תגובות עד כה: 87 תגובות, ב- 27 דיונים. הוסף תגובה 27.  כרגיל את מוכיחה שאת חודרת בדיוק לנקודה שנוגעת... יפהיפה  ל"ת      חתול,  סמוראי,    06/04/06 09:24 הגב לתגובה זו 26.  כרגיל כיף לקרוא אותך ועוד פן לפרשה     גיל,  ירושלים,    05/04/06 14:24 מעניין לקרוא גם כאןhttp://www.02net.co.il/Site/templates/inPage.asp?catID=125&docID=25399&subID=517 הגב לתגובה זו 25.  אשרך אשרך!     אהד,    04/04/06 23:53 המשיכי בעבודת הקודש הגב לתגובה זו 24.  המקרה: מרק ה'     כבוד למילים,    04/04/06 14:11 קשקוש בלבוש. למילים יש מקור ויש סיבה, הן לא לגו. ואם כן, אז למה ''מקרה'' הוא לא: הקרם - ניבאה או ברולה? המרק - עוף או עדשים? קרמה - שמפו או מרכך? רקמה - בדואית או הודית? מה, רק 4 אפשרויות? הם רק רצו להמציא שטויות. יש עוד. אשם זה משא או שמא מאש? מדוע מועד זה מודע, ולא דומע או עמוד? או מעו''ד,או ודע''ם? כמה שטויות אפשר להמציא על בסיס כל כך רעוע? הגב לתגובה זו          כי המילים שהצעת הן בעברית מודרנית         כרמל,    04/04/06 23:26 זה עובד רק בלשון הקודש. זוהי ההנחה המופיעה בכוזרי, שהשפה היא אינה שרירותית במקרה הספציפי הזה אלא מבטאת את האנרגיה המהותית של הדבר, וזו הסיבה אגב שהיא נחשבת לשון קודש ויש המסרבים לדבר אותה. את לא חייבת להאמין בזה אבל כך אני דורשת והדבר פותח עבורי שערים עמוקים מאד להבנת מהויות של דברים, כשמשהו עובד בשבילי אני מקבלת אותו. הגב לתגובה זו 23.  תשואות חן חן לה     דניאל,    04/04/06 02:06 ברכת מעלה מעלה גם לך ! קראתי בהנאה וחשבתי לעצמי שהא.ש.ם., הוא גם בבחינת מ.ש.א. הקשור לא.מ.ש.. חיבוק. הגב לתגובה זו 22.  שאלה לכרמל     שגית,  ארה''ב,    03/04/06 10:20 כרמל שלום תודה על כל הכתבות הנפלאות , אני מתמוגגת בכל שבוע כשאני קוראת את הפרשנות הנפלאה ומאירת העיניים והלב לפרשות השבוע , תודה . הייתי שמחה אם היית מתיחסת מתוך ראיית העולם שלך לשאלה שעולה אצלי מאד חזק לאחרונה . אני גרה כבר שנתיים בארה''ב במקום שיש מעט יהודים וישראלים . בארץ לפני שבאתי לכאן הייתי בנתיב הרוחני במשך כמה שנים . עשיתי עבודה אנרגטית מאד עוצמתית עם התפתחות עמוקה של מודעות . פה בארה''ב קשה לי מאד להרגיש התחברות אמיתית לאנשים , גם לאלה שעושים פה עבודה אנרגטית . אני שוברת את הראש אם זו אני שלא רוצה קשר אמיתי איתם בגלל הבדלי תרבויות , או שבאמת יש הבדל מהותי , אנרגטי מעצם היותם לא יהודים , מהבחינה שיש תדרים שונים , וכוכ , לא מבחינה גזעית חס וחלילה , אין לי שום דבר נגד אף אחד פה . אני פשוט חווה שוני כל כך עצום בין החוויה הרוחנית שהיתה לי בארץ לבין מה שאני חווה פה , ואני פה כמעט שלוש שנים . מה דעתך ? חווית פעם משהו דומה ? אני נורא מתחבטת איך להתיחס לעצמי ( : תודה המון אהבה - שגית הגב לתגובה זו          מכיר את כאבך..         חתול סמוראי,  טוקיו הקטנה,    06/04/06 08:48 שגית היקרה, גם אני חי בחו''ל וגם אני מרגיש את הניתוק ואפילו (אולי אני רק אני מפרש את זה ככה) ניכור. אגב, שלדעתי נובע מפחד עמוק מהשונה - אבל זה כבר נושא אחר. מה שכואב לי הכי זה שנדמה שכלום לא נשאר לאורך זמן. אפילו החוויה הכי קרובה עם אדם אחר, נשארת בסוף רק אצלך בתור זכרון אישי, אין.... לא יודע איך לקרוא לזה... חוויה מתמשכת עם קבוצה של אנשים אלא כל התנסות נכלאת בתוך בועה של בדידות(=המציאות היומיומית) וכך את מוצאת את עצמך בלי יכולת להמריא הלאה בעזרת האחר. בכל מקרה, חשבתי על הנושא רבות, וכך אני מתאר את זה. קראתי השבוע גם את מה שכתב תומר פריסקו על קבלה, משם עוד על השכינה, ובהחלט, יש צער בנתק שבגלות. בנושא אחר, פסח בפתח וגם אני בתור יהודי/ישראלי בגולה התחלתי להרגיש מה אומר החג הזה עבורי. וגם אני התחלתי לתהות בנוגע ליהודים - האם באמת אנו נבדלים? גם אני לא מאמין בתורות גזע, ומצד שני מעולם לא היה לי רזוננס אמיתי עם משהו שלא יהודי בסופו של דבר. אולי אני סתם משלה עצמי. אבל הנושא מעניין, ומורגש במיוחד עכשיו בתקופה שלפני החג. הגב לתגובה זו              תודה ( :             שגית,  ארה''ב,    08/04/06 12:39 טוב לדעת שישנם עוד שחווים דברים דומים ( : חג שמח שגית הגב לתגובה זו          הי שגית, אני מזהה את החוויה שאת מדברת         כרמל,    03/04/06 11:41 עליה גם אצלי. יש תדר שונה לקבוצות נשמות שונות, לעם, לאנשים שעוסקים בתרגולים שונים... זה נפלא שאת מספיק רגישה אנרגטית כדי לחוש בזה. השאלה שאני התלבטתי בה בזמנו היא מה המשמעות של ההבדל הזה עבורי. האם ראוי שאחפש אנשים שהתדר שלהם דומה לשלי או פשוט אלמד ליצור חיבור ולעבוד עם תדרים שונים משלי? זה משהו שאת תצטרכי להתנסות בו עבור עצמך מן הסתם. הגב לתגובה זו              תודה כרמל             שגית,  ארה''ב,    08/04/06 12:38 זו בדיוק השאלה שלי ( : ואני ממשיכה בבדיקה חג שמח והרבה אהבה ( : שגית הגב לתגובה זו 21.  יופי של שיעור     תמי,    02/04/06 20:55 ואני מצטרפת לקריאה להוציא ספר בנושא! הגב לתגובה זו 20.  תודה כרמל (-:     שמעונה מדימונה,  ירוחם,    02/04/06 18:59 שבוע טוב (-: הגב לתגובה זו 19.  חוצפנית     משה,  חיפה,    02/04/06 06:50 שימי כיסוי על גופך ואחר כך תכתבי דברי תורה. דברייך טמאים משום שאת טמאה. את לא יודעת לפרש את התורה את מעוותת ומסלפת. לכל הקוראים: הזהרו מדברי כופרים. מי שרוצה לשמוע דברי תורה אמיתיים שילך לרב מוסמך ולא לאיזה חשפנית באינטרנט. הגב לתגובה זו          מסכן משה, היצרים המודחקים שלו עולים על גדותיהם         והוא מת מפחד,  להתפתות,    03/04/06 03:45 מעניין לכמה יצאניות וחשפניות הוא הולך בשבוע ואחר כך שונא את עצמו. מסכן ופתטי. אולי איזה הקרבת קורבן של בעל חיים יעזור, יה משה, העיקר שלא יהיה בסוף קורבן אדם להדחקות שלך. הגב לתגובה זו          אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו         שי,  תל-אביב,    02/04/06 17:51 תנסה פעם לפתוח את הראש ולקרוא את מה שכתוב. אין תמונות וגם לא ציורים במסורת הכתובה (אפילו לא ספרות). הרבנים המוסמכים שלך יאשרו לך לקרוא בלי להסתכל בתמונה. ההתקדמות הרוחנית בעם ישראל הצליחה בזכות הקריאה והביקורת (שורש ב.ק.ר.), אם יש לך טענה מסודרת, נשמח להתמודד איתה. וגם אם אין לך זה לא נורא, פשוט חבל על האנרגיות שלך ... הגב לתגובה זו          ידעת שאין כיסוי על גופה ובאת להציץ?...אתה רוצה לינקים..?  ל"ת          בועז@לב,  ת.א.,    02/04/06 15:20 הגב לתגובה זו          אז למה אתה חוזר לפה כל הזמן? :)  ל"ת          החשפנית,    02/04/06 09:26 הגב לתגובה זו 18.  כרמל, האם קיימת אפשרות כי אותם הקורבנות     כוהנת בדימוס,    01/04/06 23:22 אינם מסמלים בהכרח שחיטה של חיה פיסית אמיתית, אלא אספקטים של אישיות, פחדים, דפוסים, אמונות שגויות וכו'. וכי השחיטה שלהם מסמלת דרך של חקירה, עבודה עם דפוס או אמונה..... כלומר אני מבינה שבית המקדש באספקט הרוחני הוא הנקודה שבלב, כלומר האם יתכן כי מדובר בהקרבה רוחנית בלבד - במעלות רוחניות בלבד... (הרי לא הגיוני שבית המקדש הוא סוג של בית מטבחיים). יותר מזה, מדוע האלוהות, האחדות, שדה האהבה האינסופי הזה דורש קורבנות? אם נדרשו בעבר קורבנות מדוע היום איננו נזקקים לכך (הרי גם בעבר היו תפילות ומדיטציות)? בקיצור, בפסקה האחרונה התחלת לפתוח בעיני משהו מעניין... חבל שסיימת את המאמר בה הגב לתגובה זו          עדיף להתמודד עם הכתוב מאשר לחפש פתרונות צדדיים         שי,  תל-אביב,    02/04/06 18:11 השאיפה הכללית של עם ישראל הייתה ''חדש ימינו כקדם'' ו''לשנה הבאה בירושלים הבנויה'' - הכוונה הפשוטה במילים אלה היא בניין האומה הישראלית בארצה ברוח, בעשייה ובמוסר הפרטי והכללי, כאשר בשיא השאיפה הקונקרטית נמצא בניין בית המקדש שעניינו המרכזי הקרבת קרבנות. זה נכון בלא לימדו את רובנו המוחלט בבית הספר (ולא בשום מקום אחר)את ההגיון מאחורי הקרבנות האלה, אבל זה לא אומר שאין כאן הגיון. האדם מורכב מצד רוחני וצד חומרי. כאשר האדם חוטא (= מחטיא את דרכו למימושו העצמי הפנימי), מתברר לו שה''אני'' החיצוני (האגו=גאוה) השתלט עליו ו''הזיז'' אותו מדרכו הרוחנית. במובנים הפנימיים יותר - נפשו הבהמית, הטבעית החיצונית, התגברה על נפשו השכלית האנושית. התיקון והשיבה לדרך הוא הקרבת הנפש הבהמית כקרבן, כאשר האדם אמור להרגיש כאילו בו ממש מתבצעת העבודה. בשרשרת הקיום - דומם, צומח, חי, מדבר, קיימים שלושת המצבים הראשונים (דומם, צומח, חי) במצבם הטבעי ללא כל יכולת בחירה לגבי מילוי הפוטנציאל שלהם בעולם. הצומח ישאר תמיד צומח ואפילו באותו המין, כנ''ל לגבי הדומם והחי. לאדם ניתנה יכולת בחירה בין טוב ורע והוא יכול שלא למלא את יעודו. אדם שחטא יכול להתעלות באמצעות סיוע לחי לעלות ממדרגת חי למדרגה יותר גבוהה בכך שהוא משתשמש באש שניתנה מגבוה לסילוק מדרגת החי לתועלת גבוהה יותר. האש היא יסוד שמשנה את המציאות באופן מיידי - שורפת ומכלה. האש היא גם אנרגיה שעולה למעלה. יש הבדל בין אשה (אש ה') ל''אש זרה'' שבאה מן האדם. האש שבאמצעותה מקריבים את הקרבן באה מתוך הציווי האלוהי ומטרתה להעלות את החי ואת האדם למדרגה הרוחנית שלשמה הוא נברא. הקרבן הוא תיקון והעלאה של המציאות. הנושא כמובן מורכב יותר ומתפרט לסוגי העבודות השונות בבעלי החיים ולמעשה גם בצומח ובדומם שמועלים על גבי המזבח. ההנחה הראשונית צריכה להיות ששום דבר בתורה לא נכתב סתם וכל פרט נצרך. חוסר ההבנה של מישהו מאיתנו איננה מבטלת את הכתוב. ישנם נושאים שלגביהם צריך פשוט להתאמץ יותר הגב לתגובה זו          למה לא נדרשים?         אאא,    02/04/06 15:06 לא שמעת על קורבנות השלום? האם תושבי שדרות אינם קורבן כדי שאת ושכמותך תוכלנה לשבת בבית קפה בתל אביב? יתכן מאד שרעיון הקורבנות מלמד כי רוב ההכרעות בעולם סובבות סביב רעיון המשחק סכום אפס. מישהו,או משהו,צריך לשלם. הגב לתגובה זו          כן נראה לי שזה כיוון מעניין לדרוש בו..         כרמל,    02/04/06 00:02 בקשר לסיבה שאל דורש קורבנות, אז זהו ששוב מדובר באיזו רמת תודעה את חווה אלוהות. זו את שדורשת מעצמך לשים לב בכל פעם שאת לא מודעת ולעשות משהו בקשר לזה. לחוות יחסי דורש-מבצע עם האל זו לא רמה שמתאימה לרמת התודעה הנוכחית שלנו אבל אולי פעם היה צריך להסביר דברים ככה. בכל קרבה יש הקרבה של משהו. לכל בחירה יש מחיר. אולי הקורבנות מסמלים את זה. ענייניך עם האל הם דבריך שבינך לבין המציאות שלך. בינך לבינך הנעלה יותר. הגב לתגובה זו 17.  שוב תודה.     שיש,    01/04/06 22:56 מחכה לספר. הגב לתגובה זו 16.  המחשבה הנהדרת שלך     תמר ושמעון,    01/04/06 19:57 כרמל אנחנו אוהבים את המחשבה הנהדרת שלך, ובכך שאת מזכירה לכולם שהתנ''ך אינו כתבים סתומים ולא רלוונטים מעולם עתיק וחשוך, וגם לא פנטזיה מיתולוגית אלה מראה לנפש ולנשמה האנושית, כל כך קשה לברר את המציאות הפנימית המופשטת, לתפוס את האנרגיות הרוחניות שמפעילות אותנו, ולהאמין שבעצם המציאות נתונה בידנו, במקורות העמוקים הנרחבים של העולם הרוחני שאנחנו חלקו וכולו עולמות מאוד מאוד קרובים. והמפתח לעשות את הטוב ולהעניק ולקבל את הטוב ללא התנגדות ופחד. אם ניבנה את זה, זה יתקיים הגב לתגובה זו 15.  לא זאת אף זאת:     המקובל האלוקי,    01/04/06 19:42 יניקת החיצוניים אכן דבר קשה וקשר הדוק בינו לבין עניין עיגולים ויושר שהרי עיגולים הם מנהגינו הדפוסיים ואילו היושר הוא הפורץ דרך חדשה ומיילד את ההפרש. זרימה כמנהג עממי המזרח אכן היא עיגולים ויש לעשות כדי להנהיג קו של יושר וב''ה להעפיל למעלת ישרי לבב כמאמר הראי''ה קוק זצ''ל. הגב לתגובה זו          אני לא יודע מה אתה לוקח         אאא,    02/04/06 15:02 אבל זה חזק מאד. הגב לתגובה זו 14.  כרמל שבוע הבא תורך להביא קצת ביסלי ובמבה     החברותא,  בחצר של גפני,    01/04/06 17:28 או כמה בורקסים תחליטי את הגב לתגובה זו          מה כואב לך?         תמר ושמעון,    01/04/06 20:03 ונניח שאינך מאמין למסרים של כרמל. אתה כבן אדם אנושי, אני רואה אותך מיחל לתשומת לב ליחס של כבוד והערכה, אני רואה אותך מביט על חבריך ובני משפחתך או בפני סתם אנשים זרים, מהדק את החולצה, משיר מבט על המראה ומקוה ליחס של אהבה. אז מה כואב לך? מה אתה לא מבין? מדוע קשה לך להקשיב בלב תמים גם לאלו שאינם דומים לך? תבחר לפתוח את הלב והמחשבה, אתה לא חייב להסכים עם כרמל, לפחות תעלה שאלות מענינות, ותר על לשון הרע, הגב לתגובה זו              תמר ושמעון תודה שאתם רואים אותי כולכך טוב             14,    02/04/06 03:40 הזלתי דימעה שקראתי את התגובה המרגשת,אני כבן אדם אנושי קורא וכותב במחברת את כול תגובותיכם,כולכך התרגשתי שפניתם אלי ,אני המום וניפעם שהיטבתם לראות איך אני מהדק את החולצה כפי שאני תמיד נוהג,תמיד חשבתי שאף אחד לא מבחין בזה,או כשאני מביט במראה ואומר כן כן ותר על לשון הרע,כואב לי נורא לאכזב אתכם ,למרות כול מאמצי אינני עומד בדרישותכם ואין דבר מתסכל מזה. אני לא מבין איך איכזבתי אותכם??? בברכת כבוד והערכה אני מספר 14 הגב לתגובה זו              תמר ושמעון היקרים-מה כואב לכם בעצמכם?             אין גבול לטמטום,    01/04/06 22:07 החברותא, רצה להתבדח. להתבדח. נקודה. אז על מה כל המתקפה חסרת הרסן ? ותרו על לשון הרע, אתם בעצמכם. ואם כבר, לשם מה הדביקות הזוגית שאתם מנופפים בה ? לעורר בחילה ? ומה זו השפה האינפנטילית שאתם בוחרים להשתמש בה ? בושה למדור, בושה לזוגיות המשועממת הגב לתגובה זו                  החטאתם בגדול                 תמר ושמעון,    02/04/06 22:15 ושוב יושב לו אדם מול צג המחשב, שלא מעיז לחסוף עצמו ושופך קיטונות ארס על אנשים שאינו מכיר בכלל, מה, אין לך אומץ להתיחס ברצינות אמיתית על ההשפעה והאחריות שיש לכולנו בני האדם אחד כלפי השני? אתה או את באמת מאמינים שלמילים אין השפעה על המציאות והאושר שלך? חכמת המוסר האנושי היא מציאותית ויוצרת מציאות? מה השנאה שיש בך או בך ותרו על זה. הגב לתגובה זו                      תמר ושמעון                     חתול,  רחוב,    06/04/06 08:58 דווקא... לדעתי התגובה הראשונית באמת לא הייתה כל כך גרועה, ויש שיאמרו אפילו די משעשעת.. אפילו אם לא הייתה קשורה או לא הוסיפה לערך האקדמי/פילוסופי/אנתרופולוגי של המדור, לא הייתי מגדיר אותה מלאה בזימה וכסל, סתם משעשעת. בכל מקרה, תגידו, זה אתם שהייתם בתאילנד חודש במקום ההוא של המדיטציה בחוף המערבי של קופנגאן? כי אם כן אז אנו מכירים. אהבה וספירלות הגב לתגובה זו 13.  פיירוז ופרשת השבוע נפגשו...     זוהר,  ירושלים,    01/04/06 14:35 שלום לך כרמל :) ברקע שרה פיירוז שיר שנוגע בנשמה... אני קורא את טור פרשת השבוע שלך וזה נוגע בנשמה... ופתאום אני נזכר שוב במשפט שקראתי לפני : ''בני אדם מאושרים ויצירתיים הם לא אלה שיש להם חיים קלים...'' היכולת לעבוד מול האלוהים שבתוכנו היא מתנה נפלאה, ואת מצליחה להזכיר לי את זה כל שבוע... שבת שלום תודה וחיבוק גדול זוהר הגב לתגובה זו 12.  רעיונות יפים אך מסורבלים...     איה,    31/03/06 22:41 אינך יכולה לכתוב טיפה יותר עממי ומעשי? הגב לתגובה זו          ולוותר על הפלצנות?         אאא,    01/04/06 12:04 הגזמת. הגב לתגובה זו          אני יכולה לסכם לך את התורה כולה         כרמל,    01/04/06 09:52 ברעיון עממי ומעשי: תמיד תעשי כמיטב יכולתך, תשתדלי להיות מודעת ולבחור כל דבר קטן שאת עושה, אל תחיי על שגרות של אוטומאט, תפעלי מתוך כוונה טובה ורוחב לב לאנשים גם אם הם צרים כלפיך ואם את לא בטוחה איזה קול מדבר מגרונך ומאיזו כוונה בדיוק, עדיף שתסתמי. בואי נתחיל מהתגובה שרשמת כאן: נסי לבדוק מאיזו כווניה היא נרשמה. האם הכוונה הייתה בונה, לשפר את ההבנה של המין האנושי, להאיר משהו חשוב או סתם שהאגו שלך ישמע ותיראי ביקורתית ועוקצנית שזה סוג של שיק במקומותינו? בדרך כלל אני לא מגיבה לתגובות כאלה. הפעם בחרתי לענות. במודע. הגב לתגובה זו              שכחת דבר אחד...             שמעונה מדימוה,  ירוחם,    02/04/06 06:37 הקב''ה. התורה מדברת גם על קיומו של הקב''ה (-: בהפטרה של פרשת השבוע מדובר על ההבדל בין עובדי פסלים, לבין אנשים שמודעים שיש בורא לעולם. את כל מה שציינת יכול כל אדם להבין ולעשות. השאלה מאיזה מקום באים הדברים, ובאיזה מקום הדברים נעשים. שבוע טוב. הגב לתגובה זו              נ.ב ותגובה לעניין: כשכותבים פשוט             כרמל,    01/04/06 23:32 אנשים מתרגזים שמפשטים רעיון מורכב ועושים אותו רדוד. יש דברים שהם פשוט מרוכבים יותר, כדי לפשט אותם צריך לבחור בביטוי אחר שלהם שלא מסביר את ההיגיון מאחוריהם. אולי ככה התחילו המצוות. זה נורא פשוט אבל כולם רוצים לדעת מה עומק העניין אחרת הם לא ייעשו... אין לזה סוף. אני לא חשובת שאפשר לכתוב פרשנות רוחנית לפרשת השבוע בערוץ ניו אייג' בצורה עממית. לחלופין, לכל המעניין, ישנן שפע פרשנויות עממיות במגזר האורתודוכסי. בשביל זה לא צריך את הטור הזה. כל מי שזה לא מתאים לו מוזמן לא לקרוא. בפשטות. לא חייבים קלרוא את *כל8 העיתון נכון? יש לכולנו דברים יותר טובים לעשות מאשר משהו שלא מתאים לנו. :) אני לא סתם מתווכחת פה כי משעמם לי, אני חשובת שזה דבר שחשוב לבסס אותו. לא חייבים לקרוא את הטור הזה. בחיי. אין מצווה כזו. הגב לתגובה זו              כרמל             ת',    01/04/06 18:58 קודם כל, הטורים שלך נהדרים. תודה! לפני איזה שבוע התפרסם כאן משהו של ת' פרסיקו היקר. קראו לזה תודעת קפוצ'ינו. כמו כל דבר טוב, זה נורא הצחיק אותי, ואז גיליתי שגם אני צוללת למעמקי הקפה הדלוח, מפרסמת תגובות רטנוניות באינטרנט (נגיד. או ''נואמת'' למישהו ממקורביי..) עם טאצ' של ''חמלה דידקטית'', עולה לנשום בקצף הלבן, מתרחבת, צוללת וחוזרת חלילה. אז אני אומרת, עזבי אותך, את כבר הרבה יותר מזה. (וגם אני, אבל למחוק כבר לא יועיל...) הגב לתגובה זו              רק לא ללכת מכות, בנות  ל"ת              כי שבת,    01/04/06 13:11 הגב לתגובה זו              מאד רוצה לשפר את הבנתי את המין האנושי..             בועז@לב,  ת.א.,    01/04/06 10:53 כל הפיסקה הראשונה של התגובה שלך מושלמת ,אפשר לחתום עליה בשתי ידיים.תסבירי לי (אם את רק רוצה) ואבין טוב יותר את האדם שבך..איך ולמה מתחבר לכוונה האנושית המבטיחה הזאת...אלוהים? למה את צריכה אותו כשותף לרעיונות האנושיים הנעלים שאת מציע כמנחים ומכוונים לחיים. רק תשובה אחת תחסכי ממני: ..''זה האלוהים שבי שמדריך אותי לכתוב את זה''.. אם לא תגיבי אבין שזאת תשובתך.. הגב לתגובה זו                  שוב תלוי מה זה אלוהים בשבילך                 כרמל,    01/04/06 23:34 אלוהות היא רעיון מורכב שאפשר להבין אותו בכמה רמות, ראה תגובתי הראשונה לתגובה הראשונה בטור. ברמה הכללית ביותר זו הכרה שיש בי משהו מעבר לחומר הניראה, אני קשורה למערכת גדולה ממני ואני לא פועלת במקרה מתוך חלל ריק וצר שהוא אני. למקום הזה שהוא בתוכי אך מעבר לי אני קוראת החלק האלוהי שבי. רוצה תחליף את המינוח למה שנוח לך. לי נוח עם אלוהים. הגב לתגובה זו                      לפעמים קצת קשה לי עם אלוקים..                     שמעונה מדימונה,  ירוחם,    02/04/06 18:55 לפעמים אני לא מבינה, לפעמים אני מתבאסת מעצמי והידיעה שהקב''ה שם רואה, זה קשה.. כשמשה שאל את הקב''ה על פשרו.. ותהה מה יאמר לעם ישראל אם ישאלו אותו מי זה האלוקים, אז אלוקים אמר לו, ''אהיה אשר אהיה''.. זה כמו אהבה.. אין מילים... באהבה בין אדם לאדם, את יודעת את מי את אוהבת.. את יכולה לחוש את מושא האהבה בחמשת החושים שלך... וחמשת החושים הם חלק מהכלים שאת מבטאת באמצעותם חלק מהאהבה הזאת..וכמה שהאהבה מהסוג הזה זה מורכב וקשה להסביר.. האהבה לקב''ה זה קצת יותר מורכב מזה.. כי את אוהבת ואת יודעת/לא יודעת את מי את אוהבת (-: והכלים שלך להביע את האהבה הזאת הם משהו שקשה להתחבר אליו בכל רגע נתון... אבל הידיעה.. לא מרפה. קסם. שבוע טוב (-: הגב לתגובה זו                      מרמת גן עד רמת השופט...                     בועז@לב,  ת.א.,    02/04/06 14:46 כן זה מתאים..חוסר הרצון הזה להתמודד עם האמונה באל .המפלט המינימליסטי הזה שמתהדרים בללכת עם ובלהרגיש בנוח כל כך, לא עם הבלי, אלא עם ה''איך שבא לי''. אני לא מאמין ,ועם חוסר האמונה הזה אני אתמודד. אין ערך כבר לכלום.כל ערך הופך ליחסי.כל חיפוש אמיתי היום נעצר ברמה הרדודה שמכריזה ''אבל זה אני'' זה איך שאני רואה את זה. וכך נראה האלוהים שלי.בסוף יוצרים מחדש מושגים והתמודדדויות בקנה מידה אישי ומגמדים את השאלות לתפיסה צרה וחסרת משמעות של המנטרה הנקראת הבחירה האישית. אני קוראת לזה אלוהים אתה תקרא לזה תרנגול הודו,ובואו נחייה בהרמוניה ובאהבה,אתה תזרוק עליי ביצים ואני ארקוד לאור הירח וכל אחד יקרא לזה אהבה.כך נעקוף כל יכולת לראות בחיפוש משהו שיש בו התמודדות שיכולה מועילה ומקדמת באמת. הגב לתגובה זו                          כמה נוח..אני כותבת ירצו יוכלו לא ירצו לא יוכלו.צביעות?כך קוראים לזה  ל"ת                          בועז@לב,  ת.א.,    03/04/06 09:42 הגב לתגובה זו                          הרחקת לכת קצת עם הקפיצה למסקנות                         כרמל,    02/04/06 23:18 שלא קשורות למה שאמרתי. אולי באמת קשה לטפל בזה בתגובות. זה נרקאה לי טיפשי להתכווח על פרספקטיבות שונות עלה אחדות. אין פה משהו נכון יותר, אין משהו שלי שבהכרח יתאים לך. מה שקבוע לדעתי הוא העקרון שכל אחד מאיתנו חווה ביטוי אחר שלו. אני מדברת על העקרון ואתה על הביטויים כך שאנחנו לא מדברים באותה שפה. מי אמר שווכחנות היא סממן של חיפוש רציני? נהפוך הוא. החיפוש מתקיים דווקא כשהאנאלייזר במוח משתתק. זה לא משנה לי להסכים איתך, לא מבינה למה לך זה משנה או מהווה סמן לחוסר רצינות. הגב לתגובה זו                  שאלה לבועז                 תמר ושמעון,    01/04/06 20:16 מה אתה מרגיש כלפי הלא נודע? כלפי כל האפשרויות הטמונות אי שם מעבר לתודעה הודאית שלנו? הגב לתגובה זו                      תשובות זמניות.                     בועז@לב,  ת.א.,    02/04/06 14:59 מה זאת תודעה ודאית? ואיך אפשר להגדיר את הלא נודע על מנת להרגיש משהו כלפיו? תודעה ודאית היא השליה אנושית שבאה לכפות על החרדה מהלא נודע. הלא נודע הוא הדבר הודאי היחיד למעשה במהות חיי אדם. ומי שלא לומד להיות מוכן לו ולקבל אותו כמרכז הוויתו כיצור חיי,מזמן לעצמו חרדות רבות ובלבולים רבים. רוב מעשיו של האדם בכל תחום שהו הם התמודדות של בת יענה מול הלא נודע. יום יום הוא מנסה לעגן את עצמו במציאות שיש כביכול שליטה עליה ולצמצם למינימום את מקום הלא נודע. גם יצירת האלוהות המכוונת הבוראה והשולטת הוא עוד ניסיון לתת לכאוס של הלא נודע משמעות. זאת ההשליה הכי מאמללת של האדם .את הלא נודע צריך לאמץ כמרכיב עיקרי ומהותי בעיצוב חיינו,לקבל אותו ללא מורא ולוותר על המגן שמעניקה לנו התודעה הודאית המופרכת. הגב לתגובה זו                  המסמך המעמיק ביותר בנוגע                 אאא,    01/04/06 12:13 לטבע האנושי שייצרה האנושות הוא התנ''ך. אי אפשר להין את התנ''ך בלי דמות האלוהות.אם תרצה,חוסר היכולת של האדם להתמודד עם קיומה של יישות עליונה בלתי מושגת הוא חלק מטבע האדם. בדומה לחוסר היכולת של האדם להתמודד עם רעיון המוות. חברה אנושית לא יכולה להתקיים על החוק בלבד.החוק הוא המינימום הנדרש כדי לקיים סדר ברחובות.זה לא מספיק.נדרשים שני רבדים נוספים. האתיקה והמוסר. אין למין האנושי מוסר מלבד זה שנתנו לו הדתות.לאורך זמן,חברה חילונית לא יכולה להתקיים כיון שהיא נטולת מוסר.הבעיה היא איך לשלב את הדת (ואני מדבר על דת ולא על קשקושי זן וניו אייג') מבלי לייצר מימסד דתי שהוא מושחת כמו כל מימסד אחר. לכל חברה יש קו אדום שמגדיר מהי התנהגות לגיטימית ומהי לא.ככל שהקו הזה נודד צפונה לתחומי האתיקה והמוסר ומתרחק מתחום החוק,זאת חברה בריאה יותר. בישראל קורה תהליך הפוך ולכן החברה הישראלית עומדת לקרוס. החוק מנסה להכניס את האתיקה תחת כנפיו (הפרת אמונים למשל) והוא כמובן יכשל. ככל שהאתיקה והמוסר חזקים יותר,מערכת המשפט חלשה יותר.אין בה צורך.מערכת משפט חזקה היא אינדיקציה לחברה חלשה ושברירית. הגב לתגובה זו                      מוסר ודתות..                     בועז@לב,  ת.א.,    02/04/06 15:16 הנה עוד טיעון דתי שמאד בעייתי .הדתות נתנו לאדם את המוסר.נו ..איך אפשר בכלל להגיע למסקנה כזאת ? על סמך מה עם לא על סמך שטיפת מוח יסודית שמצליחה להפוך את החשיבה האנושית לדייסה אחת שמרכיביה אינם כבר ידועים ואינם יותר בעלי זהות נפרדת על מנת להרכיב ממנה בליל חדש ומרענן. בין כל האסונות שהביאו הדתות על המין האנושי זהו האסון המרכזי. לקחת את החשיבה האנושית הסקרנית היצירתית והמקדמת ולהפוך אותה לכלי מונחה שמסוגל לדקלם רק מנטרות עקרות שעומדות להן רק כוח האמונה העיוור ופודמנטליזם העדרי. אני לא אכנס לויכוח למה האמירה שהדתות נתנו לאנושות את המוסר מופרכת מיסודה .רק רציתי להצביע על הנזק הנוראי שהדתות כל הדתות גרמו להתפתחות האנושית. אנדוקטריניזציה ודוגמות היו תמיד הכלים של כל דת .הדתות תקעו ותוקעות את ההתפתחות האנושית בכל דור ודור.קשה לשער ולמדד את הנזק שהתנ''ך הברית החדשה והקוראן גרמו ליצירת חברה אנושית מתקדמת יותר. הגב לתגובה זו                          הידות לא יצרה את המוסר אלא המוסר יצר את היהדות                         שי,  תל-אביב,    02/04/06 18:27 עלינו לבחון את המוסר העליון, האידיאלי ואת יחסינו אליו בתור בני אדם. המוסר, אם ננסה להגדירו, הוא תכונה פנימית עדינה ששוכנת בנשמה ומבקשת את הטוב המוחלט. התנ''ך הזיז ומזיז את התרבות האנושית קדימה לאורך כל ההסטוריה האנושית. את ההרס גרמו האנשים שלא טרחו להבין את התנ''ך אלא גייסו אותו לתועלתם הפרטית. גם ככה התקדמה האנשות בכלל ועם ישראל בפרט (למרות הירידות, המגמה הכללית היא עלייה). אפשר לבחון זאת, מומלץ להסתכל בפרספקטיבה רחבה על האדם , המקום והזמן. הגב לתגובה זו                      לאו דווקא                     קובי,  תל אביב,    02/04/06 14:17 אני מסכים איתך לחלוין לגבי העובדה שהחוק איננו מספק, אך אני לא מסכים לקביעה שאין מוסר אנושי מלבד זה שנתנו לו הדתות ( ניטשה עשה לדעתי את אותה טעות וזרק את המוסר כאשר סתר את הדתות) . לפי דעתי יש מודל אחר למוסר והוא מוסר שנשען על חמלה - ההבנה שכל יצור הוא דומה לך במובנים רבים ההזדהות הזאת יוצרת חמלה שיוצרת מוסר שבוע טוב לכולם - קובי הגב לתגובה זו                          אז זהו, שכאן הטעות שלך.                         שמעונה מדימונה,  ירוחם,    02/04/06 18:35 לא הדתות נתנו את המוסר, אלה מי שכתב את המקור שלהן, מתוך המקור הזה בוקע סוג של מעין שהוא המוסר. ''שמע בני מוסר אביך'' אביך לצורך הענין, זה הקב''ה. בני לצורך הענין זה אנחנו, בני האדם. שאתה אומר דתות, זה אומר קבוצת אנשים. זה שהקבוצה מאמינה באותה דרך ובאותו מקור, זה סבבה, שיוך לקבוצה זה נהדר, אבל אל לו לאדם לשכוח שהוא גם אינדבדואל, כי ברגע שאדם שוכח שהוא אינדבדואל בעל חשיבה חופשית, אז הוא נותן לכח הקבוצתי כח שכזה שהוא כמעט סוג של עבודת אלילים, במקום להיות עבד השם הוא הופך להיות עבד של החברה, של בני אדם. זאת טעות ליחס את המוסר לדת, לא רק בגלל שזה לא נכון, זאת פשוט עובדה, שהמוסר בא מהקב''ה וחשוב לזכור את זה. וברגע שאתה מבין את זה, אתה אדם חופשי, כי אז אתה יכול להתחבר לא-ל שבתוכך ומתוך המקום הזה להיות חלק מקבוצה. אני חושבת שזאת חובה ללמוד את התורה לפעמים לבד, כי לפעמים יש כל כך הרבה פרשנויות, ויש כל כך הרבה דעות וזה בסדר וזה אחלה, אבל לדעת את התורה מתוך עיניו של אחר, או חייו של אחר, לא רק שמרחיק אותך מהקב''ה, זה מרחיק אותך מעצמך, ומרחיק אותך מאנשים אחרים באופן כזה שיוצר קיטוב ואי שלום ואי אהבה. ככה אני רואה את זה.. שיהיה שבוע טוב (-: הגב לתגובה זו                      לקראת הסוף סתרת את עצמך, אאא                     בבב,    01/04/06 14:26 והרי בישראל מערכת המשפט היא מהחלשות. אאא - חדד/י את הנקודה הגב לתגובה זו                          אאא - בשם הסקרנות,                         אש,    02/04/06 19:57 אתה איש או אשה ? הגב לתגובה זו                          חלשה?                         אאא,    02/04/06 15:00 זו מערכת שממנה את עצמה,מגדירה לעצמה את סמכויותיה (הכל שפיט לא מופיע בשום מקום) ולמעשה סמכויותיה אינן מוגבלות (הכל שפיט). כל קשר בין החוק בישראל לפסיקה בישראל - מקרי בלבד. מערכת המשפט בישראל מנהלת את המדינה.לא תמצא נושא כלשהו על סדר היום בישראל שלא מוכרע בבג''צ. לעתים זה מוכרע שם בפועל ולעתים זה מוכרע במקום אחר,אבל גם במקרה ה 2 ההכרעה היא פונקציה של החרב המתהפכת שנמצאת כל הזמן ברקע,ושמה ''עתירה לבג''צ''. הגב לתגובה זו 11.  Sin and sacrifice     jul,  jul,    31/03/06 22:12 II have to disagree with your view, which I think is a bit egocentric. In the reign of G_D, sin is rare; there is much love for all creatures of G_D, hence, animal sacrifices are painful and sad actions, but necessary as genuine acts of reconciliation between the material and spirituality after a sin occurrence. We cannot understand this because we live in a degenerated society in which sin is the standard and lamb meat can be bought for cheap in the form of a sausage, in any supermarket. הגב לתגובה זו          כן ולא, ג'ול. מצד אחד את צודקת ובקבלה         כרמל,    01/04/06 09:48 אומרים שהאל כולו רחמים ואהבה אבל הרבי נחמן אמר שאוי ואבוי לנו אם אנחנו חושבים שרחמי האל והרחמים שלנו זה אותו דבר. לפעמים הרחמים הכי גדולים שלו זה להביא עלינו אסון קטן, לטטוח ארוך לטובת הנשמה. כמו שאב מעניש את בנו לטובתו והבן לא מסוגל להבין זאת. צריך להזהר לא ליפול כאן לרעיון שהאל הוא רק אור ואהבה במובן שאנחנו תופסים אותו. אם האל הוא הכל, הכל זה גם דין. רעיון בסיסי ביהדות הוא שגם הדין בא מהאל ואין הפרדת רשויות, אין אל טוב ואל רע כמו בפאגאניזם. אחת הבעיות עם חלום 7 הפרות של פרעה בהבדלי הגרסאות היה שפרעה לא רצה לחשוב שהיאור שהעריץ כאל יכל בכלל להוליד פרות כחושות ורעות ותיאר אותן כמשהו שהופיע שם מאליו. המפרשים נכנסים מאד להבדלי האמונה בין פרעה ליהודים. הגב לתגובה זו              זאת בעצם מהות האמונה             אאא,    01/04/06 12:02 ההפנמה כי אלוהים הוא ישות שלא מצייתת לכללים שאנחנו מבינים שאת שיקול דעתה לעולם לא נוכל להבין. המחשבה החרדית והחילונית כי אלוהים עוסק בסוג של הנהלת חשבונות : הצלחה,בריאות ועושר בעבור התנהגות א' וצרות,אסונות ותיקים בעבור התנהגות מסוג ב' היא החמצה כללית של מושג האלוהות. לכן,הטיעון החילוני ''אם אלוהים קיים איך הוא אפשר לשואה לקרות'' הוא טיעון ילדותי שנובע מחוסר אמונה במקור ואיננו מהווה חוסר אמונה כתגובה לשואה כפי שחילונים רבים מאמינים באיוולתם. הגב לתגובה זו 10.  כרמל -     אני,    31/03/06 21:25 מה אומרת התורה לאנשים שטרם פגשו את שאהבה נפשם ? אנשים שנפשם מתייסרת כאן תחת נטל הבדידות ? מה היא אומרת, התורה ? הגב לתגובה זו          המון היא אומרת. מצב הבדידות שתיארת         כרמל,    01/04/06 09:44 מיוצג מטאפורית ברעיון הגלות. גלות השכינה היא מהות תחושת הבדידות, חשים ריקנות, הנשמה אינה שוכנת בפנים. אך לא חבל לחכות שאדם אחר חיצוני לך יגרום לך לחוש נוכח? תתחיל לעבוד לבד מול האל ואז אדם יגיע ממקום וברמה אחרת לגמרי. חזור לטור של סוד הכרובים במקדש יש על זה קצת פירוט... הגב לתגובה זו              תודה, כרמל. זה מעניין לראות             אשה,    01/04/06 11:07 שהנחת שאני גבר. (: הגב לתגובה זו 9.  כן כרמל:''שפירשתי שפה חדשה הבנתי כי אני קורבן''     dafna57,  רמת-גן,    31/03/06 20:59 לאחר שכתבתי במשך 3 חודשים את כל מה שעוברת וחושבת ומרגישה היגעתי לניסים אמון ושאל אותי: '' מי את משרתת,עבד או קורבן?'' מיד הבנתי כי אני קורבן ולא לזה נולדתי ומיד עניתי: ''אני ה''בוס'' של עצמי''. בערב לאחר שהבנתי כי אני צריכה להיות ה''בוס'' של ה''משכן'' שלי היגעתי ל''משכן'' ואמרתי לזה שחשב כי הוא ה''כהן'' וכך אמרתי לו: ''צא מה''משכן'' שלי כי יותר ל''רחמים'' שלי אין כניסה ל''משכן'' שלי ולפנימי שלי''. כן מהרגע הזה הפסקתי להיות קורבן, שהארכיאולוגיה של עצמי נוקה גם החופש התחיל לפעול,שבת-שלום.דפנה הגב לתגובה זו 8.  עונג שבת ושאלה לכרמל     ש''ק,    31/03/06 20:48 כרמל, תודה רבה, כמו בכל יום שישי מעניין לקרוא את דבריך המעוררים השראה. אני תוהה האם תקבצי את המאמרים האלו לספר, או בכלל תחליטי להוציא ספר בנושאים בהם את עוסקת - מקווה שכך. שבת שלום הגב לתגובה זו          לא חשבתי על זה. אולי. החברותא שלי         כרמל,    01/04/06 09:42 ואני מתכננות לכתוב גמרא למסכת אבות במשנה שאין לה גמרא והיא בעצם ספר זן מדהים שאנחנו רוצות לפרסם לה גמרא בסגנון עכשווי. פרשות השבוע משתנות ומעמיקות בעיני כל שנה. אולי אחרי 10 שנים אעיז לכתוב פרק על כל פרשה. כרגע עוד מוקדם. הגב לתגובה זו              תעיזי כרמל,             מעוז הרוח,    01/04/06 13:17 מי יעז אם לא אנשים כמוך יש מחסור בספרות שאינה הבלים יש מחסור בדברי יהדות וחוכמתה בצורתן הטהורה שיהיה לך העוז אמן הגב לתגובה זו              מעניין מה היו חושבים פרשני המקרא             אאא,    01/04/06 11:57 על הסמולנים הלבנים של ימינו.? איך היו קוראים להם? מתיוונים? יורשי קורח ועדתו? מרעילי בארות? נביאי בעל? כוהני עגל הזהב? הגב לתגובה זו                  אאא-נדמה שרק אותך זה יעניין                 נמאסת,    01/04/06 22:11 רד/י לנו מהנשמה אנחנו מנסים לגדול חשבת לנתב את המועקה שלך לטור משלך, או שלהפריע יספק אותך ? הגב לתגובה זו 7.  שעור מאלף.     נויה,    31/03/06 19:45 תודה על היותך מורת דרך מדוייקת , מעניינת, מחדשת, מתחדשת ומרגשת באבחנתך ופרושיך המדהימים כל כך. לומדת ממך התבוננות אחרת. תודה. שבת שלום ושיהיה חודש ניסן מצויין מטהר ומעשיר. הגב לתגובה זו 6.  u r de best  ל"ת      my mon,  modi inn,    31/03/06 18:30 הגב לתגובה זו 5.  הקשר שמצאת בין הקרבן לאוכל , יפה מאד     צחי,  ירושלים,    31/03/06 17:15 אגב, גם הציווים הראשונים שנתנו לאדם הם בהקשר של אוכל. מה לאכול ומה לא לאכול, מצוות עשה ומצוות לא תעשה. הגב לתגובה זו 4.  תודה כרמל! גם הפעם היה מוצלח מאד  ל"ת      שושנת ים,  גבעון,    31/03/06 15:25 הגב לתגובה זו 3.  עמוקה, מדויקת, אינטליגנטית ורהוטה כתמיד     מעריצה,    31/03/06 13:46 מעריב שיחקתם אותה שהבאתם אותה!!! הגב לתגובה זו 2.  הקדושה     אבי,  תל אביב,    31/03/06 13:45 נהניתי מאד מהפרשנות, מחילופי הזהויות של המילים שהם במובן מסוים כמו טקס(טקסט)בטקסים של החברות ה''לא מודרניות''אלא ששם במקום מילים מחליפות משמעות, משתמשים במסכות מחליפי זהות בסופו של דבא התורה מעבירה לנו מסר של טומאה \טהרה ,תוהו ובוהו \בריאה .אור וחושך .מכאן נולדו המצוות שהם גדרי גדרים לאיסור המקורי.מעניין שהנביאים עשו סובלימציה לטהור טמא והדגישו את הצדק כקרבן ,ראו הפטרה של פרשת צו ,מעבר לפרשנות השאלה הגדולה מהי קדושה ?צדק כדברי ההומניסטים ,סוד האיסור כדברי האורתודוכסיה או הכל פתוח (חילופי מילים ,חילופי משמעות כדברי הניו אייג )אכן גם האורתודוכסים משתמשים בלהטוטי מילים אבל אך ורק לשרת את סוד האיסור ,ראה רש''י כל מקום שבו תמצא גדר עריות שם קדושה) אשמח באם תתיחסי לכך בצורה מעמיקה שבת שלום הגב לתגובה זו          האורתודוכסים רוצים להיות יהודים         אאא,    01/04/06 11:53 ולכן הפרשנות שלהם לגיטימית. הגב לתגובה זו          קשה מאד להתייחס לנושא כל כך גדול         כרמל,    01/04/06 09:41 בצורה מעמיקה אבל נגעתי בטורים קודמים בשורש העניין, לפחות בציטוט של רש''י שהבאת, זה נובע מהמקום של אחדות ההפכים. אולי עוד נתייחס לזה בענייני טומאה וטהרה בפרשת מצורע או תזריע. ממורי הרב גפני למדתי שהנביאים היו בעצם גם הם סוג של שאמאנים אבל הם לחמו בעובדי האלילים כי הם הביאו את דרגת התודעה של המוסר והביאו גבולות ליצירת קדושה ממקום אחר. היהדות רדפה אלילות ואז פתאום הכילה את הסממנים שלה, רואים את זה בהרבה מקומות במקרא וחוקרי מקרא מדגישים זאת כדי להראות שתמיד הייתה לצד זה גם עבודת אלילים אבל זה נובע מחוסר התייחסות לרוב הרוחני של זה, זה היה מתוך כוונה של להחילה באחדות. הנביאים כעסו רק כשכוונת האחדות נשתכחה ועבדו כוח אחד בנפרד מהמערכת. הגב לתגובה זו              הנביאים             avi,  tel aviv,    01/04/06 13:18 יש לי הערות על תגובתך אך קצרה כאן היריעה בכל אופן תודה לך על היותך מעוררת (שאמאן?)שבועית ומה על בית מדרש וירטואלי ? הגב לתגובה זו              הנביאים היו רשות שלטונית             אאא,    01/04/06 11:54 שנוצרה כתגובה להווצרות המלוכה. הגב לתגובה זו 1.  הערות     אאא,    31/03/06 12:40 1) למה לא לפרש את ה''קריאה'' למשה כהבהרה מצד אלוהים למשה ולכל יתר העם לגבי ההיררכיה החדשה? מעמד הכוהנים הוא מעמד חדש שיוצר היררכיה חדשה.העובדה שאלוהים קורא למשה הצידה כדי לדבר עימו מעידה,להבנתי,על איתות לכולם כי למרות מעמד הכהונה החדש משה נשאר מספר 2. תופעה דומה מתרחשת כאשר נוצר מעמד המלוכה. 2) מה בדיוק הקשר בין שחיטת חיות כקורבנות למדיטציה? הנסיון להכניס מהדלת האחורית את הטרנדים של המזרח הרחוק הוא לא לענין. 3) אי אפשר לפרש טקטס דתי בהנחה שאלוהים לא קיים. הגב לתגובה זו          למקרה שלא הבנת את מה שתמר כתבה         כרמל,    01/04/06 09:37 אני אענה ב''רציונאלית'': סליחה? מאיפה הוצאת את זה שאני מפרשת טקסט דתי ללא קיום האל? או כל אחת מהמסקנות האחרות שהסקת... בכל אחת מהן יש קפיצה לוגית שלא קיימת במקור. אני מפרשת את הטקסט ברמת תודעה שונה שלא שוללת את הראשונה. אנחנו מאפשרים עוד רובד של עומק, פותחים, לא סוגרים ולא מוחקים. אפשר לחוות את האלוהות ביחסי אני עפר ואפר ואתה דבר נורא ובלתי נתפס שאני כנוע לו, יחסי שותפות דיאלוגיים של אני-אתה סטייל בובר, ויחס אחדות נון דואלי שבו אתה חווה אותו דרך הניצוץ האלוהי בתוכך ופוגש אותך בפנים ובמציאות חייך. זה מה שאנחנו מנסים להדגיש כאן. הגב לתגובה זו              תיאורית הניצוץ בתוכי             אאא,    01/04/06 11:49 = אלוהים לא קיים. לדעתי מקומם של כל אלה הרוצים לחקות את המערב ולהטמע בו הוא במדינות המערב. הגב לתגובה זו                  והאגו שלך, קיים? האם הוא מצליח                 כרמל,    01/04/06 23:38 לחוש את עצמו ולחוש בעל ערך רק במקומות שעימם אתה לא מסכים ולכן מאד בולט? אז תיהנה. הגב לתגובה זו                      אני עדיין מנסה להבין את המשפט                     אאא,    02/04/06 15:01 שכתבת. הגב לתגובה זו          הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים         תמר ושמעון,    01/04/06 03:55 טו וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, וְשַׂמְתָּ אֶת-הַדְּבָרִים בְּפִיו; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ וְעִם-פִּיהוּ, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. טז וְדִבֶּר-הוּא לְךָ, אֶל-הָעָם; וְהָיָה הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה, וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים. האלוהים מגיב לרצונו של משה ''ודברת אליו ושמת הדברים בפיו'' משה מסמל את רבד המחשבה הראשונית. את אותה בת קול היוצאת ובאה לראשנו ברמה הנפשית הפנימית שלנו, לפני שאנחנו מגיעים לגמר מעשה. משה הוא הכוון, הנשמה, נ' משה, נצח משה, הראש, המדריך, הרועה המכוון והגשר הפנימי לקשר עם האלוהות שבתוכנו, הקול האמיתי הפנימי הטהור שלנו. למעשה אין היררכיה ומעמד, אלה שיקוף של דרגות וצורות רוחניות. קשה להשתחרר מהתפיסה האנכית של דבר ביחס אל דבר. כל מקום קיים בפני עצמו, ומשפיע בחיבור על שאר המקומות. משה ברמת המחשבה, הבינה. ובמחשבה נראה משה, מח שבה' במלכות. ובמחשבה כלולים אותיות משה ואותיות ''בח'' האות ב' כבית, בבינה ובח' בחסד שתי המדרגות הכלולות במחשבה. הגב לתגובה זו              משה הוא לא סמל             אאא,    01/04/06 11:52 אלוהים איננו ניצוץ ובית המקדש איננו אלגוריה. התנך לא נועד לבדיחות נוסח שיעור ספרות. הוא טקטס דתי שלא מתאים לאנשים שלא מאמינים בקיומו של האל ומנסים להפוך אותו לספר תיאוריה מרקסיסטית הכתוב בשפה ארכאית. מקומם של אלה הרוצים לחקות את המערב ולהטמע בו הוא במדינות המערב ולא במזרח התיכון.אנחנו לא בתקופת מסעות הצלב,למקרה שלא טרחו לעדכן אתכם. הגב לתגובה זו                  אלוקים אינו ניצוץ כמובן..                 שמעונה מדימונה,  ירוחם,    02/04/06 21:55 אבל יש מושג שנקרא הניצוץ האלוקי.. אאא, לא יכול להיות דבר שלילי בניתוח הטקסט התנ''כי באיזשהו שלב, אחרי כל הסיבובים, מגיעים כולם לאותה מסקנה. בקהלת זה מוסבר מצוין. ומה המסקנה? כפי שאמרו חכמינו חז''ל, 70 פנים לתורה, כל אחד מתחבר אליה בדרך שלו, העיקר הוא, להתחבר אליה מתוך ידיעה שקים בורא לעולם. אני דווקא חושבת שזה נחמד שאת/ה כותב/ת כאן ומתוך הבנה שיש 70 פנים לתורה, בוא ננסה לנהל דיאלוג שמכבד כל אחד את הפן של האחר ונותן לו מקום (-: גם אני מרגישה כמוך שהפן שלי קצת שונה משל כרמל והוא קצת שונה משלך, אבל אני בטוחה שאני יכולה להעשיר את הפן שלי באמצעות הפן שלכם (-: המשך שבוע טוב (-: הגב לתגובה זו                  אאא - אולי די לסתור עצמך ?                 אאא - נא להרגע,    01/04/06 16:40 אם ''אנחנו לא בתקופת מסעות הצלב'' אז מה את/ה נתפס/ת להיותו של התנ''ך טקסט דתי ? מה אכפת לך לדבר על תיאוריות, מרכס, ספרות ואלגוריה בעידן הנוכחי. ובכלל, מי מינה אותך להיות האמת שמאחורי התנ''ך ? הא ? אז אפשר כבר להוריד את הצלב מגבך, נראה שאת/ה לא יודע/ת להוביל. או בקיצור, אאא יקר/ה, לא נוח לך כאן, לכ/י למקומות אחרים. רק די עם ההתפרצויות שלך לדלתות פתוחות, זה מפריע. שבוע טוב הגב לתגובה זו