תגובות עד כה: 51 תגובות, ב- 24 דיונים. הוסף תגובה 24.  רעיון מבריק שיחקתם אותה     איתי,  מרכז,    03/04/06 13:09 איזה מזל שיש כמה אנשים חושבים כמוכם,תודה אמיתית ללא ציניות ברור שאני בא לפסטיבל סופסופ רוחניות חוקרת ולא עוד מינגל-גינגל שיטחי ומתימר כמו בומבמלה /סגול/שנטיפיפי הגב לתגובה זו 23.  שלא ''תחמיצו'' ותגלו אהבה מהי?- פנינה מאור     פנינה מאור,  כפר סבא,    02/04/06 15:04 במקו בו ניפגשים הקטבים יש אהבה במקום בו האגו הנפוח של כל אחד מנסה לגמד את האגו של השני יש החמצה. כתלמידה בבית חדש אני יודעת שג'ובו בא מתוך החיפוש אחר האיחוד, אחר החיבור אחר אהבה. מאחלת למשתתפי ג'ובו שלא יחמיצו את הרגע, שיתחברו לצניעות שמציע תהליך ניקוי החמץ ואכילת המצה וימצאו במיצוי את התכלית בטוחה ומאמינה במטרה שלכם פנינה מאור הגב לתגובה זו 22.  מטרת הדת הגעה להארה חופשית \ שלטון היררכי     שמואל הנביא,    02/04/06 00:20 בפסח זה בדיוק הזמן לחפש את ה אפיקו-מן . האפיק שלו ---מן (מהו) מה היא הדרך שלי ... כל זאת מחפשים בפסח . מי שמוצא מקבל מתנה :) כך היהדות מעבירה את המסר ע''י החוויה . הגב לתגובה זו 21.  מעניין     דור,  ת''א,    01/04/06 16:01 שהפסטיבל הראשון שמחבר בין יהדות לבודהיזם מתקיים דווקא מעבר לקו הירוק בשטחים הכבושהים בהם מתקיים שלטון אפרטהייד שבו מאתיים אלף יהודים נהנים מזכויות יתר ו4 מיליון פלסטינים מדוכאים עד עפר. זה יהדות או בודהיזם? הגב לתגובה זו          אני לא יודע אם זה בודהיזם, אבל זה בטח לא יהדות ...         שי,  תל-אביב,    02/04/06 02:06 ואני מתכוון לתכנים ולא לאיזשהם סממנים פולקלוריסטיים מעוותים (סליחה על ההתבטאות הגסה). הגב לתגובה זו          האדמה שייכת לאדמה והשמיים לשמיים  ל"ת          שמואל הנביא,    02/04/06 00:09 הגב לתגובה זו 20.  ייחודיות(לשי)     אבי,  תל אביב,    01/04/06 09:56 לכל עם או פרט יש ''מסוגלות''להיות טוב או רע ,בהתחשב לכך שליהודים יש את מורשת עשרת הדיברות ומוסר הנביאים שהיא אכן תופעה ייחודית בזמן הקדום ,אנחנו בהתנהגותנו כיום נחשבים רשעים ביחס לעמים אחרים שאין להם מורשת מוסר ומתנהגים לא פחות טוב מאיתנו ,מעניין אם לעמים אחרים היה את עשרת הדיברות כמורשת עבר ,כיצד היו מתנהגים? הגב לתגובה זו          עלינו לשאול את עצמנו         שי,  תל-אביב,    02/04/06 02:15 האדם נוטה להשוות את עצמו לאחרים ובזה הוא לפעמים מפספס את עצמו, בעיקר בגלל העובדה שהאחרים זה לא הוא. כנ''ל לגבי היחס לעמים אחרים - ההשוואה שלנו צריכה להיות ביחב לפוטנציאל שלנו. אכן, אנחנו, כביכול, רחוקים מאוד ממימוש עצמי קולקטיבי שלנו. אנחנו אמורים לשאול את עצמנו למה ואיך זה קרה לנו? והשאלה היותר חשובה - איך מתקנים את זה? זה לא קשור לעשרת הדברות דווקא. עלינו להבין את מהלך ההיסטוריה הלאומית והעולמית בתחום הרוחני והמוסרי. לצערנו, לא לומדים את זה בבית הספר, לא בבית, לא באוניברסיטה ולא בסדנאות מודעות למיניהן. אז מאיפה נדע? שאלה טובה! - צריך להתאמץ. המידע קיים ולא צריך ללמוד ''קבלה'' בשביך זה. נכון שמעט מאוד אנשים יכולים ויודעים ללמד, אבל זה מתרחב לאט לאט. חוץ מהעבר וההווה, יש לנו תפקיד עצום שקשור לעתיד - לעתיד הפרטי, הלאומי והאוניברסלי. האחריות לכך מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו שמבין את זה. על הפתרון עלינו לעבוד ביחד ולא לחוד. אני מאמין שאנחנו בדרך הנכונה ... הגב לתגובה זו          לעמים אחרים היו את עשרת הדיברות         Hist,    01/04/06 21:16 כל עשרת הדיברות מקורן במקורות קדומים יותר, כגון חוקי חמורבי. וגם להודים היה כתב חוקתי בשם מנו סמריטי אשר הקדים את עשרת הדיברות בכמה אלפי שנים. הגב לתגובה זו 19.  מהיהדות ה''דיכאון'' לא פעל,מהבודהיזם שיחררתי ה''אושר''     dafna57,  רמת-גן,    01/04/06 02:04 את ''עשרת-הדיברות'' אני מחזיקה, את הפרוש של התנ''ך יש לי מפרושי, מתורת הזן והבידוהיזם שיחררתי את ה''חופש'' שלי,המאסטר ניסים אמון לימד אותי איך להיות ב''עצמאות'',מאז אני חיה רק את ההווה,כאן ועכשיו אני מאושרת,פעם אמר לי משפט יפה וטוב,''אם טוב בדקה הזאת בעוד עשר דקות יותר טוב,למדתי גם ב''רע'' לראות ה''טוב''. דפנה הגב לתגובה זו          השיעבוד להווה         שי,  תל-אביב,    02/04/06 01:47 השיעבוד להווה נוטל מאיתנו את משמעות החיים שנובעת מהחיבור לכלל, מהשייכות לחיים הכלליים, מהעבר ומהשאיפות הקולקטיביות שלנו לעתיד. ה''אושר'' שלי כאן ועכשיו הוא לא אמיתי כל עוד אני לא יכול להיות מאושר גם כשאני מחובר למציאות גדולה יותר שכוללת גם טוב וגם רע. זו לא חוכמה להתנתק מהמציאות ולהרגיש טוב. ה''אושר'' הגדול יותר הוא לחיות בתוך המציאות המסובכת ולהיות מאושר באמת. לזה אפשר להגיע בלי מאסטרים. יש לנו את זה בגנים. צריך רק למצוא את הדרך. זה לא פשוט, אבל אפשרי. הגב לתגובה זו          הבודהיזם הוא הפסיכיאטר הכי טוב שפגשתי :)  ל"ת          שמואל הנביא,    02/04/06 00:10 הגב לתגובה זו 18.  כתבה יפה מאוד, תודה לאסף  ל"ת      אסף,    31/03/06 18:09 הגב לתגובה זו 17.  what's the connestion between the tibet     shamaia,  angel,    31/03/06 12:53 nation and the jewish nation? no connection, just another bullshit, like most things in this mador הגב לתגובה זו 16.  the christians or the westerners     avaramov,  giva'at ramo,    31/03/06 12:52 don't get confuse with buddhism cause they are confident about themselves they have been around they know where buddhism comes from, and they don't want to go there only few weak or confused jews are massing up with buddhism הגב לתגובה זו 15.  a lot of bullshit and confusion     nisim,  veniflaot,    31/03/06 12:49 no jew who respect himself or herself will fall into the shallow trap of comparing judaism to buddhism הגב לתגובה זו 14.  הקשר הוא בין בודהיזם לחסידות, לא יהדות     צחי,  ירושלים,    31/03/06 08:57 החסידות היא רק זרם אחד ביהדות,ואכן יש דפוסי חשיבה דומים. אבל גם הם שונים. החסידות הדגישה מאד את החוויה, וכך גם הבודאהיסטים המערביים (שונים מאד מהבודהיסטים האותנתים). אך גם החסידות לא הזניחה את השאיפה הפשוטה לעשות את הרצון האלהי, גם כשאין חוויה. החרות האמיתית יכולה לבוא רק באמצעות הרצון להיות עבד ה', כפי שביטא זו היטב ר' יהודה הלוי, ''עבדי הזמן עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי''. הבודהיזם שואף לחוויה, ולכן החרות המושגת תמיד תהיה זמנית, מחווייה לחוויה ולא משהו תמידי. הגב לתגובה זו          הארה=להתחבר לצד האלוהי\נמסטה         שמואל הנביא,    02/04/06 00:14 רוב תכלית הבודהיזם הינה להתחבר לצד המואר שלי דרך הדרך . דרך ההבנות שמתקבלות מן החוויה\הוויה . תירגולים פיזיים - קארמה יוגה ותרגולים מנטליים =תפילה\מדיטציה\למדות -להפוך למודם של האלוהים . הגב לתגובה זו          אין קשר בין בודהיזם לחסידות         שי,  תל-אביב,    31/03/06 14:15 חוץ מהעובדה של עבודה על הצד הרוחני שבאדם. החסידות היא מרכיב בהבנה הפנימית של הקשר בין האדם לאלהים. אני לא בטוח שתאור זה נוגע גם לבודהיזם ... - אשמח להבהרות ממישהו שבאמת מבין. הגב לתגובה זו              תגובה לשי             צחי,  ירושלים,    31/03/06 17:05 אני לא בוחן את הדברים על-פי הטענות המוצהרות של החסידות. אין לי ספק שהדבר שמניע את החסידות הוא החיפוש אחר החוויה הרוחנית. צריך להכיר חסידים מקרוב כדי להיווכח ומצד שני לא להיות מתוך זה הגב לתגובה זו                  בשום זרם של היהדות לא מחפשים חוויות רוחניות                 שי,  תל-אביב,    02/04/06 10:05 למתבונן מן החוץ המחפש חוויות רוחניות נראה שהיהדות היא עוד אוסף דעות ואמונות שמטרתן לעשות את האדם מאושר. ואם כך, אם אני משיג את האושר או את החוויה הרוחנית בדרכים אחרות, הרי שאני לא צריך את היהדות. לא כך הוא הדבר - באופן ציורי, העולם האנושי התחיל בגן עדן (לא בעדן עצמו אלא בגן שמסביב), כשהמטרה היתה להגיע לעדן. הפיספוס הרציני של אדם וחוה גרם לבריאת הבחירה בין הטוב לרע. מטרת העולם נשארה כמקודם - להגיע לעדן, רק שמאז נוספה עוד מגבלה קטנה אך חשובה - עלינו להגיע לשם מתוך בחירה חופשית. עשרים הדורות הראשונים מאז אדם וחוה מלמדים אותנו שהעולם לא יכול להגיע לעדן על ידי עבודה של הפרטים על עצמם - הפיתויים גדולים מדי. הצורך ליצור אומה, או כלל, שיצליח לחיות את האידיאל ויחבר בין השאיפה הרוחנית לחיי המעשה בכל רמות החיים המעשיים, הביא ליצירה טבעית של עם ישראל. עלינו להגיע למצב שבו אנחנו מחובר לאידיאה האלהית שמחיה אותנו ומצליחים לבטא זאת כעם בחיים החברתיים. החסידות היא פן מסוים שנוצר במשך השנים כדי שישתלב בתוך העבודה הכללית והפרטית. לא צריך להכיר חסידים אלא להכיר את החסידות - את עומק המחשבה הפנימית שלה. הסתכלות מבחוץ משבשת את האמת, כי היא משאירה אותי כבול לדעותי הקדומות. העולם נמצא בתהליך שמתחיל בבריאה ומסתיים באחרית הימים. כולנו, על דעותינו ואמונותינו, חלק מהתהליך הזה. הידיעה הזאת מגבירה את האחריות שרובצת על כתפינו ללמוד, להבין, להשתנות, ... לחיות. הגב לתגובה זו                      shay, no good to smoke too much  ל"ת                      avi tzanani,  hatikva,    04/04/06 18:42 הגב לתגובה זו 13.  מה אדם לא דתי לא מגיע לא לילמוד לפי דרכו     nissimlev,    31/03/06 08:51 מה אדם לא דתי לא מגיע לא לילמוד לפי דרכו אדם המחפש את אלוהים אלוהים יבוא לקראתו בכדיי לעזור לו כעט החברה מסביבו הם אלו שמחזקים אותו להיות קרוב לבורא שברא אותו וחיי וקיים בתוך נשמתו שהוא השם הקדוש אז מה שיש בכל הדתות שמסביב אלו כמו כוכבים להעיר בלילה את הדרך אבל אלוהים עעצמו הוא האור הגדול מעל הדת והדרך היא שלו ועל זה אדם צריך לעעבוד בכל מאודו נפשו וליבו ואז אור קטן יתחיל להיתקרב השם הוא ברוך וגם מברך כולו אהבה ושיהיה ברוך זה המקרב את הזולת אליו גורו או מורה או רבו אחריי הכל כל אחד נולד עם מתנת חלקו רק שימצא מוצא להתחיל את דרכו והוא ימצא גואל למען השם באהבה . הגב לתגובה זו 12.  ההלכה היהודית נוקשה לא מוסרית ומרחיקה יהודים מהדת     דעת אמת,    31/03/06 07:58 תקראו ותשפטו.באתר דעת אמת יש מאמר על המוסרהיהודי ומאמרים נוספים כמו מעמד החילוני בהלכה היהודית ושלא נדבר על מעמדה הנחות של האשה.אין פלא אם כן שיהודים נאורים המכירים את הפגמים המהותיים בהלכה מיואשים מהאפשרות שתשתנה ובוחרים באלטרנטיבות אחרות. הגב לתגובה זו          קיום המצוות הוא לא המטרה ביהדות         שי,  תל-אביב,    31/03/06 14:23 ''דעת אמת'' ולא רק הם, אלא גם הרבה אנשים המכנים עצמם דתיים ואשר חיים לפי כלל כללי ההלכה היהודית לפרטי פרטים, לוקחים את ההלכה כמרכז החיים. אינני בא לבטל את ההלכה והמצוות, אך הם אינן המטרה, אלא אמצעי. כאשר מתייחסים אל המצוות כאל המטרה, מגיעים בהכרח למסקנה שהכל שטויות, כי מה יוצא מזה לאדם - אם כל החיים הם רק ציות עיוור למשהו שכתוב. לא מתקבל על הדעת שאלהים דורש ממני לעשות כל מני דברים שנראה שעבר זמנם, כאשר הוא לא צריך את זה בכלל. בגלל שהטענה הזאת נשמעת צודקת, הרי שחייב להיות כאן משהו יותר גדול ויותר עמוק. המטרה היא המימוש העצמי של הפרט, של העם ושל העולם. בלי להבין את הרעיון שעומד מאחורי המהות הקיומית של עם ישראל ומגמת העולם ואיך כל העסק מתחבר - הרוח והחומר, הקודש והחול, האידיאל והמעשה, למדרגת חיים שלמה, אין הרבה ערך לכל עשייה כלשהי. נהפוך הוא - האמונה שהעשייה היא המטרה, מקטינה את האדם ואת השליחות הקולקטיבית והפרטית של כולנו. הגב לתגובה זו              שי, ברצינות שניה,             ל.פ.,    01/04/06 07:46 אם המצוות הן לא המטרה, אלא ''מימוש עצמי של הפרט, של העם ושל העולם'' ואם מצאתי לעצמי דרך יותר טובה למימוש עצמי מאשר לא לאכול חמץ בפסח ועוד כל מני דברים כאלה (למשל ויפאסנה, או טיולים בטבע, או תרגוליפ סופיים) אז אני רשאי להפסיק לקיים מצוות (כי המטרה היא העיקר)? הגב לתגובה זו                  הכל תמיד ברצינות                 שי,  תל-אביב,    02/04/06 01:40 לפני שמדברים על מצוות צריך לדבר על המימוש העצמי ... הויפאסנה, למשל, ''מנקה'' אותי אבל לא ממלאת אותי (אם אני חושב שכן, זו אשליה). המימוש העצמי של האדם לא נובע מעצמו אלא מהשייכות שלו. השייכות של האדם נותנת לו זהות, מהות ועוצמה. אנחנו חלק מעם ישראל. כל אחד ואחת מאיתנו שנולדו לאמא יהודיה הם כאלה, גם אם ינסו לשכנע את עצמם שלא! זו המציאות! כחלקים מעם ישראל, יש לנו פוטנציאל עצום בתוכנו שבתוכו מקופלים עוצמות של קיום נצחי, של כשרון רוחני ויכולת השפעה (עובדות הסטוריות). אם אני מחליט שלא להיות שייך ולא לנצל את הפוטנציאל שטמון בי, זו אפשרות שאני בהחלט יכול לבחור בה, אבל עלי לדעת ש''מימוש עצמי'' אמיתי לא קשור להחלטה הזאת. העבודה על התודעה והמודעות העצמית הרחבה קודמת לכל קיום מעשי. אם אתה רציני באמת, אני מוכן להרחיב ... הגב לתגובה זו 11.  אולי בודהיזם קשור לקבלה, אבל מה בין קבלה ליהדות?     אורי וייס,    31/03/06 04:38 כפי שהבהיר זאת היטב ליבוביץ' יהדות הינה דת של פרקסיס, של קיום מצוות. בין כל מיני תנועות שמציעות ספורט אמצוינלי כזה או אחר לבין יהדות אין ולא כלום. הגב לתגובה זו          בין ה''קבלה'' הדיזנגופית ליהדות יש מרחק גדול         שי,  תל-אביב,    31/03/06 14:29 גם פרופ' לייבוביץ ז''ל הוא לא חלק מהקו המרכזי הרחב של העולם היהודי. יהדות איננה דת של פרקסיס, ולמרות שלייבוביץ' אומר זאת - דעתו איננה תואמת את הדעה הכללית של העם לדורותיו. אני מסכים לדבריך - ה''קבלה'' המוצעת ברחוב לקהל הרחב איננה אלא ''ספורט אמוציונאלי'' - אנשים מרוויחים כסף מלמכור לאנשים אשליות עם עטיפה רצינית לכאורה. הגב לתגובה זו              קבלה הינה הדרך לקבל לתוכי את האלוהים .             שמואל הנביא,    02/04/06 00:17 להפתח עד כדי כך שאוכל להכיל כמה שיותר אור . זאת העבודה ...ויש לה כנראה יותר משיטה אחת . תפילה ,תשובה ,צדקה ,תרגולים פיזיים,צומות ,חגים ,שמחה,עצב -הדרך דרך החוויה . הגב לתגובה זו                  מכרו לך אשליה עטופה בקצת אמת  ל"ת                  שי,  תל-אביב,    02/04/06 13:17 הגב לתגובה זו 10.  עם נבחר     עמית,    31/03/06 01:25 גם העם הטיבטי רואה עצמו כעם נבחר הגב לתגובה זו          מהי שליחותו הלאומית והאוניברסלית של העם הטיבטי?         שי,  תל-אביב,    31/03/06 14:31 מהי ההסטוריה שלו? איך היא נוצרה? מי נתן לעם הטיבטי את שליחותו? הגב לתגובה זו 9.  עד מתי תפסחו על שתי הסעיפים ?  ל"ת      שאלה,    31/03/06 01:01 הגב לתגובה זו 8.  jew-bu     ofir,  בת ים,    31/03/06 00:50 אור כתבה חזקה מאד!ישר כח! הגב לתגובה זו 7.  Jewbu( Judaism and Budhism     Henri,  USA,    30/03/06 23:51 It is interesting that one can remain a Jew while practicing Budhism, but becmes a '' Goy'', or a non Jew if he believes in Jesus (or as he was called in Hebrew Yeshua) a jewish Rabi in the first century הגב לתגובה זו 6.  אור זוהר פנוי?  ל"ת      נינה,    30/03/06 23:44 הגב לתגובה זו 5.  כמו שהשתלטנו על המהפכה הבולשביקית     זקן ציון,    30/03/06 22:26 וניסינו להשתלט על הממשל האמריקאי, עכשיו הבודהיזם המערבי כמעט בידינו. הא הא הא הא הא !!! הגב לתגובה זו 4.  חבל שבסימפוניה הגדולה של החיים     אייל,    30/03/06 17:31 העם היהודי קצת מזייף עם כלי הנגינה שלו...יש לנו כל כך הרבה חוכמה לתת לעולם ויכולת להיות הגורם המרכזי בתיקונו הפנימי והחיצוני.. נ.ב הייתי בהופעה בפסטיבל סגול של הלהקה שהמרואיין חבר בה(גורו גורו) וזו היתה אחת ההופעות הטובות שראיתי... מומלץ! הגב לתגובה זו 3.  יופי של כתבה.  ל"ת      תודה,    30/03/06 17:08 הגב לתגובה זו 2.  וואט??     מצב תודעה,  אבטיחי,    30/03/06 14:45 ''לידה של תודעה חופשית הנובטת מתוך מצב התודעה של הטיט, הלבנים, הקישואים והאבטיחים'' ???!!!??? מה, זאת בדיחה? הגב לתגובה זו 1.  הכותב מפגין חוסר הבנה ביהדות     שי,  תל-אביב,    30/03/06 13:17 לצערי הרב, נלקחת היהדות במובניה החיצוניים (כולל מה שנקרא בפי העם ''הקבלה'') ולא הפנימיים המחשבתיים. ברמת המוסר הכללי האוניברסלי יש קשר בין היהדות ובין תפיסות עולם שונות במערב ובמזרח. ישנם גם תחומי מחשבה רעיוניים המשותפים לכלל אנשי הרוח והתודעה בעולם, אך הם מתבטאים באופן שונה בצד היישומי שלהם. אך מי שמנסה להיות אמיתי עם עצמו ואמיץ מספיק לבדוק את עומקם של הדברים, ישנם תחומי מחשבה ותודעה השייכים לאומה הישראלית בלבד (למרות שזה נשמע תמוה). בתחום זה, שהוא המבדיל אותנו משאר האומות והאמונות והדעות בעולם ומייחד אותנו (כמו שלכל אומה ואמונה יש תחום המייחד אותה משאר האמונות והדעות) אין כל דמיון ובטח לא שוויון בינינו לשאר העמים. ייתכן ותגובה זו תעצבן חלק מהקוראים. אשמח להתמודד עם תגובות ענייניות שבאות מהראש ולא מהבטן. Let's face the reality ... הגב לתגובה זו          מלך=מוח לב כליות\כבד;         שמואל הנביא,    02/04/06 00:22 רק השילוב בין המוח והבטן ומה שמתחתיה מביא את התשובה שנכונה והמאוזנת . הגב לתגובה זו          שי,         טאו,    30/03/06 17:16 השאלה היא לא אם אנחנו מיוחדים, כי ברור שאנחנו לא מיוחדים בהיותנו מיוחדים - כי כל עם מיוחד. השאלה היא לדעתך אם אנחנו מיוחדים במיוחד, כלומר היחוד היהודי הוא משהו יותר עמוק (או גבוה) מזה של עמים אחרים. האם אתה חושב ככה? הגב לתגובה זו              היחוד היהודי             שי,  תל-אביב,    30/03/06 20:38 אייל ניסח זאת יפה, לדעתי, בתגובה מספר 4. התשובה, בכל מקרה, איננה קשורה לדעתי האישית, או לדעתו של מישהו אחר - אנחנו, כך אני מקווה, מעוניינים באמת האובייקטיבית (עד כמה שניתן להגיע אליה) ולא בדעות פרטיות. עלינו לבחון באופן פנימי ואובייקטיבי כיצד נוצר העם היהודי, מהי מהותו ומהו יעודו בעולם. את התשובות עלינו לחפש בעומק התודעה הקולקטיבית הלאומית שלנו ולא בדעה הפרטית שלי או של כל אחד אחר. לא כל התשובות נגישות, אבל עלינו לדעת שהן קיימות. הדרך לאני הקולקטיבי דומה מאוד לדרך אל האני הפנימי. המסקנות שמגיעים אליהן בסוף הן שאכן, לשמחתנו ולצערנו, אנחנו מיוחדים במיוחד ואכן, היחוד היהודי הוא פוטנציאל גבוה ועמוק יותר מבחינה רוחנית ומעשית שקיים בעם ישראל ומכאן שגם האחריות שלנו למימוש הפוטנציאל הזה גדולה יותר. - העולם תלוי בנו! בינתיים, לצערנו (כמו שכתב אייל), אנחנו מפספסים עם כלי הנגינה שלנו - מחפשים את עצמנו בחוץ במקום בפנים. בסוף נמצא, אבל נצטרך לעבור הרבה בשביל זה ... הגב לתגובה זו                  איכות נשמתית                 יהודית,    31/03/06 13:39 בעיני היחוד לא בפילוסופיה או בתיאולוגיה וגם לא ''בתפקיד''.בוודאי שלא בלאומנות. אמרו כאן נכון- לכל אחד וכל שושלת יש תפקיד ואין אחד גבוה עמוק או חשוב מתפקיד אחר, כל התפקידים באים יחדיו ובתלות הדדית. התחושה שלי היא שיש איכות חישה מסוימת של הנשמה, שקשורה לחוייה של קדושה. אולי קדושה בטעם מסוים שמוביל להגשמה מסוימת. אם זה נכון -יש רובד או ערוץ או נקודה אחת ספציפית שבה קיים יחוד שניתן לקרוא לו ''יהודי''. לפניו ריקות אחדותית שבה לחלוקה ולתכונה אין משמעות או קיום מציאותי. ואם כך, ''יהודי'' הוא חלק מתכונות החוויה של הנשמה והמשמעות הרוחנית שלה נטועה בתהליך התגשמות הנשמה דרך חוויות משותפות על פני הארץ. שבת שלום הגב לתגובה זו              טאו             מאו,    30/03/06 19:34 אנחנו מיוחדים בזה שאנחנו עם הסגולה. ככה אלוהים אמר. יחד עם זה, אנחנו גם ממש גזענים. הגב לתגובה זו                  ''עם סגולה''                 נוטה לבודהיזם,    30/03/06 21:51 הביטוי הזה לא חייב להיות גזעני. קודם כל ניתן להתגייר ולהצטרף לעם הסגולה הזה. שנית, מה שחשוב הוא הפן המעשי של השימוש במושג. ומהבחינה הזו אין שום הכרח שיתקיים יחס שלילי למי שאינו חלק מהעם סגולה הזה. הגב לתגובה זו                  עם סגולה                 שי,  תל-אביב,    30/03/06 20:47 את הגזענות הוספנו לעצמנו בדורות האחרונים כתרוץ טוב לעובדה שאנחנו מפחדים להתמודד עם היחוד שלנו. מומלץ לנסות פעם להבין את המונח ''עם סגולה'' ... מציע להסביר 'סגולה' מלשון 'מסוגלות' - יש בנו פוטנציאל מיוחד. אין כאן שום גזענות אלא תכונה טבעית שקיימת בבריאה הזאת שקוראים לה ישראל. זה לא פשוט להודות בזה, כי זה מחייב - הרבה אחריות! הרבה מאוד אפילו ... ובינתיים, אנחנו מפספסים בגדול. אבל מה שבטוח ... אנחנו בדרך הנכונה - גם אחרי ארבעים שנה של הסתובבות במדבר, התחלף הדור והעם הגיע ליעד. השאלה שעלינו להציב לעצמנו - האם אנחנו רוצים להגיע ליעד או להמשיך להסתובב? הבחירה אצל האדם הפרטי - חופשית, כידוע! הכלל בכל מקרה ממשיך למיולי יעודו ותפקידו. הגב לתגובה זו                      טוב לקרוא את התגובות                     אני,    31/03/06 01:10 ולראות שיש כאן עוד אנשים שחושבים על יהדות במובן הרוחני שלה . לפעמים זה מרגיש כאילו אתה לבד בעניין הזה . הגב לתגובה זו                          מחשבות על היהדות                         שי,  תל-אביב,    31/03/06 14:33 היהדות איננה רק רוחנית, היא השילוב האולטימטיבי בין הרוח והעשייה, בין האידיאל לחיים. אל תדאג, אתה לא לבד. לא רק זה אלא שאנחנו מתקדמים לכיוון הביחד החדש ... הגב לתגובה זו