ולזכות המחבר יאמר שהוא מדגיש את העמל והאימון המפרך (הרצון והאג'נדה). מזמן לא הופיע כאן מישהו שאינו מבין את הריקות במובנה המילולי, המופשט, המוחלט, כאילו הייתה פשוט אין, התאיינות פסיבית, אלא מדבר על ריקות מ-. ריקות מטעינה במשמעויות למכביר, ריקות מאשליות וממחשבות שווא. זו ריקות שמלאה באג'נדה, באידיאל של צלילות הדעת, בדריכות, ברצון.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אני הולך לסתור מספר דברים שאמרתי בזמנים אחרים, אני לא הולך להיכנס לשום דבר פיזיקלי או ''מטאפיזיקלי'' ,אני לא מדבר על תפיסות של מוארים ואני הולך לסתור את עצמי מספר פעמים מבחינה מילולית במהלך התגובה, זה לא משנה כי אני נותן את הפתח להבין את המשמעות שלי להגדרות הגמישות האלה, משמעות שלא סוטה במילימטר לאורך כל התגובה ולא סותרת את עצמה משום בחינה. טבע ומציאות זה אותו דבר מבחינתי - זה הקיום הראשוני שלא נזקק לשום פרשנות בשביל להתקיים. ואני מדבר בנוגע לכל דבר, אם זה עץ, אבן או דחף אנושי. אמת - הפרשנות המדוייקת של אותה מציאות כפי שנחוותה על ידי היחיד, מבחינת היחיד הטבע והמציאות לא נחווים לעולם ללא פרשנות. מהטבע שלי להימשך לנשים, אבל יש גברים אחרים שמהטבע שלהם להימשך לגברים. שני המקרים טבעיים לחלוטין באותה מידה אצלי ואצל ההומו אבל מנוגדים, ובגלל זה אני בכלל לא נכנס להגדרות בקבוצה, שלרוב מגדירה כטבעי רק את המקרה של גברים שנמשכים לנשים - הגדרה שהיא תלושה מבחינתי מכיוון שישנן דוגמאות שמפריכות אותה. אני קורא למשיכה הזאת טבע, כי כרגע זאת המילה היחידה שטעונה רגשית מספיק בשביל להעביר את המסר, מבחינתי אפשר לקרוא לזה אמת או מציאות, אבל זה לא עומד ללא פרשנות מצידי או מצד ההומו ובגלל זה אי אפשר להגדיר את זה כטבע או מציאות כפי שהגדרתי בפיסקה הראשונה. בקשר לדרך יצירת אותה פרשנות לטבע ולמציאות ולמה זה שונה מאדם לאדם - זה כבר נושא שאין לי את הכלים להסבירו. בקשר לניסוי, אני מסכים, אכן יש רמות שונות של חוסר ביטחון עצמי, מעולם לא דיברתי על הפן הקליני. כל רמה של חוסר ביטחון עצמי, אפילו הקלה ביותר, נובעת מחוסר יכולתו של האדם לאהוב את עצמו כפי שהוא במלואו, גם כגוף וגם כנפש. חוץ מזה, שמכיוון שהאמת של כל אחד ואחד לא מואר (ולדעתי, גם מואר) אומרת שהוא מזוהה עם הגוף שלו, יצירת אמונה שהוא נפרד מהגוף רק תוסיף עוד אשלייה. ככה שזה לא משנה אם זאת מציאות או טבע האדם, כרגע הפרשנות אמת לאותה מציאות אצל בני אדם שלא חוו את אותו שינוי תפיסתי בהארה היא שהאני קיים והוא מזוהה גם עם הגוף. כפי שכבר הדגמתי לך בניסוי ההופכי שלי, הניסוי אפילו לא חושף אמת. זה ניסוי מודרך וטעון שאי אפשר בכלל להגדירו כניסוי, אלא אם כן אנו באים לבדוק כמה קל לנו להשלות את עצמנו. אדם המציג את עצמו כמואר ומוכר על ידי מספר אנשים, אפילו אם מליונים, ככזה לא בהכרח באמת כזה. בקשר להשפעה על אדם - קודם כל, אין אדם שלא מושפע מה''מציאות'' שהקבוצה מציגה לו. אדם שהולך ללמוד אצל מואר הולך ללמוד על מציאות, אמת ועל נושאים מנטליים רגישים, אותו אדם גם רואה מלכתחילה במואר כסמכות עליונה לפירוש של אותה מציאות וידיעה של אותם תהליכים, בגלל זה ההשפעה של המואר באופן כללי תהיה יותר גדולה משל מורה בבית-ספר, אבל זאת השפעה שבאה מהתלמיד עצמו ומתכני הלימוד, לא מהמוארים באופן כללי. כמובן שיכול מאוד להיות שיש אדם מואר שההשפעה שלו חזקה מאוד כמו שגם יכול להיות מורה בבית ספר באותה רמת השפעה... אפילו שהיום מורים בבית ספר לא כל כך עונים על ההגדרה הזאת. אדם לא יציב שמרגיש אבוד יכול ליפול דווקא על מואר אמיתי שייצב אותו, מה ההבדל בין ללכת למואר או ללכת לפסיכולוג, חוץ מזה שלמואר אין תעודת הכשר מהמוסדות המערביים ולפסיכולוג אין תעודת הכשר מהטבע? גם ההבנה שלי בנושא מוארים דלה, אבל מספיקה בשביל להבין שישנם מספר מוארים שהמשיכו לחיות באורח חיים מערבי. הפיסקה האחרונה שלך מעידה שעלייך למואר לא תהיה יותר השפעה ממורה בבית-ספר, מכיוון שאת לא נתלית בו לשיפור או שינוי עצמי אלא על הבנה של המציאות. וזה טוב.

הגב לתגובה זו

הארה זה כואב.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

יש לי להגיב לא בשמי האמיתי? אם אני משתמש בשם אחר, וזה קורה לעתים רחוקות מאוד, אני משתמש בשם שאמור להעביר מטען רגשי מסויים לנושא. אתה מהווה דוגמא חיה איך אפילו העירנות היא מצב שכלי נחוץ שקשה להחזיק בו באופן תמידי. שים לב איך אוטומאטית העלת את שמי בדמיונך כשראית תגובה שלא מסכימה עם המאמר רק בגלל שהגבתי כנגד מאמר מסויים ש''דומה'' לדבריו של הבודהא. תכיר בזה שעכשיו הפגנת בורות אמיתית, תנסה לבדוק למה.. אני מאמין שזה בגלל שהכללת. היסקת בעזרת החשיבה שאם אני טוען שאין-אני או שאושו הוא מכשול אדיר בהבנה רוחנית, אז אני לא אוהב את בודהא. וזאת טעות - אני מת על בודהא, פעם אפילו אמרתי, כאן במדור, שדבריו של בודהא הם ניצוץ באפילה, שאם אנשים מפנים את המבט ממנו הם עלולים בטעות לחשוב שהאפילה היא האור. או משהו בסגנון. לגביי המאמר - ברור שלא רק הבודהא ''עלה'' על זה, שאף אחד לא יטעה לחשוב שבודהא חידש במשהו, כי הוא לא, גדולתו העוצמתית של הבודהא לא היתה בהבאת מידע חדש, אלא בהגשתו הנהירה. נכון, ברובד הבסיסי בודהא מדבר על עירנות שחייבים לסגל לעצמנו על מנת לאפשר מעבר לדרגות הבאות, אבל בחייאת, מי שבאמת חושב שבודהא מדבר רק על עירנות צריך לקרוא קצת יותר לעומק, במאמר מדובר בעיקר על תפיסה אחרת לגמריי נטולת כל שיפוט, דיעה ומחשבה. תפיסה צלולה וטהורה שמעטים מאוד מצליחים להגיע אליה, לא בגלל שזה קשה להגיע אליה, אלא בגלל שזה קשה עד בלתי אפשרי להסביר איך להגיע אליה. אפילו בודהא לא הצליח, לדעתי, להעביר את המסר האמיתי בעומקו המלא להמונים, ועובדה שעדיין, לאחר אלפי שנים, מליוני אנשים עדיין לא מצליחים להגיע לתפיסה דומה לזאת של בודהא, למרות שיכולים הם לצטט מילה במילה כל סוטרה וכל הגיג שיצא מפיו של בודהא.

הגב לתגובה זו