תגובות עד כה: 48 תגובות, ב- 17 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 17.  מה קרה לאתר     שלוימה,  מרכז,    13/08/07 00:57 האם מישהו יודע מה קרה לאתר של הקבוצה של דבורה צביאלי? הגב לתגובה זו          כרגע פועל  ל"ת          בת שבע,    14/08/07 00:59 הגב לתגובה זו 16.  לרצות לעזור לזולת זה יופי - - הבעיה שמדיציה     רואי,    07/08/07 15:48 רק עוזרת לאגו של העוזר לגדול. ''לקיחת כאבו של הזולת והשמדתו..'' קשקוש בלבוש.. הגב לתגובה זו          איזה עולם אתה מעדיף?         מראה,    07/08/07 16:59 עולם של בעלי אגו קטן שאינם עוזרים לאיש, או עולם של בעלי אגו גדול, כל כך גדול שהוא כולל את כולם, וכשאתה צריך עזרה, הם באים ועוזרים. ולאיזו קטגוריה שייך האגו של מי שכלל לא נסה, ולא הסתכל, אך בא ופוסל את מה שעוזר? הגב לתגובה זו 15.  טונג לן     krishna,    02/08/07 21:12 יפהפה הגב לתגובה זו 14.  תודה רבה  ל"ת      אוהבת,    02/08/07 13:58 הגב לתגובה זו 13.  על אותו משקל...     אנלוגיה,    01/08/07 23:27 תיירת מבקרת ברחבת הכותל בירושלים, היא מסתכלת בעניין על המתרחש ורואה יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשת אליו ושואלת ''האם אפשר לשוחח איתך?'' היהודי: ''בבקשה'' התיירת: ''באיזה תכיפות אתה מתפלל ככה כאן?'' היהודי עונה ''כל יום מזה ארבעים שנה''. העיתונאית: ''ולמה אתה מתפלל?'' היהודי: אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון'' העיתונאית: ''ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה'' היהודי: ''כאילו אני מדבר לקיר'' הגב לתגובה זו          אם כך, זה באמת משקל מיושן         זמן לשנות,    02/08/07 05:57 סיבה טובה לשנות משהו. לא צריך 40 שנה- מספיק לתרגל כמה ימים ברצינות כדי להווכח במעלותיו הטובות של הטונג לן. נסי, וספרי לנו מה קרה. ואפשר בהומור, זה בסדר - אך דחילק, שיהיה משכנע, על סמך נסיון! הגב לתגובה זו 12.  הכמיהה לעזור לזולת...     דן,    01/08/07 11:34 אני לא בטוח שאת צודקת כשאת טוענת שכולנו רוצים לעזור לזולת, רק בשביל לעזור ולתת מעצמנו. לדעתי, אנו כל כך רוצים לעזור, כי אנחנו יכולים להרגיש ולחוות את ההרגשה שניצור בצד ''הנעזר''. אנחנו יכולים לדמיין את טהורות המעשה, ולהרגיש טוב כלפי עצמינו עצם עשייתו. אך עדיין, בסופו של דבר, עשינו את זה מסיבה אנוכית, שהיא לגרום לעצמנו להרגיש טוב עם עצמנו. קן נמלים חביב ונחמד.. הגב לתגובה זו          אמא תרזה - אנוכיית?         אנוכית,    01/08/07 15:34 אתה סבור שאשה זו עשתה מה שעשתה כדי להרגיש טוב בעצמה, מסבות אנוכיות? נראה לי שמחשבה כזו מרחיקת לכת. ואולי זה בגלל שקשה לבני תמותה כמונו לדמיין את מידת החסד. האמון שכאן לבטח ירים אותנו טיפ-טיפה למדרגתה הגב לתגובה זו          גם וגם         מתרגלת,    01/08/07 14:52 ואולי זה גם זה וגם זה? עשה טונג לן, וכולם יצאו נשכרים. אז אנא, תרגל. למענך ולמעננו הגב לתגובה זו 11.  מישהו מוכן?     יוסף,  ירושלים,    01/08/07 04:18 אשמח אם מישהו יקח וישמיד את הסבל שלי. הגב לתגובה זו          הצג עצמך בפנינו, ואנו נעשה למענך         מתרגלת,    01/08/07 14:33 אני בטוחה שבין כל המתרגלים הנפלאים שכאן יהיי מתנבים שיקחו אותך באובייקט במדיטציה שלהם. לשם כך תצטרך לספר על מצוקותיך, ולספק שם מלא ותיאור של עצמך. אני מחכה לך. הגב לתגובה זו          אפילו בודהה לא יכול לקחת אותו אבל         ב.,    01/08/07 08:14 הוא כן יכול ללמד אותך את כל מה שצריך על מנת שאתה תוציא את עצמך מהסבל. הגב לתגובה זו 10.  לא פלא שאת כל כך יפה     אסיר תודה,    01/08/07 02:16 דבורה יקרה החמלה לבטח נבטה בלבך במידה מדהימה. תודה לך, מורה יקרה, על הלימוד הנפלא. את מופיעה בפני, בעיני רוחי, במדיטציה, יפה וזוהרת, כלילת השלמות. אנא, המשיכי לתת לנו מלימודך הנפלא . והמדיטציה הולכת ופותחת את לבי, לקראתך ולקראת העולם הרבה אהבה הגב לתגובה זו          דמות מופת - מצטרף למחמאה, ושאלה         מבושם,    01/08/07 15:03 וגם תוהה על כוחו של התרגול. אך התוצאה מדברת בזכות עצמה. מעניין כמה זמן זה לוקח עד שרואים תוצאה? הגב לתגובה זו              דעה לא מוסמכת             ד,    06/08/07 18:34 לדעתי, שהיא לא מוסמכת, הדבר תלוי ב: האם המורה והטיצ'ינג שפגשת הם אותנטיים, איזו קרמה טובה (חסד) אתה אוסף בדרכך, ועם אילו נחישות והתמדה אתה מתרגל. בברכת תרגול מוצלח, :-) הגב לתגובה זו                  כן ועוד: הכי חשוב זה היחס למורה שמצאת, אם מצאת                 בודהיסט2,    07/08/07 00:17 נכון, מסכים, אבל, בעיקר בעיקר, זה איך הקשר שלך עם המורה. זה שורש הדרך. תוכל למצוא הרבה חומר כאן: http://www.heart-dharma.org.il/files/Lama.htm הגב לתגובה זו 9.  שאלה לד''ר צביאלי.     ע.,    31/07/07 21:20 לא מבין איך להבה המסמלת את האנוכיות שלי היא בעלת יכולת לשרוף כאב של אחר. הגב לתגובה זו          ישראבלוף         בודהיסטווה,    01/08/07 17:11 אין שום להבה, חוץ מאשר בדמיון, וגם הכאב של האחר הוא בדמיון (אלא אם אתה מתרגל מאוד מתקדם ויכול לדעת ישירות מה השני מרגיש). משתמשים בתמונה דמיונית לשנות את התודעה, לזרוע זרעים קרמיים, וזה עובד! לא הלהבה משמידה את הכאב של השני, אלא התודעה משמידה את הכאב ואת האנוכיות בו זמנית. הכי טוב לתרגל, ואז התוצאות מדברות בעד עצמן. הגב לתגובה זו          במקום ד''ר צביאלי         תלמידה,    01/08/07 16:17 היא כרגע בריטריט מבודד, אך כמי שנכחה בהרצאות המדהימות שהיא נתנה על נושא זה בשנה שעברה, אוכל לומר לך שהיא מתייחסת שם לשאלה זו, ואני מניחה שהתייחסות זו תבוא בהמשך הסדרה. בינתיים תוכלי להעזר בהקלטות של הרצאות נפלאות אלו, באתר heart-dharma.org.il לחץ משמאל על ''חמרי לימוד ותרגול'', ומשם על ''סדנת טונג לן''. מובטחת לך חוויה מדהימה הגב לתגובה זו          אולי זה בעצם להיפך         ל.,    31/07/07 23:23 ע. יקר - אולי בכך שאנו מתגברים על האנוכיות שבנו ע''י לקיחת הכאב מהאחר, אנו בעצם מכבים את האנוכיות שבנו? אולי בעצם גילוי הנכונות להפנות את הלהבה שאנו מקדישים בד''כ אך ורק לעצמנו, על מנת להטיב עם האחר - כלומר להתעלות מעל האנוכיות שבנו, השגנו מטרה כפולה: ביעור סבל האחר וביעור אנוכיותנו שלנו. אבל למה לדבר אם אפשר לתרגל - הרי מכך נבין הכי הרבה. :) הגב לתגובה זו              תובנה מדהימה             תודה רבה,    01/08/07 02:05 ניכר בך שאתה מתרגל רציני. אשמח לשמוע יותר. איזה נגע נורא האנוכיות הגב לתגובה זו                  הלוואי                 ל.,    01/08/07 12:30 אך אני רק בתחילת הדרך... העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לך היא לתרגל ולחוות את התוצאות בעצמך. אומרים שאפילו תרגול של כמה דקות ביום שמתמידים בו מביא לשינוי. עצה נוספת - התחל לתרגל באמצעות ההקלטות המצורפות בסוף המאמר. הרבה יותר קל להתחיל בצורה כזו - אפשר פשוט להוריד את ההקלטות לנגן mp3 ולהתחיל למדוט. בנוסף - השיעורים המוקלטים יעזרו גם לשפוך אור על הנושא. בהצלחה! הגב לתגובה זו 8.  באמת בלי ציניות...     מושון,    31/07/07 20:56 אבל אחרי התרגול הנפלא הזה, לכו אל אותו אדם ותנו לו חיבוק, קצת עזרה בבית, תכינו לו איזו מתנה, שיר, או סתם תגידו לו שעשיתם מדיטציה עליו... תודה על החומר המעניין, אני אנסה הפעם, אני מבטיח! יום טוב הגב לתגובה זו          מושון - אתה צודק.         שושק'ה,    01/08/07 06:21 ממתי יש בכוחה של המחשבה או תרגילי הדמיון של האחד להשפיע על חייו ומצוקותיו של האחר ? ממתי ניתן בכלל לקחת כאב שהוא לא שלי ? אין באפשרותו של האחד להילחם או למתן או לקחת לעצמו - מה שלא הוא חווה או יצר. כל אחד מאיתנו בנוי אחרת. וכל אחד מאיתנו יפגוש בכאב לאורך כל חייו בצורות ובדרגות שונות - אלו או אחרות. כאב אחד יילך יבואו אחרים בתחומים אחרים ובדרגות עוצמה אחרות. ולכן רצוי שכל אחד ילמד דרכים ושיטות להתמודדות עם הסבל והכאב. כי זה לא משהו חד פעמי. עם כל הרצון הטוב לעזור לחבר במצוקת כאב, תרגילים כאלו נשארים בקופסת המתרגל, ושם בלבד. במציאות הדרך לעזור לזולת היא בדוגמאות כמו שנתת, בהם אנחנו מציעים את עזרתנו ונוכחותינו ובכך את אהבתינו אל היקרים לליבנו. הגב לתגובה זו              לשושקה - עוד משהו ..             בודהיסט,    01/08/07 13:35 התרגול הזה כמובן לא אמור להחליף עזרה פיזית לזולת. אלא לתרגלו בנוסף :-) הגב לתגובה זו              שושק'ה היקרה             בודהיסט,    01/08/07 13:34 מכיוון שהמיינד שלך הוא זה שיוצר את הזולת, הוא זה גם שיוצר את הסבל שלו ולכן, המיינד שלך רק הוא זה שייקח מהם את סבלם. הכוונה היא לא שהחומר השחור פיזית לוקח את הבעיות של הזולת, אלא שבעקבות תרגול זה - השלכתך של הזולת, ובתוכה גם סבלו, ישתנו. הגב לתגובה זו                  בודהיסט חביב                 שושק'ה,    01/08/07 20:49 עכשיו אני כבר ממש מתרגשת. ואפילו נפעמת משהו. בכל זאת לא בכל יום יוצא לו לאדם מן השורה לשוחח עם אלוהים בכבודו ובעצמו. וברגעים אלו ממש אני כנראה עושה זאת איתך... משום שאם אתה חושב שיש ביכולתך ליצור את הזולת או לקחת ממנו את תחושותיו ורגשותיו בהינף המיינד שלך - אז ניחנת בכוחות בריאה אלוהיים . טוב, ועכשיו ברצינות - מעשינו בהחלט יכולים לגרום סבל לאחר ובזה אתה צודק. ונכון שהרבה מעשים מקורם במחשבה תחילה. ובהחלט אפשר לשחק עם משאות נפש שמשתוקקות לשים את המחשבה ולא האימפולס לפני המעשה, ובכך לראות את הזולת ותחושותיו ולנסות לא לפגוע בהם. ואלו כמובן מחשבות נפלאות. רק שהן הזויות משהו, כי הן מתייחסות לחלק אחד בלבד של האנוש ומתעלמות משאר מרכיביו. לדאבוני (ולדאבונך) בן האנוש יש בו ייצרים חייתיים והוא גם מונע ופועל על פי דחפים. ולפעמים טוב שכך - כי לדחפים האלו יש צורך רב בתהליכי הישרדות. בסך הכל אנחנו לא נשמה מהלכת שמנותקת מהגוף הפיזי ומרחפת לה אי שם במרחב. אי לכך עלינו בני האנוש להתמודד עם הרוע האנושי והדחפים האנושיים שמקיפים אותנו. ולכן מחשבות בלבד לא ישפיעו על מערכת הדחפים והאימפולסים. הן תוכלנה למתן אותן או לנטרל אותן רק אצל אי אלו אנשים, שיוכלו להינות מזיוון של אשליות אהבה חובקת כל, כל עוד יש מי שעושה בשבילם את העבודה השחורה - דהיינו , נלחם ברוע האנושי בשבילם. למגינת ליבי - אני עדיין חושבת שאין בכוחו וביכולתו של האחד לקחת את סבלו של האחר (וגם לא את אושרו) בכוח המחשבה. מאידך- לשמחתי שוחחתי עם אלוהים חיים - וזה בהחלט הישג מרשים ומשמח אותי מאוד. לילה טוב וחלומות פז בודהיסטיים :) הגב לתגובה זו                      לשושקה היקרה                     בודהיסט,    04/08/07 12:14 אל נא תשילי נעלייך מעל רגלייך... אם אלוהים בכבודו ובעצמו ברא את העולם, אז בבקשה תגידי לי איפה הוא/היא נמצאים? האם היא פיזית, או חומרית, או שלא? האם היא מוגבלת למקום אחד, חלל אחד? מלכים א', פרק ח' פסוק 27: כִּי, הַאֻמְנָם, יֵשֵׁב אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ.. אם כן, היכן היא נמצאת, האלוהים, והאם חלל זה חף ממך? סתם נקודה למחשבה:-) בכל מקרה, בטח שמעת בכל עידן הניו אייג' הזה, ש''אנו יוצרים את עולמנו'' - הבודהיזם אומר, אכן כך, ובגדול. נגיד שמה שקיים שם בחוץ הוא חומרי גלם. בואי נגיד, אטומים. מה שיש שם בחוץ הוא אטומים, והתודעה שלך מחברת את כולם, להיות כל מה שאת חווה. כולל עצמך, כולל הגוף הזה, שלפי טענתך לא מנותק מה''נשמה'' שלנו, מה שד''א נכון, בקונסטולציה שאנו נמצאים בה כרגע. אני מאחל לך כל טוב, מדיטציות מוצלחות, auspicious dreams, ולעשות הרבה טוב בעולם, דרך שלושת הדלתות: מחשבה, דיבור, ועשייה. ד''א, אם את מחוברת ליהדות, אז אולי כדאי שתלמדי קבלה? הבנתי שגם שם מדברים פחות או יותר על נושאים שכאלה. אבל הסבר כזה: http://www.heart-dharma.org.il/files/TongLen.htm http://www.heart-dharma.org.il/files/Patience.htm באמת שאינני יודע אם תוכלי למצוא בעוד המון מקומות. יום נעים:-) הגב לתגובה זו                      לא תגעי את הטעם עד שלא תנסי                     בודהיסט2,    02/08/07 15:05 כל השאר זה המלל שהמיינד שלך מייצר. שימי אותו בצד ושבי לעשות את המדיטציה, ואז נדבר. הגב לתגובה זו              מטרת התירגול היא גם פיתוח החמלה בליבנו             נ.,    01/08/07 08:11 אפשר וצריך וחובה לעזור לכל מן שנזקק, ולכתוב לו שיר, לתת לו מתנה וחיבוק אבל שלא עושים את כל אלה ממומלץ לשבת במדיטציה ולתרגל מה שיגדיל את החמלה בליבנו ויעזור לנו לעזור לאחרים. עד שלא מנסים לא יודעים םם התרגילים נשארים בקופסת המתרגל או מתבטאים ויוצאים החוצה בחיי היום יום... שווה לנסות. תודה ויום טוב. הגב לתגובה זו          ואוו, מושון         מדהים,    01/08/07 01:56 איזה יופי! עם הזמן התרגלנו אליך, ולמדנו להוקיר את שנינותך, והשאר. אז אנא, בשלב חשוב זה בדרכך, עם תחילת התרגול, שתף אותנו, קוראיך הנאמנים, בחוויותיך מן המדיטציה. נכון שזה לא עובד מהיום למחר, ושצריך לתרגל לאורך זמן, אבל בכל זאת, זרוק לנו איזה עצם. וכמו שאני מכיר אותך, זו תהיה עצם עם מלח ופלפל - אבל אולי הפעם גם קצת דבש. תודה! תודה! הגב לתגובה זו              מצטרף לבקשה למושון             מבקש,    01/08/07 08:07 אנא שתף :-) הגב לתגובה זו 7.  תודה על הלימוד הנפלא  ל"ת      .,    31/07/07 17:53 הגב לתגובה זו 6.  כל בני האדם בגרעין שלהם חומלים ואוהבים     אלטרו,    31/07/07 17:31 כל השאר זה עננים שמכסים את זה... קנאה כעס שנאה אלו הם רגשות עוכרים שקיימים אבל מתחתם קיים הגרעין של כולם, מה שנקרא טבע הבודהה שקיים אצל כולם והוא חמלה ואהבה אין סופיים. הגב לתגובה זו          לאו דוקא. הם ריקים.         בודהיסט,    01/08/07 03:22 טבע הבודהה שלנו הוא העובדה שאנחנו ריקים, ולכן אפשרי בשבילנו, על ידי פיתוח חמלה ואהבה, להפוך לבודהות מוארים. אבל זה לא כאילו שזה כבר בפנים. צריך קצת לעבוד. זה כל העניין. תודה על הכתבות המאירות. הגב לתגובה זו              יש גישות אחרות.             יוסף,  יבנה,    01/08/07 09:07 למשל לפי הפילוסוף הסיני מנג דזה - אכן כל בני האדם בטבעם טובים ומוארים. וגם בתנ''ך - ''אלוהים עשה את האדם ישר והמה חישבו חשבונות רבים''. אם כי יש גם את הגישה של ''יצר לב האדם רע מנעוריו'' (והפילוסוף הסיני קונג דזה). אני אישית בעד שטבעינו הפנימי הוא טוב. הגב לתגובה זו 5.  לא עדיף לדמות שאנו שורפים את החומר הזה מחוץ לגופנו?     א,    31/07/07 17:29 למשל לדמות את הלהבה מס' ס''מ מול בית החזה שלנו, ושם לשרוף את החומר השחור. הגב לתגובה זו          ממה אתה פוחד בדיוק?  ל"ת          מושון,    31/07/07 20:53 הגב לתגובה זו          גם אני חשבתי כך. נראה לי קשה לקחת         חיה,  ירושלים,    31/07/07 20:27 את החומר השחור אלי, ולשרוף אותו בתוכי. אפילו שהוא נעלם ומכבה את להבת האנוכיות, הגב לתגובה זו              הצעה ל - א' וחיה:             .,    31/07/07 23:13 מה דעתכם להתחיל ממישהו קרוב בעל כאב חלש, ולשרוף את כאבו בתוככם? כך תפיגו את החשש ותחושו בטוחים יותר בפעם הבאה למדוט על מישהו בעל כאב חזק יותר. אני בטוח שלאחר שתבחינו בתחושה הנפלאה שתציף אתכם לאחר המדיטציה - כל חששותיכם יתבדו. והבהרה לסיום (כמיטב הבנתי): כפי שלא ניתן לכבות מן החוץ להבה הנמצאת בתוכנו, כך לא ניתן לבער את האנוכיות שבנו מבלי לשאוף את כאב האחר אל קירבנו ושם לשורפו - מתוך חמלה אמיתית. בהצלחה ותרגול נפלא! הגב לתגובה זו              מה, אתה פוחד לשרוף את החומר השחור בתוך עצמך?             אבי צנעני,    31/07/07 21:49 מה זה, איזה גבר אתה? תחשוב על זה ככה : אם כל המדיטציה הזאת זה שטויות, אז לא משנה איפה תשרוף את החומר. ואם זה לא שטויות, וזה עובד חזק, ובמקרה תעשה טעות, ותשרוף את החומר במקום הלא נכון, ומשם תתפשט האש ותירד לך אל איזור הביצים...אז כמו שאומרים בשטחים - אללה יסעדק !!! הגב לתגובה זו 4.  nice is the buddhism     Pam,    31/07/07 17:29 i like this compassion and loving way of the buddhim i wish everyone in the world would be more loving and compassion הגב לתגובה זו 3.  דרך נפלאה, ממליץ לכולם.  ל"ת      נפלא,    31/07/07 17:25 הגב לתגובה זו 2.  איזו כתבה מדהימה, לשם שינוי בניו אייג'     א.,    31/07/07 17:23 איזה שינוי מכל שאר הכתבות על עבמ''ים וסימפסונים. סוף כל סוף משהו שיכול לקדם אותי לאנשהו בחיי היום יום שלי. תודה רבה. הגב לתגובה זו          אני כל כך מסכימה איתך!!!         ברי,    01/08/07 12:32 אחלה אחלה כתבה, אחלה אישה. כל הכבוד לה, נדיבה פשוטה וללא פוילשטיקים. דבורה- תודה רבה. הגב לתגובה זו 1.  תודה  ל"ת      רבה,    31/07/07 16:40 הגב לתגובה זו