 |
15.
לא מדויק
ניר,
חיפה,
07/04/07 19:57
|
הכתבה מצוינת אבל... נושא האופי של האדם אינו קבוע וכי משתנה ככל דבר בעולם , מספיק שנסתכל פנימה ונוכל לראות זאת. הדבר השני הינו חשוב יותר - אין התלמיד לומד כדי לאצור בתוכו את הרגש אלה כדי לשנות אותו ואת מה שמעורר אותו. אין המורה עובד מיתוך חשיבה כי אז היה מפסיד לכחם ממנו, המורה הינו עובד מיתוך הרגש בלבד - אך רגש זה הינו יציב וממוקד . ברמה הגבוה אין הגיבור צריך לכבוש את יצרו כי יצרו הולך במקביל לשיכלו. תודה .
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
אמנות לחימה בגיל 49
לולי,
ירושלים,
05/09/05 14:25
|
|
 |
תתחילי בלהדיח כלים
מאסטר,
מרכז,
22/10/05 17:49
|
|
 |
כדאי להתחיל ללמוד טאי צ'י
טאי צ'י,
08/09/05 00:31
|
הטאי צ'י משתמש בתנועה רכה ומשוחררת וכתרגול גופני מתון הוא מתאים לגילאים מבוגרים גם אם יש בעיות בריאות. מומלץ מנסיון.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
13.
אמנות לחימה לבת 49
לולי,
ירושלים,
05/09/05 14:24
|
|
 |
12.
יפה עומר ועכשיו לעבודה.
ל"ת
אביב,
רמת אביב,
04/09/05 17:24
|
|
 |
11.
לא בטוח
שמוליק,
03/09/05 14:17
|
הדוגמא של מורה המשפיל את תלמידו, אם זו התנהגות עקבית, יכולה ללמד שהוא לא המורה המתאים ויש לחפש מורה אחר. ומה שיש בסרטים ההוליווידיים\סיניים וכו' לא בהכרח משקף את המציאות, וגם אם כן לא אומר שצריך ללמוד מהם. יתכן שהחינוך הסיני\יפני לאומנויות לחימה הוא פס יצור מוצלח למכונות לחימה, אבל לך תדע אם הוא לא הורס אנשים מבפנים. מורה המכבד את תלמידיו ומשמש להם מודל ראוי להתנהגות עדיף בעיניי עשרת מונים על בעל דאן 10 בחמש אומנויות לחימה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
במלים אחרות
מישהי,
04/09/05 14:58
|
אפשר לומר שהתקדמות אמיתית מתרחשת דרך התגברות על מכשולים, ובמיוחד כאלה שמדגדגים לך את האגו. מורה טוב, שנאה דורש נאה מקיים, שאתה מרגיש שאתה מתקדם כשאתה לומד אצלו, כאשר הוא ''משפיל'' אותך, כנראה שהוא מתכוון להראות לך משהו עליו אתה צריך להתגבר. אם הוא מורה טוב אתה יודע שהכוונות שלו טובות ולהתעסק בלראות את עצמך במקום בלהרגיש קורבן ולחפש את הבעיה אצל המורה. גם השפלה היא זווית ראיה או זווית רגשית בלבד. אחד יראה משהו כמשפיל ואחד יראה בו הערה בונה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
כתבה מחכימה
ל"ת
fokiko,
עזריאלי,
03/09/05 11:22
|
|
 |
9.
הכוס המלאה
שי,
03/09/05 11:19
|
ניתן גם לראות זאת אחרת - התה שנשפך פנימה דוחף אל מחוץ לכוס את התה הישן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
מחכה כבר לשבוע הבא!
המלך,
בארמון,
03/09/05 00:53
|
עומר, שוב אתה כותב מאד יפה, ברור והכי חושב מעניין ומסקרן.. גרמת לחשוב קצת אחרת..
שלך, המלך. (אפשר להפוך:)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
רגש
רעיה,
תא,
01/09/05 21:22
|
''להגיב נכון למרות הרגש''. רגשות יכולים לעיתים להפנות מהדרך אך לעיתים לכוון אליה. מהו תפקידם אם כן? היש מצב נייטראלי בכלל בעצם היותינו?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
על רגשות
עומר,
תל אביב,
01/09/05 23:25
|
אני חושב שרגשות יכולים לכוון אותנו לדרך הנכונה, ואכן יש להתחשב בהם. בכך יש להם תפקיד חשוב. אדם שאינו מרגיש אינו אדם. עדיין, יש הבדל בין להתחשב ברגשות לבין להיות מונע על ידם. אדם צריך לנסות ולהגיע למצב ניטראלי, בו הרגשות עוזרים לו, להבדיל ממפריעים לו, למצוא את התגובה הנכונה למצב אליו נקלע. האם אפשר להגיע למצב כזה? אני לא יודע, צריך לשאול מאסטר, אבל אני בטוח שאפשר להתקרב אליו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דווקא יש פה מאסטר אבל
פלוטו,
02/09/05 19:56
|
|
 |
יש מצבים שבה יש לנהוג
אייס,
02/09/05 08:23
|
על פי הרגש ויש מצבים שבהם יש לנהוג על פי האינטואיציה. יש רגשות שצריך לעודד אותם ולנהוג על פיהם כמו אהבה, חמלה, ויש רגשות או יצרים ''נחותים'' יותר , הגדרות המלאכותיים של האגו, שכדאי לרסן ולהשתיק אותם בעזרת המיינד. לא תמיד יש לפעול על פי השכל אבל תמיד יש להמנע משיקולים של בניית האגו בקבלת החלטות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
כול הכבוד על הצלחתך בלימוד
dafna57,
רמת גן,
01/09/05 10:50
|
האגו זרקתי לים טבע נעלם,בכוס שלי עדין לא מלא בתה,השבוע אמרתי ''לא איכפת לי למכור את השעון היקר שלי,העיקר שאני הסע ללימוד אצל ניסים אמון''. אני מאז שזרקתי את האגו גם לא איכפת לי מה חושבים עלי?ולא איכפת לי שידברו עלי,חיה אני את חיי ,עכשיו אני קורא אצלך עומר ברקמן אתה טוב,אבל האם אצלך יש הנחות לאנשים שבקושי יש להם הישרדות?,כדאי לך לעזור לעניים זה מביא הרבה קבלה.מדפנה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
מדויק
גרי,
31/08/05 19:55
|
הקישור בין העבודה הרוחנית לאימון בטאי צ'י מנוסח בבהירות. תודה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
כתבה מצוינת.
תומר,
31/08/05 19:53
|
|
 |
3.
מתאים לגברים
אייס,
31/08/05 18:01
|
|
 |
אייס את מיתרכזת בעימות
ניר,
usa,
01/09/05 05:47
|
|
 |
אני לא מתעלמת
אייס,
01/09/05 10:58
|
ואהבתי את הדרך אבל נדמה לי שיש כאן מלכודת כלשהי, סתירה פנימית. אבל אקרא גם את המאמר הקודם ואולי אני טועה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תחרותית?
ברוס לי,
דוג'ו,
31/08/05 20:07
|
תקראי את הטור הקודם, מדובר פה על אמנות לחימה, לא על משהו תחרותי.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אין לינק
אייס,
31/08/05 21:05
|
לכתבה הקודמת, בכל אופן, איך יתכן שקרב, לחימה, אינם תחרותיים? הרי יש מנצח ומנוצח, לא?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מהו ניצחון?
עומר,
תל אביב,
31/08/05 23:42
|
https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART/973/903.html יש התמודדות, יש נסיון לשיפור עצמי, יש ראייה של מערכת הרמונית, אין רצון לנצח צד שני, אין שאיפה לחגורות ופרסים. במלחמה, כמאמר הקלישאה, אין מנצחים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מהו באמת?
אייס,
01/09/05 13:57
|
כשאין אגו כל מושג ה''נצחון'' הוא מיותר. אין נצחון כי אין תחרות. יש דרך או התפתחות או מסע או איך שלא תרצה לקרוא לזה, אבל זה לא ''ניצחון''. המושגים שאנחנו משתמשים בהם חשובים מאוד. הם אלו שקובעים את ההכרה שלנו, וכפועל יוצא גם את המציאות. מאוד צורם לי להכניס מושג כמו ''נצחון'', '' קרב'' או ''תחרות'' למקום שאמור להיות הדרך לנטרול הכוח המפלצתי של האגו וריסונו (אם לא העלמותו).
מעבר לכך כל מה שכתוב בכתבה (מלבד השימוש במילה ''אופי'') מאוד נכון. כמי שאומנה ב''אומניות לחימה'' קשות ביותר בבית הספר של החיים למדתי על בשרי, כמה חשוב למצוא את אותו מקום של אמצע, של עוצמה פנימית שיוצאת מתוך שקט גדול ומנוטרלת מתאוות האגו. כשאתה במקום השקט ההוא אין כוח בעולם - פיסי או אחר שיוכל להזיז אותך, והדרך לשם עוברת באמת, כפי שנכתב, בניטרול אשליות האגו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
מרתק.
ל"ת
גאי מושקוביץ,
מושב גן שורק,
31/08/05 16:21
|
|
 |
1.
כתבה מצוינת
קוראה,
31/08/05 16:03
|
|