תגובות עד כה: 40 תגובות, ב- 15 דיונים. הוסף תגובה 15.  עדית,     מ,    09/01/06 22:07 בעצם מה שאת אומרת, זה: ''ייקח לנו עוד שנים רבות לקבל את אזור הדמדומים שבו [אדם] מנסה להכיל את [חווה] של החיבור בין [גבר] ל [אישה]. בין הלב לראש.'' או, עכשיו זה נשמע יותר הגיוני! סת א ם, מה פתאום הגיוני? בסך הכל כתבת את דפי הבוקר שלך, מקווה שאת מרגישה עכשיו יותר טוב. נישבע לך, אם לא הייתי יודע, אפשר היה לחשוב שזה מכתב התאבדות. שמרי על עצמך ואל תדאגי, בסוף יהייה הכי טוב. הגב לתגובה זו          ירמי התבלבלת בכתבה. וגם פירסמת את התגובה הזו  ל"ת          בכתבה של עדית,  תחת השם:דפנה,    11/01/06 21:19 הגב לתגובה זו              בועז המתחזה לירמי,משעמם... וירוד...  ל"ת              אוהדת של ירמי,    12/01/06 14:43 הגב לתגובה זו 14.  כרגיל, עונג שבת     מודי,    09/01/06 13:55 ישר כוח כרמל, תענוג לקרוא את מאמריך. העושר הפנימי שלך והשלווה מוקרנת בטקסטים והקריאה בהם לא רק מעשירה ומחכימה, אלא גם נעימה. כל הכבוד הגב לתגובה זו 13.  כשרק התחילו ללמד אותי ''תורה''     ברוס לי,    08/01/06 17:08 בכיתה ב', היה נדמה לי שחוץ מבני ישראל לא היו יותר עמים, כל העמים שמוזכרים נשמעו לי כמו איזה משהו רע שצריך להשמיד. קשקראתי את המאמר, נהיה לי דז'ה- וו קטן. מה, מאז קיין והבל ועד יוסף ומשה לא נולד שום עם? פעם ראשונה של קארמה של קבוצות? לא היו סינים? ובכל זאת הם לא ירדו מצריימה, למקום הצר של הנפש, והצליחו להיות עם אפילו יותר גדול. והם גם לא עושים ברית מילה :) המחמאות שכרמל מקבלת פה בתגובות מוצדקות ואני מצטרף אליהן במחמאה משלי. חסרה לי התייחסות לסיבות. הגב לתגובה זו          רמות תודעה ופרדוכס הקרבה         כרמל,    09/01/06 00:41 אנחנו נחשפים לרוב לרמת התודעה של היהדות שמבדילה בין ישראל לבין עמים אחרים. במקורות חסידיים קובליים ההפרדה אינה ברמה אתנוצנטרית של גזע או לאום אלא משל לקבוצות שמחוייבות להתפתחות רוחנית במודל זה או אחר. חלק מהעמים שאנו מצווים להשמיד הם בכלל משל לקליפות בנפש. אני לא זוכרת שטענתי מעולם שאנחנו היחידים או הראשונים במשהו. סוג הטענות הזה גם לא מעניין אותי. מה שמסקרן אותי זה מדוע קל לנו כל כך לשמוע דברים במשוגים של תרוביות זרות ולחשוב שהם מקסימים ואיננו מכירים את הרעיונות המקבילים במקורות שלנו. אולי בגלל שהם מסתתרים מתחת לסימבוליקה מאד עתיקה שקשה לפתוח ושגורמים מסורתיים יותר בכלל מכחישים. זה עוד ממד של פרדוכס הקרבה. ככל שאתה קרוב למשהו קשה לך לראות אותו כפי שהוא ויותר קל למכור לך את אותו רעיון במסווה של תרבות אקזוטית זרה. הגב לתגובה זו              לכרמל             ברוס לי,    09/01/06 19:45 מה שהתכוונתי להגיד מתייחס דווקא להתפתחות רוחנית, ולא לפשט. הסיבה לחוסר העניין בתורה היא, שהיא מוסתרת ומנוכסת ע''י הממסד הדתי, ומלבד הסיפור כפשוטו, אין נגישות גם לסוד. ובהקשר של פרשת השבוע הזו, מה זאת אומרת מחויבות להתפתחות רוחנית במודל זה או אחר? ולמה לסינים מתאים מודל אחר מזה של יהודים? או במילים אחרות, מיהו יהודי? כשיתחילו ללמד את זה בבית הספר, אפשר יהיה לא רק לראות את ה''קרוב'', אלא אפילו לחיות אותו. ובא לציון גואל. וסתם סקרנות, חלק מהעמים שהם לא משל לקליפות בנפש, מה איתם? הגב לתגובה זו              לכרמל             רזית,    09/01/06 09:54 קל לנו לקבל תרבויות אחרות כי הן לא דורשות מאיתנו דבר, לא משכנעות לקיום מצוות, ולא מנסות לכפות עלינו אמונה. האנטגוניזם התפתח כלפי היהדות בגלל התנהגות של גורמים דתיים בחברה הישראלית ובגלל תחושת הכפייה שיש לציבור החופשי. וחוץ מזה יש הרבה מה ללמוד מתרבויות אחרות. 1000 דרכים לשמיים. הגב לתגובה זו 12.  נאה דרשת     ליהו,    08/01/06 12:28 אשמח לדעת עוד על המקורות של הדרשה הנ''ל הגב לתגובה זו          לאילו מקורות אתה מתכוון?         כרמל,    09/01/06 00:37 הדרש מקורי. :) הגב לתגובה זו 11.  בא לי להקיא ממך     משה,  חיפה,    08/01/06 07:13 תתבישי לך, עם גוף עירום את מתעסקת בתורה? כופרת שכמותך. את רחוקה מתורה ומיהדות, ה' ישרנו מכופרים כמוך. את מזכירה את המתיוונים, אספסוף שכמותך. הגב לתגובה זו          דווקא להקיא ממך         בא לי,    08/01/06 21:52 ומצורת ההתבטאות הבהמית שלך. אם אתה ''יהודי'' אולי עדיף להיות ''לא יהודי''. אבל, זהו, שאתה לא. אתה סתם אדם פאנטי ושטוף בשנאה. אין לזה וליהדות קשר. אל תשלה את עצמך. הגב לתגובה זו          חתיכת תת אדם פרימיטבי         זנזונת,  בת משה,    08/01/06 14:17 אתה כופר אתה רחוק מיהדות אתה אספסוף בא לי להקיא ממך הגב לתגובה זו          ההסמכה ההוליסטית, לקראת הסנהדרין ההוליסטית :)         מה זה?,  מה זה?,    08/01/06 11:09 הכל כאילו כזה, כאילו... הכל משל ונמשל כזה כאילו... הכל כאילו... מתי מביאים את התרופות? הגב לתגובה זו 10.  בושי לך     יצחק,    08/01/06 01:32 התנך אינו ספרות או קארמה הגב לתגובה זו 9.  מאמר מעולה להתפתחות אישית.     יוסי.ש.,  ראשלצ,    07/01/06 22:25 בכלל, אני עוקב כל שבוע... תודה. הגב לתגובה זו 8.  מרתק. תודה ושבוע טוב     זוהר,  ירושלים,    07/01/06 22:22 מעניין מעשיר וכיף לקרוא את הפרשנות שלך על פרשת השבוע. לאט לאט אני רואה תמונה רחבה יותר של התורה ושל הקשר בינה ובין החיים שלי והחיים שלנו כקולקטיב. כל הכבוד, מאחל לך שתמשיכי לכתוב ליצור ולהפרות את עצמך ואת האחרים... אמן הגב לתגובה זו 7.  תענוג שבת     פז,  באר שבע,    07/01/06 15:01 תודה רבה לך על פרשנות מרתקת, קולעת, קולחת תמציתית ומדוייקת, הרבה זמן אני מצ'וטט בנט ועוד לא פגשתי פרשנות כזו יפה, וכזו המרגישה אמיתית כמו שאת עשית תודה. נ.ב: מה זה המקום שאת לומדת בו.....? הגב לתגובה זו          המקום שאני לומדת בו:         כרמל,    08/01/06 01:04 http://www.bayitchadash.com/ הגב לתגובה זו 6.  תודה לך כרמל שמזכירה לי השינוי     dafna57,  רמת-גן,    07/01/06 11:35 שהיגעתי לניסים אמון הייתי עדין עבד ומשרתת,ביום שאמר לי ניסים ''את ''רחמים'' תוצאי ממך'' גרם לי באותו רגע להפסיק להיות עבד,באתי הביתה ואת הגורם לי להיות עבד גורש מביתי,ביום שגם התחלתי לאהוב את עצמי גרם לי להפסיק להיות משרתת. מהנסיון והידיעה והמודעות שלי אני בטוחה כי מי שטוב תמיד אלוהים לידו,מי שרע זה אחד שעדין לא הוריד את קליפות ה''בצל'' או אגו והגאוה שגורם לפעול ברעות ,תוצאות של רעות לא ''גזר דין'' קל,אם לא ניקיתי לגמרי את ההתמכרות שגרם להרבה סבל זה ממשיך לפעול אפילו שמפסיקים ''סם'',אם הגוף סובל אז הנפש לא פעל נכון,שהנפש טוב אז הגוף מתחיל להפסיק לסבול,שהבריאות מתחיל לפעול אז הנשמה מתחיל לצאת מה''תא'' הנעול,מרגע זה כל הזמן אלוהים איתי. כרמל וכולכם שבת-שלום ושלוה.דפנה הגב לתגובה זו 5.  תודה על המאמר המרתק.     שירה,  ת''א,    07/01/06 11:31 לצערי אני לא רואה את מאמריך כאן כל שבוע. אשמח לקרא את פרשנותך על כל פרשה ולא בדילוגים ... אז אולי בקשה צנועה זו תעזור לקרמה הקולקטיבית של קוראים? תודה גדולה הגב לתגובה זו          דוקא כן         המיידעת,    07/01/06 14:22 כרמל כותבת כל שבוע על פרשת השבוע הגב לתגובה זו 4.  קארמה בעיברית בבקשה     יוחנן לוי,    07/01/06 07:06 הכותב הנכבד לא מצא מילה עברית? גורל, יעוד, הגב לתגובה זו          אין מילה מדוייקת זה מעבר לכך         כרמל,    08/01/06 01:06 זה הרעיון מאחורי מידת הדין בקבלה, מה שצריך קלרות קורה בדיוק, אתה מקבל מהחיים את האתגרים כמידתך. הגב לתגובה זו 3.  הנאה צרופה     יגאל,    06/01/06 20:47 כרמל תודה הגב לתגובה זו 2.  לכרמל     קשת,    06/01/06 14:18 קודם כל תודה על הטור המעניין והמעמיק שאת כותבת כל שבוע. רק הערה אחת יש לי להעיר על השימוש הלפעמים מאולץ של מושגים מתוך הפילוסופיה ההודית לתוך התפיסה היהודית. אני מודעת לזה שזה מקובל להשאיל מושגים כמו ''התעוררות'' (תרגום שלBuddhi), ''מצבי תודעה'' (תרגום של dhamma מהתורה הבודהיסטית) וקרמה, ולהכניס אותם לתוך שיח אחר לגמרי, שלא ממש תואם את המשמעות של המושגים הללו, אבל לא ברור לי מדוע יש לך צורך לעשות זאת? מדוע להשתמש בהם בצורה שאינה תואמת ממש את משמעותם? האם זה הופך את התוכן של הטור ליותר פופולרי? בעיני, ורק בעיני, אם התוכן של התפיסה היהודית אותה את מציגה לא תואם לתורה ממנה את שואבת את המושגים, או שתסבירי את משמעות המושג, ואז תגידי למה את משאילה אותו, או שתשתמשי במושגים בעברית שיותר מתאימים לתפיסה אותה את מביאה. שימוש לא נכון, הוא קצת מרגיז, ובעיני מתייחס בהתנשאות מסויימת למסורת ממנה את שואלת את המושגים. אני לא בטוחה שעירבוב המושגים, עושה צדק למסורות השונות. כל מושג כזה טעון במשמעויות עמוקות, וכדאי לקחת זאת לתשומת הלב. רק דוגמא קטנה, השבוע השתמשת במושג קרמה וכתבת: ...''הקארמה היא לא רק קארמה אישית אלא קארמה של קבוצת נשמות''. לפחות איך שאני מכירה את המושג קרמה (ואולי אני טועה, אז תקני אותי), לא תתכן קרמה קולקטיבית. קרמה משמעותה פעולה שאדם עושה, והוא היחיד אשר חווה את הפירות שלה. ומה הכוונה כאן בשימוש במילה קרמה: ''אותו בור שיוסף נפל אליו, שהוא רק משל למקום של מצרים, הוא חלק מהקארמה שלנו''. שבת שלום. הגב לתגובה זו          קשת, יש לך דוגמא         שבת שלום,    07/01/06 13:55 לפעולה שאדם עושה ושאינה משפיעה על אחרים או על הסביבה? או להבדיל- פעולה שאדם עושה ושאינה מתייחסת אל או מושפעת מנסיבות סביבותיו וקרוביו? האם ישנה עשייה (הגשמה של פוטנציאל קרמטי) שאחרים אינם חווים יחד איתנו (גם אם אחרת מאיתנו)? הגב לתגובה זו          ישנם דעות שונות לגבי קרמה קולקטיבית וכלל לא ברור         גמיש בגוף,  ובמחשבה,    07/01/06 03:07 והחלטתי שלא קיימת. הגב לתגובה זו              להבנתי             מושגים,    07/01/06 14:06 קרמה מוגשמת היא תמיד משותפת, יחסית, מתרחשת באינטראקציה בין לבין, במפגשים, ולכן גם מתקשרת למעגלים קולקטיווים הגב לתגובה זו                  לא חייב אינטרקציה, מחשבה וכונה יוצרת קרמה לא המעשה                 ירמי,    07/01/06 17:19 עצמו, כך שאני יכול לחשוב מחשבות לגבי עצמי ובזה ליצור קרמה בלי שום אינטרקצייה, לדוגמא, לחשוב ולהתכון בהתמדה להגביר את יכולת ההבנה והתפיסה שלי יצרו קרמה שתוביל לסידרת פעולות ומצבים שישכללו את היכולת המנטלית שלי. ולהפך, אי התכונות לשפר את היכולת המנטלית שלי יובילו לפעולות וקרמה שאין בהן כדי לשפר את יכולתי הרוחנית. הגב לתגובה זו              קארמה קולקטיבית.             Yossim,    07/01/06 09:42 אינני מוצא כל פסול בהשאלת מונח מתרבות אחת לתרבות אחרת והשלכתו לקונספציה שונה מאשר ממנה הוא נשאב. אינני זקוק למציאת הוכחות לקיומה או אי קיומה של קארמה קולקטבית. שהרי מלכתחילה הרעיון הבסיסי הוא פונקציה של אמונה ואיננו מושג מדעי בעל הוכחה מציאותית. החשוב הוא שלמושג עצמו ישנה משמעות המגדירה רעיון או תפיסה ספיציפית ומוכרת. ההרחבה של מושג והתאמתו לתפיסה רחבה יותר בתרבות שונה, באה למרכז את קו המחשבה בתפיסה המורחבת ולשוות אותו לזו של הצרה. במקרה שלפנינו,ההשלכה מהנפש הבודדת והתפתחותה, לנפש הקולקטיבית בהווצרותה של אומה. במיוחד נכון הדבר ביהודות הקושרת את הבודד והרבים למרכז כובד אחד. הגב לתגובה זו          עוררת בי תגובה         פר=פרית,    06/01/06 17:27 לקשת האם אנו זקוקים לשפה אחרת ולתרגומים ? כאילו אין בשפתינו ביטויים הגדרות וסמלים מתרבותינו. ללא בודהה לא הייתה המילה ''התעוררות'' בשפה העברית? לולא בודהיזם לא הייתה התיחסות למצבי תודעה בכתובים שלנו? ובאשר לקארמה- בספר הנפלא ''גורלן של נשמות'' יש עדויות רבות על קארמות קבוצתיות ושיעורים קולקטיבים הנארגים בהסכמה וכל נשמה טורחת על השיעור וקטיפת הפירות שלה והכל משתלב להפליא. הגב לתגובה זו          דיוק         כרמל,    06/01/06 17:09 עד כהמ שאני מכירה את הרעיון, אולי אל בפילוסופיה ההודית, אבל בהחלט קיים רעיון כזה ביהדות של ''קרמה קולקטיבית'' כאשר מעשים טובים עודפים של אדם אחד מכסים על החסרים אצל חברו. אני חשובת שהרעיון ''קרמה'' מאד ברור לאנשים בעוד שאם אקרא לזה ''מידת הדין'' אצטרך להסביר מה זה ולהסביר את המקבילה שלו לרעיון הקרמה. אני מנסה לקצר ולעשות תרגום בין מסורות, מצטערת אם זה גורע מתחושת הדיוק שלך, אנסה להתחשב בעניין. הגב לתגובה זו              אהבתי מאד את מה שכתבת             חלי,  צפון,    07/01/06 10:49 אני התרגשתי בקוראי את מה שכתבת - ואהבתי את החיבורים שעשית בין היהדות לבין ההתייחסות העכשווית - וההסתכלות על הדברים ''מרחוק'' בצורה חכמה ומעניינת. עשית חיבור בין עבר להווה - וזה בהחלט מכוון את מי שרוצה לעתיד שהוא אופטימי יותר, ושהוא יכול לכוונו ברגישות ובאמונ ה (בעיקר פנימית אך בכך שמישהו מלווה אותנו - ואנו לא לבד). אי אפשר להפריד את הפרט - עם כל הכבוד לאינדיווידואליזם - מהכלל. אנחנו קשורים לסביבה שלנו - וכל הזמן מנסים למצוא את ''המקום הבטוח'' בסביבתנו. לא תמיד אנו מרגישים את המקום הזה כבית - ואז בגלל אי הנוחות אנו מתחילים לנוע (ושוב מתחושת הגלות הסובייקטיבית שלנו שגם היא קיימת)- כדי לחפש את ''הנחלה'' הבית שלנו, היכן שהכי נוח לנו, עם האנשים שאוהבים אותנו שאנו אותם , שמבינים אותנו אנו מבינים אותם ושנוח לנו בחברתם. תבורכי כרמל . זה רק מעורר אותי ללמוד ולקרוא עוד על היהדות (אני מרוחקת שנות אור מכך). תודה הגב לתגובה זו              תודה על תשומת הלב             קשת,    06/01/06 20:58 ותוספת לגבי המושג ''קרמה''. אני מבינה את ה''קלות'' בשימוש במילה קרמה, אשר נפוצה יותר משימוש במושג ''מידת הדין''. אבל זו בדיוק היתה כוונתי. אלו לא אותם המושגים, ולכל אחד ''שק'' משמעויות ואסוציאציות שונות. לדעתי, אם נותנים פרשנות לטקסט ממסורת מסויימת, אולי כדאי להשתמש בביטוי המתאים, להסביר אותו ול''הכניס'' אותו לשימוש ולתת לו את מקומו הנכון. יש בזה יותר יושר אקדמי למושג היהודי ולמושג ההודי והבנת כל מסורת בתוך הקונטקסט בה היא נוצרה. ערב טוב. הגב לתגובה זו                  Shevet Achayot Gam Yachad                 Davy Bogomoletz,  Brazil,    07/01/06 01:12 Keshet, at yoter midai ''modernit'', beodsheCarmel,ledaati, post-modernit. Hahevdel hu bediuk ze, sheat dogelet betchumim mugbalim beod sheCarmel meyatzeget emda shel 'trans-territoialism'. Kach sheein laachat lishmoa bekol chaverta Ein po shgiot o tauiot, ela emdot shonot legamrei. Veein efsharut shel pshara bein a modernism vehapost modernism. Davy, meBrazil הגב לתגובה זו 1.  שמחה גדולה למקרא הדברים     אברי,  גוש עציון,    06/01/06 12:46 זו הפעם השניה שאני קורא אני פרשנותה המיוחדת והרגישה של כרמל, המסוגלת לגשת לכתובים ללא דיעה קדומה ולתת לכתוב להדהד בתוכה ומשם לייצור. חשתי נהאה רבה למקרא הדברים, ולאו דווקא בשל הסכמתי לכל רעיון או לכל שיוך של רעיון לכתוב, אלא בעיקר בשל צורת הקריאה. בובר בנאומיו המפורסמים על היהדות קבע שניתן ללמוד תורה רק מתוך דיאלוג עמוק עם הכתובים, ובמבן זה כרמל היא הרבה יותר תלמידה של בובר, מאשר של הרבי שלה, מרדכי גפני. בעוד שהאחרון רותם את הכישרון שלו למסע הטפה פשטני, הנה באה תלמידה שלו ומיישמת להפליא את חזונם של בובר רוזנצוייג וגדולי המורים החסידיים. למרות שאני שותף לביקורת העולה כאן על העולם הדתי (למערי כבר המון זמן להיות אדם דתי איננו מבטיח דתיות ורוחניות), עליה לתת דעתה על גילויי רנאסס בתוככי עולם זה. המשיכי לגרום לנו הנאה עם שלהי ימי המעשה ורגע לפני שאנו זוכים לחוות מימי מעיינה של שבת. הגב לתגובה זו          ומעדות אישית אוסיף כי         יפה,    07/01/06 10:33 יש בכך משום החטאה, בלשון המעטה, לומר על הרב גפני כי הוא רותם את כשרונו למסע הטפה פשטני. נכון הוא שיש להקדיש עצמך להקשיב מאד לרב גפני מגיע למקומות המקודשים הנפלאים של פרשנותו. והוא מגיע וזהו תענוג עילאי. הגב לתגובה זו          לתשומת לבך         כרמל,    06/01/06 17:10 הרב גפני עשוי להתפס כפופוליסט כאשר צופים בו מול קהלים גדולים אבל הוא איש עמוק ורציני שלימד אותי לעשות את המהלך הזה באחריות. מזמינה אותך לבוא ללמוד איתנו בקבוצה קטנה ולהיווכח בהבדלים. הגב לתגובה זו              אני מכיר את מורך             אברי,    07/01/06 18:58 מבלי להיכנס לפרטים אני מכיר את הגותו של מורך - כך שההזמנה שלך מיותרת. אין לי כל ענין להכנס איתך לויכוח על תורתו, אישיותו וכו'. לא הוא נושא הדיון, אלא היכולת להחיות בתוך עולם היהודי את אותם ''עצמות יבשות''. מבחינתי אם צורת לימוד שאת מבטאת כאן, היא תוצר השפעתו, אז אני ''שותק''. ואני חוזר ומציע לגלות רגישות לקולות הרעננים העולים בתוך העולם הדתי, החוזר ומגלה את דתיותו. רוחניות משמעותית מאתגרת ואותנטית לא פחות מזו של ''בית חדש'' או של ''המקום''. כרמל - שימרי על הרעננות, ועל לב פתוח וקשוב, ואנו נמשיך ונשמח למראה הכתובים. הגב לתגובה זו