תגובות עד כה: 159 תגובות, ב- 31 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 31.  לשבי     מושון,    04/09/07 18:31 קראתי, נראה לי שהבנתי (אני די מתייגע מהחזרות הנשנות על דברים ומהסגנון)...משם קצת הסתובבתי באתר והגעתי ''להוכחה'' נגד קיומו של כוח-עליון...(אלוהים) (הטיעון לגבי כוח עליון שאינו משתנה, שאינו יכול לתפוס דברים שכן משתנים ואי לכך אינו יודע-כל - זו התייחסות לדתות מונוטאיסטיות, אני משער) אני רק רוצה לציין, שה-''הוכחה'' שגויה מיסודה! והיא מתבססת על: 1-טיעון לוגי קלוקל שלוקח את אלוהים כאובייקט בלתי משתנה שתופס אובייקט ***חיצוני*** משתנה - וזו לא הכוונה באלוהים ע''פ הרמב''ם לפחות (אין אובייקט חיצוני מלבדו-כולל זמן ו-''התפיסה'' האלוהית היא רק תפיסה עצמית ואינה של אובייקט חיצוני) 2-טיעון לוגי שגוי מיסודו שטוען שמשהו משתנה לא יכול לנבוע ממשהו בלתי משתנה - שים לב לטעות הלוגית - ''לנבוע'' שמאנישה את אלוהים וטומנת את ה-''הפרכה'' ע''י הגדרה ''זמנית'' למשהו אל-זמני... 3-חוסר הבנה לגבי ''מהות'' של יישות שמהווה את הסך המוחלט שבהכרח חייבת להיות יותר מלוגית ואי לכך אינה ניתנת להוכחה או הפרכה ע''י טיעונים לוגיים...וזו פשוט מכיוון שהסך המוחלט חייב להיות פרדוקסלי... מה שמצחיק בכל הטיעון הלוגי הזה - שאותם טיעונים לוגיים ניתן לטעון בדיוק ליחס בין אדם ''לפני'' ו-''אחרי'' מואר ושניהם מתבססים על תפיסה ''זמנית'' (מלשון זמן) של ''אובייקט'' אל-זמני... (וזה הקשר גם לשיחה שלנו) יום טוב הגב לתגובה זו          לוגיקה         שבי,    05/09/07 15:04 מטרת הלוגיקה היא לקדם אותך ככל האפשר בתחום האינטלקטואל וזהו. אי אפשר יותר מכך. זה למה הבודהיזם מלמד גם איך למדוט ולעשות מדיטציות מכל מיני סוגים כולל אנליטיות שמטרתן להביא אותך לחוייה ישירה. או כמו שהם מתארים להביא את הזרימה של האנרגיה לערוץ האמצעי ואז כל השאלות תעלמנה, היום הזרימה הארנגטית שלנו היא בערוצים הצדדים מה שגורם לנו בין היתר לחשיבה דואליסטית. ההבדל בין דתות שמאמינות שיש אלוהים/כוח עליון לבודהיזם הוא בעיקר בעניין הריקות, בעוד הדתות מאמינות בכוח עליון שקיים שם מחוץ לי, הבודהיזם אומר שגם אותו ''אלוהים'' לא קיים שם מצד עצמו בלי תלות בהשלכות התודעה שלי וגם אותו ''אלוהים'' ריק מקיום עצמי. ישנם לא מעט פילוסופים יהודיים שגם דיברו על כך.. אגב זוהי הכוונה בניצוץ האלוהי שהקבלה מדברת עליו. בכל מקרה לעניין הלוגיקה, אני מזכיר לך שלומדים את זה שעות על גבי שעות בקורסים מסודרים קצת קשה לבד בבית דרך האינטרנט. ממליץ לך בחום להגיע לשיעורי דהרמה, יש לא מעט בארץ. הגב לתגובה זו              לשבי             מושון,    06/09/07 15:58 מכיוון שהם התעסקו באותו קטע עם לוגיקה הערתי רק לגבי הלוגיקה... ההערה שלי היא שהלוגיקה פה היא חולה, היא מגדירה מראש הגדרה פרדוקסלית שבהכרח תביא לסתירה... בלוגיקה מגדירים טוב את האובייקטים, מגדירים את הנחות הבסיס בצורה מדוייקת ומניחים מראש שהאובייקטים כפופים ללוגיקה ושמה שפרדוקסלי לא קיים...האובייקט (אלוהים) לא מוגדר בצורה טובה, ומראש מכלילים אותו בקבוצה הלוגית ולכן כל ''ההוכחה'' הזו לא שווה את הנייר שעליה נכתבה! יום טוב הגב לתגובה זו                  למה לא מוגדר בצורה נכונה                 שבי,    06/09/07 17:11 מוגדר אלוהים ככוח עליון שקיים מחוץ לי והוא בלתי משתנה... לא אני הגדרתי את ההגדרה הזאת וגם לא הבודהיסטים, אלו הדתות המונוטאיסטיות הגדירו, ופה הבודהיזם מפעיל לוגיקה על ההגדרה הזאת. תקן אותי אם אני טועה... הגב לתגובה זו                      טועה                     מושון,    06/09/07 22:04 יש מספיק פילוסופים שהגדירו אותו בצורה שונה לחלוטין, לך לרמב''ם ותראה את ''ההגדרה'' (הוא מעט מעל לכל הגדרה אפשרית)... בקצרה: אלוהים הוא אחד ואין מלבדו - כלומר ששום דבר אינו שווה לו, אך אין שום דבר מלבדו!, גם הבריאה עצמה היא חלק ממנו... הוא נצחי, אינו כפוף לזמן ואי לכך כל תיאור אנושי הוא האנשה שמצמצמת מהות ניצחית למושגים זמניים (מלשון זמן)...אלא שאין לנו ברירה ולכן כל ה-''אלוהים ברא'' הם תיאורים של משהו ניצחי בשפה אנושית מצומצמת ואין להתייחס אליהם בצורה של פשט... בוא נסכים שהלוגיקה של אותו קטע מפריכה אלוהים כפוף לזמן ובלתי משתנה החיצוני למציאות שלנו (או למציאות שלי) ונפרד ממנה... זה גם הבת שלי יכולה להוכיח... השאלה הנוספת החשובה היא האם אלוהים כפוף ללוגיקה, הרי אם הגדרת מהות אינסופית הכוללת הכל בתוכה, האם לא מן ההכרח שהיא לעולם לא תהיה ''לוגית'', פשוט מהסיבה ש-''הכל'' כולל הן את הלוגי והן את האי-לוגי... (אתה מוזמן להמשיך את הדיון באי-מייל mushon@gmail.com) יום טוב הגב לתגובה זו          perfect plonter         my god,    05/09/07 02:09 So you believe an unchanging thing can produce a changing thing? Wouldn't that change it? The argument deals with a particular concept of god that was prevalent in olden times, and many folks even today hold it as being ''god''. Your logic is bad: just because someone else (maybe rambam) has a different concept of god, does nothing to disprove this proof. It's like apples and oranges. There are so many unproven, and unprovable statements in your message, that no sound logical argument can start from those. Where is this paradoxical, totali entity that is beyong logic? Can you perceive it with your senses? With a perfect, air-tight logic? Or maybe yet another VALID way of perception? If so - what is it? And if you have no direct or indirect way of perceiving it - then how can you even reason about it ? Isn't it somewhat like talking about the physical qualities of the horns of the rabbit? הגב לתגובה זו              i don't know if you'll get my message             mushon,    06/09/07 15:52 כדי לטעון טענה לוגית כלשהי לגבי אובייקט מסויים, יש צורך בהגדרה מדוייקת של האובייקט ובהנחה יסודית שהוא לוגי... מכיוון שאחת מההגדרות של האל היא שהוא הכל ואין מלבדו, הרי שאין הוא שייך לקבוצה הלוגית בלבד (ע''פ הגדרה זו)...ואי לכך כל טענה לוגית שווה לתח... לוגיקה מראש היא זמנית, יש בה מצב A שמוביל ל-B...ויש בה הפרדה - לדוגמא מצב A ומצב B לולא ההפרדה הכל נופל לטאוטולוגיה, כך שהגדרת אל כאחדות בלאו הכי מוציאה אותו מכל אפשרות להתייחסות לוגית כלשהי! וכנ''ל להגדרתו כדבר אל-זמני, או על-זמני... כל התייחסות ל-''אובייקט'' על-זמני ואחדותי תיצור בהכרח פרדוקסים - אותו הדבר קורה בתורת-הקבוצות עם ההתייחסות לקבוצת כל הקבוצות, כל נסיון לבצע פעולות (חיתוך איחוד וכיו''ב) מובילות בהכרח לפרדוקסים כי בתוכם יש הנחה מובנית שיש קבוצת על שמכילה את הקבוצה שעליה מופעלת הפעולה, אלא שעצם הגדרתה של קבוצת כל הקבוצות היא שאין קבוצה המכילה אותה...אותו הכנ''ל לגבי טיעונים לוגיים על אלוהים...כלומר שהפרדוקס מובנה...כנ''ל לגבי ההפרכה שהובאה באתר, היא מראש מניחה שיש ''תהליך של יצירה'', של אל שיש מלבדו דבר (הבריאה), שהאל ''סטטי'' (זה שונה לחלוטין מאל-זמני)...ובגלל שההגדרה היא פרדוקסלית היא בהכרח מובילה לפרדוקס... אני לא מפריח את ההפרחות, אני בסך הכל טוען שכל טיעון לוגי על אלוהים שהוא על-זמני, שאין מלבדו, שהוא אחדותי היא בדיוק כמו להתעסק עם הקרניים של הארנב... יום טוב הגב לתגובה זו 30.  שאלה לידידיי הבודהיסטים     גולן,  ניו יורק,    04/09/07 08:00 האם יצירת קארמה רעה אצל אחרים זורעת קארמה רעה אצלי? אני לא חותר לכיוון של לפגוע בכוונה תחילה בסובבים אותי, לדוגמא, מ''כ בטירונות שצועק על החיילים שלו איננו עושה זאת מתוך כוונה רעה, זה הכל משחק מבויים על מנת ללמד את החיילים להפוך למיומנים יותר אבל החיילים סובלים, כועסים ומייצרים קארמה רעה לעצמם. קראתי שיש מסורת בודהיסטית שאומרת שאם פוגשים מישהו מואר לא מספרים על זה כי אנשים בכל מקרה לא יאמינו לך וחוסר האמונה הזאת ייצור קארמה רעה אצל מי שלא מאמין אבל זה נראה לי לא כל כך ריאלי, אני בטוח שבמנזרים בודהיסטים, כאשר הלאמות מלמדים, אז התלמידים לא תמיד מקבלים ולעיתים אף כועסים מה שמחזק את הקארמה השלילית. ההימסה והג'יינה הלכו עם מסכות על הפנים וניזהרו לבל יפגעו בטעות בכל יצור חי אבל אם אני הולך ברחוב ודורך על ג'וק כי לא ראיתי אותו אז האם זה יוצר אצלי קארמה רעה? אני אישית סבור שאי אפשר לשפוט אדם על פי מעשיו אלה על פי המניע של מעשיו, האמת (היפוטתי לחלוטין כי לעולם לא נדע מה מניעיו של כל אדם אחר). לחיות את החיים הללו על פי אידיאל מסויים זה פשוט לא ריאלי, אידיאלים זה המצאה של המיינד ולעולם לא יהיו מושלמים אבל האהבה היא מושלמת אם כי לפעמים הביטוי שלה יכול להיות איום ונורא, לדוגמא טורף שבאהבה אורב בשיחים לטרף שלו במשך ימים ארוכים ואז באהבה מסתער על איזו איילה כדי שבאהבה הוא יכין לעצמו ארוחת צהריים. הנה לינק שממחיש כמה אהבה היא יפה ומושלמת אם כי היא יכולה להיות אכזרית: http://www.youtube.com/watch?v=Qiy9Uo-naJM אז למה, למרות האהבה, אני תמיד מזיל דמעה כאשר אני צופה בסרט הזה עד הסוף? הגב לתגובה זו          לגבי השאלות ששאלת על הקארמה         שיר,    04/09/07 10:53 רוב מה שקובע עם הקארמה היא טובה או רעה הוא המוטיבציה שעמדה מאחורי המעשה ( אומרים ש-90 % ). לדוגמא: שני אנשים דוקרים בסכין אדם אחר. אחד מהדוקרים הוא רוצח שרוצה להרוג את אותו האדם ואילו השני הוא רופא מנתח שמנסה להציל את החיים של האדם. אחד יצבור קארמה רעה של הרג ופגיעה בחיים והשני קארמה טובה של הצלה ושמירה על חיים. שניהם עשו אותה פעולה בדיוק, לקחו חפץ חד (סכין) והכניסו אותו לתוך הגוף של האדם הנוסף. מה שקובע את הקארמה הוא המוטיבציה שעמדה מאחורי המעשה. ועל כן, גולן, מה שאמרת הוא נכון מאד: '' [...] שאי אפשר לשפוט אדם על פי מעשיו אלה על פי המניע של מעשיו, האמת.'' וגם המשפט הבא שלך נכון: ''[...] לעולם לא נדע מה מניעיו של כל אדם אחר'' ולכן אומרים בבודהיזם לא לשפוט אף אחד בשום מצב... גם הרוצח הכי גדול לא לשפוט אותו, כמובן שיש לנסות למנוע בכל דרך את הרצח ואת העוולה ולעצור את הרוצח בכל דרך ואם יש צורך לעצור אותו ולשים בבית סוהר אבל לא לשפוט אותו, לא לכעוס ולא לשנוא להשאיר את הלב פתוח, אפשר בהחלט לבקר את המעשה שהוא עשה ולהגיד שזה מעשה נוראי ביותר... אבל אנחנו לעולם לא נדע מה עבר לו במיינד באותו הרגע! כמו אמא שצועקת על הילד שלה לפעמים (או מ''כ שצועק על חניכים) המטרה של האמא היא לחנך את הילד, היא לא צועקת עליו ושונאת אותו וסגרה את הלב שלה בפניו, ההפך הוא הנכון היא צועקת כי היא אוהבת אותו. כתבת יפה גולן, אתה יותר בודהיסט משנדמה לך :-) מה שקראת לגבי נושא ההארה נכון, לא נהוג לדבר ולספר על זה. לגבי התלמידים שמתכעסים על הלאמות שלהם, אלו לא תלמידים ראויים, תלמיד שהולך אחרי הלאמה שלו צריך ללמוד ממנו ולקבל ממנו כל דבר (כמובן שלפני שהחלטת להתמסר ללאמה שלך אתה בודק אותו טוב טוב... אומרים בבודהיזם אפילו 12 שנה לבדוק אותו). גם אני בכיתי בסוף הסרט :( זה למה אומרים לנו שהגלגול בתור בן אדם הוא כל כך חשוב, רק בתור בני אדם אנחנו יכולים להיות מודעים למעשינו, לפתח חוכמה וחמלה כלפי כל היצורים ולצבור קארמה טובה ולהמנע מקארמה רעה ולהגיע להארה המלאה של הבודהה. הגב לתגובה זו              תודה על התשובה היפה שיר             גולן,  ניו יורק,    04/09/07 22:58 אבל השאלה שלי מופנית כלפי ה10% הנותרים, אם 90% מהקארמה נובע מהמוטיבציה או המניע, אז מהם ה10% שנשארו? אני חושב שאסטרטגיה היא הסיבה למה הבודהיסטים לא מספרים לעולם על המוארים שלהם ושנים ארוכות שמרו את תורתם בסוד, הרי זה לא כתוב בשום מקום לעומת קארמה למשל שזו עובדה קיימת, לפעמים אני מצליח לראות בבירור איך שפיטות שלי, כעס או התנשאות כלפי אחרים חוזרים אלי כמו בומרנג והופכים אותי לקורבן אותו אני שופט. אסטרטגיה היא דבר אישי ובגלל זה אני לא חובב גדול של חוקים, כלומר, זה לא אומר שאין לי חוקים בחיי אבל אלו חוקים שאני מציב לעצמי ומתאים אותם למציאות האישית שלי שכמו כל מציאות אחרת, תמיד משתנה. על זה הדלאי לאמה (אני חושב שזה היה הוא), אמר: ''דע את חוקיך כדי שתדע מתי לשבור אותם'' או משהו כזה. לגבי כוונות טובות זה קצת בעייתי, נכתב ''שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות'' ואמא שמחנכת את הילד לא תמיד עושה זאת ממניעים טהורים, לצעוק על ילד כשזה נובע מכעס זו קארמה רעה אבל להשתמש בצעקות בתור אסטרטגיה לא משאיר עקבות קארמתיות. כעס, לפחות איך שאני רואה את זה, הוא נסיון לשנות את המציאות כדי שתתאים לאינטרסים האישיים שלנו ולפעמים זה עובד, אם כי בצורה צולעת ביותר כי תחת פחד הילד לא יוכל לעשות דברים בצורה נכונה, לפחות לא לאורך זמן. יותר מסתדר לי אמא שאומרת לילד ללכת לבית ספר כי יש חוק חינוך חובה מאשר אמא שאומרת לילד ללכת לבית הספר כדי שהוא לא יגדל כלומניק, אחרי הכל לא חסרים אנשים מדהימים שלא קיבלו חינוך אקדמאי בחייהם וכפייה, כמה שהיא הכרחית לפעמים, תמיד תיצור קארמה רעה אצל הנכפה. גולן הגב לתגובה זו                  עד שלא נהיה טהורים כמו בודהה                 שיר,    05/09/07 14:56 תמיד נייצר בצורה זו או אחרת קארמה שלילית. גם אם בלי כוונה הלכנו ברחוב ודרכנו על גו'ק ברור שלא הייתה לנו מוטיבציה לעשות זאת אבל עדיין עשינו זאת, אמנם צברנו קארמה רעה אך קטנה יחסית לאם היינו עושים זאת בכוונה תוך כדי כעס ושנאה. כנשהיה בודהה לא נצבור יותר אפילו פסיק של קארמה רעה :-) הגב לתגובה זו 29.  מושון, ניסחת יפה ב-23     שבי,    03/09/07 15:09 הניסוח שלך: ''מתוך נקודת מבט של ''לא בודהא'' יש תהליך של הפיכה לבודהא, מתוך נקודת ראות של בודהא לא היה מעולם תהליך...'' הוא ניסוח יפה מאד! וזה בדיוק מה שבודהה מתכוון כשהוא אומר בסוטרת הלב (תרגום לעברית של דבורה): ''[...] אין בורות, אין חיסול הבורות, וכך הלאה עד העדר של זיקנה ושל מוות, והעדר החיסול של זיקנה ושל מוות. ובזה האופן גם אין סבל, אין מקור לסבל, אין סיום הסבל, ואין דרך אל סיומו של הסבל. אין חכמה, אין הישג, ואין העדר כל הישג. משום כך, שריפוטרה, משום שאין מה להשיג, הבודהיסטוות שוהים תוך שהם מסתמכים על שלמות החכמה. ועל כן לא נותר בלבם שום מכשול ואין בם כל פחד. משחלפו לחלוטין מעבר לכל השקפה שגויה, מגיעים הם לתום אימונם ושוהים בנירוונה. כך גם כל הבודהות שבכל שלושת הזמנים: תוך שהם מסתמכים על שלמות החכמה, ניעורים הם באופן מלא אל תוך כליל הארה שאין למעלה ממנה.'' הגב לתגובה זו          תיקון קטן (הבהרה קטנה)         שבי,    04/09/07 10:02 רק כדי שלא יהיו אי הבנות בניסוח שלך ''''מתוך נקודת מבט של ''לא בודהא'' יש תהליך של הפיכה לבודהא, מתוך נקודת ראות של בודהא לא היה מעולם תהליך...'' יש להוסיף בסוף את המילים ''שקיים שם מצד עצמו'' מתוך נקודת ראות של הבודהה לא היה מעולם תהליך שקיים שם מצד עצמו''. אבל אני מניח שלזה התכוונת. הגב לתגובה זו 28.  המשך...(נסיון למקד את הדיון)     מושון,    03/09/07 10:21 כדי למקד את הדיון נתמקד שני אספקטים של הבודהיזם, להלן השאלות/הרהורים: 1-למה לאהוב את רעך יותר מעצמך, למה להעדיף את כולם על פנייך? לא יותר הגיוני להשוות? 2-אם הבודהיזם מתבסס על כך שכלב לא רואה עט אלא צעצוע כטיעון לוגי לקיומה של ריקות, מדוע אני לא יכול להתבסס על אותה מציאות בדיוק ולטעון כי הבודהיזם כושל ביישום שלו ולהביא את הבודהיסטים הטיבטיים שעל סף הכחדה כדוגמא?...מדוע הטיעון שלי נובע מהשלכה שלי ואילו טיעון הכלב האיש והעט נובע ממציאות האבסולוטית? 3-אם אדם זרע זרעי קארמה רעים וכיום הוא סובל, האם הוא יכול לשלם את ''חוב הקארמה'' שלו רק ע''י מדיטציה - קרי חוויה ישירה של הריקות, או שגם אחרי ההארה הוא יצטרך לזרוע זרעי קארמה טובים (כלומר לפעול במציאות הקיימת והמתפקדת ולחמול את כולם)... כדי להבהיר את השאלה: האם על כל רע צריך לעשות טוב כדי להגיע להארה, או שמספיק להבין את המציאות מעל לטוב ורע כדי לתקן? 4-מה אתם חושבים על הבחירות של הדאלי-לאמה בהקשר של עמו ומעשי הסינים? תודה ויום טוב הגב לתגובה זו          תשובות - בלי שאלות         שבי,    03/09/07 12:40 1. אם קשה לך אל תלך כזה רחוק, הסיבה שאומרים זאת היא שהבודהיסט המתקדם שהבין את המציאות ואת המיינד הספוג בבורות שלנו והחשיבה הדואליסטית של אני כאן והזולת שם, אין כבר הבדל בין אני וזולתי ועל כן אין הבדל בינו לביני, אפשר לומר שהם שווים. 2. הכל ריק מקיום עצמי, כמו העט כך גם המעשים של הטיבטים וגם המציאות שבה הם נמצאים, ריק אבל עדיין לא אומר לא קיים! זה קיים ומתפקד ככה במציאות שלנו בגלל הקארמה שלנו, ועל מנת לשנות את המציאות צריך לזרוע את הזרעים הנכונים של הקארמה, הטיביטים לא נוקטים באלימות כי הם מאמינים שככה הם זורעים זרעי קארמה שבעתיד יתנו להם חיים טובים ולא עוד חיים של הרג ואלימות... אני מזכיר לך שוב מושון שהכל ריק מקיום וטבע עצמי אבל הכל קיים ומתפקד ע''י הקארמה ואסור להתעלם מחוקי הקארמה, זה אנחנו לא מאמינים בזה וזה שאנחנו לא חושבים שזה נכון עדיין לא אומר שחוקי הקארמה לא מתפקדים כמו שהם. - זה שתינוק קטן לא יודע שתנור זה חם עדיין לא אומר שאם הוא יגע בזה הוא לא יקבל כוויה. 3. הבנת המציאות (להאמין שכל זה נכון) בפעם הראשונה קורה בזמן חוויה ישירה של ריקות, אבל אחרי החוויה יש חזרה שוב למצב הנוכחי, אבל אותו אדם יודע כבר מחוויה ישירה שהכל השלכה שלו ושהכל ריק מקיום עצמי הוא עדיין רואה את הדברים באים מבחוץ לו אבל כבר אין לו ספק שזה לא אמיתי, הוא לא מאמין לזה יותר הוא יודע שזה ''אשליה'' ושהכל תוצר של התודעה שלו... לאדם כזה עדיין יש זרעי קארמה שלילית שיבשילו לו ויגרמו לו סבל אבל הוא כבר מגיב בהתאם והוא מתחיל ליצור רק קארמה חיובית והוא מנסה ככל יכולתו להפסיק עם יצירה וזריעה של קארמה שלילית ולאט לאט הוא יטהר את כל הקארמה השלילית ויזרע חיובית כי אין לאדם כזה ספק, אחרי החוויה הישירה של ריקות שהוא עבר שהכל בא מהתודעה שלו ונכפה עליו מזרעי הקארמה שלו. בעתיד שלו הוא יהפוך לבודהה, אחרי שיטהר את כל הקארמה השלילית שלו ואחרי שיצבור הרבה הרבה חסד (קארמה חיובית) וימשיך במדיטציות וברמת העידון של המיינד שלו הוא יגיע להיות בודהה. (יש עוד כמה רמות של ריקות שעליו לחוות חוויה ישירה, כשהחרונה שבהם היא חוויה ישירה של הריקות של המיינד שלו עצמו) לגבי ההערה שלך בשאלה שלוש לגבי ההארה - בודהה עצמו כבר לא מייצר יותר קארמה (לא שלילית ולא חיובית). קארמה נוצרת אך ורק ביני לבין הזולת, בודהה כבר לא משליך ותופס את הזולת כנפרד ממנו על כן לא יכול הוא לייצר קארמה כי בעולמו אין זולת אשר נפרד ממנו עצמו.. מה שבודהה מייצר ועושה כל רגע ורגע לא נקרא קארמה אלא חסד ועל כן הוא כל הזמן באושר עילאי שהוא כל כך עילאי שאנחנו אפילו לא יכולים לתפוס את זה... תחשוב שאתה בתפיסתך לא רואה (באמת) הבדל והפרדה בינך ובין כל היצורים בעולם כולו, אין כל הפרדה בינך ובין כל אחד ואחד מהיצורים בעולם!! איזה אושר עילאי זה, לא ככה? (סליחה, הבטחתי בלי שאלות, זוהי לא שאלה אלא שאלה רטורית) 4. אני באופן אישי חושב שבחירותיו של הלדאי לאמה נובעות מהבנה עמוקה של הדרך הבודהיסטית שמלעשות משהו רע לא יצא משהו טוב (מזרע לימון לא יצא עץ תמר) :-) יום טוב, מקווה שנענו חלק משאלותייך. הגב לתגובה זו              תגובות (שאלות)             מושון,    03/09/07 13:57 1-זה לא עניין של רחוק, זה עניין של אולי רחוק מדי - כלומר נפילה לבורות הפוכה שבה אתה פוגע בעצמך...אם יש אחדות הרי פגיעה בעצמך היא כמו פגיעה באחר, אם אתה עושה את האחר ליותר חשוב ממך האם לא פגעת בקארמה שלך? (לוגיקה פשוטה) 2-האם זה שבודהא חווה את האחדות אומר שהוא לא יקבל כוויה? האם בודהא הוא מעבר ל-''ממשית קיימת ומתפקדת''? (הרי אין לו קארמה)... לא חשבתי שהם צריכים לנקוט באלימות (גם אין להם הרבה סיכוי אם להיות כנים), אלא שאני לא מבין מדוע לקבל אלימות מצד אחר לא דורמת אף היא לקארמה רעה...הרי הם הלכה למעשה פוגעים בעצמם... למה לתת למישהו לפגוע בילדים שלך הוא לא מעשה רע בדיוק כמו לפגוע במישהו אחר, האין סבילות גם מעשה? האם מישהו מת כתוצאה מהמעשה? 3-לפי הגרסא שלך (או הבודהיסטית, אין לי מושג), הרי שאדם מואר עדיין נידון להשליך כאב וסבל לפי הקארמה שצבר...כך שגם הארה אינה סוף הסבל, אלא רק איזון הקארמה היא סופו של הסבל - כלומר שכל העניין של חוויית הריקות הוא כדי להאמין בצורה ישירה שזה נכון ואז לצאת לעולם ולעשות טוב, אז מה הבעיה אם לא מעניין אותי לחוות ריקות, או שאני קונה אותה מראש ואני הולך עכשיו לעשות טוב? 4-אם בודהא חווה אחדות, מדוע ''כולנו'' לא...סימן שיש עדיין הפרדה...שים לב ותחשוב על זה בצורה עמוקה - אם עדיין יש בודהא ויש מישהו שהוא עדיין לא בודהא סימן שגם בודהא חווה סוג של הפרדה - הפרדה בבורות - כך שגם האחדות שלו אינה ממש מושלמת...יש מצב? 5-אם כולם יהיו בודהות? האם יש חיים, האם יש ''יומ-יום'', האם יש ''פרחים'', האם יש ''דבש'', האם יש ''להב''? מהי חוויה של ''כולם'' בצורה אחידה של אושר עילאי מעל לזמן...ולמה יש אשליה אם עולם האמת הוא כל כך נפלא... יום טוב ותודה על ההתייחסות העניינית שלא יורדת להאשמות הדדיות... הגב לתגובה זו                  ועוד שאלה קטנה                 מושון,    03/09/07 16:02 מה עשו הבודהיסטים הטיבטיים שהם סובלים כל כך הרבה עכשיו? הגב לתגובה זו                      אני מניח שאתה שואל מבחינה קארמית?                     שבי,    03/09/07 17:41 הבודהיזם הוא לא הדת שהייתה קיימת מאז ומעולם בטיבט,(היא הגיעה לפני 1500 שנה בערך, אם אני זוכר נכון) לפני כן היה להם דת אחרת ואז הם עשו צברו הרבה קארמות רעות (אלימות פיזית ומילולית כמו כן יש הריגה של בעלי חיים וכו) אגב אני חושב שהדלאי לאמה ענה על זה פעם ואמר שגם היום יש בינהם סוג פילוג ופיצול בין הזרמים השונים בבודהיזם הטיבטי (יש ארבעה כאלו, הדלאי לאמה מזרם הגלוקפה שהוא הזרם הגדול מבחינת כמות אנשים) והדלאי לאמה אומר שהפיצול והפילוג הזה גורם לסוג של אלימות מילולית ואולי גם מחשבות כאלו כמו גם זלזול בדעות של אחרים על התורה/דרך שלהם... וכידוע קארמה מתעצמת ומתעצמת והרבה מאד (מאות) שנים עד שהיא מבשילה... וזה מה שקורה... פגיעה בתורה שלהם, החרבת מנזרים וספריות שלמות, איסור של לימוד דהרמה ואיסור הבודהיזם. הגב לתגובה זו                  קצת תשובות                 שבי,    03/09/07 15:46 1. אתה יכול להגיע להארה רק בעזרת הגוף הזה שלך, תעשה כל שביכולתך על מנת לשמור עליו, אבל תנסה ככל האפשר להמנע מקארמה רעה. לא חייבים להתחיל מרחוקים ומאויבים שלנו על מנת להעדיף את האחר אפשר גם מקרובים לנו... כמו אמא שגם כאשר חם לה לא תדליק מזגן על קירור אם לתינוק הקטן שלה קר, נכון? (שוב שאלה רטורית)... 2. אפשר להסתכל על התשובה בדרך הבאה: אשאל שאלה כדי לענות את התשובה (שאלה קלה), אם אתה חומל על כל היצורים בעולם, ואתה לא רוצה שהם יסבלו, ואתה גם יודע את חוקי הקארמה ואתה יודע שאם פוגעים בזולת צוברים קארמה רעה שבעתיד תגרום סבל. מה אתה תעשה אם תראה עכשיו מישהו מנסה לעשות משהו רע ולפגוע בזולת? אתה חומל עליו ורואה איך הוא הולך לגרום לעצמו סבל עתידי ע''י זריעת זרעי קארמה רעים, ולכן אתה תנסה למנוע ממנו בכל דרך לעשות את המעשה. עוד שאלה קטנה, בא הבוס אלייך וצעק עלייך, הוא צעק עליך כי היה לך זרע של קארמה שבעבר צעקת אתה על מישהו, הוא עכשיו חיסל את הזרע הזה שלך ובמקום זה הוא יצר לעצמו זרע בזה שהוא צעק עלייך מבטיח שבעתיד יצעקו עליו. אז אפשר לומר שהוא הקריב את עצמו עבורך. אתה לא חושב שאתה צריך עכשיו להגיד לו תודה ולתת לו פרחים? ואולי אפילו לחמול עליו על הסבל העתידי שיהיה לו כשיצעקו עליו וכל זה בגלל שהוא צעק עליך בגלל זרע קארמי שהיה לך בתודעה כי אתה צעקת על מישהו אחר בעברך... :-) 3. לא, בודהה לא משליך יותר כאב וסבל אין לו יותר קארמה להשליך זאת. קארמה טובה וגם קארמה רעה הן שליליות במובן שהן לא טהורות הן יגיעו ויגמרו, גם קארמה טובה שתרגום לי אושר תגמר מתי שהוא.. אני זכיתי באוטו אבל מתישהו האוטו יהרס .. אצל הבודהה אין יותר קארמה, זה משהו אחר... הוא כל הזמן באושר שלא מתכלה!!! בגלל זה זה אושר עילאי כי הוא לא נגמר אף לא לרגע קט. 4. הבודהה ולא בודהה שאתה מדבר עליהם שניהם השלכה שלך... ואם אתה שואל למה את משליך את זה ככה, כנפרדים ממך זה כי אתה עדיין לא יכול להשליך על עצמך בודהה ואם אתה שואל למה? תסתכל בהתכתבות שלנו ב-23. :) 5. תקרא את הסוטרות של בודהה... תתחיל מלהב היהלום ואח''כ, סוטרת הלב אתה תמצא תיאורים של הבודהה שעונים לשאלה שלך. תהנה וכמו שרשמת לא צריך להאמין ולקנות את הריקות ובודהה כדי לעשות טוב. צריך לעשות טוב לשם הטוב הלוואי וכולם יחשבו כמוך. הגב לתגובה זו 27.  תגובה-לכוווווווולם     מושון,    03/09/07 10:16 פלא, שאתם (לפי דעתי) גם לא מבינים את בודהא (אשר דבריו קשים לאין שיעור משלי)? להלן דרך החיים שלי והתפיסה של המציאות בהשוואה לבודהיזם - יש בסיס הוויה משותף (האחדות) שהוא ''ריק'' מתכונות, תכונות הם היחס בין ''צורות ריקות'' (בגלל זה כולנו משליכים דלת, אבל חלקינו משליכים דלת יפה ואחרים דלת מכוערת)...העולם הנתפס הוא פרשנות, הוא היחס בין התודעה (שהיא ''צורה'' בעצמה) ביחס לצורות אחרות... ***הערה חשובה-בצורה אני מתכוון למשהו היולי ולא לצורה ''תמונתית''... זה ''משחק'' - בלי צ'יטים, בלי קיצורים, ממשי קיים ומתפקד! זה משחק בין קיום לאי קיום, בין לוגי לאי-לוגי, בין דטרמיניסטי לאקראי...אף צד לא מנצח - בגלל זה יש תודעה! בגלל זה יש בחירה למרות שמ-''נקודת מבט חיצונית'' הכל קבוע... אני מבין שהעולם שאני רואה לא קיים בצורה בלתי תלויה ועם זאת ממשי קיים ומתפקד, וכשחותכים לי יד זה כואב לא משנה כמה אני מודט...(אני ממליץ לא לנסות את זה בבית...). אבל בענייני בוסים צועקים מאז ומעולם אני לא משליך ''בוס חרא''...אבל אני גם מגיב, בוחר, זורע... אני מנסה כל יום לבחור בטוב, בצורה מעשית, כך שאם אתם צודקים אני זורע זרעי קארמה איכותיים, אני לא עושה את זה על סמך הגדרות דה-לה-שמעטה של נתינה אינסופית חסרת אבחנה או של העדפת כולם על פנייך...אלא מתוך מה שעולה מהמשמעות של דברי בתחילת הקטע (זה מסובך, אני מוכן לפרט - זה יהיה ארוך-באופן כללי זה יותר דומה ליהדות ויותר בכיוון של ואהבת לרעך כמוך מאשר והאהבת לרעך יותר ממך)... אני לא רוצה להגיע להארה ע''י ניתוק, ע''י ישיבה תחת עץ במשך 30 שנה, או ע''י ישיבה במנזר 25 שנה, אני מנסה לעשות טוב, בעבודה, עם הילדים, עם אישתי, עם המשפחה שלי, עם חבריי, בחברה האנושית... יש סבל - אני מתמודד עם מה שנמצא בשליטתי ולוקח אחריות - המינוס הוא צריכה לא מבוקרת שלי, למעשה גם אתם אומרים שחלק נכבד הוא זרעי קארמה מחורבנים שאני זרעתי במו ידיי - אם כן, כל שעליי לעשות לתפיסתכם הוא בלאו הכי לקבל את ''העונש'' ולדאוג לזרוע זרעים טובים למען העתיד...זה בדיוק מה שהתכוונתי, אז אני לא מבין מה הויכוח? אני מקבל את הסבל באהבה ובוחר באהבה כאילו אין סבל... לדוגמא: תמיד התחלתי קשרים בצורה של פתיחות מלאה, בלי טיפת פחד, הייתי אמיתי לגמרי, חלש/חזק בוכה/צוחק ילדותי/גברי הכל...כמעט אף פעם לא בחרתי במין על פני אהבה, כמעט תמיד בחרתי את שניהם ביחד וזרעים אלו נבטו - והיא הגיעה... (יש המשך...) הגב לתגובה זו          בלימוד הטנטרי (לימודי הסוד) של הבודהיזם אין צורך להתנתק         מתרגל,    03/09/07 17:31 בלימוד הטנטרי לומדים איך לקחת את חוויות החיים ולהעצים אותם ולהשתמש בכל הרגשות והתחושות מהחיים האמיתים על מנת להגיע להארה. (קצת יותר מורכב אבל זה על קצת קצהו של המזלג) משתמשים הרבה באנרגיות שלנו (האנרגיה המינית היא אחת מהם - טנטרה זה לא סקס!!!) על מנת להגיע להארה ולחווית ריקות ישירות... הגב לתגובה זו 26.  מושון, המשך לתגובות ב-20 ושאלה קטנה לסיום...     שבי,    03/09/07 09:58 רציתי להוסיף דבר אחד: אם באים ומשקרים לי בחיים ומרמים אותי (וזה קורה לכולם) אז הדבר גורם לי סבל, נכון שסבל לא רב ונכון שאפשר להסתכל על זה ביחס ובפרופורציות הנכונות ולקבל את הסבל הזה. ואפשר כמו שאתה אומר להגיד שאין מה לעשות הסבל הזה הוא חלק מהחיים, יש אנשים חארות בחיים ואני אפגוש אותם פה ושם וישקרו אותי וירמו אותי וצריך לדעת לקבל את זה ולא לתת לזה יותר מידי להשפיע על החיים שלי ולקבל את זה כחלק מהחיים. ואני מסכים עם הגישה הזאת. יש הרבה חארות בחיים שלנו וצריך לקבל את זה ביחס המתאים. אבל, באה דרך הבודהיזם ומלמדת שהדרך היחידה שמישהו יבוא וירמה אותי וישקר לי היא כי אני בעברי שיקרתי למישהו ורימיתי אותו. ואם אני רוצה שהשקרים והרמאויות יפסקו בחיי אז אני צריך להפסיק לשקר לאנשים, אפילו שקר קטן ולבן. עכשיו אפשר לבחור אחד משלושה: 1. להגיד שיש חארות בעולם, ולהתעצבן מאד ולהתרגז ולקלל את העולם ואולי לצאת נגדם, לתקוף אותם, להגיש נגדם תלונות במשטרה ולהעמיד אותם לדין, להחזיר להם באותה מטבע ולרמות אותם ולשקר אותם ואולי להוסיף גם כמה קללות על מנת שאלו יפסיקו להופיע בחיי ועל מנת שאני לא אצא פראייר כשהם מופיעים ומרמים אותי ומשקרים לי. 2. להגיד שיש חארות בעולם שפה ושם אני אפגוש והם ישקרו לי וירמו אותי, אני פשוט צריך לדעת לשים את הסבל הזה בפרופורציות נכונות ולהבין שהסבל הזה הוא חלק מהחיים וזה קורה לכולם ואין מה לעשות לגבי אנשים חארות כאלו שיבואו מידי פעם לשקר לי, אני פשוט צריך לדעת איך להגיב בהתאם. 3. להבין (כך על פי הבודהיזם) שהכל בא ממני ומתוכי... והסיבה שהסבל הזה נגרם לי היא כי אני יצרתי אותו בעברי, והסיבה שאני סובל מאנשים שמשקרים לי ומרמים אותי היא לגמרי 100% תלויה בי ובי בלבד ואני זרעתי אותה ע''י ששיקרתי ורימיתי אחרים בעבר ועכשיו אני צריך לשמור טוב טוב על לא לשקר ולרמות אנשים אחרים ורק כך יפסקו המרמים והמשקרים להופיע בחיי. * (כנראה שיש עוד דרך של להתפלל חזק לאלוהים שהם יפסיקו לבוא.) דרך אחת אומרת המשקרים באים מבחוץ וצריך להלחם בהם עד שיפסיקו לבוא, דרך שנייה אומרת המשקרים באים מבחוץ אבל אני אשפר את עצמי כדי להבין שהם גם חלק מהחיים וצריך להתמודד איתם בהתאם ולקבל את זה הסבל הזה ביחס המתאים כי הוא חלק מהחיים והדרך השלישית אומרת שהכל בא מתוכי ואני אלך ואשפר את עצמי ואתנהג יותר טוב לזולת. ואני לא יודע מה נכון ומה לא נכון ולא יודע במה להאמין ובמה לא להאמין ואני לא אומר מה צריך לבחור אבל בדרך אחת מהשלושה אני יכול כל יום ויום לשפר את המחשבות/הדיבור והמעשים שלי כלפי הזולת. שאלה לסיום: בודהיסט אמיתי שמבין את הריקות וחוקי הקארמה, כשהוא רואה סבל מכל סוג שנגרם לא משנה למי, במקום לבדוק מה לא טוב שם בעולם בחוץ, מי שם לא בסדר, לחפש אשמים, או לחלופין לקבל את הסבל הזה כחלק מהחיים ולהתמודד איתו בפרופורציות הנכונות ולדעת שאחריו יבוא אושר ככה זה בחיים, במקום כל זה הוא פשוט מבין שהוא יצר אותו ויודע שעליו לתקן משהו בעצמו, לשים לב ליחס ולהתנהגות שלו כלפי הזולת, ולשנות ולשפר את היחס הזה כלפי הזולת ואני שואל מה רע בזה? גם אם זה לא נכון התיאוריה הזאת, מה רע בדרך חיים כזאת? הגב לתגובה זו          הטשטוש של נקודה 2         מושון,    03/09/07 11:48 שים לב שרק ב-2 לא הגדרת את אופן התגובה - רק רשמת שיש תגובה...תחשוב טוב למה... יש כמובן עוד שיטות: יש בחוץ אנשים שפועלים דרך ''מסנני מציאות'' משלהם שגורמים להם לתפוס את המציאות בצורה שונה מאיך שאני תופס אותה, כך שדרך המסננת שלי יוצא לא שהם ''חארות'' כי אם שהפעולה שלהם ''חראית'' ביחס לרצונות, תקוות, השאיפות שלי...הדרך הכי טובה להגיב היא הדרך של ''ואהבת לרעך כמוך''... את זה אני משנה בעצמי ויש לזה תוצאות גם אצלי וגם ''אצלם''... אלא שיש לשים לב לזה שזה אמור להיות ''ואהבת לרעך כמוך'' ולא ''ואהבת לרעך יותר ממך'' - כיוון שאז אתה עלול לפגוע בעצמך, ואם כולנו רקמת קארמה אחת גדולה הרי שאתה צובר קארמה שלילית בעצם הפגיעה בעצמך...-כאן לפי דעתי הבודהיזם מגיע למקומות לא טובים! כל עוד החמלה היא לא חמלה שמעדיפה את טובתם של כולם על פנייך - היא חמלה טובה, כל עוד החמלה לא מונעת ממך לבחור בחלק הפונקציונאלית (במציאות הממשית והמתפקדת) להבדיל בין תוקפן לקורבן ולהטות את המעשה לכיוון הקורבן - ממש כשם שהקארמה עצמה מבדילה בין נקודות חיוב לנקודות זכות (למרות שהחמלה שווה לשניהם ולמרות שהקארמה ריקה אף היא) - אין שום רע בבודהיזם, למרות שאין שום הכרח שאני אסכים איתה... מבחינת מעשה, אני גם ככה מנסה לפעול בצורה טובה ולכן אין שום הבדל ביני לבין בודהיסט מלבד המוטיבציה - לי אין שום מוטיבציה להגיע לשום גן-עדן...אם אני אגיע מה טוב, אם לא - זה לא משנה כלום מזה שבחרתי בטוב לתפיסתי... יום טוב הגב לתגובה זו              כל הכבוד             שבי,    03/09/07 17:24 אתה צודק וכל הכבוד לך הלוואי וכולם יפעלו כמוך למען הזולת בלי קשר למוטיבציה, הבעיה שהמצב לא ככה אצלם רובם. האם חשבת שאולי החיים שלך יחסית מאושרים לאחרים בגלל שאתה חי ככה את החיים עם עזרה רבה לזולת? חוקית הקארמה עובדת גם על אלו שלא יודעים שהיא קיימת... :) המשך בפועלך מושון, ותמשיך להרגיש חמלה כלפי כל היצורים באותה מידה. כל הכבוד אתה בודהיסט אמיתי :) הגב לתגובה זו 25.  התפעמות     הלוואי,    03/09/07 09:40 מי ייתן ובזכות דברייך שכאן, מורה יקרה וקדושה, אוכל תמיד לעשות רק טוב ואוכל תמיד לאהוב. מי ייתן ודברייך אותי יברכו ללמוד לגמול על הטוב, ולהכשיר עצמי לפעול בעוצמה לחלץ כל ברייה ממכאוב. אמן, כן יהי רצון. הגב לתגובה זו          אמן  ל"ת          אמן,    03/09/07 10:49 הגב לתגובה זו 24.  מי אמר שלא צריך לחיות את החיים מושון? בודהה לא אמר את זה!     שבי,    02/09/07 22:55 ההפך הוא הנכון, יהיו לך חיים מלאי אושר... מושון, תנסה לדמיין לרגע את הרגע הכי מאושר בחייך.. אולי זה היה לידת בתך או אולי הצחוק הראשון שלה, אולי הנשיקה הראשונה שלך או הצעת הנישואין שלך או סתם רגע רומנטי עם אשתך על חוף הים ואולי בכלל איזו זכייה בלוטו בכמה מיליונים. דמיין את אותו הרגע שבו חוויתי את האושר הכי גדול של חייך, אני מניח שרוב חייך מאושרים אבל תנסה לדמיין את הרגע הכי מאושר, אותו רגע קטן שהיה לך במיינד שגרם לך אושר רב נטול דאגות נטול מה היה אתמול מה יהיה מחר... אותו רגע שהביא אותך לחוות אושר רב...דמיין את אותו הרגע טוב טוב... קח את הרגע הקטן הזה שחווית בו אושר רב, ותחשוב שככה יכולים להיות כל החיים שלך, רצוף!!! 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה רצוף כל רגע ורגע כל שנייה ושנייה. ולא רק זה כל רגע ורגע האושר שתחווה הוא פי מיליוני מיליונים (ואף יותר) מהרגע הכי מאושר שחווית עד כה. אני בטוח שאתה מוכן לסוג כזה של חיים. כולנו רוצים כאלו חיים. ברור לי שברגע זה בו בזמן שאתה אומר לעצמך ברור שאני רוצה כאלו חיים אתה גם אומר ושואל מי אמר שיש כזה דבר... מי אמר שאפשר לחוות אושר כזה גדול ובלתי נתפס רצוף כל רגע ורגע לכל החיים, נכון? גם אני שואל את אותן השאלות כמוך מושון, אבל בודהה מלמד אותנו ומספר לנו שזה אפשרי, האושר העילאי הזה (מה שנקרא האושר של להיות בודהה) הוא בר השגה. לוגיקה פשוטה לשם המחשה, (זו לא הוכחה אבל רק שאלה קטנה למחשבה): אם היה לך בחיים את אותו הרגע שהיה הכי מאושר בחייך לרגע קט, למה אותו אושר שחווית לא יכול לחזור שוב לעוד רגע קט, ואם הוא יכול לחזור שוב אז למה לא שוב ולמה לא שוב ושוב שוב עד אין סוף רגעים? בודהה בא ללמד אותנו מאיפה מגיע אותו רגע של אושר ואיך אפשר לגרום לכך שכל רגע ורגע יהיה אושר, אתה יכול להאמין לבודהיסטים שזה אפשרי, אתה יכול לא... אתה יכול להקשיב להם ואתה יכול לא... אבל זה מה שבודהה לימד וזה מה שעכשיו המורים מנסים ללמד אותנו... איך לזרוע זרעים (קארמיים) כדי שבעתיד יכפה עלינו להשליך גן עדן שבו כל רגע ורגע הוא האושר הכי גדול שחווינו!!! אולי זה אפשרי? לא שווה לנסות ולבדוק לפחות? הגב לתגובה זו          בוא תתאר לי יום בחייו של בודהא         מושון,    03/09/07 11:50 ואת האושר האינסופי בכל מליונית שנייה בחייו, ואת הקשרו לחייו היומ-יומיים...(כלומר איך הוא מגיע לאושר אינסופי מכל פסיק בהווייתו)... יום טוב הגב לתגובה זו              תקרא את תגובתי ל-27             שבי,    03/09/07 12:42 תקרא את תשובתי לשאלה 3 שלך. אם עדיין לא ברור אשמח לנסות להסביר בעוד דרך. הגב לתגובה זו                  אשמח להסבר                 מושון,    03/09/07 13:37 אם בודהא חי בכל המרחב זמן יהיה זה נכון לומר שהוא לא חי. הרי מעבר לזמן, אתה ודאי לא קם בבוקר ומצחצח שיניים (אני נורא אוהב לצחצח שיניים...) מעבר לזמן הוא גם מעבר לכל תהליך...אם כך, מה בדיוק הם ''חיים'' ללא תהליך? (תסביר מתוך נקודת ראות של הבודהא ולא מתוך נקודת המבט שלי) יום טוב הגב לתגובה זו                      מתוך נקודת מבטו של בודהה - סוטרת להב היהלום                     שבי,    03/09/07 15:27 ממש מתוך נקודת מבטו, הנה הוא עונה כאן לנזיר אשר שואל אותו את השאלות האלו. הסוטרה נקראת ''להב היהלום'' ובזכות לאמה דבורה הנפלאה יש לנו אותו מתורגם לעברית, אתה מוזמן לקרוא, אתה תמצא שם שהנזיר שואל את בודהה את אותן השאלות, ובודהה עונה לו. http://www.heart-dharma.org.il/files/DCSutraH2.pdf בטוח שיתעוררו לך עוד שאלות ויש צורך בפירושים והסברים לסוטרה אבל אני בטוח שאתה תסתדר בלהבין את הכוונה, אפילו יצא לך לנסח את את אחת התשובות של בודהה פה באחת התשובות. (אתה אוטוטו בודהה, זה מעבר לאף שלך :) ) הגב לתגובה זו                          זהו קובץ PDF אולי לא מותקן לך התוכנה                         שבי,    04/09/07 09:53 תכנס ל- http://www.heart-dharma.org.il/files2.asp ותלחץ right click ואז save target as על הלינק של סוטרת להב היהלום יום טוב הגב לתגובה זו                          הקובץ נפתח                         מושון,    04/09/07 06:41 אבל לא כתוב בו כלום...באמת! הגב לתגובה זו 23.  שמחה ותמיהה     רמיקרישנה,    02/09/07 13:53 שמח שההערה שלי (מס. 12) אודות הסבל יצרה דיון פורה, מוזר לי שאף אחד לא התייחס לסייפא של ההערה, שכן לדעתי כל התרבות האנושית נוצרה בעצם רק ע''מ לענות עליה! הגב לתגובה זו          התודעה תמיד הייתה קיימת - לא הייתה לה התחלה         שבי,    02/09/07 16:11 והסיבה שאתה משליך את עצמך כבעל נגעים רוחניים וסבל וכאב וגוף לא טהור שמזדקן נהיה חולה ומת היא בגלל הבורות שספוגה בתוך התודעה, אם נצליח להתעלות מעל הבורות של התודעה שלנו נוכל להשליך עולם טהור עם אושר עילאי, כך נגיע להיות בודהה. התודעה תמיד הייתה, לא הייתה לה התחלה, לא היה גילגול ראשון של קארמה נגועה ושלילית, תמיד זה היה ככה! למה התחלנו ככה? לא התחלנו ככה זה תמיד היה מאז ומעולם ממינוס אין סוף תמיד הייתה תודעה. למה תמיד היא הייתה עם קארמה שלילית ועם סבל? תשובה: ההשלכות שלנו בגלל הבורות שלנו כופות עלינו להשליך תודעה שתמיד הייתה עם נגעים רוחניים ועם סבל וכאב אבל בגלל שהכל ריק יש לזה סוף ונוכל לשנות את זה ולהשליך מתישהו עולם טהור עם אושר עילאי, ונהיה בודהה... התודעה שלנו תמיד הייתה ובגלל שעכשיו יש לנו בורות בתודעה אנחנו משליכים אותה בצורה כזאת שהיא תמיד הייתה עם קארמה שלילית. הגב לתגובה זו              האם תמיד הייתה בורות?  ל"ת              מושון,    02/09/07 21:27 הגב לתגובה זו                  האם אתה כרגע ספוג בבורות?                 שבי,    03/09/07 09:22 התשובה היא כן, ועל כן אתה משליך את התודעה שלך שתמיד הייתה כאחת שספוגה בבורות ועל כן בעלת קארמה שלילית אנחנו כרגע לא יכולים להשליך את התודעה שתמיד הייתה לא ספוגה בבורות כי אנחנו לא יודעים איך זה בכלל? איך נשליך משהו שאנחנו אפילו לא יכולים לתפוס אותו עם הבורות שלנו... ברגע שנגיע להיות בודהה (וכולנו נגיע לשם) נראה שתמיד תמיד היינו שם, תמיד היינו בודהה. פשוט היינו ספוגים בבורות כדי לראות זאת ולא יכולנו להשליך זאת. באותו הרגע שתגיע להיות בודהה תוכל להשליך תודעה שתמיד הייתה וההגדרה הנכונה היא תמיד הייתה ''צלולה ויודעת''. הגב לתגובה זו                      כבודהא                     מושון,    03/09/07 11:31 האם הייתה אי פעם בורות? הגב לתגובה זו                          בדיוק מה שאמרתי - אין סבל...                         מושון,    03/09/07 18:14 סתם צוחק...צריך גם קצת הומור בחיים... הגב לתגובה זו                          גדול - לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב                         שבי,    03/09/07 14:59 וזה בדיוק מה שבודהה מתכוון כשהוא אומר בסוטרת הלב (תרגום לעברית של דבורה): ''[...] אין בורות, אין חיסול הבורות, וכך הלאה עד העדר של זיקנה ושל מוות, והעדר החיסול של זיקנה ושל מוות. ובזה האופן גם אין סבל, אין מקור לסבל, אין סיום הסבל, ואין דרך אל סיומו של הסבל. אין חכמה, אין הישג, ואין העדר כל הישג. [...]'' הגב לתגובה זו                          אחלא תשובה                         מושון,    03/09/07 13:35 תן לי להבהיר (לעצמי) בלי ''הערפולים המסתוריים''...מתוך נקודת מבט של ''לא בודהא'' יש תהליך של הפיכה לבודהא, מתוך נקודת ראות של בודהא לא היה מעולם תהליך... הבנתי? הגב לתגובה זו                          בודהה רואה וחווה בו בזמן עבר הווה ועתיד                         שבי,    03/09/07 12:13 הוא חווה בו בזמן חווית ריקות ישירות וגם יודע לחוות את המינד הדואליסטי שספוג בבורות... עכשיו תחשוב על זה קצת, אני בטוח שתגיע לתשובה :-) יום טוב הגב לתגובה זו          דעתי         מושון,    02/09/07 16:06 אם תרשה לי להיות פיוטי - כל היקום הוא שאלה בלי תשובה...או יותר נכון השאלה שהיא תשובה אינסופית... יום טוב הגב לתגובה זו              תודעה ואינסוף             רמיקרישנה,    02/09/07 20:50 מנגנון התודעה שלנו מבוסס על משתנים סופיים (במרחב ובזמן) ואיננו מסוגל להתמודד עם האינסוף. מכאן שכל הדיבורים על 'אושר אינסופי' או 'תשובה אינסופית' הם בעיני חסרי משמעות ולא ממש עוזרים. הגב לתגובה זו                  לחלוטין נכון                 מושון,    03/09/07 16:05 ובגלל זה אני חושב שכדאי שנתמקד בלהפוך את המציאות לטובה יותר ע''י עשיית טוב...והשאר נשאיר ''לאחר-כך''... יום טוב הגב לתגובה זו                  נכון, ועל כן מתרגלים ומנסים לחוות באופן ישיר                 שבי,    03/09/07 09:23 רק ע''י תירגול ופיתוח חוכמה וחמלה נוכל לחוות זאת ישירות ורק ואז להבין. כמו שאתה אומר כרגע אין אנו יכולים בכלל לתפוס מה זה. יש לנו מיינד שחושב במרחב וזמן וחושב בצורה דואליסיטית. הגב לתגובה זו 22.  לשבי (לאחר שהקדשתי 5 דקות לקריאת הקטע)     מושון,    02/09/07 13:35 (למעשה זה היה 30 שניות, אבל מי סופר)... אני הייתי ילד, יום אחד אזדקן ואמות, ילדות נולדו לי, יום אחד הן יזדקנו וימותו, הן יעשו ילדים וימותו וילדיהם יעשו ילדים וימותו...-אלו הם החיים, הם ארוגים במוות...העונג ארוג בסבל...והכל אושר צרוף! המקום בו לא מתים, הוא המקום בו לא נולדים, ולמרות שיש מקום כזה, אנחנו נולדים...למה? על בלימה, בין חיים למוות, אנחנו שולחים את האהבה שלנו, בין הדבש לתער, רגע לפני שאנחנו דועכים אנחנו מציצים בילדינו ובילדי ילדינו, בחיים, באנושות, מאחורינו מוות מלפנינו מוות, ועדיין החיים כאן, נושמים, חיים, אוהבים למרות התער...הרבה לפנינו, הרבה אחרינו... אני מזיל דמעה של אושר ואומר תודה, על הדבש ועל התער! יום טוב הגב לתגובה זו          מושון שאלה, אשמח לשמוע הסבר         ראובן,    02/09/07 16:05 למה לסבול ולהגיד על זה תודה. אתה נהנה להרגיש כאב ? סבל? אני מניח שלא, אני לא מכיר אף אחד כזה (למעט מזוכיסטים) אז למה להכנע לזה ולקבל את זה? הגב לתגובה זו              לא נהנה, מבין             מושון,    02/09/07 21:36 מבין שאין חיים בלי מוות. מבין שאין עונג בלי כאב. מבין שאין הצלחה ללא כשלון. מבין שאין שמחה בלי עצב. ועושה ככל יכולתי לקבל באהבה גם את המוות גם את הכאב, גם את הכשלון, גם את העצב... ודואג לבחור ליצור חיים ולהגן עליהם, לעשות עונג לעצמ ואחרים כשאני יכול ולעזור לעצמי ולאחרים להצליח ומנסה לשמח ולשמוח בכל פיסה קטנה של חיים...ועל כל אלו אני אומר תודה! כי למרות שאין לי שליטה על המציאות, יש לי שליטה על עצמי...אז אני בוחר בטוב, לא בסבל! בטוב! - אני חושב שמה שכתבתי פה זה בדיוק מה שבודהא ניסה להסביר, לא לגרום לאנשים לפתח תשוקה למקום נצחי ומלא אושר שנמצא אי שם בסוף הקארמה, אלא לחיות כאן ועכשיו באושר...לא שאני מצפה מכם להבין... כדי להפסיק לסבול צריך לאבד את התשוקות, גם את התשוקה להפסיק לסבול - זה לא אמר מושון המזוכיסט זה אמר בודהא... יום טוב הגב לתגובה זו          מזוכיסט - תהנה, אי אפשר לעזור למי שאין סלידה מסבל         יום טוב,    02/09/07 14:40 אולי לך החיים דבש אבל יש אחרים בעולם שסובלים יש המון סבל בעולם, במקום ללכת ולנסות לעזור להם אתה אומר החיים דבר הסבל הוא חלק מהחיים תתמודדו איתו. מזוכיסט, אגואיסט... תקרא לזה איך שאתה רוצה הגב לתגובה זו              ועוד מילה (או שתיים)             מושון,    02/09/07 21:40 1-בתור בודהיסט אולי מוטב שתוריד קצת את הטורים (שעון הקארמה צובר נקודות!)...מה קרה לחמלה? כמה מהר היא נעלמת כשלא מסכימים איתכם...צביעות, צביעות ושוב - צביעות! 2-אני ועוד איך עוזר, אם היית מכיר אותי לא היית אומר דבר שכזה...לא במדיטציה, במעשים! יום יום, בלי הפסקה ובכל מקום ולא בגלל שאני מפחד על הקארמה היקרה שלי... יום טוב הגב לתגובה זו                  מי אמר בודהיסט?                 יום טוב,    03/09/07 09:27 סה''כ הצגתי לך מראה מול עינייך. לא אמרתי לך שאתה לא עוזר, אמרתי שהגישה שלך נשמעת אגואיסטית... ומאיפה הבנת שאני בודהיסט?? סה''כ קורא את הכתבות כמוך והבנתי ממה שכתבת שאתה מזוכיסט ואולי אגואיסט אם לא כך המצב אז לא הבנתי נכון... הגב לתגובה זו              החיים שלי לא דבש             מושון,    02/09/07 16:03 יש בהם גם סבל...אלא שאני אומר שכמו שלבוא לאשה ולומר לה - תהליך הלידה הוא מלא בסבל - את יכולה להמנע ממנו ע''י זה שלא תעשי ילדים, ממש כך לבוא ולהציע לי מקום ללא לידה וללא זיקנה, ללא חיים וללא מוות נשמע גרוע בהרבה מכל סבל...אני פשוט אוהב את החיים...אבל מבין שהרצון לחיות לנצח הוא חוסר האהבה לחיים - אתם פשוט לא תופסים את זה, ואם אני צודק הרי שבודהא אמר בדיוק את זה! תקרא טוב טוב את דבריו של בודהא! - תראה מה הוא אומר לגבי המקום שלא ניתן להגיע אליו בהליכה... כדי להגיע אליו אתה צריך לא להשתוקק לדבר, כולל ההשתוקקות להגיע אל אותו מקום...השאלה היא - אם אתה לא משתוקק לכלום כולל להגיע אל אותו מקום, מה זה משנה אם הגעת...השאלה היא אם אתה מוותר על חיי נצח, ובאמת לא רוצה אותם בכלל - מה זה משנה אם יש חיי נצח או אין...זו אמירה כל כך חזקה שאתם פשוט לא יורדים לסוף דעתה! אני לא יודע על שום מקום והוא גם לא מזיז לי את ה....איכפת לי מכאן ומעכשיו ומפעם ומהמחר...אני מנסה בסך הכל לבחור באהבה כאילו אין סבל, ולהתמודד עם הסבל באהבה...כאן, בחיים האלו, לבחור בטוב!-מזוכיזם זה להנות את המשמעות של החיים שלכם בחיי-נצח, במקום שכולו אושר - הרי בדיוק מהבורות הזו ניסה בודהא להרחיק... ההבדל ביני ולבינכם הוא לא בעניין הסבל, אף אחד לא רוצה לסבול, השאלה היחידה היא האם הסבל שלכם יגרום לכם לגרום למישהו אחר סבל, או שאתם בניגוד גמור לאינסטינקט תבחרו להסתכל בטוב שיש, לא לפחד ולעשות טוב, עיקר ההבדל ביננו הוא בעניין הנצח...אני לא רוצה לחיות לנצח...פשוט כי אני מבין מה זה לחיות לנצח - פרדוקסלי ככל שזה ישמע - זה למות! יום טוב הגב לתגובה זו                  היחס של האושר והסבל... מה עם הרואין?                 מתייה ריקאר,    02/09/07 23:07 ממליץ לך שוב לקרוא את הספר ''בזכות האושר'' של מתייה ריקאר. יש שם קטע על נרקומן שאמר שאחרי כל פעם שהוא לוקח הרואין וההשפעה נגמרת יש סבל רב, והוא מקבל אותו.. הוא אומר שהסבל הזה הכרחי על מנת שהוא יוכל לחוות אושר בפעם הבאה שהוא לוקח הרואין... נשמע קצת מוזר לא? אתה בטח אומר לעצמך שאם הוא היה נגמל מההרואין אז הוא לא היה צריך לחוות כל פעם סבל לפני האושר...ולא היה לו כל כך הרבה UPS ו-DOWNS ציטוט של נאגרג'ונה מאותו ספר: ''כמה נעים לגרד כשמגרד לנו, אבל איזה אושר כשזה כבר לא מגרד. כמה נעים לספק את התשוקות, אבל איזה אושר זה להיות חופשי מתשוקות''. ממליץ בחום על הספר... מלמד בצורה נפלאה על האושר/סבל של האדם ומסביר את תורת הבודהיזם, הסופר הוא חבר קרוב של הדלאי לאמה, הסתובב איתו רבות ומביא מחוכמתו הרבה. הגב לתגובה זו                  אף אחד לא רוצה לסבול וגם לא לגרום סבל לאחרים                 נו באמת,    02/09/07 22:06 למה אתה מתעלם מהסבל שלך ומהסבל שאתה גורם לאחרים? מה קשה להודות בזה שאתה לא מרוצה ולא מסופק מהחיים שלך ושהם כולם סבל (לפעמים גדול ולפעמים קטן) אם חושב אחרת אז אתה פשוט חסר מודעות ואשמח ללמדך על סבלך הרב הגב לתגובה זו                      אני צריך להודות                     מושון,    03/09/07 09:22 שהחיים שלי הם כולם סבל? חחח.... ושאני לא מסופק מהם? למה? כדי שאחר-כך תסביר לי שהכל נובע מהבורות? ואם אצליח להבין את הריקות אהיה מסופק וחסר סבל? יום טוב הגב לתגובה זו                          בלי קשר לכלום                         נו באמת נו,    03/09/07 15:28 בוא נעשה טוב כמו שאמרת יום טוב. הגב לתגובה זו                          שפטתי את דברייך, לא אותך                         מושון,    03/09/07 13:32 אתה לא דברייך! למה אני צריך להסביר לך את זה? אני לא הבודהיסט מבין שנינו... אתה שופט את דבריי - אומר איך יכול להיות לך סיפוק ואושר אם אתה קם מהמיטה, אני שופט את שפיטתך שזה לא סותר - להיפך... עכשיו תורך לשפוט...סליחה...להגיב... יום טוב הגב לתגובה זו                          וואלה...                         מושון,    03/09/07 13:29 זה בדיוק מה שאני אומר...תעזוב אותך ממקומות ללא מוות ומחיי-נצח באושר אינסופי ותעשה טוב, בלי ''סיבה''...בלי ''לדאוג לקארמה שלך'', תעשה טוב...טוב? יום הגב לתגובה זו                          במקום לענות לי, שפטת אותי, ביקרת אותי ופירשת אותי לא נכון                         נו באמת,    03/09/07 12:16 למה לא תענה לשאלה הפשוטה, מדוע אם כן אתה קם כל יום מהמיטה? הגב לתגובה זו                          אתה קם מהמיטה כי..                         באמת נו...,    03/09/07 12:15 עדיין יש דברים שאתה רוצה לעשות/להספיק... אתה רוצה ללמד ולגדל את הבנות שלך, אתה צריך ורוצה ללכת לעבודה לעשות כסף לקנות אוכל ולשלם שכר דירה... אתה צריך לאכול ולשתות ולקנות בגדים אתה רוצה וצריך עוד מלא מלא דברים וכל אלו ממלאים את חייך וגורמים לך לצאת מהמיטה וגורמים לך אושר... אבל עדיין אושר עילאי הוא מעבר לכל אלה... קצת קשה לתפוס את זה ואני אומר בוא נעזוב את זה לבנתיים בוא נתמקד בלעשות כמה שיותר טוב לנו ולקורבים לנו וגם לרחוקים מאיתנו ולכל הברואים באשר הם.. ואז כבר האושר העילאי יבוא לבד :-) הגב לתגובה זו                          אתה קם מהמיטה כי אתה לא מסופק?                         מושון,    03/09/07 11:30 מבחינתך סיפוק הוא מצב סטטי תמידי שבו אתה נהפך לסביל וחסר מניע? לשיטתך סיפוק דומה מאוד לדיכאון קליני... אלו בדיוק הנקודות שאתם מאבדים קשר עם המציאות... יום טוב הגב לתגובה זו                          שאלה אלייך אם אתה באמת מסופק ומרוצה מהחיים שלך                         נו באמת,    03/09/07 10:00 למה אתה קם כל בוקר מהמיטה? הגב לתגובה זו 21.  ממש לא הבנתם את מה שאני מנסה לומר     מושון,    02/09/07 12:47 (כנראה שוב באשמתי) ולכן שוב אני אנסה לפשט: נגיד שאני מסכים עם כל האמיתות של הבודהיזם וכל נושא הריקות וכל נושא הקארמה, במובן העקרוני שלהם...אני חולק על המסקנות כפי שהם מצטיירות לפעמים: כל העבודה שהבודהיזם אמור להוביל אליה היא עשיית טוב, עשיית טוב במציאות הממשית הקיימת והמתפקדת - כל מה שהבודהיזם לפי דעתי אומר הוא שכדי שיהיה טוב צריך לעשות אותו...זה עד כדי כך פשוט. חוויה של ריקות לא עושה אותו טוב! הארה לא עושה אותו טוב! רק מעשים עושים אותו טוב!-זה כל ההגיון מאחורי הקארמה, אלא שאיכשהו הגעתם להפשטה גסה של זה ובפועל בראות עיניי הגעתם למחוז אחר לגמרי! יש תחושה שהשינוי שאתם מנסים לעשות הוא לא במציאות הממשית הקיימת והמתפקדת כי אם בתודעה עצמה-כאילו אתם מנסים לרמות את הקארמה לא לזרוע זרעים...במקום לדוגמא ללכת לאדם שכואב לו, לתמוך בו, לעזור לו, לפעמים נראה שאתם מעדיפים למדוט עליו...אם כך הדבר-הרי זה שגוי! יש תחושה שמקום לעבור את דרך המכשולים של לעשות טוב (לזרוע זרעי קארמה) אתם מתעסקים ב-''להתעורר'' ולהבין שאין בכלל סבל... כאני אומר שאין סבל, הכוונה היא שהוא לא קיים, אלא שהוא משקף יחס בין דברים, לא צריך לחסל אותו, צריך לשנות את היחס... יש מקום שמשלב בין הריקות ובין המציאות הממשית והמתפקדת (שקיים בבודהיזם כמובן, אלא שנראה לי שהוא מתפספס יותר מדי) - והוא מה שניסיתי לומר (אלא שפיספסתם לגמרי!) ולכן שוב אנסה בפעם המליון-למרות שהתוקפן והקורבן הוא השלכה של התודעה הם קיימים באופן ממשי ומתפקד - אי לכך אתה אמנם צריך לחמול את כולם (הרי הם ריקים מתוקפנות וקורבנות), אלא שאתה גם צריך לעשות בפועל במציאות והוא למנוע מעשית במציאות הממשית והמתפקדת מהתוקפן לתקוף את הקורבן ללא שאתם הופכים להיות תוקפן ו/או קורבן בעצמכם...לשבת מולם בעוד התוקפן תוקף את הקורבן ולמדוט כדי לנסות להבין את הריקות לא תעזור לכם לשנות את השלכת התודעה - כמו הבודהיזם אומר בעצמו-השלכה זו נכפית! בלתי אפשרי להתנגד לה! - אין כפתור שלוחצים וזה נעלם! הקורבן שם והתוקפן שם! צריך לעשות!, צריך להתערב במציאות ולשנות! יום טוב הגב לתגובה זו          דווקא הבודהיזם מתעסק בזה המון!         שבי,    02/09/07 14:58 אתה פשוט מניח הבודהיםז לא מתעסק בזה בגלל שרוב התגובות כאן לא מדברים על כך. ומשום מה רוב התגובות כאן (שכולנו כולל אתה משתתפים בהן) מתרכזות בריקות וקארמה. כל מעשה שלך וכל דיבור שלך מתחיל במחשבה שמקורה במיינד/תודעה שלך. המדיטציות נועדו לתרגל ולחזק את המיינד על מנת שהדיבור והמעשה יהפכו לקלים יותר. אם המיינד שלך מלא בשנאה וכעס או קנאה כלפי מישהו האם אתה יכול לעזור לו? האם אתה יכול לתת לו חיבוק? דבורה מנסה להעביר באמצעות סדרת כתבות אלו את התרגול שנקרא טונג-לן. מדיטציה שאמורה לעזור לנו בפיתוח חמלה ע''י אימון התודעה שלנו. אף אחד לא אמר לשבת כל היום ולעשות מדיטציה ולא ללכת לעזור לאף אחד. להפך!!! חשוב מאד ללכת ולפעול ולעזור ולתת ולתרום ולעשות כל מה שאפשר על מנת להקל על סבלו של הזולת באשר הוא. פשוט המיינד שלנו לא מאומן לזה ולכן בעזרת המדיטציות אנחנו מתרגלים. זה כמו מרים משקולות שמאמן את השריר הרבה לפני שהוא יכול להרים משקל כבד. נכון? המיינד שלנו הוא גם סוג של שריר במובן הזה שניתן לאמן אותו. אז הבודהיסטים יודעים שזה לא קל לצאת לרחוב ולהרגיש חמלה כלפי כל היצורים ולעזור לכולם אז הוא עוזר לנו לתרגל את זה לבד עם עצמנו בחדר כל יום עד שזה יהפוך לטבע שני שלנו ולבסוף טבע ראשון, להעדיף את טובת הזולת על פני. איפה ראית בכתבות הנ''ל או בלימוד בודהיסטי אמיתי שאומרים לך לא לעזור לזולת באופן אקטיבי? זה הדבר האחרון שהם יגידו לך.. הם מרחיקים לכת ואומרים לך להעדיף את הזולת על פנייך, הם אומרים לך צא ועזור לזולת לפני שאתה עוזר לעצמך. אין לי בעייה להמשיך להתכתב ולהתפלמס איתך אבל בוא לפחות נדייק בעובדות ולא נאמר דברים לא נכונים על הדרך הבודהיסטית. אין בעייה שתגיד שאתה חולק עלייה ושלדעתך היא לא טובה אבל לפחות נדייק במה שהיא אומרת. המטרה של המדיטציות באשר הן, היא לתרגל ולאמן את המיינד הספוג בורות שלנו. זה לא במקום לצאת לעולם ולעזור לזולת בכל דרך שהיא כי למרות שהעולם כולו ריק מטבע וקיום עצמי הוא עדיין קיים ומתפקד וממשי ועל מנת לשנות אותו צריך לזרוע זרעים של עזרה לזולת גם במחשבות, גם בדיבור וגם במעשים! אם אתה רואה עוולה נעשית (לדוגמא רצח מתוכנן) אז מחובתך לעשות כל שביכולתך למנוע את מעשה העוולה, אבל אל תסגור את ליבך כלפי המבצע של העוולה, אל תשפוט אותו. המעשה שלו נוראי ואתה חייב לעצור ולמנוע בכל דרך שהיא אבל בלי לשפוט את אותו אדם. להתקשר למשטרה, לשים אותו בכלא אבל לא לסגור את ליבנו, לא לשנוא אותו. אבל בהחלט לפעול, הבודהיזם אומר שאתה חייב לפעול!!! פשוט חייב, וחייב אקטיבית, לא לשבת במדיטציה ולהגיד הכל ריק, כי זה ריק אבל מתפקד, ואם לא תעשה כל שביכולתך למנוע את העוולה באופן אקטיבי אז זה מה שיביא את זה לעולם שלך שוב בעתיד. חשוב מאד לא לחשוב על הבודהיסטים כצמחים ששוכבים במיטה או במקרה שלנו יושבים כל היום במדיטציות ואומרים הכל ריק הכל ריק הכל אשליה, זוהי טעות נפוצה במערב שאיננה נכונה והיא ההפך הגמור מהמציאות. יום טוב, מקווה שהבהרתי כמה אי הבנות וטעויות שהיו בנושא. הגב לתגובה זו              אני מסכים לגמרי!             מושון,    02/09/07 15:40 שיש את זה בבודהיזם, השאלה אם יש את זה בבודהיסטים...אם היה את זה, הייתי מצפה מחלק קטן מהבודהיסטים המערביים במקום להצהיר כי הרג הטיבטים נעשה משום חוסר הכבוד כלפי מורים ולמדוט על זה להזיז תתחת מלא החמלה שלהם לאותו איזור בעולם ולהגן עליהם מהסינים, בלי שנאה כלפי הסינים, אבל עם חמלה מעשית שתגן על הטיבטים... במקור הכל טוב ויפה והכוונה כפי שהבנתי אותה נפלאה! הביצוע הניו-אייג'י שלה לוקה ובגדול... אם הוא לא היה כך הרי שהרבה ניו-אייג'רים היו מתעסקים פחות עם לקבל הארה ולהפוך לגורואים, או לצאת למסעות רוחניים במקדשים בהודו והיו נגשים להוספיס הקרוב למקום מגוריהם כדי לבצע קצת חמלה בפועל...האם זה קורה? לא בעולם שלי...מקווה שבשלך הצלחת לזרוע מספיק זרעי קארמה כדי להשליך כמה בודהיסטים ''מעשיים'' בארצנו הקטנטונת... יום טוב הגב לתגובה זו 20.  הסבל והסוף לסבל - דוגמא פשוטה לכולם (גם למושון)     שבי,    02/09/07 10:38 אולי נקח דוגמא פשוטה שכולם יכולים להתחבר איתה. לי יש מינוס בבנק, חסר לי כסף לקנות דברים שאני צריך כמו אוכל ושתייה ובגדים וזה גורם לי סבל (לא סבל גדול מאד של מוות או מחלה נוראית אבל סוג של סבל). בודהה לא בא ולימד שזה לא קיים, שזו אשליה, שאין לי בכלל מינוס בבנק , אל תוציא תדפיס עו''ש אז לא תראה את המינוס, השטר של הכסף הוא ריק הוא אשליה. זה לא היה הלימוד של הבודהה וזה לא מה שהבודהיסטים אומרים... מה כן? מאיפה הסבל שלי מגיע, מה הסיבות שלו ואיך לחסל את הסיבות לסבל ולהביא לחיי אושר? בדוגמא הנ''ל. הסיבה שיש לי מחסור בכסף היא שאני בעברי נהגתי בקמצנות מה שזרע אצלי זרעים שבעתיד אני אחווה מחסור. איך לגרום לכך שאני כן אחווה פלוס בבנק ושיהיה לי כסף? נורא פשוט ללכת ולתת כסף לנזקקים. זה יזרע אצלי זרעים של נתינה ובעתיד כשהם יבשילו אני אחווה שנותנים לי ושאין לי מחסור בכלל... נורא פשוט, זוהי הדרך שלהם. בגלל שהדברים ריקים הם מתפקדים וקיימים!! בדיוק ע''פ השלכות התודעה שלי שנכפות מהקארמה ששתלתי. כל הסבל שיש לי (לא משנה איזה סוג) נגרם מזריעת זרעים לא נכונים, באים ואומרים לי אתה רוצה לשנות את זה? רוצה לחוות אושר במקום סבל תזרע זרעים נכונים. אז בוא נתחיל כולם לבדוק את התיאוריה הזאת בחשבון הבנק שלנו, אני מניח שגם אתה מושון לא תתלונן על עוד קצת כסף בחשבון הבנק שלך. או שמא גם כאן אתה טוען שהמחסור בכסף שיש לחלק מהאנשים בעולם (אולי גם לך) הוא סבל שהוא חלק מהמשחק וצריך לקבל זאת? אני חושב שאתה לא באמת מאמין שהסבל של מינוס בבנק הוא חלק מהמשחק של החיים וצריך לדעת לקבל את זה...נכון? אז בא בודהיסט ואומר לך שהכל קארמה וכרגע אתה סובל ממחסור בגלל הקארמה שלך אבל הכל ריק מטבע עצמי ועל כן ניתן לשינוי ואם אתה רוצה במקום סבל לחוות אושר והאושר הזה יתבטא בצורה של עושר כלכלי בחיים שלך (בחשבון בנק שלך) אתה צריך לתת כסף ולעזור לזולת מבחינה כלכלית ובעתיד זה יחזור אלייך. לא שווה לנסות? מה רע בעוד קצת כסף? מחכה לשמוע את תשובתך בנושא שהעלתי... מה רע אם אני יודע איך לשתול זרעים שיביאו לי מה שאני רוצה שיגרום לי להיות מאושר? לזרוע זרעים שיביאו לי אוכל, בגדים, כסף, חיים בריאים, ילדים שמחים ומאושרים, בית גדול ויפה שמסביבי אויר נקי מזיהום ואנשים נחמדים ויפים. בגלל שהכל ריק מטבע עצמי הוא מתפקד בכוח הקארמה והיום נכפה עליי קארמה של מינוס בבנק אבל אני אזרע זרעים של קארמה שבעתיד יגרמו לי לחוות אושר בצורה של עוד כסף בבנק... מה רע? הגב לתגובה זו          הינה לך ניתוק מהמציאות         מושון,    02/09/07 12:31 בודהיזם שגוי (לתפיסתי). אם יש לך מינוס בבנק זה אומר ש- השתמשת ביותר כסף ממה שיש לך - זה המשחק! לקחת יותר מדי עכשיו יש לך מינוס ואתה תשלם את זה בריבית... למה זה לא נחשב לקארמה? למה ללקיחת יתר על חשבון כסף שעוד לא הרווחת לא נחשב לזרעי קארמה של חוסר ולמה לתוצאה (המינוס בבנק) אי אפשר לקרוא כפייה של הקארמה שלך להשליך חוסר? אתה מבין, הלכת לפשפש בגלגולים קודמים את היותך קמצן כדי להסביר משהו שהסיבה והתוצאה שלו דווקא ברורים לחלוטין-והם נמצאים כאן ועכשיו!. עכשיו בוא נגיד שאתה הולך ונותן כסף לאנשים שצריכים (איזה קבצן ברחוב), נתת לקבצן 1000 ש''ח (היית נדיב) - מה יכול לקרות - לך יהיה עכשיו מינוס יותר גדול (כי שוב לקחת כסף שאין לך, הפעם פשוט נתת אותו למישהו אחר) ונגיד שהקבצן הלך וביזבז את זה על כמה בקבוקי ויסקי משובחים שחיסלו סופית את הכבד הספוג ממילא שלו ויום לאחר מכן הוא מת...איפה הקארמה שלך עכשיו? אתה מבין? נראה לך שזה פשוט - שזה לתת בלי אבחנה ואז תקבל טוב...העולם לא עובד ככה...המשחק מסובך מזה, הקארמה הרבה יותר מסובכת! בחיים האלו, ב-''משחק'' הממשי והמתפקד הזה העניינים מצריכים הרבה יותר תשומת לב ומחשבה מאשר נתינה עיוורת, הם מצריכים איזון בין גורמים רבים, הפרת האיזון לא תעשה טוב היא תעשה רע... זו אחת מהבעיות שלי עם הבודהיזם. יום טוב הגב לתגובה זו              אם אתה חושב שהוא ילך לקנות אלכוהול או הרואין אל תתן!!             שבי,    02/09/07 15:15 אבל רק אם אתה בטוח ב-100 אחוז. תתן לו אוכל או שתייה במקום אבל רק אם אתה בטוח ב-100 אחוז אם נדמה לך ואתה לא בטוח אז אל תסתתר מאחורי המסכה (המתוחכת יש לומר - לפחות אצלי) של הקמצנות :-) אם נדייק אז זה מה שהם אומרים. נראה כאילו מושון שעל כל דבר שיגידו לך על הדרך הבודהיסטית יהיה לך משהו למצוא שדפוק בשיטה אבל אחרי עוד תגובה שתיים יתברר שפשוט לא הובנה הדרך הבודהיסטית עד הסוף אני רוצה להזכיר לך שהם לומדים לפחות 20 שנה את החומר!!! יש הרבה חומר ותהיה בטוח שהשאלות שאתה שאול וכל ההתפלפלויות שלך נענו כבר. אשמח להמשיך לענות לך אבל יותר מכך אשמח אם תתחיל לתרגל, רק כך תרגיש ותחווה. ואז לא יהיה על מה לדבר :-) הגב לתגובה זו                  אבל זה העניין                 מושון,    02/09/07 21:57 אתה לא יכול לדעת! אם תחכה כל הזמן ל-100% ודאות לא תזוז מילימטר כל חייך! לא תעשה כלום! מי יודע...אולי מהמינוס שלך המשכורת של מנהל הבנק גדלה ועם הכסף הנוסף שהוא מרוויח הוא תורם להקמת בית חולים בהודו... אז אולי מינוס זה טוב? לפעמים אין לך שמץ של מה יכול להשתבש ולפעמים מטוב יכול בנקל לצאת הכי רע שיכול להיות... אז למה בשם האל נראה לך שאתה יודע מה זה נקודות קארמה טובות ומה רעות? מה מוביל לצבירת קארמה טובה ומה מוביל לצבירת קארמה רעה? אולי ניסוי על בעלי חיים שמוביל למציאת תרופה חדשה מוביל לקארמה טובה כי הצלת חיים, או אולי לקארמה רעה כי פגעת בחיים? שני אנשים טובעים...לך תדע...אחד בין 20 השני בין 40, אחד שוער כדורגל השני רופא...את מי אתה מציל? מה הקריטריונים? הקיצר, החיים הם לא פשוטים כמו שנראה לכם והחמלה האינסופית כשהיא נפרטת לפרוטות מובילה לבחירות, לבחירות לא ברורות לא קלות ולא פשוטות! ולדוגמא האחרונה: הדאלי לאמה בחר לא להתנגד לסינים, פשוט לעמוד ללא שום התנגדות לנוכח מעשי הזוועה שהם ביצעו...האם זה טוב? האם בחירה במותך ואי התגוננות כלפי תוקפן היא הבחירה הקארמטית הנכונה? ואולי דווקא מלחמה בתוקפן היא הבחירה הנכונה? אולי בכלל הם היו צריכים לברוח ולוותר על האדמה, הרי האדמה של טיבט גם היא ריקה...למה לא לחוס על חייהם של העם הטיבטי ולטרנספר את עצמם משם... לא יודע...אולי אתה איזה גאון קארמטי, אני חושב שזה טיפה'לה יותר מסובך...פלא שאתם מתרכזים בדוגמאות של בוסים צועקים... יום טוב הגב לתגובה זו                      לפי החוקיות של הקארמה לא יכול לצאת דבר טוב מלעשות דבר רע                     שבי,    03/09/07 09:36 ועל פי חוקיות זו צריך לפעול. לא יכול להיות שתאריך את חייך ע''י פגיעה בחיים אחרים. לגנוב מהעשירים כדי להביא לעניים לא באמת יביא עושר. הבעייה היא שיש פער זמן בין המעשה וההבשלה שלו (כמו שזורעים זרע עוברים כמה שנים טובות עד שמבשיל ויש עץ) אז אם אני עכשיו מרמה ומעתיק בבחינה, אני חושב שיש קשר בין להעתיק ולהוציא ציון גבוה. לפי הקארמה הוצאתי ציון גבוה בגלל שבעבר זרעתי זרע ולימדתי אחרים וברגע זה זרעתי זרע של לרמות ולשקר וזה יבשיל לי בעתיד בצורה שירמו אותי וישקרו אותי. אגב - הסיבה שכל הזמן חוזרים לבוס הצועק היא כי זוהי דוגמא שמשותפת לכולם, אתה מוזמן לבוא ללמוד יותר לעומק, מדברים על כל הסוגויות, גם זו שהצגת של הדלאי לאמה, שמבין את חוקי הקארמה טוב ויודע שמלחמה ואלימות לא יביאו בעתיד לתוצאות טובות ע''פ חוקי הקארמה! אבל החוקיות היא תמיד אותה חוקיות אז אתה יכול להשליך אותה על כל דבר ודבר תנסה להמנע ככל האפשר מלעשות דברים רעים שפוגעים בזולת, לא משנה מה הסיטואציה. הגב לתגובה זו 19.  לגולן - לגבי הריקויות     שיר,    02/09/07 08:47 קשה מאד לכתוב על ריקויות וקשה מאד ללמוד אותן דרך תגובות, אם זה באמת מעניין אותך, אתה מוזמן להקשיב לקורס מספר 6 בלינק הבא: http://www.heart-dharma.org.il/files/C6.htm קורס זה מדבר על כל ששת הריקויות. אתה יכול להוריד את ההקלטות ולשמוע אותן. הגב לתגובה זו          לא הבנתי אם אתה בחור או בחורה         גולן,  ניו יורק,    03/09/07 04:36 אבל תודה רבה על הלינק, אני נהנה לקרוא את התגובות שלך, יש הרבה מה ללמוד מהן. הגב לתגובה זו 18.  יש סבל, אין סבל...(המשחק)     מושון,    02/09/07 08:23 סיפור קצר: (מושון יושב ומשחק בפיפ''א 2007 ובודהיסט מגיע). בודהיסט-חבל! חבל על כל הסבל! מושון-איזה סבל? בודהיסט-חטפת גול... מושון-אני יודע, אבל תחכה...אני עוד מעט מכניס גול בחזרה ומשווה... בודהיסט-חבל, אני יכול ללמד אותך איך לא לחטוף גולים! מושון-אני יודע איך לשחק! אז חטפתי גול, אז מה? - זה משחק! בודהיסט-אוי הבורות! מושון-איזה בורות? בודהיסט-הבורות גורמת לך לסבול! אתה חושב שיש פה גול ויש פה הפסד - הכל ריק! מושון-זה משחק, נו? (הבודהיסט לוחץ על המתג של המחשב) - אתה רואה, הכל משחק, זה לא אמיתי! עכשיו לא תחטוף יותר גולים - אושר נצחי! מושון-תגיד אתה בסדר? לא שמרתי את המשחק! בודהיסט-הכל אשליה! מושון-אתה יכול לעשות לי טובה? בודהיסט-כמובן, אני מלא חמלה אינסופית. מושון-אל תכבה לי את המחשב! - אם לא הייתי רוצה לשחק לא הייתי קונה מחשב ולא הייתי קונה את פיפ''א 2007... בודהיסט-אבל אתה יכול להפסיד... מושון-אני יודע, אחרת לא הייתי קונה את המשחק-אחרת זה לא היה משחק! בודהיסט-אז אתה מזוכיסט, כי אתה רוצה לחטוף גולים! מושון-ברור שלא, אני לא רוצה לחטוף גולים, אבל אני רוצה לשחק את המשחק! ולשחק את המשחק זה גם להסתכן בלחטוף גולים-זה המשחק! לנסות לא לחטוף גולים בכללים של המשחק. בודהיסט-בוא אני אראה לך איך משחקים... מושון-רגע, זה כבר עולה... בודהיסט-(עוצם עניים מתחיל למדוט) מושון-אתה חוטף גולים...(1:0) בודהיסט-אין דבר כזה גולים...הכל אשליה...(2:0) מושון-סלח לי, אבל זה כבר 3:0...אם רק תמסור...עכשיו..אתה... בודהיסט-ממממ....ריקות....הכל ריק....אין משחק....הכל אשליה שאני משליך... מושון-צ'מע, זה די טפשי, למה להעלות לך את המשחק אם אתה רק מודט מולו... בודהיסט-מממ....אושר נצחי! נצחתי! אין שום משחק! אין גולים! מושון-סלח לי, הבת שלי התעוררה...אם רק תוכל לשחק במשחק מחוץ לסיפור שלי...אתה גם ככה לא צריך את המחשב... בודהיסט-כמובן, גם המחשב הוא אשליה! וגם הבכי של הבת שלך! מושון-נכון, אני גם די בטוח שכרגע השלכתי קקי בחיתול שלה ואני מיד משליך את עצמי מחליף לה... אם תוכל רק בדרך החוצה לכבות את המחשב... (שיחה דמיונית 2) בודהיסט-יש סבל! אתה סובל! ויש לי תרופה! מושון-לא, אני לא! בודהיסט-מה לא?!? מושון-אין שום סבל! בודהיסט-בטח שיש סבל מושון-טוב, יש סבל, אבל אני לא סובל! בודהיסט-אבל אין לך שליטה ומחר יכול להיות לך סרטן, מוות, זקנה - זה לא סבל? מושון-לא ממש, כי זה הכל משחק וסבל זה חלק מהמשחק! אין משחק בלי סבל אחרת לא היה משחק! אני רוצה לשחק! - כולנו רוצים, אחרת לא היינו פה! בודהיסט-הבנות שלך! הבנות שלך בסוף ימותו. מושון-נכון, גם אני וגם הבנות של הבנות שלי וגם אתה! - זה חלק מהחיים, מהמשחק! בודהיסט-כלומר אתה רוצה שהבנות שלך ימותו. מושון-ברור שלא! בודהיסט-אבל הם כן אז יש סבל! מושון-טוב, יש סבל! בודהיסט-יש לי תרופה! מושון-נו? בודהיסט-הכל ריק! מושון-למה הכוונה בודהיסט-הכל משחק! - למעשה אין סבל! אם תביט בריקות, תבין שאין שום סבל. מושון-אבל הבנתי את זה לפני שהסכמתי איתך שיש סבל. בודהיסט-איזה סבל! הכל ריק! אין שום סבל! זה הבורות! מושון-אז כשאתה מבין ריקות אין שום סבל? בודהיסט-לא! מושון-אז למה אני צריך את התרופה שלך? בודהיסט-כדי להבין שהכל משחק ושלמעשה אין שום סבל. יום טוב הגב לתגובה זו          הבודיהזם לא שהסבל לא קיים ולא מציאותי ולא מתפקד         שיר,    02/09/07 10:23 הבודהיזם לא אומר כזה דבר מושון, אתה נופל לניהליזם וזה לקיצוניות השנייה בהבנה של ריקות. כל הדברים בעולם קיימים וממשים ומתפקדים (הסבל כמו גם המחשב והמשחק) הם פשוט חסרי טבע משל עצמם. חשוב מאד לא להתבלבל וליפול לשם (נראה שקצת מעדת לכיון ההוא) הסבל קיים והוא כואב מאד הוא לא אשליה, זה שתסגור את המחשב לא יעזור המחשב והמשחק עדיין קיימים הם לא אשלייה והכל קיים ומתפקד!!! הגב לתגובה זו              אני לא נופל לניהיליזם אני מזהיר מפניו             מושון,    02/09/07 12:18 ניהיליזם אנלוגי ללשבת מול משחק פיפ''א ולמדוט... אני מנסה לומר שאנחנו פה עכשיו, חיים, חווים, כואבים, מתענגים, אוהבים, סובלים, מאושרים...תשחק...אל תמדוט על חמלה...תפעיל אותה, מעשית בחיים! לאנשים בשר ודם, לא לדמויות וירטואליות בראש שלך... אל תשרוף לי גושי חומר שחור בדמיונך, לך לאישתך ותחבק אותה, תסלח למי שכועס, אל תכעס...תחווה תהיה, עכשיו... יום טוב הגב לתגובה זו              להיפך!             מושון,    02/09/07 12:09 אני אומר בדיוק את ההיפך! - הכל קיים ממשי ומתפקד ובעל חוקיות ובלי מתג כיבוי! (מצטער אם הבנת לא נכון)...מציגים שוב ושוב את ההארה כמתג הכיבוי...זה לא נכון! זה לא מתג כיבוי! המשחק קיים ואין ממנו יציאה אלא דרך המשחק עצמו - בודהיסטים חושבים שהמשחק הוא פשוט - תרעיף חמלה על כולם ותקבל מהקארמה השלכה של עולם מושלם - אני פשוט לא מסכים! המשחק כל כך מסובך שלפעמים נתינה מכל הלב עושה רע! לפעמים חוסר מעשה הוא יותר רע ממעשה רע! ואז עולה השאלה, מה הקארמה חושבת? על כוונות טובות ותוצאות רעות, או על כוונות רעות ותוצאות טובות, על בחירה בין טוב לאחד ורע לאחר, מי שווה יותר? איך בכלל הקארמה עובדת ברמות המסובכות של החיים. לדעתי כל אותם אנשים אשר רצו עם נשק באותו יום גורלי בנורמנדי בחרו בטוב...הם שילמו בחייהם ובקארמה שלהם כדי לתקן את אחד העיוותים הגדולים בהיסטוריה... המשחק הוא לפי דעתי בחירה בטוב, ולא יעזרו 80 מליוני מדיטציות... צריך לעשות את זה במציאות הקיימת הממשית והמתפקדת! לתת חמלה עבור הן הקורבן והן התוקפן היא יפה לכשעצמה - השאלה היא איך זה מתרגם את עצמו לקיים לממשי ולמתפקד - אם זה אומר שאתה רק עומד מהצד, מתבונן וחומל הרי שאז אתה בוחר לא לשחק, אתה בוחר למדוט מול החיים במקום לחיות אותם - לזה אני מתנגד!. הבחירה לעזור לקורבן בהסרת האיום, ובנסיון (ככל שניתן) לשנות את התוקפן היא הבחירה הטובה! לא תמיד אפשר מעשית לעזור לכולם, לפעמים צריך לבחור וצריך לבחור נכון! יום טוב הגב לתגובה זו          אתה מוזר מאד מושון, משווה לי משחק מחשב לחיים האמיתיים?         אבי,    02/09/07 10:16 אפילו ילד בן שלוש יודע שלקבל גול בפיפ''א זה לא כמו להדרס על ידי מכונית אתה מוזר מאד הגב לתגובה זו          כל היצורים רוצים אושר וסולדים מסבל         שבי,    02/09/07 10:15 האם אתה שונה מכולם מושון? האם אתה רוצה לסבול בטענה הטיפשית שזה חלק מהחיים? מישהו בא אומר לך שסבל לא חייב להיות חלק מהחיים שלך, אז במקום לנסות להקשיב למה שהוא מציע את טוען בגאווה וביוהרה שהוא טועה וסבל זה כן חלק מהחיים אחרת אין סיבה לחיות... כי סבל זה חלק מהמשחק... אני מכיר הרבה מאד אנשים שנמאס להם מהסבל בחיים האלו... אתה מודה שיש סבל בחיים אבל פשוט מחליט (אולי מעצלנות) לבחור בדרך הקלה והפשוטה וזה לקבל את זה שיש סבל והוא בלתי נמנע והוא חלק מהחיים ולא לבדוק אם יש לו סיבות שאפשר לחסל. הגב לתגובה זו          צר לי, אבל יותר רחוק ושגוי מזה לא יכול להיות         מעריץ לשעבר,    02/09/07 10:04 על התפיסה והלימוד הבודהיסטי. אני חושב שאין טעם להמשיך להתכתב דרך התגובות כי כנראה שאי אפשר ללמד את הדרך הבודהיסטית דרך התגובות ממש פיספת הכל אני באופן אישי דווקא מאד מאוכזב, תפסתי ממך בחור עם שכל והבנה אבל השוות משחק כדורגל במחשב לסבל העצום שקיים בחיים האלו... נו באמת מושון יום טוב לך ומקווה שתביא הרבה גולים! הגב לתגובה זו 17.  הוקרה והוקרת עצמי     טס,    01/09/07 13:58 לפני חמש עשרה שנה נפטרה דורה שבועיים לאחרי פטירתו של ניקולאי. סיפור אמיתי. הגב לתגובה זו 16.  תודה לכל השואלים לגבי הסבל, להלן התשובה לכולם     מושון,    31/08/07 21:15 האם אני רוצה למות - לא! האם אני רוצה כאב - לא! האם אני רוצה עצב - לא! האם אני רוצה אובדן - לא! האם אני רוצה סבל? - לא! ועכשיו הפוך האם אני רוצה לחיות לנצח ללא כאב, ללא עצב ללא אובדן ללא סבל---- לא - אחרת לא הייתי פה, גם אתם אחרת לא הייתם פה! האם אני רוצה לחיות במקום בו האתגר שלי הוא להתגבר על הכאב על העצב על האובדן על הסבל וליצור יש מאין שמחה, עונג, יצירה , צחוק, ילדים, אהבה ונתינה כנגד כל הסיכויים וכנגד כל הגיון בריא להגיד תודה על כל רגע שניתן לי-ולדעת כי אני רוצה ב-''חיובי'' מתוך רצון לתהליך, כחלק מ-''כללי המשחק'' - לא כי אני באמת רוצה להגיע לקו הסיום ולהישאר שם לנצח... אני תמיד מאחל בכרטיסי ברכה - שלעולם לא תגשים את כל משאלותייך...שתמיד ישארו כמה שעוד צריך להגשים...אפילו לדור הבא... יום טוב הגב לתגובה זו          הזהר במה שאתה מבקש, פן תקבלנו         ידיד נפש,    31/08/07 22:51 על זה נאמר: הזהר במה שאתה מאחל לעצמך - שכן אתה עוד עלול לקבל זאת. ואם זהו מבוקשך - הרי שהוא מנציח עולם סובל, ובאופן פרדוקסלי, למרות רצונך - זה מה שתקבל: עולם שיש בו מוות, כאב, עצב, אובדן, סבל ... ולא רק לך, גם לכל אהוביך. ואל תשלה את עצמך: אין לך שליטה על מה תהיה המכה הבאה: גול בשערך, או סרטן ממאיר בעצמותיך, או תאונה, חלילה, לילדיך. הבודהה מלמד שיש דרך החוצה. והיא מדהימה. הדרך מדהימה וגם תוצאתה. היא מעבר לכל מה שיכול דמיון אנושי לפנטז. נאמר על הצפרדע, מלך השלולית, שכאשר ראה את האוקיינוס ראשו התפוצץ. יש אוקיינוס, אך לעולם לא תוכל לחוותו אם אינך מוכן להרפות מן השלולית. הגב לתגובה זו              נאמר ע''י איש חכם             מושון,    02/09/07 21:43 כי כדי להגיע אל אותו מקום, אתה צריך לוותר על התשוקה שלך, גם על התשוקה להגיע לאותו מקום...לי אתה נשמע מאוד משתוקק... יום טוב הגב לתגובה זו 15.  מהי בורות ?     בועז.פ,    31/08/07 13:34 ואז באה התפיסה שמישהו הולך לתרגל כדי להביא לתמורה משמעותית בתודעתו, מישהו הולך ליצור תודעה טהורה. או שיש ישות או מורה שישמחו למנחתנו. אין שום רע בזה אבל זאת עדיין התפיסה שמישהו צריך לעשות משהו כדי להגיע לאינשהו. אין שום הבדל בין זה לבין לגרד חיש גד. תרגול פשוט למתחילים: הבודהה מעולם לא היה קיים, הפאנצן לאמה לא יודע על מה שהוא מדבר, דבורה צביאלי מדקלמת מדברי אחרים. הגב לתגובה זו          עוד עצה לבועז פ.         תלמיד דהרמה,    31/08/07 14:31 מדבריו של אחד מגדולי המורים הבודהיסטים בדורנו, לאמה זופה רינפוצ'ה: ''התרגול של בודהיזם הנו בעצם בחירה שלך. אם יש ברצונך להשתחרר מסבל והסיבות לסבל, מתודעה מתעתעת ומקארמה, הרי שמה שעליך לעשות הוא לתרגל את הדרך הבודהיסטית ואת ארבע האמיתות הנאצלות. אם אינך רוצה להשתחרר מסבל ומהסיבות לסבל, אזי אין כל צורך בתרגול הבודהיזם. אם אינך רוצה למצוא אושר, אל תתרגל את הטוב.'' הגב לתגובה זו          מה לתפש אצל מורה בודהיסטי טוב         תלמיד דהרמה,    31/08/07 14:18 הנה מה אומרת לאמה דבורה-הלה בפתיחת סדרת מאמרים זו: ''ראשית אפתח בקידת כבוד לחמלה הגדולה, שבכוחה להושיע כל חי. ואקוד לרגלי מורי היקרים, קֶן רִינְפּוֹצֶ'ה גֶשֶה לוֹבּסַנְג תַרְצִ'ין, טיבטי שכיהן כראש מנזר סרה מיי, רב אמן בטנטרה בודהיסטית אשר לימד במשך שנים רבות בארה''ב, וגֶשֶה מַייקל רוֹאץ', אמריקאי שהפך לנזיר במסורת הטיבטית, על הלימוד המבורך והמואר שזכיתי לקבל דרכם, ושלו הם הקדישו את כל חייהם. אין די מלים בפי לבטא את עומק הוקרתי ותודתי על לימוד זה שלא יסולא בפז. תקוותי היא להעבירו לכם באופן מלא ונאמן, כמיטב יכולתי.'' אין שום יומרות: אתד מקני המידה לאמוד מורה טוב הוא עד כמה הוא הפך לכלי נקי וטהור היכול להעביר את הדהרמה (משנת הבודהה) בצורה נאמנה, טהורה, נקייה מסילופים, וללא מטרות להאדיר את שמו הוא. אחת התופעות היותר עצובות שרואים זה כאשר אנשים באים ו''משפרים'' את הבודהה. תורת הבודהה היא מושלמת - היא באה מישות מוארת ומתווה דרך עבורנו להשיג אושר בר קיימא של הארה. גם אין כל צורך ''להתאימה לזמנים המודרניים'' - הבודהה היה כל-יודע, והבין היטב גם את האנשים בדורנו. גדולתו של המורה נמדדת אם כן בשני אופנים עקריים: 1. עד כמה הוא מימש את התורה בלבו הוא, ועל כן דבריו באים מהתנסות אישית ולא רק כדקלום דברי אחרים 2. עד כמה הוא מיומן להעביר את הדברים לקהלו: בשפתו ובהתאם להתניות התרבותיות של הקהל. לצערנו לא תוכל לפגוש בחיים אלה את בודהה שקיימוני או את הפנצ'ן לאמה הראשון. אך אתה יכול לפגוש את דבורה, ולהתרשם בעצמך. תודה לך דבורה-הלה, מורה מדהימה. הגב לתגובה זו              שוב אותו ניגון             בועז.פ,    31/08/07 18:12 ושוב אותו ניגון של תסמונת ה''תלמיד\\מעריץ'' שמסביר את ''מורו''. (אני מניח שאתה סוג של תלמיד שלה) ''שושלות'' המורים המוארים לא מרשימים אותי, ולא כל הוקרות התודה שבאים איתם. לא מכיר את ד''ר צביאלי, אבל נראה לי שיש לה את היכולת להגיב בעצמה. לא יודע מאיפה הבאת את זה שהבודהה היה יודע כל, הכרת אותו ? אתה יודע מה זה ''כל'' ? זאת בדיוק שטיפת המוח שהבודהיזם ושאר הדתות סובלים ממנו. אתה רוצה להגיד משהו, בוא ממקום אמיתי, ממקור ראשון. הגב לתגובה זו                  יפה אמרת בועז דידי                 גולן,  ניו יורק,    02/09/07 03:03 ''בוא ממקום אמיתי, ממקור ראשון'' או איך שאמרת בכתבה של אמתי, ''הרוג את הבודהא כשאתה פוגש אותו''. אבל עדיין לא ראיתי את המקום האמיתי שאתה מדבר ממנו או את המקור הראשון שלך. ללא ספק הרגת את הבודהא שלך אבל אני חושש שעשית זאת עוד לפני שפגשת אותו. הגב לתגובה זו                  אין צורך לריב כל אחד ומה שמתאים לו                 שלום,    31/08/07 20:23 אחד אוהב ומתחבר לבודהיזם ואחר ליהדות/קבלה, מישהו אחר לנצרות או הינדואיזם אחרים הולכים אחרי מאסטר/גורו/מורה/לאמה/רבי כזה או אחר ויש כאלה שהילדים שלהם הם המורים הכי טובים שלהם ויש את אלו שלא מוכנים ללמוד מאף אחד ויש כאלה שמוכנים ללמוד ולקחת מכל אחד קצת... כולנו בסופו של דבר רוצים אותו הדבר - אושר - וכולנו לא רוצים את אותו הדבר - סבל. כל אחד ומה שמתאים לו, בבודהיזם יגידו כל אחד ומה שהקארמה שמבשילה לו עכשיו. יום טוב, שבת שלום. הגב לתגובה זו 14.  למושון (בתגובה על הסבל)     שבי,    31/08/07 00:33 בבקשה ממך הקדש 5 דקות לקריאה של הלינק הבא: http://heart-dharma.org.il/files/GardenPainH.htm אני מניח שאחרי שתקרא את הסיפור כל מילה תהיה מיותרת. הגב לתגובה זו          מדהים, ישר לפנים. שווה קריאה.         קראתי ונהנתי,    31/08/07 11:43 תודה על הלינק שבי ותודה רבה רבה לדבורה צביאלי שתרגמה לעברית ותודה רבה גם לגשה מייקל רואץ'. הגב לתגובה זו          נפלא, פשוט נפלא - תודה רבה  ל"ת          שיר,    31/08/07 11:41 הגב לתגובה זו 13.  לכולם (בתגובות של הסבל)     מושון,    30/08/07 18:19 לא הבנתם מה אני שואל - והאשמה הפעם בי בגלל הכותרת המטעה! אני אסביר שוב...נגיד שיש משחק כדורגל - מה מטרה של המשחק (אני בקבוצה הירוקה נגיד - זה לא מעיד על כלום אגב..הצבע..לא משנה...) בכל מקרה, המטרה היא לנצח, ...עכשיו בוא נגיד שאני יכול איכשהו לקנות את כל הליגה כך שאני תמיד אנצח! - השאלה שלי, היא למה לי?...הרי כל הכייף במשחק הוא האתגר...אם אני יכול לרוקן את המשמעות מהכל האם האתגר עצמו לא הולך ביחד ונעלם אף הוא בריקות ומאבד ממשמעותו...הרי למה אני פה? אני פה כדי לחוות, כדי להתמודד, תחת חוקים, תחת כללים, תחת מטרה שמסמנת את המטרה...למה לרוקן את זה ממשמעות (מלבד כמובן ההגעה לבורות - כלומר למחשבה שזה אמיתי וקיים מצד עצמו...כלומר לשכוח שזה משחק)... ועוד הערה קטנה - חשבתי על מושג הריקות רבות, אני חושב שהרבה יותר מתאים לומר ''מלאות טוטאלית''! - תחשבו על זה מעט... בכל מקרה תודה על התגובות כולם! הגב לתגובה זו          אז אתה בקטע של מכבי חיפה עם הירוק הזה?         גולן,  ניו יורק,    02/09/07 03:46 אתגר זה החמצן של האגו שתמיד מנסה להוכיח משהו. אם תקנה את הליגה אז האגו פשוט ימות כי יגמר לו החמצן. מצד אחד המטרה היא להרוג את האגו אבל האגו עקשן, הוא מפחד למות. המשמעות היא בנתינה, ביצירה, לא במטרה. לדוגמא, אני יכול לכתוב לך את התגובה הזאת, אתה יכול להגיב בחיוב, להגיב בשלילה או לא להגיב בכלל כך שאם הייתי תלוי בך אז הייתי מפסיק לכתוב פה מזמן או שאיכות הכתיבה היתה נפגעת. הטריק הוא לעבוד עם אפס ציפיות, לא לחשוב מה אולי תענה לי או מה ענית לי בעבר אלה להתמקד בכתיבה כאילו מושון מעולם לא היה ומעולם לא נברא, לשכוח מהאגו ולהפוך לכתיבה עצמה. למה אנחנו צריכים מטרות? אם לא היו לנו מטרות אז היינו מאבדים את המהות שלנו והעולם הזה לא היה קיים או שפשוט היינו הופכים לפלנטה של רוחות מהלכות :) הגב לתגובה זו          סבל זה כיף? ראה שוב תשובתי בדיון 12 ומדוט עליה  ל"ת          ידיד נפש,    30/08/07 18:39 הגב לתגובה זו              לחטוף גול זה כייף? להפסיד זה כייף?  ל"ת              מושון,    30/08/07 18:49 הגב לתגובה זו                  האם גם לחטוף סרטן/איידס או איזה קטיושה על הבית זה כיף?                 שאלתיאל,    31/08/07 00:29 מושון יקירי כנראה שטוב לך בחיים ואמן אמן שלכולם יהיה טוב כמוך אבל כמו שרשם ידיד נפש, במוקדם או במאוחר יקרה לנו משהו נורא... ואם אנחנו חושבים שאנחנו בשליטה ובכוחנו למנוע הכל ואולי בכוחנו לקבל את כל הסבל הזה...מה עם קרובינו? מה עם הילדים שלנו? האם אנחנו יכולים להבטיח שהם לא יסבלו? הסבל קיים כאן בכל פינה ובכל רגע ורגע של החיים שלנו, בוא לא נטמן את הראש בחול רק בגלל שברגע זה החיים שלנו דבש כי במוקדם או במאוחר זה יגיע ואם לא לנו באופן אישי אז לקרובים שלנו. הגב לתגובה זו                  לא הבנת, מושון. מדובר בבנותיך האהובות                 ידיד נפש,    30/08/07 19:24 הסרטן, הפצצות, האיידס, המחלות, הזקנה, הבדידות, ההמחסור, התאונות - או שתלמד מקורם ותלמד להפסיקם, או שהקרמה שלך תאלץ אותך (במוקדם או במאוחר) להשליך את בנותיך אשר אהבת סובלות. כי זו דרכה של קרמה. אינה יודעת פשרות. ובל נשכח: ההשלכות כולן, משום ריקותן, הריהן ממשיות ומתפקדות. זו דרכן. הגב לתגובה זו 12.  לא מבין...     רמיקרישנה,    30/08/07 13:50 למה הבודהיסטים כל כך מפחדים מהסבל ועושים הכל ע''מ לברוח ממנו, הרי בסופו של דבר סבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. עדיף היה לו היו עונים על השאלה שבאמת גורמת לסבל האנושי, וזו הסוגייה של משמעות החיים, שהבעיה העיקרית שבה היא שמראש ידוע שאין לה תשובה! הגב לתגובה זו          לא יודע         מושון,    30/08/07 14:48 הרי אם כולנו אחדות ''שמפרקת את עצמה'' לנקודות מבט כדי לחוות (מדובר בהאנשה-לא פשוטו כמשמעו) הרי גם סבל הוא חוויה ראויה... כנראה לזה התכוון בודהא שהמקום ללא סבל הוא לא מקום שאפשר להגיע אליו בהליכה...אבל שנחוץ כדי לסיים את הסבל ושרק חכם מבין שחוסר הרצון לסיים את הסבל (להגיע לאותו מקום) הוא המקום עצמו... הקיצר, אתה באותו מקום, הם עדיין מחפשים... אבל, אני לא מבין בבודהיזם...קראתי על בודהיזם בפעם הראשונה לפני כמה חודשים פה באתר..אל תסמוך עליי... יום טוב הגב לתגובה זו          מנסה לענות         שבי,    30/08/07 14:48 ארבע האמיתות הנאצלות שהבודהה לימד הן: 1. האמת של הסבל - קיים סבל 2. האמת של המקור לכל הסבל - מאיפה כל הסבל מגיע, יש סיבה לכך. 3. האמת של הסוף/קץ לסבל והוא בר השגה - אפשר לסיים את הסבל יש לו סוף. 4. האמת של הדרך לסיום/קץ הסבל - איך אפשר לסיים את כל הסבל. מקווה שזה עוזר במעט להבין במעט שהבודהיסטים לא מפחדים מהסבל ולא מנסים לברוח ממנו, אלא מנסים להבין את המקור שלו וללכת בדרך שתמנע אותו בעתיד ותביא לסוף הסבל של כולם. הגב לתגובה זו              השאלה היא למה לסיים את הסבל             מושון,    30/08/07 15:49 חסרה פה הנחת יסוד חמישית, או אמת נאצלת חמישית שדורשת: אנחנו רוצים לחסל את הסבל כאן ועכשיו ולחיות לנצח בעולם אוטופי - ואז אני והבחורצ'יק הזה יכולנו להגיד - רגע, אבל כל הקטע הוא להתמודד עם הסבל, לפתור אותו, כלומר הדרך לחיסול הסבל היא המהות לא חיסול הסבל בעצמו - כך שכמו שבמשחק מחשב הרעיון הוא שתשחק את המשחק ולא תכבה את המחשב ותגיד! ''ניצחתי!''... ואולי, רק אולי, אין אמת נאצלת שכזו - כי אין אמת נאצלת שכזו...הא לך חומר למדיטציה... יום טוב הגב לתגובה זו                  בוא נניח שיש דרך לסיים את הסבל                 נניח,    30/08/07 16:51 שאלה, אם יש דרך לסיים את הסבל (אני לא אומר שיש בוא נניח) האם עדיין לא היית רוצה ללכת בדרך הזאת ולסיים את הסבל? למה לא? האם ההתעקשות על כך שהסבל הוא חלק מהחיים ועל כן יש לקבל אותו היא לא קצת מזוכיסטית? הגב לתגובה זו                  האם זאת לא שאלה של מזוכיסט?                 נאגארג'ונה,    30/08/07 16:48 אולי אני מפסס משהו מושון בוא ותסביר לי את כוונתך, למה לסיים את הסבל? הרי זה לא ברור שאף יצור חי באשר הוא לא רוצה לסבול? נניח שיש לך עקיצה על היד והיא מגרדת לך מאד מה אתה עושה? אז אתה מגרד אותה כי אתה לא אוהב את הסבל שהיא גורמת לך ואז זה ממשיך לגרד לך ואתה ממשיך לגרד את זה... ככה עד שאתה פוצע את עצמך ואתה מדמם... זה קרה לכולנו שהיינו קטנים, היה לנו איזה פצע/עקיצה אמרו לנו לא לגרד אבל זה שיגע אותנו וגרם לנו סבל ואז גירדנו וגירדנו וזה עשה לנו הרגשה טובה אבל בסוף זה רק גרם לנו לפתוח את הפצע יותר ולדמם. מסקנה שיש לנו היום בתור מבוגרים, היא לא לגרד את הפצע או העקיצה למרות שמגרד לנו... וזוהי מסקנה הגיונית שכל מי שהוא לא מזוכיסט מגיע אלייה. ועכשיו ציטוט של נאגארג'ונה, פילוסוף הודי (שמייחסים לו את היותו הבודהה השני). ''כמה נעים לגרד כשמגרד לנו, אבל איזה אושר כשזה כבר לא מגרד. כמה נעים לספק את התשוקות, אבל איזה אושר זה להיות חופשי מתשוקות''. הגב לתגובה זו                  למה להפסיק את הסבל - משום ...                 ידיד נפש,    30/08/07 16:27 משום ששרפת הכבשן של פצצות היא סבל ללא נשוא משום שלהיות רעב ונדכא זה לא בא בחשבון משום שלחיות ערירי בעולם זה נורא עצוב בלב, משום שלשכל ילדים הוא זוועה משום שלחלות בסרטן או באידס זה דבר נורא - ובעיקר, בעיקר - משום שאין לך כל שליטה במצב ועד שלא תחסל את הסבל ואת כל סיבותיו, אצלך, דברים אלו יקרו לך, וגם לכל מי שאהבת בלבך וכל זאת - משום כוחה של הקרמה. היא שתכפה עליך עולם כזה להשליך, וכמו כח הכובד, הגברת הזו היא חסרת רחמים. ואת המחשב הזה, ידידי, לעולם לא ניתן להפסיק!!! אפשר רק להתמיר. כך שאין לך יקירי, כל ברירה, זה איננו נתון לבחירה. הגב לתגובה זו 11.  מושון - הבנת נכון את הבודהה     שיר,    30/08/07 12:32 מה שרשמת לגבי הפרוש שלך למה שהבודהה אמר הוא נכון: ''כלומר שההשלכה שלך היא של הפרשנות שאתה נותן למציאות, זה לא שסינים לא רוצחים טיבטים במציאות, פשוט אין שום משמעות לרצח או לטיבטים או לאדם או למילים...כל אלו השלכה של התודעה.'' בודהה לימוד את ''הריקות'' הזאת זוהי הלימוד החמישי על ריקות. הוא נכון מאד, אבל לא נכון לגמרי. יש עוד תוספת מעליו. אם אתה לא מסכים אם התוספת זה בסדר לא חייבים לקבל הכל ביחד באותו רגע.. בגלל זה בודהה לימד 6 הסברים של ''ריקות'' כי לכל בן אדם בכל תקופה מתאים משהו אחר להבין. הריקות החמישית אומרת, שיש ''נתונים גולמיים'' שם בחוץ ואני משליך עליהם את השלכות התודעה שלי. יש ידיים, רגליים ראש ואני משליך על זה בן אדם ושהוא סיני ושהוא גם רוצח יש ידיים רגליים וראש עם פרצוף מפוחד ואני משליך עליו טיבטי מסכן שהולכים לרצוח אותו, אני גם משליך על חתיכת ברזל מחודד שזה סכין ושזה כלי לרצח. כולן נכונות, אבל רק השישית אומרת את הכל והיא הנכונה במלואה ויכולה להביא להארה. זה משהו שהבודהה לימד והוא מאד נכון. הבנת אותו נכון מאד. לאלו שעשו הרבה מאד מדיטציות על הריקות החמישית נשארה עוד שאלה לא פתורה והיא מאיפה אותם נתונים גולמיים מגיעים? ואת אלו הבודהה לימד את הריקות השישית. אבל לאט לאט, אני באופן אישי עדיין קשה לי מאד עם הריקות השישית ואני עדיין מנסה להבין את החמישית ולתרגל אותה ולהרהר עלייה. הגב לתגובה זו          לא מכיר מה בודהא אמר         מושון,    30/08/07 14:39 אבל בפשטות אני מניח שהוא מוריד לגמרי את הגבולות כך שגם יד רגליים יש ואין, קארמה ותודעה, צופה ומסך הם חסרי משמעות ונשאר רק ''ים'' אינסופי והיולי שמכיל בתוכו את הסך המוחלט של המציאות (הכל כולל הכל שלא מוכל בכלום) הן את המציאות הלוגית הן את האי לוגית והן את האדישה לוגית כך שקו התפר בין שלושתם מהווה את מה שאנו מכנים כקיים ושממנו נגזר הזמן המרחב והאשליה אותה אנו מכנים המציאות והיא רק אפשרות אחת, אחת ומיוחדת מבין אינסוף בעוצמה של אינסוף אפשרויות...שמקיימת גם תודעה וקארמה והשלכות ואטומים ואת היופי המרהיב הזה... ועדיין יכול להיות שאני כמו כלב שמתסכל על עט... יום טוב הגב לתגובה זו              דוגמה מדברי הבודהה             תלמידה,    30/08/07 16:06 ציטטה מתוך ה''סוטרה על-פי בקשתו של אופלי'' (תרגומה של דבורה-הלה) שפע רב של פרחים ביפי תפרחתם, ארמונות של זהב מרהיבים ביופים, אין מקום בו תמצא את יוצרם שאיננו, שכן מופיעים הם בכוחו של מושג. וכך כל העולם – אך ורק בכוחם של תווית ומושג. הגב לתגובה זו                  נפלא, תודה. לזאת הכוונה מושון :-)  ל"ת                  שיר,    30/08/07 16:37 הגב לתגובה זו                      הי שיר, אשמח אם תוכלי לפרט יותר על הריקות השישית                     גולן,  ניו יורק,    02/09/07 06:33 או אולי לצרף קישור בו אוכל לקרוא על כל הריקויות. הגב לתגובה זו 10.  למושון - הגלגול הראשון     שבי,    30/08/07 12:20 מי אמר שהתחלת בתור קארמה נקייה? בתור משהו טהור? בתור משהו כמו בודהה ואז התקלקלת עם הזמן? מושון, עוד שאלה קטנה ואני מאד אשמח אם במקום להתפלסף איתי תנסה למדוט ולהרהר על זה קצת זמן, אם כבר עשית זאת אשמח לשמוע את דעתך מי אמר שהתחלת? מי אמר שלכל דבר חייב להיות התחלה? התחלה, אמצע וסוף או עבר הווה ועתיד הן תפיסות זמן שקיימות אך ורק במיינד הדואליסטי והספוג בורות שלנו. הגב לתגובה זו          תבדיל בין זמן לזמן         מושון,    30/08/07 14:31 אם אתה מתאר פה ***תהליך*** של תיקון קארמה אז יש זמן במובן של ***תהליך*** ויש גלגול ''ראשון'' (אפילו אם הוא נמצא באינסוף מינוס-שזה עונה על עניין ההתחלה) ואפילו אם כל ה-''זמן'' הוא אשליה - ניתן פשוט לשאול איך התחלנו בתוך האשליה... אתה זה ששוגה במונח הזמן - תפיסה - אינה יכולה להתקיים ללא זמן, שינוי אינו יכול להתפתח ללא זמן, גלגולים אינם יכולים לקרות ללא זמן, ותיקון אינו קיים ללא זמן, אשליה אינה יכולה להיווצר...היווצרות לא קיימת! אגב, גם אם המציאות הכוללת היא מעבר לזמן, הרי שעדיין קיימת ''בועה'' בתוך המכלול הסטטי-נצחי שמקיימת אשליה של זמן - האשליה הזו, הבועה שלנו היא זו שמקיימת את האשליה שאתה מגיב אחרי התגובה שלי שבאה אחרי הראשונה שלך - תתייחס לזמן האשלייתי הזה... ועוד הערה קטנה, אני רואה שזה נורא בודהיסטי לענות בשאלות, תנסה לענות הפעם, משהו כמו - ''אנחנו מתחילים כבעלי קארמה חרא ואמורים לתקן''...ולא ''מי אמר לך ש...''...אף אחד לא אמר לי כלום! אני שואל! יום טוב הגב לתגובה זו              תשובה             נדי,    31/08/07 17:22 לקארמה מעולם לא הייתה התחלה... אבל.. ואלו הן הבשורות הטובות יש לה בהחלט סוף. הקארמה הייתה קיימת תמיד בעולמי ממינוס אין סוף אבל בעזרת פיתוח החוכמה וצבירת החסד מתי שהוא בעתיד אצליח לחסל את כל הקארמה שלי ולהיות בודהה. בודהה לא צובר/זורע יותר קארמה. הגב לתגובה זו              אוקי, אני אענה לך בתשובה ולא בשאלה             שבי,    31/08/07 17:19 מנסה לענות בתשובה קצת מכיוון אחר, אולי זה יעזור: כשנגיע להיות בודהה (כולנו נגיע לשם יום אחד) אז באותו הרגע שנהפוך להיות בודהה נקבל ונחווה גם ידע כל. ידע כל אומר בין היתר שאנחנו יכולים לראות ולחוות עבר הווה ועתיד בו זמנית. אז אם זה נכון ש: 1. אני/אתה או כל אחד אחר יגיע מתישהו בעתיד להיות בודהה 2. באותו הרגע שנגיע להיות בודהה יהיה לנו ידע כל ונראה ונחווה את העבר, הווה והעתיד בו זמנית. אז אפשר לומר שממש ברגע זה יושב לו כבר בגן עדן שלו, מושון הבודהה ורואה וחווה את העבר שלו עצמו איך הוא היום ה-31.8.07 בתור מושון הלא מואר סובל ושהוא עוד לא בודהה ובגלל שיש לבודהה (אתה בעתיד) חמלה אין סופית כמו גם ידע כל, הוא רואה איך אתה סובל הוא רואה איזה קארמה עוד יש לך שאתה צריך לנקות על מנת שתגיע להיות בודהה והוא רוצה לעזור לך על כן הוא ''שולח'' לך את כל האנשים האלה שמסביבך על מנת שתוכל לטהר את הקארמה הרעה שנשארה לך ועל מנת שתוכל לצבור חסד וחוכמה ולהגיע להיות בודהה... איזה בודהה אתה תגיע להיות? אותו בודהה שיושב ממש עכשיו בגן עדן וכל רגע ורגע הוא אושר עילאי. בא קבצן ברחוב, מי זה הקבצן? אני! איך זה אני? נורא פשוט... הבודהה שאני אהיה בעתיד הופיע בפניי היום בהווה שלי בתור קבצן על מנת שאני אוכל לצבור חסד וקארמה טובה כדי שאוכל להגיע להיות בודהה בעתיד. הגב לתגובה זו 9.  היכן אוכל למצוא את כל היצירה של ''מנחה ללאמה''?  ל"ת      מתעניין,    30/08/07 08:06 הגב לתגובה זו          תשובה בלינק המצורף         שבי,    30/08/07 12:04 תכנס ל: http://www.heart-dharma.org.il/files/Meditations.htm אתה תראה שם את המנחה ללאמה בסעיף הראשון הגב לתגובה זו              איזה יופי של תרגום! תודה לך, דבורה על יפי פעלך  ל"ת              תודה לשבי,    30/08/07 15:55 הגב לתגובה זו              תודה רבה. איזה אוצר בלום! פנינה זוהרת בסתר  ל"ת              מתעניין,    30/08/07 15:23 הגב לתגובה זו 8.  במדיטציה הזו עומדים על הראש ?     אסטרואיד,    29/08/07 17:58 לא, כי יש פה ראיית עולם קצת הפוכה... נכון שחשוב מאוד מאוד מאוד לפרגן. רק שיש הבדל בין פירגון שבא מתוך הנשמה והוא אמיתי וכן, לבין פירגון שבא מדרך של לתרגל פירגון. הקינאה היא רגש עם דרייב עצום. ולנטרל אותה לא די בתירגול בלבד. קודם כל אדם צריך שיהיה לו טוב בחיים והוא יהיה נינוח ומאושר ושמח בחלקו, ורק אז הוא יוכל לפרגן לאחרים. תרגילי נשימה ומדיטציה יכולים להיות נחמדים מאוד אבל הם לא יעלימו שום רגש של קינאה. אולי בשעת התרגיל עצמו אבל לא ביום שלמחרת בו הכל יחזור לקדמותו. תירגול טוב למעבדה, אבל בחיים עצמם רצוי קודם כל לטפל בשורש ולא בסימפטום. שהרי לקינאה יש מקורות (שורשים) מאוד עמוקים ונשימה עמוקה ומחשבות יפות תוך כדי תירגול באיזו סדנא - לא ממש ינטרלו את ליבת הרגש הזה אלא רק ינשבו לו בעורף ותו לא. ונושא שני הוא המשפט העצוב מהכתבה שאומר: ''האופן הזה שבו אנו תופסים דברים או אנשים או תופעות כבעלי טבע משל עצמם, הוא הוא האיום והעצום שבמזיקים. זאת הבורות''. (ציטוט מהכתבה) - זה כבר כנראה תובנה רוחנית שבאה כתוצאה מ-coma אליה מגיע מי שעומד יותר מידי זמן על הראש. בסך הכל אדם אמור לעמוד על שתי רגליו. בשביל זה יש רגליים. לא ? דהיינו - אין סיבה להתנתק מהבסיס והמקור. לכל דבר, לכל חי, צומח, דומם - יש קיום טבעי משל עצמו ! שאין לו שום קשר שבעולם אלי או אל ההשלכות שלי או אל השד יודע מה.... בהחלט יש מצבים בחיים שבהם כל אחד יוצר לעצמו את המציאות שלו. ובהחלט יש המון מצבים בחיים שאני רואה את הזולת דרך המשקפיים שלי בלבד (דהיינו - ההשלכות שלי עליו). אבל זה לא סותר את העובדה שלפני כל אלו , בראש ובראשונה, כל אחד ואחת מחוייבים להפעיל את השיפוט כדי לדעת מי בדיוק עומד מולם, מה טיבו ומה מהותו - וזה בסיס לכל מערכות היחסים שלנו עם העולם. יש בהחלט רוע שלא תלוי בנו, ויש לכל אחד מאיתנו (כפרט או כחברה) אוייבים ברורים וקיימים שרוצים לכלותינו פיזית או נפשית, ולשחק בבת-יענה וטמינת הראש בחול לא יסלק או ינטרל את הרוע אלא רק יגביר אותו. הרע הוא רע מטבעו ולא מטבעי ! ויש הבדל מהותי ועקרוני ושל שמים וארץ ביני לבין זולתי ! ביטול האינדיבידואליות והנסיון להגיד שאין שום הבדל ביני לבין הזולת הוא מאוד מסוכן ומנוגד לכל התנייה קיומית של הישרדות. טישטוש גבולות או הסרתם לא מובילים בהכרח לעולם טוב יותר ונעים יותר לחיות בו. הם יכולים להוביל לכך שכוחות הרוע יתחזקו וישלטו בעולם כי הנפש של כל המשחקים בבודהיזם לעת מצוא נחלשת בעקבות עמידות הראש שלהם והפיכת היוצרות וטישטוש הגבולות הברורים. אחווה וחמלה ואור ואהבה וכל אלו מאוד יפים. ורצון לחיות בשלום והרמוניה עם העולם גם הוא יפה. רק שצריך לדעת עם מי בדיוק עושים שלום ומשלבים ידיים למחולות של הרמוניה ואהבה חובקת כל. ובשביל לדעת עם מי אני עושה שלום (מי מולי) - צריך קודם כל לדעת מי אני. מי אני - זה טבעי !!! זה מוגדר ובעל גבולות ברורים וחד משמעיים. הגב לתגובה זו          ''אני'' מוגדר חד משמעית? אנא פרט והגדר  ל"ת          סקרן לדעת,    29/08/07 19:46 הגב לתגובה זו          מסקנה - הבודהיזם לא מתאים לך!         מושון,    29/08/07 18:53 האמת, הוא גם לא מתאים לי... הם טוענים שכל הרוע שאתה רואה לא קיים שם מצד עצמו אלא הוא השלכה שלך (קרי פרשנות אישית שלך), כולל כל המאורעות שקורים, האנשים והסיבות שאתה רואה, כשתשאל ''אז איך זה שכולנו רואים שניצל'' הם יגידו לך שאתה משליך מתודעתך שכולם רואים שניצל... אני רואה בודהיסטים טיבטיים על סף הכחדה, ומנגד הם אומרים שאני משליך את המציאות הרעה הזו... ואם הייתי מואר לא הייתי רואה שום סבל...מצד שני אם זה נכון אני גם משליך אותם ואת בודהא ואת דבריהם...ושניצלים...הקיצר ובקיצור נמרץ...זה בודהיזם! - הטוב בכל העניין הזה, הוא שדרך חייהם (כשהם יוצאים מהיוגה) גורמת להם לנסות לא לשפוט ולעשות רק טוב (חמלה ואהבה), כך שגם אם הם חבורת פסיכיים שעמדו על ראש יותר מדי הרי שהנזק הוא בעיקר לעצמם (בחוסר ההתמודדות אל מול ''הרוע'') וסביבם הם מפיצים בעיקר טוב (שלעיתים מנוצל בעולם שאני משליך...), אז הבודהיסטים הם לא ממש אוייבי האנושות בלאו הכי. למציאות חסרת התכונות, אגב הם קוראים ריקות - ואתה אמור להגיע ולחוות אותה לא על סמך אמונה אלא על סמך התנסות... במקומך הייתי מתמקד בכל מיני כתות שלוקחים השראה מהבודהיזם ומעוותים אותו קשות לשליטה ולניצול אנשים (ה-''ריקות'' מובילה אותם לעשיית רע בטענה שאין דבר כזה כמו ''רע''). יום טוב הגב לתגובה זו              תוספת קטנה...(לאסטרואיד)             מושון,    29/08/07 21:16 אני הבנתי את דבריו של בודהא באופן אחר לגמרי - כלומר שההשלכה שלך היא של הפרשנות שאתה נותן למציאות, זה לא שסינים לא רוצחים טיבטים במציאות, פשוט אין שום משמעות לרצח או לטיבטים או לאדם או למילים...כל אלו השלכה של התודעה. הבורות הזו (המחשבה שכל זה קיים במשמעות הזו בחוץ) הוא הגורם לסבל...ברגע שתחייה את הריקות לא יהיה לך שום משמעות (ריקות) ואתה תחיה בעולם בעל אושר אינסופי מעל לזמן... שים לב שהם לא מבקשים שתאמין הם ילמדו אותך איך לעשות מדיטציה (''לעמוד על הראש'') כדי שתרגיש את הריקות בעצמך ותחווה אותה בגוף ראשון. אפילו וכל זה היה נכון - גם אז עדיין לא הייתי בודהיסט. יום טוב הגב לתגובה זו                  מושון - הצחקת אותי :)                 אסטרואיד,    29/08/07 22:37 אני בודהיסטית ? זה הדבר הכי מצחיק שאפשר להגיד עליי. הרזומה שלי כולל גם תכונות מאוד לא בודהיסטיות... לא הייתי מרחיקה לכת ומגדירה את הבודהיסטים כחבורת פסיכים. באמת שלא. אלא כאנשים עם רצון להיטיב עם עצמם ועם הזולת ועם סביבתם אבל שהם עושים זאת בזמן ובמקום הלא מתאים. מה לעשות והבודהיזם מן הסתם התאים לזמן ולמקום אחר וגם זה לזמן ולטווח קצר מאוד. בסך הכל החיים באמת יכולים להראות יפים יותר שאתה מוקף באנשים שרוצים להיטיב עם הזולת והסביבה. רק שהעולם בו אנחנו חיים לא פועל כך. זה לא מספיק איך שאתה רואה את עצמך. לא יעזור לאף אחד מאיתנו אבל חיינו מושפעים באם נרצה או לא נרצה - גם מאיך שהזולת רואה אותנו. ואם יש לך אוייבים חיצונייים הם רואים ברצון שלך להיטיב - כנקודת תורפה שבנויה מחולשה. הם לא רואים זאת כנאורות או ליברליזם. יש מצבים שבהם טוב לפעול תוך מחשבה תחילה ויש מצבים שבהם דווקא טוב להתחבר טוב טוב לאינסטינקטים (מה שנשלל פה בכתבה). זה הכל תלוי בסיטואצייה בה נמצאים. כדי לא להפוך לאוייב של עצמו, האדם אמור לחדד ולפתח את יכולת השיפוט שלו כדי להבחין בטיבו ובטבעו של מי שעומד מולו ובהתאם לכך לדעת מי איתו ומי לצרו (כנגדו) ואז לפעול באופן הולם. ולא מראש ללכת עם תרחיש אשלייתי של - אם אני אהייה חמוד אז כל העולם יהיה חמוד אליי בחזרה. כי זה לא עובד כך. הגב לתגובה זו                      לא אמרתי שאת בודהיסטית                     מושון,    30/08/07 07:32 אמרתי שהן את והן אני כנראה לא נועדנו להיות בודהיסטים...כמו כן הסברתי בצורה הכי ברורה שאני יכול כמה מעקרונות התורה הבודהיסטים... מעבר לכך - אין שום תועלת להיכנס לויכוח עם בודהיסטים על האוייבים שבחוץ ועל מסקנות הנובעות מאיך שנראה העולם כי לדעתם האוייבים מבחוץ והעולם הם בלאו הכי רק השלכה של התודעה שלך וזה כולל כל הוכחה שתביא לכשלון השיטה הבודהיסטית...זה מעיין מעגל לוגי שלא מאפשר בחינת תוצאות התורה הבודהיסטית בכלים מעשיים כיוון שכל תוצא מוגדר מראש כפרי של השלכת התודעה (שנכפית ע''י הקארמה)... הקיצר אם באת להתווכח עם בודהיסט תשכחי ממני כיוון שאני ממש לא בודהיסט בעצמי...ואני לא אצליח יותר מדי בתפקידי כסנגור - רק הגשתי מעט מידע על מושגים בסיסיים בבודהיזם למען הידע הכללי שלך יום טוב הגב לתגובה זו                          כמובן מושון שלא אמרת כך.                         אסטרואיד,    30/08/07 16:51 מושון חביב תגובתך היתה: '' מסקנה - הבודהיזם לא מתאים לך! האמת, הוא גם לא מתאים לי...'' נכון מאוד. צדקת . ובתגובתי רק חיזקתי את דבריך כשאמרתי שאני לא בודהיסטית. זה היה חיזוק לא סתירה לתגובתך. שנית- בתגובתך השנייה אליי אתה אומר: ''אין שום תועלת להיכנס לויכוח עם בודהיסטים''. גם הפעם אתה צודק ולא היתה לי שום כוונה להיכנס לאיזה שהוא ויכוח עם בודהיסטים. עניתי לך ולך בלבד ! ומאחר ושנינו לא בודהיסטים אז אין כאן ויכוח בין בודהיסטים. נכון ? בכל אופן אין ביכולתי (וכמובן שגם ברצוני) להיכנס לויכוח או לסתם דיון על הבודהיזם, מסיבה פשוטה שאין לי מושג וידע בבודהיזם. תגובתי היתה למה שקראתי פה בכתבה זו ! (וגם הבאתי ציטוט של המקור אליו אני מתייחסת). הגב לתגובה זו                      דעה מקורית ביותר - מצבו הנפלא של העולם מאשר את דעותיך                     לאסטרואידית,    29/08/07 23:17 אכן, כפי שאמרת: ''ואם יש לך אוייבים חיצונייים הם רואים ברצון שלך להיטיב - כנקודת תורפה שבנויה מחולשה. הם לא רואים זאת כנאורות או ליברליזם. '' יש להכיר באויבים חיצוניים ולהלחם בהם.!!! לא לוותר!!! אכן זו תאורייה חדשנית ביותר! אלא שמישהו כר המציא את הגלגל הזה, וראי לאן העולם התגלגל. אנא, חזרי אלינו עם רעיון מקורי נוסף. העולם מחכה רק לך, רק לך. הגב לתגובה זו                          נהפוך הוא ...                         אסטרואיד,    30/08/07 16:54 העולם מחכה דווקא רק לך. שהרי אי אפשר להתעלם מהיופי שבתוקפנות והאגרסיביות שבדברייך שנעשית בשם השלום והאחווה העולמית פורצת הגבולות.... הגב לתגובה זו                          אותה שאלה כמו לידיד נפש                         מושון,    30/08/07 09:58 אם התחלנו מטוב מוחלט ומגליון קארמה נקי שגורם להשלכת עולם מושלם וחסר סבל, איך התדרדרנו מלכתחילה והגענו למצב בו אנחנו משליכים אוייבים... (תנסה לתאר את הגלגול הראשון) יום טוב הגב לתגובה זו                          שאלת ההתחלה...                         מושון,    30/08/07 09:56 להתחיל מנקודה בה הקארמה רעה ואז צריך לתקן אותה זה קל - תתמודד עם השאלה מתי בדיוק היה עולם מושלם (הגלגול הראשון) שבו הקארמה הייתה מושלמת וכולנו השלכנו רק טוב ותתאר איך התדרדרנו משם למצב בו אנחנו צריכים לתקן את הקארמה...וגם למה... תנסה, גם אם אתה לא בטוח בתשובה...בשביל האתגר הפילוסופי...(ובבקשה בלי - ''התשובה לא תעזור לך''). יום טוב הגב לתגובה זו                          זה דווקא נורא פשוט                         למושון,    30/08/07 08:13 משום שדגלנו בהשקפת עולמה של האסטרואיד, ומשום שנהגנו לתקוף ''אויבים'' שזיהינו כקיימים שם בחוץ, מצד עצמם, הרי שכעת אנו נאלצים, בשל הקרמה שצברנו, לפגוש עוד ''אויבים'' ולהמשיך את השגיאה בלבנו, וכך שוב ושוב לסבול מלחמות, וסבל נורא. עד שלא נכיר בשגיאה שבזיהוי - לעולם נאלץ להשליך עולם ש''יש'' בו ''אויבים''. וחוזר חלילה הגב לתגובה זו                          ממשי, קיים ומתפקד                         ידיד נפש,    30/08/07 07:58 כך אמרת. ואכן - צדקת. מושלך, מפוברק, מהותו כחלום - אלא הוא ממשי וכואב וסובל. כמו קודם, כמו לפני הלימוד. ויש לו הסטוריה (מושלכת כמובן) אשר מתפקדת בדיוק כמו הסטוריה ויש לה לקחים (אף הם מושלכים) אשר מתפקדים - כמו לקחים. אלא מה? אם מושלכים הם ואם ריקים - רק אז אפשר באמת להפיק לקחים. משום, ידידי, משום שהם מושלכים. רק ככה יש הסטוריה ויש לקחים. ואין, ומעולם לא היו אחרים. אחרת - איך היינו מפיקים לקחים? הגב לתגובה זו                          מצבו ''הנפלא'' של העולם                         מושון,    30/08/07 07:35 הוא לשיטתך השלכה של התודעה שלך, אין לי מושג איך אתה יכול ללמוד מההיסטוריה איזסשהו לקח על הדרכים לתיקונה אם אתה מאמין שהתודעה שלך משליכה גם את ההיסטוריה... הטיעון שלך להליכה בדרך הבודהיסטית בנוי על עולם חיצוני ממך שהבודהיזם לא מכיר בו...אתה לא יכול להוכיח משהו ע''י טיעון שסותר את מה שאתה מנסה להוכיח... יום טוב הגב לתגובה זו 7.  אין רע מצד עצמו? ממש לא נכון! מה עם היטלר???     שוגי,    29/08/07 11:35 היטלר הוא היה רע מצדו הוא?? עם טבע משל עצמו של להיות רע... הגב לתגובה זו          מעניין מה אמא של היטלר הייתה חושבת על קביעתך         רוי,    29/08/07 11:58 שוגי היקר, אם היטלר הוא באמת רע מצד עצמו אז כולם בעולם היו צריכים לחשוב ככה עליו, כי הרוע בא ממנו אבל עובדה היא שאמא שלו כנראה לא חשבה ככה, וגם המאהבת שהייתה לו וגם חיילים רבים ששירתו תחתיו בטח חשבו שהואעושה צדק בעולם והם בטח היו רוצים להיות כמוהו... אז הקביעה שהוא רע מצד עצמו כנראה לא נכונה, מה שכן הרבה מאד אנשים בעולם רואים אותו כבן אדם רע וגם כל המעשים שהוא עשה היו רעים. כמו שהרבה מאד אנשים רואים איזה דוגמנית מפורסמת כמישהי יפה ומדהימה אבל זה עדיין לא אומר שהיא יפה מצד עצמה... כי עדיין אפשר למצוא כמה אחרים שלא יחשבו ככה. הגב לתגובה זו              כולל הדוגמנית עצמה.  ל"ת              אילי,  מי,    29/08/07 23:45 הגב לתגובה זו              "רע" פירושו -רק לעצמו, הנאצים והיטלר פעלו בעיקר לטובת עצמם -             אחר שיודע,    29/08/07 13:27 וזה היה רע לכל השאר. הפילוסוף של הנאצים, פרידריך ניטשה, התלונן בספרו "מעבר לטוב ולרע" שאלפיים שנה לאחר הולדת הנצרות, כולם משתחווים רק לארבעה יהודים - ישו, מריה, פאולוס ועובדיה - ובמילים אחרות, התלונן על המוסר הנוצרי המעוות המעדיף את החלשים והעניים על פני פיתוח עוצמה, ה"על אדם". כלומר, לחשוב יותר מדי על הזולת זה גם רע. הגב לתגובה זו                  לא הבנתי אותך...                 שוגי,    29/08/07 14:43 הבנתי את זה שאמא של היטלר לא חשבה שהוא רע ואז להגיד שהוא רע מצד עצמו לא יהיה נכון, אבל למה אתה מתכוון שלחשוב על הזולת יותר מידי זה גם רע? הגב לתגובה זו                      זה לא אני אמרתי שלחשוב יותר מדי על הזולת זה רע - זה                     אחד שיודע,    29/08/07 16:49 ניטשה אמר את זה , בספר שכבר הזכרתי - וניטשה היה הפילוסוף הנערץ על הנאצים - וגם ע"י נטורי קרתא והרבה מעלית הישראלית. הגב לתגובה זו                          אההה הבנתי, סליחה קצת בעיות בקליטה :-)  ל"ת                          שוגי,    30/08/07 12:02 הגב לתגובה זו 6.  thanks a lot for this ancient wisdom  ל"ת      toki,    29/08/07 11:32 הגב לתגובה זו 5.  מעניין החוסר קיום עצמי... אבל מעורר שאלות     שאלתיאל,    29/08/07 11:31 זה מעניין התיאוריה הזאת שהכל בא ממני אבל זה מעורר בי מלא שאלות... טוב אולי אחכה איתם לשיעור הבא... נראה אם זה יפתר... הגב לתגובה זו          חוסר קיום עצמי - הוא אמירה לא מדוייקת!         מושון,    29/08/07 15:29 הרעיון הוא ששום דבר לא קיים בצורה בלתי תלויה בהשלכות התודעה שלך, אבל הכל קיים ממשי ומתפקד! - המציאות קיימת לחלוטין ובצורה מאוד ממשית, אלא שהיא ריקה מתכונות ומגבולות מצד עצמה... כלומר שכל פרשנות של המציאות שלך היא לא המציאות, היא אך ורק פרשנות של התודעה שלך והיא לא נובעת מקיומה של הפרשנות בצורה ממשית ונטולת תלות בהשלכות התודעה שלך, אתה יכול לשאול אז מה היא ''הפרשנות האמיתית''?, או מה היא המציאות האמיתית - הבודהיזם עונה - אין כזו פרשנות - המציאות היא ריקה! - שים לב! לא ''לא קיימת'', אלא ***ריקה***. למה התודעה משליכה את מה שהיא משליכה על המציאות הריקה - בגלל הקארמה שלך שכופה עלייך את ההשלכה המסויימת. מה אתה יכול לעשות בנוגע לזה (בנוגע לסבל שהיא משליכה): תזרע זרעי קארמה טובים (חמלה חוסר שיפוטיות, אהבה וכיו''ב) ואלו ינבטו בתודעתך בעתיד (אולי בחיים האלו אולי בגלגולים הבאים שלך) בדמות השלכה עם פחות סבל...השלכה שהקארמה הטובה תכפה על תודעתך... (או שום סבל - שזה כבר הארה שאליה ניתן להגיע ע''י חוויה ישירה של המציאות הריקה) (זה מה שהבנתי כשהסבירו לי) יום טוב הגב לתגובה זו              מדויקת. יש להבדיל בין ''חוסר קיום עצמי'' ל-''חוסר קיום''!             ידיד נפש,    29/08/07 21:18 ואתה אמנם עושה זאת בגוף תגובתך, ואפילו לא רע. אבל הכותרת - מטעה! מאחל לך המשך למידה פוריה. הגב לתגובה זו              נשאר רק ליישם את זה בחיי היום יום. איך הולכת המדיטציה?  ל"ת              מדהים, כל הכבוד,    29/08/07 17:18 הגב לתגובה זו                  בסדר...(עשיתי לפי התדריך)                 מושון,    29/08/07 18:26 כבר איזה 3 פעמים... - עשיתי לקחתי שרפתי...על מה לדווח? על התחושה? על שינויים בחיים? על ההארה שקיבלתי? (אני צוחק)...תשאל בני ונען! יום טוב הגב לתגובה זו                      המדיטציה                     מדהים,    29/08/07 20:45 כמה זמן ארכה כל ישיבה? מה הייתה מידת הריכוז? איזה אחוז מן הזמן הצלחת להשאר צמוד לאובייקט המדיטציה? האם היו הרבה הסחות דעת, ומאיזה סוג? האם האובייקט הופיע ברור וחד, או שלא כל כך הופיע, או שהופיע מטושטש? איך הסתדרת עם השלבים המוקדמים? האם היו תובנות? רגעים של ''אהה!''? האם יש קשיים שבהם היית מעוניין בעצה? 3 זה מספר גדול, ראוי לטפיחת שכם, אבל תמיד אפשר להוסיף. כמובן שמלת המפתח היא: התמדה. הגב לתגובה זו                          תגובה                         מושון,    30/08/07 14:50 נכון הגב לתגובה זו                          דבר מעולם לא קרה                         מדהים,    30/08/07 09:01 ראיתי את זו שאהבתי מכל נמוגה אל מול עיניי. ראיתי את הטוב בידידי הופך לגדול באויבי. ראיתי כי כל שידעתי לא היה כי אם בדותא. ראיתי שזה שחשב שידע לא היה כלל ולא נברא. והייתי מוכן לאמץ הכאב קרוב אל לבי, ולבכות מרה. והייתי שם כשהיא בכתה ובכיתי יחד עמה. כי ידעתי שהיא ריקה. שאין כל הפרדה. ואמצתי אותה קרוב אל לבי ונשמתי את נשמתה ואהבתי אותה, כעצמי. כי סוף סוף ידעתי אותה. אור זוהר של ריקות, רווי בעדנה פרץ כל סייג בלבי ושטף את כולי. וכל העולם, וכל תושביו זהרו עמי, כמותי. ונפלתי אפיים ארצה בפני מורתי-מלאכי. וידעתי אז שזו היא. וידעתי שזה אני. הגב לתגובה זו                          איזה חורבן?                         מושון,    30/08/07 08:00 על מה אתה שח ידידי? אם היית עוקב אחרי דבריי היית יודע שאני חולק על תפיסת הסבל של הבודהיזם ויש לי גישה שונה לחלוטין לגבי ''האמיתות''...כנ''ל לגבי המטרה של הקיום עצמו כפי שהוא נתפס ע''י הבודהיזם...(סיום ה-''סבל'') זה לא נובע מה-''בורות'' שאתם מדברים עליה (הריקות ברורה לי לחלוטין), אני פשוט בחרתי לשחק את המשחק ולא להפסיק אותו - כי אני חושב שזו המטרה פה בניגוד אליכם שאתם מוכרים פה ''קודים של צ'יטים'' למשחק...אני מעדיף לשחק ''נקי''...זה לא ישתנה...ואם זה מה שאמור להשתנות, זה לא ישתנה כי אני בוחר שלא לשנות את זה! - לא זיקנה ולא שום ''סבל'' כלשהו ישנה את זה! כשהתפיסה שאני יוצא ממנה היא שסבל הוא חלק מהמשחק ואמור להיות חלק מהמשחק אחרת לא היה משחק... מה שמעניין אותי, בגלל שאתה מדבר כאילו כבר חווית דברים...האם תוכל לתאר לי מה קרה לך? מה השתנה אצלך בעקבות התרגול? יום טוב. הגב לתגובה זו                          לא לא, נטל ההבהרה הוא עליך                         מדהים וממתין,    29/08/07 23:35 אם יש לך עניין של ממש בשינוי. לפעמים ההתעוררות מגיעה מאוחר. כשהכל מסביב נחרב. בשירותים, או מול המחשב. לפעמים לפני השינה הגדולה. לא תמיד יהיה אז למי לפנות לעזרה. תלוי ברמת החורבן, הזקנה. איחולי להתעוררות מהירה וקלה, בטרם אחרה השעה. נדבר אז. אחכה לך, בפינה בלב מלא אהבה וחמלה. הגב לתגובה זו                          שאלות                         מושון,    29/08/07 21:37 מה זה ''ישיבה'', אני צריך לשבת? (זה ישמע רברבני, אבל אני לא מתנצל) יש לי יכולת ריכוז טובה למדי (אני מסוגל לכתוב ולשמוע תוכנית בטלוויזיה ולדמיין אותה בלי להסתכל) - אני גם די מעולה בדמיון מודרך והצלחתי יותר מפעם אחת לתכנן נושא של חלום - או בקיצור נמרץ - הריכוז כרגיל היה טוב הדמויות היו סבבה ברורות חדות. החלק שבו התקשתי הוא לקרוא ''למורה'', בסוף נחה נפשי על המורה הידועה ורחבת הלב מושונית ג'ונייר (הבת שלי) ועל הדמות הדמיונית של הבודהיסט מהפרסומת של אייס טי (הצעיר ששותה) ואני לא צוחק! עשיתי את זה בשירותים פעם אחת פעם אחת מול המחשב (בשעת חופש) ובלילה (לפני השינה)... על אילו שלבים מוקדמים אתה מדבר? תובנות?, אם תוכל להבהיר לאילו תובנות ובקשר למה? מה שכן היה מעניין לנסות הוא לקחת אנשים בעיתיים ולנסות איתם...(אם אתם מבינים למה אני מתכוון). תודה מראש הגב לתגובה זו 4.  בולשיט. כל כך שטחי ורדוד. הבודהיזם הטיבטי מיושן ולא רלוונטי לעולם     אחד שיודע,    29/08/07 11:27 המודרני, או לעולם הגדול בכלל. הסיבה היחידה שנזכרו בו זה בגלל משחקי פוליטיקה בין ארה''ב וסין (לאחר פלישת האחרונה לטיבט). חבל לבזבז את הזמן על בלבולי הביצים האלה, שיהפכו אתכם לרכיכות בוהות ומפסידניות. הגב לתגובה זו          אוקי, נניח שאני מסכים איתך, מה אתה מציע?         אחד שרוצה לדעת,    29/08/07 11:59 איזה דרך אחרת? איזה דת אחרת? האם יש משהו שאתה יכול לחדש ולעזור לי איתו? אשמח לשמוע, תודה. הגב לתגובה זו              לאחד שרוצה לדעת - אני יודע גם שקראת כבר הרבה ספרים             אחד שיודע,    29/08/07 13:22 על בודהיזם, ועל כל מה שיענו לך תענה בציטוטים מהספרים האלה - אז לך אישית אני מציע להמשיך לקרוא עוד כתבות וספרים, וגם לכתוב הרבה טוקבקים, אל תדאג יותר מדי מהסבל , לא נשאר לך עוד הרבה, ארבעים חמישים שנה , זה עובר מהר. הגב לתגובה זו                  לאחד שיודע, אולי תשתף, אני עדיין מחפש                 אחד שמחפש,    29/08/07 14:45 כרגע מוצא חן בעיני הבודהיזם אבל יש משהו אחר אשמח לשמוע עליו ולנסות אותו, אני מאמין רק לעצמי ולחוויות האישיות שלי. אשמח לנסות דברים חדשים, נא שתף בדעותייך ותשחרר אותי מסבלי, יש לי רק עוד 40, 50 שנה ללמוד ואז הכל נגמר. הגב לתגובה זו 3.  מי ייתן וכולם יתרגלו, הלואי! אם כולם     לולו,    29/08/07 11:27 ינסו לתרגל את הטונג לן, איזה עולם נפלא יהיה לנו. אם כל אחד ואחת ילך לחפש בתוכו במקום להאשים ולהגיב כלפי חוץ... איזה עולם נפלא יהיה פה... אבל בעצם, כולם באים מתוכי גם כן, אז בעצם אני הוא זה שצריך להסתכל פנימה וללכת לשבת לתרגל עד שכולם יהיו מאושרים... רץ מיד לעשות זאת! הגב לתגובה זו 2.  מדהימה דרך הבודהיזם     דוד,    29/08/07 11:25 ותודה רבה לך דבורה צביאלי! הגב לתגובה זו 1.  תודה רבה לך     שלום,    29/08/07 11:24 על כל הלימוד הנפלא אשר משנה את חיי מידי יום. הגב לתגובה זו