 |
8.
אימצתי
ל"ת
טרנסנדנטלית,
24/05/06 17:04
|
|
|
7.
טרנסנדנטלית
ל"ת
אימצתי,
24/05/06 17:03
|
|
|
6.
העניין הוא
מרב,
נווה-חיים,
24/05/06 11:41
|
לנסות להבין את ההורים כאנשים. יש אנשים המסוגלים לכך ויש שלא. יש הורים שאפשר בסופו של דבר לשאת ולתת איתם ויש שלא. כל אדם נולד עם מבנה אחר וכוח אחר מול החיים.
הללואי שכולם היו יכולים להתמודד עם ההורים כבני אדם, ובשביל זה צריך להתבגר (במיוחד אם ההורים לא עזרו עם כך). לא כולם מצליחים להתבגר. הצורך בשלמות עם עצמנו הוא לעיתים חולני. לאנשים מסוימים יש את המזל והיכולות והעזרה להגיע לאמפתיה (לא רק להורים) ויש אנשים שלא יכולים. לפעמים התהליך הוא דו צדדי ולפעמים חד צדדי.
במקרה שלי, לשמחתי, אני החלטתי למשוך אותם לתוך חיי, לאחר ניתוק ארוך, והם פשוט הסכימו להצטרף. המשפחה שלי זכתה לתיקון ולקבלה הדדית. אני הבנתי שכנראה אנחנו מתאימים אלו לאלו. אבל, אני ברת מזל ולא עם כולם הההורים מסכימים לשתף פעולה ולהתאמץ. בכל מקרה, שווה לנסות...
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
תאמין לי שאת הזוג שאני קיבלתי אפשר היה להחליף בכייף
בלה בלה,
24/05/06 08:52
|
ועכשיו ברצינות:
קיבלתי הורים נוראיים. אבא שהמרחק בינו לבין אוטיסט מאובחן לא רחוק, אמא נוירוטית, נרקסיסטית, עם שגעון גדלות ויכולת נדירה להשפיל כל מי שנקרה על דרכה.
מה אני הרווחתי זה - קשר טוב מאוד עם אחי ויכולת נדירה להיות עצמאית, חזקה כסלע איתן ובעלת בטחון עצמי. בנוסף לכך למדתי איך לחיות חיי משפחה טובים עם בן הזוג והילדים (פשוט לעשות הכל ההיפך...)
אז נכון, מהמצב הזה הרווחתי. אבל להגיע לידי יכולת לתקשר על איזשהוא בסיס איתם, בלתי אפשרי.
לראות אותם כפי שהם, בלי כל אותן האמונות וכו'... תאמין לי שאני רואה.
להבין שלא יכלו להיות שונים - לזה כבר אני בשום פנים ואופן לא יכולה להסכים. קל מאוד להאשים את הגורל בכל, את המזל הרע. אבל אני בשום פנים ואופן לא מוכנה לקבל את התפיסה הדטרנימינסטית הזו.
היתה להם בחירה חופשית והם בחרו באפשרות הרעה ביותר, לא רק עבורם - אלא עבור הילדים.
אז גם לי היו הורים איומים ונוראיים, וקמתי והתמודדתי נגד גורלי. אני לא אבכה על מר גורלי כל היום, כפי שאמי עשתה ואאמלל את חיי כולם תוך כך.
מה שאתה מציע, הוא בעצם גם לדור הבנים והבנות לא לקחת אחריות על חייהם שלהם, כי אם ההורים לא יכלו לנהוג אחרת, אתה שומט את הקרקע תחת כל תפיסה של רצון חופשי.
לא, לא הייתי בוחרת בהם בגלגול אחר.
הייתי בוחרת להיות אני, אבל אני יודעת שבנס - שילוב של גנטיקה טובה ושל אוסף של בחירות וארועים מקריים - כמו פגישה עם בן הזוג שלי ומשפחתו - כמו העובדה שאחי קשר את חייו עם אישה יציבה ושפויה לא פחות - הפכתי להיות מי שאני.
השפעת הורי חישלה אותי, אך באותה מידה עם גנטיקה קצת פחות טובה ועם חוויה אישית של מערכות יחסים פחות טובות עם בני זוג - הנזק שגרמו לי הורי היה יכול להפוך להיות רחב היקף הרבה יותר.
תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. כמעט והייתי שם.
אז להגיד שהייתי בוחרת בהם - חלילה וחס. זה כמו לומר שבחורה שנאנסת אונס קבוצתי היתה בוחרת שוב בארוע הזה כארוע מחשל, או שהורים שכולים היו בוחרים במות בנם כחוויה מעצבת.
יש גבול למה שהמסך מוכן לספוג.
הגב לתגובה זו
|
|
|
4.
הורים וילדים לא בוחרים - מקבלים!
שי,
תל-אביב,
23/05/06 23:41
|
וזה נכון לגבי כלל המציאות.
בלי כל קשר לנשמות, גלגולים למיניהם ושאר מיסטיקות - במובן הפשוט, ההרוים הם אלה שהביאו אותנו לעולם וברוב המקרים גידלו אותנו. לאור העובדה שנוצרו כאן חיים (שלנו), יש המודעים לעובדה שגם אלוהים שותף ביצירה הזאת.
המחויבות הבסיסית שלנו להורינו היא לעובדה שהם יצרו אותנו (בלי שום בחירה) וברוב המקרים גם השקיעו בנו זמן וכסף ודאגות ושמחה.
גם כשאנחנו בוחרים ללדת ילדים איננו בוחרים את מי ללדת ומה יהיו תכונותיהם.
הקונפליקטים בינינו לאלה הקרובים לנו באים בעיקר מהסיבה ששני אנשים קרובים חושבים בהרבה מקרים שאם הם רואים את המציאות הגשמית באופן דומה, גם המציאות הרוחנית והרעיונית אמורה להתאים.
מותר להבהיר בנחת להורים שאנחנו מבינים את דעתם אך חושבים אחרת.
צריך להבין שברוב המקרים הם רוצים בטובתנו, רק שנקודת המבט שלהם שונה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מילא אמתי לא מסביר
מתפלא עליך,
24/05/06 17:33
|
אבל שאתה לא תסביר את דבריך?
כלומר מאיפה אתה יודע, בוודאות כזו, שאנחנו לא בוחרים את ההורים?
הגב לתגובה זו
|
|
|
ומאיפה אתה יודע
י,
25/05/06 23:46
|
שהמילים היוצאות מפינו לא הופכות לחתולים בלתי נראים?
יש דברים שאין טעם לשאול מאיפה אנחנו יודעים אותם.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אני לא יודע ולכן אני גם לא אומר שלא כך
מ.ע,
26/05/06 09:16
|
אם הייתי אומר הייתי גם מסביר.
ונכון שזכותו של מגיב לכתוב מה שבא לו. למשל:
באמת אנחנו לא בוחרים את המשפחה. מה שקורה זה שיש וועדה מסדרת בראשות אלוהים ובניו בע''מ והם שקובעים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
לא משנה אם האמונה נכונה..
יוסף.ש.,
צפון,
23/05/06 21:39
|
גם אם נניח שלא בחרנו את הורינו, שאין בכלל גלגולים, שנפלנו במקרה אצלם וקבלנו מהם מה שקבלנו.. האם לא נרצה להשלים איתם כדי שנוכל להשלים עם עצמנו? זאת אולי הוכחה בדרך השלילה שכנראה כן בחרנו..
אולי הכל זה בשביל ללמוד לאהוב ללא תנאי גם את אלה ש''פגעו'' בנו? ואולי בשביל לאהוב את עצמנו ללא תנאי גם ולמרות שפגענו בעצמנו ובאחרים?
הגב לתגובה זו
|
|
|
2.
אמתי עד מתי
עופר,
אזרח העולם,
23/05/06 20:14
|
מה עם המיתוס הזה אינו נכון
מה אם זאת אמונה בלבד?
אתה בחרת להתייחס לאמונה הזאת כדבר הכי נכון מבחינתך
אך מה עם אלו שרואים במיתוס הזה אמונה בלבד
כלומר זה נכון רק אם אתה מאמין בזה
ואלו שלא מאמינים בזה
מה איתם?
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
הלוואי שיכולתי לאמץ את דבריך
גולש,
23/05/06 18:59
|
אתה נשמע צודק בכל מלה, אבל הדברים לא פשוטים בכלל, בדיוק כפי שציינת. לא פשוט להתגבר על רגשות הכעס/אכזבה מההורים, למשל, ולהחליט שבחרנו בהם. הלוואי שכולנו נצליח להגיע למקום הזה
הגב לתגובה זו
|
|
|
הלוואי שאמתי בעצמו יוכל לאמץ את דבריו
ל"ת
שוגל,
23/05/06 20:52
|
|
