תגובות עד כה: 11 תגובות, ב- 9 דיונים. הוסף תגובה 9.  תודה אילן     יעל,    08/04/06 10:12 על כתבה מאירת עיניים ומעניינת, שמקרבת את ה''שם'' הלא מושג לכאן, ליומיום שלנו. אחפש כתבות שלך מעתה! הגב לתגובה זו 8.  לא היה יותר פשוט לשים את הלינק לריטריט בכותרת ?  ל"ת      בועז,    03/04/06 20:40 הגב לתגובה זו 7.  חשיבה מעורפלת ומערפלת     אריה,  מבשרת,    03/04/06 20:36 קצה היקום - אין דבר כזה ובוודאי זה לא המקום שהסמסרה נגמרת. הדרך היא חשובה והיא כן מגיעה לסופה. תפיסת הריקות היא לא כמשמעות המילה - אלא ריקות מקיום עצמאי. תפיסת האינסוף בבודהיזם היא בדיוק כתפיסת האינסוף במתמטיקה. כדאי להשקיע קצת יותר חשיבה ומחשבה מאשר להשתעשע. הגב לתגובה זו 6.  כתבה מעולה - תודה!     אמיר,    03/04/06 18:29 ובמיוחד: אנחנו יכולים להבין כיצד אנחנו בעצם משרטטים את המפה, שאנו תופסים בטעות כ''מציאות''. כיצד תמונת העולם ''האובייקטיבית'' שאנו רואים לנגד עינינו שם בחוץ, היא למעשה השתקפות מדויקת וסובייקטיבית של העולם הפנימי שלנו, תמונת מראה של המבנה הנפשי שלנו, השלכה של האישיות שלנו, תרשים מפורט של התבניות המנטליות שלנו. הגב לתגובה זו 5.  תודה רבה     נועה,    03/04/06 18:08 כתבה מעוררת ומאירת עיניים. וכתובה יפה. חן חן ותודה שוב. הגב לתגובה זו 4.  עולמו של אדם     רחלי,  רעננה,    03/04/06 17:56 עולמו של אדם או שהוא צר או רחב. עולמו של אדם ויופיו מקרינים על הסביבה ויוצרים חלל אינסופי יפה וקורן. בואו נאהב ונלך יחדיו בעולם מפרגן ודואג ומחר ילדינו יקומו חיש קל לעולם יפה יותר וכשאני אומרת בואו אני קוראת גם לך. הגב לתגובה זו 3.  איזה כתבה טובה....     גולי,    03/04/06 17:43 שיחקת אותה אילן הגב לתגובה זו 2.  בודהיזם ומטאפיזיקה     רמיקרישנה,  מרכז,    03/04/06 17:31 לא מצליח להבין למה הבודהיזם מתעלם מסוגית אין סוף הזמן והמרחב. המוח שלנו, באמצעותו אנחנו מבינים ומטמיעים את תורת הבודהא, נתקל בחומה בלתי עבירה כאשר הוא נדרש לסוגית האינסוף. התוצאה היא התובנה של חוסר משמעות חיי האדם ממנה נובעת, לדעתי, תחושת חוסר הנחת המתמשכת (אם כי לרוב תחושה זו איננה מודעת) הגב לתגובה זו          מטאפיזיקה אנסוף ומטאמחשבה         שמולייק,  ר''ג,    22/04/06 13:38 טבע ההכרה שלנו, לפחות של רוב בני האנוש, בתוך המצב האנושי הביולוגי, המוגבל מטבעו, גם הוא מוגבל עקב כך. כי אנחנו כל כך מזוהים ומזדהים עם המוגבלות. לכן מאוד קשה לפרוץ את מעטפת התודעה המוגבלת. ולכן כה נדיר למצוא פרצות למגע עם חוויית האינסוף. נדרשת לשם כך מטאמחשבה - כי ההגיון קורס (כך על פי פרשנותי) בדומה לפונקציית הגל שקורסת תחת תצפית מדוקדקת. ועדיין אין בידינו - או בשיכלנו דרך סדורה, אפילו לא שפה, לתאר לעצמנו ולאחרים, את שיש מעבר למעטפת. אז בין הצעדים הראשונים אולי אפשר למצוא את הקואן, הפרדוקס, והאבחנות הראשונות לרמזים, שמה שאנו תופשים בתודעתנו ''המפותחת'' הוא עדיין רק גרגר זעיר מכל היש. הגב לתגובה זו 1.  הדרך היא פשוטה מאוד, ההתמדה בדרך - זה מה שקשה     סוואמי אננדה,    03/04/06 13:35 אנו נוטים לחוסר סבלנות ולהרס עצמי, וכך אנו לא מצליחים להתמיד בדרך, אבל לא נורא, זה החיים, וגם אם אנו לא מצליחים לאכול את הדובדבן שבקצפת - זה לא נורא, לפחות טעמנו מהקצפת. למי שיש נכונות להשקיע, אז הנירוואנה שמחכה לו, שווה את המאמץ - כי זה התמצית של החיים, כל השאר לא משתווה לזה, רק מזכיר את זה. יש כאן דוגמא טובה מש. יוסף, שמתרגל 25 שנה ברציפות מדיטציה - זה דוגמא להתמדה בדרך. הגב לתגובה זו          אתה מתבדח, נכון?  ל"ת          עידו,    04/04/06 13:43 הגב לתגובה זו