תגובות עד כה: 41 תגובות, ב- 21 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 21.  תודה על תרומתך הנעלה  ל"ת      דגנית,  מכמורת,    23/09/06 10:23 הגב לתגובה זו 20.  משה דרגת השמש     תמר ושמעון,    17/09/06 23:10 מאמר ניצבים וילך משה אינו עובר את הירדן, העם עובר מצורה רוחנית אחת לצורה רוחנית אחרת, גשמית יותר, כשההנהגה עוברת ליהושע והוא נקרא בקבלה מדרגת הירח או המלכות. העם יורד במדרגתו הרוחנית זו ירידה והתרחקות מהחיבור הבלתי אמצעי אל אלוהות כשמשה הוא מדרגה רוחנית הנקראת השמש או זעיר אנפין, כל הנשמות אשר חיו בזמן משה חוו את החיבור הוודאי יותר אל מימד האלוהות אך מבחינת התפתחותה של הנפש העצמאית היה עליהם לעבור קודם אל צורת קיום גשמית ונפרדת. במהלך החיים שלנו אנחנו עוברים גילולים של תודעה, המוח שלנו משתנה מדי יום, הצמיחה הנפשית והרוחנית שלנו הקשורה ומחוברת לגוף ומקבלת ביטוי ממשי בגוף, ובמוח. בבגרותנו אנחנו חיים בתחושה שהנפש שלנו עצמאית יותר, אנחנו מובלים את עצמינו מקבלים החלטות גורליות, התודעה שלנו נפרדת יותר בינקות אין לנו תודעה או הכרה עצמית, אין לנו זיכרון עצמי נפרד ואף לא שיח או דיאלוג פנימי, בילדות השיח הפנימי מתפתח אך אנחנו מחוברים ותלויים לחלוטין למסגרות הסובבות שמקימות אותנו זמן הילדות הוא זמן הצמיחה הגדולה ושם הכל קורה ומתרחש באופן טבעי לנפש הצעירה מאוד אין שום יכולת בחירה בזמן הבגרות אנחנו אדונים לתודעה שלנו אנחנו יוצרים ובוחרים את מסגרות חיינו וזוהי ההקבלה לזמן הירח שבא החלק הנמוך יותר בנשמה שלנו תופס פיקוד על התודעה, אנחנו מקבלים ומפתחים אחריות זו ירידה לצורך הפרדות למען צמיחה וההתפתחות של הנפש אנחנו נפרדים מההורה הגדול, למען גילוי העצמי הנפרד. משה אינו עובר את הירדן כדי שלא יטעו ישראל בו ויעבדו אותו כאלוהים, האלוהים נוכח בתוכנו בכל זמני הצמיחה, האלוהים קיים מעבר לכל נפש מעבר לכל גדולה של אדם זה או אחר תודעת האלוהים שעימנו היא העצמאות והשחרור של האני העצמי, בוודואות של אותו כוח אלוהי הנותן אנחנו מגלים את הדרך החדשה והלא נודעת של הגילוי העצמי. אך זו לא דרך חד סיטרית, האלוהים דורש מאיתנו ללכת בדרכיו, כלמר התפתחות הנפש עצמה תלויה ביכולת היצירתית של האדם לגלות כל פעם מחדש איך לישם את התובנה האלוהית איך להתחבר להגיון השפע כל פעם מחדש, ככל שהתודעה שלנו מתפתחת יכולת ההבנה שלנו גדלה יותר, אנחנו מגלים את כוחו השקט והמיוחד של האלוהים ממקום הנפרדות וההתפתחות. אנחנו צריכים לשמור ולזכור למען שנוכל להתחבר בדרכים חדשות אל המימד האלוהי הנסתר מאיתנו חובת הגילוי עלינו על ידי נעשה ונשמע. העבודה הזרה היא דחיה והדחקה של הקול הפנימי המפתח, שמלווה את התודעה שלנו, הגב לתגובה זו          מה זה? משה בזעיר אנפין? מאיפה השטויות האלה?  ל"ת          חיים משה,    18/09/06 17:31 הגב לתגובה זו 19.  זה שייך למדור יהדות, ולא ניו-איג  ל"ת      סנסאי,    17/09/06 18:49 הגב לתגובה זו 18.  עוד דוגמא למגלומניה כרמלית יהירה:     חיים משה,    17/09/06 04:26 ''...הגבולות הללו לא קיימים בעולמות עליונים הם נוצרו בשבילנו כדי שתוכל להיות תנועה כלשהי...'', אתם הבנתם את זה? כרמל יודעת שהגבולות בעולמנו - הגבולות בין טוב ורע, חיים ומוות!!! - ''נוצרו'' בשבילנו... הגב לתגובה זו          אני לא מבינה         ס.,    17/09/06 12:25 המשפטים שאתה יוצא כנגדם בגסות רוח שכזו הן אמירות יפות ופרשנות מעמיקה. האופן שבו את מציג את ה''קוגמא'' היא ביטוי ליוהרה שלך עצמך... הלוואי עליך רבע מהשכל של כרמל. הגב לתגובה זו 17.  קוגמא לנפיחה מילולית מבית מדרשה של כרמל:     חיים משה,    17/09/06 04:18 ''התורה מספרת לנו בשפה אחרת את העיקרון שאנחנו מכירים מהחשיבה הבודהיסטית, שרק ברגע ההווה אנחנו מעבר לזמן ומעבר לדואליות:...'' - מה זה הקשקוש הזה? את עקרון ''רגע ההווה'' אנחנו מכירים מהחשיבה הבודהיסטית??? זה לא החשיבה הבודהיסטית שחשבה על העקרון הזה - זה טבעו של הזמן, שקיים רק בעולמנו. והתורה לא מספרת לנו על זה בשפה אחרת - התורה יצרה את הזמן שבו חי העולם המערבי. העולם הבודהיסטי עדיין חי ב''נצח'' של ''רגע ההווה'' - כי הוא לא מתקיים ולא מתפתח במימד הזמן המערבי . אז למה לקשקש על ''עקרון רגע ההווה של הבודהיסטים''? אולי כדי להשמע קצת ניו אייג'? הגב לתגובה זו 16.  karmel     ofir,    17/09/06 01:30 smart and wise thanks n shavua tov! הגב לתגובה זו 15.  כרמל האינטלגנטית, כתבה מלמדת מעודדת מדרבנת וחודרת  ל"ת      ללב ולאינטלקט.,  מם,    16/09/06 21:33 הגב לתגובה זו 14.  את נפלאה!!!  ל"ת      יניב,    16/09/06 14:25 הגב לתגובה זו 13.  ויש שעון ברוח רעיון ''ניצבים''     שושי,    16/09/06 12:30 http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=265895 כפי שכתבה כרמל וייסמן: ''... או שאנו... מפספסים את הרגע וחיים בתחושה שאיננו מצליחים להדביק את הקצב של הזמן... התוצאה של מעמד הניצבים היא ''ה' ישוש עליך'', שמחה היא תוצר לוואי של נוכחות, כשאנחנו נוכחים גם השכינה נוכחת כי נפשנו קשורה בה. אנחנו עסוקים בלרדוף את האושר אך האושר הוא תוצר לוואי של תחושת ההתמלאות הזו, שלנו בעצמנו, כשאנחנו נוכחים.'' הגב לתגובה זו 12.  החרדים נוכחים רק כשיש כסף אבל כשיש עבודה או שירות בכוחות הביטחון אז     נפקדות חרדית,    16/09/06 11:29 הם נפקדים.מעבר לזה יש את טומאת אלו הנגועים בנגע הטפילות והשאלה היא האם יש חרדים מאושרים באמת כי אם האושר הוא תוצר של נוכחות,השכלה מודרנית,טוהר המילה ורוחניות אוניברסלית אז הרבה אושר אין שם. הגב לתגובה זו          החרדים חכמים - ואתה אדיוט.  ל"ת          חרדי,    17/09/06 10:51 הגב לתגובה זו 11.  יפה מאוד!     א.,    16/09/06 10:37 תודה כרמל הגב לתגובה זו 10.  אחרי שחפשתי הרבה שנים ''אושר'' גיליתי שהוא אצלי     dafna57,  רמת-גן,    16/09/06 09:58 בחרתי בגורלי להיולד ב''יהדות'', המקום היה עם הרבה ''סבל'', מה''יהדות'' למדתי איך לא להיות ב''דיכי'' כול היום-כל היום עבדתי- אבל שנים רבות חפשתי ''אושר'', גם לקחתי את ה''תנ''ך'' וחפשתי מילה ''אושר'' ולא מצאתי, את המילה ''עושר'' היה הרבה, לא חפשתי פרוש כי אין שאלות, ביום שהבנתי כי ''מזלי'' ב''ידי'' הייתי כבר אחרי שעברתי מ''צפון'' ל''דרום'' וגם ''מערב'', כי היכרתי את ניסים אמון שנתן לי הבנה מה''מזרח'' כי ביום שהכנס ל''חופש'' ה''אושר'' יצא ממני מהפנימי, כן עכשיו אני מאושרת בכול רגע, ה''אושר'' אצלי גודל יום יום, כן גם אם אושרי הוא ''יהלום'' אז גם בימים לא קלים יש ''אושר'' אז שיהיה הלוואי כבר חיים להרבה ששמחים רק שאין ''סבל'' ו''אושר'' קיים בכול מצב. שבוע טוב דפנה הגב לתגובה זו 9.  KEEP IT SIMPLE, CARMEL!     ABE,  LOS ANGELES,    16/09/06 08:03 We all love you here, you are the light for us at the diaspora! it's funny, you signed your article with the word ''pastot'', and its true....life are very simple and we dont need to make everything complicated and etc... but we think if you keep your writing a bit simple like the you signed at the end of your article, its will be much easier for us and you to understand whats the meaning behind the words and reveal the power behind it for the practice of it...its all about how you turn the theory into practice...at the end of the day! take a look at Rosin Rosenblom work....clear, funny but very very simple...no diploma from Bar Elan for that....its mostly comes from the fact that her soul is attached to the source, to the creator...he puts the words going out from your mouth but still he gives you the simple one! neverthe less we love u for any word, thought that comes out....you are totally blessed הגב לתגובה זו 8.  נפלא~ תודה רבה על ההשראה ~שבת שלום  ל"ת      בן,    15/09/06 23:39 הגב לתגובה זו 7.  האם?     צבי,  נתניה,    15/09/06 22:46 תודה על המאמר המרתק!!!! האם כרמל את יכולה להתייחס באחד ממאמרייך ל '' ע ב '' שמות? תודה שבת שלום! הגב לתגובה זו 6.  תודה כרמל. מעורר השראה  ל"ת      שבת שלום,    15/09/06 19:13 הגב לתגובה זו 5.  יפה מאד מאד!  ל"ת      גיגאדיב,    15/09/06 18:35 הגב לתגובה זו 4.  מאמר חכם ,תודה כרמל!  ל"ת      א,    15/09/06 17:42 הגב לתגובה זו 3.  אלה חמדה לבי     רימון,    15/09/06 16:13 חוסה נא ואל נא תתעלם אלה חמדה חמדה לבי חוסה נא ואל נא תתעלם אלה חמדה לבי חוסה נא ואל נא תתעלם אלה חמדה חמדה לבי חוסה נא ןאל נא תתעלם. מוגש בברכת ראש השנה שמח וכשר לכל הכותבים והמגיבים :) הגב לתגובה זו          אפשר לדעת מהיכן לקוח המשפט הזה?  ל"ת          ישראלי,    16/09/06 10:15 הגב לתגובה זו              מתוך ''ידיד נפש''             ריימונד,    16/09/06 11:43 ידיד נפש הוא פיוט המושר בקהילות אשכנזיות וחסידיות רבות בתפילת ליל שבת לקראת קבלת שבת ובסעודה שלישית. בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות. יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 - 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה על ענקי הרוח שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב''ז, שלמה אלקבץ, הרמ''ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר''י, ישראל נג'ארה, ועוד. הפיוט נדפס לראשונה ב 1600 בספרו המפורסם של אזקרי, ''ספר חרדים'', שם כתב כי הפיוט הוא ''בקשה על הייחוד וחשק האהבה''. הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב''ץ בסידורו ''בית יעקב'', ושם העיר על הפיוט כי הוא ''זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך''. הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות. הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז ''ָךְ'' והשלישי בחרוז ''ָם''. כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים. בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש. בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט ''והייתה לך שפחת עולם'' ל''והייתה לה שמחת עולם''. שיבושים נוספים היו במשפט ''אנא אלי מחמד לבי'', שבנוסח אשכנז שובש ל''אלה חמדה לבי'' (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל''אנא אלי חמדת לבי'', ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד. לאחרונה הוציא מכון ''יד בן צבי'' בירושלים מהדורה מדעית של הפיוט מתוך כתב יד של המחבר. הגב לתגובה זו          רימון = צביקה לב  ל"ת          אחד שזוכר,    15/09/06 23:22 הגב לתגובה זו              אויש...השתגעתי לגמרי!!! אני כותב בשם: ''לוטם'' ובשם'' רימון''             צביקה לב,    16/09/06 22:24 אני לא יודע מי אני ! מי אני ? מה אני ? אני צביקה ? אני לוטם ? אני צביקה ? מי אני ? אני צביקה ? אני רימון ? רימון המקורית ? אני צביקה ? אני נופר ? אני צליל ? אני צביקה ? אויש...אני כל כך מבולבל. הצילו !!!!! הצילו אותי מעצמי !!! אין לי מושג מי אני ומה אני עושה !!!!! כבר שנתיים שאני מתחזה בשם מגיבים אחרים ואני גם עונה לעצמי ומתכתב עם עצמי !!!!!! אני מבולבל, בינתי נסתתרה לה מרוב שנים של חיקויים !!!!! אין לי מושג מה אני עושה . הגב לתגובה זו              אחד שזוכר=לוטם  ל"ת              רימון המקורית,    16/09/06 11:44 הגב לתגובה זו                  הלו? זה מה שאני מסביר כל הזמן. צביקה לב הוא לוטם !  ל"ת                  צביקה לב,    16/09/06 21:59 הגב לתגובה זו                  מישהו מוכן להסביר לי?                 טירון,    16/09/06 17:25 מה זה ההודעות ''צביקה לב=רימון'', ''לוטם=צביקה לב'', ''לוטם=אחד שזוכר'' וכו'? זה בכל מקום בניו-אייג' ואני לא מבין את הבדיחה/מתיחה/קרב שמתחוללים. האם מישהו מוכן לספק הסבר? הגב לתגובה זו                      אני יכול לנסות...                     בן,  צפון,    17/09/06 13:53 כל מי שכותב לוטם = צביקה לב וכל החירטוטים האלו הוא בעצם בן-אדם אחד, קצת ריקני ומשועמם... לא כל כך ברור לי מי זה באמת אבל יש לי מספר ניחושים... מוצקים.. עוד דוגמא ל''כסיל הרוחני'', אחת התופעות היותר משעשעות שקמו להן בעידן הניו אייג'.. ניתן למצוא הרבה מהם במיוחד בטור הקבלה המתפרסם כאן בקביעות ובטור החייזרים.. (המגיבים, לא הכותבים.. כי כידוע.. גילי וחנן שולטים!!!!!!) אבל זה לא כזה מעניין בשביל להיכנס לפרטים כאן... הגב לתגובה זו                      הסבר לטירון                     צביקה לב,    16/09/06 21:58 צביקה לב הוא אדם שאין לו מה להגיד משל עצמו חוץ מקללות ולכן הוא מתחזה וכותב בשם מגיבים ומגיבות אחרים. הוא מעתיק קטעי תגובות שלהם וחותם בשמם. השמות האהובים עליו הם : אחד שזוכר,לוטם, רימון, צליל, סיגל, נופר ...ויש עוד כמה. לפעמים הוא מוסיף לשם את המילה: ''המקורית'' כדי שיחשבו שהמגיב או המגיבה המקוריים כתבו את התגובה. הגב לתגובה זו                          כן, הם שלי, אני מתחזה לו בחוסר כשרון כבר זמן רב  ל"ת                          לוטם,    17/09/06 05:18 הגב לתגובה זו                          אשמח להבהרות!                         טירון,    17/09/06 01:07 אם כך, מיהי, או מיהו לוטם? ומי הוא זה שחותם בשמו של צביקה לב? הגב לתגובה זו                          טירון אתה מסיק מסקנות באופן שגוי. אתה עדיין טירון.  ל"ת                          צביקה לב,    17/09/06 00:46 הגב לתגובה זו                          תודה                         טירון,    16/09/06 22:12 אני מבין שאת זו מאחורי כל השמות הללו, ואת זו שכותבת שצביקה לב=לוטם וכולי, כדי שיבדילו את התגובות הללו מהתגובות שלך? ואם כך, גם ההודעות החתומות ''צביקה לב'' הם שלך? אוף, נראה שזה הרבה עבודה. הגב לתגובה זו                      pashut meod, chaser lecha vetek bmador                     sheni shzocher,    16/09/06 19:00 ask about linpoche and suzan הגב לתגובה זו 2.  הגדרה מוזרה     השואל,    15/09/06 15:11 למה התכוון המשורר באומרו - ''האושר הוא תוצר לוואי של תחושת ההתמלאות הזו, שלנו בעצמנו, כשאנחנו נוכחים'' ? מצטער, אך לא הבנתי. מהו אושר על פי הבנתך ? יום טוב. הגב לתגובה זו          זה אומר...         בועז@לב,  ת.א.,    15/09/06 22:20 שבכל רגע שאתה מודע לעצמך ולנוכחותך באותו רגע ואינך עסוק בלחפש את הרגע האחר (שהוא אגב השליה ואינו קיים) תוצר הלוואי של אותה מודעות הוא הוא האושר. כי מודעותך לאותו רגע שבו אתה נוכח ממלאת אותך בתחושה של שלמות וחוויה שחיית את כל החיים ואת כל ההויה האנושית והקוסמית באותו רגע.אם היית מודע לנוכחותך באותו הרגע חיית את הנצח. השלמות הזאת המלאות הזאת אפשר לקרוא לה אושר.כי השלמות החוויתית הזאת אין לה ציפיות אחרות.הנפש מתמלאת מן החוויה הרגעית שהיא העולם ומלואו. אגב אישית אני חושב שזה האור שכולם מחפשים. הגב לתגובה זו              זה אושר ?             משיב,    16/09/06 21:23 חמקמק כל-כך עד כי לא ניתן לאחוז בו ? מצטער, אבל איני קונה זאת. אושר הוא דבר אפשרי לכל אדם והוא שווה נפש ללא קשר להארה פנימית או סתם אדם מהשורה. אושר הוא הרמונייה וכל השאר סתם נסיונות להגדרות שווא. יום טוב. הגב לתגובה זו 1.  תודה !     שגיא,  מזכרת בתיה,    15/09/06 12:18 מאמר מעולה , זה מדהים לראות את החוכמה שיש ליהדות שמפרשים אותה לעומק . הגב לתגובה זו          מה יהדות?         בנימין,  לונדון,    15/09/06 23:12 שלום לך שגיא, לידיעתך כרמלה מפרשת את התורה, לא את היהדות. התורה לא ניתנה ליהודים אלא לשבט לוי, מבני ישראל. שהרי בעת מתן תורה לא היו יהודים. שנה טובה וכול טוב הגב לתגובה זו