התלהבות ויצרים - שוק מזרחי במיטבו. על רקע זה אפשר לתאר את מה שקורה מאז כ''שקט יחסי''. עד שהופיע פתאום, משום מקום, דייויד סופר. עם התמונה. ועשה זאת. כמעט אפשר היה לנבא זאת. הנה מתאספת החבורה. מנערים את קורי העכביש. מסירים את החלודה. וחוזרים לחיים. נראה לי שיהיה כאן מעניין. אני כבר בפיגור ולא מספיק לקרוא את התגובות. למען הסר ספק - אין בדברים לעיל שמץ של ציניות או אירוניה. להיפך. דבר אחרון - הערה אישית לחבר יקר. זה הזמן לפתוח את הארון עם החרבות הישנות שלא קהו, ומדי הקרבות שלא דהו, ולהשתמש בהן. אצלך בארון נמצא השם מאסטר לינפושה. זה הזמן להשתמש בו. הגב לתגובה זו          י' יקר !         נופר,    25/08/05 17:47 אני מוכנה להישבע, שכשהיכרתי אותך אמרת לי שיש לך נוהג להתרחק מסערות. איך נוהג זה מסתדר עם הקריאה לשליפת דמותו הלוחמת של לינפושה וציחצוח חרבות ? ושלא תחשוב שאני לא אוהבת אותך, ואפילו רק אתמול נזכרתי בטיפ שנתת לי בתחילת הדרך (והעברתי אותו לפליפר בכתבה של גד לובן, אם כי בהקשר שונה לחלוטין). וגם... אני לא זוכרת שקט יחסי מאז טוריו של שי טובלי. מה שיש לי בזיכרון מאוד מאוד שונה משקט יחסי. האם אני מאבדת את הזכרון ? נשיקות ....ואל תכעס :). הגב לתגובה זו          צחקתי הרבה מהסצינה שתיארת.         א.ל,    25/08/05 16:09 אתה רואה שאסור היה לך לחשוב על פרישה ? פליפר, אתה כבר יודע שאני מחבב אותך מאוד (חוץ מהנכות הקטנה ההיא בעניין הדיקשה :) ), אבל אתה חייב להודות שבכתבה על הדיקשה (לפחות) חצי מהתגובות היו שלך. אתה בהחלט יכול להסתפק במקום השלישי והמכובד. (במקום הראשון הייתה איזה מלחמת מקובלים איזוטרית שלדעתי נגמרה בפולסא דנורא). הגב לתגובה זו              אתה ענק             י,    25/08/05 22:10 איך זכרת את מלחמת המקובלים? אתה לא מוחק שום דבר? הגב לתגובה זו              בסדר. מדלית ארד מקובלת עלי             פליפר,    25/08/05 16:44 אפילו שזה באולימפיידת הנכים... הגב לתגובה זו          ל- י , נעלבתי עד עמקי נשמתי         פליפר,    25/08/05 12:49 בכתבה על הדיקשה התכנסו יותר אנשים להשתתף בקטל, אבל נכון שהם המשיכו איזה שוונג מסויים שנתן להם שי טובלי. אתה גוזל ממני תואר כבוד. :-))) הגב לתגובה זו 40.  גורו - האגוטריפ האולטימטיבי     לא מבין,    25/08/05 09:44 כמה קל ליפול למלכודת של הגאווה כאשר אין לאדם אמונה בנעלה ממנו וכל התפתחותו הרוחנית מבוססת על התעלות עצמית מעל המחשבות והתפתחות אישית. תהליך רוחני שמסתיים בהכתרת ה''עצמי'' למורה בתחום, היא סוג של אוננות - אתה חי בעולם דימיוני ובטוח שהגשמת את עצמך כשכל שאתה עושה הוא להתחכך עם עצמך ולא לעזור באמת לסביבה. מציע לכולנו להישאר תלמידים בחיים האלה. אם הגענו לתובנה או שתיים שנראה לנו חשוב להעביר אותן הלאה- בואו נדבר על זה, אבל להיות מורה רוחני זה אגוטריפ שלא היה כדוגמתו לפני העידן החדש. הגב לתגובה זו 39.  לנופר     זיבאב,  אטלנטיס,    25/08/05 01:13 הייתי ונשארתי כאן.פשוט רק שמישהו קורא לעצמו גורו זה מספיק מדליק אותי להגיב.אולי מישהו מהאינטיליגנטים כאן רוצה ולנתח למה אני פועל כמו שאני פועל. חוץ מזה עם כל הסלידה שיש לי מהז'אנר(שלא לדבר על המשיכה),הפעם מדובר בממזר לא קטן.לדעתי הקטע עם ''קיום ישותי'' זאת סוג של מלכודת.זה ביטוי שגורדייף השתמש בו ונראה שהגורו התורן מנסה לשחק פה איזה משחק. נופר, אני חייב להודות שבלב כבד אני נכנס שוב למעגל ההתמכרות הזה. בפני דיויד אני רק יכול להוריד את הכובע בהכנעה: גררת אותי אני בפנים... הגב לתגובה זו 38.  ACTUALLY     HAL,  BOSTON, MASS,    24/08/05 22:54 I READ IT AGAIN AND MUCH AND MUCH OF WHAT HE SAYS DOES NOT CONTRADICT THE GREAT JEWISH THINKERS LIKE RABBI ELIYAHU DAVIDAS הגב לתגובה זו 37.  רבותיי הבנאדם לא לוקח כסף     עני,    24/08/05 21:29 אז מה שהוא אומר חייב להיות נכון. הגב לתגובה זו 36.  תגובה לדיון 14     פיגורו,  רוחש בגוש,    24/08/05 20:58 אמנון,שיקו וגם איילת קשורה לעניין. שיקו דורש דיון מעמיק ובצדק.אמנון נמצא במלכוד.למה? שיקו מציג בפני אמנון כמה נקודות שאני יכול להניח שהוא היה מסכים איתם בעצמו אבל אמנון לא יכול לחיות עם עצם היומרה של דיוויד או של כל אחד להיות גורו. ולכן זה לא משנה מה יהיה המסר אמנון תמיד ''ישלוף את התרסיס'' מה שנורא זה שגם אם אמנון באיזה שהוא מקום צודק בכל זאת עושה רושם שהוא נורא סובל. שיקו קורא ואומר ''וואלה,את זה ואת זה אני לוקח'' אמנון לא מזמין מרק כי אולי יש שם זבוב. בשורה התחתונה אני רוצה להגיד לאמנון :תפסיק לפחד.אני לא אומר שתתחיל לסגוד לדיויד אבל חאלס.תיפתח קצת.תנשום. לפעמים מסרים אמיתיים נראים קצת עילגים ולא לוגיים מספיק ואני מבטיח לך אם תמשיך בדרך שלך אתה תמיד תהיה צודק.אבל הצדק שלך הוא צדק של פחדנים שיושבים בפינה וצועקים.תן צ'אנס לטראנס, גבר. הגב לתגובה זו          טוב נו, עם כזו ראייה מעמיקה אל         א.ל,    24/08/05 21:18 נבכי נפשותינו, ברור שהפעם סופר הוא זה שצריך להתחנן לפניך שתלמד אותו את התורה שאתה עצמך גיבשת. מתי הסאטסאנג ? הגב לתגובה זו              אוקיי שחררת קיטור             שיקו,    24/08/05 22:27 ועכשיו תסביר מה היה לך קשה להבין במאמר. כלומר - מה לא היה בו בחזקת ''דברים לגופם'', אלא דברים שצריך להיות ב''קיום ישותי גבוה'' כדי להבינם. הגב לתגובה זו 35.  חוויה שהייתה לי     מסתובב,  חופשי,    24/08/05 20:36 אני רוצה לספר חוויה שהייתה לי באקבות סצנג עם דיוויד סופר. הוא דיבר מאד ישיר ובגובה העינים, אבל הייתה בחדר אנרגיה מאד חזקה כמעט כמו מיקרוגל. אני לא זוכר שום דבר ממה שהוא אמר אבל אחר-כך כשישבתי בבית קפה היה לי הדז'ה-וו הכי מטורף שהיה לי בחיים שנמשך בערך שעה ועשרים. אבל אני לא יודע אם זה קשור אבל בשבוע אחר כך היו לי הרבה ציירופי מקרים מוזרים. בכל אופן אחלה תור במיוחד ההתחלה וגם הקטע עם הספקנות והגורואים האמריקאים הגב לתגובה זו          כמה פעמים היית מאושפז לפני  ל"ת          שנתנו לך,  להסתובב ?,    24/08/05 21:03 הגב לתגובה זו 34.  דיוויד, אז מה אתה מוכר, בעצם?  ל"ת      פליפר,    24/08/05 20:35 הגב לתגובה זו 33.  דייויד/דוד/דודי     אחת,  מכאן,    24/08/05 20:34 אולי תארגן לחבר'ה כאן איזה מפגש לדיון פילוסופי רוחני על כמה כוסות בירה קרות בת''א (או צ'אי, אם ממש מתעקשים) אני יכולה לארגן מקום. לפחות תרגיע כמה מהבנות כאן (: הגב לתגובה זו 32.  האמת     נוגה,    24/08/05 19:42 נשמע אחלה גורו הדייויד הזה. גם רהוט, גם אינטליגנט, גם יחסית רדיקל, גם נראה לא רע (הצעה קטנה: גדל זקן, זה מוסיף), גם שונא גורואים אמריקאיים. טוב, אז איפה יש איזה סאטסאנג? הגב לתגובה זו          הפוך תסתפר ותתגלח !!!!  ל"ת          רק לא זקן,    24/08/05 20:57 הגב לתגובה זו 31.  הומניזם     דפנה,  תל אביב,    24/08/05 19:42 הייתי שמחה אם תתייחס בעתיד הקרוב ל''הומניזם''. הטור מעורר מחשבה. לפי התמונה, כמו שציינו המגיבות לפני - מדובר בחתיך אמיתי. הגב לתגובה זו 30.  נימאס מהתופעה הזו     מנוסה ביוגה,    24/08/05 19:37 עוד בחור - מזכיר את שי טובלי - ששיכנע את עצמו שהוא משהו מיוחד, שהוא חי ''בדרגה גבוהה מאוד של קיום ישותי'' כהגדרתו, וממנה עצמו למנהיג רוחני, אחרי כמה חודשים או שנים בודדות של עשיה רוחנית, אם בכלל. מה יש לאמר - נימאס מהתופעה הזו, ועדיף לך - מורה רוחני - שתיקח את התורה שלך ותדחף אותה בחזרה למוח הקודח והמעצבן שלך!! הגב לתגובה זו 29.  דודי wellcome back     מחיכת בנוסטלגיה,  חסוי,    24/08/05 19:08 כשדיוויד היה צעיר יותר, הוא היה פקעת של כאריזמה שלא ידעה לא פורקן ולא שובע ואם אני זוכרת נכון קראו לו בכלל דודי.בכל אופן הסיטואציה אליה נקלענו לפני איזה 12 שנה, צרובה אצלי עד היום בכל תא בגוף. הגב לתגובה זו          תפרטי, בבקשה : )  ל"ת          איילת,    25/08/05 07:10 הגב לתגובה זו 28.  לי'     אליקים,  אילת,    24/08/05 18:55 אכן אני מכיר את דיוויד. כן דיוויד הוא המורה שלי. לא.אני לא חסיד שוטה. תבין, דיוויד לא היה מקבל חסידים שוטים, זה נוגד את העקרונות העמוקים של המסר שיש לו להעביר. כשפגשתי ובחנתי את עצמי בכנות הבנתי שהבנאדם נמצא במקום אחר ממני ושיש לי הרבה מה ללמוד ממנו. מה ה''סכנה'' שאתה רואה בזה? סמוך עלי שאני מספיק מבוגר וראיתי הרבה שיט. יש לי פילטר חזק ותאמין לי שאני לא אוכל הכל. חבל שהרעיונות איתם אתה בא מראש יחסמו אותך מלהכיר את אחד השבילים היפים והמאתגרים שראיתי.. הגב לתגובה זו          אתה אולי לא יודע אליקים, אבל         אמנון לוי,    24/08/05 21:13 לכל מורה רוחני ראוי לשמו, המוקף בחסידים שוטים, יש (לפחות) חוק מוצהר אחד שהוא בבחינת יהרג ובל יעבור ! הם לעולם, אבל לעולם, לא מוכנים לקבל חסידים שוטים ! זה פשוט נוגד את העקרונות העמוקים של המסר שיש להם להעביר. הגב לתגובה זו 27.  מילים שלפעמים נוגעות     אורלי,  ת''א,    24/08/05 18:51 הכתבה המקסימה כבר השפיעה עלי. כל הזמן האמנתי שלא אהיה מסוגלת לחיות קיום בינוני, ודווקא לאחרונה כמעט והחלטתי לוותר ולהרים ידיים. הרדיפה אחר אמת והצורך בשינויים זה משהו שאני חווה כל שנה, כל דקה וכל שנייה, מכורח האישיות שלי. אם אני לא משנה, אני משולה לחרק. (לא שיש לי משהו נגד חרקים, חוץ מחשבון ישן ומאוד ארוך עם יתושים). עמדתי על ההבדל בין שינוי לבריחה. בבריחה ל''הדוניזם'', לחיבוטי נפש. בזמן האחרון הפכתי ליזמית. אבל דווקא בשלב המימוש של רעיון שאני עובדת עליו כבר זמן רב, נעצרתי. עכשיו אני יודעת שאם לא אממש את הרעיון שלי, הרי שלא שיניתי באמת. הרי שאחיה בתחושת פספוס תמידי. אחיה קיום בינוני, הפחד הגדול שלי. אחרי קריאת הכתבה החלטתי ללכת על זה עד הסוף. (הערת אגב - המורה הרוחני האמיתי נמצא בתוך האדם עצמו, כמו שכל תשובה לכל שאלה נמצאת בתוכו, הוא רק צריך אומץ לקרוא אותה). בכל מקרה, הכתבה הזו ''באה לי טוב'' ובזמן ועודדה אותי ברגע של משבר קטן. תודה. הגב לתגובה זו          אורלי - מקסים ומרגש! וואו!  ל"ת          מיה,  אילת,    24/08/05 19:07 הגב לתגובה זו              מיה, חן חן אבל.....             אורלי,  תל אביב,    24/08/05 20:52 ההשפעה פגה...עברה רק כשעה אבל שוב פעם קיבלתי רגליים קרות. הפחד מהצלחה ו/או כישלון עדיין חזק ממני. בקרוב....אולי הגב לתגובה זו 26.  לספקנים     סטמבוך,    24/08/05 18:31 הייתי בכמה מפגשים עם דיוויד, ומהמעט שהייתי הוא דווקא מורה מעניין. הגב לתגובה זו 25.  כמה שאתם מתנגדים יותר אתם..     זה שמצא,  דרום,    24/08/05 18:31 נזקקים יותר. זה שבן אדם טוען שיש לו מה ללמד במישור הרוחני זה לא אומר שהוא חושב את עצמו אלוהים.האיש חקר את עצמו הגיע למסקנות ועכשיו יש לו מה ללמד.הוא רוצה לרקוא לעצמו מורה רוחני?שיקרא. אני לא מבין את כל המגיבים שקופצים כל פעם שכותב פה מישהו שבאמת מנסה ליצור איזה שהו שינוי ולפתוח ערוץ התפתחותי. ממה אתם מפחדים? מה יקחו מכם?לדעתי באיזה שהוא מקום כל האמנונים והזיבאבים למינהם רוצים בסתר או לא בסתר להיות גורואים בעצמם.זה שאתם אינטיליגנטים זה לא הופך אתכם לחכמים ויש לכם עוד המון מה ללמוד מדיוויד.במקום לחפש כל מיני כשלים רטוריים תקשיבו לתוכן! הבנאדם מדבר אל הלב שלכם לא אל השכל הנפוח מרוב תחכום שכבר נמאס מכאלה. סופסוף מסר צלול ובהיר ואתם,תסלחו לי על הביטוי,באים ומחרבנים עליו. הגב לתגובה זו 24.  אהבתי, חומר חזק לכל הדעות!!!!!  ל"ת      איה,  פלוטו,    24/08/05 18:23 הגב לתגובה זו 23.  כשל לוגי חמור!     איילת,    24/08/05 18:14 התחלת יפה מאוד, עד המשפט הציני: ''ואז תמיד יקפוץ מישהו ויציע לנו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו''. והרי אם היינו מקבלים את עצמנו כמו שאנחנו ולו לשנייה אחת, לא היינו עבדים של כל מה שתיארת בפתיחה: לא היינו חיים מתוך תחושה של החמצה או ציפייה לדבר גדול שיבוא, לא היינו משקיעים את מרב האנרגיה בלהצליח לחיות על פי ''השיטה'', לא היינו דורשים מעצמנו להיות יעילים בעבודתנו ובתפקידנו כהורים, לא היינו כפויים להרגיש נחוצים ונאהבים על ידי מישהו מבחוץ ולא היינו לומדים לציית לציפיות ולדרישות. כל אלה נובעים מכך שאיננו מקבלים את עצמנו כפי שאנו. אם היינו מקבלים את עצמנו כמו שאנו ולו לשנייה אחת, במקום לנזוף בעצמנו כל הזמן שמשהו איתנו לא מספיק בסדר, לא מספיק מצליח, ולכעוס על עצמנו כמה אנחנו עצלנים ונרפים, היינו דווקא יצורים ממומשים ומאושרים, כי כשאתה מקבל את עצמך כמו שאתה, נעלמים כל הדרישות הפנימיות וכל הדחף להוכיח משהו למישהו, בעיקר לעצמך. בגלל שאיננו מקבלים את עצמנו כמו שאנו, הפכנו ליצורים החיים על פי מודלים, יצורים חרדתיים, עייפים, דיכאוניים ונטולי ודאות יציבה בכך שחיינו משמעותיים ונחוצים. בגלל זה חיינו כל כך מלאים וגדושים בטרדות ובדאגות. כך שאותו ''קופץ'' שיציע לנו לקבל את עצמנו וכ''ו, הוא המורה הרוחני האמיתי, ולא מי שבעודנו תשושים ומיואשים ממוראות החיים, נוזף בנו בבוז על עצלנותנו ושחייתנו במי ביבים, ונוטל בכך את שארית כוחותינו הנפשיים, שרובם בוזבזו על שנאה עצמית ודרבונים עצמיים פול גז בניוטרל. רק כשנתחיל לקבל את עצמנו כמו שאנו, ניענה לאתגרי החיים ממקום שמח ויוצר. מורה רוחני? בכיתה א' בבית הספר להוראה רוחנית כבר לומדים איך לרכוש מעט חמלה לחולשות אנוש ולטעויות תפישתיות בסיסיות של בני-אדם. השיעור בהצלפות שוט שייך לפנימייה הבריטית להוראה רוחנית, וזה לא אצלנו. נ.ב. דיוויד, אתה חתיך היסטרי, למה שלא תקבל את עצמך כמו שאתה, גבר יפהפה, במקום להכריח את עצמך להיות מורה רוחני, משהו שממילא, לעדותך, אתה לא רוצה לעשות, ולדון את עצמך לחיים על פי מודלים? עזוב מקומות ישותיים גבוהים... נ.ב.ב . וואי, אתה ממש חתיך הורס הגב לתגובה זו          כשל לוגי?? איילת???         י,    25/08/05 11:41 לא חלמתי שאזכה ליום שתתקפי מאמר על רקע של כשל לוגי. מה שמלמד שאף פעם אסור לאבד תקוה. הגב לתגובה זו              התכוונתי ברצינות             איילת,    25/08/05 16:10 כשאמרתי שאני לומדת כאן ומשתנה כל הזמן, וזה אפילו לא עולה לי בדם להודות ללינפושה מקרב לב על האיזון שהשגתי בתחום הרחב עד אינקץ שבין דמיון להיגיון, בזכותו. חשיבה ביקורתית - הצעצוע החדש שלי. זה היה דרוש לי מאוד, ואפילו לא ידעתי. אני מרגישה כאילו קיבלתי במתנה מלינפושה ארגז כלים חדש ונוצץ, וכתב-זכות להשתמש בו. תודה, לינפושה היקר. ותודות גם לצביקה ולך, י', על אותו דבר. הגב לתגובה זו                  and david will say be critical                 maya,  lonely plane,    30/08/05 04:03 with regard to critical thinking;-) הגב לתגובה זו                      How can you know                     י,    01/09/05 11:14 what David will say הגב לתגובה זו          חוסר ביטחון         לוטם מרווני,  צפון,    24/08/05 20:03 איילת יקרה, אני קוראת די קבועה של האתר ומעולם לא מצאתי צורך להגיב. אבל אחרי שקראתי את תגובתך וכמה תגובות אחרות שלך איני יכולה יותר להבליג. יש לך תמיד דברים מעניינים לומר, אבל משום מה תמיד את צריכה להכניס איזו רמיזה שקשורה במין או מיניות. לדעתי רק כדי לצור איזה סיפור, איזו הילה מסקרנת סביב דמותך הוירטואלית. זה לא היה מפריע לי אם זה לא היה מנציח תפיסות גבריות מעוותות על נשים ש'משוטטות' באינטרנט (אני אומרת את זה מנסיון). יכול להיות שהכל נובע מחוסר ביטחון, אבל את בעצמך כתבת שאנו צריכים ללמוד לקבל את עצמנו כפי שאנו. בכל אופן תודה על דברייך המאירים, שנגעו לעצם הכתוב, ואהבי את עצמך כפי שאת. הגב לתגובה זו              לוטם יקרה             נופר,    24/08/05 21:36 איילת ראוייה להערכה רבה מצד כל הנשים על זה שהיא נותנת דרור לשימוש במושגים מיניים בלי חשבון. המיניות היא חלק מרכזי בחיינו וכולנו עושים בה שימוש זה או אחר. השימוש במושגים מיניים מעודנים או מרומזים - מראה על כנות, יושר,פתיחות וליברליות. ובהרבה מקרים על חוש הומור מפותח. והרי זה מה שכולנו מנסים לשאוף אליו לא ? אם איזה גבר זרק לך משהוא מעליב על נשים שמשוטטות באינטרנט - אז כנראה הוא השליך לעברך משהוא אפל ממצפונו הוא. למה זה מפריע לך ? את יודעת שכל הפוסל במומו הוא פוסל. ובעצמך כתבת שזה.... ''מנציח תפיסות גבריות מעוותות על נשים''.... למה את מראש מתייחסת ל''תפישת עולם'' שהיא מעוותת ? אין שום קשר בין הוולגריות והבהמיות שכולנו עדים להם בטוקבקים באינטרנט, בהם נשים וגברים נותנים ''דרור'' לסוגים שונים של גסויות והשתלחויות , לבין מה שאיילת מעירה ומאירה כאן בתגובותיה. ולאיילת - ! Go Girl הגב לתגובה זו                  folliwng the stereotype                 maya,  lonly planet,    30/08/05 04:05 about sexuality-gender and internet Ayelet is a psedudim of a man, Eyal... הגב לתגובה זו                      זה מה שדייויד מלמד?                     י,    01/09/05 11:13 לפעול לפי סטראוטיפים??? הגב לתגובה זו                  צודקת, סליחה                 לוטם,    24/08/05 22:15 פשוט היה לי יום רע, הגבר שלי מעדיף להיות על האינטרנט כל היום, אפילו שיש לו אחת אמיתי בבית הגב לתגובה זו                      לוטם - את חמודה מאוד                     איילת,    24/08/05 22:38 ולנופר - כל הכבוד לך על האבחנה-תקשור המוצלחים לגבי הגבר של לוטם ומצפונו האפל. הגב לתגובה זו 22.  מורה חולני זמני,בכל דבר שינוי.     dafna57,  רמת גן,    24/08/05 18:12 דייויד אני מאמינה כי יש שצריכים אותך,אבל אלה שהרגשתם כמו שלך. אין לי גורו,בכול עליה בכיתה משתנה המורה,שאני בפסגה המאסטר תמיד שם,לפעמים אני קצת יורדת וגם שם פוגשת מורה שנקשר רק לאינטלגנציה,אבל גם תמיד יש שונה,מכול מקום אני בטיסה לפסגה ששם יושב כול הזמן,תמיד הוא לא רק מורה אלה גם מרפא ,פעם ראשונה מכירה אותך וממליצה עליך שתהיה מורה בתיכון,מציל חיי הוא המשיח שלי ניסים אמון,כדי לך לשמוע אותו,כמו ללכת לשמוע הרצאה באוניברסיטה,תמיד יש מה ללמוד ממורי הטהור וענו ביותר שהיכרתי ושוב זה בפארוס לא רחוק מישראל. הגב לתגובה זו 21.  לאמנון לוי     חבר אני זוכר,  אטלנטיס,    24/08/05 18:02 לינפושה אל תתחבא מאחרי שמות.אנחנו קוראים את הטור הזה רק בבגללך. אם אתה רוצה יש לי שם חדש בשבילך:קוטל הזבובים.ושלא תראה בכך פחיתות כבוד כי זה שהם זבובונים קטנים זה לא אומר שאתה לא גדול. הגב לתגובה זו 20.  מדהים  ל"ת      נדהם,    24/08/05 17:43 הגב לתגובה זו          adir  ל"ת          ani beshok,    30/08/05 04:00 הגב לתגובה זו 19.  סרק סרק סרק.     אגף אבטחה,  שב''כ,    24/08/05 17:20 זה סתם תרגיל. שי טובלי כתב ושם תמונה של מישהו אחר. הגב לתגובה זו 18.  מרענן     נהר,  צפון הארץ,    24/08/05 17:05 משמח אותי לקרוא כיוון חדש ומרענן של חשיבה ''התלמיד יעלה על מורהו'' קטונתי מלדמיין אפילו יום בו אהיה חכם יותר מהמורה שלי, אבל אני מוכן לנסות. יש משהו קצת גס וקשה בדרישה מהתלמיד לא להיות תלוי במורה ובשיטותיו, חסרה לי שיטה ואשמח אם תספר על הטכניקות שהביאו אותך לדרגה גבוהה כל כך. לכל הספקנים - מדוע לא תנטרלו את הספק מהזעם והכעס? האם לא נאמרות מיליוני מילים בכל רגע שעליהן אתם לא מגיבים בטירוף? אם אין ביכולתכם להרגע ולשתות קצת חוכמה - או לפחות להקשיב - אולי מקומכם לא כאן - במדור העידן החדש, אלא בעידנים חשוכים בהרבה. לדיויד תודה על המילים מאירות /מעירות העיניים /האיניים. הגב לתגובה זו 17.  הקול קול יעקב     דוב ספרן,  קרית ביאלק,    24/08/05 16:48 והידיים ידי הרב לווינגר, עד כמה שזה נשמע מוזר. תקראו, תבינו. הגב לתגובה זו 16.  מי זה דיוויד סופר?     ענת,  תל אביב,    24/08/05 16:45 לראשונה שמעתי על סופר, נשמע מעניין. מישהו מכיר? אנא הפנו אותי, אשמח לקבל עוד פרטים על האיש. הגב לתגובה זו          דיוויד סופר הוא מורה רוחני  ל"ת          י,    24/08/05 17:02 הגב לתגובה זו              תוכיח.  ל"ת              -O-,    24/08/05 17:55 הגב לתגובה זו                  כתוב בסוף המאמר  ל"ת                  י,    25/08/05 09:37 הגב לתגובה זו                      גדול :) שיחת זן בארבע מערכות !  ל"ת                      א.ל,    25/08/05 17:59 הגב לתגובה זו 15.  גורדייף, שטיינר וסופר     תנינאו תניני,  ממפוני חומט,    24/08/05 16:43 עלה התלמיד על רבו. נפל דוד (מדוע ''דיוויד''?) מרבי עקיבא, משמעון בר-יוחאי!! מי שלא למד פילוסופיה, או בקושי גמר תואר ראשון בכתיבה, כמו מי שלא למד פיסיקה, שלא ינסה להסיט את תשומת הלב מהעיקר בחיינו - ארץ ישראל. הגב לתגובה זו 14.  אני תמיד נחנק מצחוק     אמנון לוי,    24/08/05 16:33 כשאני רואה את המסרים הסמויים והעקיפים שכל המורים הרוחניים בשקל שותלים כדי להאדיר ולשווק את עצמם, ותמיד נחנק מעצב כשאני רואה את ההיענות של אנשים טובים ותמימים שאינם רואים את המלכודת. שלמה קאלו הפך את המניפולציה הזו לאומנות של ממש והגרסה של מר סופר מעמידה אותו בשורה אחת עם כל המורים הגדולים של האנושות והנה הוא כבר מבכא מראש את חוסר היכולת של תלמידיו היבשים והדוגמטיים לרדת לסוף דעתו. ''מעט מאוד תלמידים של מורים גדולים הצליחו להדביק את גדולתם של מוריהם. מול היצירתיות והחיים שבדבריהם של המורים עמדה תמיד לנגד עיני הדוגמטיות והיובש הממית של החסידים הנאמנים. מדוע אם כן אצליח דווקא אני לעשות את זה אחרת? ''. עכשיו אני מרגיש ממש מדורבן להתחנן בפניו שילמד אותי. אני עוד אוכיח לו שאני לא יבש ודוגמטי כמו יתר התלמידים. הבעיה היא שכדי להוכיח את זה אני אצטרך להיות יבש ודגמטי יותר מכל התלמידים האחרים. אם הוא כל כך מסתייג מתפקיד המורה הרוחני שנכפה עליו למה הוא לא פורש לו, יחד עם כל שאר הנאורים, לקיום ישותי במישור גבוה ומתווכח איתם שם עד סוף העולם מי צודק ומי טועה ? אם המשא כבד לו מידי הוא מוזמן לפרוש כבר עכשיו. מה הקשר בין מורה רוחני למניפולציות של אמא פולניה ? אם יש למישהו משהו חכם להגיד הוא אומר אותו והדבר צריך להישפט לגופו. כשמישהו אומר: יש לי משהו להגיד לכם, אבל לפני שאני אומר אותו כדאי שתדעו שאני מדבר ממצב של ''קיום ישותי גבוה'' (מה שזה לא יהיה), הוא שולל מאתנו את תקפותם של יכולת ההבנה והביקורת הרגילים שלנו שכמובן אינן ניזונות מאותם גבהים שהוא ניזון מהם ולכן אינן כשירות לשפוט אותו, והעידוד שלו, כביכול, לביקורת הוא מס שפתיים בלבד. מר סופר, מכיוון שאתה מעיד על עצמך כמי שנענה לבקשות נחרצות, אני מבקש ממך בנחרצות להפסיק לנצל בציניות נפשות טועות ומבולבלות, להפסיק לבלבל את המוח עם גובה הקיום הישותי שלך, ולהפסיק לקרוא לעצמך מורה רוחני. אם אין לך מקצוע ואתה מרגיש שאתה מוכשר לעבוד עם אנשים תלמד עיסוי שבדי. זה שהשוק רווי זו אינה סיבה שכל מי שמתחשק לו ימציא ויגבש עבורנו תורה רוחנית חדשה. הגב לתגובה זו          thanx 4         maya,    30/08/05 03:55 having the enrgy to say what i was 2 lazy to write... הגב לתגובה זו          דעות קדומות הן העונש         אליקים,  אילת,    24/08/05 18:17 של מי שמחזיק בהן הגב לתגובה זו              r all his funs r from eilat?             maya,    30/08/05 03:56 is it the sun there that dry them out? הגב לתגובה זו          הבנת הנקרא         שיקו,    24/08/05 18:14 מר אמנון לוי היקר, בבואי לקרוא את דבריך, אדם מוכר ובעל שם החוזר מדי באובססיביות ומציג עצמו מומחה למסרים גלויים סמויים ועקיפים - נדהמתי שלא השתנה כלום בגבב הנרגז הנפלט מפיך מימים ימימה. אבולוציה רוחנית - כנראה באמת אין. האם התייחסת לדבר אחד במאמר שכתב סופר, או שסתם הוצאת מהמחסן את התרסיס אנטי-גורו הישן? ''אם יש למישהו משהו חכם להגיד... הדבר צריך להשפט לגופו'' - בבקשה. יש מה לדון במאמר - ראה את י., למשל, שמיטיב לחלץ רעיונות ולפתח סביבם דיונים בלתי-משוחדים ובלתי מתלהמים - החל מהדברים הנוקבים על המצב הקיום האנושי, או השימוש בשפה מדעית שלא לצורך - ועוד יותר מזה: הדין ביחסי מורה תלמיד הוא מאד לא שגרתי: סופר נותן לגיטימציה מלאה לציניות ולספקנות ומעמידם כסימן לאינטליגנציה (אם כי הוא מתייחס במישרים גם למקרים כמו שלך, שבהם היא מעוורת) ומציב כאידיאל מקורי דווקא את תלמיד עצמאי ''חכם יותר''. אולי אתה סבור שמדובר במס שפתיים מניפולטיבי, זאת זכותך. אבל נראה לי שמספיק ביטוי כמו ''קיום ישותי גבוה'' כדי להוציא אותך מהכלים. ובינינו, אתה לא חושב שיש הבדלים תודעתיים בין אנשים? למשל, האם אתה לא חושב (באופן סמוי ועקיף) שאתה יותר מודע מכמה אנשים אחרים? מדוע אם כן שלא יהיו בנמצא אנשים יותר מודעים ממך - המכנים עצמם, רחמנא ליצלן, ''מורים רוחניים'', שאינם דווקא נצלנים תאבי פרסום? אינני מתלמידיו, אגב... אבל אני יודע שדיוויד סופר מסרב לקחת כסף על העברת תורתו לאחרים (אבל לדידך זו סתם עוד מניפולציה) . ואיך אתה יודע שהוא מנצל בציניות נפשות תועות (עם ת''ו, לא טי''ת)? אני שואל ברצינות: מה במאמר הנידון (בוא ונשפוט לגופו של עניין...) מסכן ומבלבל נפשות תועות? מעוניין בדיון ענייני למרות הטון החריף, שיקו הגב לתגובה זו              בסדר בסדר. אם אתה ממש ממש             אמנון לוי,    24/08/05 21:01 מתעקש, אז אני נאלץ לקבל - בחוסר נחת ולאחר מאבק פנימי עיקש - חשוב להדגיש, את העובדה שאני נמצא בקיום ישותי הרבה יותר גבוה משלך ולכן זה בלתי אפשרי שנקיים דיון ענייני. על אף הדחיפות הבוערת שאתה חש, אני נאלץ להמתין בסבלנות שתשלים את האבולוציה הרוחנית שלך כדי שתוכל להבין אותי. יחד עם זאת, אני לא ממש מבין למה אתה מתעקש לתקשר דווקא איתי. אם היית שולט קצת יותר בחומר היית יכול לגלות בעצמך אפילו מאיזה תרגום קלוקל לעברית נלקחו המושגים שסופר עושה בהם שימוש, ויש לכך יותר מרמז בתגובות של מגיבים אחרים. אתה מוזמן לפנות אליהם לקבלת הסברים. בעניין התרסיס הישן, תשמע, זה מעייף להיות יצירתי כל הזמן. למה להחליף לתרסיס חדש אם הישן עובד מצויין. ההשוואה לי' לא במקומה, מפני שהעולם שלי (באמת) צר כעולם נמלה, ויש בינינו עוד הבדלים רבים שטרחתי לפרט בדיונים אחרים. אין טעם שאנסה להידמות לו מפני שזה מאמץ שנדון מראש לכישלון. הדרישה שלך לעומת זאת, שכולם יהיו נעימים, מסקרנים, חכמים וחביבים עליך באותה המידה, בהחלט הופכת אותך למועמד ראוי לעסוק בשיבוט גנטי יותר מאשר ברוחניות. והכי חשוב, אל תשכח שדעות קדומות הן העונש של מי שמחזיק בהן ! ( אליקים, יש כבר לחיצת יד סודית ?) יאללה שיקו, אני מחכה, תתחיל להתפתח. אתה עוד כאן ? הגב לתגובה זו                  לאמנון היקר                 מיה,  אילת,    24/08/05 21:38 נהניתי לקרוא את התגובה שלך וגם צחקתי הרבה. אני חושבת שלקחת קצת קשה כמה דברים אבל ניחא. מה שכן, נראה שאתה כן ''שולט בחומר'' והייתי רוצה לדעת למה התכוונת בעניין הזה של תרגום מושגים. חיפשתי בתגובות האחרות ולא בדיוק הבנתי... האם תציל נשמה תועה? הגב לתגובה זו          אוי זה כיף לשמוע קול מוכר...  ל"ת          מישהו,    24/08/05 17:00 הגב לתגובה זו 13.  מוארים מוארות     זיבאב,  אטלנטיס,    24/08/05 16:33 כוכב זרח בשמי בית לחם. מה אני אגיד לכם. מאז ששי טובלי התקפל לא היה לי התקף אולקוס כמו שחטפתי היום. אני חייב להודות שהפעם האגו שלי מרגיש מובס. הגב לתגובה זו          זיבאבוש - איפה היית ?         נופר,    24/08/05 21:12 מאז הכתבות על שי טובלי לא שמעתי ממך, ומאוד אהבתי לקרוא את מה שאתה כותב :) לפי כמות התגובות פה של הבנות נראה לי שכל מה שמורה רוחני צריך זה עיניים יפות. נקודה. לשי טובלי יש עיניים יפות ולדיוויד יש עיניים עוד יותר יפות. ותראה איזה תגובות נלהבות של שלל מעריצות הוא גורף. הגב לתגובה זו          אתה חי?         י,    24/08/05 17:03 רק שתהייה בריא הגב לתגובה זו 12.  מתחברת לדיוויד סופר     נתיקה סוכך,  קרית ארבע,    24/08/05 16:32 אני מתחברת לדברים של סופר. יפה למצוא בקרב חילונים כתיבה יפה כזו ושפה נאה. בטוחני שהלב היהודי של הכותב היה לו לעזר בכך. הגב לתגובה זו 11.  סופסוף גורו עם סקסאפיל     איילת,  השרון,    24/08/05 16:25 קצת מסובב אבל הייתי קופצת איתו לשלב התודעתי הבא. עם אבולוציה בלי אבולוציה, מה שתגיד גורו.... הגב לתגובה זו 10.  טור מעולה     עמרם,  דרום,    24/08/05 16:22 אבל אני לא מסכים עם ההתנגחות באלה שרואים את ההארה במסגרת אבולוציונית - לדעתי זו דווקא פרספקטיבה חשובה ומתאימה למאה ה-21. אמשיך לקרוא הגב לתגובה זו 9.  What the FUCK  ל"ת      ככ,  ככ,    24/08/05 16:02 הגב לתגובה זו 8.  WTF IS DAVID SOFER?     HAL,  BOSTON, MASS,    24/08/05 15:38 WHY DO YOU NEED THESE CHARLATANS? WE HAVE THE BIBLE AND THE KABBALAH AND THE TALMUD LEAVE THE IDOL-WORSHIPPERS TO THE GENTILES הגב לתגובה זו          not all are ready for that         maya,    30/08/05 03:52 but u r soooo right... הגב לתגובה זו          DID YOU MEAN         י,    24/08/05 17:08 LEAVE THE DILDO-WORSHIPPERS TO THE GENITALS? הגב לתגובה זו 7.  מישהו מוכן להסביר לי     אודי חמודי,  מרכז שבמרכז,    24/08/05 15:22 מה הכוונה ב ''הגעתי לדרגה גבוהה של קיום ישותי''? האם מדובר בחוות דעת סובייקטיבית של הכותב על עצמו או שמדובר בחלוקה כלשהי של תורות המזרח לדרגות ואני פשוט לא מבין את המינוח? גם לא הבנתי מה הקשר לשייקספיר. אשמח אם מישהו ''יאיר'' את עיני. הגב לתגובה זו          נראה לי שעל כך נשמע בפרק הבא  ל"ת          י,    24/08/05 16:38 הגב לתגובה זו 6.  מי מינה אותך?     השפוי המעוצבן,    24/08/05 15:15 חלאס נמאס מכל ה''מורים הרוחניים'' שאין להם מה להגיד ורק רוצים שנעריץ אותם.... החיים מקבלים משמעות על-פי המשמעות שאתה נותן להם וזהו... סתם סוחטי כסף הגב לתגובה זו          למה סתם להתלהם         אליקים,  אילת,    24/08/05 16:45 מדבריך עולה שאתה לא מכיר אותו. דיוויד מתוך עיקרון לא לוקח כסף על מפגשים. אבל כמו שדיוויד אומר: דעות קדומות הם העונש של מי מחזיק בהן הגב לתגובה זו              סכנה             י,    24/08/05 17:17 מדבריך עולה שאתה כן מכיר אותו. דיוויד נשמע לי מסקרן ומעניין. אבל כשבעת הויכוח שולף החסיד ציטוטים מפי מורו ורבו, מצלצלים הפעמונים: סכנה, סכנה, סכנה - חסיד שוטה. הגב לתגובה זו              סכנה             י,    24/08/05 17:14 מדברייך עולה שאתה מכיר אותו. דיוויד נשמע לי מסקרן ומעניין. אבל כשחסיד שולף בויכוח ציטוטים מפי רבו ומורו, הפעמונים מצלצלים: סכנה, סכנה, סכנה - חסידים שוטים. הגב לתגובה זו 5.  לדיוויד תודה     מיה,  אילת,    24/08/05 15:07 ברכות על הטור החדש והעוצמתי. מצפה לעוד... תודה, מיה הגב לתגובה זו 4.  מתי הסיפר מתחיל?     י,    24/08/05 13:42 הכותב טוען (בצדק) - מרבית בני האדם משקיעים את מירב האנרגיה בלהדביק את הדרך והקצב בה עובדת ''השיטה''. בעבר הרחוק היה נכון לומר - מרבית בני האדם משקיעים את מירב האנרגיה פשוט כדי להשאר בחיים. לשרוד ותו לאו. האם הדיון עוסק אם כך באדם המודרני? ממתי הוא תקף? עשר שנים? חמישים? מאה? חמש מאות? האם בני האדם שחיו לפני כן, היו פטורים מאותה צרה? ואם כן, האם משום שלחייהם הייתה משמעות? או משום שלא היה להם את הזמן והאנרגיה לשאלות קיומיות? הגב לתגובה זו 3.  כשהתלמיד מוכן     אופיר,  שביל החלב,    24/08/05 13:24 המורה מגיע הגב לתגובה זו          באמת         אורלי,  ת''א,    24/08/05 19:04 אפשר לסכם הכל בחוכמת הזן הקסומה הזו. החיים כמשפט. הגב לתגובה זו          כולנו מוכנים         י,    24/08/05 17:05 עכשיו מחכים. המורה, מה בפיך? הגב לתגובה זו 2.  אנלוגיות אוויליות     גליה פ.,    24/08/05 12:48 למחבר: ברגע שקטלת ענף שלם של ''אמריקאים'' ופיזיקה ואבולוציה, קלקלת את כל מה שכתבת קודם. זוהי סתם צרות אופקים לבטל משהו שלא נולד במזרח בלי שום נימוק אלא סתם כהכללה. מלבד זה, הפיזיקה והחומר בכלל איננו נפרד מהרוח כי הכל אחד וכו'. הגב לתגובה זו          חוששתני שלא הבנת את הנקודה         י,    24/08/05 13:30 הוא לא קוטל את הפיסיקה והאבולוציה. להיפך. הוא טוען שאלה מדעים רציניים, שדרוש להשקיע בכדי להבינם. ''אל תצפו לתובנות בפיזיקה מבלי ללמוד פיזיקה''. הןא קוטל את אלה שנתלים באנלוגיות לא רלונטיות לאותם מדעים. אלה שבוחרים לצטט משפט חסר הקשר המצלצל יפה. אלה שמאמצים מושג כמו האבולוציה, ומיישמים אותו לדיון על הארה קוסמולוגית. אלה שבוחרים את המושג ''תדרים'' המככב בתיאוריות פיסיקליות חדישות, ומיישמים אותו בדברם על יכולות החישה שלהם. הוא טוען שמי שמאמץ את ההסברים הללו, נדמה בעינייו שהוא מבין גם בהארה וגם בפיסיקה, בעוד שהוא לא מבין דבר בשתיהן. ואולי גם אני טועה, וגם אני לא הבנתי אותו. הגב לתגובה זו          אני לא חושב שלזה הוא התכוון...         אריאל,  מרכז,    24/08/05 13:16 אני חושב שבאמת מנסים לעשות שימוש בפרשנויות לתורות בפיסיקה מודרנית אם מסר רוחני. כמו היקום ההולגרפי ותורת המיתרים. זה מסוכן, כי מי שלא מבין במה מדובר יכול להגיע לכל מיני מסקנות מרחיקות לכת בשם הפיסיקה המודרנית מבלי שיש קשר אמיתי. הגב לתגובה זו              if e/o try             maya,    30/08/05 03:48 if e/o try to explain what he eant perhaps he is not as clear as he should have been.... הגב לתגובה זו              פיזיקאים מיסטיקאים             גליה פ.,    24/08/05 16:51 ידועים פיזיקאים שמשתמשים בתורת הקוואנטים, תורת המיתרים וכו' כהוכחה לקיום העולם הרוחני. המפורסמים מביניהם הם בוהם, ובוהר שהם פיזיקאים בעלי שם עולמי. הגב לתגובה זו                  right and more                 maya,    30/08/05 03:47 there is so much more and the ''zilzul'' in what today is being called ''New Paradygm'' is provencial and ignorant. there is a two-way dialogue (or at least it should be) these days between physics and spirituality - just like in the good ancient days... הגב לתגובה זו                  ok                 אריאל,  מרכז,    24/08/05 22:58 האמת שמעולם לא נתקלתי במאמר של בוהם ובוהר על מיסטיקה. אני חלילה לא טוען שאין... אבל, גם אם כן משנה מה שכתוב ולא מי שכותב. אשמח אם תפני אותי למאמרים מסוג אלה שציינת. הגב לתגובה זו                      Bohm & Krishnamurti                     maya,    30/08/05 03:50 have been engaged in a long-term dialogue for years. there is a book and a 2 parts video. plus, Bohm's book ''universe and the implicit order is about that. this is not ''mysticim'' but it sure is deep spirituality. and i will add that Einstain was the first prophet in this interdiciplinary dialogue... הגב לתגובה זו                      לאריאל מרכז                     גליה פ.,    25/08/05 02:04 בספר ''היקום ההולגורפי'' מצוטטים דבריהם של בוהם ובוהר ובעיקר בוהם המדבר על הצד הרוחני של הפיזיקה. ניסיתי למצוא מאמרים באינטרנט על הנושא הזה. מצאתי את האתר של ד''ר יואב בן-דוב שמשלב מדע ומיסטיקה וגם מדבר על פיזיקאים שונים. אחד העמודים באתר: http://www.bendov.info/heb/ אולי תצליח למצוא משהו באתרים באנגלית או אולי בעברית. הגב לתגובה זו              אז למה התכוון? כאוס!             דוב ספרן,  קרית ביאליק,    24/08/05 16:50 שילוב נדיר זה בין כאוס (''תורות כאוס'') ואינטליגנציה מלאכותית מסוכן. בימים אלה של קיטש, אלימות ופסיכולוגיה אינטרנטית מעיד על הומור נוקב בצד תובנות עמוקות. הגב לתגובה זו 1.  אילדבאות הוא מגיב מעוצבן     אילדבאות,    24/08/05 12:46 אהבתי את הכתיבה הרהוטה. אהבתי את הדברים על ציניות ואירוניה. אהבתי ביותר את הירידה על האבולוציוניסטים למיניהם. התעצבנתי מהיוהרה והיומרה. הגב לתגובה זו          לאילדבאות         מיה,  אילת,    24/08/05 15:04 אם אהבת ואהבת ואהבת, אולי היוהרה אינה יוהרה והיומרה דווקא מוצדקת? הגב לתגובה זו              מיה             אילדבאות,    24/08/05 16:31 אין שום הצדקה לפרוץ בהילולים עצמיים, גם אם אתה אכן כל מה שאתה אומר. יש דרך להגיש דברים, והדרך הזו היא וולגארית ומעוררת רתיעה. אפשר למלל את דעתך ללא פומפוזיות ובקור-רוח. כולי תקווה שמר סופר אכן כצעקתה, אך גם אם כן, האם לא היה לנו את הבודהה? ונגארג'ונה? וסאנקרה? ופטאנג'אלי? וישו? ואקהרט? ורבי נחמן? והרב קוק? במילים אחרות: סופר אינו הראשון ואינו האחרון ש''מגלה'', ואם אתה משתין על כל מי שהיה לפניך, זה בדרך כלל מפני שהשתן עלה לך לראש. הגב לתגובה זו                  לאילדבאות                 מיה,  אילת,    24/08/05 18:21 דיוויד לא מזלזל באף מורה שהיה לפניו, זה נאמר במפורש בטור! ובעיני, הדברים לא כתובים בצורה וולגארית, כפי שכתבת בתגובה האחרונה שלך, אלא דווקא רהוטה - כפי שכתבת בתגובה הראשונה... בכל אופן אני מקווה שלא תחרוץ משפט מוקדם מדי. הגב לתגובה זו                      ממ באמת??                     סליחה?,    26/08/05 05:44 רהוטה וולגרית לא הולכות יחד? כי למשהו נמאס ממישהו? האם יוהרה היא לא בעצם קצת בדלנות? ויומרה? הונאה? הונאה רהוטה היא דבר מרשים? בן כמה הוא היה כשמתה המורה שלו ללימודי אתיקה של העידן החדש? הכל סתם? ומוגש טוב? ו... להמשיך להיות סקפטי? ??? הגב לתגובה זו