תגובות עד כה: 50 תגובות, ב- 24 דיונים. הוסף תגובה 24.  תגובת היובל- ראיית המציאות     יוסי מורגנשטרן,  קיסריה,    26/11/05 08:29 אולי משמעות הראייה תתבהר במאמר שכתבתי במדור זה אודות דוגלס הרדינג. הגב לתגובה זו 23.  כרמל, קצת הגזמת     דקדקן,    20/11/05 13:32 בפיסקה הראשונה את בונה איזו תיאוריה על אברהם העוסק במדיטציה באמצע היום ועוד בשמש, כשבעצם ברור מהכתוב שהפסוק הראשון מתאר את מה שעומד לקרות, ולא מוקדם לו כרונולוגית, כפי שהכותרת למאמרך משקפת בעצם את פיסקת הסיום שלו, ולא את הנחת המוצא, למרות שהיא באה בהתחלה. הגב לתגובה זו 22.  בשאלותיך בכתבה התשובה טמונה  ל"ת      פרח,    20/11/05 11:12 הגב לתגובה זו 21.  זה כבר לא מצחיק ......     בועז@לב,  ת.א.,    20/11/05 08:17 משתמשים בשם שלי לתגובות,חכמות ואינטלגנטיות. בסוף כולם ירצו שאני אפסיק לאפות עוגות ושאתרכז בהוראה רוחנית בלבד. הגב לתגובה זו 20.  ממקומו של היחיד העצמי     תמר ושמעון,    19/11/05 23:23 כל סיפורו של עקדת יצחק מסופרת מנקודת מבטו חוויתו של אברהם אבינו, הוא בלבד. כל שאר הדמויות הן מגיבות פסביות למצב שאברהם מוביל מתוך עצמו, נכון שלכאורה האלוהים מוביל אותו, אך הם אלה קולות מילים מחשבות קריאות צוויים. המקור של כל התהליך של עקידת יצחק הוא בהכרח של עלית מדרגתו הרוחנית של אברהם ומדרגתם של יצחק ושרה ומכאן מקרינה חוויה זו על כל אדם ואדם, מכח תפיסת המציאות שלו הפנימית אל החיצונית והיא היא התפיסה הזו היא אמונה בעל כורחו המחובר למוכר ולנסיון האישי, בניגוד לתפיסת מציאות היוצרת מציאות שהיא אמונה בכלל המיטיב והטוב שאין הוא מסתדר אם ההגיון ורצף המציאות הנחוות שהוא נסיון החיים, הנביאים ידעו להוכיח את העם וראו את עיוולת האדם האשם בסבלו, שמוריד את המימד האלוהי להשפיע דין ולא חסד כדי להעלותו. אברהם הוא אשר ידע את השפעת החסד בבחינת האלוהות אשר רואה מעבר לזמנים ובוראת עולמות וזהו העתיד הפרטי והכולל. אברהם שמבנו יצחק היה מחובר לרצף הגנטי אנוכי ולראשונה חווה קונפליקט בין הרצון האנוכי שלו לשמור את בנו לעצמו ובין ההתמסרות שלו אל החסד האומר אין עצמך אלא רק אלוהיך אשר בראך בצלמו. על עצמו אברהם יוותר ואת שרה יהיה מוכן לחלוק פעמיים עם מלכים אמנם, למרות שהאלוהים מאוד לא אהב זאת, נכונותו של אברהם להקריב למען שלום וחסד הובילה אותו לקצה גבול הקונפליקט שבין האנוכי לכלל. ובנים ילדים הם החזית של ההקרבה העצמית הרי הורים מכוונים למסור נפשם וחייהם למען ילדיהם, ילדך הם האחר אך עדיין בו זמנית הם אתה שלוחה של האני, יוצאי חלציך הקרבת בנים היא העומדת בקונפליט שבין אהבת העולל התינוק חסר הישע והוא האחר, לבין אהבת האלוהים הכל יכול זהו לב ליבו של המוסר האלוהי והוא מוכיח לאברהם כי טוב הוא. כי מעולם לא הייתה כוונתו להפקיר את יצחק ואברהם אלא לפתור את הקונפליקט בנשמתו של אברהם, ושוב להראות לאנושות שאהבה אינה באה על חשבון, אלא היא אופקית ומתרבה ומקורה אינו מתכלה כסנה הגב לתגובה זו          כמו תמיד הסבר על רמה ומעמיק         בראי הזמן,    19/11/05 23:34 המשיכי בבקשה בתגובתיך, תמר. הגב לתגובה זו              תודה רבה - בראי הזמן             תמר ושמעון,    20/11/05 00:09 התגובת האור שלך שמחה אותנו הגב לתגובה זו 19.  כרמל רואה המצב השתפר, כשהתחלתי     משמעת אכילה,    19/11/05 22:58 היו פה רק 14 תגובות ועכשיו אנו כבר 30, וחכי,... זה רק ההתחלה. הגב לתגובה זו 18.  ניצוצות     ברירמי,    19/11/05 19:13 כן אנחנו שניים האוייב שהוא חבר אני זה התחפושת ובפנים אדם אחר צועק אל הירח בוכה ומקלל מסתובב כמו כלב מוכה ומיילל זה כמו מכת חשמל, וזה זורם ומעוות את חוש הזמן לאן, אני הולך ומסתבך ניצוצות של הבנה שוב חולפים כמו סרט נע כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה אוו... אוו... הפחד מטפטף כמו רעל ונספג כמו נשיקה אני זה המלכודת שבוי בלא תקווה רוצה לפתוח דלת נסגר ולא יוצא מנסה לברוח ותמיד תמיד חוזר זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב כן הוא תמיד רעב אני הולך ומתרחק ניצוצות של הבנה שוב חולפים כמו סרט נע כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה הגב לתגובה זו 17.  הפרשנות שלי לסיפור העקדה:     שפי,    19/11/05 19:10 סיפור העקדה - כמו גם סיפור ''לךְ לךָ מארצך'' - מדבר על הפער שבין האחריות היום-יומית הטריוויאלית של בני-תמותה (למשל לגדל ילדים) לבין תחושת השליחוּת-התפקיד-ההגשמה-המוֹתר-האדם, תחושה שהאמונה באלוהים היא הביטוי המטאפורי שלה. הדילמה הזאת מוּקצנת כשמדובר באנשים כמו אברהם, שניחנים במנהיגוּת, רוחנית או אחרת, שגורמת להם להרגיש אחריות על עַם-קהילה וכיו''ב. לכל אורך ההסטוריה אנשים כמו אברהם חיים חיי גוֹלים, במידה זאת או אחרת. גולים מארצם וממשפחתם ומכל ה''נורמלי'', מקריבים, עוקדים (אצל הקתולים אפילו אסור לאנשים כאלה להביא ילדים. לחילופין אפשר לומר שהם פטורים מזה). עוד פרשנות כתבתי כאן כשיר (כמי ששמו יצחק יש לי אוסף :) ): http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=1955091 הגב לתגובה זו 16.  לבועז בתגובה 4 אתה בוודאי לא     בופאלו אדום,    19/11/05 17:02 מתכוון למה שאתה אומר ברצינות, כי הצורה שבה ניסית לחנך את כל אלו שהשתעשעו איתך ושסיפקת להם כל כך הרבה הנאה בתגובתיך הכועסות התמימות, הזכירה לנו שור זועם עם כיסוי על העיניים וקצף רירי מהפה. אה הבנתי, לזה אתה מתכוון כשאתה אומר אהבה, נבר מיינד.... הגב לתגובה זו          בופאלו אדום אולי נפסיק כבר את         בועז,אש בהיכל,    19/11/05 23:37 המריבות הטיפשיות הללו ונתמקד בעיקר שהוא דיונים מכובדים וכמובן אפיית עוגות:) הנה אני מושיט ידי לשלום, אז מה אתה אומר? הגב לתגובה זו              התחזות טיפשית,             בועז@,  ת''א,    20/11/05 15:44 אני בחיים לא מושיט יד לשלום, רק דוחף אותה לשלום ואוי למי שלא נענע לי! הגב לתגובה זו 15.  בסוף השבוע אתם מייבשים אותנו     גרי,    19/11/05 16:45 עד ששמים את התגובות, מה יש? חסר תקציב לNRG לעוד כמה אנשים שיעלו את התגובות. דוקא הזמן הכי פרודקטיבי לכותבים, שאתם יכולים לנצל להעלאת דמי הפרסום בשבת. קצת מעוף ומוח עיסקי יעשה לכם ולנו הרבה יותר טוב. כבר התחלתי לחשוב על הקמת עסק של שרת לנושאי הניואייג כי אתם ממש מפספסים. הגב לתגובה זו 14.  כרמל החמודה הכתבה שלך מובילה     שרה,    19/11/05 16:09 כנקראת ביותר כרגע, ומאד יתכן שלבסוף, גם אני אצטרף לקוראים. הסיבה שמספר התגובות פה נמוך יחסית לכתבות אחרות כי אש בהיכל לינפושה וסוזן או נופר או זה המתחזה אליהן, לינפושה, עדיין לא נסוגו משדות הקרב האחרים, למרות שהם מנהלים שם קרבות יאוש מלאות קיטש קלישאות, ומעין חוכמה פילוספית מזויפת, שלינפושה מומחה לה ובועז משחק את החכם המשועשע הזורק דעות מהפכניות, לדעתו, להמונים הבורים. הציעי להם בבקשה להתרכז בדברים שהם מומחים להם, אחד תיקון מחשבים והשני אפיית עוגות. לגבי הכתבה שלא קראתי, אביע בקיצור את דעתי, למרות שיתכן שכתבת בדיוק את אותם הדברים. עקדת יצחק באה להראות שכדי להגיע לשחרור יש לבטל את ההתקשרות או כמו שזה נקרא בעברית ATTACHMENT. רואה כמה פשוט. הגב לתגובה זו          האיש עם הקעקועים ממשיך לרוץ         בילבי,    19/11/05 21:26 אחריך. הוא לא מתעייף לעולם. בטוח שאלה השטויות שעליהן אתה רוצה לבזבז את הזמן שלך ? הגב לתגובה זו              בכלל לא בטוח, למה את שואלת,             שריתי,    19/11/05 22:56 בטוחה שעל השטויות הללו את רוצה לבזבז זמנך? הגב לתגובה זו          לינפושה, נמאס כבר מהסגנון         אנג'ל,    19/11/05 19:00 המזלזל והמתנשא שלך! הגב לתגובה זו              אז אתה רוצה שאני יתאים את עצמי             לינפושה האחר,    19/11/05 20:04 אליך כדי שלא ימאס לך, למה שלא תתאים את עצמך אלי ואז נהנ ביחד כל זאת במידה ואתה הוא היא, אחרת תשכח מה שאמרתי. ועוד דבר אני לא לינפושה. הגב לתגובה זו              אני מסכים ולא אחזור על כך שנית             לינפושה,    19/11/05 20:00 אבל אני לא לינפושה. הגב לתגובה זו 13.  כבד את אביך ואמך לא טוב צא מהם     dafna57,  רמת-גן,    19/11/05 10:31 מילדות ברחתי מהורי,לא ידעתי מהי דרך טובה לכן הייתי שוב בלא טוב,ברחתי מהרע וניסיתי להגיע לטוב,גם בצעירות היגעתי לטוב לא ידעתי כי זה טוב וגם מזה ברחתי,ניסיתי גם לעשות טוב במקומות רעים אבל לא היצלחתי,היום אני כבר סלחתי גם להורי על מעשיהם,גם הורדתי את המעיל שהלבישו לי,הטוב לב שלי נשאר כי זה באופי הטבעי שלי.דפנה הגב לתגובה זו          דפנה תגובה מעניינת ונקודת מבט         ברברה אלה,    19/11/05 16:30 מיוחדת ומלאה חוכמה וטוב. שמחתי לקרוא. הגב לתגובה זו              ברברה שבוע-טוב ותודה לך דפנה  ל"ת              dafna57,  רמת-גן,    19/11/05 19:43 הגב לתגובה זו 12.  עקדה כמבחן רוחני     רוחי,    19/11/05 05:53 לכל אדם שפוי שהיה מתבקש לעקוד את בנו, פרשת העקדה נראת תמוהה עם לא דוחה. אם נבחן לעומק את הסוגיה אולי יתברר המבחן של אברהם? האם המבחן הוא שאנחנו כהורים חושבים שהילדים שלנו הם רכושנו ואנחנו כאחראים להם שולטים על גורלם? האם יש לנו שיעור להבין שרק אלוהים אחראי על כל יצור שנברא? אולי האחריות שלנו כהורים היא לאפשר לילדנו לעבור את המבחנים שלהם לפי תוכנית האל? ולאהוב אותם כמו שהם למרות שהם שונים. מבחן העקדה אינו מבחן הפנטיות של אברהם כךפי האל אלא אולי ההבנה העמוקה שהאל מחליט מתי יצחק ימות ואברהם מקבל את החלטתו אפילו שהוא התליין!! אברהם עושה זאת עם כל האהבה שיש לו ליצחק ובכך הוא הופך לשותף מלא של אלוהים ומקבל את תפקיד אב האומה. רק מנהיג גדול שיסכים להקריב את בניו אהוביו יוכל להתמודד במלחמה עם אויביו ולהציל את האחרים. האם אב ששולח את בניו לקרב לא נמצא במצב דומה? הגב לתגובה זו 11.  תודה רבה על הכתבה     הדס,  טורונטו,    19/11/05 04:49 כרמל, יישר כוח! אני בהחלט חושבת שיש הרבה לקחים ומסרים בפרשות השבוע של התורה ומקריאה בזוהר אפשר ללמוד המון על איך ליישם את המסרים בחיי היום יום ולסייע בהתפתחות רוחנית. הגב לתגובה זו 10.  איזה כיף לקרוא     קובי שומרון,  בריטניה,    19/11/05 03:00 ממש תענוג ניתוח חילוני מגניב שבאמת מקרב אל אוצרות היהדות תודה לך כרמל הגב לתגובה זו 9.  ממקומו של היחיד העצמי     תמר ושמעון,    19/11/05 00:40 כל סיפורו של עקדת יצחק מסופרת מנקודת מבטו חוויתו של אברהם אבינו, הוא בלבד. כל שאר הדמויות הן מגיבות פסביות למצב שאברהם מוביל מתוך עצמו, נכון שלכאורה האלוהים מוביל אותו, אך הם אלה קולות מילים מחשבות קריאות צוויים. המקור של כל התהליך של עקידת יצחק הוא בהכרח של עלית מדרגתו הרוחנית של אברהם ומדרגתם של יצחק ושרה ומכאן מקרינה חוויה זו על כל אדם ואדם, מכח תפיסת המציאות שלו הפנימית אל החיצונית והיא היא התפיסה הזו היא אמונה בעל כורחו המחובר למוכר ולנסיון האישי, בניגוד לתפיסת מציאות היוצרת מציאות שהיא אמונה בכלל המיטיב והטוב שאין הוא מסתדר אם ההגיון ורצף המציאות הנחוות שהוא נסיון החיים, הנביאים ידעו להוכיח את העם וראו את עיוולת האדם האשם בסבלו, שמוריד את המימד האלוהי להשפיע דין ולא חסד כדי להעלותו. אברהם הוא אשר ידע את השפעת החסד בבחינת האלוהות אשר רואה מעבר לזמנים ובוראת עולמות וזהו העתיד הפרטי והכולל. אברהם שמבנו יצחק היה מחובר לרצף הגנטי אנוכי ולראשונה חווה קונפליקט בין הרצון האנוכי שלו לשמור את בנו לעצמו ובין ההתמסרות שלו אל החסד האומר אין עצמך אלא רק אלוהיך אשר בראך בצלמו. על עצמו אברהם יוותר ואת שרה יהיה מוכן לחלוק פעמיים עם מלכים אמנם, למרות שהאלוהים מאוד לא אהב זאת, נכונותו של אברהם להקריב למען שלום וחסד הובילה אותו לקצה גבול הקונפליקט שבין האנוכי לכלל. ובנים ילדים הם החזית של ההקרבה העצמית הרי הורים מכוונים למסור נפשם וחייהם למען ילדיהם, ילדך הם האחר אך עדיין בו זמנית הם אתה שלוחה של האני, יוצאי חלציך הקרבת בנים היא העומדת בקונפליט שבין אהבת העולל התינוק חסר הישע והוא האחר, לבין אהבת האלוהים הכל יכול זהו לב ליבו של המוסר האלוהי והוא מוכיח לאברהם כי טוב הוא. כי מעולם לא הייתה כוונתו להפקיר את יצחק ואברהם אלא לפתור את הקונפליקט בנשמתו של אברהם, ושוב להראות לאנושות שאהבה אינה באה על חשבון, אלא היא אופקית ומתרבה ומקורה אינו מתכלה כסנה הגב לתגובה זו 8.  יש שיפור לעומת השבועיים     שפי,    18/11/05 23:46 הקודמים. תשתדלי להשתמש כמה שפחות במילה האינפלציונית ''רוח'' על הטיותיה – היא כבר כמעט לגמרי (בעצם תמיד היתה) אמורפית. שתי פרשנויות נוספות, אפשריות, לסיפור העקדה – אחת שלי ואחת של אמיר גלבוע (כמי ששמו יצחק יש לי אוסף גדול :) ): http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=1955091 הגב לתגובה זו 7.  עקדת יצחק - הספור שלא נגמר     יהודית,  ראשלצ,    18/11/05 23:28 מה רצתה ללמד אותנו התורה בספור העקדה? כל פעם שאני קוראת הסברים על הנושא, אני נשארת מתוסכלת יותר ויותר. בדברים שלך יש רמז לכך שבעצם כל הפרשה תמוהה ובלתי מתקבלת על הדעת. האם אברהם אבינו הוא דוגמא לקיצוניות הביטול של אדם בפני בוראו-בה הוא מאבד את האיזון בין האמונה להגיון. ואם כבר מדברים על תגובות - איפה התגובה של שרה אימנו שפתאום בנה נעלם מהאוהל לכל כך הרבה שעות, ואיפה התגובה של יצחק לכל הדרמה הנוראית שבה הוא השחקן הראשי? ובכלל למה התורקה מקפידה כל כך לקמץ בתאורים רגשיים? האם התמונה היא יותר גדולה מכדי שנוכל להכילה? הגב לתגובה זו          שאלות מצויינות. הרבה מאד רבדים         כרמל,    19/11/05 21:51 קיימים במדרשים ובזוהר. חכמינו לא פספסו את העדרה הזועק של תגובת יצחק ויש אינסוף פרשנויות לסיפור הזה. הגב לתגובה זו              לכרמל - האם יש סיכוי לחלק ב'             יהודית,  ראשלצ,    20/11/05 04:25 לפי תגובת הגולשים נראה לי שהרבה מתחבטים בנושא עקדת יצחק. האם יש סיכוי שתוכלי להרחיב את הדיבור בנושא? בתודה מראש הגב לתגובה זו                  חלק ב'                 כרמל,    20/11/05 09:27 לא נראה לי שתהיה מסגרת לחלק ב' אבל כמה ימים אחרי שכתבתי את העיבוד שלי לפרשה ראיתי שם משהו יותר חשוב מענייני הטבע והמוסר, עקרון הרבה יותר פשוט שאנחנו חווים ביומיום שאפשר לסכמו במשפט: you hurt the one you love. אנחנו מאד אחראים וזהירים ומנומסים כלפי זרים ולפעמים אכזריים וקשים מאד אל עצמנו ומרשים לעצמנו יורת מדי דווקא עם הקרובים אלינו, כאילו מענישים אנשים שאוהבים אותנו בגלל שאנחנו מתקשים להכיל את זה. אולי זה בעצם כל הסיפור. הגב לתגובה זו              הי כרמל טוב לפגוש אותך לידנו,             בראי הזמן,    19/11/05 23:22 אני עם יהודית בנושא, ובאמת מעניינת אותנו הפרשנות לתגובת יצחק ולהופעת המלאך. אולי תרחיבי על זה בהזדמנות. :) מה דעתך על הפירוש שלי להתגבר על ATTACHMENT? הגב לתגובה זו                  נראה לי שגם זה רובד אפשרי  ל"ת                  כרמל,    20/11/05 09:25 הגב לתגובה זו          יהודית יש לי הרבה מה להגיד         בראי הזמן,    19/11/05 16:38 ולענות בנושא זה אולם הנקודה החשובה ביותר לדעתי היא שמיכתה ב עד סוף תיכון הייתי מאוהב בבחורה בשם יהודית ומעולם לא אמרתי לה וכל פעם שאני נפגש בשם הזה ליבי עדיין מחסיר פעימה. גם כעת רק מלהזכר בה. הגב לתגובה זו              חן חן             יהודית צור,  ראשלצ,    19/11/05 19:16 כל השבת אני מתיסרת בכאבי תופת באזור הכתף והתגובה שלך גרמה לי לפרץ צחוק רציני[חלילה לא מזלזול] עשית לי את זה. אם אתה בקשר עם האישה הזו - או במידה תפגשו פתאום כדאי שתספר לה על כך. תמיד זה עושה לנו טוב , לדעת שמישהו כל כך אהב אותנו. מי יודע מה תגלה. בקשר לעקדת יצחק - אשמח לשמוע את תגובתך. הרבה שנים הסיפור הזה מייסר אותי. השבת היית לי איזה הארה בנושא. ואלה התובנות שהגעתי אליהם: אברהם חי בסביבה של אלילים וכל מיני טכסים פאגניים שבה הוקרבו קרבנות אדם וילדים. הוא עובר טרנספורמציה ומבין שיש איזה כוח עליון שמכוון את כלנו. אפשר רק לנסות להבין מה הוא חש כשזה היכה בו כמו מכת ברק. ההבנה הזו ,ההארה. אבל- יש אבל גדול יכול להיות שערכי המוסר החברתיים והאישיים מהסביבה בה הוא חי עדיין היו ספוגים בו עמוק בתודעה. תחושת ההתעלות הייתה כנראה כבירה והרצון לעשות איזה שהיא מחווה לכבוד הגילוי היה כבד מנשוא. ההיחשפות לטכסים הפאגניים חילחלו בו גם אם לא נרצה להודות בכך. עדיין אין יסודות לדת החדשה. ואברהם בהחלטת בזק מחליט שכדי להראות את גודל האהבה שלו לבורא ואת גודל ההתבטלות בפניו - לוקח את בנו היקר לו מפז ומביא אותו למזבח שבנה עבורו. בכל זאת ברגע של העקדה הוא חווה כנראה את ההארה השניה שלו בדמות המלאך - שבעצם יכול לייצג עוד חלק בתוכו שמתעורר לחיים שאומר לו שעליו לוותר על כל המנהגים הפגאניים לעניות דעתי כאן הונחה אבן הפינה ליסודות הרוחניים של היהדות והמוסריים. מכאן נסללת הדרך ליסוד החוקים המוסריים והחברתיים שנקבל בהר סיני. אשמח לשמוע תגובות. הגב לתגובה זו                  יהודית את ממש רצינית, למה כל                 בראי הזמן,    19/11/05 20:30 כך חשוב לך משמעות הסיפור, את בודאי לא דתייה כי אחרת כבר היתה לך תשובה זו או אחרת. ההסבר שלך בהחלט הגיוני, אבל אני לא הייתי מייחס לאברהם מבוכה ובלבול כה רציניים. לדעתי הסיפור מלמד שכל האהבות מ''סוג אני אומלל אם אין לי אותך'' שלנו למי שלא יהיה מפריעות לנו להמריא ולממש את הפוטנצייל שלנו. ואת סוג האהבת הכובלת הזו המותנת בנוכחות האחר על מנת להיות מאושר, אברהם יצא להכחיד אצלו עצמו. והתגלות המלאך כמו שאמרת היא הוכחה שהצליח פלוס נבואה עתידית. אוי יהודית יהודית... הגב לתגובה זו                      בהמשך לדברי                     יהודית,    19/11/05 21:56 כל אדם שהוא הורה לילד נחרד למקרא הסצינה הזו. זו הסיבה היחידה שאני מנסה למצוא הסבר מטאפורי למעמד הזה. בכל אופן ניסיתי. הגב לתגובה זו                          יהודית את חמודה, האוי היה                         בראי הזמן,    19/11/05 22:52 ליהודית האחרת. לא לך. נהניתי מהדו שיח:) הגב לתגובה זו 6.  שבת שלום  ל"ת      נהנתי לקרוא,    18/11/05 16:53 הגב לתגובה זו 5.  כרמל - יפיפה. תודה.  ל"ת      ת.,    18/11/05 15:07 הגב לתגובה זו 4.  לא רק בתורה יש אמת     בועז,    18/11/05 14:28 אברהם אבינו היה מוכן לישחוט את בנו, על מה ? בשביל מה ? חינוך אפשר לתת גם עים אהבה לא מסויגת, אהבה ללא גבול, ללא מכות ועונשים, בנחת רק עים הרבה תשומת לב כי מכות הם אולי מרתיעות , אבל גם מרחיקות כל אהבה ואהבה זו הדרך לחינוך הגב לתגובה זו 3.  נפלא!גדול!     לילי,    18/11/05 14:14 מייד חוזרת בתשובה הגב לתגובה זו 2.  לאן נעלם המאמר הקבלי בעל הסולם     דניאלה,    18/11/05 11:27 לא הספקתי לקרוא :( הגב לתגובה זו          בעל הסולם         יהודית,  ראשלצ,    18/11/05 23:36 בדף למעלה מצד שמאל מופיעה משבצת ליד ''חפש''. תכתבי בעל הסולם ותלחצי על חפש. שם תמצאי את המאמר ועוד הרבה אחרים. הגב לתגובה זו          כרגע הוא מתחת לאייקון של         בא על המברגה,    18/11/05 11:50 ''אלוהים אוהב קיטש''. הגב לתגובה זו              הוא לא שם  ל"ת              דניאלה,    18/11/05 12:45 הגב לתגובה זו                  הנה לינק לכתבה מקווה שהוא עובד                 הדס,  טורונטו,    19/11/05 04:46 https://www.makorrishon.co.il/nrg/cgi-bin/nrgprint.pl?channel=channel_newage הגב לתגובה זו                  אז                 בא על המברגה,    18/11/05 12:53 שאלוהים יעזור לך :). הגב לתגובה זו 1.  מקסים.  ל"ת      קוסם,    18/11/05 10:52 הגב לתגובה זו