תגובות עד כה: 9 תגובות, ב- 9 דיונים. הוסף תגובה 9.  איזה כיף     AB,  tel aviv,    26/09/05 17:03 עומר, איזה כיף שאתה מספק לי חומר איכותי לקריאה! תודה הגב לתגובה זו 8.  משכנע בחשיבות הטאי צ'י  ל"ת      ברברה אלה,    18/09/05 10:01 הגב לתגובה זו 7.  מקרה היוגה     מאיה,    14/09/05 18:01 מראה שהחיים הם לפעמים נוקשים ונתונים במסגרת וכללים ולפעמים עלינו לסטות מהכללים. אני מתרגלת יוגה קרוב לשבע שנים ולמרות שידוע שישנם ''כללים'' , ''סדרות'' ודרך מסויימת לאסנות כל יוגי ויוגיני יודעים שהמוטו החשוב ביותר הוא ,הקשב לגופך'' - אם כואב משהו, אם קיימת פציעה, החלמת ממחלה, אתה עייף מת וכו - לא לדחוף בכח אלה לזרום עם הכאב, לתת לו להיות, לחיות בחמלה עם הגוף ולקבל אותו במקום לכופף אותו לחוקים. עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות. והעת המופלאה מכולן הינה העת בה ניגודים נפגשים בגשר הצר... הגב לתגובה זו 6.  עוד מאמר מבריק     מאיה,    14/09/05 17:52 לשם שינוי - לאחרונה צצו כמה כוצבים רציניים במדור - כן יירבו. ועכשיו לעינינינו: ההשוואה בין שתי המתודות: נעשה ונשמע לעומת נבין ואז אולי נעשה אכן קיימת וכפי שהכותב מציין אכן ניתן לחלק את מערכת החינוך לשני מחנות, השאלה האם זה מדוייק ואם כן האם זה מה יש? אז ככה. כמו שטענתי במקום אחר במדור - שביל הזהב הוא התשובה...בחינוך - בין אם אנו מבינים חינוך כמערכת להעברת ידע, או כמערכת לפיתוח כלי חשיבה ומיומנויות חברתיות יש מקום לכללים מובנים מראש שאחריהם יש לעקוב. יחד עם זאת יש מקום לחופש ואימפרוביזציה. אינני יכולה לדבר בשם אחרים אך אני ועמיתי לעבודה מנסים ליצור שביל זהב שכזה בעבודתינו עם ילדים, מורים וסטודנטים באקדמיה. במקרה שלי אני מלמדת פילוסופיה וחשיבה (כן, במקום השנוא על קוראי המדור- ארה''ב) לפי פדגוגיה ופילוסופיה חינוכית מסויימת (קהילת חקירה, דיאלוג וכו). אני, עקב היותי תוצר חלקי של האוניברסיטה העברית אולי...יותר שמרנית ומאמינה שיש מקום למסורת הפילוסופית ושיש הרבה מה ללמוד ממנה, אם לא מבחינת ידע אז לפחות מבחינת שיטת חשיבה ומתודה. יחד עם זאת עלינו לאפשר ללומד למצוא את דרכו בים העצום הזה ולא לכפות עליו הר כגיגית. אני לא רוצה להלאות - אבל בקיצור: ישנן גישות בחינוך היום שמנסות לשלב בין מסורת של חשיבה וידע לבין חופש יצירתי, בין נעשה ונשמע לבואו נבין ביחד, בין אמת אוביקטיבית לידע סוביקטיבי. הכותב - באופן מקסים ביותר - מאזכר מסורת יהודית בין השורות - גם במאמרו הקודם. אז חשוב שידע שדווקא המסורת היהודית של ''נעשה ונשמע'' מעודדת שאילת שאלות - אתה תעשה גם אם אתה לא תבין אבל עליך לשאול. אולי לא המסורת הרבנית כפי שאנו מכירים היום, אבל אם תקראו את ספורי חסידים - השאלה היא המפתח לידע וליצירת המשמעות. הגב לתגובה זו 5.  אוסף מאמרים מרשים ביותר     נחתום,    13/09/05 17:18 פשוטים חזקים וברורים. מודה כי מילים אלה יוצרות מעט תסכול על הפער הקיים בין הנוכחי לאפשרי. ותהיות על הקושי שבתווך. תודה. הגב לתגובה זו 4.  כל הכבוד     יגאל,  תל אביב,    13/09/05 12:14 גם יצירתיות יכולה לנבוע מתלמיד מוכשר שפועל במסגרת כללים נוקשים שמכתיבים לו. הבעיה של המערב היא שמרוב 'פסיכולוגיזם התפתחותי' ותחושת בלבול - הוא חרד מנוקשות, חרד מלומר 'לא' לילדים ולתלמידים, חרד מזעמם של ההורים המעורבים יתר, חרד מכך שהוא עצמו איבד את הדרך. הגב לתגובה זו 3.  עומר - נהניתי לקרוא את כתבתך.     חיים,  שומרון,    13/09/05 01:05 דע לך כי זכית בזכות גדולה להיות תלמידו של ניר. לפני כ-17 שנה זכיתי אף אני ללמוד אצל ניר (שינג-הי ומעט טאי-צ'י) אולם, לצערי לא התמדתי בכך. הלוואי והייתי יכול לחזור לזה היום כאשר אני טרוד בפרנסה וגידול משפחה. המשך להחכים אותנו בדבריך. הגב לתגובה זו 2.  אומנות החיים     שאול,    12/09/05 23:21 כתבה ממצא ומקיפה, פעם נוספת עומר מוכיח שישנו קשר אדוק בין אומנות הלחימה לבין החיים . הגב לתגובה זו 1.  כרגיל, מלמד, פותח את הראש     גרי,    12/09/05 19:48 ומקורי הגב לתגובה זו