תגובות עד כה: 180 תגובות, ב- 37 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 37.  הדדיות בקשר הזוגי     יריב,  ת''א,    19/07/07 16:23 ספר של צילום אומנותי שירים ומשלים בנושא זוגיות, חברות ואמון הדדי. http://www.tevatouch.com/about-book.htm הספר שם דגש על ראיית האחר, ראיית עצמי מתוך הזולת. קבלת השוני. הגב לתגובה זו 36.  אם אני אוהב את חברה שלי     בן,  צפון,    16/07/07 23:00 וזולתי חושק בה, עפ''י הטונג לן אני אמור לתת את חברה שלי לזולתי? ואם זה מתנגש עם הרצון של חברה שלי שגם אוהבת אותי? איזה זולת אני יעדיף? כי אם אני אמור להעדיף את אחד מהזולתים, חזרנו לנקודת ההתחלה, שאני אמור להעדיף את עצמי בהתחלה, וביחס יורד לאחר מכן את אהוביי ואז את זולתיי, אבל זה לא חכמה, זה פשוט מצב טבעי שלא צריך בשבילו שום מדיטציה. אם אני לא אמור להעדיף אף אחד מהזולתים, אז יש כאן קונפליקט בלתי ניתן לפתירה, לא במדיטציה, לא בשירת תהילים ולא בהליכה על מסמרים, רק בהפיכה למה שנקרא בעברית צחה - כאסקופה הנדרסת, היחידים שלא סובלים כשדורסים אותם, זה רק אנשים מתים. אם הכל ריק מקיום אובייקטיבי, מן מדבר שכזה, כל דבר זה השלכה סובייקטיבית על כלום. כל דבר, גם התגלות אלוהית כביכול זה השלכה סובייקטיבית על כלום. אז מה הופך נביאי שקר לשקרנים? ומה הופך נביאי אמת לאמיתיים? כי אם ככה, הנביא טובלי לא פחות שקרן מהנביא משה או מהמואר בודהא. אבל אם בכל זאת יש משהו מופשט מאוד שהוא הכלום כביכול, אז הוא בעצם הכל. ואם יש משהו מופשט מאוד שהוא הכל והוא לא אני, אני אמור להעדיף את מה שהוא מעדיף לא? יותר הגיוני. אבל איך אני אדע מה הוא מעדיף? הגב לתגובה זו          תשובה         מושון,    17/07/07 06:54 דבר ראשון לגבי ה-''ריקות'' הבודהיסטית, היא מעט עקומה בעיניי, כך שלמרות שהבסיס שלה נכון היא מושלכת יתר על המידה על תודעה (לשיטתי), יהיה הרבה יותר נכון לומר שהסיבתיות נובעת מחוקים/כללים בסיסיים (קארמה) ושהתכונות של משהו הם למעשה יחסיים לאינטראקציה - זה הכל! (אבל נניח לזה). בקשר לחברה שלך: דבר ראשון אתה לא יכול לתת אותה כי היא לא שלך! (עיצה קטנה, כדי שתוכל לבנות מערכות יחסים טובות). אבל אתה צודק לגבי הבעייתיות של להעדיף את רצונם של כולם על פנייך! בגלל זה ואהבת לרעך כמוך, הוא מעט יותר מדויק כי הוא לא שם את האחר על פנייך אלא משווה אותו אלייך רק במידת האהבה ולא ברצונות! יש פה גם עניין של מוסר שנוטים לטאטא מתחת לשטיח של השיח הבודהיסטי, כך שאתה מוזמן לאהוב את רעך הלא מוסרי, אבל בשום פנים ואופן לא להתמסר לרצונות הלא מוסריים שלו. נביאי שקר נבדלים מנביאי אמת ע''פ שתי אמות מידה - נכונות ניבואיהם, ומוסריותם. (ע''פ היהדות לפחות) אני יותר מתקשה להבין לאיזה עולם בדיוק חותרים הבודהיסטים ואם אני שותף לרצון הזה שלהם... יום טוב. הגב לתגובה זו              משה             בן,  צפון,    18/07/07 00:46 רצח שלושת אלפים בני אדם כי לא המתינו לו שיסיים לסתת את הדיבר לא תרצח ועדיין נחשב לנביא אמת. איך אדם אמור לדעת אם לחברו יש בכלל רצונות לא מוסריים? מי קבע שהמוסר שלי הוא דווקא זה שנכון? לעניין נכונות הנבואה, לא נוכל לדעת עד שהיא תתגשם, אם וכאשר, עד אז, או שמסתכלים על כולם כנביאי שקר או שמסתכלים על כולם כנביאי אמת. כמובן שאני לא מכניס למשוואה את אלה שמשקרים בכוונה ובצורה מודעת בשביל להשיג עוצמה. אני רק שולל את אפשרות הטעות/נכונות לגביי תאורייה אלוהית/נבואית כזאת או אחרת. הרוב המוחלט של הבודהיסטים חותרים רק למטרה אחת - הארה. הגב לתגובה זו                  כמו שאמרת                 מושון,    19/07/07 09:01 מוסר הוא לא מוחלט, הוא נובע מאיזון בין שני גורמים בעלי ניגודי אינטרסים כביכול, אך בעלי אינטרס משותף למעשה - הפרט והכלל! אפ הפרט שומר על הכלל ככלל ולא כאוסף של פרטים הכלל עצמו מהווה שיפור משמעותי לחלק מיכולות הפרט (זה קל להדגים כמעט בכל אספקט בחיים שלנו). אתה שופט את משה הצדיק (סתם...ניסיתי להפחיד אותך :)... ) ע''פ אמות מידה של פלורליזם מודרני - בתקופתו היהדות הייתה אחת מהדתות/אומות הכי מוסריות בעולם...לתפיסתם 3000 האיש הללו פגעו ביישות/בכלל שניסה להתהוות בנקודה הכי רגישה שיכולה להיות - ע''פ תפיסתם היה זה צעד מוסרי! לגבי הנבואה, אתה צודק, אלא שלמשוואה הזו תכניס גם את המוסר לתפיסתך (אם הוא בכלל מעורב), כלומר שאם מישהו מספר לך שעוד מעט יום הדין מגיע אז צריך לפצוח באורגיות המוניות כדי לנצל כל רגע צא מתוך הנחה שהוא נביא שקר...אני חושב שהבנת את הרעיון... מכיוון שהארה לא קשורה למוסר, אני לא שותף לחזון שלהם כפי שהצגת אותו - אין לי בעיה שכולם יהיו מוארים - אני פשוט חושב שזה לא יפתור כלום! יום טוב הגב לתגובה זו              עם הבנה של קרמה וריקות לעולם לא תתן עדיפות לרצון בלתי מוסרי של רעך             מתרגל אנטידוט,    17/07/07 08:16 אם אתה מבין שבגלל הריקות, רעך האהוב שנוהג בניגוד למוסר יסבול כאשר קרמה זו תבשיל עבורו, הרי שבגלל אהבתך אותו לא תעדיף את רצונו במקרה זה. כך שיש להוסיף לאמור במאמר: להעדיף את רצון רעך , אך רק בתנאי שהוא חוקי ומוסרי. הגב לתגובה זו                  או במקום להגיד                 מושון,    19/07/07 09:02 שצריך להעדיף את רצון רעך על פנייך, עדיף לומר וליישם את ואהבת לרעך כמוך... מסכים עם כל מילה! יום טוב הגב לתגובה זו              להשוות או להעדיף? צריך אנטידוט לאנוכיות             מתרגל אנטידוט,    17/07/07 08:11 להשוות את עצמך ורעך הוא כבר שלב מאד גבוה של חמלה וחכמה. ולמעשה, אם הגעת לשם - דיינו. אך מכיוון שאנחנו כלכך מותנים להעדיף את עצמנו, ובכך גורמים כל סבלנו, הרי שטוב לתרגל העדפה, אף אם היא מרגישה ''מוזרה'' הגב לתגובה זו                  אני אישית לא בעד העדפה מתקנת                 מושון,    19/07/07 09:04 היא לפי דעתי ה-''עין תחת עין'' של המוסר - ואתה יודע בטח מה גנדי אמר על זה... יום טוב הגב לתגובה זו          אהוב גם אותה וגם את רעך         ושמח ברוב טובך,    17/07/07 04:07 כל השאלות המבריקות תעננה כאשר התברה אמנם תעדיף את הנ''ל על פניך (וזה לא מה שאני מאחל לך). לכשיבוא אל חייך אותו הדבר שממש שנוא עליך (אבדן או תאונה או מחלה וכו') - או אז אולי תעצור ותשאל: מניין כל זה בא? ואז אולי תזכור כל אותם המקרים שיכולת להיטיב עם הזולת, ובמקום זאת דאגת לעצמך. אז תדע שכל שזרעת חוזר אליך, ואין אפילו על מי להתלונן, חוץ מאשר להרגיש כמו אידיוט על כל אותם מצבים שבהם יכולת לחמול ולאהוב ובמקום זאת היית חכם בעיני עצמך. לך ותרגל ''ואהבת לרעך כמוך'' או כפי שכתוב לעיל - החלף עצמך בזולתך. על כך לעולם לא תבוא חרטה! הגב לתגובה זו 35.  לא.א היקרה ולכל המגיבים הציניים גם כן     חומל,    16/07/07 09:56 חמלה או לא חמלה, מחלה או לא מחלה אני לא מבין למה להגיב באופן שלילי על משהו שיכול לעזור לאנשים ובמיוחד שיש לו עובדות של אלפי שנים שהוא עזר לאנשים להתקדם בדרך רוחנית ולהגיע להשגים (גם בימנו אנו אתם יכולים לראות אנשים מדהימים אלו, לדוגמא הדלהי לאמה שהוא ע''פ הבודהיזם גילגול של בודהה של החמלה). אם אתם צועדים בדרך אחרת זה נפלא, ואם אתם מתקדמים איתה ולא תקועים במקום זה מעולה ואם היא עושה לכם טוב ומביאה אותכם לאושר עילאי כל הכבוד לכם ותמשיכו לצעוד בה, אף אחד לא אמר לכם אחרת. הבודהיזם לא מעביר ביקורת על אף דרך אחרת, לא שופט אף דרך אחרת ולא שונא או מקנא בשום דרך אחרת. (אחד מהדברים הבסיסים של הבודהיזם זה לא להעביר ביקורת או שפיטה על אף אחד בעולם) סדרת כתבות זו מנסה סה''כ לעזור לאנשים בראייה הבודהיסטית, היא לא פוגעת באף יצור חי בשום צורה שהיא (לא במעשים, לא בדיבור ולא במחשבה) היא לא עוברת על שום דבר מוסרי ואתי. אין בה שום פסול. אז למה כל כך אנטי, לא מתאים לכם לא נורא תמשיכו הלאה, אין צורך ליצור מלחמה, יש אחרים שזה מתאים להם ועזור להם ויש להם הוכחות מהשטח. אם יש לכם דעה למה דרך זו לא עובדת אז רישמו ונמקו עם הסברים שכולם יוכלו להבין ולהתרשם ואולי להאמין שזה לא עובד במקום להיות ציניקנים ולגלגנים ולזרוק סיסמאות לאויר. תודה לכם ותמשיכו לצעוד בדרככם שלכם. הגב לתגובה זו 34.  מסתבר שאני לא היחיד שחושב שבודהיזם זה קשקוש וטעות     החוקר,    15/07/07 22:49 ראה סוף הכתבה הבאה: https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/A RT1/608/789.html אם כי לי יש סיבות טובות נוספות מי שלומד את חוכמת האמת יודע ומבין הגב לתגובה זו          ואללה איזה חוקר מדהים אתה, המחקר שלך נכון         נחקר,    16/07/07 09:46 אין מילים איזה מחקר מקיף עם טענות הגינויות והסברים לוגיים מדויקים על איך דרך הבודהיזם הנה קשקוש וטעות. הוכחה יפה, אותי שכנעת אני מפסיק לצעוד בדרך הבודהזים... ואני מאמין שמחקרך המקיף מצביע על תורת הקבלה כאמת ועל כן אני הולך אחרייך אל הקבלה, איפה ניתן לקבל פרטים נוספים על אמת זו? הגב לתגובה זו              לנחקר             החוקר,    16/07/07 13:33 אפה אתה רואה שפרסמתי מחקר ?? אתה פדגוג בגרוש או בעל בעיה בהבנת הנקרא. סה''כ הבעתי את דעתי ומצידי תמשיך עם הבודהיזם.. הצחקתני אם אתה חושב שזה מזיז לי כהוא זה. ודרך אגב הקישור שהבאתי מסביר את האשליה העצמית הגלומה בבודהיזם כפי שאותו חוקר מסביר. לידיעתך אני מעריך את הבודהיסטים מאוד בשל כוונותיהם הטובות, עם זאת חושב שהם טועים בדרכם. הגב לתגובה זו                  לא באמת דיברתי על מחקר אמיתי                 נחקר,    16/07/07 14:40 דיברתי על זה שאתה מפרסם לינק לאיזה כתבה עם דעה של הכותב לגבי הבודהיזם (מה גם שחסר לו ידע רב על כל תורת הבודהיזם) ומחליט שזה מוכיח את הטענה שהבודהיזם שוגה וטועה. מה שהצעתי זה שתפרט יותר למה לדעתך הוא טועה ושוגה ולא פשוט תגיד שזה ככה בגלל שאתה יודע. אז נא פרט, ואני אשמח לענות לך על כך, אולי תגלה שהייתה איזו אי הבנה בדרך הבודהיסיטית הגב לתגובה זו                      לנחקר אתה ממשיך לסלף את דבריי                     החוקר,    16/07/07 17:24 אפה כתבתי שזו הוכחה ??? למה אתה ממשיך לסלף ולהכניס לי דברים לפה על אף שלא אמרתי אותם. גם החלטתה שאין לכותב שהיצגתי ידע רב בבודהיזם על אף שאין לך בסיס לזאת. או אולי חוסר דיוק וסילוף זה חלק מהבודהיזם שלך...? חבל להשחית מילים, את דעתי על טעויות הבודהיזם כבר תארטי בחלקו בתגובות אחרות.. הגב לתגובה זו                          אני הבנתי אותך טוב אולם אתה נחוש                         החוקר,    17/07/07 15:13 לסלף את דבריי, אני מוצא זאת עצוב וצבוע היות ואי אפשר לנהל שיחה באופן זה. אתה גם מתעלם מתוכן דבריי וממשיך בלהגך במסולף ואיני רואה כל טעם בזה. הגב לתגובה זו                          צר לי אם הבנת לא נכון                         נחקר,    16/07/07 22:54 אתה קורא לעצמך חוקר וכותב שהכל קשקוש, אני מוצא זאת מצחיק לאור העובדה שאף חוקר לא סתם רשום קשקוש וטעות מבלי לנמק ולהסביר הגב לתגובה זו 33.  חמלה ומחלה- המשך.     א.א,    15/07/07 18:42 לא רק שאי אפשר באמת ללמוד וללמד חמלה, גם אין צורך בכך, בדיוק כמו שאין צורך ללמוד לשמוע, לראות, להריח וכו'. החמלה אינה איזו נוסחה שצריך להבין וללמוד, החמלה היא חוש. אם החוש הזה לא מפותח מספיק, זה לא בגלל שאנחנו לא יודעים איך להשתמש בו, אלא מפני שחסמנו, שלא במודע, את היכולת הזו. בדיוק כמו שאנחנו חוסמים גם חושים אחרים, את החושים המוכרים וגם את אלו הלא מוכרים כל כך. כל אחד מחושינו השונים יכול להתרחב יותר ויותר, אנחנו יכולים להרחיב את חוש הראייה, השמיעה, הריח וכו'. כך שאם יש סיבה לחסימה בכלל או לחוש החמלה בפרט, אין טעם לנסות ללמוד לחמול. מה שצריך זה לפתוח ולשחרר את החסימה. שחרור החסימות הוא שמאפשר את ההתפתחות ואת גילוי ומיצוי הפוטנציאל שלנו, בכלל זה גם את הרחבת יכולת החמלה. אנשים שמתרגלים את המדיטציות והתרגילים השונים על מנת ללמוד לחמול ומצליחים, מצליחים בגלל סיבה אחרת לגמרי, הם מצליחים בזכות זה שבזמן התרגול הם השתחררו מחסימות שהפריעו, ובאותה מידה היו מצליחים גם אם היו מודטים ''סתם'', בלי שום קשר או כוונה ללמוד לחמול. ההשפעה שיש למדיטציה על הרפיית כל הרבדים של הגוף, משחררת חסימות פיזיות, נפשיות ואנרגטיות, וכתוצאה מכך יכולת החישה מתרחבת, של כל החושים, לא רק של החמלה. כוונה ורצון ללמוד חמלה עלולים לגרום לבלבול בין המהות לבין הקליפה שלה. כך אפשר לראות הרבה ''רוחניים'' שיודעים לשחק חמלה מצוין, חקייני חמלה. הבלבול הזה גורם בין השאר גם להבנה מוטעית של מה זו חמלה בכלל. לא כל מה שאנשים מגדירים כחמלה היא אכן חמלה. הרבה פעמים זה רק סטראוטיפ של חמלה. למשל: ''אמהות עושות את זה עם התינוק שלהן. הן לומדות להאזין לצרכיו ולספק אותם הרבה לפני שהוא מסוגל להגיד להן מה הוא רוצה. הרבה פעמים הן מעדיפות את מה שהתינוק רוצה על פני מה שהן היו רוצות.'' אין פה בהכרח קשר לחמלה. אמהות ''רעות'' או מטפלות, ואפילו רחמנא ליצלן אבות, יכולים לעשות את זה ובלי חמלה בכלל, סתם בגלל רגש אחריות, והבנה הגיונית ושכלית קרה של חוסר האונים של התינוק. והעדפת רצונות התינוק על פני רצונותינו שלנו יכולה להיות גם העדפה לא חומלת בכלל. הגב לתגובה זו          חסימות         אדווה,    16/07/07 14:20 כשאת מדברת על חסימות, אני מניחה שאת מתכוונת לחסימות אנרגטיות. הבודהיזם אכן מלמד כיצד לעבוד עם האנרגיות, הצ'אקרות, והערוצים שבגוף. אך ע''פ הבודהיזם - אין הדבר כ''כ פשוט. הדבר דורש לימוד מעמיק, יכולת מדיטטיבית מעולה, מורה מוסמך ואותנטי, ובסיס איתן של התלמיד. אחרת - תרגול שכזה יהיה מסוכן לו. ע''פ הבודהיזם, המחשבות קשורות לאנרגיות שבגוף, ומשפיעות על זרימתן. וההיפך - האנרגיה הזורמת בגוף משפיעה על המחשבות שלנו. ''המחשבות והרוחות רוכבות ביחד'' - ישנו כזה משפט בטיבטית (אך זוהי לא מובאה מדוייקת) לכן, בכדי ללמוד חמלה, יש לשלב את הלימוד וכמובן להביא את הלימוד לרמה המחשבתית, האנליטית. דבר זה משפיע על הערוצים והאנרגיה בגוף. בנוסף, המתרגל המתקדם, שקיבל חניכה טנטרית, משלב יחד עם הלימוד האינטלקטואלי גם עבודה על הערוצים והאנרגיות שבגוף. את יכולה לקרוא לזה לפתוח סתימות. אבל אם למתרגל אין בסיס איתן באימון מחשבותיו - דבר זה לא יצלח. הוא יפתח סתימה, היא תחזור. יפתח, היא תחזור. לכן צריך לשלב את שניהם. הגב לתגובה זו          ''משלא בא לשמה, הגיע לשמה''  ל"ת          אדוה,    16/07/07 14:10 הגב לתגובה זו          You fake it till you make it         כפי שנאמר,    16/07/07 02:20 חיקוי של חמלה עדיף בהרבה על העדר חיקוי של חמלה. וכי מה אכפת לי אם מי שאיפשר לי להשתלב בתנועה עשה זאת מתוך חמלה אמיתית או מתוך חיקוי? עדיף בהרבה מאשר לא לאפשר השתלבות. וגם למי שאפשר את ההשתלבות זה עדיף. גם צבר קרמה טובה, וגם שקד על פיתוח הרגל חדש ומועיל. אצלנו אומרים: מתוך שלא לשמו יבוא לשמו. זה הפרינציפ מאחורי האימון שכאן. עם מספיק תרגול, מה שהיה תחילה מלאכותי ומאולץ יהפוך לטבע שני, ואחרכך לטבע ראשון. אין דרך אחרת להגיע להארה מלבד תרגול וחתירה אקטיבית ומתמדת לקראת האידיאל של הארה. זוהי הבודהיצ'יטה, השאיפה להארה. אנא ראי מאמר קודם של דבורה על לוחם הרוח https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART1/600/623.html הגב לתגובה זו              ומה אכפת לך אם במאכל שאתה אוכל             B12,  סולגאר,    16/07/07 05:45 שמו הרבה טעמים מלאכותיים אם הוא טעים כמו המקורי? מה אכפת לך אם אתה אוכל גלידה בטעם מלאכותי תות או גלידה עשויה מתותים אמיתיים, כשזה אותו טעם? עם מספיק תרגול, אכילת צבעי וטעמי מאכל תהפוך לטבע שני ואח''כ לטבע ראשון, ותשכח את המקור ויום אחד תתפרץ לך המחלה בגוף בדיוק כמו שיתפרצו זיוף וחיקוי החמלה ויהפכו לכל מיני מוטציות הרסניות, כמו כל אידיאל שמנסים ללמוד בכוח ולחקות אותו תוך כדי הרבה הדחקות ונפילה באשליות. אבל העיקר שיתנו לך להשתלב בתנועה והעיקר שיהיה לך טעים באופן רגעי. הגב לתגובה זו          על מאתייה ריקאר שמעת? חמלה שעובדת         מאתייה ריקאר,    15/07/07 21:42 יש ספר נפלא שנקרא ''בזכות האושר'' של מאתייה ריקאר (ביולוג צרפתי שהפך לנזיר בודהיסט). הרשה לי לספר לך על ניסוי שנערך ע''י רופאים וחוקרים במעבדות, רצו לבדוק את גלי המוח של אנשים כשהם חושבים על כל מיני דברים, חיברו לאנשים אלקטרודות ומדדו. אני מקצר את הסרט (היה לא מזמן בערוץ המדע של YES). נכנס מאתייה ריקאר, חיברו אותו למכשירים ואמרו לו לחשוב כל מיני מחשבות והסקאלה זזה והם מדדו, בשלב מסויים אמרו לו ''מדיטציה על חמלה'' והמחט עברה את הסקאלה של המכשירים. זהו סיפור אמיתי, עם סרט תיעודי עם רופאים בעלי שם בעולם שלא הצליחו להסביר את התופעה. אגב הם מדדו את רמת האושר של הבן אדם, ע''פ כל מיני אותות של המוח שמופעלים באזורים מסויימים במוח - דברים שידועים למדע היום.. מעניין מאד, ממליץ לך לקרוא את הספר או לפחות לראות את הסרט התיעודי. הגב לתגובה זו          המינד גם ניתן לאימון ולהתמרה         ת.ת,    15/07/07 21:28 כמו שאני הולך לחדר כושר וע''י כך שאני עושה תרגילים מסויימים אני משפר את השריר גם את המינד ניתן לאמן ולשפר. התרגול של פתוח חמלה עושה בדיוק את הדבר הזה הוא מאמן את המינד לפתח חמלה. נכון שבהתחלה קוראים לזה ''קנה סוכר'' שזה בעצם חלול באמצע וזה כמעט כמו הדבר האמיתי אבל לאט לאט זה מתפתח ונהיה הדבר האמיתי בלי צורך לזייף זאת. אני לא כל כך הבנתי ממך על אילו חסימות מדובר? איך הן נוצרות ואיך אני יכול לפתוח אותן? על מה בדיוק מדובר? תודה. הגב לתגובה זו              אתה חושב שחומלים מהמיינד?  ל"ת              ?,    16/07/07 06:25 הגב לתגובה זו          אכן המחלה מאד קשה         אך יש תקנה,    15/07/07 21:04 א. א. יקרה, משהו לא מתיישב: מעידה את על עצמך שאת א. א., שופרא דשופרא, מומחית גדולה לחמלה ולזיהוי חקייניה, אם כך 1. כיצד זה שתשובתך מלאה ארס, ומנסה להוריד אחרים ולהמעיט בערכם? לגלות ברבים צביעותם וחיקויים? האם זו חמלה? והאם אין מי שפוסל פוסל במומו הוא? 2. מדוע את מתייחסת למחברת המאמר בצורה המרמזת על הקטנה (''הד''ר'', בתשובתך הקודמת, למשל) 4. מדוע כל כך בוער בעצמותייך להקטין מערכה של מי שעושה שירות כה נפלא לזולת? 5. ושמא יש פה שמץ, ואולי קמצוץ זעיר ביותר של קנאה, בתחפושת של מומחית לחמלה? 5. ובאיזה מאברי החושים אנו חשים חמלה? אולי יש רופא בקופ''ח שיוכל לטפל בפגיעה? 6. ומה זה אכפת לי אם מי שמפנה לי את מקומו באוטובוס עושה זאת מתוך ''סטריאוטיפ של חמלה'' או מתוך ''החמלה עצמה''? וכי מי זה שיבוא לעשות כאן את האבחנה? 7. ובכלל, איך זה קרה שהכרזת על עצמך כשרת החמלה? האם זה בשל החמלה? וכלפי מי חמלה זו כוונה? 8. ושמא עינך צרה? 9. אני מוכן להמר שאת מאד בודדה 10. מזלך הוא שיש תקנה: עשי התרגול המוצע לך כאן, ללא כל תמורה, ותראי שתבוא הקלה! 11. מאחל לך אושר והרבה אהבה הגב לתגובה זו              לך התרגול לא עזר             אז,    16/07/07 06:24 למה להמליץ לאחרים? הגב לתגובה זו              חחח אתה נשמע כמו תלמיד פנאטי של דבורה             ז''ז,    16/07/07 04:29 וטסט קייס מושלם למה שתיארה א.א בתגובתה: חקיין חמלה בור, שיורק ארס וקנאה ומשליכם על אחרים. תגובה השלכתית כזאת מזמן לא ראיתי. הרבה אושר ואהבה גם לך (אמיתיים, לא קליפתיים) הגב לתגובה זו                  סליחה!                 יש תקנה,    16/07/07 05:58 אינני תלמיד שלה, אך אני מעריץ את שהיא עושה. לו ירבו כמותה. מצטער שתגובתי יצאה כל כך עזה, שהקיזה קצת רעל אפילו ממך. סליחה. הגב לתגובה זו                      כן כן, התגובה שלך ''עזה'', של אחרים ''מקיזה רעל''                     סלחתי,    16/07/07 07:28 יחי ההגדרות הסובייקטיביות! הגב לתגובה זו          למידת החמלה         א.,  מ.,    15/07/07 20:37 בהחלט יש אפשרות ללמוד ולפתח את חוש החמלה, חוש החמלה הינו חוש יוצא מגדר הרגיל הוא נע בין מספר קטבים סותרים בו זמנית. יש לשים לב שרחמים אינם חמלה! כאשר אנחנו מרחמים על מישהו אנחנו באופן לא מודע (או כן מודע אך לא נשלט) מפתחים הזדהות עם מצבו והגורמים למצבו ובכך בעצם מוצאים ''צידוק'' למסכנותו. חמלה היא משהו אחר לגמרי- היא היכולת לחוש את סבלו של האחר מבלי לחוש בצורך האוטומטי למצוא לו צידוק ו\ או תחושה של ''איזה מסכן'', אלא לפעול על בסיס זה בדרך שתצעיד את מושא החמלה אל עתיד שאינו ''קורבני'' ו''מסכן''. הגב לתגובה זו          תתחדשי. הימצאת חוש חדש.  ל"ת          חמלה זה לא חוש,    15/07/07 20:20 הגב לתגובה זו 32.  האם יש מי שמתרגל את המדיטציה שדבורה מפתחת כאן בהדרגה?     אנא שתפו,    15/07/07 15:04 מנסיונכם. מודה על התשובה הגב לתגובה זו          שיתוף         כנה,    16/07/07 14:41 שלום לך, מתוך התנסותי עם מדיטציית הטונג-לן, אין ספק שמי שכתב למעלה: ''you fake it till you make it'' - קלע בדיוק לתיאור. בהתחלה, כשישבתי לעשות את המדיטציה הזו, היה לי קשה לעשות את השלב של הלקיחה (שאותו דבורה-הלה תלמד בפעם הבאה). בקצרה, קצרה מאוד - זהו שלב בו אתה לוקח את כל הקושי והסבל של האדם שאתה מדמיין מולך, אליך (ישנו כמובן את שלב הנתינה לאחר מכן, כך שזו לא המדיטציה כולה. גם את שלב הנתינה לאמה דבורה-הלה תלמד) בכל מקרה, היה לי מאוד קשה לקחת אלי את הקושי של האדם שדמיינתי מולי. בגלל הרבה היאחזות, בגלל חמלה לא שלמה, כוונה לא שלמה. אך ככל שהתקדמתי בדרך, ככל שלמדתי על ריקות יותר ויותר, ותרגלתי את המדיטציה הזאת יותר ויותר - הדבר הלך והתהפך. הגעתי למצב בו, ברגע שלפני ותוך כדי לקיחת הסבל מהאדם, הרגשתי חמלה גדולה ופתיחה אדירה של הלב, וזה היה מאוד מאוד נעים. כי עם ההתקדמות, אתה מבין שהאדם הזה הוא לא יותר מפרי דמיונך. יש לנו נטייה לראות דברים כנפרדים מאיתנו, כנמצאים שם מצד עצמם. אך האדם הזה, הוא פרי יצירת המיינד שלי. וכך יצרתי אותו, סובל. בגלל טעויות, שגיאות, שקיימות אצלי במיינד. דבורה-הלה תלמד בפרקים הבאים, כך אני מניחה - את למה זה נורא הגיוני: לקחת את סבלם של אלו שיצרתי אותם סובלים. כיצד זה ישנה את סבלם. (לא בצורה הקונבנציונאלית, שאנו עלולים לחשוב בתחילה). אחרי הבנה עמוקה של זה, כל שתרצה הוא לקחת מהם את סבלם. ולכן המדיטציה הזו מאוד מאוד נעימה. היא גם מאוד מאוד מתקדמת. מתרגלים מאוד מאוד מתקדמים ממשיכים לבצע אותה במהלך תרגוליהם. לסיכום אוכל לומר שהמדיטציה הזו היתה לי לא פשוטה בהתחלה, אך עם הזמן גרמה לי להגיע לרמות חמלה פשוט אדירות. ובשום אופן לא מאולצות, כמו שא.א טוענת. היא צריכה לנסות כדי להבין. הגב לתגובה זו              רב תודות לך על השיתוף ,כנה,             המון תודה,    16/07/07 17:00 נשמע נפלא. אחכה בשקיקה למאמר הבא הגב לתגובה זו          מתרגל ושינה את חיי!  ל"ת          מתרגל,    15/07/07 16:07 הגב לתגובה זו 31.  יוסף,     א.,  מ.,    15/07/07 14:26 ידע הוא סוג של אנרגיה, ואנרגיה היא תמצית החומר. היות וחומר הא דבר מוגבל, גם ידע הוא דבר מוגבל. אין אפשרות שידע אמיתי יהיה נחלת כולם, שכן הכמות שתיוותר לכל אחד תהיה קטנה מאוד. קארמה היא ייצוג בלבד של ידעת המכלול, קארמה היא לא ידיעה אלא הבנה שבאה בעקבות הווייה, ולכן נסיונך להבינה באמצעות ידיעותך נידון לכישלון. כל דבר הינו סיבה ותוצאה, וזו תמצית הקארמה. עכשיו תתחיל לחוות את זה. הגב לתגובה זו 30.  איזו דרך חיים מדהימה, אפשר לשלב עם כל דת     נזיר בודהיסט,    15/07/07 11:40 נסו ותהנו הגב לתגובה זו          חשבתי שאין הבודהיסטים מאמינים באלוהים         היתכן ?,    15/07/07 20:12 אז איך תשלב ? הגב לתגובה זו          אכן מהנה ומדהימה, ואפילו יכולה         להביא להארה,    15/07/07 14:17 ולא רק זאת, אלא שהדרך פרוסה לפנינו וכה בהירה! תודה לנזיר, ותודה מיוחדת לדבורה-הלה - מורה מדהימה! הגב לתגובה זו 29.  שאלות     מושון,    15/07/07 11:26 1-מעגליות: מה קורה במצב שיש שני בודהיסטים אשר כל אחד שם את רצונו של האחר על פני רצונו שלו, הרי רצונו של האחר הוא לרצות את רצונך שלך, אם ברצונך לספק את רצונו הרי אתה צריך לרצות את רצונך שלך - האם בעולם בודהיסטי לא חזרנו אם כן לנקודה אפס? 2-מה אם אתה בודהיסט ברמה הכי גבוה (מואר?) ולפנייך עומד אדם שרצונו הוא בבסיסו רע (בראות עולם רגילה - כגון רצח, אונס, פדופיליה, ניצול וכיו''ב), האם אתה אמור לעזור לאותו אחר בהגשמת רצונותיו לפי ראות עיניו? או האם אתה אמור ''לסנן'' את רצונות האחר ע''פ אמות המוסר (חמישה במספר) שתבע בודהה לדרך חיים מוסרית? בתודה מראש. הגב לתגובה זו          תשובות נוספות למושון         א.,  מ.,    15/07/07 13:33 1. כאשר יש שני בודהיסטים שכל אחד שם את רצון השני נוצר מצב שבו ''נוצרת'' ישות שלישית, שניתן לכנותה הרמוניה, הצרון ההדדי יוצר מבלי משים רצון משותף הנחווה ע''י כל אחד מהצדדים כרצון של השני, אך למעשה הוא גוף יישותי נפרד ושלישי-זוהי מערכת יחסים אמיתית, אהבה אמיתית! 2. לא בהכרח מה שאדם חווה כרצונו הוא רצונו האמיתי. היות ואין טוב ורע בעולם, אלו מושגים שנקבעו בתקופה של טרום בבל ובכלל הקשר שונה ממה שמקובל כיום לחשוב על טוב ורע. מושגים אלו נקבעו ככח ''חיובי'' שמטרתו לייצר אבולוציה וכח ''שלילי'' שמטרתו לייצר ''אינבולוציה'', קים תמיד כח נוסף, כח זה הוא המתח שנוצר בין הכח ה''חיובי'' והכ ה''שלילי'', הוא נקרא הכח המנטרל. בודהיסט ברמה גבוהה בהכרח כוחו האבולציוני גדול מכוח האינבולוציוני של זולתו, ולכן יחווה רק את הרצון השלילי המנטרל. בהצלחה. הגב לתגובה זו          תשובות         תשובה למושון,    15/07/07 12:17 1. תתחיל מרק רצונו של הזולת, אל תנסה להתחכם כי לא יצא מזה כלום :-), אבל אני יכול לספר לך סיפור לדוגמא: אם אתה הולך עם אשתך לחנות גלידות ואתה יודע שהיא אוהבת גלידת שוקולד (אתה לא, אתה אוהב גלידה דלת שומן ודלת סוכר) אז אתה במכוון מזמין את גלידת השוקולד אבל אתה יודע שאשתך סובלת מבעיית סוכר ואתה דואג נורא לבריאותה, אז למרות שידוע לך שהיא רוצה גלידת שוקולד אתה מזמין לה גלידה דלת סוכר. בקיצור אל תנסה להכנס ללופ של מעגליות, תתחיל מלהחליף את זולתך בך, מה שהיא רוצה אתה רוצה. 2. יש רמות רבות של נדרים (יותר מארבעה) ואתה צריך לפעול לפיהם. כמובן שהכל צריך להיות לפי כללי המוסר והאתיקה ובלי לפגוע בשום צורה באף יצור חי אבל מושון היקר, היות ואתה כבבר מתקדם בהבנת הבודהיזם אז הנך זוכר ויודע שהכל ריק מקיום עצמי, תחשוב על זה קצת. תחשוב על אותו רוצח כריק מקיום עצמי המציאות היא שאובייקט א' לוקח חפץ חד ומכניס אותו לתוך אובייקט ב'. אתה מפרש כרוצח לוקח סכין ורוצח את הזולת. אבל את אובייקט א' לוקח חפץ חד ומכניס אותו לתוך אובייקט ב'. אפשר לפרש גם כרופא מכניס סכין למנותח על מנת להוציא גידול ולהציל את חייו. הדברים בעולם ריקים מקיום עצמי ואתה משליך עליהם מתוך הקארמה שלך את עולמך. בודהה (או המואר) לא נאלץ להשליך על עולם ריק מקיום עצמי שום רצח, אונס, סבל ורעב ומלחמות. הוא יודע את האמת האולטימטיבית. הגב לתגובה זו              המשך שאלות             מושון,    15/07/07 13:21 1- לשיטת הבודהיזם אני יכול לתפוס את הכל כריק (לקבל הארה/להיות מואר), אבל עד שכולם כולל כולם לא יהיו מוארים אני לעולם לא אהיה ריק (כיוון שהם משליכים עליי מתוך הקארמה שלהם). איך יראה בענייך עולם אידאלי (שכולם מוארים)? האם המציאות תמשיך להתקיים? מה יקרה?, מה האידיאל? אינסוף של אושר אינסופי וחסר סבל? לגבי הגלידה, אם המחלה שלה היא השלכה שלי שנכפית ע''י הקארמה, לא ראוי שאני בכל זאת אקנה לה את גלידת השוקולד?, הרי היא לא חולה! אין למחלה שלה שום קיום עצמי, למה אם אני מואר אני בכל זאת קונה לה גלידת דלת שומן ודלת סוכר? ומה אם שנינו בודהיסטים ואני והיא יודעים שהטעם של הגלידה היא משהו שנכפה ע''י הקארמה, האם נקנה בכלל גלידה? מה הטעם בגלידה בכלל? ועוד שאלה , ובבקשה התייחסות רצינית, בוא נאמר שכולם בעולם מוארים מלבד אחד שכל עיסוקו הוא רציחת מוארים (הוא לקח ברצינות את המשפט המפורסם), מי ישאר? איך הוא אמור להתגלגל לגלגול הבא להמשך פעולת הקארמה כשלא ישארו עוד אנשים בעולמו (הוא רצח את כולם). אם העולם של מואר הוא חסר כל צורה של סבל, איך הוא יכול לעזור לאנשים אחרים? איך הוא רואה בכלל שהם לא מוארים? תודה יום טוב הגב לתגובה זו                  למושון היקר,                 פ.מ.ר,    15/07/07 15:02 שאלה למחשבה בשבילך רשמת: ''לשיטת הבודהיזם אני יכול לתפוס את הכל כריק (לקבל הארה/להיות מואר), אבל עד שכולם כולל כולם לא יהיו מוארים אני לעולם לא אהיה ריק (כיוון שהם משליכים עליי מתוך הקארמה שלהם).'' ואני שואל אותך, מי זה אותם הם שמשליכים עלייך מתוך הקארמה שלהם? האם אתה מדבר על אילו שהבודהיזם טוען שהם ריקים מקיום עצמי בלי קשר להשלכות התודעה שלך? אתה השלכת אותם מושון. כל העולם כולו (הכל הכל) הוא ריק מקיום עצמי (אבל עדיין קיים ומתפקד וממשי) והוא כולו השלכה של התודעה שלך. גם אותם אלו שלא מוארים ושמשליכים עלייך משהו וגם הקארמה שלהם, הכל הכל השלכה של התודעה שלך (במקרה שלך). הגב לתגובה זו                  ריק מקיום עצמי לא אומר לא קיים וממשי ומתפקד                 תשובה,    15/07/07 14:59 על כן מחלה היא קיימת וכואבת וגורמת סבל, היא ממשית ומתפקדת וגם קיימת. אבל, לא קיימת מצד עצמה. אין לשום דבר בעולם כולו (כולל הבודהה וכל מואר אחר) טבע להיות כך או אחרת מצד עצמם. אל תתבלבל מושון היקר, ריק אין משמע לא קיים. ריק משמע לא קיים מצד עצמו בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי שנכפית עליי ע''י הקארמה שלי. הגב לתגובה זו                      בוא נדייק (לצורך ההבנה העמוקה של הרעיון)                     מושון,    15/07/07 16:43 מעבר להפשטה גסה: מה פירוש קיום בלתי תלוי בהשלכת תודעה? האם כל דבר בכלל לא מתקיים מצד עצמו , או לא מתקיים רק מצד עצמו? או במילים אחרות האם הוא מתקיים מצד עצמו אך התמונה שיש לי מורכבת מהשלכת התודעה עליו. אני אנסה לחדד את השאלה: האם מה שזה אומר הוא שיש מציאות ''אוביקטיבית'', אבל היא חסרת תכונות, והתכונות הם השלכה של התודעה שלנו. - האם זה יותר מדויק? שאלה הסוף - בוא נאמר שכולם יתעוררו (הכוונה היא שתיקון הקארמה יושלם, מכיוון שהקארמה היא פרטית אני מתכוון לכל הקארמות שקיימות), אני משער שזה האידאל, מה יקרה אז? יום טוב ותודה על הסבלנות הגב לתגובה זו                          בכיף מושון                         בטח,    16/07/07 10:00 אך הרשה לי לומר שבודהיזם נלמד במשך אלפי שנים ויש ספריות על גבי ספריות עם חומר לימוד רב זה לא משוה ניו אייג'י שיחלוף או ישתנה עם הזמן :-) יום טוב, נמשיך בפעם הבאה הגב לתגובה זו                          תודה על הדיון המעניין                         מושון,    15/07/07 20:31 ככה בשביל הרקורד, לי זה ברור מאליו מזמן (נושא הריקות) הרבה לפני שלמדתי על הנושא הזה, גם כל רמות הפירוקים (למהויות בסיסיות יותר ויותר) שנמשכת עד אינסוף (ומכאן דרך האמצע אני משער, זו מסקנה לוגית לחלוטין), לגבי הקארמה אני לא ממש סגור על הכוונה, כנ''ל לגבי הגלגולים. ממליץ לך אגב לקרוא את המאמר של תומר פריסקו על הלופ-המוזר וכמובן את הדיונים עליו, אם תיקח את הרעיון שם (שמתייחס לתודעה) ותשליך אותו על כל המציאות (פרקטלים!) תבין לאיזה כיוון אני ''חופר'' (את השלב הרעיוני הזה כבר עברתי, אגב...ויש לי גם את ההמשך מעבר אליו) נסכים בנתיים להמשיך את הדיון בכתבה הבאה (אם תרצה כמובן). שוב, תודה ויום טוב. הגב לתגובה זו                          הבנת נכון מושון                         תשובה,    15/07/07 19:24 הכל ריק מטבע עצמי ולכן הכל השלכה של התודעה שלי. אם אני רואה מולי עט אז המציאות היא אוסף של אטומים וחלקיקים ואני משליך על זה עט. לחפץ המדובר אין שום טבע של ''עטיות'' בתוכו. כשהבוס בא וכועס עליי המציאות היא אובייקט כלשהו בצורה כלשהי שמוציא דיצבלים ואני משליך על זה בן אדם כועס. הכל הוא רק צלילים צבעים וצורות (או כמו שאנחנו קוראים לזה - נתונים גולמיים) ועל זה התודעה שלנו משליכה מה שהקארמה כופה עלייה להשליך שנובעת מאיך התנהגנו בעבר לזולת. אגב, גם הגלידה מהתגובה השנייה, הייתה אי הבנה בתשובה שענו לך, הכל בעולם חסר טבע עצמי (ריק) בלתי תלוי בתודעה שלך. מקווה שהוסבר טוב הנושא הגב לתגובה זו                          נפלא, מושון. אכן באמת                         טוב לדייק,    15/07/07 19:22 אז כאן זה נהיה ממש מעניין. כי פה אתה נכנס לדקויות של הבנת הריקות. ישנן מספר אסכולות (בבודהיזם ההודי העתיק) שמלמדות ריקות ברמה הולכת וגוברת של עידון. יש ששה טעמים שאותם לימדה דבורה-הלה בצורה מבריקה במסגרת לימוד המהמודרה, לאחרונה. הנה קצת, על קצה המזלג: יש אסכולות שאומרות: יש שם משהו אובייקטיבי, אך איננו יכולים ממש לגשת אליו, שכן אנו מוגבלים לאידיאות ולמושגים שדרכן אנו מסתכלים על העולם. באסכולת המסקנה של דרך האמצע (זו שמקובלת כמדוייקת ביותר, ונחוצה בדרך להארה) אין שום דבר שיש לו קיום אובייקטיבי. הכל השלכה. העט שאני רואה הוא השלכה של תווית מתודעתי על צורה גלילית בעלת צבע מסויים, ואין לו קיום עצמי כעט. הכלב יראה דבר אחר. גם אוסף הנתונים הגלמיים שעליו מושלכת התווית או האידיאה (הצורות והצבעים, למשל) - גם הוא השלכה של תוויות מתוך התודעה על רמה עוד יותר בסיסית של נתונים. ולתהליך זה אין סוף. אבל: (וזה חשוב!!!) בכל נקודה שבה תפסיק את האנליזה הזאת תופיע רמה של מציאות שתראה לך כקיימת מצד עצמה. וגם זו לא תעמוד בבחינה. ולכן טוענת דרך האמצע: אין הדברים קיימים מצד עצמם, אך גם לא נכון שאינם קיימים כלל! אז אם כך, איך הם כן קיימים? אך ורק בתור השלכה מתוך התודעה. וזו נקבעה על ידי הקרמה שלך. וזו נקבעה על ידי מכלול מעשיך בעבר כלפי זולתך. וזוהי כל התורה. מכאן שעליך ללמוד היטב כיצד לנהוג עם זולתך, ולהיות ממש משוגע לדבר שמירת המוסר. שכן זה מה שקובע את כל עולמך!!!! אז זוהי כל התורה. חכמה וחמלה שכרוכות לן יחדיו וכמו בורג מדהים שמטפס ועולה אותך מזניקות אל על. מאחל לך נסיעה טובה! ובוא ללמוד יותר מפי המורה עצמה. הגב לתגובה זו                  תשובה לשאלתך                 א.,  מ.,    15/07/07 14:51 מושון, האם אי פעם ראית סרט מתח? אם כן, סביר להניח שחווית מתח. האם המתח היה שלך או בסרט? כנ''ל לגבי סבל. היכולת לחוש את סבל זולתך ללא לחוש סבל פנימי בעצמך קיימת, ממש כפי שהסרט הוא לא אמיתי אך גורם לך להזדהות כך גם הסבל. לעניין הגלידה- קארמה לא כופה דבר, אם המחלה היא השלכה שלך, אתה יוצר את הקארמה שמביאה אותך למכלול התוצאה. הטעם של הגלידה- ובכן, טעם טוב נועד להוכיח את קיומו של אלוהים! הלוא כך? הגב לתגובה זו                      רגע רגע...                     מושון,    15/07/07 16:52 רשמת: ריק משמע לא קיים מצד עצמו בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי שנכפית עליי ע''י הקארמה שלי. ואז רשמת: לעניין הגלידה- קארמה לא כופה דבר כלומר שגלידות הם יוצאים מהכלל? מה עם צבע של מכונית? מה עם חלקיק היגס? מה עם חורים שחורים? ...(נראה לי שהבנת את הרעיון) יום טוב הגב לתגובה זו                          נראה לי שהמס עבר! ווניל דובדבנים פעמיים בבקשה!  ל"ת                          א.,  מ.,    16/07/07 09:58 הגב לתגובה זו                          אני בטוח שיאשימו אותי שוב ברציונאליות יתר אבל                         מושון,    16/07/07 06:39 אני מעדיף גלידת וניל מהסוג הישן עם כמה דובדבנים (מלאי סירופ) בפנים. יום טעים! הגב לתגובה זו                          לא אני עניתי לך אלא מישהו אחר, גם גלידה ריקה                         תשובה,    15/07/07 19:26 הכל ריק, הכל הכל הכל אין טעם להמשיך לשאול מה עם זה ומה עם זה כי התשובה להכל אותו הדבר. הכל הכל ריק. או כמו שאומרים בבודהיזם: מגוון כל העולמות מוצאם מהקארמה. הגב לתגובה זו                          אני אסביר שוב                         א.,  מ.,    15/07/07 18:53 מושון, אתה בחור כלבבי! הקארמה היא תלויית נטיות. הכוונה היא שהיא אכן לא קיימת במישר האובייקטיבית, הנטייה שלך היא שמייצרת לה קיום. ואגב, גלידות הן אכן יוצאות מהכלל! אבל רק שוקולד צימוקים! הגב לתגובה זו 28.  גם להיות סבלן מסבלנות זה לא סבל     אני נסיםלב,    15/07/07 10:18 שאחד סובל אלה זה בארך אפיים זה ככאילו לחקות לבורא עולם לכנס לתמונה ולנהל עניינים סבל שיש בו אלוהים כבר זה לא כמו סבל למען השם שזה לא בטוח אמת הגב לתגובה זו 27.  מילים האלו חמלה וזולת הם חדשות     nissimlev,    15/07/07 09:46 אולי באנגלית המילה נשצעת טוב אבל בעברית לא צריך את המילה הזאת במשפט אל מלא אחמים רב חסד ואמת חנון הרחוםהמרבה לילוח יש את כל התכונות במילה זולתי לא צריך להיות כמו האחר כי כאן נוםלים לפח אחר מה שכן צריך לעזור למי שמוכן או מסוגל או זקוק לעזרה וזה בלשנות אותו לכיוון ה מצוי מקור החיים וזה יכול לבוא לזולת כשאתה רוצא לעזור לו אז הרצון שלך הטוב כבר מפעיל את הזולת בידיעה או בלי כל ידיעה החיים והאמת נוגעת בלב ובנפש שלוvהוא יכול לגדול ולהיתקדשולהאיר בלי להזכיר במילה אחת את כל הנושא ואת הזכות שלך להיתעוררות שלוכי זה רצון בורא עולם ולאדם אין זכות האין שכר אלה רק בעולם האמת הגב לתגובה זו 26.  בדיחות     בן,  צפון,    15/07/07 02:34 שכאלה. עצוב. הגב לתגובה זו          בדיחה?!?! אם להשתחרר מסבל זו בדיחה בשבילך         בדיחה,    15/07/07 10:00 אז כנראה שאתה בלי מודעת בכלל או לחלופין לעולם לא סבלת בחייך שום סבל או כאב אחרת אני לא מבין מה הבדיחות פה בדיוק? הטונג לן שינה את עולמי. הגב לתגובה זו              מי אמר שהטונג לן הוא הבדיחה?  ל"ת              בן,  צפון,    15/07/07 17:31 הגב לתגובה זו 25.  חמלה או מחלה?     א.א,    14/07/07 18:37 אי אפשר ללמד או ללמוד ''חמלה'', לא בדרך הבודהיסטית ולא בשום דרך אחרת. אפשר ללמוד על חמלה, אבל זה לא הופך אותנו ל''חומלים''. גרוע מזה, הדרך שהד''ר מציעה כאן מובילה למחלה, ולא לחמלה. לצערי זו מחלה נפוצה מאוד - מחלת הרובוטים. אחד הסימפטומים של המחלה הזו היא הדחקת הרגש בשם אידיאל רוחני או אחר. כמו למשל אידיאל ה''חמלה''. מכיוון שאנשים קדושים, מוארים וכו' נראים כחומלים, סימן שמי שרוצה להיות גם מואר צריך להיות חומל, מכאן הדרך קצרה להעתיק ולחקות את כל הסממנים שנחשבים בעיניהנו כחמלה. חמלה היא לא מטרה, אלא תוצאה. תוצאה של הבשלה התפתחותית, ללא אילוצים שכלתניים ולא כהשגת יעד. מי שבאמת חומל, לא מגדיר את עצמו ולא מחשיב את עצמו כחומל. רק המסתכל מהצד מגדיר את החמלה, וזאת כניסיון להבין שכלית את מה שהוא לא מבין ומכיר רגשית (ואני לא מתכוונת לא מכיר בכלל, אלא מכיר רק רסיסים של חמלה). אז.....שלא יעבדו עליכם. הגב לתגובה זו          יופי, אבל אין מי שיעבוד עלינו         יוסף.ש.,  צפון,    14/07/07 23:10 אנחנו עובדים על עצמנו, אנחנו במצב של שינה, המיינד שלנו מבלבל אותנו. כמו שאמרת, חמלה היא תוצאה, כך לגבי כל הרגשות, אהבה, קבלה, וכד.. אבל הרצון לחמול לפני שזה הגיע ממש בצורה טבעית הוא שלב חשוב בהתפתחות, זה לימוד בדרך השלילה שעדיף על אי לימוד בכלל, מ''שגיאות '' לומדים הרבה יותר מאשר מ''הצלחות''.. לסבל רק סיבה אחת, אי קבלה של מה שמופיע בהווה על סמך נסיון העבר והרצון לעתיד שונה מהווה שבת שלום. הגב לתגובה זו              גורמי המחלה נעוצים באי הבנה של המציאות             רופא,    14/07/07 23:58 תודה על תשובתך, יוסף. ניכר בך שהגית הרבה בחמלה. אך ארשה לי לחלוק על תיאורך לסיבות של הסבל. אי קבלת מה שמופיע בהווה היא אמנם הגורם המיידי לסבל, אך מה שחשוב הוא להבין ''מניין אותה אי קבלה?'', שכן אחרת כיצד מצליח לסלקה? ומה שהבודהה לימד הוא שמקור הסבל הוא באי-הבנה; שגיאה עמוקה ומושרשת באשר לטבע המציאות שלנו. רק על ידי סילוק השגיאה תמנע אותה אי-קבלה, ובאותה הזדמנות יימנעו גם : תגובה שגוייה למה שקורה שמגבירה את הסבל בעתיד, רגשות שליליים שדעתנו עוכרים; ושבירה של התנהגות מוסרית. רגשות שליליים ומעשים שצוברים קרמה שלילית - הם הם הגורם לסבלנו, וכולם מקורם באותה אי הבנה. הגב לתגובה זו                  מי זה שמבין                 יוסף.ש.,  צפון,    15/07/07 10:22 לא ניתן לחקור את הסיבה לסבל ספציפי שיכול להופיע בהווה לפנינו. הסיבה לכך היא שהאינטליגנציה האנושית נחותה בהרבה מהאינטליגנציה הקוסמית שמנהלת את כל מה שקורה. לכן, לא נדרשת ''אינטליגנציה'' כדי להתעורר אלא קבלה פשוטה של ההווה. זה קשה רק בגלל המיינד שלנו שהתפתח בילדות דרך החינוך שקבלנו מהסביבה. ולכן התעוררות היא ספונטנית ואינה קשורה המאמץ ותרגול. מורה רוחני בעצם נוכחותו יכול להצביע עבורנו מה זה להיות בהווה ומה זה להיות בזמן ובמקום אחר. חשיפה מתמשכת למורה כזה או לקהילה כזאת (מאד נדירה) מאפשרת התנסויות הולכות וגדלות של רגעי הווה ממומשים. ויתור על ''מטרה'' להגיע למצב שכל הזמן אנחנו בהווה הינו סימן להתעוררות קרובה. הגב לתגובה זו                      גם מה שריק מקיום עצמי נראה כקיים                     בעולם הרגיל,    15/07/07 14:12 אכן, המנגנון העדין של קרמה נסתר מעין איש אך אין פירושו שאם אינך מסוגל להבין הרי שאיננו קיים. הארה ספונטנית? כנ''ל, למראית עיין לבד. אין דבר שקורה בלי סבה. הזרעים נזרעו על ידי האימון במשך הרבה גלגולים, גם אם אינך מסוגל בזאת להבחין! ואם את טיענך שתוצאות באות בלי סבות, אז מדוע שלא נלך כולנו לפרוע חוק? ומדוע נשלח ילדינו בבית הספר ללמוד? והאם אין זה יהיר, יוסף, להניח שמה שאינך קולט כלל איננו קיים ?! זה מעיד על אי הבנה, בלשון המעטה. אי הבנה של מי? שלך, יוסף, שלך! זה ששלח תגובה זו. זה היוסף שאמנם קיים. בסופו של דבר הוא ריק , אך אין פירושו שאיננו קיים! ''מי שמתעורר'' וה''התעוררות'' עצמה אף הם ריקים מכל טבע עצמי, אך אין פירושו שאינם קיימים! צא ולמד !!! (חפש בדברי גאונים כגון נגרג'ונה וצ'נדרקירטי, הבודהה עצמו, ג'ה צונגקפה, הדלאי לאמה ועוד שורה ענקית) רד מן העץ, ידידי! הגב לתגובה זו                      יוסף היקר, מתי המיינד שלך התחיל?  ל"ת                      מעניין,    15/07/07 12:18 הגב לתגובה זו          אי אפשר ללמד או ללמוד ''חמלה''? תוכיחי!!!         חולה,    14/07/07 22:27 איך תוכיחי טענה כגון זו 'אי אפשר ללמד או ללמוד ''חמלה'''? כדי שנוכל לקבל טענה מעין זו יש לצאת ולבדוק את כל מי שתרגל, למשל את שתואר במאמר, (ואלו אלפים על גבי אלפים של מתרגלים בכל הזמנים) ולהוכיח שלא התפתחה בוםחמלה. וכיצד תוכלי לעשות זאת? לא רק זאת, אלא שיש היום נסויים מדעיים רציניים שמוכיחים את ההפך. הנה מאמר בנושא זה https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART/821/398.html וכן ספרו של מתייה ריקר שיצא לאחרונה בעברית. הגב לתגובה זו              איך תוכיח שאפשר ללמוד חמלה?  ל"ת              מ.ש.ל,    15/07/07 09:40 הגב לתגובה זו                  קרא את הספר ''בזכות האושר'' של מאתייה ריקאר.                 הולך ומבריא,    15/07/07 13:41 יש שם הוכחות שנמדדו על ידי מדענים בוויסקונסין. תוצאות מדהימות הגב לתגובה זו          כשאת אומרת שאי אפשר ללמוד חמלה         התקדמות,    14/07/07 21:31 את בעצם מאוד דיטרמיניסטית. את אומרת: שמי שאינו חומל, נידון להישאר כך לנצח. אי אפשר לשנות חוסר חמלה, מפני שאי אפשר ללמוד איך להיות חומלים. זה ממש חבל, כי אז זה אומר שהרבה אנשים הם פשוט - חסרי תקנה. וזה ממש לא נכון. זהו התפקיד של המורה - ללמד, לתמוך, לכוון להתפתחות. המורה יודע בדיוק מה התלמיד צריך, כדי לצעוד עוד צעד אחד בדרך. הבודהיזם לא מלמד חמלה ע''י השכל בלבד. למעשה, הבודהיזם מדגיש כי אין די בלימוד השכלי - הוא רק התחלתי. לאחר מכן יש להרהר על הלימוד וכמובן למדוט עליו. לכן ד''ר דבורה צביאלי מקדישה חלק הדרכתי של איך למדוט. במדיטציה דברים לא מגיעים מתוך אילוץ. במדיטציה עובדים בדיוק על הדברים האלה, שאת חושבת שבעצם מדחיקים. אז לא, בעצם עובדים עליהם. מעבדים אותם, בוחנים אותם: האם יש בהם הגיון? אף אחד לא מבקש ממך לאלץ עצמך להיות חומלת, או לחקות קדוש כזה או אחר. אלא ללמד אותך כיצד להצליח להיות חומלת באמת. דרך שכל, הגיון, מדיטציה, ופתיחת הלב. הגב לתגובה זו              אופטימיות זה טוב             B12,  סולגאר,    15/07/07 07:16 אבל למעשה- הרבה אנשים הם פשוט חסרי תקנה, זה נכון. א.א אמרה שהחמלה באה כתוצאת לוואי של התפתחות, אז מי שיתפתח בתודעתו באופן כללי, יהיה גם חומל כפועל יוצא. כל היתר ישחקו בפני עצמם והעולם חומלים, כי הם יודעים לדקלם שעבדו במדיטציה על פתיחת הלב. האם יש בזה היגיון, לחפש היגיון בחמלה? א.א צודקת לגמרי. הגב לתגובה זו                  ''החמלה באה כתוצאת לוואי                 התקדמות,    15/07/07 11:52 של ההתפתחות'' - ומהי ההתפתחות הזו? היא אינה למידה? הגב לתגובה זו                  ויטמין יקר שלי                 B6,    15/07/07 09:56 ממליץ לך להכנס ללינק הראשון של סדרת כתבות זו: https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART1/580/119.html ולקרוא מההתחלה ואז להביע דעה, נסה לרגע לבוא עם ראש פתוח אולי זה יעזור ואם לא אז דרך צלחה בכל שתלך ותבחר הגב לתגובה זו                  ל-B12 ולא.א מציע לכם הצעה על מנת לבדוק את החמלה                 הצעה,    15/07/07 09:55 תקראו את כל הכתבות בסדרה הנוכחית שנכתבו עד עכשיו, ואז תגיבו, נראה לי שאתם מגיבים על סמך כתבה זאת בלבד. מה שדבורה מנסה ללמד בסדרת כתבות זו הוא הטונג-לן שהיא תורה מאד עתיקה של לימוד אינלקטואלי עם לימוד של מדיטציות של נתינה ולקיחה מה שבסופו של דבר יביא לפתיחה של הלב ופיתוח החמלה בליבנו. מתיע לכם לקרוא את כל הכתבות שנכתבו עד כה ע''י דבורה ותנסו לתרגל. בוא נחכה לסוף של סדרת מאמרים זו, שמנסה להעביר לנו את הלימוד העתיק של הטונג-לן ואז נביע את דעתנו. תודה רבה הגב לתגובה זו 24.  הדתות והסבל     יוסף.ש.,  צפון,    14/07/07 15:06 כל הדתות התורות והשיטות הרוחניות מנסות להפטר מהסבל הפיזי הנפשי והמנטלי. אף אחת מהם לא מצלחיה כשיטה. ישנם שהתעוררו בעקבות סבל רב וחלקם התעוררו ללא סיבה הנראת לעין. כל מאמץ ושיטתיות להגיע להארה נידון לכשלון מעצם ההגדרה של ההארה= מצב בו נעלם האגו האישי (זה שרוצה להגיע להארה בן היתר וגם רוצה לא לסבול) ובמקומו מתגלה מה שהיה שם תמיד, מודעות נקיה מכל השפעה של המיינד. השיטות הנ''ל יכולות אולי להקל על הסבל אבל לא גורמות להתעוררות. כדי להתעורר יש לוותר לגמרי על מה שאנו כבר יודעים, ולהתבונן במה שיש. למשל, חמלה, אין שום אפשרות לחמול על מישהו ולתת לו מה שהוא באמת זקוק לפני שהתעוררנו לגמרי, זה נקרא שעיוור מוביל עיוור. הגב לתגובה זו          יש דרך לחופש, בדוקה ומנוסה. תרגל ואז נדבר!         איפכא מסתברא,    14/07/07 15:44 זה שטענת אמנם הוא נכון: אינך יכול באמת לתת לזולת את מבוקשו בטרם תדע את נפשו, בטרם רכשת חכמה במלואה, בטרם רכשת קדושה. אלא שטעות בידך עת תאמר שאין דרך להארה. טעות חמורה ומטעה! יש דרך לפתח חמלה! יש דרך לפתח חכמה! דרך אשר הותוותה על ידי מי שהתעוררו ובכך למדו לקרא אפילו את דעתך! דרך אוטנטית ועתיקה, שנוסתה על ידי רבים בהצלחה לא מועטה. דרך זו נפרשת כאן לפניך על ידי מורה שאין דוגמתה! והדרך היחידה להווכח ביעילותה היא לקום ולתרגל, כפי שכאן נאמר. אז שב נא במדיטציה, תרגל את אשר פה ניתן, ואז צא אל תוך עולמך והחל להזיז את הקו! רק אז יש על מה לדבר! הגב לתגובה זו              התשובה בגוף השאלה             יוסף.ש.,  צפון,    14/07/07 19:23 אין פה תענה שלא ניתן להגיע להארה, כיוון שצויין שאנשים הגיעו להתעוררות בדרכים שונות. לא ניתן להגיע ע''י ''עשיה'' שמתמודדת ישירות מול סבל. כמובן שמורה רוחני שהתעורר הוא אדם שכדאי להיות בחברתו אבל בתנאי שהוא רק עוזר לך להצביע על מה שלא הארה כי על הדבר האמיתי לא ניתן לדבר אלא רק לחוות בעצמך. לזה הגיע ה BODY MIND שלי אחרי עשרות שנים של תרגול עיקבי ומסודר. הגב לתגובה זו                  אין עצים בלי זרעים                 איפכא,    14/07/07 22:14 הארה: אין העץ (של ההארה) יכול לצמוח ללא הזרע (של התרגול) כמו כל דבר שבא מסבות, גם ההארה. והמתרגל זורע את הסבות על ידי התרגול. הארה הינה תוצאה ויש תהליך שמביא לקראתה, כלומר: דרושות סיבות להביאה. זוהי הקרמה. קרמה : קרמה נזרעת על ידי מעשים. הזרעים הם סבות שמביאות לתוצאות. אלא מה? ההבשלה לוקחת זמן. לפעמים ימים, לפעמים גלגולים. כך שאין נסיון חיים יחידי שיכול להוות ראייה! קצב ההבשלה : תלוי בחכמה. וחכמה. מצדה, תלוייה בקרמה אז איך נצא מן הפלונטר? תרגל חמלה והגה בחכמה. גם אם זה עוד לא הדבר עצמו (שהוא מעבר להרהור ומלה) התרגול הוא זה שיזרע הזרעים. ואין עצים בלי זרעים !!!! והדבר האמיתי, שנעבר למילים, יבוא בחסדו של הלאמה. - אם מתרגלים !!! הגב לתגובה זו                      אין קארמה                     יוסף.ש.,  צפון,    15/07/07 10:33 איפכא יקר המושג קארמה הוא שגוי כמו המושג של גילגולים. מושגים אלה הומצאו כדי להקל על הסבל ולמצוא לו סיבה . אבל כל אחד, בהתנסות היומיומית יודע שאין קארמה מכיוון שאין לנו יכולת לדעת את הקארמה. התוכנית האלוהית אינה גלוייה ואינה מאפשרת לנו לבחון אותה בעזרת השכל והדעת בגלל המורכבות העצומה של חוקי הניהול של הפעולות והתופעות שאנו נחשפים אליהם. ויתור על המושגים קארמה וגילגולים , כאשר הוא קורה, מצביעים על התעוררות קרובה. רק ה''אומץ'' לוותר על הידיעה הלא ישירה מאפשרת את זה. תרגול מדיטציה ככלי אינה עוזרת, תרגול מדיטציה בצורה ספונטנית כן עוזרת כי היא פשוט הופיעה. רק מעטים יגיעו להתעוררות ואין לטבע בעיה עם זה, גם לזה שטרם התעורר יש ערך שווה מבחינת חוקי הטבע לזה שלא. כולם אהובים באותה מידה. אין פה מרוץ מי יתעורר וכמה יתעוררו, ישנה תוכנית קוסמית וניתן לקבלה (עירות) או להתנגד ולרצות לשפר אותה (אגו=שינה) הגב לתגובה זו                          תקרא שוב                         יוסף.ש.,  צפון,    15/07/07 18:49 לא נאמר שאין קארמה, נאמר שלא ניתן להתיחס לקארמה בגלל מורכבותה. מי שאומר שהוא יודע איך הקארמה עובדת בשבילך יכול לטעות, וגם אתה לא יכטול לדעת, שוב, לא בגלל אי קיומה אלא בגלל מורכבותה. מליונים מאמינים בקארמה וזה נותן להם שקט נפשי מסויים להמשיך ולישון. לדעת שיש קראמה שונה מאד מאשר לדעת איך היא עובדת. ההתעוררות היא משחררת אותנו מהקארמה בזה שהיא משחררת אותנו מהידעית איך העסק עובד. זה שהתעורר מבין שאם יש לאדם תפקיד, זה לחוות את תוכנית הקארמה שלו ללא התנגדות, ללא הבנה (שיכלית=מיינד) אלא לחוות אותה במלא עוצמתה ולהרגיש שהכל אחד. הגב לתגובה זו                          כשאתה אומר כל אחד יודע שאין קארמה אתה טועה                         טעות,    15/07/07 12:21 כי אני יודע מכיר אנשים שיודעים בוודאות (מחוויה ישירה) שיש דבר כזה קארמה ושזה עובד וקיים וזה הדבר היחיד שגורם לך להשליך את המציאות שלך כמו שהיא. אז רק לדיוק, אל תכליל, תגיד שאתה לא מאמין בזה ושאתה חושב שזה שגוי ומוטעה, כי יש מיליונים בעולם שחיים ומאמינים בקארמה ואצל רבים מהם זה עובד יופי. הגב לתגובה זו                          אם אחד הלך בדרך והתעורר אומר שיש דבר כזה                         מואר,    15/07/07 12:05 אז או שהוא משקר והוא לא התעורר והוא לא הבין כלום או שיש משהו בדבריו תבחר אתה למי להאמין אבל דע לך שהבודהה בעצמו אמר שלא להמין לכל מה שהוא אומר רק בגלל שהוא אומר את זה וכנ''ל לא להאמין למורים בגלל שהם אומרים את הדברים, אלא להטיל ספק ולשאות שאלות ולחקור ורק ע''י חוויה אישית וישירה נוכל להאמין וללכת בדרך. הגב לתגובה זו                      נפלא, תודה  ל"ת                      נפלא,    15/07/07 09:57 הגב לתגובה זו 23.  זוהי הדרך לחופש     איפכא מסתברא,    14/07/07 14:58 חשוב שנית: עבדות זה: כשאתה פועל בשירות עצמך, ובאופן אינסטינקטיבי מונע על ידי דחפים עמוקים; התנייה עמוקה ששולטת בך ואותך מפעילה כמו בובה של סמרטוט שתלויה לה על חוט. חופש זה: באשר אתה בוחר במודע לפעול בצורה הפוכה, ולהעדיף הזולת על עצמך - אולי עדיין אינך משוחרר, אך הדרך לחופש סלולה! הגב לתגובה זו 22.  נראה אתכם מרחיקים מקבילים ומתעלים     פר=פרית,    14/07/07 11:12 ''הרמה השנייה היא החלפת עצמי בזולתי. זוהי רמה יותר מתקדמת. כאן מדובר לא רק בלחפש מה הזולת רוצה ולתת לו את זה, אלא להעדיף בעצמנו את מה שהוא מעדיף. ברמה השנייה אני נותנת משקל יתר למה שהזולת רוצה לעומת מה שאני רוצה, תוך השתדלות להפוך את זה לטבע שני אצלי. אדם המאומן בכך הוא כבר אדם קדוש. אנחנו עושים זאת באופן די טבעי כשיש לנו ילדים קטנים. אמהות עושות את זה עם התינוק שלהן. הן לומדות להאזין לצרכיו ולספק אותם הרבה לפני שהוא מסוגל להגיד להן מה הוא רוצה. הרבה פעמים הן מעדיפות את מה שהתינוק רוצה על פני מה שהן היו רוצות. משום מה, שם זה נראה לנו טבעי ואינסטנקטיבי. גם בעלי חיים עושים את זה. החוכמה היא לא לצמצם את זה לילדים שלנו או למה שאני מגדירה כ''שלי'', ...'' אני מזמן הבנתי שבמה שנקרא ''עבדים'' יש יסודות של קדושה. הגב לתגובה זו          תיקון         pr=פרית,    14/07/07 11:53 ...במי שנקראים... הגב לתגובה זו          ''עבדים'' - את יכולה בבקשה להסביר?  ל"ת          מ,    14/07/07 11:50 הגב לתגובה זו          עבדים זה לא מדויק כי זה בלי בחירה         יפה,    14/07/07 11:44 בעוד שכאן את במודע ובבחירה מעדיף את רצון הזולת לפני רצונותייך הגב לתגובה זו              fffrrrrr....             p.p,    14/07/07 16:55 לא מדובר על העבדות לפרעה או ללבנים באמריקה, נו באמת... הגב לתגובה זו 21.  או למיתקדמים באמת     nissimlev,    14/07/07 10:30 צריך ליבנות על זה שהעולם הוא אשליה ולעבור לדרגה פנימית דרך מדיטציה שלב חדש ניברא לנו העולם חדש ניגלה לנו ועל זה דרך חשיבה חדשה ניגלת לנו והלב יגיד לנו מה נעשה איפוא אלוהים נימצא במעשינו הגב לתגובה זו          העולם אשליה, אבל אתה יצרת אותו ולא אף אחד אחר         אשליה שלך,    14/07/07 11:54 העולם הזה קיים וממשי ומתפקד אבל הכל אשליה כי הוא מתפקד בצורה הזאת בגלל שאתה יצרת אותו ככה, ולא אף אחד אחר, ורק ביכולתך לשנות זאת אין אך אחד אחר שיכול לעזור לך. הגב לתגובה זו 20.  לרועי ולחוקר     ל.א,    14/07/07 10:18 אף אחד לא אמר שצריך לצעוד בדרך הבודהיזם לבד ע''י קריאת כתבות ב-NRG. כמו הדוגמא שנתת שאסיר לא יכול להציל את עצמו מבית הסוהר לבד, גם כאן אין אדם עם תודעה שעושה שגיאה בהבנת המציאות יכול להוציא את עצמו לבד, בגלל זה אומרים בבודהיזם שאתה חייב למצוא מורה, חייב, אתה לא יכול אחרת. אחרי שקיבלת את דרך הבודהיזם, ואחרי שהבנת שזו הדרך בשבילך לצאת מסבל ולעזור ע''י כך לכל הברואים לצאת גם מסבל ופיתחת תפנית עמוקה, השלב הבא שלך זה ללכת ולמצוא מורה. (כמובן שגם את המורה יש לבחור בקפידה ולבדוק אותו טוב טוב לפני שמחליטים ללכת אחריו, יש סיפורים בבודהיזם על תלמיד שבדק את המורה שלו 12 שנה לפני שהתמסר אליו). בכל אופן אני חושב שחסר לכם הרבה ידע או ישנה איזו אי הבנה לגבי דרך הבודהיזם, אז אולי קודם תשאלו ותבררו לפני שתחליטו שמה שמלמדים שגוי ומחטיא את המטרה, אולי קראתם איזה כתבה שתיים ומזה הסקתם את המסקנה שלכם, אבל זוהי לא דרך לבדוק דברים. אם למדתם את הנושא תקופה, עם מורים אוטנטיים וטוהרים ועדיין הגעתם למסקנה שזה מחטיא את המטרה והוא שגוי, אשמח אם תשתפו אותי בידע שלכם ובמה הבודהיזם שוגה. תודה הגב לתגובה זו          עבור ל.א.         החוקר,    14/07/07 20:06 יש לי ידע דיי טוב על הנושא, אני פשוט לא מסכים עם הפילוסופיה הבסיסית (חוץ מהאבחנה הראשונית של קיום הסבל) היות ויש בה ליקויים ואין הם משיגים את המטרה לישמה הם פותחו. וההוכחה הכי טובה היא שבמשך מאות ואלפי השנים בהם היא קיימת הסבל בעולם לא רק שלא נעלם אלא אף מתגבר והוא ימשיך להיתגבר עד שהאנושות תפני לדרך הנכונה (ראה תגובות קודמות שלי בנושא ) הגב לתגובה זו              יש מוארים             ש.ג,    14/07/07 21:35 והם אינם סובלים. בעולמם אין סבל. הסיבה שאתה רואה סבל זה כי עוד לא הגעת להארה אם לדעתך הדרך הבודהיסטית שגויה, אנא פרט והסבר אולי פשוט יש אי הבנה כלשהי אם אתה מציע דרך אחרת, אנא פרט והסבר אותה. הגב לתגובה זו 19.  איך עוזרים לאדם אחר כשאנחנו בחוטר     nissimlev,    14/07/07 10:01 ואיך בלהיםתכל על רצון אחרים לעורר חמלה אז למה לא ללבת למקור שהוא בעל הרחמים ואנחנו בצלמו ומימנו נלמד או ללכת לתוך הנשמה שהוא הראשון באנו שמימנו אפשר לילמוד לעורר מה שצריך בחיים במקום ללכת למישהוא זר לומר שכבר יש באנו שניים אחד באיגו ואחד בנשמה והלב יכול ליבחור את המורה בניהם או כמו שכתוב לתת לאלוהים לכנס לאיגו ולהיתקרב בדרך עקיפה או לתת את האיגו לאלוהים שיתן לנו לב חדש טעור בדרךהכניסה פנימה לעולם הרוחני שבאנו דרך מדיטציה הגב לתגובה זו          הסיבה היא נורא פשוטה, אין הוכחה שהוא קיים         כוח עליון,    14/07/07 11:48 עוד אף אחד לא הצליח להוכיח שהוא קיים ומנגד אני מצליח להוכיח כל יום שאין הגיון במעשים של מי שאמור להיות מלא רחמים ומלא חמלה ואהבה כלפי כל היצורים והברואים. אם כזה הוא אלוהים כמו שמתואר ואם הוא באמת קיים אז למה לאחד הוא נותן אושר רב וממון ולאחר בריאות וילדים ולאחר נותן מחלות וסבל ולאחר עוני ורעב? למה זה אם יש בו חמלה ורחמים, למה האפליה הזאת? להגיד שיש כוח עליון ששולט בחיים של כל היצורים החיים כולל שלי ולא להגיד מה ההגיון שעומד מאחורי זה ולא להסביר מה הדרך שבה אני יכול לחיות חיים מאושרים, לא עושה לי הגיון ולא גורם לי להאמין בכוח עליון מלא רחמים כמו אלוהים. צר לי לא עובד בשבילי היהדות והקבלה בקטע הזה של אמונה עיוורת בכוח עליון. הגב לתגובה זו              הסבר לטעות המקורית שלך             א.,  מ.,    16/07/07 13:08 איש יקר, אולי דווקא זה שנחת עליו סבל רב הוא המבורך על ידי אלוהים? האם סבל אינו אתגר שניתן להתגבר עליו? ייתכן שדווקא זה שקל לו בורך פחות? שכן אליו לרצות ממש לפתח את צדדיו הרוחניים ולהתחבר למתיאות העדינה יותר של החיים. ייתכן שמה שמוגדר על ידינו כטוב או רע הוא לא בהכרח נכון? הייתכן שזה קיים רק על פני שטח המציאות? הייתכן שמתחת שוכנת מציאות מורכבת יותר שרק התחברות אליה מביאה את תובנת רצונו של אלוהים? הגב לתגובה זו 18.  איזה הבדל     משמח,  לבב אנוש,    13/07/07 19:17 בין המאמר המקסים הזה לעומת זה שמעליו כאן הידע במרכז לעומת טריפ אמת.. בו המבולבלי במרכז דרך אגב - גם בדרך האמצע יש סתירות..בשקט אין שבת שלום עולם הגב לתגובה זו          אכן רבה השמחה, וגדולה עוד יותר הכרת התודה לדבורה         מודה על הזכות,    13/07/07 20:19 ברצוני להצטרף ולהודות לדבורה-הלה על הדבר הנפלא הזה שהיא מביאה לנו בסדרה זו. הלה פירושו בטיבטית ''מלאך'', ואכן היא חייבת להיות מלאך כדי לעשות את מה שהיא עושה למעננו בכתיבתה. (דרך אגב, זהו פרק חמישי בסדרה, ולא רביעי כפי שצויין בטעות במאמר. הפרק הקודם ניתן למצוא במדור של המדיטציה) אכן, נפלא לקרא ופלא לתרגל חומר זה שמשחרר מסבל - סבל שבא ברובו בדיוק מה''אחיזה באני''!. ובאשר לסתירות שאתה מעלה - התורה של דרך האמצע נפרשה על ידי צ'נרקירטי, במאה השמינית, ולובנה מאז על ידי דורות רבים של חכמים וגאונים בודהיסטיים. מכאן שהסיכוי הוא שאם אתה מוצא בה סתירות, מאד ייתכן שאלו נעוצות באי הבנות. הגב לתגובה זו              טוב לקרוא תגובות כמו שלך.  ל"ת              בודהיסט לנצח,    14/07/07 03:54 הגב לתגובה זו 17.  הפילוסופיה מאחורי הבודהיזם שגויה מיסודה     חוקר האמת,    13/07/07 17:41 ולצערי מאריך את הסבל האנושי. הסכנה העיקרית זו האשליה של פיתרון כיביכול. אולם כשהגרעין שיקרי כך יהיו פרותיו. חבל על יהודים שהולכים שוללץץ הגב לתגובה זו          הפילוסופיה הבודהיסטית         מחנך ליוקר האמת,    13/07/07 18:06 חוקר אמת יקר, אנא ספק תימוכין לקביעותיך. בלי תימוכין, מה ההבדל בינך וביו המתפוצצים? אולי אתה מתפוצץ בעצמך? כדאי שתקרא קצת תלמוד, אולי תפתח את ההגיון. בשביל לשכנע צריך הוכחות. הגב לתגובה זו              ל '' מחנך'' עלק             חוקר האמת,    13/07/07 18:23 איזה מתפוצצים ? על מה אתה מדבר? מקשקש. אשר לתימוכין , זה לא כל כך קצר בשביל פורמט זה, אולם נתחיל בזה שהסיבות לסבל, או 4 ''האמיתות'' הן חסרות ולא ממש נוגעות בעיקר, אןלם אני מניח שהן התחלה טובה למתחיל שבשלב יותר מתקדם יוכל להבין את טעותן היסודית. אשר להיגיון... כנראה שלא קארתה מה שכתבתה.... הגב לתגובה זו                  חוקר האמת                 מחנך,    13/07/07 19:20 בסדר, לא אקרא לך בשמות, אבל חשבתי שרמת ההגיון שהפגנת דומה למה שנראה לי שיש למתפוצצים. 4 האמיתות: סבל, מקור הסבל, הפסקת הסבל, הדרך להפסקת הסבל. רק שתי הראשונות עוסקות בסבל, ורק השניה עוסקת בסיבות לסבל. מדוע הן חסרות? בתודה מראש המחנך המתחנך הגב לתגובה זו                      למחנך                     החוקר,    13/07/07 20:15 הן חסרות בזה שאין הן נכונות כל עיקר. סיבת הסבל הוא לא השתוקקות פר סה וגם שיטה לעקור את ההשתוקקות לא רק שהיא לא נכונה ומחליפה סבל בסבל ממין שונה וגם נידונה לכישלון. בין היתר היא גם בניגוד לטבע ובניגוד לרצון האלוהי שרוצה שהאדם יהנה באופן אינסופי. הגב לתגובה זו                          הטעות הכי גדולה                         אדווה,    14/07/07 10:55 היא לחשוב שמטרת הבודהיזם היא להביא אותנו להיות עציץ, אבן, עצמים חסרי תשוקות. ממש לא, וזאת הטעות שלך. כדאי קודם שתלך לכמה שיעורים של מורים אותנטיים, מזרם המהאיינה, לפני שאתה אומר את זה. ככל שמתרגל מזרם זה מתקדם בדרכו, הוא הופך להיות מאוד מאושר, מאוד חומל, בעל חוכמה מרובה. וכל שברצונו, כל הזמן, לתת לכל היצורים את האושר הכי גדול שאפשרי, כמו שתיארת את הבורא. מפני שהמתרגל מבין שהוא הבורא של עולמו. הגב לתגובה זו                          ל.א. מה שאתה מתאר זה אינו קבלה                         רועי,    14/07/07 09:59 כנראה שלא הבנתה. שמסבירים לך בבודהיזם הוא לרוב שגוי ומחטיא את המטרה ואתה לא יכול לצאת בכוחך בלבד כמו שאסיר אינו יכול להציל את עצמו מבית אסורים בכוחות עצמו לבד. אבל אם זה מתאים לך תמשיך. הגב לתגובה זו                          אין לך שום אפשרות לדעת אם עזרת או דווקא הזקת  ל"ת                          רועי,    14/07/07 09:53 הגב לתגובה זו                          הבודהיזם לא מלמד להיות עציץ או מומיה                         תשוקה,    13/07/07 23:28 זוהי טעות ואי הבנה של הבודהיזם ההפך הוא הנכון, רק בעזרת עשייה של עזרה לזולת תוכל לצבור מספיק חסד וקארמה טובה שתוכל לעזור לך להתקדם בדרך הרוחנית ולפתח חוכמה. אם תהיה עציץ לא תגיד לשום מקום בבודהיזם. הגב לתגובה זו                          אוי חוקר שלי                         ל.א,    13/07/07 23:26 אני דווקא ניסיתי את הקבלה ונתקעתי, לא הביא אותי לשום מקום חוץ מניסיון שכנוע בכוח עליון שקובע מי יהיה מאושר ומי יסבול מי יצליח ומי לא, מי יזכה בלוטו ומי ימות ברעב ... איזה מין כוח עליון זה שאין לי עליו שליטה ובטח לא על חיי. בדרך הבודהיזם מסבירים הכל, מאיפה הסבל מגיע ואיך אני בכוחות עצמי (בלי שום כוח עליון שאני נתון לחסדיו ולחמלתו) יכול לצאת מהסבל. אם דרך הקבלה מתאימה לך ואתה מתקדם ומתפתח אנא המשך ללכת בה, אך קבל זאת שאנשים אחרים יכולים להתפתח בדרך אחרת. קבל את זה שהבודיהזם הנה דרך עתיקה מאד (2500 שנה מהבודהה הראשון שלימד) והביאה תוצאות אולטימטיביות להמון אנשים בהיסטוריה, גם בימינו אנו קיימים ישיות שהלכו בדרך והגיעו לשלבים מאד מתקדמים. הגב לתגובה זו                          הפילוסופיה מאחורי הבודהיזם שגויה מיסודה                         מחנך,    13/07/07 22:19 תודה על המידע. כמו שכתבתי קודם, אני מאוד מרוצה מהבודהיזם, ויש הוכחות בשטח. לפי דעתי (וזו רק ספוקלציה במשהו שאני בור גמור בו), הקבלה יכולה להעלות אותך מאוד גבוה, אבל הבודהיזם יותר, אבל זה לא משהו שנשען על איזהו בסיס, ולכן אין טעם להמשיך בדיון. כול טוב. הגב לתגובה זו                          הפילוסופיה מאחורי הבודהיזם שגויה מיסודה                         מחנך,    13/07/07 22:09 חבר, חבל שקפצת למסקנות לא נכונות הנובעות מחוסר ידיעה שלמה. אתה אומר: ''סיבת הסבל הוא לא השתוקקות פר סה'' מסכים, אבל הבודהה לא אמר שהסיבה היא ההשתוקקות פר סה הסיבה לסבל היא קרמה ונגעי הרוח ''וגם שיטה לעקור את ההשתוקקות לא רק שהיא לא נכונה ומחליפה סבל בסבל ממין שונה וגם נידונה לכישלון.'' כנראה ששוב אינך מכיר את השיטה (לא פרטת מהי). העיקרון הוא לבער את הבערותת ע''י למוד, לוגיקה, וראיה ישירה של ריקות. מנסיון אישי חלקי - עובד כל הכפק! ''בין היתר היא גם בניגוד לטבע ובניגוד לרצון האלוהי שרוצה שהאדם יהנה באופן אינסופי.'' גם הבודהיזם רוצה שהאדם יהנה באופן אינסופי, ונותן תאור מפורט שקל לבדקו (למרות שזה לוקח שנים) איך להשיג זאת. עד כה מצאתי שהדרך מביאה לתוצאות (לגבית עדיין חלקיות), או שלא הגעתי עדיין לתוצאות, אבל לא מצאתי שום טעות! אמי מקווה שגם לך יש השגים אישיים ומאחל לך הצלחה בהמשך דרכך. הגב לתגובה זו                          יש סיבות לסבל שמקורן בכוח העליון                         החוקר,    13/07/07 21:40 שרוצה להביא את הבריאה לעולם אין סוף בו כל הבריאה לא רק שתגשים את מאויה ותשוקותיה ( המתוקנים ) אלא כל מה שאתה מסוגל לדמיין כאושר וסיפוק הוא כאין ואפס למה שהבריאה והברואים יתנסו בו. הטבע או הבורא לא ברא את האגו והתשוקות כדי שנדכא אותם, במשפט בסיס אחד הבודהיזם אומר אם תהרוג את עצמך ותחייה כמו עציץ או כמו אבן (עצמים חסרי תשוקות ) אז לא תרגיש סבל... חוכמה גדולה.. נכון אבנים לא מרגישים סבל. יש לתעל את האגו, לא להרוג אותו, יש לכוון אותו, יש להתאימו לרצון הבורא ( רצונו של הבורא הוא לתת לנברא את האושר הכי גדול האפשרי, אבל מה הנברא שלא מכיר מנסה להיסתפק בהרבה פחות ואז נאלץ הבורא לכוון את הנברא לעיתים ע''י סבל, כדי לומר לו שאין הוא בכיוון הנכון ). קצרה פה היריעה מלהרחיב בחוכמת הקבלה, אולם חוכמה זו עכשיו מתגלה לאנושות בדיוק בזמן הנכון ( לפני כן היו סילופים) ע''י המקובל הגדול האחרון בעל הסולם. האנושות לאט אבל בטוח מגלה שהתורות והפילוסופיות עד כה לא נתנו מענה ומתוך הצורך האמיתי הזה שבה עם ניסיון בטעויות מתגלה החוכמה במלוא יעילותה. נקודה נוספת לכל אדם יש שורש רוחני שמקורו מלמעלה שונה ושיטת הבודהיזם אינה מתאימה לשורש הנשמה שלך, אחרת הייתה חיי בסרילנקה או הודו. אני מציע לך לנסות בכנות ובמחשבה פתוחה את חוכמת הקבלה האמיתית המקורית של בעל הסולם ובערת תלמיד בנו, מיכאל לייטמן או בעזרת הרב סיני שמלמד את אותה חוכמה. אין אתה צריך להיות דתי ואין זה חזרה בתשובה, להפך לחילוניים יותר קל להתחבר. ראה קישורים מצורפים, תנסה 10-15 שיעורים ואז תחליט. (בהצלחה בכל אשר תפנה ) http://www.kabbalah.info/hebkab/ http://www.hasulam.co.il/?P3705 הגב לתגובה זו                          אכן אי הבנה של המציאות שגם הבודהיזם עצמו לוקה בה                         החוקר,    13/07/07 20:57 זה שאיבחנתה נדון שייש בעיה של סבל (דרך אגב זה לא רק יחודי לבודהיזם הרבה תורות אחרות אומרים שייש סבל) זה לא אומר: א. שאיבחנתה נכון את הסיבות לסבל ב. שייש לך פתרונות מתאימים ובטח שלא אם אבחנותיך לגבי סיבות הסל שגויות. אין לי בעיה אם בודהיזם, יש פה ניסיון כנה לפתור את בעית הסבל, אולם לצערי הם לא מספקים את הסחורה. been there done that אבל אין כמו טעויות ללמד אותך אפה האמת לא נמצאת, אם רצונך לך ותהייה בודהיסט ומן הסתם תבין לבד ( אם יתמזל מזלך ) שהפתרון שגוי ומחליף סבל בסבל. הגב לתגובה זו                          אנא פרט, במה הן חסרות                         פרט,    13/07/07 20:54 לא ארצה לבזבז את זמני, ואני כרגע צועד בדרך זו, אנא האר את עיני מה חסר בדרך? תודה רבה הגב לתגובה זו                          סיבת הסבל על פי בודהה היא                         סיבת הסבל,    13/07/07 20:41 84000 (שמונים וארבעה אלף) נגעים רוחניים שקיימים בנו כשהשלושה העיקריים (הגנרלים הראשיים) הם: 1. בורות אי הבנה של המציאות כמו שהיא באמת מהבורות נגזרים עוד שניים עיקריים שהם: 2. השתוקקות - את זה אני אוהב, את זה אני רוצה וכו.. 3. דחייה - את זה אני לא אוהב, את זה אני לא רוצה וכו... משלושת הגנרלים הראשיים נגזרים כל 84000 האחרים שהבודהה דיבר עליהם. אם תדע מאיפה הם באים ואיך לחסל אותם שלא יבואו יותר תהיה מאושר ובלי כל סבל. האם זה לא העיקר? הגב לתגובה זו                          אתה מניח שיש אלוהים                         אתה מניח הנחות,    13/07/07 20:36 הנחה שצריך לבסס ולהוכיח. לגבי ארבע האמיתות הנאצלות כמו שנאמר למעלה האמת האחרונה מדברת על הפסקת הסבל והיא מלאה לגמרי. בודהה הגיע להארה לפני 2500 שנה ומאז לאורך ההיסטוריה הבודהיסיטית הגיעו עוד הרבה לרמות רוחניות גבוהות אם לא להארה מלאה גם כיום חיים לאמות (מורים) רוחנים גדולים שהגיעו רחוק רחוק בדרך הנ''ל כל עוד לא פגשת אותם או כאלה שהלכו שנים רבות בדרך והגיעו להישגים על מה אתה מבסס את טענותייך? הגב לתגובה זו          אפשר לשלב בודהיזם עם יהדות - שילוב מושלם  ל"ת          רבי בודי,    13/07/07 17:57 הגב לתגובה זו              אם זה מה שאתה חושב הסבר איך             א ב,    13/07/07 19:00 אי אפשר כי יש בהם סתירה מהותית, האחת טוענת שאין אלוהים והשניה טוענת הפוך. הגב לתגובה זו 16.  אני וזולתי אינם קיימים     ושנג,    13/07/07 16:38 נראה שהאמון של החלפת אני וזולתי מחזק את האחיזה באני, ובכך מחזק את הבורות! הגב לתגובה זו          ?         מלח מים,    13/07/07 17:58 הסבר ונמק הגב לתגובה זו              אני וזולתי אינם קיימים             ושנג,    13/07/07 19:50 ''נראה שהאמון של החלפת אני וזולתי מחזק את האחיזה באני, ובכך מחזק את הבורות!'' אם מתרכזים באני או בזולתי (לא משנה במי משניהם), באופן טבעי מתחזקת האחיזה באני, כמו שכשחושבים על גלידה היא נעשית יותר ממשית ורוצים אותה יותר. האחיזה באני היא שורש הבורות, כי היא מה שגורמת לנגעי הרוח. אם נחבר את השתיים, נקבל שאמון זה מחזק את הבורות! הגב לתגובה זו                  אם תראה שאין כל שוני בין סבלו של הזולת לשלך                 לא בדיוק,    13/07/07 20:45 תמוסס את תפיסת האני שלך. אם תקח על עצמך את סבלו של האחר ואת כאבו ותבין שהוא לא שונה משלך ואם לעצמך אתה דואג כל כך בשעת כאב וסבל אז למה לא כלפי הזולת גם כן? ע''י כך תמוסס את האני או כמו שדבורה רשמה אם זה קשה להבנה אפשר להגדיל את האני ע''י הוספת הזולת לתוך המעגל של מה שאני קורה אני... זה לא מחזק את האני בגלל שאם אני אצליח לאט לאט להוסיף עוד עוד את הזולת לתוך המעגל ולחשוב עליו כאילו הוא אני אז בסוף כל הזולת יהיה אני ואז לא תהיה יותר הפרדה ביני ובין זולתי. נפלא לא? משחרר לא? רק מלחשוב על זה אני נהיה מאושר. קל לקרוא ולכתוב על זה, קל לדבר על זה, קשה מאד ליישם ולעשות הגב לתגובה זו 15.  קו     ''זמן רוחני'',  מאוד,    13/07/07 13:33 הדוגמאות המובאות בכתבה עוסקות בארועים שאינם מצריכים ויתורים גדולים לאורך זמן ועל פני יריעה רחבה של ההוויה (גם ביחס לתינוק מגיע זמן, שבו יש להציב גבולות גם לטובתו). על מנת לא לגלוש לחוסר כנות והתיפיפות במקרה הטוב, או לביטוי קצוני של מניפולטיביות (פעמים רבות בלתי מודעת), שמטרתה סיפוק כוחני של צורך אגואיסטי בשליטה ובעוצמה במקרה הפחות טוב (לכול), יש להבחין בין שני סוגי יחס כלפי האחר. הסוג הראשון בא לידי ביטוי ב''אתיקה של אכפתיות'' נוסח נל נודינגס. אתיקה זו מתווה דרך של חמלה, קבלה, רכות והכלה. ביטוי השיא שלה, לדעתי, הוא ביכולת לעזור לאנשים רבים, פעמים רבות תוך נכונות להחליף את העצמי בזולת. הסוג השני שמור לאהבה אינטימית. אין ברצוני לתארו במילים. הגב לתגובה זו          קו         לא ברור,    13/07/07 20:07 לא ברור לי מה המטרה שלך כאן. האם אתה זקוק להסבר או מנסה להסביר משהו? אנא הסבר. תודה. הגב לתגובה זו              העצמה             זאת התייחסות,  לכתבה,    13/07/07 21:16 כדאי לקרוא גם את נל נודינגס ולראות כיצד היא מציעה לבטא חמלה בספירה הציבורית כך שתעצים את המקבל. הגב לתגובה זו          במקום להתפלסף - תרגל!         ישר לעניין,    13/07/07 14:15 מניפולטיביות? כוחניות? שליטה? תלוי מאיפה אתה בא. במידה שיש בך כל הנ''ל - הרי שזה יפגע בחמלתך. ובכל זאת, התרגול יעזור - גם אם הוא מתיפיף, הוא מהווה אנטידוט לאותן רעות חולות. אז צא כבר, ובמקום להתפלסף, החלף עצמך בזולתך! הגב לתגובה זו 14.  דבורה תודה, הבהיר לי נושא שהיה מעורפל עד כה.  ל"ת      טוהר אמיתי,    13/07/07 11:27 הגב לתגובה זו 13.  הלוואי והחמלה הזו היתה מתפתחת לתרבות בארץ     קובי,    13/07/07 08:22 המינון של כעסים ומתח כל כך גבוה בישראל שהחמלה מפחדת ולא עולה ארצה. בעניין החמלה אני מאוד פסימי אם צורה זו של יחסים אני והזולת תתפתח כאן . ככל שהזמן עובר קיים ניכור גדול ביננו לעצמנו וביננו לסביבה. ומה שהיתה סולידריות היום רובנו עושים לעצמינו. רק מעטים באמת, וכל הכבוד להם, פיתחו חמלה שאולי נותנת שביב של תקוה למשהו אחר... הגב לתגובה זו          קובי יקר         .,    13/07/07 15:13 אני יכול לומר לך שהדרך היחידה לדעתי לשנות את הסביבה שלנו היא לפתח חמלה בעצמנו, ומדיטציה זו אמורה להיות כלי מצוין על מנת להשיג זאת. (רק התחלתי לתרגל אותה וכבר אני חש בתוצאות). מה דעתך לנסות זמן מה ולראות אם אכן כל עולמך ישתנה כמו שטוען הבודהה? מי יתן ותהיה מאושר. הגב לתגובה זו 12.  מיהו אני ומי זולתי     בודהיסטווה,    13/07/07 04:23 הלו הבודהיזם טוען שהכול ריק, בפרט אני וזולתי, אז מה זה משנה אם עוזרים או לא? הכול אותו דבר! הגב לתגובה זו          הו בודהיסטווה יקר, טעות קטנה נפלה         תיקון טעות,    13/07/07 10:05 הבודהיזם אומר שהכל ריק, אבל לא בכך מסתיים המשפט, הוא מגדיר בדיוק ממה הכל ריק, הוא לא סתם אומר ריק. הכל ריק מקיום עצמי! אך אין הדבר אומר ריק משמע לא קיים, לא ממשי, לא מתפקד. מאד חשוב התוספת! הגדרה מלאה: הכל ריק מקיום עצמי בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי שנכפות עלי על ידי הקארמה שלי שהיא נקבעת בדיוק ע''פ איך שהתנהגתי כלפי הזולת בעבר. אז נכון שהזולת הוא ריק, אבל אין משמע לא קיים או לא מתפקד או לא ממשי. המשמעות היא שהוא ריק מקיום עצמי. הוא השלכה של התודעה שלי והיא נכפית עלי להשליך את הזולת שלי בצורה זו או אחרת (קבצן, חולה, או עשיר, בריא, יפה וכו..) על ידי הקארמה שלי, וזו נקבעת ע''פ איך שהתנהגתי לזולת בעברי. אז אם אני רוצה להשליך עולם בלי עוני ובלי רעב, אז מה אני אעשה לזולת כשאני אראה אותו קבצן ורעב ברחוב? תשובה: בגלל שהוא ריק (אני מזכיר ריק מקיום עצמי) ובגלל שהוא השלכה של התודעה שלי שנכפית עליי ע''י הקארמה שלי, אז אני יכול לשנות את ההשלכות שלי מלראות עניים ורעבים בעתיד בעולם שלי רק ע''י שאני אעזור להם ואתן להם כסף ואוכל... למה? כי ככה קארמה עובדת. כל מה שאני עושה לזולת נשמר בתודעה(קוראים לזה זרע קארמי) וכשמגיע הרגע הנכון אז הוא מבשיל וגורם לי להשליך את עולמי (שהוא כל כולו ריק מקיום עצמי) ע''פ אופי הקארמה. והאופי של הבשלת הקארמה הוא בדיוק כמו האופי של הזרע שלו (כמו שמזרע לימון יוצא עץ לימון ולא עץ תאנה). אז אם נתתי כסף ואוכל לאנשים אני אשליך עולם של נתינה ושפע ולא עולם של מחסור ועוני. ע''פ חוקי הקארמה הדרך היחידה להשליך עלי (אני גם ריק מקיום עצמי) מישהו שמקבל אני צריך קודם לזרוע זרע של נתינה, ועל כן לעזור לזולת. אם אני אתן כסף היום אני אחווה בעתיד שיתנו לי כסף. אם כך זה מאד משנה אם עוזרים או לא, כי אם לא עוזרים יוצרים את הקארמה ההפוכה של אי נתינה ואי עזרה וזה בדיוק מה שמייצר את הזולת הסובל בעולמנו. הגב לתגובה זו              מיהו אני ומי זולתי             בודהיסטווה,    13/07/07 16:15 אם הכול ריק מקיום עצמי, אז למה לעזור לקבצן, אולי הוא לא רוצה עזרה וזה רק דמיון שלך? ידוע הספור על דיוגנס ואלכסנדר מוקדון: אלכס בא לבקר את דיוגנס שחי ערום בחבית ושאל אותו אם הוא רוצה משהו, ודיוגנס אמר: כן, אל תסתיר את השמש. אולי בשביל שלך יהיה טוב אתה סתם מבלבל את המוח לאנשים? הגב לתגובה זו                  אם אתה משליך קבצן מסכן שסובל אז אתה צריך לעזור לו                 קבצן,    13/07/07 16:49 זה כל הסיפור הוא ריק מקיום עצמי, משמע ריק מלהיות קבצן עני וסובל מצד עצמו. אין לו טבע עצמי להיות ככה אתה משליך אותו בעזרת התודעה שלך כקבצן עני וסובל כמו שלפעמים אתה משליך את עצמך כסובל ולפעמים אתה משליך את הבוס שלך נכנס לחדר שלך וצועק וכועס עלייך. הכל השלכות של התודעה שלך שנכפות עלייך ע''י הקארמה שלך שנובעת מאיך התנהגת לזולת בעבר. אז ע''פ הבודהיזם והקארמה אם אתה רוצה להפסיק כעס וצעקות בעולמך אתה צריך להפסיק לכעוס ולצעוק על הזולת, אם אתה רוצה להפסיק לייצר עולם של סבל עוני ורעב, אתה צריך לעזור לזולת ולתת לו אוכל וכסף. נורא חשוב לא ליפול לקיצוניות של ריק אומר לא קיים, לא מתפקד הכל אשלייה וזה רק בדימיון שלי. זה לא המצב, ריק אומר שזה ריק מקיום עצמי בלתי תלוי בתודעה שלך. הקבצן קיים וממשי ומתפקד כקבצן נזקק הוא לא בדימיון שלך והוא לא אשליה ואסור לך להתעלם ממנו. לא לשכוח את זה, נורא חשוב. מקווה שההסבר עזר בהבנה. הגב לתגובה זו                      מיהו אני ומי זולתי                     בודהיסטווה,    13/07/07 22:49 שלום, כתבת: ''נורא חשוב לא ליפול לקיצוניות של ריק אומר לא קיים, לא מתפקד הכל אשלייה וזה רק בדימיון שלי. זה לא המצב, ריק אומר שזה ריק מקיום עצמי בלתי תלוי בתודעה שלך.'' זה לא מה שהתכוונתי. נראה לי שאני פשוט לא יודע כרגע מה יעזור לאחר, ולכן עלי להתרכז בדברים שלפחות לא מזיקים, ולפתח את היכולת לעזור באמת. הגב לתגובה זו              אז הכל ריק             שובי,    13/07/07 13:27 חוץ מזרעי הקרמה, שהם לא ריקים? והמקום שהם נשמרים בו במיינד? הגב לתגובה זו                  הכל ריק מקיום עצמי, הכל!                 הכל ריק,    13/07/07 14:57 גם זרעי הקארמה ריקים וגם המקום שהם נשמרים בו - התודעה ריקה מקיום עצמי. נורא קשה לקבל את זה אבל ככה מגיעים להארה המלאה של הבודהה בשלב הסופי חווים באופן ישיר שגם התודעה שלנו היא ריקה מקיום עצמי. אבל לאט לאט זה כבר נושא להרהור מתקדם. בוא נתחיל מזה שהבוס הכועס או הקבצן ברחוב ריקים מקיום עצמי ואנחנו יכולים לשנות את זה. אם נפסיק לצעוק ולכעוס על הזולת אז לא יבוא יותר בוס צועק וכועס לחיינו ואם נתן ונחלק כסף ואוכל לעניים אז בעתיד לא יופעו בעולמנו עוד נזקקים וקבצנים. הגב לתגובה זו 11.  סליחה שאני מפריע עוד פעם, אבל ההתרכזות בנחיריים בזמן     אבי צנעני,    13/07/07 03:28 המדיטציה נראית לי כטעות חמורה. אני לא מומחה לנושא, אבל קראתי בספרו של ד''ר סוזוקי :אימון זן'', כמו גם בספרים אחרים, שההתרכזות צריכה להיות באיזור הטבור (ולכן הבודהא יושב בידיים משולבות סביב הטבור, ואף כתוב במקורות היהודיים: ''ונתי תורה במעיך''. לדבר זה קיבלתי אישור נוסף משיחה שערכתי פעם עם מאסטר מדיטציה יפני ותלמידתו. התלמידה הסבירה שהמדיטציות פיתחו אצלה כאבי ראש חזקים, ולאחר בדיקה הסביר לה המאסטר שהסיבה לכך היא, כאמור, התרכזות שגויה באיזור הראש, ויעץ לה להתרכז בנקודה באיזור הבטן התחתונה, ולעולם לא באיזור הראש. אז תיזהרו מכל השיעור ''הנפלא '' שלהלן. הגב לתגובה זו          התרכזות בנשימה בזמן מדיטציה         מתרכז בנשימה,    13/07/07 16:01 אבי, תנסה ותראה בעצמך ואז תדע. ראשית, הבודהה בעצמו נראה מהכתובים שתרגל עם הנשימה, אבל איך להשוות את הבודהה עם יפנים... הנשימה מתאימה במיוחד לפתוח תשומת לב, והרבה יותר קשה להשתמש בבטן לשם כך. שאלה: משלמים לך בשביל כול השטויות שאתה כותב? הגב לתגובה זו          ישנם סוגי מדיטציה רבים, התחל עם מה שנוח לך         לרל,    13/07/07 09:51 אם קשה לך עם התרכזות בנחיריים אתה יכול לעבור להתרכזות בטבור, אם קשה לך עם זה, עבור ללספור עד 10, לא טוב אפשר לבחור דמות אהובה לדמיין אותה להתרכז אפשר כל מיני דרכים, אבל השלב הראשון צריך להתחיל בשלב שמרגיע את הMIND שלך. לידיעתך, בקורס הויפאסנה של גואנקה שהוא אחד המפורסמים וגדולים בעולם, מתחילים את המדיטציות עם התרכזות בנשימה באזור הנחיריים. שבת שלום. הגב לתגובה זו              מי זה גואנקה ? אף פעם לא שמעתי עליו...  ל"ת              מומחה,  למדיטציה,    13/07/07 13:05 הגב לתגובה זו                  כנס לגוגל ותחפש                 גוא,    13/07/07 20:50 s n goenka אני בטוח שתקבל את כל המידע על המרכז הגדול והמדהים עם סניפים בכל העולם כולל אחד בחצבה בישראל שהוא הקים. ויפאסנה הגב לתגובה זו                      גואנקה לא הקים סניף בארץ.. אלא תלמידיו!  ל"ת                      גואנקאי ותיק,  חיפה,    15/07/07 12:30 הגב לתגובה זו 10.  להלזהר, להזהר מאוד מהעבודה הזרה הזאת. תשתמשו בהגיון :     אבי צנעני,    13/07/07 03:24 אי אפשר לתת משהו לפני שמקבלים אותו. יש כאן כשל לוגי בסיסי - איך אפשר ''לחמול'' על מישהו ולתת לו משהו כשאתה לא דואג לעצמך קודם? סופה של החמלה המזויפת הזאת היא אכזריות נוראית ומפתיעה. אפשר לראות את התוצאה בפוליטקה של עולמנו כיום : הארצות והעמים הבוהיסטים חיים בעוני משווע, הם הפועלים המזיעים בגרוש, אם יש להם בכלל עבודה. טעות, טעות חמורה לבטל את עצמך בפני זולתך, יש רק דרך אחת לגאולה והורדת רחמים לעולם : ''אנוכי ה' אלוהיך...'' אנוכי , תרתי משמע. השמרו לנפשותיכם. הגב לתגובה זו          אז שאני אבין, מה שאתה אומר זה         נו באמת,    13/07/07 09:47 שבמקום לעזור לזולת ולחמול עליו אני צריך לעזור לאלוהים, אותו אחד שאני לא רואה לא שומע ולא יודע על קיומו חוץ מכמה תגובות שלך ושיעורי תנ''ך שלמדתי בבי''ס אני צריך להאמין שהוא קיים ולעבוד אותו ולעשות בשבילו הכל אבל לעומת זאת עם עובר איזה קבצן ברחוב או איזה חולה בבית חולים או סתם מישהו שקרוב אליי צריך משהו אז אתה אומר שזה לא יוביל לשום מקום אם אני אעזור לו אחמול עליו ואנסה לתת לו כל מה שהוא צריך. מעניין דווקא התיאוריה שלך, אולי תכתוב עלייה איזה סדרת כתבות ל-NRG? הגב לתגובה זו              מה שאני אומר, בפשטות, זה שאם אתה לא דואג לעצמך קודם, לא יהיה לך             אבי צנעני,    13/07/07 12:53 גרוש בכיס כדי לתת לקבצן שעובר ברחוב, וסביר מאוד להניח שאתה תהפוך לקבצן שעובר ברחוב, וזה לא יעזור לא לך ולא לקבצנים האחרים. סליחה שהכנסתי לתמונה את אלוהי ישראל - זה באמת כבר שלב יותר מתקדם בשביל אחד כמוך. אז תתרכז רק בבעיית הקבצנים ותזכר בקומוניזם, איך הוא התחיל, איך הוא המשיך, למה הוא ''הצליח'' כל כך בארצות ''בודהיסטיות'', ואיך הוא נגמר/ גוסס לאיטו. זה הגיון פשוט ובריא, למה הבודהיסטים לא קולטים אותו, זו כבר חידה אחרת, ואם אתה טיפש מדי או מתחכם מדי מכדי להבין את זה - זו בעיה שלך. הגב לתגובה זו                  קומוניזם בודהיזם                 ג.ד,    14/07/07 16:33 מה אתה אומר על יפן מדינה נכשלת לא? הגב לתגובה זו                  ניסינו כבר אנוכיות, אלפים של שנים, ותראה לאן הגענו                 דואגת לך,    13/07/07 15:42 אחרי עידנים של תרגול עקבי של אנוכיות, על ידי מיליוני ברואים, הנה אנחנו עדיין בעולם מלא מלחמות, רעב, מחלות, מצוקה, מחלוקת, בדידות, אפלייה, דיכוי, עינויים ומה לא. אולי הגיע הזמן למשהו אחר? לעולם לא תדע את האושר אם לא תנסה. הגב לתגובה זו                  שנים על גבי שנים ניסינו לדאוג לעצמנו ו..                 לאן הגענו?,    13/07/07 14:58 לאן הגענו? האם חיסלנו את הסבל בעולם? את העוני? את הרעב? את המלחמות? אולי ננסה דרך אחרת, את מה שמציע לנו הבודהיזם. בוא ננסה לאיזה תקופה, מקסימום לא יקרה כלום וסתם היינו אנשים נחמדים וטובים יותר לזולת. הגב לתגובה זו                  אבי-צודק ב- 100%  ל"ת                  דנה,  ת''א,    13/07/07 14:15 הגב לתגובה זו                      להלזהר, להזהר מאוד מהעבודה הזרה הזאת. תשתמשו בהגיון :                     בודהיסטווה,    14/07/07 00:06 דנה, אולי את מכירה משהו שדאג לעצמו ובכול זאת אין לו? אם את מוצאת דוגמה כזאת, אפילו אחת, זה מוכיח שזה שיש לנו או לא אינה נובעת מדאגה לעצמי. אם תחפשי בין אלו שיש להם, קל לראות שהנדיבות היא הכלל והדאגה היתרה רק לעמצם היא היוצא מן הכלל. בדקי בעצמך. כול טוב! הגב לתגובה זו 9.  רק תיקון פנימי של האדם או של אותו אחד     קבליסט,    13/07/07 02:04 שאנו מעונינים לעזור לו ישפר את מצבו ואת מצבנו. כל ''עזרה'' אחרת חומרית או שלא למטרה לעיל רק תאריך את סבלו. הגב לתגובה זו          מאד דומה לבודהיזם         גברת קארמה,    13/07/07 10:11 בבודהיזם אומרים שלכל אחד יש את הקארמה שלו. ועל כן עד שלא מייצרים קארמה טובה ומייצרים קארמה רעה אז העולם שאני משליך יהיה עולם רע וסובל. (אפשר לקרוא לקארמה סוג של תיקון פנימי) אבל אנחנו מתחילים בלעזור לנזקקים באופן מידי ע''י דברים חומריים, כמו אוכל מים, מיטה, תרופות. בשלב הבא אפשר ללמד אותם את חוקי הקארמה ואת ההבדלים בין המציאות הכוזבת לאולטימטיבית. ולאט לאט גם הם יוכלו להתקדם בנתיב הרוחני ולהשליך עולם טוב יותר. לאחד מתאים יהדות או קבלה, לאחר בודהיזם או הינדוהיזם, אחד נצרות כל אחד מה שמתאים לו, העיקר שהוא מתקדם בדרך הרוחנית ולא נעצר במקום. כל אחד והקארמה שלו. הגב לתגובה זו              לגברת קארמה - לא בכלל לא             רועי,    13/07/07 17:45 זה לא אותו דבר. אני מכיר את הדברים לעומק. הגב לתגובה זו                  צודק רועי בסופו של דבר זה לא אותו דבר                 קארמה,    13/07/07 20:52 אבל לגבי הרבה מאד נושאים יש מן המשותף, נכון שהבודהיזם לא מאמין בכוח עליון שיכול לשנות את העולם ויוצר אותו אלא בך עצמך בעזרת עבודה פנימית תשנה את העולם החיצוני. אבל עדין ואהבת לרעך כמוך קיים גם ביהדות. האם דיברת על כך, על האמונה בכוח עליון ביהדות? הגב לתגובה זו              איזה חכמה גברת קארמה, בואו נקרא עוד פעם מחכמתה :             מיסטר הייד,    13/07/07 13:26 ''לאחד מתאים יהדות או קבלה, לאחר בודהיזם או הינדוהיזם, אחד נצרות כל אחד מה שמתאים לו, העיקר שהוא מתקדם בדרך הרוחנית ולא נעצר במקום.'' מה שנקרא סלט ירקות במיץ פירות. הגב לתגובה זו                  לא סלט ירקות ובטח לא פירות                 גב' קארמה,    13/07/07 15:02 כל אחד מאיתנו מתפתח בדרכו הוא, לכל אחד מתאים מורה אחר, לכל אחד דרך אחרת שמתאימה להתפתחות שלו. מה שמתאים לך, אם זה עושה לך טוב, אם אתה מתפתח ולא נתקע במקום, אם אתה אוהב את הזולת ומתנהג אליו בהתאם כאילו הוא אחד ממך אז אין שום בעיה המשך להתקדם. ואהבת לרעך כמוך הגב לתגובה זו 8.  אנא פרסמו מאמרים אלו תדיר יותר     ש,    13/07/07 01:02 כדי שנוכל לתרגל יותר. אחרי הכל - זו מטרה ראויה לשתף עימה פעולה. תודה. הגב לתגובה זו          מסכים, הייתי מעוניין גם בתדירות גבוהה יותר         א.,    13/07/07 10:06 תודה הגב לתגובה זו 7.  רוחנית או פלצנית     נ,    12/07/07 22:37 שיו, כמה בולשיט ברשימה אחת.... מזכיר לי נאד ארוך ומסריח הגב לתגובה זו          אנא כנסי לאתר, במיוחד לחומרי לימוד ותרגול         אדווה,    14/07/07 11:17 תקשיב/תקרא קצת, ואז תחליט אם מדובר בבולשיט. בולשיט זה בטוח לא, מדובר במסורת מאוד מאוד אותנטית, שמתורגלת אלפי שנים. www.heart-dharma.org.il הגב לתגובה זו 6.  אם אין אני לי מי לי     קודם אני,    12/07/07 22:11 מה רע בלימוד היהודי של ''אם אין אני לי מי לי''? למה אני צריך ללכת ולדאוג לכל העולם, מה גם שזה מנוגד ליהדות? הגב לתגובה זו          אתה אות את אינכם מבינים נכון         סבסטיאן,    13/07/07 11:58 אין אני לי מי לי הוא תאום של האמרה של הבודהה (בתרגום חופשי מהזכרון) היה מחסה לעצמך. מי עוד יכול להיות המחסה שלך? הווה אומר - קח אחריות על החיים שלך. למד להסתמך על עצמך. הדרך לעשות זאת היא בתרגול יומיומי של מדיטציה. כל שיטה שתולה את האחריות לטוב ולרע בגורם שהוא מחוץ לאדם לא עוזרת לאדם. הגב לתגובה זו              אם אין אני לי מי לי             בודהיסטווה,    14/07/07 00:44 סבסטיאן: אין אני לי מי לי הוא תאום של האמרה של הבודהה (בתרגום חופשי מהזכרון) היה מחסה לעצמך. מי עוד יכול להיות המחסה שלך? הווה אומר - קח אחריות על החיים שלך. למד להסתמך על עצמך. הדרך לעשות זאת היא בתרגול יומיומי של מדיטציה. כל שיטה שתולה את האחריות לטוב ולרע בגורם שהוא מחוץ לאדם לא עוזרת לאדם. ממש מצוין. הגב לתגובה זו          אני לך         אני שלך,    13/07/07 04:38 והלא אפילו שם נאמר: ''ואם אני לעצמי - מה אני?''אפילו היהדות אומרת שאם אינך עושה למען הזולת, הרי שאין לחייך שום משמעות. צא ובדוק, ותתחיל להזיז - את ה ... קו, כמובן. הגיע הזמן. הגב לתגובה זו              אם אין אני לי מי לי - וכשאני לעצמי מה אני ? - הלל הזקן             אבי צנעני,    13/07/07 13:08 והאדם, צריך לזכור, מגיע מסיפור בראשית. בתרגום לאנגלית: human been, זה לא בדיוק אותו דבר... הגב לתגובה זו 5.  תודה רבה על הלימוד!     .,    12/07/07 17:35 כן ירבו. הגב לתגובה זו 4.  תודה רבה,מאמר מיוחד.     א.ק,  ת''א,    12/07/07 17:33 כן יירבו הגב לתגובה זו 3.  כל נפלאה דרך הבודהיזם     סידהארתא,    12/07/07 17:26 הבודהיזם אינו דת אלא דרך חיים. ממולץ לאמץ את דרך נפלאה זו. גם אם לא תגיעו להארה (למרות שלפי הבודהיזם כל אחד ואחד יגיע בסופו של דבר להארה) תרוויחו שלווה, רוגע פנימי שמחת חיים עם משמעות לחיים של עזרה לזולת ויכול להיות שתהיו יותר מאושרים. מאחל אושר לכולם והלוואי ותגיעו להארה ותשתחררו מכל סבל. הגב לתגובה זו 2.  דבורה,     א.,  מ.,    12/07/07 17:25 יש לשים דגש על החלפת האני בזולת שלא לגלוש לניחוש רצון הזולת, שכן ההבדל הדק שבין הדברים עלול ליצר מכלול אירועים שאינם קשורים לרצון הזולת. יש להקפיד על הנתון שרצון הזולת עצמו הוא משתנה, שכן במידה והזולת אוהב חלון סגור בשבת אין זאת אומרת שהוא יעדיף חלון סגור גם ביום שלישי. אנא חדדי בנושא, שכן המתרגל הלא מנוסה עלול לגלוש לניחוש רצון הזולת, מתכונת בטוחה לאסון בכל יחסים. הגב לתגובה זו          בתנועה מתמדת         מתחרז,    12/07/07 18:16 וכי מה נוכל לעשות מלבד לנחש? זהו התרגול: נחשי כמיטב הבנתך! ומה אם הם שינו בינתיים את טעמם? הרי שעלייך לחוש ולשנות העדפתך בהתאם לשינוי שחל בהעדפתם. השווי זאת לאם המבינה שהתינוק רעב ופועלת בהתאם. רגע יותר מאוחר הוא עייף, ושוב היא פועלת בהתאם. וכו'. הנטייה ''לקבע'' את הזולת (ובעצם, את כל עולמנו) היא זו שבבסיס בורותנו! אכן, ביצוע תרגול זה כהלכה אינו מאפשר הרבה מנוחה, וזו מעלתו הגדולה! הוא מכריח אותך כל הזמן להיות בחמלה. כמה נפלא! הגב לתגובה זו              תשובה נפלאה! תודה             א.,  מ.,    12/07/07 19:51 חרוזיך מלאים חן וחכמה, תודה על שהקדשת את הזמן למענה יפה שכזה. תודה! הגב לתגובה זו          אפשר להתחיל מדברים פשוטים         הצעה,    12/07/07 17:56 כמו איך בן/בת הזוג שותים את הקפה או התה שלהם? איך הם אוהבים את הביצה שלהם? את הסלט שלהם? איזה מסעדה הם אוהבים? איזה טעם של גלידה הם אוהבים? איזה קינוח הם רוצים? אם אתה רוצה עוגת שוקלד לקינוח ואתה יודע שבת הזוג שלך דווקא אוהבת יותר את עוגת תפוחים אז אתה במכוון מזמין את העוגת תפוחים. אפשר להתחיל מהדברים הפשוטים האלו. הגב לתגובה זו 1.  נפלא, פשוט נפלא  ל"ת      תודה רבה,    12/07/07 17:20 הגב לתגובה זו