תגובות עד כה: 13 תגובות, ב- 8 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 8.  לאפרת תודה על הכתבה הנפלאה  ל"ת      יעל,    12/03/07 10:22 הגב לתגובה זו 7.  מכתב לאפרת     נורית,  ירושלים,    11/03/07 17:03 הכל כל כך נכון והלוואי והייתי באמת מסוגלת לשים את כל אמונתי וחיי בידי אלוהים.אני כל כך מנסה ואפילו כבר לא מרגישה אשמה וסולחת לעצמי על כל הטעויות שעשיתי לעצמי ובעצמי.אבל הבדידות והנטישות עשו את שלהן,ואובחנתי כבחורה עם הפרעת אישיות גבולית,ועם זה ועם הדכאון צריך לחיות.סליחה שאני גורמת עוגמת נפש לאנשים בקורס וגם לך. הגב לתגובה זו          על הפרעת אישיות גבולית- חלק ראשון         לנורית,  ממני,    12/03/07 10:08 נורית היקרה, דרך חיי הובילה אותי לחוויה מאוד מיוחדת, של להיות מטפלת בתוך המערכת הפסיכיאטרית בישראל (לא כפסיכיאטרית, אלא בתפקידים אחרים), ולאחר מכן מטופלת של אותה מערכת. בין היתר, קיבלתי גם אני את התווית שלהפרעת אישיות גבולית. אבל נורית, מה זאת האבחנה הזאת? היא אומרת לך משהו על מה ומי שאת באמת? אולי היא פשוט מין ערסל רך ונוח לשקוע בו, הרי המערכת סיפרה לך מי את, והמערכת יודעת. את לא מאושרת, אז את נתפסת למה שאחרים מספרים לך על עצמך. האמת היא, שלא הפסיכיאטרים ולא הפסיכולגים ולא אף אחד במערכת הזאת יודעים את התשובה, והאמת היא גם שההגדרה הפסיכיאטרית (תסתכלי בעצמך בדי. אס. אם) ל''הפרעה'' שאת כביכול לוקה בה, היא כל כך אמורפית ורחבה שבאמת כמעט כל אדם בעת מצוקה יכול להיכלל בה. רבים בתוך המערכת מחשיבים אותה להיות פח הזבל של האבחנות. כשלא יודעים מה יש לך (בעיקר אם את אישה), האבחנה ישר תלך לשם. אז בא לי להגיד לך ולעצמי, תפסיקי לרחם על עצמך כל כך, ותפסיקי להשתמש בשטויות האלה בתור תירוץ להמשיך ולרחם על עצמך ולהתבכיין עוד ועוד. די, באמת די עם זה. הגיע הזמן לחיות. הגב לתגובה זו 6.  מקסים, תודה     ניצן,  צפון,    11/03/07 10:18 אפרתי יקרה, תודה על טור מקסים, כן ירבו אהבה הגב לתגובה זו 5.  לא עובד לי, סלחתי לכותבת על השטויות אבל לא נעשיתי יותר מאושר  ל"ת      סליחות,    11/03/07 01:48 הגב לתגובה זו          חחחחחחחח!!!!!!!!!!         חחחח,  חחחחח,    11/03/07 13:31 גאון??????? הגב לתגובה זו              תסלח לי אבל מי שפולט שטות כמו ''בהיות כל המחלות נפשיות'' לא מאפשר             חחח!!!,  אתה בעצמך!!!,    11/03/07 22:43 להתייחס אליו ברצינות. להעמיד את הריפוי על סליחה ואושר בלבד? נו באמת? כל הכתבה הזו הינה סיכום חלקי, פשטני, רדוד ותסלח לי ,גם מטופש של גישות הוליסטיות הרבה יותר מורכבות קרא את ''אהבה רפואה וניסים'' של ד''ר ברני ס. סיגל, ותבין איך מתייחסים ברצינות לנושא. הגב לתגובה זו 4.  ארע לי נס, בן יזרי שר הבריאות     קלבסיאלה,    10/03/07 19:55 וכששר הבריאות מבלבל בין וירוס וחיידק, אני יכול לישון בשקט. ואני לחלוטין מסכים עם הכותבת, אני למשל מדביק רק טפשים. והדרך היחידה להיפטר ממני היא להתחבר למציאות. טיפשים, אתם לא אשמים בטיפשותכם, שחררו את האשמה, והריפוי יושג. הגב לתגובה זו 3.  מקסים כרגיל, תודה     מיכל,    10/03/07 00:50 ''סלח ותהיה מאושר''.. כמה נכון.. הגב לתגובה זו 2.  הייתי בקורס לנסים וקרה לי נס, הפסקתי להאמין בניסים, והבנתי שרק     נס קפה,    09/03/07 18:08 בעבודה קשה אשיג את מאויי הגב לתגובה זו 1.  מה יותר האושר או האמת?     מחפש את ניסים,    09/03/07 17:52 ניסיתי להגיע לאושר דרך האמת וניכשלתי, גם בדרך ההפוכה מהאושר לאמת ושוב כשלתי. וכך אני מחכה לניסים שיצילני מידי עצמי, מה לעשות??. הגב לתגובה זו          אושר ואמת         אלדן,    10/03/07 19:10 אחי, אני יכול להבין אותך, גם אני הייתי פעם מאושר בדרך כלשהי ולא הגעתי לידיעת האמת, ועכשיו אני בידיעת האמת באופן כלשהו אבל אינני מאושר, לפי דעתי עלינו להיות בטוחים שאנחנו למעשה חיים באמת וכל שקר ואשליה שמופיעה בחיים שלנו אנחנו צריכים למגר לאט לאט ע''י ידיעת האמת, וככל שנתרגל את האמת כך נחווה אותה יותר ויותר בצורתה המלאה, כל זאת זה עבודה על עצמנו בגופינו ובנפשינו, כאשר אנחנו עוזרים לעצמנו האמת תעזור לנו בהזדמנויות, עלינו להיות סבלניים ומאופקים כי זה חלק מהאמת והגעה אל האושר, תרגול האמת זה תהליך של שינוי רצון ותודעה, ועצם זה שאנחנו רוצים אמת זה כבר חיובי ועם הזמן והמאמץ הממושך שלנו נגיע לאושר.בהצלחה אחי. הגב לתגובה זו              לאלדן             מחפש,    10/03/07 22:41 תודה, אני שמח שאני לא לבד. נ.ב שאלתי את אבא שלי הוא אמר שאין לי אח אלדן.ביי אחי הגב לתגובה זו