תגובות עד כה: 323 תגובות, ב- 86 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 86.  אחלה כתבה, מסכימה מאוד     אור-לי,    24/12/07 20:26 מאוד חשוב שאדם יבין ויכיר את עצמו את הטבע האמיתי שלו ולא ינסה להתכחש לו זו הטעות הכי קשה לאדם, והאגו הוא ההשרדות בלעדיו לא היינו שורדים למה לבטל אותו למה לא לחיות איתו בשלום והשלמה? הגב לתגובה זו 85.  תתעוררו     התמזל מזלי,    21/10/07 22:20 ותפסיקו לזיין לעצמכם את השכל, כי אתם לעולם לא תצאו מזה. צריך מורה אמיתי, אחרת נכנסים לכל הפסיכולוגיות האלו. זה בור ללא תחתית. בסוף זה יתגלה, אז חבל על הזמן שלכם. לכו ללמוד קבלה אצל מורה אמיתי. הגב לתגובה זו 84.  אני ''תקועה'' בשלב ההתבוננות בטיפוס האניגרם שבחרתי.     OMG,    14/10/07 00:02 והכתבה הזו עשתה אתנחתא ברצף (או שלא). מה שאני יודעת שהתגובות יצאו מכלל שליטה...(לחיוב). אפשר לחזור לתלם ולהמשיך להסביר מה עושים הלאה? תודה. הגב לתגובה זו          ל omg היקרה         אמתי מגד,    14/10/07 19:47 הי מה שלומך? אני מצטער, אבל אני לא ממש מורה לאניאגרם. אני מאוד מתעניין בו וחוקר אותו. ומדי פעם, כשיש לי תובנה חדשה לגביו, אז אני כותב על זה משהו. המאמר הבא שלי יעסוק דווקא באהבה ללא תנאי. אז יש לי כמה הצעות: האחת היא לקרוא את ספרו המצוין של בני לוז ''האדם החופשי''. הוא בטוח יעזור לך לעבוד עם הטיפוס שלך. הצעה נוספת היא להיכנס לאתר המצוין הזה: http://www.enneagraminstitute.com/ ולעבוד משם והצעה אחרונה היא להיכנס לפורום שלי באתר שלי, להעלות שאלות ואני ושותפי מאוד נשתדל לענות. הנה האתר www.dharmaterapia.com להתראות ובהצלחה אמתי הגב לתגובה זו 83.  ל-קש''קש (המקשקש) מתג'-82     רש''ש,    12/10/07 10:24 מצ''ב הקישור ל- ''תפילין והילות'' אודה לכבודו באם יצביע לי על אותה קבוצת ביקורת דימיונית שלך, באם אינך רוצה שאאשים אותך בסילוף עובדות מתוך מטרה להוציא שם רע ליהדות שהנך נשמע כה ''נלהב'' ממנה עד כי לא תבחל בשום אמצעי.. http://altv.shemayisrael.com/movie-0118.shtml הגב לתגובה זו          בבקשה, אני פונה ללב שלך         קש''קש,    12/10/07 13:12 אל תאשים אותי בסילוף עובדות. אני לא רוצה ולא צריך להוציא שם רע ליהדות. אתה ושכמותך עושים את זה הכי טוב. מהתגובות שלך ברור שאתה בכלל עובד אלילים. קבוצת הביקורת שלי באמת דמיונית וזאת בדיוק הבעיה. כדי שיהיה איזה שהוא ערך לכביכול מחקר שלך היו צריכים גם את קבוצת הביקורת. מההה מההה לך. הגב לתגובה זו              לאן הגענו?             שבלול,    13/10/07 17:25 אנשים פה ב''ניו-אייג''' סוגדים לתורות זורות עד כי הם שוכחים שהם בעצם יהודים, ואם יבוא מישהו וידבר אתם על תפילין אז הוא מוציא שם רע ליהדות וגם עובד אלילים , חחחח.... הגב לתגובה זו              באם היית טורח לצפות היית מוצא ק' בקרורת  ל"ת              רש''ש+הלב,    12/10/07 14:34 הגב לתגובה זו              חחחחח קש''קש המלך :)  ל"ת              קייט מוסטש,    12/10/07 13:19 הגב לתגובה זו 82.  בנושא של להיות מואר..     רש''ש,    11/10/07 22:40 חברים, לא יצא לי להכנם לעומק הדיון שהתנהל פה ואני לא בעינינים, אבל לדעתי הנושא של להגיע להארה פנימית עצומה מבלי לזלזל כלל בתורות אחרות או רעיונות אחרים שלא סיפק בידי הזמן לרדת לעמקם, אגיד את מה שאני יודע מעולם היהדות וכן מנסיון אישי. אני יכול לעשות צומות ארוכים המטהרים את הדם (והדם הנו הנפש על כל מרכיביה ) {וגנדי הגיע ע''י זה לבטול האגו באופן מרשים, כמובן לא הרגו לגמרי ברוח המאמר}. ביהדות יש הרבה צומות , באם עושים אותם עם תפילה אפשר להגיע להארה פנימית מדהימה, התחברות לריתמוס של היקום (ממש מעבר של פאזה תודעתית), ולראות בכל פינה איך הבריאה כולה זועקת אלוקות. מחקרים שנעשו ע''י מומחים לצילום האורה סביב האדם ע''י מכשור ומחשב, הראו שאדם שמתעטף בציצית ומניח תפילין יש סביבו הילה (אורה) סגולה -- הגבוהה ביותר בספקטרום, ואיו צילום של אדם ללא ציצית ותפילין מקרין הילה צהובה -- הנמוכה ביותר בספקטרום, אפשר לראות את המחקר והצילומים המרהיבים בהרצאה באתר ''הדברות''. איני זוכר את השם בדיוק אבל אפשר לאתר אותו באינדקס. הגב לתגובה זו          שככחת לציין שבקבוצת         קש''קש,    12/10/07 05:54 ביקורת של מתפללים שרק חשבו שיש להם תפילין וציצית נמצאו תוצאות דומות. הגב לתגובה זו              כותבים שכחת ולא שככתה  ל"ת              בן-יהודה,    13/10/07 23:57 הגב לתגובה זו              איפה ה''המצאה הגאונית''-זדונית משהו- יש קבלות?  ל"ת              רש''ש,    12/10/07 08:51 הגב לתגובה זו 81.  מידע על תודעת אלוהים     אלדן,    11/10/07 07:56 www.backtohome.com הגב לתגובה זו          הייתי קונה הרבה-לייף         ג'אנגו,    11/10/07 11:07 לפני שהייתי לוחץ קליק אחר בדף הזה חוץ מאשר הקליק שסוגר את הדף. תודה על הנסיון. הגב לתגובה זו 80.  חברה, עוד קצת להתאמץ ואנחנו מגיעים     אמתי מגד,    11/10/07 07:42 ל 300 תגובות. אז יאללה. לעבודה. אוהב אתכם :) אמתי הגב לתגובה זו          זה המתחזה או האמיתי?         מושון,    11/10/07 09:29 אגב, להפתעתי דווקא התגובות היו הרבה יותר חיוביות מאשר חשבתי וגם המריצו שיחות מרתקות! בראבו 2 לכל המשתתפים יום טוב הגב לתגובה זו              זה האמיתי             אמתי מגד,    11/10/07 21:46 כן, אני עוקב אחר ההתפתחויות כאן בעניין רב, וכן, אני די גאה שהגענו כבר ל 300 תגובות, למרות שלרובן המכריע כבר אין מזמן קשר למאמר. אבל בכל מקרה זה מחניף לאגו, וכבר אמרתי איפהשהו שאגו זה טוב, לא? בי אמתי הגב לתגובה זו 79.  אי אפשר להפטר ממשהו שלא קיים     טלי,  צפון,    09/10/07 17:40 לכן כל ניסיון להיפתר מהאגו רק מיצר עוד אגו, או מחליף אותו במשהו אחר. אם שואלים את התודעה הקונספטואלית, על רעיונות כמו אגו, התשובה תמיד תהיה קונספטולית. בצורה כזאת זה מבוי סתום. יום נפלא טלי הגב לתגובה זו          בטח שאפשר         מושון,    10/10/07 16:59 אומרים לו תתקיים! ואז אומרים לו ''תעלם''! והוא נעלם... תנסה ותראה - זה עובד! הגב לתגובה זו              אשריך באם באמת הגעת לדרגה כזו , אני ברצינות מקנא בך!!  ל"ת              רש''ש,    10/10/07 21:32 הגב לתגובה זו                  :)  ל"ת                  מושון,    11/10/07 08:40 הגב לתגובה זו 78.  אגו וענווה     נתי, צפון,    08/10/07 23:40 תודה על המאמר המעניין. את השאיפה שלי בחיי איני שם על ''ביטול האגו''. אני מזדהה עם דבריך שביטול האגו הוא התבוססות בביצת האגו עצמה. השאיפה שלי היא ה''ענווה''. ענווה היא הכרה בכוחות שלי, מודעות עמוקה ליכולות ולנסיון החיים שלי, ביחד עם תובנה עמוקה שאיני אלא כלי. שאני, על כל יתרונותי וחסרונותי, כאן בעולם כדי למלא ייעוד. אני בטל לכח עליון. בטל לאלוקים. ביטול מסוג כזה אינו התבוססות משום שאינו סגור בתוך עצמו. הוא פתוח לכאן ועכשיו משום שהשאלה הניצבת מולו בכל רגע מחדש היא ''מה אלוקים רוצה ממני כעת?''. לענו יש נסיון חיים וכישורים והוא מוכן להסתמך עליהם או להשליך אותם בהתאם למציאות בשטח. בהתאם למה שהוא מזהה כקול ה'. איך בכלל אפשר ''לבטל אגו'' מבלי אמונה במה שמעבר לאגו שלי, במה שמהווה אותי ואת כל המציאות שסביבי? הגב לתגובה זו          ישר כח גדול !!!  ל"ת          רש''ש,    10/10/07 21:33 הגב לתגובה זו 77.  לג'אנגו     מושון,    08/10/07 17:40 לג'אנגו: ''אפקט המראות'' שלך לא רק מקובל עליי הוא זהה לחלוטין לרעיון הספיראלות שלי (ההבדל היחידי שאצלי האור הוא גם המראות ובאנלוגיה שלך יש הפרדה איכותית מסויימת בין שניהם), העניין החשוב פה הוא הפקטור החומרי. לשאלתה של שיר (?) נראה לי שענית שאותה תודעה נצחית מתקיימת גם בצורות ''נחותות'' יותר של קיום (קרי-חומר) וגם הם סוג של ''מראה'' שכזו... שתי הנקודות למחשבה שלי הם: 1-מהי המראה? האם היא נפרדת מאותו אור המשתקף בהם? או האם אותו אור תודעתי משקף את עצמו...(התשובה שלי היא השניה, האור הוא גם המראות, ההחזר של המראות היא אותה נקודה בין הדטרמיניזם לאקראיות שאנחנו מכנים הווה, או תודעה, או בחירה חופשית) 2-מהו חומר בגישת ''המראות''? האם המראה התודעתית שלנו ''נוצקת'' אל תוך הכלי החומרי (לא מקובל עלי), או שהיא בנויה ממבנה מסויים של החומר (שהוא כאמור גם סוג של ''היזון חוזר של מראות'').... הגישה שלי אומרת בפשטות שהאור הוא גם המראות, אותה ''השתקפות'' היא מעיין ''שאלה'', השאלה באנלוגיה היא ''לוגי? או אי-לוגי?'', או ''דטרמיניסטי או אקראי''...התשובה היא הקיום עצמו.... הקיום עצמו הוא על הגבול של הלוגי או האי-לוגי, על הגבול בין הדטרמיניסטי לאקראי, עבר דטרמיניסטי, עתיד סטטיסטי (הקשור בקשר סיבתי לעבר) וההווה הוא נקודת ה-''נפילה'' של העתיד לעבר, המקום בו הגבול ''נוצר''... בראי של הגישה שלי, הארה היא אולי הפסקה (או הקטנה) של היזון חוזר של המראה עצמה בעצמה, אך היא ללא ספק לא הפסקת ''אפקט המראה'' החומרי...שום מואר לא נעלם מהקיום והתאדה, ה-''מראות'' החומריות שלו ממשיכות כרגיל ויש לשאול מדוע, האם באמת זאת ''הפסקת אפקט המראות'' או אולי רק הפניה של המראות כלפי חוץ כך שהם לא ''כולאות'' את האור בהיזון חוזר אינסופי, אלא ***מחזירות אותו***! אבל ללא ספק האור אינו עובר ***דרך*** המראות! וזו לפי דעתי ''הטעות'' שלך...אנחנו די מסכימים על רוב הדברים. לגבי חוויות כאלו או אחרות, אני אישית ממליץ לך לא לדבר עליהם, לא לרמוז עליהם ולא להתייחס אליהם בשום אופן או צורה...הם יוצרות בדיוק את ההיפך מכוונתך! ודי ברמז הזה, אני מקווה... יום טוב הגב לתגובה זו          ההסבר שלי הוא פשוט         ג'אנגו,    08/10/07 20:31 מכיר את ספקטרום התדרים? העקרון של ספקטרום התדרים גורס שכל ה''דברים'' שקיימים בעולם שלנו הם רטטים בתדר שונה של אותו יסוד בסיסי (אור, יש) אי לכך נאמר שהחומר (המראה) הוא תדר נמוך של האור הבסיסי (תודעה) . וכשאנחנו מדברים על תדרים ומכאניקה של תדרים אפשר להבין איך תדר מסויים יכול להוות מחסום לא עביר עבור תדר אחר (ובעצם יהווה סוג של מראה עבורו). עוד נקודה שכדאי לחשוב עליה בעניין הזה קשור למבנה החומר עצמו...מכיר את זה ששינוי מסויים במבנה המולקולארי של פלסטיק הופך אותו לשקוף? (חדיר לאור) עכשיו מה שקורה אצל אדם רגיל הוא שהכוליות שלו מורכבת ממספר רמות של תדרים, שבוא נאמר, יש ביניהם תדרים גבוהים מאוד, תדרים נמוכים מאוד, ותדרי ביניים מסויימים. (נגיד, גוף, נפש, רוח) (הכל כמובן מורכב מאותו יש בסיסי ). בשביל ההפשטה, בוא נאמר שספקטרום התדרים שמרכיבים את האדם הרגיל אינו מושלם, חסרים לו יסודות מסויימים על הסקאלה. אם נגיד שהסקאלה של תדרי האדם נמצאת על סקאלת 1 עד 10, אז את האדם הרגיל מרכיבים רק התדרים 1,3,6,7,10 (רק בשביל העקרון והמטאפורה) וגם הם לא לגמרי ''מכויילים'' (זה רמז לדוגמא שנתתי עם הפלסטיק והשקיפות) כש10 ''פוגע'' ב 7 אז הוא נבלם ונוצרת השתברות והוא ''חווה'' את עצמו כמנותק מ 7...זה העקרון של הפיצול הפנימי. אצל אדם מואר, הרצף מלא, כלומר: 1,2,3,4,5,6,7,8,9,10 הבנה של העקרון הזה יכולה לתת מושג מסויים על חווית האחדות וחוסר הנפרדות שחווה המואר, כמו גם על אינספור דברים נוספים. הגב לתגובה זו              לג'אנגו, הערות לתגובה מ 77             ספקטור,    10/10/07 07:46 הוספה או תיקון לגבי סקאלת התדרים שתארת. אצל האדם הלא מואר אין סדר מסוים, קבוע או לפי סדר הספירות של התדרים. יכול להיות שלאדם אחד בזמן מסוים תיהיה תקשורת עם תדרים גבוהים, נמוכים ובינוניים, במילים אחרות יכולה להיות תיקשורת עם כל סוגי התדרים, העיניין הוא איכות התקשורת. כלומר שיכולה להיות תקשורת עם תדר יותר גבוה משלב ההתפתחות היחסי שהאדם נמצא בו רק שאותה התקשרות תהיה חלקית ולא מלאה. כך שכש10 ''פוגע'' ב7 הוא לא ניבלם לגמרי, הוא אומנם נישבר אבל חלקים יכולים לעבור ולהגיע עד ל1. יותר מיזה, גם אם לאורך הסקאלה יש חסימה שמונעת את המעבר עדיין יש אפשרות למעבר ''בדילוגים'', כלומר אפשר לחוות את התדר של 3 ואת של 6 כש4 ו5 חסומים (באופן חלקי או שלם). הגב לתגובה זו                  ודאי וודאי                 ג'אנגו,    10/10/07 13:04 מה שחשוב להבהיר, בתוספת למה שאתה אומר, הוא שכל ה''תקשורת'' המודעת נעשית תמיד מול 10, גם אצל אדם לא מואר. 10 הוא בעצם המתבונן, הוא הממשות האמיתית והוא הזהות האמיתית...כש10 ''נתקע'', או מוחזר מ 3 אז הוא מזדהה עם 3, הוא תופס את עצמו כ 3 , אבל רק(!) כ 3, תוך כדי שהוא ''שוכח'' שהוא בעצם 10. זה בעצם הסבר סכמתי של מנגנון ההזדהות. אז אמרנו ש הכל (כל דרגות הביניים מ 1-9) הוא בעצם 10, או מורכב במהותו מ 10, אבל אצל האדם הלא מואר 10 לא יודע את זה וכל הזמן ''נופל'' בהתאם לנסיבות להזדהות עם דרגות הביניים. הנה תיאור יפה של סוזן סגל שמצאתי הבוקר במקרה על ההתעוררות של 10 בתוך עצמו: PART IV Still, all the reassurance was yielding no joy, until an abrupt transition saw a change in knowledge from 'There is no personal self', to 'There is no other'. This occurred while Segal was driving to see some friends when b ''I suddenly became aware that I was driving through myself. For years there had been no self at all, yet here on this road, everything was myself, and I was driving through me to arrive where I already was. In essence, I was going nowhere because I was everywhere already. The infinite emptiness I new myself to be was now apparent as the infinite substance of everything I saw.'' /b So the emptiness she had known as a state of consciousness now became the vastness of all existence. מתוך: http://www.angelfire.com/realm/bodhisattva/segal.html ותודה ליונתן על ההכרות עם הוונדרלינג הגב לתגובה זו                      דרך אגב, זה גם מסביר                     ספקטור,    10/10/07 15:07 לדעתי את ''תופעת'' המוארים חלקית. אנשים שמנסיבות כאלו ואחרות נפתח להם ערוץ תקשורת לאחד מספירות הספקטרום בעוד ערוצים אחרים נשארו חסומים בכלל או חלקית. האדם הלא מואר חווה את אותם אנשים כמוארים מצד אחד ומצד שני כשרלטנים בגלל החלקים החסומים. זה פשוט לא מתיישב להם בהיגיון: איך יכול להיות מואר וגם חמדן, רודף נשים, בעל ''אגו'' וכו'? האדם המואר חלקית עומד בפני שיעור חשוב, שרבים נכשלים בו, והוא להבין גם את החלקים שעוד לא מוארים ולא ''להתלהב'' מדי מהמוארות (החלקית). הגב לתגובה זו                          ומה לגבי                         מושון,    11/10/07 13:55 גילוי או הבנה שבין 10 ל1-9 יש בערך אינסוף תדרים שאתה אפילו לא יכול להתרקב להבנה שלהם דרך ה-10 וה-1-9? יום טוב הגב לתגובה זו                          בהחלט                         ג'אנגו,    10/10/07 15:44 כאמור, אפשר להבין באמצעות זה אין ספור דברים נוספים. את תופעות ''המוארים המקולקלים'', חח, וגם את דרגות ההארה ה''טבעית''... אם נחלק את הסקאלה באופן עקרוני וסכמתי ונאמר שבאדם, הרמות 1-3 מייצגות את הרובד הפיסי שלו והרמות 4-6 מייצגות את הרובד הרגשי שלו (נפשי/אסטראלי) והרמות 7-9 את הרובד הרוחני (שכלי/מנטאלי), אפשר יהיה לומר שהדרגה הראשונה של ההארה הטבעית היא התגלות(!) של 10 בתוך 1-3 הדרגה השניה ב 1-6 והדרגה השלישית ב 1-9. ''מואר מקולקל'' (וסליחה על הביטוי:) יהיה אדם ש10 התגלה אצלו ב 4-6 או ב 7-9...בעוד ששאר הרבדים שלו נשארים חסומים כדבריך ועדיין משפיעים על הכוליות שלו...ועבור אלו, בהחלט מדובר באתגר שציינת. הגב לתגובה זו              אחדד את מה שאתה אומר מכיוון אחר (מינוחים אחרים לאותו הדבר)             עודד המחדד,    09/10/07 01:10 כשהצ'אקרות שלנו לא יהיו חסומות, האנרגיה תוכל לזרום דרכם ולעבור כולה בערוץ המרכזי! כרגע האנרגיה זורמת בערוצים הצדדים שלנו בגלל החסימות. ביום שהיא תזרום בערוץ המרכזי לא נחווה יותר דואליות וזה אומר שלא נחווה נפרדות ביננו לבין הזולת. הגב לתגובה זו                  שברת את השפיץ                 ג'אנגו,    09/10/07 03:28 אבל שיהיה, בשביל הרוחניקים :) הגב לתגובה זו              ספקטרום תדרים?!?             מושון,    09/10/07 00:14 אולי דווקא תבחר בתורת מיתרי העל שגורסת שכל חלקיק הוא רטיטה בתדר מסויים, הרבה יותר מתאים...ומתקשר ישירות למציאות. אדם מורכב מחומר, לאותו חומר יש סקאלה משלו של אותם ''תדרים'', עכשיו אין לי בעיה עם מה שאתה טוען לגבי הארה, (אם כי האנלוגיה של המראות טובה יותר לדעתי), אלא שאני רק שם את האצבע על הנקודה שהחומר באדם מואר עדיין לא מעביר דרכו את כל התדרים... כלומר שבצורה הכי מדוייקת שניתן, אתה מדבר על ספקטרום של אדם, אבל אדם מורכב גם מחומר, גם מגוף, מתהליכים, מריאקציות כימיות וחשמליות - כל אלו הם גם ביטויים של ''חסימת תדרים'' או של ''השתקפויות'', אדם מואר לא משנה בכל אלו דבר! אם אתה מניח כמוני שחומר ורוח חד הם (מבחינת היש הבסיסי-והם שונים ב-''תדר''), הרי שגם מואר הוא עדיין מראות...לפחות ברמה הגופנית הכימית והמוחית שלו...אם הוא שינה משהו זה אך ורק את התהליך שאנחנו קוראים לו תודעה! חומר למחשבה יום טוב הגב לתגובה זו                  לא                 ג'אנגו,    09/10/07 03:45 קודם כל אני טוען שהתודעה היא לא תהליך. תודעה היא היסוד הבסיסי, והיא מושלמת. מודעות, או תשומת לב הם כן תהליכים, אבל לא התודעה. שנית, אני בהחלט טוען שיש הבדל פיזיולוגי, גם בחומריות וגם בתהליכים, בין מואר ללא מואר, הרבה מאוד אפילו, אבל לא כאלו שידועים למדע או לעין האנושית או ל''מבנה הכללי'' של האדם. בהשאלה (!) הדבר דומה להבדל בין פלסטיק שקוף לפלסטיק אטום, ההרכב הכימי שלהם זהה אבל הסידור המולקולארי שלהם שונה באופן כזה שהוא הופך חדיר לאור. במובן מסויים האדם המואר הופך להיות ''גביש'' עבור אור התודעה. אבל ברור שממשיכות להתקיים בו כל שאר ההשתברויות שמקיימות את תהליכי הקיום הפזיולוגי שלו. וד''א כל ההסבר הזה תומך באנלוגיה של המראות ולא בא במקומה. וד''א 2 , אני לא כזה מומחה לתיאוריות הפיזיקליות כמו שאולי נדמה, כך שתורת מיתרי העל לא אומרת לי הרבה. אחלה יום הגב לתגובה זו                      כמה נקודות                     מושון,    09/10/07 12:10 1-מסכים להגדרה שלמואר יש כביכול שינוי בתהליכים מוחיים, ושזה גורר שינויים פיזיולוגיים, אני חושב אבל ששם זה נעצר, כלומר שאין שינוי במראה של החומר (קרי אטומים/מולקולות), כולם ממשיכים לפי אותם חוקים בסיסיים 2-כשאני מדבר על תודעה אני מתכוון יותר לתודעה-אנושית (או אולי מודעות), אתה מתכוון לאור עצמו שמשתקף (או שחודר דרך השקיפות), אני מתכוון דווקא להתהליך של ההשתקפות (או חדירה דרך השקיפות). הבעייתיות בטרמינולוגיה היא שהיא קושרת בצורה מטעה אולי בין התהליך ליסוד, למרות שהן התהליך והן הגורם לתהליך והן ''מה'' עובר תהליך הם כולם היסוד, הרי שהתודעה האנושית אינה תודעה חסרת זמן או חסרת תהליך, אפילו הארה ''נמדדת'' ברטרופרספקטיבה שהיא בעצמה תהליך! 3-לגבי תורת מיתרי העל אני אפשט בצורה ציורית ופשטנית למחריד - תחשוב שהמרחב-זמן הוא ים (אוקיינוס) הגלים עצמם הם מה שאנחנו חושבים עליהם כעל חלקיקים יסודיים והם נפרדים בתדר שלהם, גם הכוחות הם סוגים מסויימים של רטיטות שכאלו, של גלים, כל המציאות הפיזית היא למעשה ים סוער של גלי-אוקינוס והאינטראקציות בין הגלים (כן! זאת תיאוריה פיזיקאלית ואפילו אחת שמצליחה לאחד את תורת הקוונטים עם תורת היחסות) או בקיצור אם תרצה אותו מרחב-זמן, אוקיינוס הוא הוא התודעה אשר מתבטאת בהשתברויות... 4-שים לב שעקב כך שגם אדם מואר הוא עדיין מואר, הוא אולי שקוף, אבל הוא פלסטיק! והאור, או התודעה עדיין נשברת בתוכו, הוא לא שקוף לכל התדרים, אחרת הוא לא היה קיים בצורה ממשית! כלומר שאתה חייב להודות שגם מואר לא מעביר את כל הספקטרום והאור לא עובר ''נקי''! - זה חשוב מאוד להבין את זה! 5-שוב, לפי דעתי המטרה שלנו היא לא להפוך להיות שקופים, כי אם להתחיל ליצור השתקפות על, שממש כמו שההשתקפויות החומריות יוצרות איזשהי ערך מוסף בנו (מודעות), איזושהי השתקפות שאינה טריויאלית לחומר, אנחנו עכשיו בתורינו מרכיבים כלל גדול יותר, שלב התפתחותי נוסף של התודעה הבסיסית שמתחילה להשתקף במבנה החברתי שלנו, בכלל האנושי...וגם שם זה לא יעצר... 6- האם לתפיסתך מה שקורה במוות הוא ''ירידה'' לרמת השתקפות חומרית, האם יש עודף מסוים (נשמה או משהו בסגנון) או שיש איזשהו זיכרון שאנחנו משאירים אצל ''מנפח הבלון''? ברור לחלוטין שחלק מההשתקפויות (אלו שמהווים את החיים עצמם ואת התהליכים הפיזיים של החיים) נגמרות! יום טוב ואני מבטיח להתייחס לדיון על אלוהים בפירוט כמתבקש, אלא שאני לא בטוח אם כדאי להתחיל אותו עכשיו כמה רגעים לפני שהכתבה הזאת נופלת לתהום השכחה של NRG... :) הגב לתגובה זו                          לג'אנגו                         רש''ש,    11/10/07 18:25 אכן היתה התגובה למושון והיתיחסה לסוף תגובתו שדברה על ההתפתחות המדעית/טכנולוגית בקצב מסחרר ב''הלם העתיד'' הוא ניבא זאת ואת ההשלכות ועוד ועוד. שווה לקרוא נבואה מדהימה זו שנכתבה לפני 30 שנה. הגב לתגובה זו                          למושון תגובה ל''נסיון נחמד''.                         הרבי ג'ו כפרה,    11/10/07 11:48 כל הכבוד. מחזיק ממך. באמת. הגב לתגובה זו                          מיצינו, רק עוד מילה                         מושון,    11/10/07 11:32 חשוב להסביר שכשאנחנו מדברים על הארה אנחנו מדברים על להתעורר אל תוך החיים (בזה אני לגמרי מסכים איתך) - אני חייב לציין שבמחוזותינו זה לא נקלט תמיד בצורה הזו ומשתייך לגאולה, לסוף, לתיקון הקלקול... אני רואה חשיבות בסילוק רעיון סוף הדרך, הגאולה תוך השארת המניע או ''הדחף''. לא משייך לך מסרים בודהיסטים כלשהם. לא התכוונתי לשבש כל רעיון שכתבת עליו, אני מצטער אם זה מה שהבנת, אני בסך הכל מנסה להוציא את זה משיח רדוד שבו אנשים משווים למי יש יותר גדול ומחפשים עוד גואל, לא משנה אם זה טובלי ג'אנגו מושון או בודהא...כל תיאור חוויתי הופך לעוד השראה שהופכת עוד לפני שסיימת להגיד ''השראה'' לעוד הדבקות למושיע ולהתנערות מאחריות - זה בדיוק ה-''לא יודע מי הוא''... יום טוב ותודה מושון הגב לתגובה זו                          חן חן רש''ש                         ג'אנגו,    11/10/07 11:13 לא קראתי את הלם העתיד ואל תסתמך על זה שאני משער את כוונותיך, אם אתה רוצה לומר משהו אמור אותו. לדוגמא...אם בכלל התגובות שלך היו מופנות אל מושון ולא אל ג'אנגו אז...סליחה שנדחפתי :) הגב לתגובה זו                          שיו מושון                         ג'אנגו,    11/10/07 10:59 הצלחת לשבש כמעט כל רעיון שכתבתי עליו. -ברור שקוי ההתפתחות מזינים אחד את השני - מי דיבר על "סוף הדרך"?, אני בקושי מדבר על תחילת הדרך. - המוות?, אולי קישרת אליו בגלל הקריצה שלי לעתיד, אבל אני בפירוש מדבר על החיים, על החיים עכשיו...וגם הקריצה הזו לעתיד, המטרה שלה הייתה להצביע על "דחף" או קול פנימי שחי בך ובכולנו כרגע. - קץ הסבל? - אתה באמת משייך לי מסרים בודהיסטים? ;) - מילים וצמצומים...מאחוריהם (לא כולם) יש מסר , שיכול להיות ברור, לא בהכרח מנוסח, או בהכרח לא מנוסח, אבל "משהו" יכול לקלוט אותו. בקיצור, אני אומר שהאדם לא חי את החיים שלו, הוא לא יודע מי הוא וההתעוררות שאני מדבר עליה, היא התעוררות לתוך החיים...שכמו שכתבתי (די באריכות) הם עצמם שאלה, אבל לא מהסוג שמתרוצץ לו בראש. יאללה...מיצינו נשיקות. :) הגב לתגובה זו                          נסיון נחמד                         מושון,    11/10/07 08:39 אבל לא! לא פגעת! סורי... מה שאני אומר הוא בפשטות שאותה קפיצה תודעתית וקפיצה ''ארגונית מכאנית'' (והיא ממש לא מכאנית) הולכות יד ביד ומתקדמות ביחד...אתה חושב שהקפיצה התודעתית תביא לשינוי הנכון, אני בפירוש אומר שהם מזינות האחת את השניה...ואני בפירוש אומר שאנחנו לא סוף הדרך, הרצון לגאולה הוא מה שמזין את המערכת, אבל הגאולה עצמה נמצאת בסוף, שנמצא באין-סוף (פיתגורס היה מטביע אותי על האמירה האחרונה) היחס שלי למוות הוא שונה לחלוטין ממה שתיארת בדיוק מהסיבה שהיחס שלי לחיים ולקיום שונה לחלוטין בדיוק מהסיבה שהיחס לרוח וחומר הוא שונה לחלוטין , התחלתי מהמקרה הגרוע ביותר, בלי שום ציפיות או תקוות לכלום והגעתי לאן שהגעתי (ואני לא אפרט ויש סיבה למה לא אפרט). אני רק רוצה להבהיר משהו קטן, למרות שברור לי ולך (מן הסתם) שהמוות הוא אחת מהמוטיבציות המרכזיות אני לא מחפש נחמה וממש כמו שאני משיב לבודהיסטים אני גם לא מגיע עם אג'נדה של ''סיום סבל'' (שהיא דרך מפוטלת לתאר בדיוק את אותו דבר), אני לא צריך קורס הכנה למוות ואני לא נסחב לאיזור הזה, לא תצליח לגרור אותי באף לאיזור הזה. יש סיבה למה אני לא מחפש תשובה...בקצרה אני אומר ש-''אני לא יודע''...אני מגלה... אבל אני אנצל את הנסיון הזה שלך להסיט את הנושא אל לב ליבה של המערכת כדי להגיד משהו ברמה מעט יותר אישית: אין לי ולאף אחד אחר (כולל אתה) ברירה, כאשר אנחנו מתארים חוויה אנחנו מקצצים אותה, רומסים אותה בגסות ודוחסים אותה למילים, הדרך היחידה שעוד ניתן לומר משהו דומה הוא בעזרת אנלוגיות/דמויים ופיוטים, מעבר לזה אתה מתחיל להשתמש במילה אחת לתיאור 70 דברים ונוצר בליל טיפשי של מילים שתוכנה אקראית יכולה ליצור אמירה יותר ברורה. אי לכך אולי נראה לך (ולא רק לך) שאני מדבר מנקודת מבט של ''שכל'' (אם כי אני חייב לומר שאני לא בטוח אפילו מה זה אומר). בקצרה, אני לא, אבל אני מדבר משם מבחירה, תחשוב על זה שלכל אחד יש תפקיד, זה שלי. מי שחושב שהוא ''יודע'' משהו (גם מואר בין השאר) ברור לחלוטין שהוא לא הבין ''שיט'', מי שמסתמך על חוויה כדי לקבל ''גושפנקא'' שהוא ''יודע'' טועה לחלוטין, זה נובע מהגילוי המעניין שהתשובה היא השאלה, או בדרך קצת יותר פיוטית ''לחקור כדי לגלות'' אני נורא מעריך את דברייך ואת נקודת המבט שלך ואני האחרון שיזלזל באיזושהי מידה בך, אבל! בכל לשון של בקשה, אל תשתמש בחוויות כדי לזכות בגושפנקא - זה יצור נזק יותר מתועלת, אל תרמוז דבר, תשתמש בכלים שלך (באנלוגיות דימויים ופיוט) כדי לעורר השראה ככל שתוכל - זו מטרה ראויה, אל תנסה לספק נחמה, אל תספק תשובות - ואני בטוח שאתה מבין כולם דווקא מבין..ולא רק שכלית. יום טוב הגב לתגובה זו                          ככלל.. ההסתכלות שלך על החיים הנה מאד מענינת לדעתי.  ל"ת                          רש''ש,    10/10/07 21:43 הגב לתגובה זו                          מסכים עם..                         רש''ש,    10/10/07 21:41 ההסתכלות המקרו שלך בכ-90% , אבל לא הכל שחור לבן.. מתאר לעצמי שאתה כבר משער למה אני מתכוון:) הגב לתגובה זו                          מעניין..                         רש''ש,    10/10/07 21:37 סוף תגובתך מזכירה לי את הספר ''הלם העתיד'' שכתב אוולין טופלר לפני כ-30 שנה, האם קראת אותו? הגב לתגובה זו                          אותו כנ''ל                         ג'אנגו,    10/10/07 18:10 אני מדבר על האבולוציה של התודעה, היא זו שתקפוץ באופן לא לינארי, התפיסה הישירה! של האדם את עצמו. ואתה מדבר על האבולוציה של הלא מודע, צורת ההתארגנות וההבניה מתפתחת של כל ה''ידע'' הקיים...עם כל הרשת החברתית והאינטרנטית ומאגרי הידע, הסרברים, השרותים הסוציאלים והחיפוש אחר פלנטות עם אטמוספירה...כל זה הוא ''ארגון'' לא מודע בעליל. זה ארגון גדול והוליסטי כמובן, ויש לך תפיסה שכלית מסויימת של ה''יישותיות'' העצמאית שלו כאורגניזם ביומכאני. אתה גם קולט שכלית שאתה חלק ממנו, נוירון, ואתה אפילו מוצא בכך נחמה מסויימת...''אני חלק מיזה, אני תורם את שלי בזמני, זה המסע, וניפרד יפה כשיגמר לי המנוי.'' אבל זו לא נחמה אמיתית..נכון? בפנים אתה (ואני בכוונה לא אומר 'מושון') רוצה שיכירו בך, אתה רוצה לחוות ולהיות באמת חלק מכל זה, היית מאוד שמח להיות שם כשיתחילו ליישב כוכבים חדשים, אבל אתה לא יכול, אתה הרי רק נוירון זמני...נכון? טעות! :) אתה צריך לחקור מי אתה באמת. לחקור לא כדי ''לדעת''...אלא כדי לגלות. הגב לתגובה זו                          תיקון                         מושון,    10/10/07 16:57 בפסקה הראשונה צריך להיות: ''כל אלו ***לא*** התפתחויות לינאריות'' הגב לתגובה זו                          תגובה                         מושון,    10/10/07 15:39 ראשית, אף אחת מההתפתחויות שמניתי אינה לינארית! לא מהיסוד לחומר (יש גם שלבי ביניים לדעתי), לא מחומר לחיים ולא מחיים לרב-תאיים ולא מרב תאיים למודעים לעצמם (וחברתיים) ולא ממודעים לעצמם לאנושות...כל אלו התפתחויות לינאריות - אי לכך אני גם לא מסיק או צופה שום התפתחות לינארית - כאן לא הבנת אותי! דבר שני, במעבר בין חומר לחיים (בתור דוגמא) אין שינוי של המהות היסודית, אין שינוי בחומר, אין גם התווספות של שום ''חומר'' חדש למערכת, השינוי הוא במבנה, המבנה משפיע בסופו של דבר על ההשתברויות ויוצר כאלו שהם בעלות ''סקאלה'' גדולה יותר... באנלוגיה, השינוי הבא, או הקפיצה הלא-לינארית הבאה לא תהיה ברמת התודעה הפרטית, אלא באופן שהכלל יוצר ''תודעה כללית'', השתברות-על, היא אמנם כרוחה בהכרח בשינוי מסויים בתודעה הפרטית אולם היא בעצמה אינה השינוי! - שינוי בתודעה של אדם היא השינוי הלינארי, הקפיצה היא בכלל, בכלל האנושות שנהפכת ליישות אחת, להשתברות אחת, זה לא שהאנושות תתחיל לדבר יום אחד, האנלוגיה הזאת משובשת ממש כמו המחשבה שהתאים שלך הם שהמדברים עם התאים שלי (אם כי גם בזה יש משהו)... כל מה שאני אומר הוא לא ''העולם'' הוא ההתפתחות של התודעה, או יותר נכון התפתחות המימוש שלה - וזה סיפור הבריאה. אני לא בטוח שאנחנו חולקים ברעיון, אם כי אתה (בגלל סיבות שלך) מתמקד בפרט כגורם לקפיצה המשמעותית ואני חושב שאנחנו כבר במהלכה כרגע ופשוט לא מודעים לה... ושהיא מורכבת מרמת הפרט, מהרמה המוסרית (האיזון בין הפרט לכלל), מהרמה החברתית לאומית, מהרמה התקשורתית (אינטרנט, תקשורת המונים) ומרמת הידע, מהמדע ומכל רמה כשכולם יוצרות משהו חדש שמורכב מכל החלקים הללו לכדי ''גוף'' חדש... אני מסכים אבל שבכל זאת גודל החברה והטכנולוגיה גורמות לצורך עז ''לחיות את חייו''-השאלה איך זה יתבטא, כי אין לי שום ספק שאף אחד לא הולך לחזור ולבנות בתים מבוץ (לפחות לא בהיקף משמעותי) ואף אחד לא ישרוף שרתים בקרוב...הצורך הכללי הזה לעומת הנוחות והיתרונות בכל אלו הם בדיוק אפקט המראה החדש שיזין את תהליך ההשברויות החדש ויש לי הרבה רעיונות איך הוא יתבטא ב-''סוף'' התהליך (שהוא רק ההתחלה כידוע), אבל ברור לי שאין כל דרך לדעת. עוד נקודה מעניינת היא שאנחנו מגיעים לגבול מסויים שבו המידע רב מדי, אם פעם אדם יכל להיות נגר, פילוסוף, מתמטיקאי, פיזיקאי ומהנדס וצייר הרי שהיום הוא לא יכול - אפילו פיזיקאי לא יודע את כל הרבדים של הפיזיקה, אנחנו טובעים בים של מידע (חלקו גם לא שימושי, חלקו האחר חשוב מעיין כמותו)-זה תחילתו של תהליך הזכרון הכלל אנושי...אנחנו לא צריכים לפתח את הגלגל מחדש, הידע נשמר, עובר מדור לדור שלא בדרך העברה מהורה לילד...זה שלב מעניין מאוד בו האינטרנט הופך במהרה למוח של הבחרה האנושית. בכל מקרה תהליך מעניין ברוכים הבאים למסע ויום טוב הגב לתגובה זו                          מה שאני אומר הוא                         ג'אנגו,    10/10/07 14:21 שאתה מסתכל על העולם ובוחן את התוצאה, בלי להבין את המניע. ועל סמך זה אתה מנסה לדמיין את ההתפתחות כהמשך לינארי. אבל אם בוחנים התפתחות של משהו, אפשר לראות בנקל שההתפתחות שלו לא מתרחשת באופן לינארי. לכל ''מישור'' יש את הגבול שלו וההתפתחות שלו באמת מתרחשת ''בקפיצות''. ואתן לכך דוגמא מטאפורית נחמדה. בוא ניקח את ה'תנועה במרחב' כמשהו שנבחן את ההתפתחות שלו... בוא נאמר שתחילת התנועה במרחב התחילה עם ההליכה. אנשים (וכל דבר שזז כמובן) התחילו ללכת כדיל נוע ממקום למקום ואז הם התחילו לרוץ ופיתחו את ה''מישור'' הזה ככל שניתן אבל הגבול שלו די ברור. ואז הומצא הגלגל...(קפיצה לא לינארית) ואנשים התחילו לנסוע ממקום למקום, בהתחלה ע''י עגלות ואז ע''י מכוניות והאופן הזה השתכלל והשתכלל עד שגם הוא הגיע פחות או יותר לגבולות המיצוי שלו (תווח של מאות קילומטרים בכלי פרטי וקצת יותר מכך ברכבות וכאלו)...ואז נולדה התעופה, עוד קפיצה לא לינארית, שלא ניתן היה לחזות אותה מחקר ''תנועת הגלגל''. בקיצור, אני אומר שאתה מסתכל על העולם (הגלגל) ומנסה לשער לאן הוא יתפתח...ואני אומר שהסיפור של העולם הוא לא העולם(הגלגל) אלא הוא הסיפור של התפתחותה של התודעה (התנועה במרחב)...והכיוון של ההתפתחות הזו של התודעה הוא, באופן ודאי, אל עבר הכרת עצמה...וזה הסיפור האמיתי של האבולוציה של הבריאה כולה. אני בפירוש לא אומר שהחיים יעצרו, או שפתאום יהיה כאן ''גן עדן'' ושהאנושות לא תתפשט למחוזות חדשים ביקום...סביר להניח שכל זה יקרה, אבל אני אומר שמעבר להתפתחות הטכנולוגית והחברתית בקרב האנושות, אנחנו עומדים בפני קפיצת מדרגה מהותית בכל הקשור להתפתחות התודעה העצמית של האדם...כל ההתפתחו תהטכנולוגית והחברתית רק מקצינה בימנו את החוסר בזהות העצמית שלו, את זה שהכל נעשה באופן מכאני, בלי שהוא חי את חייו באמת, והצורך והדחף שלו לחיות את חייו, להיות, גדול מאי פעם... אם וכאשר מאסה נכבדת מהאנושות תתעורר להכיר את עצמה, לפי הכיוון של האבולוציה של התודעה העצמית, דבר שאני מקווה מאוד שיקרה, זה יהיה ''מאורע'' שיצוק תוכן חדש לגמרי לכל ה''התרחשות האנושית'' וללא ספק יביא אותה למחוזות חדשים של יצירה וקיום...כאלה שבאמת, רק אלוהים יודע. :) הגב לתגובה זו                          תגובה                         מושון,    10/10/07 09:04 האם השתברויות המראה ברמה הנמוכה (חומר) יודעות שהם יוצרות תודעה-אנושית (מודעות)? האם התאים בגוף שלך יודעים שהם גוף? אני לא מסכים שהמאפיין העיקרי של האדם הוא שהוא לא יודע מי הוא... האדם יודע מי הוא הרבה יותר ממה שאטום יודע מי הוא, והרבה יותר מתולעת מה היא - וברור לי לחלוטין שרוב הניו-אייג'רים לא יסכימו איתי בנקודה הזאת, אבל אנחנו שלב מעל כל אלו, בגלל זה שאנחנו שלב מעליה - אלא שהציפייה האנושית היא שאנחנו השלב האחרון - זה החשוב, ''נזר הבריאה'' זה מוביל לציפייה של גאולה-של סוף הדרך - אם נדע מי אנחנו נחזור לבורא נביא לסוף ההשתברויות, לתיקון העולם והכל ינוח על משכבו בשלום לנצח באושר עליאי - גן-עדן. ברור לי לחלוטין שזה מוטעה מיסודו! שום סיבה בעולם שההתפתחות תיעצר בנו ואין שום סיבה שכמו שאטומים יצרו חיים וחיים יצרו חיים רבי תאים, וחיים רבי תאים יצרו חיים רבי תאים המודעים לעצמם אנחנו לא ניצור עוד שלב - למעשה אנחנו כבר יוצרים, יש כבר חברה אנושית הומוגנית יחסית, שמקושרת ברובה למערכת עצבים (אינטרנט/תקשורת המונים) ובעלת מערכות פיקוח ניטור ריפוי הפקת אנרגיה וכיו''ב...(ממשל, משטרה, מערכת חינוך מערכת בריאות בנקים וכיו''ב)... כלומר שאם תסתכל מסביב אתה תראה שאנחנו כבר במעבר לשלב הבא...כעת מגיע השלב של ריבוי, אנחנו בדרך לצאת מפה (אני מדבר על אלפי שנים), ליישב את היקום סביב, זה השלב הנוסף של התפתחות הקיום וביסוס נוסף שלו וגם שם זה לא יגמר, אלא שמעבר לשם לא יעזור לי ולך ולשום מואר, אין לנו מושג וחצי מושג מה הלאה מזה, אני, אבל ודאי לגבי שזה הכיוון הכללי ושזה הרעיון ושזה הכיוון הכללי יום טוב הגב לתגובה זו                          אכן מחלוקת רצינית                         ג'אנגו,    10/10/07 01:20 אבל מעניינת. לדעתי, נקודת היסוד המהותית והחשובה ביותר, שבלי הבנה אמיתית שלה, אי אפשר להבין באמת שום דבר בעולם שלנו, כמו גם לאן פניו מועדות, היא הבנת ה'עצמי'. הצבעתי על הנקודה הזו במאמר המצויין של האנונימי על האגו, גם כאן במאמר של אמתי והייתי כול לעשות את זה גם במאמר של איריס על לאקאן (אבל זה כבר נראה לי too-much) למעשה, העולם שלנו מלא בתורות, תפיסות, תיאוריות ודעות על העולם שנעדרות את ההבנה המהותית של ה'עצמי'...שהן בעצם נסיון להבין או להסביר, או לחשוב על, או לחזות, את המציאות, בלי להבין ולהביא בחשבון את היסוד או המרכיב הכי חשוב בתמונת המציאות. מיותר לציין שלפי הדעה הזו, כל אותן תורות, תפיסות וכו' הן בחזקת עורב פורח, אבל הן מובנות מאוד, כלומר, זה בלתי נמנע שתתגבשנה להן התפיסות הללו, כי אין מה לעשות, להבין את העצמי אפשר רק בעצמי, כלומר בהתגלות, וזה בדיוק הסיפור של העולם שאנחנו מכירים.* המניע העיקרי של האדם המתפתח, כיצור שבתהליכיו הפנימיים משתתף כוח נוסף בעל משקל קרדינלי שלא בא ליידי ביטוי בצורות הקיום הנמוכות יותר בטבע (החיים האינסטינקטיביים של החיות...(כולל בני אדם חייתיים;)) ,הוא הדימוי העצמי והזהות העצמית. למעשה, כל הפעולות של האדם, היוזמות, המפעלים, האמונות, העולם הרגשי וכו' מונעים מהצורך בזהות עצמית. אפשר לומר שהמאפיין העיקרי של האדם הוא שהוא לא יודע מי הוא וכל מפעל החיים שלו כולו הוא נסיון לתפור לעצמו זהות, כאשר אני מקווה שזה מובן, שהפתרון האמיתי היחיד וזה בעצם הכיוון היחיד, הוא מציאת הזהות העצמית האמיתית שלו ושכל מבנה או קונספציה, מתוחכמת ככל שתהיה, גורלה להתפוגג במוקדם או במאוחר. במילים פשוטות, התודעה ''איבדה'' את זהותה העצמית בעולם (במודע ובכוונה, בהתאם לסיבותיו של הבורא) והעולם מתפתח לכיוון של התגלותה בו, בפעם הראשונה. (כי התודעה מכירה את עצמה כשלעצמה, אבל בתוך העולם הפיסי וצורת הקיום שלנו היא עדיין לא מכירה את עצמה (מלבד במקרים של המוארים) וכשזה יקרה וכשזה קורה, זו לה הפעם הראשונה) כל זה הוא הבסיס והיסוד. *בהודעה הבאה אכתוב משהו על העולם שאנחנו לא מכירים, שקשור למה שתיארת על ההבניה של המציאות והמסע לפי דעתך. הגב לתגובה זו                          אני חולק עלייך רק במעט                         מושון,    09/10/07 20:28 לדעתי אין שום הבדל פיזיולוגי כימי וביולוגי מהותי בין מואר ללא מואר, מלבד אופן התפיסה שלו את המציאות וההקרנה שלו כלפי ''חוץ''. אבל כל מה שאני מתכוון בזה הוא שהוא כפוף עדיין בדיוק לאותם חוקים דטרמיניסטיים כמו כל דבר אחר ואם תצבוט אותו הוא יצתבט... אבל המחלוקת הכי מהותית שלנו היא בכיוון/מטרה/רעיון של כל זה... אני חושב שההשתברויות הם לא שיבוש של התודעה (תודעה ע''פ הטרמינולוגיה שלך-כלומר היסוד), הם לא ''קלקול'' שצריך לתקן, הם הבנייה של המציאות, הם התודעה שמתממשת...אני בטוח (מעל ומעבר לכל ספק) שהאדם אינו עומד, או לא יעמוד לנצח בראש הפירמידה של התממשות התודעה, כלומר שאנחנו ניצור ''השתברות על'' - ממש כמו שהחומר (השתברויות ברמה נמוכה) יוצר השתברויות של המודעות האנושית, ממש כך תיווצר מודעות של הכלל האנושי (שזה יהיה משהו סמביוטי עם מחשבים...אם לא הבנת, אנחנו כבר בדרך לתפקד כניורונים-זה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו באינטרנט)...מבחינה הגיונית זו המטרה, יותר מכך אני מרגיש שאני רואה את היהדות כנסיון להפנות מראה אחת כלפי חוץ...כלפי מראות אחרות - זו בדיוק המשמעות של מוסר, מצב שבו המראה שלך יוצרת ''השתברויות'' עם כלל המראות - כך בדיוק נוצרת עלייה ברמת המורכבות, הפניית המראות כלפי חוץ, כל ''זוג'' מראות כלפי מראות אחרות היא למעשה המוסר! והיא הגידול ברמת ההתממשות של התודעה... המטרה היא לא להפוך לשקופים, אלא להמשיך להגדיל את המימוש של התודעה בצורה פרקטלית/ספיראלית מרמת הדומם דרך החי דרך החי המודע ואל החברה ומשם אלוהים יודע לאן...זה המסע לפי דעתי... וזה פשחות או יותר המסר שלי, בניגוד לאנשים שיצרו את הגביע החדוש של ''חזרה למקור'' או של יצירת ''אין-אני''... אשמח לתגובה יום טוב הגב לתגובה זו                          אנחנו אומרים את אותו דבר, כמעט                         ג'אנגו,    09/10/07 18:15 1. עבור האדם המואר, המוח לא שונה בהרבה מהיד או מהרגל, מדובר בכל זאת בחומר פיסי. ההבדלים הפסיולוגיים בין מואר ללא מואר חובקים את כל האספקטים של הפסיולוגיה שלו החל מהרמה המולקולארית (אטומית אפילו),שרך הכימית, הביולוגית (פעילות התא), האברית (מערכת השלד והשרירים, העיכול, הדם, העצבים וכיו'ב) וכו'. בספר המתים והחיים הטיבטי כתוב שלמוארים בדרגה מסויימת נוצר נקב בקודקוד הגולגולת, שניתן להחדיר דרכו גבעול קש, ויש עוד תיאורים כאלו ואחרים במסורות השונות. כש''מספרים'' לנו שבתהליך ההתפתחות הרוחנית כל תא ותא בגוף האדם הופך אט אט להיות חדור (לא חדיר במקרה הזה) באותה איכות מדוברת של תודעה יש לכך השלכות על כל הפסיולוגיה שלו, מתח השרירים של אדם מואר שונה באופן מהותי מיזה של אדם לא מואר...וכו' וכו'. 2. התודעה ש''זוכה'' לה המואר היא לא המודעות התהליכית הרגילה...התודעה שמתבטאת כ'עצמי' אצל המואר היא אותו תדר 10 על הסקאלה שלנו שחודר באופן מלא לתדר 1- שהוא היסוד הפיזי (בעקרון) 3. מיתרי העל, נעים מאוד, זה בגדול מה שהתכוונתי אליו. 4. זה בדיוק מה שניסיתי להסביר (והדגשתי את זה) בדימוי של הפלסטיק. הפלסטיק הוא אותו פלסטיק (1) אלא שהוא חדיר (הפעם כן חדיר) לתודעה- 10. כל שאר ההשתברויות ממשיכות להתקיים, כמובן בסדר האורגניזמי החדש. כדי להבין את המשמעות של זה ביחס לתפיסה העצמית השגויה (ולא לשכוח שאנחנו מדברים כאן על מודלים מטאפורים, עם כל המראות והספיראלות) אומר שהתודעה (10) כשהיא פוגעת ב 7 במוח, שהוא לא חדיר עבורה יוצרת את מערכת ההיזון החוזר במוח שאותו (את ההיזון הזה) תופסת התודעה (10) כעצמה. במצב המואר...לא מתקיים ההיזון החוזר הספציפי הזה והתודעה(10) זורמת בחופשיות (עד 1 והלאה) באופן שהיא תופסת את עצמה כ10, כעצמה, תוך כדי כמובן שלמותו של האדם כיצור אורגני שמתקיים במרחב הפיסי על כל הגלקסיות שלו. 5.כאמור 1 הופך להיות חדיר ל 10...שקוף לאור התודעה לא לאור הפוטוני. ''ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'' (לא אני לא דתי :), אתה יכול להסתכל על זה בקנה מידה חברתי (סטייל אנדרו כהן) וגם בקנה מידה אישי, מן הסתם הפרט מרכיב את הכלל. בכל אופן בודהיזם (המלטות מהעולם) קישתא! 6. בדיונים הבאים, בכתבות חדשות. ג'אנגו הגב לתגובה זו              מעולה             ב.,    08/10/07 22:44 המודל הזה מצליח לאחד את התיאורים מכיוון המכניקה ה''אנרגטית'' עם התיאורים המופשטים של התודעה. הגב לתגובה זו                  תחליף                 ג'אנגו,    09/10/07 03:47 ...לבניית מודלים של מטוסים וכאלו מכשהיינו ילדים :) הגב לתגובה זו          לוגי שמוגי אקראי שמקראי         שמעון פ.,    08/10/07 20:02 לא מספיק אתה טוחן את המוח בצורה שכלתנית ומשעממת שאי אפשר להבין ממנה כלום, אתה גם ממליץ לג'אנגו לא לספר חוויות שיכולות להיות השראה חווייתית לרבים מהקוראים. מתאים לך שכולנו ניכלא בעולמך השכלי היבשושי ונשחה בים מושגים אינטלקטואלים שוברי שיניים. אולי תמליץ גם על חוק נגד משוררים. הגב לתגובה זו              אני אנסה להשתפר             מושון,    09/10/07 14:29 ולהשתמש בטרמינולוגיה יותר ניו-אייג'ית ומעוררת השראה. צר לי על התוקפנות שלך, אבל העולם שלי הוא לא יבשושי ולא שכלי. הבעייתיות בהתבטאויות בסגנון של ''אני מואר'' היא הן העיוות של החוויות שמתבצעת כשהן הופכות למילים, הן יצירת קבעון שגוי אצלך שמתבסס כולו על תפיסתך את העיוות שבוטא במילים, הצהרה שכזו גם פוגעת באפשרות של חקירה משותפת של האמת והמציאות ושל מפגש אמיתי בין נקודות מבט שונות, היא אינה תורמת דבר למפגש של נקודות מבט שונות, היא מקבעת רק אחת מהם כעליונה וטהורה יותר בשם העדות של החוויה - כך בדיוק מתחילים להוריד את הערך הרב של נקודות המבט השונות המגוונות והיפייפיות שיש לכולנו ומקדשים רק אחת, אני לדוגמא הייתי רוצה לשמוע גם את דעתך על הנושאים הללו במקום לקבל תקיפות בנימה אישית... אגב, אני כותב שירה...אז לא צפוי חוק בנושא בזמן הקרוב :) יום טוב הגב לתגובה זו                  השאלה למה אתה קורא                 שפעון,    09/10/07 15:19 נקודות מבט. נקודת מבט של מפגר גם נחשבת בעינך כמייצגת עוד היבט של מציאות? לא כל נקודת מבט רלוונטית או קשורה לנושא, ולכך התכוונתי בביקורת על נקודת המבט שלך. וחוץ מזה, הכול אישי. מה שנראה בעיניך כלא אישי זה בסך הכול צביעות. זה שאתה לא מביע ''ביקורת אישית'' לא אומר שהיא לא קיימת בתוכך. אתה פשוט מדחיק. הגב לתגובה זו                      :)                     מושון,    09/10/07 16:40 מצחיק...רק קצת חבל והשאר כבר נעשה מעצמו... הגב לתגובה זו 76.  לבן צפון     מושון,    08/10/07 17:38 לבן: משהו פה שהוא נורא חשוב הוא הפקטור הפיזי, הבסיס לכל הפרשנויות מתחיל לעניות דעתי לא בהתניות של החברה האנושית, אלא בהתניות ביולוגיות - קרי, אינסטינקטים, ובקצרה שניים מהם שמגדירים את החיים - השרדות וריבוי. כל הבניה של הפרשנות ושל האישיות ושל האגו נובעים משם - מקיום החיים ומיצירת ההמשך שלהם (מכיוון שבהכרח הם לא מתקיימים לנצח) אם הארה נוגדת אותם הרי היא רעה בראי של השרדות ורבייה ונוגדת את החיים עצמם אני לא מאמין שזו המטרה האולטימטיבית שלנו-קשה לי לקבל שחיסול החיים היא מטרתינו-להיפך! מנגד אם הארה לא נוגדת אותם הרי שגם בצפייה אובייקטיבית לעולם לא תוכל לברוח מההתניות הללו באופן מוחלט! - גם כשאתה מואר, אתה חי! בגישה כזו הארה היא הבנה שאתה חלק מתהליך הגדול ממך ומהאגו שלך, החיים התקיימו לפניך ויתקיימו אחרייך והמשכם תלוי גם בך! כמו כן אני לא בטוח שיש הפרדה בין פרשנות לפעולה, בגישה שלי, של ''ספיראלה תודעתית'', ההבדל בין תבנית פרשנות לתבנית פעולה הוא דק מדי (הנקודה שהמעגל הופך למעגל חדש, אך שונה במעט-הנקודה הזו היא גם הנקודה של האקראיות שאני מדבר עליה), מה שחשוב הוא לא התבנית של הפרשנות ולא התבנית של הפעולה אלא השינוי במעגליות, במחזוריות יתר של הספיראלה - זה האוטומאט, כשהספיראלה הופכת למעגל...או בגישתו של ג'אנגו - כשהמראות מופנות יותר מדי האחת לכיוון השניה...אז יש ''איבוד שליטה''... אני חושב שההבדל בין הארה, לבין ''הארת אגו'' היא בערך ההבדל בין לכוון את המראות האחת כלפי השניה (שזה אומר נתק מהאור - ומעגליות אינסופית שמשמרת את צורת המראה)-זה לפי דעתי מה שטובלי מתאר-כך שבמקום שטובלי יואר בתחושה שהוא חלק מהאחדות תחושת האחדות שלו היא אגואיסטית, כאילו הוא מכיל את היקום...(מיותר לציין למה זו טעות, ומיותר לציין למה התיאור הזה קוסם לאנשים מסויימים) ולעומת זאת הפנייה של המראות כלפי חוץ היא החזרת האור והיא ההארה ה-''נכונה''...יותר...כיוון שבה אתה הופך לחלק ממכלול, בעל עצמיות ויחוד (המראות עצמם)... בכל המקרים המראות שם, ואפקט המראה קיים ולא מתבטל בשום מקרה לדעתי - מה שאנחנו משנים הוא רק את היחס בין ''שתי'' המראות, ומשנים את ההחזרים...השינוי הזה יכול לנבוע רק מהבנה שהכל הוא החזרי מראות ולא המציאות עצמה...כל נקודה שבה אתה מכריז שאין יותר מראות היא הנקודה שבה אתה מאבד שליטה - זו דעתי! הבחירה החופשית היא לא תגובה למצב, היא יותר התעקשות ''טיפשית'' של ליצור מצב...האקראיות שאני מדבר עליה, נמצאת בטווח אפור בהווה, היא לא בחירה ללא קשר למציאות, היא בחירה ליצור מציאות הנקודה הזו של חוסר הפרדה בין רוח לחומר היא הכרח מבחינתי ועומדת בדיון פה בראש הסולם, כיוון שזו הנקודה שהאמת הופכת ל-''תודעה יוצרת מציאות'', לחוסר הבנה משווע של ''ריקות'' (שהיא למעשה ''מלאות'' - כמו שגם ג'אנגו אמר), ולסוגי ביטול עצמי פטאתי לרגלי ''מוארים'' למינהם שאמורים להוביל לאיזה ''גן-עדן'' נצחי...כל מה שיש לי לומר על זה הוא שמי שמחפש את זה נענה לאחד מהכוחות העיקריים של הקיום ומי שחושב שהוא הגיע לשם הגיע למקום הכי לא אמיתי שיש...על זה אמר בודהא שכדי להגיע לאותו מקום יש צורך לא לרצות להגיע אליו (ויש להוסיף על זה קריצה שובבה - זו האמת!) יום טוב הגב לתגובה זו          טוב         בן,  צפון,    09/10/07 18:33 אני אנסה להמשיך את הדיון הזה, אבל אני מוכרח לציין שאנלוגיית המראות לא כל כך ברורה לי, מה האנלוגייה? שהתודעה היא שתיי מראות שאחת מופנית החוצה ואחת חזרה וככה נוצר ההיזון החוזר? אם כן אז הבחירה החופשית היא רק בין להקרין את אור אלוהים או להקרין את אור האדם החוזר מאלוהים, היא בשום פנים ואופן לא ליצור אור. נראה לי שרוב הדיון הולך להתמקד בלנסות להסביר לי דברים, אז אני מציע לך לגשת אליו עם המון סבלנות :-) (כפי שאמרתי, לאחרונה, אני פשוט לא מבין שום דבר שיותר מסובך מלוגיקה פשוטה.) קודם כל, הרבה ממה שאמרת בפיסקאות הראשונות כתבתי בצורה שונה בתגובה ששלחתי לג'אנגו ושלא הופיעה. לגביי האין הפרדה בין חומר לרוח, אנחנו מסכימים וכבר אמרתי את זה כמה וכמה פעמים בעבר, אני רק לא אוהב את המסקנה שהפקתם שהכל זה תודעה אחת,מילולית. אתה יכול לצמצם את האינסטינקטים הראשוניים לאחד, הישרדות, את הריבוי אתה יכול לראות כ''מנגנון הישרדות עוקף מוות'', זאת אומרת שאחד ''שורד'' דרך חייהם של הצאצאים שלו, אפשר לראות את זה הכי מובהק אצל בעלי חיים שבעצם פעולת הריבוי נוגדים את ההישרדות האישית שלהם, או במילים אחרות, מתפגרים, בעצם הם ''רואים'' בצאצא שלהם כהמשך ישיר של חייהם. עכשיו, לגביי צפייה אובייקטיבית והפרדה בין פרשנות לפעולה, אתה צודק, אין כמעט הפרדה, פעולה היא דבר שנובע מהפרשנות ובהתאם לרצון, הבעייה מתחילה כשאתה מכניס את הרצון ההתחלתי לפרשנות, מה שגורם לך לפרש דברים בהתאם לרצון ולא בהתאם למציאות, כשבעצם הרצון היחידי שאתה אמור להכניס לפרשנות, הוא הרצון לפרש. ושלא נדבר על הכנסת גורם הפחד לפרשנות, שכשהוא עולה שום דבר לא הולך כמו שצריך ונתקלתי במספיק דוגמאות חיות בצבא לאנשים שמאבדים את יכולת החשיבה שלהם ונקלעים לפרשנויות שרחוקות שנות אור מהמציאות כשהפחד משתלט. זה לא אומר שאסור לפחד או לרצות שמשהו יקרה מסיטואצייה מסויימת, זה רק אומר שאסור ל-פחד או לרצון למשהו לפרשן בשבילך את הסיטואצייה. אם יש לך מספיק ביטחון ורצון חופשי, לא רצון לסיפוק הדימוי העצמי שבעיניי החברה, כנראה שרוב הפעולות שלך ייצרו מצבים ''חדשים'' אבל כ ת ג ו ב ה למשהו מסויים. כשבודהה מדבר על מה שהוא קורא נירוונה, או במילים אחרות, ראיית הדברים כהוויתם (זכור, סבל לדיברו נגרם מבורות) ואומר שהמצב שנגרם מההבנה (חוויתית ואינטלקטואלית ביחד) הזאת גורם לך לאושר אין סופי, הוא בעצם גורם לך לרצות את האושר האין סופי, לא לרצות לראות את הדברים כהוויתם, אין מה לעשות, יש דברים שיותר קורצים, אם בקריצות עסקינן. אגב, אני חושב שיש כאן חכמה ביצירת הפיתוי, ככה אנשים שלא היו מודעים לסבל שהם חווים ויוצרים (וזה יותר חשוב) מתחילים לסבול בגלל שהם שמעו על מצב של אושר אין-סופי ועצם התנועה למצב הזה יוצרת אצלהם סבל (כי זאת תשוקה לא מסופקת שיוצרת חסך) ואז אחריי שנים של תעייה ותיסכול הם ייפנו לחקירה עצמית אמיתית. (כזאת שאני עדיין לא יודע לעשות כמו שצריך.) לא הגבתי להכל ויש עוד כמה נקודות שנגעת בהם (ההתייחסות לשיחרור מההתניות הביולוגיות) אבל יותר מאוחר. הגב לתגובה זו              אולי ה-''אני המהותי''             מושון,    10/10/07 10:59 הוא חוסר פרשנות, או ליתר דיוק טשטוש המרווח הפנוי הפרשני, הוא מצוי בד''כ בזיהוי הרצונות והמניעים של האחר, של תודעה אחרת... בכל מצב נתון של מציאות יש מרווח פרשנותי ברור לחלוטין (אני חושב שהוא ברור לכולנו) ויש דברים שהם הרבה יותר ממשיים (כמו ברזל בראש-ומכאן ניתן גם להבין מדוע בזן נוהגים לתת בראש עם ברזל)...לרוב החומרי הוא פשוט והרגשי/חברתי/אנושי הוא מעורפל יותר (בדיוק מהסיבות שהזכרתי). כשאתה אולי מפסיק להכניס את הפחד או את הרצון לשלב של הפרשנות (או פשוט מודע להם, לא צריך לסלק כלום, גם אי אפשר לדעתי...) נוצר מצב שהרצון שלך מפסיק להיות תגובה אוטומטית לפרשנות מסויימת, נוצר מרווח פרשנותי שבו אתה יכול להפעיל את הרצון שלך, ללא בחירה ממשית באחת מהפרשנויות (הם שם, אתה פשוט לא מגיב אליהם כאילו הם המציאות עצמה) במרווח הזה ניתן להפעיל את הרצון החופשי כדי לבחור להגיב אחרת ללא בחירה בפרשנות - התוצאה היא הרחבת הטווח האפור, פתיחה לעוד אפשרויות, פשוט מכיוון שהמציאות מושפעת מהבחירה שלך והיא לא תמונה קבועה וסטטית שאתה צופה בה במנותק. מדהים לראות לפעמים פרשנויות של אנשים לאנשים אחרים ועד כמה אנשים נוטים לפרש את הכל בדיוק דרך ''מה הוא חושב עליי''...כשלמעשה הנ''ל חושב דווקא על מקום העבודה שלו...כל מה שדרוש בחיים הללו הוא יצירתיות, תבנית של שינוי תבניות ופתאום נוצר גידול בפרשנויות במרחב הפרשנותי בגוונים בין שחור ללבן בתוספת של צבעים וניואנסים רבים ומגוונים-איתם גודל גם הרצון החופשי והביטוי שלו. פחד אגב הוא אחד האויבים העיקריים, אבל רק פחד רגשי, פחד פיזי הוא פחד רצוי וחיובי ביותר, פחד ריגשי הוא ''העתקה'' של הפחד הביולוגי לרבדים בהם אין מוות, בהם הכי גרוע שיש הוא ''רגש שלילי''... והתגובות הם קיצוניות כאילו שמדובר בסכנת נפשות - בגלל זה הפחד העיקרי של אנשים בעולם הוא לנאום מול אנשים אחרים ובמקום השני המוות...מצחיק... יום טוב הגב לתגובה זו              אני רוצה להרחיב בקשר לחלק של המראות             מושון,    10/10/07 08:37 אבל לא נשאר הרבה זמן בכתבה הזאת, אני אשמח אם תרצה לכתוב לי ישירות לאי-מייל שלי mushom@gmail.com אם אתה מפחד מחשיפת זהויות (ע''פ האי-מייל), תפתח פשוט חשבון חדש ב gmail וכתוב לי יש פשוט גבול למדיום הזה הגב לתגובה זו 75.  ג'אנגו, איך שאני מבין את זה אתה יהוד, דתי מאמין (אולי איש קבלה)     רבי,    08/10/07 14:03 כי אתה מאמין בבריאה ובבורא עליון אשר אפשר לקרוא לו אלוהים ולהגיד שהניצוץ האלוהי קיים בכולם. כמו שאתה אומר התודעה שאלוהים מפיק/ברא/יצר נשברת וקיימת בכולם. לא ככה? הגב לתגובה זו          ממש לא קבליסט ולא דתי.         ג'אנגו,    08/10/07 16:23 אבל אני שמח שאתה אומר את זה, כי מה שאני עושה הוא נסיון לתאר את המציאות דרך משקפיים נייטראליות ככל שניתן ושלא דרך אף מסכת זהות מסורתית. ובאופן שבתקווה, יחזק כל אדם בדרכו מצד אחד ומצד שני יעזור ל''דרכים'' להבין אחת את השניה טוב יותר. התאור שלי את הבריאה אכן נוגע בנקודת מחלוקת רצינית, באופן שלכאורה מטה את הכף לטובת התיאורים מהמסורות המונותאיסטיות, שלעניות דעתי בהחלט נובעים מגדלות רוחנית עצומה שהייתה על הפלנטה שלנו בימי קדם, והאדם לא המציא את ''אלוהים'', אלא אלוהים התגלה לאדם ומתוקף ההתגלות הזו נולדו תיאוריו המגוונים והשלכותיהם, אבל שים לב שאני עדיין מדגיש את התיאור המסויים שלי בגדר תיאוריה אחת מיני כמה אפשריות. וזו נקודה חשובה כי היא מדגישה את זה שהמציאות האחת, האובייקטיבית, יכולה בנקל להתפרש בכמה אופנים שונים. הגב לתגובה זו              כן ולא, כי אתה יוצא מנקודת הנחה             רבי,    09/10/07 01:02 שיש בטוח מישהו/משהו בעל יכולות כלשהן שיכול לברוא/ליצור את העולם שאנחנו מכירים. ואולי כבר זה לא נכון, אתה מבין למה אני מתכוון? את הנחת היסוד שלך אפשר לפרש כל אחד דרך משקפיו, אבל אולי ההנחת יסוד שיש מישהו כל יכול שברא את העולם הזה כמו שאנחנו מכירים אותו יכולה להיות שגוייה. לא ככה? הגב לתגובה זו                  ממש לא, טייק 2                 ג'אנגו,    09/10/07 03:26 כי כמו שאמרתי, התיאור שלי את הבריאה כיצירה מודעת של ישות כלשהי היא רק אחת מני מספר תיאוריות אפשריות, לה כמובן יש את הנחות היסוד שלה ולתיאוריות האחרות יש את הנחות היסוד שלהן (ואני לא מתאר בפירוט את כולן בכל הודעה אלא רק את זו שאני ''נוטה'' אליה, מסיבות די מובנות (אני מקווה:))...אולי מישהו יקח את היוזמה לקבץ לנו כמה מהתיאוריות הקוסמולוגיות הבסיסיות? בכל אופן, התיאוריות, או האפשרויות הללו ''מתפצלות'' מהתיאור הכללי (מהדיונים הלא ממוצים עם מושון על המוחלט והסלעים והבלונים) בנקודות שבהן יש בו ''חורים'' או סימני שאלה. כלומר, יש לנו הסכמה מסויימת לגבי מהו הסך המוחלט, או האין-סוף. יש לנו הסכמה על מהי המציאות - נגזרת מסויימת מהמוחלט, שנמצאת בתוך ''גבולותיו'', או מוכלת בתוכו. אבל החור נמצא כרגע בשאלת המניע להתגשמות המציאות המסויימת (הנגזרת) שאנו עדים לה כרגע, וגרסת הבריאה כיצירה מודעת ומכוונת היא אחת מהן. (עד כאן אני מקווה שעניתי על שאלתך, וד''א היית יכול להבין את זה כבר מההודעה הקודמת שלי. אבל אני אנצל את ההזדמנות כדי להחיות את הדיון עם מושון, כך שאני ממשיך) והרעיון שיש ישות שמפעילה כוח יצירתי ש''גוזר'' את המציאות שלנו מתוך הסך המוחלט מעלה את השאלה האם הישות הזו (אלוהים) כלולה בתוך גבולות הסך המוחלט או שהיא חיצונית לו. מושון טוען שאלוהים הוא הסך המוחלט עצמו ומחוצה לו אין ולא יכול להיות כלום, בהגדרה. ואני אומר שהסך המוחלט הוא בסך הכל ''תופעה לוקאלית'', שכמובן כוללת את כל הבריאה ואותנו ואת המטריצה הלוגית שלנו ו''מחוצה'' לו יכולות להתקיים אין סוף מציאויות שלא קשורות בכלום למערכת הלוגית שאנו מכירים ולכן אי אפשר לדון עליהם או על כל דבר שנמצא מחוץ לבריאה שלנו אלא אך ורק על נקודת החיבור שלנו אל המציאות החיצונית לסך המוחלט והיא הבורא עצמו. מושון משיב על זה באומרו שאם יש ''אלוהים'' מחוץ לסך המוחלט שלנו , אזי הוא צריך להמצא בתוך מציאות כוללת יותר, קרי סך מוחלט חדש, ואני אומר שזאת השלכה חסרת תוקף של הלוגיקה האנושית אל מציאות שמחוץ לגבולותיה. נראה לי שאנחנו הולכים לשבור את שיא התגובות של הכתבה ''השיבו את הבנים''...:) הגב לתגובה זו          תגיד, אתה עובד בסופר-מרקט?  ל"ת          מושון,    08/10/07 16:12 הגב לתגובה זו 74.  אמיתי כתבת הרבה דברי אמת אבל...     אורן,    08/10/07 02:38 קח בחשבון שלמרות כל מאמציך ומוכנותך לראות את ''הכשלון'' לדעת באופן מוחלט ותמידי מי שאתה באמת - וכנותך ביחס לכל התהליכים הפנימיים והנטיות לשקרים עצמיים וכו - שבאיזה שהוא שלב מרכז האני נושר באמת, גם אם יכולות ההגדרה העצמית נותרות. השאר פתוח לאפשרות הזאת. ואגב השדה העוצמתי שחווים ליד ''המשוחררים'' מעיד על הבדל ביננו המחפשים, לבינם. הגב לתגובה זו 73.  אמיתי כתבת הרבה דברי אמת אבל...     אורן,    08/10/07 02:37 קח בחשבון שלמרות כל מאמציך ומוכנותך לראות את ''הכשלון'' לדעת באופן מוחלט ותמידי מי שאתה באמת - וכנותך ביחס לכל התהליכים הפנימיים והנטיות לשקרים עצמיים וכו - שבאיזה שהוא שלב מרכז האני נושר באמת, גם אם יכולות ההגדרה העצמית נותרות. השאר פתוח לאפשרות הזאת. ואגב השדה העוצמתי שחווים ליד ''המשוחררים'' מעיד על הבדל ביננו המחפשים, לבינם. הגב לתגובה זו 72.  ג'אנגו המשך מ-68: תודה אחי קראתי,הרהרתי וחשבתי ועוד כמה שאלות קטנות     שרון,    07/10/07 15:04 או בעצם אולי לא כל כך קטנות. 1. בראש ובראשונה הייתי רוצה לדעת האם לפי התיאוריה שלך על האמת יש דברים שעליי לעשות ודברים שאסור לי לעשות על מנת להיות יותר מאושר? על מנת לחוות התעוררות? על מנת שלבסוף אהיה מואר? האם יש דברים שאני צריך לעשות ויש דברים שאני צריך להמנע מהם בסגנון חיים שלי? הכוונה האם אני יכול להיות רוצח סידרתי ועדיין להתעורר? 2. האם אחרי ההארה חיי משתנים? אני יכול יותר לשלוט עליהם יותר? אני יכול להביא לחיי יותר אושר בצורה זו או אחרת (נגיד אני יודע איך לחסל את המינוס בבנק שלי)? ואולי השאלה הקשה מכל אבל הכי מעניינת (לפחות אותי) 3. אני מבין ממך שאתה מאמין שהתודעה האחת הזאת היא תוצר של אלוהים/בורא (כמו שתיארת פעם באחת התגובות, אנחנו חיים בתוך בלון גדול ואת הבלון מנפח אלוהים מבחוץ - הבנתי נכון?). שאלתי היא, מי ברא את אותו בורא? מתי הוא התחיל? האם אפשר לפגוש אותו או שרק את אותה התודעה שהוא יצר? אני מבין שלגבי 3 כבר רשמת שרק לשמורי הסוד יש את הפתרון, אבל אשמח לשמוע את דעתך בנושא. ושוב אני שואל שאלה ששאלתי מקודם אבל לא קיבלתי תשובה עלייה והיא מאד קריטית 4. האם יש משהו שביכולתי לעשות על מנת להתעורר? אם כן מהו אותו הדבר שעליי לעשות / לתרגל / לקרוא / ללמוד / לחכות לאוטובוס בתחנה (אם כן אז לאיזה קו? :) ) תודה רבה לך שאתה משתף אותנו בתבונות שלך שצברת ומקדיש מזמנך כדי לכתוב ולענות לי. תודה רבה שרון. הגב לתגובה זו          ג'אנגו, עוד שאלה אחת         שרון,    07/10/07 21:03 5. כתבת בתשובות למטה: ''והמסורות המיסטיות מספרות לנו גם על יתכנותה של רמת תודעה גבוהה יותר שהיא בגדר רמת תודעה אובייקטיבית (לא יודע עליה הרבה).'' מי אלו אותן מסורות מיסטיות שאתה מדבר עליהן? תודה הגב לתגובה זו          שרון, אתה מוציא שם רע לעקרבים :)  ל"ת          ע.ש,    07/10/07 18:35 הגב לתגובה זו              עקרבים? לא הבנתי... לא משנה.  ל"ת              שרון,    07/10/07 20:55 הגב לתגובה זו          שרון         בהנחה,    07/10/07 17:45 שקראת את ההקדמה לתגובות אז: 1. כן, כן, כן, כן, לא. 2. כן, כן, כן. 3. לא כל כך, אבא שלו, מזמן, קודם את התודעה ואם זה לא יספק אותך אז יש על מה לדבר. 4. כן, לתרגל / לקרוא / ללמוד / לחכות לאוטובוס בתחנה (כל תחנה) בהצלחה. הגב לתגובה זו              תודה למגיב, אבל אני באמת מעוניין ללמוד ולשמוע תשובות אמיתיות             שרון,    07/10/07 18:37 ולא סתם לשמוע תשובות קצרות של כן כן ולא שים לב שג'אנגו גם דואג להשקיע בתגובות שלו ולרשום תגובות מפורטות ומוסברות היטב כי באמת חשוב לו שאנשים יבינו ואולי זה יוכל לעזור להם בדרך, ואני מקבל את הרושם מהתגובות שלו שזה באמת חשוב לו. אז תודה לך אבל אחכה לתשובות של ג'אנגו בהצלחה גם לך. הגב לתגובה זו                  דוקא הפעם...                 ג'אנגו,    08/10/07 00:58 תאלץ להסתפק בתשובות הללו. שכן, קודם כל הן נכונות, ובנוסף, חשוב שאדם יתרגל ללעוס את הסטייק שלו בעצמו. אבל כמובן, אוסיף דגש או שניים שאני מוצא כרלוונטיים למסר שאני רוצה להעביר ויכולים לעזור לכולנו... יש משהו משכר, ביכולת שלנו לעסוק בעולם האמיתי ברמה תיאורטית ואינטלקטואלית. אנחנו יכולים לשבת עידן ועידנים ולדון בשאלות כגון איך נוצר אלוהים ומה הוא אכל לארוחת בוקר ואם התוכנית שלו מוצלחת או שכדאי לו לשכור מאמן אישי. אנחנו גם יכולים לשבת ולעשות רשימה של כל מה שצריך לעשות כדי להתפתח רוחנית בצורה הטובה ביותר...ולהיות מאוד מבסוטים מעצמנו. אבל כמו שכתבתי כבר באחת מההודעות הקודמות, הסיבה שאני משקיע הרבה מאמץ בלהסביר כל מיני עקרונות רעיוניים היא הנסיון לסלק ''שאלות מיותרות'' שבדרך כלל מהוות עבור האדם את אחד מהגורמים החזקים להסתובבות סביב הזנב של עצמו ולהמנע מהעבודה הרוחנית בפועל. חשוב מאוד להבין, שהעבודה הרוחנית בפועל היא עבודה קשה. והיא דורשת מאמץ רוחני (מודעות), נפשי (רגש, אגו, חסכים מהילדות:), פיזי וחומרי. המכשולים והכוחות שמתנגדים להליכה בכיוון הזה של מודעות, הן בתוכנו והן מחוצה לנו הם גדולים מאוד וקשה למצא הרבה נקודות על הדרך שהם מרפים מהרדיפה שלהם אותנו. אני לא ממליץ כאן על דרכים או על מסורות רוחניות כי אני מכיר בכך שלכל אדם יש את הדרך שמתאימה לו ושהוא מתחבר אליה ביותר, ואני בעיקר מעריך את המאמץ האנושי הכנה כשלעצמו, ואני מקווה שהדברים שאני כותב כאן יחזקו ויקרבו כל אדם לליבה של העבודה הרוחנית בכל דרך שהוא נמצא בה או ימצא לעצמו. ג'אנגו. הגב לתגובה זו                      תודה רבה, אני מבין אותך                     שרון,    08/10/07 08:46 ברור לי שאתה לא רוצה להגיד פה שום דרך שהיא (נניח, לך לבית כנסת, תקרא תורה, תלמד בודהיזם / הינודוהיזם, את הברית החדשה, תעשה יוגה לך לקרישנמורטי וכו...) ברור לי שכל דרך שלא תרשום תעלה מיד תגובות נחרצות, ציניות וסרקסטיות. מה גם שלכל אחד כמו שרשמת יש את הדרך ההתפתחותית שלו שמתאימה לו. וגם ברור מה שרשמת בהקדמה חלק ג' ואחרון (התפרסם רק לא מזמן) אבל עדיין, אני שואל האם אין כללי יסוד שמשותפים לכולם, האם אני יכול להרוג אנשים, להיות חרא של בן אדם ועדיין לחוות התעוררות? לפי איך שאני מבין אותך התעוררות קשורה ברמת מודעות גבוהה, אז כל עוד אני דואג לרמת המודעות שלי וצועד בדרך רוחנית כלשהי ומתרגל אותה אז אפשרי להיות רוצח שהוא מאד מאד מודע ולכן יחווה התעוררות? אתה מבין את הכיוון של השאלות שלי, זה פשוט בא מצורך של פחות איזה דרך מתאימה לי ויותר מכיוון שהאם כל דרך באשר היא (אפילו אחת רעה מאד) יכולה להביא להארה ? תודה יום טוב, שרון הגב לתגובה זו 71.  לג'אנגו: זרקו לך פה אתגר: ספר, אתר, טור, בלוג מה שתבחר.     OMG,    07/10/07 12:48 (בתגובה 68 של איילת). סדר העניינים יבוא גם עם השאלות של המתעניינים, שהרי על כמה מהן ענית כאן. אז מה אתה אומר? הגב לתגובה זו          תודה נשמות         ג'אנגו,    08/10/07 12:44 ספר זה עניין אחד...ואם מישהו רוצה לדסקס על זה אפשר לשלוח לי אימייל ל jangonrg@gmail.com לגבי כתיבת טור וכאלה, אני דוקא די מחבב את הפורמט הנוכחי , זה נראה לי כמו מערכת משומנת, יש את כותבי הכתבות עם העבודה המבורכת שלהם ויש את הקוראים, המגיבים ואנשי הצללים וכו', כל צד והחלק (הייעודי) שלו ביצירה של סצנת האינטרנט במיטבה. מה אתה אומר? :) הגב לתגובה זו 70.  נהנתי מאוד     דב,  גוש דן,    07/10/07 11:25 מאופן ותוכן הכתיבה ורציתי להעיר שהאגו נוגע בעיקר בחשיבה (חוכמה ,שכל) ומעל זאת יש את כוח הרצון שהוא מפעיל הגוף לפעמים אף נגד מציאות הפשוטה הנראית לעין מתוך חשיבה בידיעת השלילה (ז''א משהו בלתי נתפס אבל השכל מחייב שישנו לא בגלל שנתפס בשכל החיובי אלא כי חייב ליהיות כך כמו האמונה בה' בשלבים הראשונים אף שאיננו נתפס) ובזה צריך להתעלות ורובנו לרוב טועמים ונופלים תודה הגב לתגובה זו 69.  תגובה לשאלה של 41 לתגובה של 30 בקשר לשאלה של 8 על הכתבה משבוע שעבר     בועז.פ,    07/10/07 00:08 כן, אבל לא מדוייק. הגב לתגובה זו          לא מדויק?         :),    07/10/07 07:09 הם כולם מדברים על אותו דבר רק במושגים שונים, חוץ מ-30 ו-41. אם אתה לא מאמין, קרא המשך לתגובה 66 משבוע הבא. הגב לתגובה זו              לא לפי פירוש רש''י, למרות שהנטייה שלי ללכת עם הרמב''ן במקרה זה  ל"ת              בועז.פ,    07/10/07 14:24 הגב לתגובה זו                  גם אני הלכתי עם הרמב''ן למרות הנטייה שלי                 :),    07/10/07 17:13 שמע, היה מפתיע לפי כל פירוש.... הגב לתגובה זו 68.  ג'אנגו, קראתי את ההסבר שלך לאמת/מציאות אבל עדיין יש לי המון שאלות     שרון,    06/10/07 21:03 קראתי גם בכתבה של ההיא שקיבלה הארה בתחנת אוטובוס וגם כאן כמה תיאורים שלך לגבי המציאות/האמת של המציאות ויש לי עדיין כמה שאלות (את האמת הרבה שאלות) ואולי ענית כבר על השאלות שאשאל בכתבות אחרות אז סליחה מראש (אתה מוזמן להפנות אותי לאותן תגובות - אני אקרא בשמחה) קודם כל מה שהבנתי הוא, שיש תודעה אחת, והיא (כמו קרן אור) נשברת בין כל בני האדם וכל אחד רואה את עצמו עם תודעה אישית ועצמית משלו נפרדת משאר האנשים בעולם, אך יבוא לו יום שאותו אדם יחווה התעוררות או הארה ויראה בעצם את אותה התודעה האחת אשר נשברה לה בין כל בני האדם וע''י כך יבין שהוא בעצם לא נפרד משאר בני האדם ויתחיל להסתכל על המציאות אחרת. מקווה שעד כה הבנתי נכון וזה באמת מה שהתכוונת? וכאן נשארו לי כמה שאלות פתוחות (ושוב סליחה אם כבר כתבת עליהם תשובה בעבר) 1. התודעה נשברת רק לבני אדם או גם לשאר היצורים החיים בעלי תודעה? 2. מתי אותו רגע שבו נפגשים עם התודעה מגיע? האם צריך לעשות משהו לפני ? יוגה/ספורט? מדיטציה? לחכות לאוטובוס בתחנה? :) לקרוא ספרים לשמוע מוסיקה? לקחת סמים/פטריות? להיות עם מורה וללמוד ממנו או פשוט לא לחכות וזה יגיע? 3. האם לכולם מובטח לחוות את התעוררות הזאת עם התודעה האחת? אם לא, מדוע לא? במה זה תלוי? עכשיו שאלות קצת יותר קשות שמטרידות אותי כי הן מאד קיומיות ובסיסיות (מקווה שאני לא מעמיס) 4. מהי אותה תודעה אחת? מי יצר/ברא אותה? מה היה לפנייה? מתי היא התחילה? האם היא תגמר? 5. האם אותו אדם שהתעורר אפשר לקרוא לו מואר או שמואר זה משהו אחר? 6. מה מרגיש אותו מואר אחרי ההארה? האם הוא רואה עכשיו דברים אחרת? האם הוא חוזר להיות אותו בן אדם (אני מניח שכן כי כתבת פה שהאגו לא נעלם לבן אדם המואר), אז מה כן משתנה לזה שהתעורר? 7. האם אותו מואר לא ימות? אם הוא כן מת אז האם הוא הולך למקום אחר אחרי המוות משאר האנשים שלא פגשו את התודעה האחת? האם יש משהו בכלל אחרי המוות ע''פ האמת האולטימטיבית? 8. איך אנחנו (בני האדם) התחלנו בכלל? למה התודעה צריכה אותנו כדי להשבר ולהתבטא? מאיפה באנו? מתי התחלנו? מי ברא/יצר אותנו? 9. מהי אותה חוקיות (אם בכלל) של התודעה שנשברת על בני האדם.. הכוונה למה לאחד יש המון כסף ולי לא :)? למה אחר חולה מאד ואחר בריא מאד, למה אחד כן יראה את האמת ויתעורר ואחר לא? צר לי כל כל ההפגזה של שאלות, אבל זרקת לאויר תיאוריה מאד מעניינת על המציאות (אתה מדבר גם בביטחון רב כאילו אתה יודע על מה מדובר) ואני מרגיש שזה נכון מה שאתה מתאר ובגלל זה השאלות האלו ואשמח מאד מאד לקבל עליהן תשובה כי אני מחפש את התשובה מאז שאני זוכר את עצמי. הגב לתגובה זו          הקדמה לתשובות - חלק ב'         ג'אנגו,    07/10/07 11:22 בין היתר, אובייקטיבית, התהליך יכול להפסק מאיזושהי סיבה, או שהוא יכול להגשים הרבה מעבר להערכות המוקדמות...כמעט כל האפשרויות פתוחות. ככה בנוי העולם שלנו, והמשמעות של זה היא שהעולם עצמו הוא ''שאלה'' !. ואין שום גורל מוחלט וכולל שקבוע מראש ואין שום (!) תודעה שיודעת סופית ובאופן מוחלט איך יתנהלו העניינים בפועל. ואז, כשאדם מבין את זה באמת ומכיר את זה (לא רק תיאורטית), או אם יש כמה אנשים כאלו, הם חיים את החיים שלהם בעצם כ'שותפים יוצרים ואחראיים'. בדיוק כמו צוות של אנשים שיוצאים למשימה וההצלחה של המשימה תלויה בהתקיימותם של כל התנאים שדרושים להצלחתה ולכל אחד מאנשי הצוות (ולא רק להם) יש אחריות של ממש בהצלחת המשימה. אז את כל הסיפור הזה אני מספר כדי שיהיה ברור שעל חלק מהשאלות ששאלת יש תשובות של ממש ועל חלקן יש תשובות שהן בגדר שאלה בפני עצמה...וזו בעצם השאלה החיה של החיים והבריאה בכללותה. וזה הדבר שבעיניי הכי חשוב להבין ובגלל זה אני משקיע בכך את מאמצי. התפיסה הבסיסית שלי אומרת שבקרב האנושות יש הרבה שאלות שהן בגדר ''מיותרות'', או שיש עליהן תשובות שניתן ואולי רצוי לדעת אותן, כדי שנוכל להתפנות באמת לשאלות הקיום האמיתיות שהתשובות עליהן ינתנו אך ורק תוך כדי מהלך החיים שלנו והאופן שבו נחייה אותם...אנחנו בעצם נגשים את התשובות לשאלות הללו בהוויתנו. או במטאפורה קיצורית...אם אדם שואל את עצמו ''מה יהיה איתי?'', אז התשובה על השאלה הזו היא ''יהיה איתך מה שתעשה עם עצמך.'', אבל במקום לעשות עם עצמנו משהו אז אנחנו יושבים כל היום ושואלים...מה יהיה איתי, מה יהיה איתי מה יהיה איתי? תחת איזו תקווה שנדע את התשובה לשאלה הזאת מראש...ואז בקיצור, לא נהיה איתנו כלום :) אז מתוך ההבנה הזו...שהחיים הם בעצם שאלה...אני אגש לענות בקצרה מרובה על סדרת השאלות שהצבת. (בהודעה נפרדת) הגב לתגובה זו          הקדמה לתשובות - חלק א'         ג'אנגו,    07/10/07 11:18 אחלה שאלות שרון.... ואני אפילו אענה לך את התשובות שלי עליהן בקצרה, אבל לפני כן אני רוצה להבהיר את הדבר שהכי חשוב לדעתי להבין והוא אשליית הודאות. אני יודע את זה על עצמי ומזהיוי של התופעה הזו אצל אחרים...באיזשהו מקום עמוק מאוד, אנחנו מחפשים או רוצים להגיע בחיים ל''מקום'' של ודאות...ובדרך כלל זה גם אחד המניעים החזקים שגורמים לאדם לרצות לפענח את סוד הקיום, כדי להשתחרר מעולה המשסע של חוסר הודאות בחייו...ובקיצור, אנחנו רוצים ''לדעת הכל'' ומראש, פשוט כדי שנוכל לשקלל את צעדינו בבטחה, זה הכי הגיוני בעולם...אז למה העולם והחיים שלנו צריכים להיות כל כך מסתוריים ומתעתעים??? אם חפצה נפשי בשוקולד למשל, אז אני רוצה ללכת לחנות, לשלם למוכר את מה שצריך לשלם ולקבל בדיוק את השוקולד שרציתי. ככה החיים שאנחנו מכירים עובדים, או מנסים לעבוד. אבל איזה מצב נוראי זה כאשר אני רוצה ''באמת'' שוקולד והולך למוכר ומשלם מה שצריך לשלם אבל אני לא יודע מה אני באמת אקבל...ופתאום, במקום שוקולד אני מקבל מסטיק בזוקה...זה לא יעלה על הדעת נכון?...אז אני אומר שמהסיבה הזו ומהתפיסה הזו רוב האנשים ניגשים לשאלות הגדולות של העולם והקיום והם רוצים לדעת איך התחילו החיים, מה החוקים שלהם ומה יקרה אחרי המוות. עכשיו תוסיף לזה תיאורים שמגיעים אלינו מהמסורות המיסטיות שמספרות על מצבי תודעה של ידיעת כל, עבר, הווה ועתיד והמיינד שלנו תופר לנו אמונה על העולם, כאילו כל סיפור החיים שלנו כבר כתוב מראש, ושאפילו יש איזו תודעה שיודעת בדיוק את הסיפור ה''פרטי'' שלנו ורק אנחנו הקטנים והמפוחדים לא יודעים אותו...אז מתעורר בנו דחף גדול לחשוף אותו. אז העניין הוא, שהחיים באמת הם לא כמו ללכת למכולת ולקנות שוקולד, אלא הם יותר כמו לצייר ציור או להתחיל איזה פרוייקט של הקמת חברה וכן הלאה. אתה מתחיל אותו עם כוונות מסויימות, אבל הם לא בהכרח מוגדרות לחלוטין (כמו בסיטואציה של השוקולד) והרבה דברים יכולים לקרות בתהליך... הגב לתגובה זו              הקדמה - חלק ג' ואחרון             ג'אנגו,    07/10/07 19:26 .....או במטאפורה קיצורית...אם אדם שואל את עצמו ''מה יהיה איתי?'', אז התשובה על השאלה הזו היא ''יהיה איתך מה שתעשה עם עצמך.'' אבל במקום לעשות עם עצמנו משהו אז אנחנו יושבים כל היום ושואלים...מה יהיה איתי, מה יהיה איתי מה יהיה איתי?...ואז בקיצור לא נהיה איתנו כלום :) אז מתוך ההבנה הזו...שהחיים הם בעצם שאלה...אני אגש לענות בקצרה על סדרת השאלות שהצבת. (בהודעה נפרדת) הגב לתגובה זו              הקדמה - חלק ב'             ג'אנגו,    07/10/07 19:25 בין היתר, אובייקטיבית, הוא יכול להפסק מאיזושהי סיבה, או שהוא יכול להגשים הרבה מעבר להערכות המוקדמות...כמעט כל האפשרויות פתוחות. ככה בנוי העולם שלנו, והמשמעות של זה היא שהעולם עצמו הוא ''שאלה'' ואין שום גורל מוחלט וכולל שקבוע מראש ואין שום (!) תודעה שיודעת סופית ובאופן מוחלט איך יתנהלו העניינים בפועל. ואז, כשאדם מבין את זה באמת ומכיר את זה (לא רק תיאורטית), או אם יש כמה אנשים כאלו, הם חיים את החיים שלהם בעצם כ'שותפים יוצרים ואחראיים'. בדיוק כמו צוות של אנשים שיוצאים למשימה וההצלחה של המשימה תלויה בהתקיימותם של כל התנאים שדרושים להצלחתה ולכל אחד מאנשי הצוות (ולא רק להם) יש אחריות של ממש בהצלחת המשימה. אז את כל הסיפור הזה אני מספר כדי שיהיה ברור שהשאלות שעל חלק מהשאלות ששאלת יש תשובות של ממש ועל חלקן יש תשובות שהן בגדר שאלה בפני עצמם...וזו בעצם השאלה החיה של החיים והבריאה בכללותה. וזה הדבר שבעיניי הכי חשוב להבין ובגלל זה אני משקיע בכך את מאמצי. התפיסה הבסיסית שלי אומרת שבקרב האנושות יש הרבה שאלות שהן בגדר ''מיותרות'', או שיש עליהן תשובות שניתן ואולי רצוי לדעת אותן, כדי שנוכל להתפנות באמת לשאלות הקיום האמיתיות שהתשובות עליהן ינתנו אך ורק תוך כדי מהלך החיים שלנו והאופן שבו נחייה אותם...אנחנו בעצם נגשים את השאלות הללו בהוויתנו. (יש עוד המשך להקדמה....גיז'ס) הגב לתגובה זו              הקדמה לתשובות - חלק ב'             ג'אנגו,    07/10/07 16:05 בין היתר, אובייקטיבית, התהליך יכול להפסק מאיזושהי סיבה, או שהוא יכול להגשים הרבה מעבר להערכות המוקדמות...כמעט כל האפשרויות פתוחות. ככה בנוי העולם שלנו, והמשמעות של זה היא שהעולם עצמו הוא ''שאלה'' ואין שום גורל מוחלט וכולל שקבוע מראש ואין שום (!) תודעה שיודעת סופית ובאופן מוחלט איך יתנהלו העניינים בפועל. ואז, כשאדם מבין את זה באמת ומכיר את זה (לא רק תיאורטית), או אם יש כמה אנשים כאלו, הם חיים את החיים שלהם בעצם כ'שותפים יוצרים ואחראיים'. בדיוק כמו צוות של אנשים שיוצאים למשימה וההצלחה של המשימה תלויה בהתקיימותם של כל התנאים שדרושים להצלחתה ולכל אחד מאנשי הצוות (ולא רק להם) יש אחריות של ממש בהצלחת המשימה. אז את כל הסיפור הזה אני מספר כדי שיהיה ברור שעל חלק משהשאלות יש תשובות של ממש ועל חלקן יש תשובות שהן בגדר שאלה בפני עצמה...וזו בעצם השאלה החיה של החיים והבריאה בכללותה. וזה הדבר שבעיניי הכי חשוב להבין ובגלל זה אני משקיע בכך את מאמצי. התפיסה הבסיסית שלי אומרת שבקרב האנושות יש הרבה שאלות שהן בגדר ''מיותרות'', או שיש עליהן תשובות שניתן ואולי רצוי לדעת אותן, כדי שנוכל להתפנות באמת לשאלות הקיום האמיתיות שהתשובות עליהן ינתנו אך ורק תוך כדי מהלך החיים שלנו והאופן שבו נחייה אותם...אנחנו בעצם נגשים את השאלות הללו בהוויתנו. אז מתוך ההבנה הזו...שהחיים הם בעצם שאלה...אני אגש לענות בקצרה על סדרת השאלות שהצבת. (בהודעות הבאות) הגב לתגובה זו              אתה רואה?             איילת,  לג'אנגו,    07/10/07 12:24 אתה אפילו כותב הקדמות לתגובות. עוד מעט תכתוב גם הקדשות לתגובות, סוף דבר לתגובות, ואולי אפילו ''גב התגובה''. הספר שלך זועקורא לך לכתוב אותו. הגב לתגובה זו          המשך תשובות         ג'אנגו,    07/10/07 03:47 5. שפת הניו-אייג' הרגילה לא מבדילה בין רמות התודעה השונות, באופן כזה שהיא מכנה בתואר 'מואר' גם אדם ש''רק'' התעורר. מבחינת הפירוש המילולי אדם שהתעורר הוא בהחלט מואר, הוא מואר באור התודעה, אבל רק המציאות האישית שלו מוארת בה, כלומר הוא מודע לעצמו (לאדם שהוא) אבל הוא לא מודע באותו אופן לאנדים אחרים או לסובב אותו. כך שמבחינה מילולית אין כאן טעות, גם אדם שהתעורר הוא מואר, אבל יש גם דרגות גבוהות יותר ל'הארה' מאשר ההתעוררות. 6. מה הוא מרגיש זה כמו לשאול מהו טעם של תפוח?, אבל יש בנמצא לא מעט תיאורים של מוארים שמתארים את חוויתם כך שניתן מבחינתך לקבל איזשהו מושג תיאורטי על כך, אבל רק תזכור שזה שקול לספר של הפרופסור על התפוח. אפשר לכתוב ספר עב כרס במיוחד שעוסק רק בתיאור המאפיינים החדשים של זה שהתעורר, אבל בגדול הם מתחלקים לכמה קטגוריות: - זהותו העצמית משתנה לגמרי, הוא כמו אדם שהתעורר משינה עמוקה. - מודעות למקור שממנו הוא ''נובע'' - מודעות להוויה הארצית שלו (גוף, רגש, מחשבה, סביבה) אז מבחינה פיסית ומבחינת המרכיבים של המואר כקומפלקס פסיכופיזי לא השתנה הרבה אחרי ההתעוררות מלבד זאת שעד ההתעוררות המושג שהיה לו על עצמו היה בעיקר מושג תיאורטי קלוש ומלא בדמיונות ואמונות שוא, ואילו אחריה הוא מודע לעצמו באופן ישיר (כמו הטעם של התפוח בפה). 7. הגורל של התודעה ידוע לנו (היה הייתה ''תמיד'' ותישאר תמיד. הגורל של הגוף הפיסי וצורת הקיום הפיסית גם ידוע לנו...הוא יתפרק במוקדם או במאוחר. השאלה שנשאלת היא האם יכול להיות שבתהליך הקיום מתגבשת לה באדם איזושהי ''ממשות ביניים'' שמחברת ומקשרת בין התודעה לחומר אשר עבורה יכול להיות גורל נוסף, קרי המשך קיום שלאחר מותו של הגוף הפיסי. יש כמה תיאוריות בנושא הזה שאתה בטח מכיר כגון גלגולי נשמה ו/או מעבר למציאות אחרת בין אם בתוך ''גבולות'' הבריאה או מחוצה לה. 8. לפי דעתי האדם נוצר כתוצאה של שילוב של חוקי האבולוציה והתערבות מכוונת. הסיבה לבריאה ''עדיין'' נצורה בידי הבורא ו''אנשי סודו''. 9. לחוקי החומר יש משקל רב בעולם שלנו, מהבחינה הזו שאם אדם כלשהו יתפוס שליטה באופן עצמאי על משאבים רבים אז הם יהיו ברשותו. ועל פי ''מכאניקת הכוחות'' הזו של עולם החומר מתפלגים להם המשאבים הכלליים, לכאורה בלי שום ''צדק אובייקטיבי'', אבל רק לכאורה כי יש איזון מסויים שחייב להשמר כל הזמן והמערכת כל הזמן מאזנת את עצמה (בין אם זה במלחמות, או מפולות בורסה או כל תופעה אחרת בשדה המשחק של עולם החומר). בשורה התחתונה אפשר לומר שאופי האיזון נשמר בהתאם לרמה הממוצעת של המוסר האנושי. כי מטבע הדברים כל זמן שיש גנבים בעולם, אי אפשר לתת לכסף להסתובב סתם ברחובות ושכל אחד ישתמש לפי צרכיו, וזה לא משנה אם במקביל ל''גנבים'' יש גם אנשים נאורים מאוד. חוקי האיזון הכללי מכתיבים לכולם מציאות כללית מסויימת. אבל זה דבר מבורך ויש מאחוריו הרבה תבונה...כי בפועל זה מכתיב שהצמיחה חייבת להיות כוללת ולא רק שחלק אחד מהקומפלקס יתפתח באופן לא פרופורציונאלי למכלול. תקרא לזה שותפות גורל, או שעדיף להסתכל על זה במושגים של האחדות של הקיים. ומהבחינה הזו גם כדאי להסתכל על הגורלות הפרטיים...שכן מן הסתם הרעיון שפלוני יתעורר או יזכה לחבור לתודעה ואילו אלמוני ''לא יזכה'' לכך נתפס בעיניינו כחוסר הצדק בהתגלמותו וקשה לנו להשלים עם רעיון שכזה, גם כשלעצמו ובמיוחד כאשר מדובר בקרובים לנו בגוף ובנפש...אז העניין הוא שבאופן אולי לא נתפס, אם פלוני ''התעורר'' גם אלמוני שלא התעורר (או לא יתעורר) בפועל ''נהנה'' מכך. אז הסר דאגה מליבך, כולנו אחד בסופו של דבר. (שיהיה...יצאה לי סיומת ניו-אייג'ית לסדרת ההודעות הזו :) ג'אנגו. הגב לתגובה זו              אם לא ספר             גולן,  ניו יורק,    07/10/07 10:52 אז למה לא תכתוב פה איזה טור שבועי או חודשי? קח שאלות ותגובות של כותבים ותסכם נושא אחר כל פעם. הגב לתגובה זו              יופי-יופי ג'אנגו             איילת,    07/10/07 09:54 נא לכתוב ספר מיד, ושום תירוצים על תנאי חיים לא מתקבלים! (מוכנה לעזור) למה אתה מחכה? אולי בגלגול הבא לא תקבל כשרון כתיבה? תכתוב, אני רצינית איתך :- ן (זה אמור להיות פרצוף רציני) :) הגב לתגובה זו                  איילת מזמן לא ראינו לך                 גולן,  ניו יורק,    07/10/07 10:53 שלחתי, שלחתי, כתבתי, כתבתי, חיכיתי, חיכיתי ומי לא בא? מיכאל... הגב לתגובה זו                      אני יודעת, מותק                     איילת,  לגולן,    07/10/07 12:15 סליחה, אני כבר מראה לך, אני מקווה שתסלח לאישה הנתונה במצבי רוח מתחלפים חדשות לבקרים. הגב לתגובה זו                          טוב איילת, אני עדיין גבר                         גולן,  ניו יורק,    07/10/07 23:21 וכאשר מראים לגבר אז הוא תמיד סולח שלא לדבר על שוכח... הגב לתגובה זו              תודה רבה וכמובן שיש לי עוד הרבה שאלות             שרון,    07/10/07 08:39 אנסה קודם לחשוב קצת על הדברים שכתבת ולהרהר בהם, אחזור יותר מאוחר היום עם שאלות נוספות מקווה שזה בסדר תודה הגב לתגובה זו                  רגע                 ג'אנגו,    07/10/07 09:35 לפני שכתבתי את התשובות כתבתי הודעה נוספת עם הקדמה אבל היא כנראה נתקעה בצנרת של אנארג'י... אני ממליץ לך לחכות עם שאלות נוספות עד שההודעה ההיא תשוחרר ושתקרא אותה. הגב לתגובה זו          תשובות         ג'אנגו,    06/10/07 23:52 1. התודעה נשברת לתוך כל מה שקיים, כל רמת קיום מקבלת ממנה רק דרגה מסויימת בהתאם למידת ההתפתחות שלה....כאשר באדם היא יכולה להגיע לרמה הגבוהה ביותר של ידיעת עצמה, אבל כמו שאנחנו מכירים יש אנשים ברמות תודעה מגוונות ביותר. 2. הרגע שבו מתרחשת ההתעוררות הוא הרגע שבו כל התנאים להתעוררות מתקיימים, והתנאים הם מגוונים וחלק מהם דורשים מודעות וכוונה כך שעל פי רוב זה לא קורה באופן ''ספונטני'' ומקרי. למרות שההבנה של רובנו את סיפורי ההארה המצויים היא חלקית מכדי להכיר ולהבין את מכלול הסיבות והתנאים המלא שהתקיים בכל מקרה ומקרה כך שברמה הלוגית הרגילה לא ניתן למצא בהם איזושהי חוקיות מספקת. 3. באופן עקרוני ההתעוררות הזו מובטחת לכולם ברמת האפשרות הפוטנציאלית. יכול להיות שבאופן אובייקטיבי לא קיימת האפשרות שכולם יתעוררו בבת אחת או בכלל. בקנה מידה הגלובלי זה קשור למאזן האנרגטי הכולל, שההבנה של רובנו (כולל שלי) בו היא מזערית אם בכלל, ובקנה מידה הפרטי ההתעוררות תלויה בהתקיימות כל התנאים...וברור שכל מקרה לגופו. 4. לגבי השאלה הזו, התשובה היא כמובן אחת (כלומר לא יתכנו שתי תשובות שונות לה מבחינה אובייקטיבית) אבל ההבנה ''שלנו'' לא גבוהה עדי כדי לדעת אותה באופן מוחלט כך שעדיין ישנן מספר אפשרויות שיכולות להתאים עקרונית לרמת ההבנה שלנו (תיאוריות) והתיאוריה שמתאימה ביותר לרמת ההתנסות שלי היא: התודעה האחת הזו היא אספקט של הבורא, והבורא יצר אותה. לשם המחשה, בוא נאמר שאתה הוא הבורא...ואתה מתחיל עכשיו להפיק את הצליל 'אההההה....' ואתה ממשיך בכך באופן רציף. הצליל הזה שאתה מפיק שקול באופן יחסי (בעקרון) לתודעה הזו...וכל היקום מתקיים ומתרחש בתוך הצליל הזה...כולל הזמן וכל מה שאנחנו מכירים, בעצם הזמן התחיל כשהבורא התחיל את הבריאה. לפני הבריאה (הצליל) היה ''רק'' הבורא. היא תיגמר בהתאם למטרותיו ו/או שיקוליו וניעיו של הבורא...הבריאה תלויה בבורא לחלוטין, בדיוק כמו שהצליל שאתה מפיק מגרונך תלוי בך. ואם היא תסתיים, אז בדיוק על אותו עקרון של הדימוי שלנו, יסתיים לו הצליל, כלומר, כל הבריאה תעלם ''כלא הייתה''. (אבל בוא לא נזלזל בכוונותיו ונחישותו של הבורא ;) 5. יש כמה דרגות של הארה, שנובעות מכך שהאור שמשתלשל מהבורא (התודעה הטהורה שהוא מפיק) עובר כמה וכמה ''נקודות ביניים'' עד שהוא מגיע לרמה של החיים האורגניים ובני האדם, ותודעת האדם יכולה ''לטפס'' במעלה סולם הרמות הזה. הדרגה הראשונה היא ההתעוררות, שהיא עדיין בגדר רמת תודעה סובייקטיבית אבל בה כבר נוצר ''קשר ישיר'' עם מקור התודעה (כל השתברויות האור הבסיסיות שמתרחשות באורגניזם מתבטלות), והמסורות המיסטיות מספרות לנו גם על יתכנותה של רמת תודעה גבוהה יותר שהיא בגדר רמת תודעה אובייקטיבית (לא יודע עליה הרבה). אני צריך לסיים בשלב הזה, אמשיך מאוחר יותר, ותרגישו חופשי להמשיך את הדיון ולא לחכות שאמשיך (אם בא לכם:) האמת שהייתי שמח להתיישב ולכתוב ספר של ממש שמסביר בשפה פשוטה וישירה את כל הנקודות הללו, אלא שתנאי החיים שלי כרגע לא מאפשרים את זה. ג'אנגו. הגב לתגובה זו          שרון, מה שיש לך         לא ג'אנגו,    06/10/07 21:32 זה לא המון שאלות, אלא רצון לקבל את כל התורה על רגל אחת. ואם היית מקבל את התשובות ללכאורה שאלות שלך, לא היו לך יותר שאלות? היית נירגע? כל החיים שלך אתה מחפש ופעם ראשונה אתה ניפגש עם ''התאוריה'' הזו (של ג'אנגו :)) ? אם כן, כדאי שתפסיק לחפש. זה לא בשבילך. לך שב באיזה תחנת אוטובוס יותר עדיף. הגב לתגובה זו              תודה אבל בכל זאת אשמח לשמוע את תשובותיו של ג'אנגו             שרון,    07/10/07 00:14 אני מבין שיש פה הרבה שלא מחבבים אותו יותר מידי אבל אני כן מתחבר להרבה מהדברים שלו ולכן הייתי רוצה לשמוע ממנו מה הוא חושב. ברור ששמעתי תיאוריות רבות במהלך השנים שאני מחפש אבל הפעם קיבלתי את הרושם שג'אנגו גם יודע על מה הוא מדבר מתוך חוויה. אני יודע שכל השאלות שיש לי זה בעצם כל התורה אבל עדיין אשמח לכל תשובה שהוא יוכל לספק, אותי באופן אישי זה מאד מעניין ואם אותך לא אז אתה מוזמן לא לקרוא את התשובה של ג'אנגו. תודה לך בכל אופן על ההצעה. הגב לתגובה זו 67.  לג'אנגו - המשך מ- 59     שיר,    06/10/07 11:19 תודה לך על ההמלצות הקטנות כמו גם על ההמלצה ללכת בדרך שלי שמתאימה לי. אני בהחלט הולכת בדרך שלי ומתכוונת להמשיך לעשות כך פשוט אני מאמינה שאני חייבת מורה, אי אפשר בלי מורה טוב שעבר את הדרך ויודע מה אני אמורה לעבור. (ככה אני חושבת לפחות). תודה של השלושה טיפים שרשמת, אני הרמתי גבה על הטיפ השני :) אני הייתי בטוחה שאתה לא מאמין בכל הבודהיזם והלימוד שלו על ריקות (לפחות כך הבנתי מהתגובות שכתבת פה). תודה רבה, ממשיכה לצעוד בדרכי שלי. שבת שלום. הגב לתגובה זו          גאנג'ו - ד''ש לנאדים אסלאם ושבוע טוב  ל"ת          dm,    06/10/07 18:50 הגב לתגובה זו 66.  לג'אנגו, ''אחי אחי'' מ58     מופלטה,    06/10/07 06:23 באמת אחרי שכתבתי את התגובה ייסר אותי מצפוני שאולי הרמתי ידיים מהר מדי. שאולי, אחרי הכול, אתה לא מקרה כזה אבוד. ואז החמאת למגיב מס' 9 אצל האנונימי והמסת לי את האגו. ושוב ייסורי המצפון... לכן, אני חוזר לסשן נוסף :) הגב לתגובה זו 65.  אין צורך לחסל את האגו     תגובה מניסיון,    05/10/07 23:56 אבל יש לתרום לדימוי חיובי שלו. במקום אגו המסתכל על עצמו כחסר אחריות, טיפש, ילדותי, ומנותק מהראוי להיות, שיהיה דימוי של אגו שהוא ההפך מכל הדברים האלו. ולתרום לזה על ידי התבוננות ובחינה עצמית, וניסיון לפעול על פי מה שראוי. הכל מתחיל מאיך שהאדם רואה את עצמו. כל עוד הוא תלוי במבט המחזיר של הזולת זה לעולם יחטא לאמת הפנימית שלו, כי בעיני הזולת הוא לעולם יהיה האובייקט (כך שהאדם יהפוך את עצמו, לאובייקט בפני עצמו). הוא לא יהיה האמת העכשווית וחסרת הפשרות, שהאדם מרגיש בינו לבין עצמו. הגב לתגובה זו          ניואנסים         דחילו ורחימו,    06/10/07 04:54 נכון, כי האמת הזאת מורכבת מכל כך הרבה ניואנסים, ששום תודעה אחרת אינה יכולה להיות מודעת אליהם ולדעת אותם. וכל ניואנס כזה יכול לעשות הבדל גדול מאוד כשהמדובר באינטרפרטציות הרלוונטיות לחיים עצמם, שבה בעת הם נצפים על ידי תודעה נוספת (כייצוג של אחת מיני רבות), שנקודת המבט שלה על המציאות ועל האירועים מורכבת מאינספור ניואנסים. וכך עד אינסוף. כאשר אוחזים בהשקפה כזאת על המציאות, מתייחסים לאחר בדחילו ורחימו. הגב לתגובה זו              גבול             תוספת,    06/10/07 05:57 על מנת לא לתת יד למצבים שבהם נעשה חיפצון שלך או של אחרים, מן הראוי לשרטט גבולות.זאת ניתן לעשות מתוך שיקול דעת באשר להשפעה המיטיבה שיכולה להיות לך על האחר בנסיבות מסוימות, ומתוך החלטה על איכות החיים שאת/ה רוצה בה עבור עצמך. הגב לתגובה זו 64.  תגובה מהתנסותי     יוסי,  מרכז,    05/10/07 22:29 אני תופס את האגו כך שלמעשה הוא מכיל את כל דפוסי המחשבה שלי (כמובן אלו דפוסים מגבילים). בעצם האגו הוא כל מה שאני לא בכלל. מכאן שחיסול האגו הוא הכרח מתמיד, לא בשביל להגיע ''להארה'', אלא כדי לשפר את איכות החיים שלי. ואכן מאז שאני עוסק בכך, חיי משתפרים מדי יום בדרך מדהימה. נכון שהעבודה אף פעם לא נגמרת, אך השיפור באיכות החיים, מביא איתו ברכה גדולה עבורי ועבור האנשים סביבי. הגב לתגובה זו 63.  גולן, מסכים עם תגובותייך לג'אנגו ב-54     מעניין מאד,    05/10/07 19:57 ומעניין מאד תגובותיו לנושא באמת נראה מתגובותיו שהוא פיתח אנטי-''כל דרך ואמת שהיא לא שלא''. הגב לתגובה זו 62.  גולן אתה לא מבין     אחד שמבין,    05/10/07 19:30 ג'אנגו אומר שאתה לא יכול לדעת אם הוא מואר. אתה מבין מזה שגם הוא לא יכול לדעת מי מואר כאילו אתה והוא נמצאים על אותה הרמה וכאן הטעות הבסיסית שלך. הגב לתגובה זו          עכשיו כשהסברת לי אני מבין         גולן,  ניו יורק,    05/10/07 22:12 תודה, אתה צודק, אם התגובה שלך תאושר ע''י ג'אנגו עצמו אז אני מבטיח לפנות אליו בשם מאסטר ולעולם אני לא אחלוק על דבריו כי הוא לא בליגה שלי. שבת שלום גולן הגב לתגובה זו          אז מי כן מואר בעולם הזה?  ל"ת          מי יודע,    05/10/07 19:48 הגב לתגובה זו              מספר דוגמאות             פסיק,    08/10/07 09:44 הדלאי למה הוא מואר, איינשטיין היה מואר ועוד רבים. ההארה אינה נחלתם הבלעדית של אנשי הרוח והיא מתבטאת בצורות ובדרכים מגוונות. היא יכולה להיות רגעית או מתמשכת, היא יכולה להתבטא במילה המוכרת ''אאורקה'' כמו בגילוי מקורי שמשנה את התפיסה הכוללת של המציאות, היא יכולה להופיע ברגעי חסד של התחברות שם היא מתבטאת לעיתים בתחושות / הרגשה או במילים, היא יכולה להיות מגובשת או מופשטת ועוד כהינה וכהינה. אפשר להמשיך ולתאר אותה אבל המופלא מכל הוא לחוות אותה והאמת היא שכל אדם יכול לחוות הארה. דומני שהפכו את ההארה למשהו בלתי נגיש שרק מתי מעט חווים כשהאמת שונה בתכלית ואפשר להתאמן ולהכניס אדם למצב הארה ולהוציא אותו. יום מופלא. הגב לתגובה זו 61.  לג'אנגו ידידי, אתה אכן צודק בכל מה שאמרת     ידיד,    05/10/07 14:46 אבל רק דבר אחד יש לי לתקן, אני מעולם לא טענתי או כתבתי או אמרתי שראיתי את האמת, חוויתי הארה או שאני מואר, בעוד שאתה כן כותב ורומז על כך לא פעם ומתקן את כולם על האי הבנות שלהם כאילו אתה הוא זה שראה וחווה את האמת. אני רשמתי את האמת אשר בודהה לימד. בלימוד הבודהיזם יש חשיבות עליונה במתן קרדיט למורים שלימדו את החומר כמו גם אוטנטיות ונאמנות למקור שנלמד בלי להוסיף רשמים ודעות אישיות על מנת שהלימוד והשושלת שלו יהיו טהורים. לא אמרתי שאני ראיתי את האמת הזאת, חוויתי אותה או התעוררתי בעקבותייה סה''כ ציינתי עובדות שאתה החלטת להתעלם מהם ולתקוף את מי שלדעתך הם ''הבודהיסטים המיסיונרים''. לכן אני לא מנהל דיונים עם אף אחד אלא רושם את הידע על הלימוד כפי שמלומד בכיתה. תחשוב על זה כמו על הרצאה באוניברסיטה, זה שמרצה מסויים מלמד פילוסופיה כזו או אחרת לא אומר שהוא חווה אותה, מאמין בה והולך בדרך שלה נכון? לטענתך, אסור למרצים / דוקטורים / פילוסופים למינהם ללמד את לימודי הבודהיזם אם הם לא מוארים, לא ככה? אני את השיעורי בית שלי אעשה, תודה לך מורי היקר שלימדת אותי כמה שיעורים חשובים (באמת אני אומר את זה!) השאלה מה אתה תעשה עם כל התגובות הנזעמות שיש פה מצד לא מעט מגיבים, בהצלחה לך בדרך שלך מי יתן ותמצא כל אושר ולא תדע שום סבל ידידי היקר. הגב לתגובה זו          אחי         ג'אנגו,    05/10/07 18:22 ושאר אלו שתוהים... לפעמים עולה בי צורך להתנצל על כך שאני יודע מה שאני יודע ושאני מכיר מה שאני מכיר...הרי זה מעצבן את כולם וכל זה. אבל זה מטופש, אז אני מתנצל שאני לא מתנצל על כך :) אבל בוא נמשיך רגע את ה''ויכוח'' שהיה ביניינו מקודם, כי לא עניתי לך עדיין על ההסבר שלך את ה''טעות'' שלי מ 40... יש לך, כמו לרבים וטובים נטיה שחוזרת על עצמה, לסלף קצת את הדברים שאני כותב ולהדביק עלי תוויות ולהצמיד לי מניעים ואמירות שאין להם ולי שום קשר... אתה יצאת נגד מה שכתבתי ב ''לדעתי'' (03/10/07 21:47 ) בטענה שזה לא מה שלימד הבודהה ואני בכלל לא באתי לחזור על מה שהבודהה לימד אלא באתי להסביר טעות בסיסית שנעשית באשר לפרשנות של הדברים...כלומר, איך אנשים בדרך כלל מבינים אותם בתום לב (בין אם הם לומדים בודהיזם או רק קוראים דברים מזדמנים על הבודהיזם) והטענה שלי היא שהבלבול הזה נובע מהרטוריקה (השימוש הספציפי במילים המסויימות) הכל כך גרועה לדעתי... ואתה אפילו הסכמת איתי שייתכן ויש בעיה עם המילים. אולי זה התחיל כאיזו פרובוקציה, אבל זו פרובוקציה שנעשתה לפני 2500 שנה, עבור אנשים שחיו (ועוד בהודו!) באותו הזמן...ואז זורקים אותה לחלל האויר היום, ואז אין ברירה אלא ללכת לקרא ולשמוע הסברים של פרופסורים כאלה ואחרים...שמקבלים כסף בשביל להסביר את מה שהם בעצמם לא מבינים ולא פגשו מעולם. אז אני הולך לפרופסור שיושב שם עם הספרים המפורטים שמתארים ומסבירים את ה''תפוח''...ואני זורק עליו תפוח (סליחה על הבמיות ;) ואין לו בכלל מושג מה פגע בו, כי הוא יושב שם עם הספר הפתוח שלו...זה כל מה שיש לו. (ואני לא אומר חלילה שאין מקום באוניברסיטה ללימודי בודהיזם וכיו'ב) אז, כן, בהחלט...דהרמה צריך ללמוד ממורה דהרמה...ומורה דהרמה, לא ''מלמד'' אותך דהרמה, הוא מפגיש אותך עם הדהרמה...כי רק האמת מלמדת את האמת. והמורה נושף את הרוח, אבל הוא לא יכול להכריח את התלמיד לפתוח את החלון. אין לי ספק שאתה אדם כנה, ושהמאמצים שלך ישאו פירות מבורכים. באשר לי...היה סמוך ובטוח שאת שיעורי הבית שלי אני עושה בלי כחל וסרק...ואבוי לי אם לאו. כל טוב ג'אנגו. הגב לתגובה זו              עוד שטויות             שמוליק,  ירושלים,    05/10/07 22:47 מורה דהרמה לא מלמד אותך דהרמה - הוא מפגיש אותך עם הדהרמה - עד כמה אפשר לקשקש ולחשוב שאנשים יקנו את השטות הזו ? אדם שהקדיש את חייו ללימוד ולתרגול - הוא אדם שיודע שזורקים עליו תפוח - אבל הוא גם יודע ללמד. אי אפשר לדעת כלום - מבלי ללמוד אותו לפחות. אין ידע בחוויה בלבד - אחרת - אתה חי רק בחלום ולא מעבר לזה. הגב לתגובה זו              תודה לך, שמח על ההבהרות שלך             ידיד,    05/10/07 19:32 הבנתי את אשר על ליבך ותודה על התשובה הכנה שהייתה בגובה העיניים. מסכים איתך שהמילה ריקות יכולה להתפרש בצורות לא נכונות ואפילו מזהירים אותנו מפני פירושים שנוטים לכיוון הניהליזם וכיוונים של הכל אשליה, אין אני, לא צריך לשמור על מוסר וחוק ועל אתיקה כי הכל לא קיים הכל אשלייה או רק אני קיים אף אחד אחר לא קיים וכו... אני לא יודע לגבי מגיבים אחרים, אני רק יודע לגבי, שמה שאני למדתי היה אצל מורי דהרמה (אפשר לדון בדיון אחר איך אפשר לדעת שמישהו הוא מורה דהרמה אמיתי) ואני יודע - בדיוק כמו שרשמת - שהשיעורי בית שהם נתנו לי, והתרגול שהיה עלי לעשות היה הכרחי וחשוב (למען האמת הוא היה הכי חשוב) כדי להבין את מה שהם אומרים וכדי שאני אפתח את האמון בדרך הזאת ולא אהיה עם אמונה עיוורת. מקווה שכשיזרקו עלי תפוח אדע לזהות אותו ואפילו לאכול אותו ולהנות מהטעם :) בהצלחה לשנינו בשיעורי הבית והתרגול :) לילה טוב ומבורכך. הגב לתגובה זו 60.  לכל ה''מומחים'' בכינוים השונים     יעקב,  תל אביב,    05/10/07 13:56 תגובות מתריסות, אגואיסטיות ומלאות חשיבות עצמית - הן ההוכחה הטובה ביותר שאתם ממש - אבל ממש - לא בענין ולא מבינים כלום. קצת חמלה וענווה - אולי ? הרי נאמר גם אצלנו - מכל מלמדי השכלתי... או - שונאי הם המורים הטובים ביותר שלי... או - מפי תינוקות נלמד חכמה ועוד ועוד. אני מציע לכולם - לנשום, להעלות על הכתב את מחשבותיהם - ואז לנסות - ובכתב - למוטט אותם. רק כך, באמצעות חשיבה לוגית מסודרת - אפשר להגיע למסקנות הגיוניות. אז תראו כי להגדיר מושגי יסוד - זו מטלה אמיתית ורק בעקבותיה אפשר להמשיך. הגב לתגובה זו 59.  https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/15/ART1/075/086.html  ל"ת      Book,  Keeper,    05/10/07 13:56 הגב לתגובה זו          book keeper תודה לך שוב!  ל"ת          OMG,    05/10/07 16:48 הגב לתגובה זו          תודה רבה על הלינק, נפלא ומעניין. האם זה קשור לג'אנגו?         דפנה,    05/10/07 15:40 לפי התגובה השנייה יש פה רמיזה שג'אנגו כתב? את האמת מקריאת התגובות של ג'אנגו זה מאד דומה לאמת שהוא מציג, אשמח לשמוע את דעתו בנושא. היה מעניין תודה לשולח הלינק. הגב לתגובה זו          אחלה מאמר         ג'אנגו,    05/10/07 15:22 חוץ מיזה, שהאנונימי לא מבין כמה דברים בסיסיים ומהותיים ונופל קצת קורבן לפאתטיקה הבודהיסטית (עם כל מיני מסקנות והצהרות על דברים שנמצאים הרחק מהשג ידו של הכותב), הוא מסביר מצויין את פני השטח של מנגנון ההזדהות והרישומים שלו הם באמת אחלה...אולי הייתי מוסיף להם איזה עיקול פה ותיקון שם. תוגובה מס' 9, לאומת זאת, נגעה בלב העניין!...דוגמה פשוטה לאדם שמבין על מה שהוא מדבר (ולא, זה לא הייתי אני, זו בכלל הפעם הראשונה שאני נתקל בכתבה הזאת) אבל כדי לא סתם להיות ביקורתי אצביע על הנקודה המהותית שהאנונימי מפספס והיא בגדר מיסתורין רציני ולדעתי לכל אחד כדי להגות בה קצת... למה בכלל נוצר הזיהוי הזה של תופעות עם 'עצמי'...שמולידה את ה'אני הנסיבתי'? למה זה בכלל קורה, מאיפה זה מתחיל, ולמה זה טבוע בנו כל כך חזק ועמוק? ואיך זה שזה קרה מאז הופעתה של האנושות ובכל מקום ומקום עלי אדמות? התשובה המיידית שאולי נרצה לומר היא שזה בגלל האגו, בגלל התפיסה הנפרדת ובגלל שמילדות למדנו את המילה אני ואת מציאותנו הנפרדת ומאז השתרשו בהוויתנו הדברים כפי שהם כרגע...נכון? ברור שלא. :) ה''תכונה'' הזו של זיהוי עצמי קדמה בהרבה לאגו...והיא תכונה של הממשות ובעיקר בגללה נוצר מלכתחילה האגו וה'אני'...אם לא היה כך לעולם לא הייתה מתפתחת בקרב האנושות המילה 'אני', כמשהו שמבטא תחושת עצמי כמובן. תחשבו על זה. אולי יום אחד אכתוב על זה איזו מגילה. ג'אנגו. הגב לתגובה זו              תודה ג'אנגו             מעריץ,    05/10/07 18:02 אפשר גם את המספרים של הלוטו ? הגב לתגובה זו              שאלה אמיתית וכנה אלייך ג'אנגו             אמיתי וכנה,    05/10/07 17:23 מדוע על כל כתבה שמתארת את האמת או המציאות ע''פ הכותב או על כל תגובה שאיזה מגיב כותב את הבנתו של האמת והמציאות (בין אם הבנתו שלו ובין אם לימוד שלמד ממוריו) אתה מרגיש כל פעם את אותו הצורך מחדש לקום ולכתוב תגובה עם המון ''אני'' ו''אני'' שבא אתה מציג את הטעויות (מוזר שכולם טועים) ומתקן אותם ע''פ איך שאתה תופס את האמת. מדוע אתה קורא לכולם ''לא מבינים'' או ''נופלים לפאתטיקה של הבודהיסטים'' ומאחל לכולם שבעזרת השם הדעה שלהם תשתנה והם ימצאו את האמת (אולי הם כבר מצאו אותה???) מדוע לא יכול להיות בעולמך עוד אנשים שיש להם ראייה על האמת והמציאות והיא תהיה שונה משלך? זוהי שאלה כנה ואמיתית, שמעבירה ביקורת אבל במטרה של להבין אותך ומאיפה נובע הצורך הזה, ולא במטרה לתקוף אותך. אולי מינו אותך לשומר היקום בדבר האמת והמציאות שלו ופשוט אנחנו לא יודעים על כך תענה לנו אחת ולתמיד אתה מואר ובגלל זה אתה מרשה לעצמך לתקן את כולם על האמת? הגב לתגובה זו              לא הבנתי אותך, תוכל להסביר קצת יותר             שיר,    05/10/07 17:10 אתה טוען התכונה של זיהוי עצמי קדמה בהרבה לאגו,למה הכוונה? קדמה בהרבה? אתה מדבר על חיים קודמים? או שאתה מדבר על היותי קטנה מאד, בתור תינוקת בת יומה? לא צריך מגילה (רק אם אתה רוצה) אבל משהו קטן שיעזור לי להבין לפחות את מה שכתבת, כרגע אני לא יכולה אפילו להרהר כי לא הבנתי. כמו כן אשמח לדעת, (למרות שזה לא יישנה את דעתי עלייך והאם אני אקרא את תגובותייך בעתיד), האם אתה מדבר מניסיון אישי חוויתי או שפשוט ידע רב שצברת והרהורים רבים שעשית והגעת למסקנות האלו. תודה. הגב לתגובה זו                  הי שיר                 ג'אנגו,    05/10/07 18:48 אני מתעקש שאיך ומאיפה אני יודע את מה שאני מדבר עליו לא רלוונטי...להיפך, זה יהיה גרוע...כי אז, ה''נתון'' הזה ישפיע על ההתיחסות לתוכן של הדברים. אז במקום זאת, אני מציע את הדברים שלי כעומדים לבחינה בפני עצמם...שימי בצד את השאלה הזו ותתיחסי לדברים כמו שאת יכולה להתיחס אליהם. לגבי שאלתך על תכונת הזיהוי העצמי... אני טוען שזו תכונה של הממשות, היא בלתי נפרדת מהממשות והיא נוכחת בכל. אם תסתכלי על השרטוט של אנונימי בכתבה ההיא, אז תראי שמתחת לגראף של האניים המשתנים, מתמשך לו קו רציף שמייצג את ההוויה האמיתית...התכונה הזו שייכת לה, וזו הסיבה גם שההתעוררות היא בעצם גילוי של 'עצמי'. וגילוי שהכל הוא 'עצמי'. להבדיל מנטיה לפרשן כאילו אין עצמי כלל. אז התכונה הזו לא קדמה לאגו בעבר, אלא היא קודמת לאגו, ממש עכשיו. ג'אנגו. הגב לתגובה זו                      תודה, ואם בכל זאת אני מעוניינת להתקדם בדרך                     שיר,    05/10/07 19:45 איזה צעד עלי לעשות, איזה כלי/תרגיל/שיעורי בית/ המלצה או הנחייה תוכל לתת לי על מנת שיקדמו אותי בדרך. התרשמתי שאתה עשית כבר איזו שהיא דרך ושיש ביכולתך לתת הנחייה כל שהיא על משהו שעזר לך בעבר להתקדם וגם אולי תעזור לי. אני מבינה שאתה לא רוצה לענות על איך ומאיפה ויש בזה היגיון (זה בטוח יגרור תגובות לא רצויות) אבל עדיין האם אפשר לקבל איזה משהו שאפשר לעבוד איתו כדי להתקדם? אולי שם של מורה טוב? אולי ספר או סרט עם תובנות עמוקות? אולי תרגיל מדיטציה ומחשבה... אולי סתם ללכת לים :) בכל זאת אני תקועה, אני רוב הזמן קוראת תגובות בניו אייג, ולומדת המון מהן אבל עדיין מרגישה תקועה רק בתאורייה ולא מצליחה לחוות את זה. הגב לתגובה זו                          אני לא כותב כאן                         ג'אנגו,    06/10/07 00:24 ...בשביל להמליץ או לא להמליץ על דרכים/שיטות/ספרים וכיו'ב. מה שעוזר לאדם אחד, לא בהכרח עוזר או מתאים לאדם אחר...וגם אם זה לא נראה ככה, זה אחד המסרים שלי כאן ...ואני מדגיש ומחזק את המסר הזה, מתוך ההבנה והאמונה שכשמישהו יבין את המסר הזה, אז הוא יתחיל לחפש את מה שטוב עבורו ולא את מה שטוב לכאורה לאחרים. את קולטת את זה?...להבין את זה, זה כבר שלושתרבעי הדרך! מי שמבין את זה לא צריך שאף אחד ימליץ לו על משהו או יתן לו הנחיה...הוא מוצא את העזרה שהוא צריך בכל מקום, והיא תמיד נמצאת הרבה יותר קרוב ממה שנדמה לו. ובכל זאת, יש שני דברים בסיסיים (אולי שלושה:) שאני יכול להצביע עליהם כאלמנטים ''מועילים'' מהמעלה הראשונה שאני מציע לך ולכולם להפנים ככל שניתן, ואעשה זאת בצורה של החזרת קרדיט... 1. לאמתי מגד, שלדעתי מה שהוא מציג, בעקרון, כגישה הבסיסית שלו לחיים היא אבן היסוד הטובה ביותר שניתן לאמץ כבסיס להתפתחות רוחנית. (וד''א ההערות שלי לגבי המאמר הזה הם בגדר עיסוק בתיאוריה והעניינים הללו הם באמת בגדר זוטות ביחס לדברים המהותיים) 2. פרשת השבוע הבודהיסטית (כן, כן כל מרימי הגבות למיניהם) של אביתר שולמן...למרות שלא התעמקתי בה יתר על מידה עדיין (וברווווררר שכשאעשה זאת אמצא כבר על מה להתלונן) עוסקת בחוסר ידיעה...שזו אבן יסוד משמעותית נוספת (עד כדי כך שבזן הפכו אותה כמעט למרכז הפרקטיקה!)...קרי, לא לפחד מחוסר הידיעה, להכיר אותה ולהכיר בה, להשלים איתה ולחיות איתה ואפילו מתוכה בשלום. ודבר אחרון, בקשר למשפט האחרון שלך...תקראי אותו שוב, ואולי עוד פעם. מה זה ה'זה' שאת לא מצליחה לחוות? את בחיים לא תצליחי לחוות את 'זה'. כי 'זה'...זה מה שנדמה לך שאת צריכה לחוות. במקום זה את חווה עכשיו את מה שאת באמת צריכה לחוות. מקווה שעזרתי במשהו, ג'אנגו. הגב לתגובה זו          אין על ג'אנגו  ל"ת          פיריט,    05/10/07 14:18 הגב לתגובה זו 58.  לג'אנגו בהמשך לתגובה ''אושר גדול'' מ 21     למקרה שחשבת,  לברוח,    05/10/07 11:33 בקשר לשבירת דימויים כתחביב ובמודע, נראה שזה נהפך אצלך כבר לעבודת אלילים. נראה ששכחת את הסיבה שבגללה אתה נגד יצירת דימויים ואתה מרוכז מדי בשבירה עצמה, לשם השבירה. אתה מדליק שרפות כדי להופיע אחר כך כגיבור שמכבה אותן. אתה יוצר את הדימוי של ''ג'אנגו'' בעצמך ע''י שמירה על סטריליותו של השם מפני מתחזים, ומתמלא באושר גדול לנפץ את הדימוי שיצרת. אם היית אידיאליסט שלא לוקח אחריות על דימויים שאחרים יוצרים, (ובכך טוען שלא אתה יוצר את הדימוי על ''ג'אנגו'') אז גם אין טעם להתנער ממתחזים ולשמור על הדימוי העצמי שלך כנאמן ומחוייב למסר ולאינטרס. המסר שלך יישאר אותו מסר גם אם יופיע מתחזה בשמך עם מסר סותר. מה שיכול להשתנות זה הדימוי שלך בעיני אחרים. וזה, הדימוי שלך, כנראה חשוב לך יותר ממה שאתה מוכן להודות. ומה זאת אומרת ''נוצרה סיטואציה שהכינוי שאני משתמש בו הפך מוכר ''? אם לא היית מגיב באותו שם כל פעם, הוא לא היה הופך לכזה. במה המסר שלך היה נפגם אם היית משתמש בשם שונה כל פעם? דווקא השמירה על הכינוי שלך פוגעת בהעברה של המסר. אם השם שלך הפך מוכר, אולי גם מוערך, ואם נוצר עליך עקב כך דימוי של מישהו שמבין, יודע, מואר וכו' יש סכנה שמגיבים יקבלו את דבריך ללא שום מחשבה ביקורתית ובחינה אמיתית של דבריך ויקבלו אותם כתורה מסיני. דווקא תגובות לא מזוהות או מקושרות לכינוי מסוים יכולות לגרום למגיבים לנסות להתייחס לגופה של תגובה ולא לגופו של דימוי שנוצר לכינוי מסוים. הייתי ממשיך איתך גם על ''כך שהאכפתיות שלי (דפיקת חשבון למה שיחשבו ''עלי'' אנשים) היא מצפונית ולא תדמיתית'', אבל אני לא רוצה להעמיס עליך יותר מדי :) הגב לתגובה זו          תגיד...         ג'אנגו,    05/10/07 11:40 אתה באמת חושב שאני צריך את עזרתך האדיבה בייעוץ תמית ואסטרטגיה? או בפסיכואנליזה וטיפול אישיותי? אתה חי בפאקינג סרטים אחי...חחחחחחחחח :) נשיקות, ג'אנגו. הגב לתגובה זו              למה, אתה שואל את המגיבים אם             עדי,    05/10/07 15:23 הם צריכים שתועיל להם במשהו? ובכל זאת אתה מנסה. אבל האמת שאני לא חושב שאתה צריך ייעוץ תדמית ואסטרטגיה או טיפול אישיותי. זה יהיה בזבוז זמן וכסף. יש מצבים שצריך להכיר במציאות הלא נעימה, שיש מקרים אבודים. ששום ייעוץ לא יעזור. אוהב אותך. הגב לתגובה זו                  אחי אחי                 ג'אנגו,    06/10/07 02:25 מזל שאנחנו באינטרנט, ואני יכול ככה להתחבא מאחורי מסכת הג'אנגו שלי, כי אחרת באמת הייתי נבוך מכדי להרשות לעצמי להוסיף עוד איזה הגיג מתובנותי, כי כמות הכתיבה שלי כאן כבר עברה את גבול הטעם הטוב מזמן. אז ככה...אני מציע למי שמעוניין לזכור, שג'אנגו אמר ועוד מנסיון אישי...שכמעט ואין כזה דבר 'מקרה אבוד'. ואז הוא חייך בשקט :) אוהב אותך גם הרבה. הגב לתגובה זו              לתגיד... אולי מספיק עם ההתחזויות?             ג'אנגו המקורי,    05/10/07 13:10 בסדר, הבנו, הלאה. הגב לתגובה זו                  אולי די עם זה?                 סידהארטא,    05/10/07 14:26 אתם מתרחקים מהדהרמה. הגב לתגובה זו                      באמת מספיק כבר.                     באגטעםפסטרמה,    05/10/07 15:10 אתם מתרחקים מהדהרמה ומתקרבים לבאבלובה. הגב לתגובה זו                          אני לא הספקתי  ל"ת                          בוריס לא גר כאן,    05/10/07 18:13 הגב לתגובה זו              שם חמוד בחרת לך. ומה לעשות השם גם עושה את האדם.  ל"ת              O,    05/10/07 12:08 הגב לתגובה זו 57.  את האמת אפשר לפשט ולהסביר גם לילד, אם לא, זאת לא אמת, זה  ל"ת      סתם מסובך לחינם,    05/10/07 10:57 הגב לתגובה זו 56.  תודה לאל, סוף, סוף וכל שנותר לומר אמת ויציב ונכון     מירב,    05/10/07 09:29 וזה מתוך מסע ומתוך החוויה. הגב לתגובה זו 55.  תודה לאל, סוף, סוף וכל שנותר לומר אמת ויציב ונכון     מירב,    05/10/07 09:24 וזה מתוך מסע ומתוך החוויה. הגב לתגובה זו 54.  ג'אנגו, שאלה     גולן,  ניו יורק,    05/10/07 00:05 האם אתה מואר? עברתי על הויכוחים שלכם, עושה רושם שאתם מתווכחים על אותו הדבר רק שכל אחד משתמש בטרמינולוגיה שונה. ריקות, מלאות, חוסר עצמיות, הכל יכול להיות נכון וכל מונח אפשר לפרש לאלף כיוונים, אם אנשים מתעקשים על ריקות אז שיהיה ריקות, מי אמר שלהיות ריק זה דבר רע או שריקות זה חוסר מלאות? רק כאשר אתה ריק אז אתה פתוח להכל אבל כאשר אתה מלא במשהו ספציפי אז זה מגדיר אותך, זה יוצר אצלך אגו, אין מקום לדברים אחרים. אם לתת דוגמא מטאפורית והיפותטית משהו על הויכוחים פה בטוקבק, אז קח לדוגמא קבוצה של ציירים מוארים שהחליטה לצייר את מגדלי עזריאלי. הם כולם רואים את המגדלים אותו הדבר כי הרי הם מוארים אבל בכל זאת הם מתווכחים איזה ציור משקף הכי טוב את המציאות. גולן הגב לתגובה זו          גולן, ג'אנגו לא מואר         אמיר,    05/10/07 15:19 ג'אנגו הוא תומר פרסיקו הגב לתגובה זו              ממש לא.  ל"ת              ג'אנגו,    07/10/07 11:32 הגב לתגובה זו              לא יכול להיות, קשה לי להאמין             איןמצב,    05/10/07 17:25 תומר לא מדבר ככה בצורה מתנשאת שכזאת. הגב לתגובה זו                  מה זהההההה?  ל"ת                  מרגול שמיל,  ושמן זית,    05/10/07 18:14 הגב לתגובה זו          גולן         ג'אנגו,    05/10/07 11:16 בוא ואסביר לך משהו...אתה לא יכול לדעת אם אני מואר ומה המצב שלי ומה זה בכלל אומר וכיו'ב, ובכלל אם אני זה שכתב את ההודעה הקודמת או שבכלל חמישים אנשים משתמשים בכינוי ג'אנגו. אי לכך, אני, זה שכותב את ההודעה הזו עצמה, מתמתקד בתוכן מסויים שלעניות דעתי והבנתי יכול להואיל למישהו במשהו...ואני עושה זאת מתוך דיבור על דברים שאני מכיר ומבין, ואם אני אומר משהו ספקולטיבי אני משתדל לציין שמדובר בתיאוריה או מה שזה לא יהיה ובדרך כלל המטרה שלי בעשותי כן היא להרחיב את הדעת של מי שקורא את הדברים. בכל אופן אני עושה זאת בשפה ישירה, פשוטה ושכל בר דעת יכול להבין, בלי לייצג דרך או זרם כלשהו, פשוט לשם ובשם ההבנה הטהורה. ולא, אין לי שום ציפיה או כוונה להיות ''מודל לחיקוי'' או לגרום לכך שהדעה ''שלי'' תוכר כנכונה או עליונה על דעה או הבנה של מישהו אחר...לכל אחד מאיתנו יש את התכלית והסגנון שלו...ואנחנו נפגשים כאן בנקודה מסויימת ומתנהלת לה האינטראקציה הזו בייניינו...וזה אחלה וזה מגניב :) לגבי דוברי הבודהיזם/בודהיסטים, יש לי ולעוד רבים וטובים לא מעט ביקורת עקרונית וספציפית על דברים שהם מייצגים או משרתים או מבטאים, ומן הראוי שהיא תשמע, שכן ייתכן והיא תועיל, אם לא להם אז למישהו איפושהו. שבת שלום! ג'אנגו הגב לתגובה זו              ג'אנגו, אם הייתי יודע שאתה מואר לא הייתי שואל             גולן,  ניו יורק,    05/10/07 19:06 אם לדבר בשפתך אז גם אתה לא יודע אם גולן האמיתי שאל אותך את השאלה אז מה ניסית להגיד ? ג'אנגו, תעבור על התגובות שלך ותווכח שאתה כן מייצג זרם, אתה מייצג את הזרם של האנטי-בודהיזם. למה לא תאמץ את מה שאמרת לי שאני לא יודע אם אתה מואר או לא? גם אתה לא יודע איזה בודהיסט מואר ואיזה לא וגם אתה לא יודע אם החברה של ד''ר צביאלי הם אותנטים או הולכים שבי אחריה. תן לי לציין שחלק מהתגובה שלך היה צפוי, איפה שהוא רציתי שתענה לי ככה כי זו יכולה להיות דוגמא מצויינת לקונספט של ריקות, לפי תגובותיך אתה מלא במשהו, אתה משוכנע שאתה יודע וכאשר אתה מלא אז אתה לא יכול להכיל דברים אחרים, מי שחושב שהוא יודע הכל לעולם לא יוכל ללמוד כי למה לו לטרוח? ביקורת אתה יכול להעביר רק על עצמך, מעבר לכך זה כמו כוסות רוח למת. כאשר אתה פוסל משהו אז זו התנשאות לשמה, אם אתה לא יודע דרך אחרת אז זה לא אומר שהיא לא נכונה וכל מה שאתה אומר כנגד הבודהיזם אפשר להגיד כנגד כל תפיסת עולם אחרת כולל התפיסת עולם שלך. שים לב איך אתה שופט: תגובה שלך לתגובה מספר 40 03/10/07 21:47 ...לדעתי, סידהארטא, אתה לא מבין את דברי הבודהה... איך אתה יודע שהוא לא הבין את דברי הבודהה? ועכשיו שים לב איך אתה פוסל: תגובה שלך לתגובה מספר 40 4/10/07 3:58 ואם לעצמכם לא נמאס מיזה, אז הגיע הזמן שתדעו שלכמה אנשים במזרח התיכון כן נמאס. האם אתה לוקח את זה אישי? אם טוב למישהו בדרך שלו, בין אם הוא מרמה את עצמו ובין אם הוא לא אז מה אכפת לך? בעייה שלו, אם זה לא נוגע לך אז למה זה נמאס לך? אולי נמאס לך מעצמך ואתה משליך את זה על אחרים? גולן It takes one to know one הגב לתגובה זו                  אתה לא קולט, אה?                 ג'אנגו,    06/10/07 00:43 אתה לא קולט שג'אנגו הוא לא הנושא כאן מבחינתי...אני מבין שזה לא כל כך נתפס, ולחלוטין לא הגיוני, אבל ג'אנגו הוא אך ורק הנושא שלך ושל כל מי שהופך את ג'אנגו לנושא ועוד באובססיביות ראויה להערכה. גם אתה ושאר כל האנשים היקרים שכותבים כאן הם לא הנושא מבחינתי...הדבר האחרון שמעניין אותי זה לשבת בסחבקיה הזאת ולדבר על האגו של צ'ארלי והמוארות של וחצי, הטמטום של התולעת והברק של החכה. העניין שלי כאן הוא תוכני, נטו... ואתה יכול לבקר את הדברים שאני כותב כאן, ואם היא תהייה עניינית אני אפילו אדון איתך על הדברים בשמחה. בתכלס, כל דבר שכתבתי ניסיתי להסביר בצורה הבהירה ביותר שאני יכול, ובדרך כלל התשובות לכל התהיות שלך כבר כתובות בהודעות שכתבתי בעמל רב, אתה רק צריך לקרא אותן עם ראש יותר רגוע. אז כדי שתתאמן על זה...אתן לך אתגר ואומר לך ש...תפסיק לבלבל לי בביצה השמאלית. טנקס, ונשיקות...עד ניו יורק ג'אנגו. הגב לתגובה זו                      אם ג'אנגו לא הנושא אז למה כולם פאתטיים ואתה לא?                     גולן,  ניו יורק,    06/10/07 19:08 אתה מזמין לדיון ענייני ואני לא ממש מבין איפה חוסר העניין פה, בסך הכל שאלתי אותך שאלה אם אתה מואר ותראה איזה מגדל בנית ולאיזה מסקנות קפצת. מצטער שקיבלת את הרושם שאני מבקר אותך אבל זו השלכה של עצמך, הצבעתי על עובדות כתובות ושאלתי שאלות, האם זאת ביקורת? אם אתה לא מכיר דרך אחרת אז זה לא אומר שהיא לא קיימת, אתה הוא הביקורתי. אם אתה רוצה דיון ענייני אז למה לא תנסה לענות על השאלות? אתה מוזמן גם לשאול בחזרה אם אתה רוצה. ג'אנגו מאמי, אני מעריך את עמלך בכתיבת התגובות אבל זה מאמץ משותף של כולם, כולם עומלים בשביל לכתוב (שים לב, אתה שוב שם את עצמך במרכז, למה?). מאיפה לך שאני לא קורא את תגובותיך בראש רגוע? עוד פעם השלכה של עצמך. כמובן שיכול להיות שיש לך יכולות שהן מעבר ליכולתי ועל כן השאלות שאני שואל, אשמח ללמוד ממך משהו רק חבל שאתה הופך דיפנסיבי כל פעם שאני שואל שאלה. מצטער ש''אני מבלבל לך בביצה'' אבל קשה לי לראות איך מאלפי קילומטרים אני מצליח לעשות את זה, האם אני גאון? לא כפי הידוע לי כך שהביצה שלך חייבת להיות מבולבלת בעצמה ושוב, אתה מאשים אותי בבעיותיך האישיות. יור וולקום וחיבוקים... גולן הגב לתגובה זו              ג'אנגו, בגלל שגולן לא             חוות האון,    05/10/07 13:17 יכול לדעת אם אתה מואר, הוא שאל אותך. אבל כנראה שאתה חושב שהתנהגות של בת יענה ובריחה משאלות שחושפות את צביעותך או עיוורונך יכולה להואיל למישהו במשהו... האמת, אפילו בת יענה יכולה ללמוד ממך לטמון את הראש בחול. הגב לתגובה זו          מה שמוזר בכל הוויכוחים האלו         מסתכל מהצד,    05/10/07 10:37 שכולם כמעט מדברים על אותו הדבר ותמיד איך שהוא (כמו גם בכתבה הקודמת) ג'אנגו כותב ביהירות ובהתנשאות, וגורם לכולם לחשוב שהם לא מבינים והם לא פירשו נכון את הרבי / אלוהים / ישו /בודהה / מוחמד וכן הלאה והלאה עדיין חסר להם משהו ומאחל לכולם שיום יבוא והדעה שלהם על האמת תשתנה בתקווה שבסוף תהיה כמו שלו. גם בכתבה הקודמת כמו גם בזו הכל מתדרדר בתגובות לפן אישי וחבל, חבל מאד במיוחד לאור העובדה שכמו שגולן מציין כולם בסופו של דבר מדברים על אותה אמת פשוט בנקודות מבט שונות. אני מציע לכולם, לעצור רגע ולהסתכל על מה שהם אומרים ולראות האם גם הצד השני מדבר על אותו הדבר פשוט מנקודת המבט שלו, או מנקודת ההשקפה שלו וזה לא משנה מי אמר את זה בעבר אם זה היה אלוהים, ישו, בודהה, מוחמד, קרישנמורטי לא-משנה-מי. נניח שהאמת היא כדור עגול ירוק. אז אחד אומר שהאמת היא ירוק והאחר אומר שהיא עגול ושלישי בא ואומר שהאמת היא כדור כולם צודקים כל אחד יש לו את האמת שלו שמתאימה לו ובגלל זה הוא הלך בדרך שהלך, ולמד בדרך שלמד. אחד טוב לו להיות בדת היהודית וללמוד מרבי ולהאמין באלוהים. אחד טוב לו ללכת למסגד ולהאמין במוחמד, אחר דווקא הולך לכנסייה ונמשך לישו, ההוא מהמזרח הולך לאשראם או מנזר ומאמין בדרכו של בודהה או במיליוני אלים ואלילים. יש כאלו שהאמת זה מה שהם קראו בעיתון או ראו בטלויזיה, בשביל מושון המורים הכי גדולים שלו זה הבנות שלו ובשבילי זה ההורים שלי. כל אחד האמת מתגלה לו בדרך שלו, ולכל אחד יש את הדרך שמתאימה לו לצעוד בה, צריך לקבל את כולם ולהבין שבסוף כולם יגיעו לאותו מקום. אז לאחד זה יקח שנה ולאחר 30 גילגולים אבל ככה זה, כל אחד מה שמתאים לו בזמן שמתאים לו. הגב לתגובה זו              מה התנשאות, מה התנשאות             נשיאים ורוח,  וגשם אין,    05/10/07 11:40 ג'אנגו אומר את האמת, שעדר החמלתיים הם רק עדר פועה באחו טיבטי מההה... מההה... חמלהההה... דבורה צביאלייי... מהההה... הגב לתגובה זו          גולן, אני מסכים איתך כל כך.         סידהארטא,    05/10/07 09:50 זה מה שגם אני מבין מכל הסיפור הגב לתגובה זו 53.  האישיות לעולם נשארת     ניגם,  פרדס חנה,    05/10/07 00:02 אמתי שלום אני תמיד לומד המון כאשר אני קורא את הדברים שלך, אני חושב שכאשר אנחנו מגדרים אגו כאישיות אז הוא לעולם אינו נעלם. האישיות הולכת איתנו תמיד בתקווה שהזדהות איתה תעלם בהמשך הדרך ואושו אמר על זה משהוא מאד פשוט, היה חוטב עצים, הוא התעורר עכשוו הוא חוטב עצים מואר. הרבה אהבה ניגם הגב לתגובה זו          ניגם, תודה ולהתראות  ל"ת          אמתי מגד,    07/10/07 15:54 הגב לתגובה זו 52.  מקור למשהו חדש     רותיקה,    04/10/07 23:25 אמיתי, ''הניסיונות לחסל את האגו, רק מביאים אותו להתקומם ולהתנגד'' ונסיונות אלה גם הם נעשים מתוך האגו. מתוך ההתנסות שלי, כאשר משהו בפנים ''רואה'' את התגובה שלי למשהו שבא מבחוץ, באופן מפתיע הכוח של אותו דבר חיצוני עלי נעלם. ושינוי נוצר מעצמו. כך גם לגבי ההתנהגות שלי. משהו בי ''רואה'' לפתע משהו בהתנהגות והאוטומטיות נעלמת. נוצר משהו חדש. אין בזה כל כוונה לשנות או לשפר, זה פשוט קורה בתודה רותיקה הגב לתגובה זו 51.  כל מה שננסה להעלים -יישאר     אחת,  בדידות,    04/10/07 23:17 ויישאר יותר ויותר נוכח , עיקש, תקוע מול עינינו-כל מי שאי פעם האמין שהוא או אדם שעמד מולו הם חסרי אגו אינו יודע באיזה עולם הוא חי.. התורות האמיתיות לא מבטיחות שחרור מיידי מן האגו , אלא מיסוס איטי שלו , איטי יותר מיכולתינו לתפוס , איטי במובן של גלגולים רבים על פני האדמה כדי למוסס דבר , קודם לכן עלינו להגדירו , אפילו לחזקו -לא בהכרח ביודעין , אלא כחלק מן התהליך, כדי להכיר אותו ואת גבולותיו , וכך ניתן יהיה לנתצו בבוא העת , או שיינתץ מעצמו עם העמקת העבודה יישרו קליפות אגו מעליהן , בעוד שאחרות , נאצלות יותר יווצרו , מעבר לכך , נדמה לי שהתהליך פשוט יקרה מעצמו מאוד קל לעמוד מול טיבו של אדם צנוע , מבלי לדוש במילים כמו אגו או אגו-לס , כשאנו עומדים מול אדם שצועד בדרך האמת והענווה , סביר להניח שאותו אדם לא יברבר על חוויות חוסר אגו ... כל דקה ודקה מאיך שאנו נוהגים בעולם הזה כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו , היא היא המדד האמיתי מעבר לכל המילים העולם מרגיש מתי אנחנו משתפרים , גם אם נופלים ומועדים בדרך-המטרה צריכה להיות אחת הגב לתגובה זו          אהבתי :)  ל"ת          קחי חיבוק,    05/10/07 04:15 הגב לתגובה זו              תודה על החיבוק-עזר לי  ל"ת              פחות בדידות,    05/10/07 16:35 הגב לתגובה זו                  בבקשה :)                 קחי חיבוק,    05/10/07 17:40 אני מאחלת לך שלא תהיי בודדה עוד לעולם ושתמצאי את אהבת חייך ושהוא ימצא אותך ושתריצו בדיחות מתחת לשמיכת הפוך כל החורף, בעוד סוכנת הבית שלך מגישה לכם צ'אי ורדים. הגב לתגובה זו 50.  לאמיתי: ''הדברים החשובים סמויים מהעין.'' סנט אכזופרי     OMG,    04/10/07 20:22 אני משערת שזהו אחד מרגעי השיא בסדרת כתבותיך ושחוללת שינוי ופתחת צוהר ולו קטן בקרב רבים מן המבקרים כאן (וביניהם אני), להכרה: בקיומן של רמות תודעה גבוהות ונרחבות יותר. ובכך שאהבה, כח רצון ומודעות הן יכולות רחבות יותר מהמקום הצר שאנו מאפשרים להן בחיינו. במקום להמשיך לרוץ ולספק עוד רצון שיעשה אותנו למאושרים..., לעצור לרגע ולמצוא את הנקודה האותנטית שבנו (בכל דרך שהיא) ויחד עימה ועם אישיותינו לחיות בהרמוניה במציאות חיינו. ואולי הדברים החשובים אינם סמויים מן העין באמת וצריך רק להרים מבט ולהתבונן, כדי לגלות אותם מחדש. תודה. הגב לתגובה זו 49.  ג'אנגו נראה לי ששברת שיא חדש     גינס,    04/10/07 20:13 הצלחת בכתבה הזאת להרגיז, לעצבן ולהתווכח עם לא פחות מארבעה מגיבים שונים כמו גם לקטול אותם על רעיונותיהם ואפילו לקטול את כותב המאמר הנוכחי. מדוע זה כך? (אולי אגו מנופח?) אולי תתחיל לכתוב כתבות בניו אייג' עם רעיונותייך אם אתה כל כך לא מסכים עם כולם. הגב לתגובה זו 48.  123  ל"ת      ניסיון,    04/10/07 18:52 הגב לתגובה זו          לניסיון         ריקו,    04/10/07 19:11 אז מה קורה לצרור הדימויים שאנו מכנים ''אני'' כאשר אנחנו נפגשים עם חוויה מהותית של עצמנו, כפי שאנו, ללא דימויים? זו הרי מטרת כל התרגולים, לא? אנחנו כמהים להיפגש עם עצמנו ועם המציאות כפי שהיא, ללא כל דימוי. אנחנו כמהים להשתחרר מהדימויים כיוון שאנו יודעים שהדימויים הללו הם הכלא שלנו. הם הכלא כיוון שהם מכתיבים לנו את החוויות שלנו. הם מצמצמים את אפשרות החוויה שלנו. מאפשרים לנו לחוות את הרגע הזה רק דרך התנסויות העבר. אף פעם לא באופן טרי. אז אנחנו עושים מדיטציה ומשקיטים לרגע או שניים את טרטור הדימויים והמחשבות האין סופי. או שאנו לומדים שלא להזדהות עם הטרטור הזה, עם מחשבה או רגש שעולה בתוכנו. ואז לרגע קורה משהו. לרגע אנחנו ממש שם. ללא שום דימוי. אנחנו פשוט חווים את המציאות ואת עצמנו כפי שאנחנו. אלה באמת רגעים מופלאים. מדהימים. בחלקם אנו חשים אהבה אין סופית כלפי הכל. בחלקם אנו מרגישים שאין הפרדה בינינו לבין היקום. בחלקם אנו מרגישים יצירתיות בלתי נדלית. בחלקם אנו מרגישים תחושת אחריות וחופש משחררת. בחלקם אנו מרגישים ממש את עובדת היותנו היוצרים של חיינו. בחלקם אנו מרגישים את העצמיות האינדיבידואלית שלנו, את עצם הקיום שלנו כיצורים נפרדים (אך לא כאגו נפרד, אלא כתחושה קיומית של זהות נפרדת). בחלקם אנו זוכים אף להרגיש את כל אלה ביחד, כאחדות אחת מופלאה. ולפעמים הרגעים האלה נמשכים. לעתים ימים. לעתים שבועות. לעתים אף חודשים. אך מה קורה לאגו באותו זמן? מה קורה לצרור הדימויים שלנו? האם הוא מפסיק להתקיים? האם הוא נעלם? אני חושב שכל מחפש רוחני שמוכן באמת להיות כן עם עצמו יודע שהאגו לא מפסיק להתקיים, שהוא לא נעלם. להפך. הוא מתרחב. מה שקורה לצרור הדימויים שלנו הוא לא שהם מפסיקים להתקיים, אלא שהם מתרחבים לכלול בתוכם גם את החוויה החדשה והמיוחדת שחווינו. הגב לתגובה זו 47.  בן, אני לא לינפושה ולא יודע בכלל מי זה.  ל"ת      ג'אנגו,    04/10/07 14:55 הגב לתגובה זו          וגם לא זכור לי         בן,  צפון,    04/10/07 16:23 שכתבתי שחשבתי שאתה זה לינפושה. הגב לתגובה זו 46.  קיום עצמי     מציאות,    04/10/07 10:48 אולי במקום להתמקד בהגדרות כדאי לחשוב במונחים פרקטיים; כיצד ברצוני לחיות במציאות. בעת התווית הדרך לקחת בחשבון את האחר ואת עצמי. מהו אופן ההתייחסות העקרוני שלי כלפי האחר. כיצד הייתי רוצה שהאחר יתייחס אלי. מהם הגבולות שלי הן כאשר המדובר בנתינה והן כאשר המדובר בקבלה. ובתוך כל זה: להתבונן כל הזמן מה אמיתי, ומה מוטל עלי כהשלכה על ידי האחר (ולראות זאת כמוגבלות שלו), ולזכור כל הזמן לחשוב על מה שעלול להיות נעלם מעיני בשל מוגבלותי או משום היותו חבוי. הגב לתגובה זו 45.  יכול להיות אמתי     ט',    04/10/07 06:18 שהמאמר הזה היה עוד יותר מועיל אם הוא היה נפתח בהגדרה קצת יותר מדויקת של מהו האגו במובן הרוחני של המילה, או יותר נכון מהו ''אגו'' במובן שבו משתמשים במילה הזו על מנת לתאר את אויבו של המחפש הרוחני או את המכשול העיקרי שעומד בדרכו. מכיוון שלעומת רבים משכניך אתה לא רואה בקיום העצמי האינדיבידואלי בעיה שצריך להתגבר עליה, אפשר לדלג על העניין הזה ולהתקדם הלאה. אולי כדאי להתחיל באמירה שההגדרה ''צרור דימויים שאיתם אנחנו מזדהים'' רק מתחילה לגרד את הקצה של ההגדרה הנכונה. הדימויים כשלעצמם אינם מהווים בעיה. ההגדרה המדויקת של האגו כמכשול להתפתחות הרוחנית היא לא צרור הדימויים אלא התדמית-המזוייפת שיש לכל אחד מאיתנו על עצמו ושאותה אנחנו חשים שאנחנו צריכים להציג לעולם ולהגן עליה בחירוף נפש, גם במחיר חיינו, ומה שעוד יותר ''מוזר'' (זה לא באמת מוזר כי יש לזה סיבות 'טובות'), להציג אותה גם בפני עצמנו, להאמין בה באמונה שלמה, ולהגן עליה גם בעיני עצמנו מהתקפות חיצוניות ומעובדות אובייקטיביות שעשויות לחרב לנו אותה. אם צרור הדימויים האמור היה תואם למציאות האובייקטיבית הבעיה היתה מאוד קטנה עד לא קיימת. הבעיה גדולה רק בגלל שהפער בין התדמית למציאות הוא גדול מנשוא. כדי לא לראות את הפער הזה בין התדמית היקרה מפז שלנו על עצמנו לבין המציאות אנחנו ''עוצמים את העיניים'' למציאות של עצמנו, ובזכות עצימת העיניים הזו אנחנו מפספסים לא רק את המראה האמיתי והבלתי נסבל של עצמנו, אלא גם את המראה של העולם האמיתי כפי שהוא (הרעיון הזה מופיע בהרבה פרקטיקות רוחניות שונות תחת שמות שונים). כשמבינים את מושג האגו באופן הזה, הוא לעולם לא יכול להיות חבר שאיתו אנחנו צועדים יד ביד. כל היתקלות בזיוף, בשקר העצמי, בתדמית המזוייפת, היא בעלת אופי של משבר ומסבה כאב צורב, ומטבע הדברים ולמזלנו הגדול ''מתירים'' לנו לראות מהזיוף (או מהאמת- זה היינו הך) רק את אותו החלק שאנחנו יכולים לשאת את המראה שלו מבלי להתמוטט. בגלל שזה טור בעל אופי גורדייפיאני זה קצת מוזר שלא הלכת בעצמך עד הסוף עם הדברים בכיוון הזה כי בכל מה שנוסח עד כאן אין חידוש והוא חלק מ''השיטה'', וב''שיטה'' ניתן גם מקום של כבוד ללימוד והכרה של ''בולמי-הזעזועים'' שכל תפקידם הוא למנוע מהאדם את העמידה המכאיבה פנים אל פנים אל מול הזיוף הזה, כשהם מופיעים בצורת הצהרות אמוניות חד משמעיות כמו ''אני אף פעם לא משקר'', או ''אני מלא ברגשות של אהבה לכולם'' או ''אין לי אגו'' או הצהרה כמו ''זה בכלל לא מעניין אותי מה התדמית שלי בעיני אחרים'', (שעצם הצהרתה בפני אחרים הופכת אותה מיד לשקר או לפחות לווריאציה לא מבריקה על משפט המחץ של אלון מזרחי:''אין לי מה להוכיח, והוכחתי את זה היום על המגרש''), ועוד אמונות שווא מהסוג הזה שאנחנו חשים בצורך עז לשכנע בהם את כל העולם ואת עצמנו. בעולם אידיאלי הדימויים והתדמיות היו יכולים להיות בתנועה מתמדת כשהם משתנים ומתעצבים ללא הפסק ומתאימים את עצמם להבנה הגדלה והמשתנה שלנו את עצמנו ואת העולם. בעולם הלא אידיאלי, האמיתי, אנחנו גדלים תחת לחצים עצומים שכופים עלינו לבנות תדמית מלאכותית על עצמנו ולדבוק בה ללא פשרות ובכל מחיר תוך התעלמות גסה מהמציאות. הצורך הזה לזייף, להעמיד פנים בפני אחרים ובפני עצמנו שאנחנו משהו שאנחנו-לא ולבצר את הזיוף הזה ולהגן עליו הוא חלק מהותי ביותר מהאגו במובנו השלילי והמעכב, ומובן מאליו שאי אפשר ללכת יד ביד, כמו חבר, באיזשהו שביל רוחני יחד עם הזיוף הזה, ולצפות למצוא משהו אותנטי, כי כאמור, מידת הזיהוי של הזיוף או השקר היא בה בעת גם מידת הזיהוי של האותנטי או האמיתי. הגב לתגובה זו          מסכים עם הכל         אמתי מגד,    04/10/07 11:19 כן ט היקר. הייתי יכול לכתוב בדיוק את מה שכתבת וגם לחתום על זה בשלמות. אני מסכים איתך לחלוטין שעם האיפיון המרכזי הזה של האגו, קרי השקריות של הדימויים, אנחנו צריכים להילחם. ורק להילחם. את התדמית שלנו צריך לשרוף. לא פחות. והדבקות וההזדהות עם התדמית היא שורש ההתקעות שלנו במקום הכל כך לא משוחרר שאנו נמצאים בו. אז למה כתבתי כאן כמעט את ההיפך? כי אני חושב שגם הקול הזה שהשמעתי כאן צריך לעיתים להישמע. ובמיוחד הוא צריך להישמע לכל אותם מחפשים ששוגים ומחפשים במקום הלא נכון. אני מוצא שרבים רבים מיוצאי הודו מפנימים גישה לא ראלית ולא אפשרית לעבודה על עצמם. הם תופסים את העבודה הזאת באופן מאוד רומנטי. רומנטי אבל גם בלתי אפשרי. הארה הפכה להיות משהו נכסף, אבל ששייך רק ליחידי סגולה. אז אדם מנסה למוסס את האגו שלו במשך מספר שנים בכל מיני סדנאות ומדיטציות. בסוף הוא מגלה שזה כלל לא אפשרי ואז הוא נוטש את הכל, הופך להיות איש עסקים ומדי פעם, בשביל להשקיט את המצפון, מתיעץ עם איזה מתקשרת על העסקים שלו ומרגיש מאוד רוחני. העבודה האמיתית היא לא כזאת כלל. העבודה האמיתית נמצאת בדיוק במקום שאתה הצבעת עליו. בזיהוי השקרים והתדמיות. זו עבודת התבוננות איטית ומתמשכת. אין בה אירועי שיא של הארה פתאומית. יש בה שנים על גבי שנים של שחרור איטי מעוד שקר עצמי ועוד שקר עצמי. יש בה הורדה איטית של כל בולמי הזעזועים, עד שאנו מתחילים, סוף סוף, להפגש עם עצמנו כפי שאנו באמת. וזהו שחרור. אני יודע שחלק מהמגיבים למאמר הזה יכולים לראות בו מין ''פטור'' כזה מעבודה על האגו. אבל אולי לחלק אחר זו יכולה להיות הבהרה מדויקת יותר של מהי עבודה אמיתית ומה לא. תודה ולהתראות אמתי הגב לתגובה זו 44.  אגו ועבודה איזוטרית- האמת!     א.,  מ.,    03/10/07 23:23 האגו עצמו אינו טוב או רע, מהסיבה הפשוטה שאין מושגים כאלו. האגו עצמו אינו חיובי או שלילי, כי אין מושגים כאלו! העבודה מובילה אותנו למקום בו אנו מבינים שהאגו הוא מי ש''נותן את הפירוש'', הדבר שמגדיר האם לפעול לטוב או לרע, לחסד או לא, לחמלה או שנאה. וכשהעבודה נעשית כפי שצריכה היא להעשות, לא נותר לו לאגו אלא לנפץ את התבניות ולפתח גם נשמה לצידו. לכן ה''קרב'' האמיתי אינו סילוק האגו, ובטח שאנו ''התמזגות, וחוויית התמוססות אל הכלל'' העבודה האמיתית היא להצמיח נשמה לצד האגו ובאמצעות האגו!! הגב לתגובה זו          דברי אמת.  ל"ת          אכן,    04/10/07 18:00 הגב לתגובה זו          כמו תמיד א.מ.         אמתי מגד,    04/10/07 11:20 נראה לי שאנחנו מדברים על אותו דבר. תודה אמתי הגב לתגובה זו          יפה!  ל"ת          בת שבע,  המוארת,    04/10/07 06:00 הגב לתגובה זו 43.  האגו לאן?     אולטרא,    03/10/07 17:45 ובכן. במסע הרוחני אנחנו מרחיבים את המודעות. ויכולים לראות דרך ההרחבה את המתבונן. עד כאן הכול יופי. (במקרה הטוב כמובן) כשאנחנו מזדהים עם האגו זו הבעיה. זו התגובה של הזוית החצויה, הלא שלמה, חוזר אחדות עם האחדות האינסופית. האגו= יש בו גם את המסע הנשמתי והמוטיב שכל אחד מגלה כסיבת ההוויה. סיבת הוויה של כל אחד מאיתנו ובשביל זה האגו נמצא. למרות שבכל אחד יש את הזרע להיות מה שהוא רוצה להיות ללא קשר לסיבה הנשמתית. אבל יש דחפים מסויימים לכל נשמה ובשביל זה האגו נמצא להוליך את המסע לסיבה הנשמתית. שלא משנה מה נעשה זה לעולם יהיה אהבה אינסופית. שולחת אהבתי לעולם ולעצמי. הגב לתגובה זו 42.  את מה שמבינים באמת אי אפשר לבטא     ללא מילים,    03/10/07 12:24 אני יוצר פרדוקס בנסיוני לכתוב שאסור לכתוב, בנסיוני לבטא מה שאי אפשר. בעצם אמירת היגד מסויים משמעותו האמיתית נאבדת כי היא מצומצמת לדובר/השומע. המורים הרוחניים היחידים שקיימים לדעתי הם אלו שלא מוציאים ספרי הסבר, שלא מרצים באוניברסיטאות גדולות ושלא מצהירים על עצם כמוארים. אדם נמדד במעשים ולא בדברים. הגב לתגובה זו 41.  מסכים אתך אמיתי מגד.     רש''ש,    03/10/07 12:22 אחד העקרונות הבסיסיים בעבודה על המידות ביהדות ובפרט בחסידות היא המאבק התמידי עם האגו השואף להתנפח תמיד ( ''תועבת ה' כל גבה לבב''), הברסלבים לדוגמא אומרים ש''עיקר התשובה אצל האדם הנה שישמע ביזיונו וידום''- כלומר גם אם מחרפים או מגדפים ומביישים אותך קשות, לא רק שלא תחזיר קומקום בראש.. אלא פשוט תשתוק ואל תיתן לשום כעס או תגובה כלשהיא להשתלט עליך ואם אתה מהמהדרין אפילו תקבל זאת באהבה ותחשוב גם שזה מגיע לך.. הרי בעבודה על המידות כיהודי עליך ללמוד לשלוט בתכלית השליטה על הכעס, שכן באם הנך כועס סימן שהאגו שלך גדל והוא זה שמשתולל פה, ועקר העבודה פה הנה בעצם עבודת ההתבטלות לא רק בפני הבורא אלא בפני כל בריה ובריה (אגרת הרמב''ן) ובאם כבר הזכרת את הבעש''ט, מספרים על רבי זושא שחי קצת אחריו כמדומני ומגש הגיע העת להשיא את בתו היה עני מרוד, החליט לנסוע לרב נדבן ידוע הגר בעיר רחוקה, הרב תרם לו סך מכובד של 300 רובל ושלחו בברכת מזל טוב, בדרכו עבר דרך עיירות , באחת מהן נקלע להתקהלות סביב אשה הבוכה בכי תמרורים על שכל הונה 300 רובל אבד בצרור, שמע זאת רבי זושא והכריז כי הוא מצא את הכסף, שמחת הקהל והאשה הפכו לכעס וזעם שעה שרבי זושא.. לא פחות ולא יותר דרש פרס של 50 רובל על השבת האבידה (כידוע זה בנגוד להלכה לבקש שום פרס על השבת אבידה ), דרשו ממנו את כל הכסף וגרשוהו בבשת פנים. לעיתים מכשנפגש רבי זושא עם הרב הנדבן ששמועה זו הגיעה כבר לאזניו, שאלו הרב שהכיר את הצדיק העומד לפניו בתמיהה לפשר מעשיו, ענה לו רבי זושא: כאשר ראיתי את שמחת האשה ואת גודל החסד שאני עושה בהקריבי את הכסף המיועד להשיא את ביתי למצוות השבת אבידה הרגשתי מיד איך האגו והגאוה מנסים להשתלט עלי קשות. אז מיד פעלתי לחנקם בעוד מועד.. כן אבל אלו צדיקים של פעם.. הגב לתגובה זו          איזה סיפור יפה         אמתי מגד,    03/10/07 17:05 מדהים לראות איך אנחנו נוטים לפרש מעשים של אדם רק לפי הסיפור שלנו על כך. יתכן והוא נוהג כפי שנוהג מסיבות אחרות לגמרי. ואכן, צדיק. תודה אמתי הגב לתגובה זו 40.  אמתי מגד היקר, אני חושב שדבריו של בודהה לא הובנו כהלכה- אנסה להסביר     סידהארטא,    03/10/07 11:40 והיות וכבר היו תגובות רבות בנושא שמסבירות היטב את לימוד דרך הבודהיזם אני אומר רק בקצרה השלב הגבוהה ביותר שאדם יכול להגיע אליו במדיטציה וכל זאת כמובן לפני שהוא מגיע ומשיג נירוונה ולאחר מכן ממשיך עד ההארה המלאה של הבודהה, זה חוויה ישירה עם מה שנקרא ריקות. או במילים אחרות חוייה ישירה של חוסר עצמיות!!. והחוסר עצמיות הוא לא רק של כל העולם שסובב אותו אלא גם שלו עצמו. חוויה ישירה שהכל ריק מקיום עצמי. הוא חווה באופן ישיר (נקרא לזה ראייה ישירה באמצעות עין התודעה, העין השלישית) את החוסר עצמיות, או החוסר טבע עצמי של הקיום של כל הדברים בעולם כולל שלו עצמו. כמובן שבזמן החוויה, אין תחושת זמן, אין גם שום מחשבה דואליסטית, אין אני והוא או אני ואתה, *** אין אובייקט וסובייקט! *** אין דואליסטיות, רע טוב, שחור לבן, יפה מכוער, אין מושגים! אין תויות, אין כינויים, לא ממשיגים ונותנים כינוי או תוית לכלום!! לכן בזמן החוויה הוא אפילו לא יודע שהוא בחוויה, הוא לא יכול להגיד לעצמו בזמן החוויה הזאת משהו כמו ''איזה חוויה נפלאה'', ''איזה דברים מדהימים אני רואה/חושב/מרגיש'', ''זה נעים לי זה לא נעים לי'', ''אני אוהב את זה וא לא אוהב את זה'' , ''אני הבנתי משהו, יש לי תובנות'' וכו.... אי אפשר להגיד את כל אלה כי אין יותר דואליות אין אובייקט וסובייקט, *** ברור שאין אגו! *** אין בזמן החוויה מינד/תודעה שתופסת איזה אובייקט (פיסי או מנטלי) ואומרת עליו שהוא כך או אחרת. הוא חווה ריקות (חוסר עצמיות! גם את שלו עצמו!) באופן ישיר. רק לאחר שמסתיימת החוויה הישירה הזאת (בגלל שאין תחושת זמן אז לא יודעים בדיוק להגיד כמה זמן האנשים שחוו את זה היו בחוויה אבל מעריכים את זה בכ10-15 דקות). יש תחושת ירידה וחזרה למציאות הזאת, המציאות הקונבנציונאלית (החוויה הישירה של ריקות היא בעצם אמת/מציאות אולטימטיבית). ורק לאחר החזרה למציאות הזאת הוא יודע ויכול שוב לחשוב בצורה דואליסטית ולהגיד שהייתה לו חוויה של ראייה ישירה של ריקות. (בזמן החוויה אין את היכולת הזאת) שאלה: היות והמלה מואר/התעורר הן פירושים לעברית של המילה בסנסקריט שניתנה לסידהארטא גוטמה על כך שהתעורר --- בודהה, לא עדיף ללכת לקרוא את המקורות של איך בודהה מתאר את החוויות שעוברים ואיך הוא מסביר מה זו הארה, במקום להגיד שהכל בולשיט ולזלז במורים הרוחניים? צר לי שאולי כתבתי בצורה מתלהמת, פחות כואב לי על החוסר ידע ועל הטעיית הציבור ויותר על הזלזול כלפי מורים רוחניים שצועדים בדרך שנים רבות ומתרגלים אותה ואתה בא וקורא לכל זה בולשיט. עדיין אוהב אותך מאד, הערכתי אותך תמיד אבל למה הזלזול? אשמח לשמוע תגובתך. הגב לתגובה זו          לדעתי         ג'אנגו,    03/10/07 21:47 ...לדעתי, סידהארטא, אתה לא מבין את דברי הבודהה... ומה שאתה מציג בהודעה הזו הוא בדיוק את אותה הטעיה בודהיסטית בסיסית ומצערת. .שנובעת משלושתאלפי שנות המרחק מדברי הבודהה, המלאים בפרשנויות, תרגומים, ושעטנזים טראגיים שנתמכים במערב לרוב ע''י ''מומחים אקדמים'' בעלי התנסות חלקית ביותר. ואני אנסה להסביר קצת... המציאות היא אחת, והיא אותה מציאות שהייתה בתקופתו של בודהה כמו גם היום ויש מי שמכיר אותה ובגלל זה גם יכול להבין באמת את מה שאמר הבודהה ולא ליפול בפח ההיקשים הסמנטיים שמבטלים כל הבנה וכל אפשרות להבנה של ממש. הטעות הבסיסית שנעשית באשר לדבריו של הבודהה היא ש... חוסר עצמיות = ריקות. וזה קשקוש מקושקש...ומכאן מתחזקת ומתעצמת כל תפיסת ה''אין-אני'' הכל כך פופולארית אך מעוותת מיסודה. אז התיקון שלי הוא כדלקמן: חוסר עצמיות = חוסר נפרדות! או חוסר עצמאות אם תרצה. והמשמעות האמיתית שלו היא שהכל מחובר להכל ושבמישור מסויים אין שום הפרדה של ממש בין הדברים, בגדר ''זה אני וזה אתה''....אבל הנטיה הבסיסית לפרש את המושג הזה היא לכיוון של העדר קיום של ממש... וזו טעות נוראית. ההפך הוא הנכון...כשאין נפרדות...מה שקיים הוא לא 'ריקות', חלילה, אלא מלאות של ממש. כשאדם מתעורר לגלות את חוסר הנפרדות שלו (קרי חוסר ה''''עצמיות'''') , שעד כה נתנה לו את התחושה שהוא שקול ל''זרעון שעועית'', ההוויה שלו מתמלאת! במלאות האחדותית של כל הקיים...והצליל של כל כולה של ההוויה הזו הוא לא אחר מאשר 'אני!'...I AM. לא i am that ולא שמאט. האני ה''חדש'' הזה, 'אני' באלף גדולה, הוא לא אגו חדש ולא שום דבר שמי שלא התעורר מכיר... בגלל זה, לא משנה כמה תיאורים וסיפורים הוא יקרא עליו, הוא לא יתפוס את זה. אבל כדאי ''לו'' מאוד, לא לקפוץ למסקנות פזיזות בעקבות חוויות מדיטטיביות, או טרום מדיטטיביות, שבהן הוא החווה את השתתקות האגו...שכל הזמן ''צועק'' אני ואני, שההוויה המוארת היא הוויה של העדרות ''אני'' או ריקות כזו או אחרת... תחושת הריקות המקדימה הזו היא אך הפרשנות של האגו והמיינד את העדר התבניות שעליהן מתבססת תפיסת העולם שלהם. אבל האמת היא שהעולם, הקיום, וההוויה....מעולם לא היו קשורות לתבניות הללו...והן כשלעצמן...מלאות אינסופית. הגב לתגובה זו              ג'אנגו אתה הוא זה שטועה ויחד עם זאת מטעה אחרים             ידיד דהרמי,    04/10/07 00:43 אתה מוזמן להכנס ללינק של קבוצת ידידי הדהרמה בישראל אשר עושה חסד נפלא עם כל הברואים ומביאה אלינו לארץ מחו''ל מורים נפלאים כל כך. http://www.dharma.org.il/ אתה יכול להגיע לפגישות וללימודים של מורים רוחניים של הבדוהיזם, ואתה מוזמן לשמוע באוזנייך את הלימוד שלהם על ריקות כמו גם לימודים מדהימים נוספים אשר לימד הבודהה. הכי חשוב שלא תטעה את הציבור בדבר האמת לפי הבודהה (אף אחד לא אומר שאתה חייב לקבל אותה וגם אף אחד אחר לא, כל אחד שיצעד בדרך שהכי מתאימה לו, אבל זה לפחות היה הלימוד של בודהה) אם אתה לא מסכים עם הלימוד של הבודהה ואיך שהוא רואה את המציאות זו זכותך. מגיעים לארץ לא פעם מורים רוחניים שהם ישויות מוארות ואפשר לראות עליהם שהם צעדו בדרך והבינו את האמת, אל תזלזל בהבנה שלהם את המציאות רק בגלל שהיא לא תואמת את ההבנה שלך או את ההגדרה שלך למציאות. אחרי שתשב כמה שנים טובות בריטריט מבודד אולי יהיו לך תובנות אחרות ודעתך על המציאות תשתנה. אל תקשר יותר מידי למה שהיום אתה מגדיר כאמת שלך למציאות כי גם היא ריקה מקיום עצמי כמו שאר האמיתות כולל האמת של הבודהה וכולל בודהה עצמו אשר ריק מקיום עצמי, ובודהה בעצמו לימד את זה ואמר את זה לתלמידים שלו. יום טוב, וחג שמח. הגב לתגובה זו                  רגע רגע                 ג'אנגו,    04/10/07 02:53 שלום לנציג הנציגים של הליגה הבודהיסטית! רגע לפני שאתה מגייס אותי למוסדותיכם המדהימים, שנחוצים לי כל כך כדי שאחזה בהשתאות במורים בודהיסטים שהלכו בדרך הבודהה האולטימטיבי...אני רוצה שתבהיר לי בדיוק ועניינית במה בדיוק אני טועה ומטעה בהודעה הקודמת שלי?...מלבד כמובן, ה''טעות'' העקרונית שלי לצאת כנגת סילופי הסילופים שלך ושל חברי הכת הדהרמית שלכם? אם אתה לא ממש יכול לעשות זאת אז בבקשה, חזור בידידותיות לריטריט שממנו באת ותמשיך להאזין לשיעורים המדהימים שם, אולי בסוף תבין משהו. הגב לתגובה זו                      הסבר של הטעות                     ידיד,    04/10/07 12:29 אף אחד לא אומר שמה שקיים הוא ריקות (כמו שכתבת בתגובתך למעלה) זה ממש לא הכוונה. נראה לי שהמלה ריקות קצת מבלבלת ואולי לא כדאי להשתמש בה. בוא נהפוך אותה לחוסר טבע עצמי. כל הדברים כן קיימים אבל אין להם טבע עצמי משלהם. כשאומרים ריקות מתכוונים שהדברים ריקים מטבע עצמי. לא *** לא *** מתכוונים שהם ריקים מקיום!! ממש לא!!! זוהי הטעות שכתבת. אגב - שלחתי עוד תגובה ממקודם (שעדיין לא פורסמה) עם לינק לפרופוסור באוניברסיטת תל אביב שמלמד ומסביר את החומר הזה בצורה נפלאה שאולי קל יותר להבנה. ודבר נוסף שכתבתי בתגובה הקודמת שעדיין לא התפרסמה, אין לי שום כוונה לגייס אותך או אף אחד אחר ל''כת'' שלנו (כהגדרתך), סה''כ הזמנתי אותך להקשיב ללימוד של מורים טיבטים שבאים לארץ מידי פעם ותעשה עם זה מה שאתה רוצה. לכל אחד יש את הדרך שלו והאמת שלו שמתאימה לו ועל כן לא אנסה לשכנע/לגייס אף אחד לשום דרך שהיא. הגב לתגובה זו                      לג'אנגו המואר וחסר האגו                     ידיד,    04/10/07 10:42 לא התכוונתי להרגיז אותך לרגע וחשבתי מתגובותייך שאתה כבר ראית את האמת ועל כן הבנת את האגו שלך ולא אצליח להרגיז אותך ... אבל מתברר שטעיתי ... בכל אופן יקירי שלי, אתה טועה בכך שאתה טוען או לפחות מפרש את החוסר עצמיות (הריקות) בצורה שונה לחלוטין ממה שבודהה לימד, וממה שהמורים הבודהיסטים שבאו אחריו מלמדים. התיאור שניתן בתגובה למטה הוא תיאור נכון לאיך שבודהה לימד ריקות או חוסר עצמיות. אין בכוונתי לגייס אף אחד לאף מקום, וכל אחד יש לו את הדרך שלו, אבל אי הדיוקים או הפירוש הלא נכון של דרכים שלא אתה צעדת בהם (ולחלופין זלזול בהם) הוא מה שגרם לי לרשום את התגובה. אגב הנה לינק נוסף לפרופסור יעקב רז מאוניברסיטת תל אביב שמלמד על כך. (שלא תרגיש חס וחלילה מגוייס לאף מקום, סה''כ לימוד אקדמי) http://video.tau.ac.il/Lectures/The_Rector_Wednesday/Raz_2006/ תהנה יום טוב. הגב לתגובה זו                          אתה קורע... :)                         ג'אנגו,    05/10/07 10:29 ידיד יקר... אין לי שום עניין בלנהל איתך דיונים על דברים שאתה לא יכול לדעת אותם או להבין אותם או להכיר בהם כגון, אם ראיתי את האמת או לא, אם אני מרוגז או לא, ומהו טבע המציאות האמיתית. מה שאני יכול לעזור לך להבין הוא פשוט, ואני מבטיח למצות אותו בהודעה הזו, כי באמת ותודה לאל...יש לי מה לעשות בחיים. אז ככה...האם אתה יודע מנסיון אישי שלך מהו טבע המציאות האמיתית? (וזו שאלה רטורית, תענה עליה רק לעצמך), האם אתה יודע מחוויה ישירה מהי הארה? (גם רטורית), האם אתה יודע מהי המשמעות בפועל של מה שאתה מכנה ''חוסר עצמיות(ריקות)''? (כנ''ל). אם התשובה לשאלות הללו היא לא, כלומר, לא חווית את המציאות עליה אתה מנסה לדבר יש לזה שתי משמעויות עיקריות: 1. אין לך שום אפשרות לנהל דיון על הדברים הללו (הארה, טבע אמיתי וכיו'ב) באופן מהותי, מלבד איזה עקרון פעולה טכני של השוואת מילים ולראות אם הן מתאימות...בעצם כל מה שאתה יכול לדון בו הוא משחקי מילים...השוואת אותיות וכיו''ב...כלומר, כל תיאור שתשמע על המציאות האמיתית אתה תנסה להשוות אותו לתיאור שאתה סומך עליו ועל פי מידת ההתאמה שנראה לך שקיימת בין התיאור ששמעת עליו לתיאור שקראת עליו אתה תשפוט את ה''עולם'' , ואני לא חושב שאתה מבין עד כמה זה מגוחך. זה שלמדת סקריפט מסויים על המציאות לא אומר שאתה מבין אותה ויכול לנהל עליה דיונים עם אנשים שמכירים אותה באמת...כל מה שאתה יכול זה לצטט ולהתעקש את ועל הנוסח הבודהיסטי. 2. מה שאתה בעצם הוא...מודעת פרסומת. זה מה שהפכת להיות, בדיוק כמו הבאנרים המרצדים להם כאן בצידי המסך. זה קצת עצוב, אבל לא חסר תקווה. כי אם תבין את זה אולי זה יזיז אצלך משהו. מעבר לכך, אמנם כתבתי בהודעות אחרות כאן דברים קצת חריפים או לא נעימים, אבל אם תקרא בהם שוב, יש סיכויי שתמצא בהם קצת תועלת. ומצטער שלא נכנסתי ללינק של פרופסור יעקב רז מאוניברסיטת ת''א...פשוט נגמר לי הזמן שהקצבתי לתיקון הטעויות וההטעיות הבודהיסטיות לכתבה הזו...ניפגש בכתבות נוספות. בהצלחה וכל טוב. ג'אנגו הגב לתגובה זו              ג'אנגו יקירי שוב לא הבנת ופיספסת את הנקודה             סידהארטא,    04/10/07 00:15 בודהה לא אמר, כמו גם אני לא כתבתי, שאין אני!!! ממש לא כך המצב, יש אני, והוא קיים! והוא מתפקד! והוא ממשי! אבל *** אבל *** לא קיים באופן שאנחנו חושבים שהוא קיים. זה מה שבא בודהה ללמד, שאין שום אני שקיים מצד עצמו. (בעוד אנחנו בטוחים שקיים אני מצד עצמו בלתי תלוי) אנחנו תופסים את המציאות שלנו כאילו היא קיימת מצד עצמה וכאילו יש לה טבע משל עצמה ולא כך המציאות! המציאות קיימת וממשית ומתפקדת אבל לא כמו שאנחנו חושבים. דוגמא, כשאתה אוכל עוגת שוקולד, אתה חושב שהעוגה טעימה, אתה מייחס לעוגה שהיא טעימה ואתה (כמו כולנו) חושב שהטעים קיים בעוגה. אבל בודהה בא ומלמד שלא כך המציאות, דברים הם ריקים מקיום עצמי, אין אף דבר בעולם שיש לו קיום או טבע משל עצמו, (זהו החוסר עצמיות או הריקות של דברים) וכך גם העוגת שוקולד. וההוכחה לכך, אם הטעים היה קיים בעוגה אז כל אחד שהיה אוכל את אותה עוגה היה חושב שהיא טעימה וכידוע יש לא מעט אנשים שלא אוהבים שוקולד או לא אוהבים מתוק וגם אתה אפילו אם תאכל הרבה מהעוגה הזאת בסוף יכאב לך הבטן ותגיד שזה לא טעים כבר..(בפרוסת עוגה העשירית זה כבר לא טעים כל כך נכון? :) ). זה מה שבודהה בא ללמד, העוגה כן קיימת, היא כן מתפקדת והיא כן ממשית אבל לא בצורה שאנחנו רגילים לחשוב, היא ריקה מקיום עצמי אבל אין זה אומר שהיא לא קיימת! וכך גם על כל שאר עולמנו, אנחנו מייחסים תכונות לאנשים/עמים מסויימים ואנחנו מוכנים לצאת למלחמות ולהרוג אנשים וכל זה על מה? הכל ריק מקיום עצמי, אין שם שום בן אדם רע מצד עצמו... הבוס שלי הוא לא כעסן או בן אדם רע מצד עצמו בדיוק כמו שהעוגה שוקולד לא טעימה מצד עצמה (או לא מגעילה מצד עצמה). וכך גם אותו הדבר שאני מכנה ונותן לו תכונה וקורא לו: ''אני''. אני חושב שאני קיים מצד עצמי, אני מייחס לי תכונות משל עצמי וחושב שכך הוא המצב וזהו עולמי ובעצם לא היה ולא נברא, זה לא האני האמיתי שלי, הטבע האמיתי של האני שלי (כמו של כל שאר עולמי) הוא החוסר טבע עצמי, החוסר קיום עצמי, או על דרך החיוב אפשר לומר שכל עולמי (כולל אני) קיים קיום תלוי. ואלו הן ההגדרות של ריקות! (לא להתבלבל ריקות לא אומר ריקנות! זה גם לא אומר לא קיים!) זה למה התורה של בודהה יכולה לשחרר מסבל ולהביא להארה, כי היא גורמת לנו להסתכל על המציאות בדרך אחרת ולהבין את המציאות כמו שהיא, ריקה מקיום עצמי, חוסר עצמיות, חוסר טבע עצמי. אבל ג'אנגו ידידי, שוב אני חוזר ואומר אל תתבלבל אין הדבר אומר לא קיים או לא ממשי או לא מתפקד,ממש לא! קיים ועוד איך קיים אבל לא בצורה שאנחנו חושבים שהוא קיים. מקווה שזה יותר ברור ומובן עכשיו. הגב לתגובה זו                  הו....אהלן שבי.                 ג'אנגו,    04/10/07 03:58 ותתחדש על הכינוי. בוא נאמר כך ובקצרה... המילה 'ריקות', היא הדבר הריק ביותר בלקסיקון הבודהיסטי. היא גיבנת סמנטית שאתם גוררים מתרגום לתרגום לתרגום ואחריה תרגומים של תרגומים של הסברים... שיוצרים ערמות של בלבול, חוסר בהירות, הטעיות ומישמש קולוסאלי, תחשבו על זה במונחים של קארמה מצידי. ואם לעצמכם לא נמאס מיזה, אז הגיע הזמן שתדעו שלכמה אנשים במזרח התיכון כן נמאס. ד''א איך היה בליגת האלופות בסוף? :) הגב לתגובה זו                      אני פשוט לא מבינה מאיפה החוסר כבוד הזה                     יערה,    04/10/07 12:16 כלפי עמים שלמים שהולכים בדרך הזאת, מדוע הזלזול בדרך / תורה / דת כל כך גדולה ורחבה שנלמדת הרבה מאד שנים? וסה''כ מנסה לפתח יותר אהבה וחמלה בעולם (בניגוד לדתות/דרכים אחרות). ראיתי אותך כותב לאחרים למצוא את האמת שלהם אבל שבאים וכותבים פה על אמת אחרת אתה פשוט מתקומם,קורא לאמת הזאת ריקה ושהיא לא תורגמה נכון ורק מבלבלת אנשים. אתה נשמע כמו איזה מטיף דת שאני כל כך נמנעת ונרתעת מהם ודווקא קראתי לא מעט תגובות שלך אתה לא חושב שאתה קצת צבוע? הגב לתגובה זו                          ושוב פעם ניסית לרשום תגובה יפה בלי אגו ומה יצא?                         יערה,    04/10/07 19:48 תגובה ששוב פעם מתנשאת מעל אחרים ביוהרה שאני באופן אישי שוב לא מבינה מאיפה יש לך אותה. בכל מקרה המצב אבוד, ברגע שקצת אומרים משהו לא לרוחך יוצא האני האמיתי שלך (אגו) החוצה. כבר נתקלתי בלא מעט תגובות ומריבות שיש לך פה עם אנשים, מעניין איפה הבעייה? הגב לתגובה זו                          ג'אנגו קורא לזה צביעות, וצודק מאוד.  ל"ת                          המצדיקה,    04/10/07 17:23 הגב לתגובה זו                          אין אמת ''אחרת''.                         ג'אנגו,    04/10/07 15:15 אמת יש רק אחת. האמת ''שלי'' והאמת ''שלך'' זהו נסיון ניו אייג'י מגוכך להמנע מחיכוכים, דבר שמאפשר לפחות לאחד מהצדדים להמשיך לאחוז בבורותו על כל השפעותיה המזיקות לו עצמו ולסביבתו. לשבת ולצטט טקסטים בודהיסטים אין משמעו לנסות לפתח יותר אהבה וחמלה בעולם לצערי (תוך כדי הנגדה לדתות/דרכים אחרות כמובן!) פשוט תסתכלי על התוצאה. אם תסתכלי אפילו כאן בטוקבק, התקבצו כאן מספר לא מבוטל של אנשים מזרמים רוחניים שונים שממש לא באורך פלא (אלא באמצעות הקשבה וכנות)...הגיעו ומגיעים להסכמה כמעט גורפת (ועוד בשפה יומיומית) על יסודות מהותיים בתפיסת העולם הרוחנית שלהם. אבל ''מאיזושהי'' סיבה, לחבורת ידידי הדהרמה החמלתיים קשה מאוד להשלים עם או להכיר בתופעה המדהימה הזו והם מרגישים צורך כפייתי משהו, לקפץ ולצייץ את הנוסחאות המסורסות שצרובות להם בקלבסה, כי חמלה, אהבה, והארה עושים רק לפי שייקמוני אז כל מי שמתיימר לדבר על משהו מהנושאים המקודשים הללו ...מן הראוי שילמד סנסקריט או פאלי. לזה אני קורא צביעות. הגב לתגובה זו                      ג'אנגו יקירי, אין לי שום בעיה אישית עם דרכך, להפך                     סידהארטא,    04/10/07 11:52 אני מעודד אותה וחושב ומאמין שלכל אחד יש את הדרך שלו ואת האמת שלו. וגם אני עדיין לא סגור במאה אחוז על האמת שלי אבל אני עדיין יכול לכתוב תגובות לגבי עובדות של אמת זו או אחרת ע''פ הלימוד שמלמדים אותה ואותו למדתי לעומק. כל תגובתי מקורה היה בידע שרכשתי מלימודים ארוכים של הדרך הבודהיסיטית כפי שלימדו אותי מוריי היקרים (הדרך הזאת שמקורה בבודהה ונלמדת לאורך 2500 שנה ע''י מורים רבים וטובים ומוארים) אין צורך מצדך לשפוט ולזלזל בדרך מסויימת ולקרוא לכולם טיפשים (במילים כאלה ואחרות) על זה שלא הבינו אותה נכון, או לא הבינו אותה כמו שאתה הבנת אותה, במקום זה יהיה ראוי יותר להגיד משפט כמו: ''הבנתי את הדרך שבודהה מנסה ללמד, אני חולק עליו ולא מסכים איתו לדעתי יש אמת אחרת אשר יותר מתאימה לי מזאת ועל כן לא אמשיך לצעוד בדרך הבודהיזם אלא בדרך X או Y או מה שזה לא יהיה'' - ראה את תגובתו הנפלאה והמדהימה של אמתי מגד שענה לי. אני באופן אישי מקבל את התחושה מצורת הדיבור (ההתכתבות) שלך של צורה מתנשאת אשר מזלזלת בכל דרך ובכל מחשבה או הבנה של דרך אשר לא תואמים את המציאות או האמת שאתה מאמין בה. סה''כ אני מאד נהנה לקרוא את התגובות שלך הן מאד משכילות ומלומדות (ראיתי אותך לא פעם עוזר לאנשים) אשר מסבירות את האמת בדרך נוספת, אין בכוונתי לריב או להתווכח איתך לא לזלזל בך או באמת שלך ובטח לא לפגוע או להעליב בשום צורה. אם נפגעת אני מצטער מאד על כך, זאת לא הייתה הכוונה שלי, סה''כ רציתי להעביר ידע כפי שהועבר אליי ממוריי על לימודו של הבודהה ודרך הבודהיזם, ולהביע את הסתייגותי מהזלזול שנכתב בכתבה כלפי מורים רוחניים באשר הם (מה שהתברר אח''כ מהתכתבותי עם אמתי מגד כאי הבנה ושזה לא הייתה כוונתו והוא בעברו למד בודהיזם טיבטי אצל מורה מאד מאד מפורסם וידוע ואני בטוח שהוא לא מזלזל בו בשום צורה) דבר נוסף, למרות שראיתי תגובות רבות של שבי, אני עדיין לא שבי, אני מסכים עם הרבה מדבריו ואולי למדנו מתי שהוא אצל אותם מורים (כמו שיכול להיות מאד שפגשתי גם את אמתי אצל מורים אלו) אבל אני לא הוא! אני גם לא חובב ליגת אלופות למרות שקראתי היום שגרנט ניצח אתמול :) רק בשמחות אח-שלו. הגב לתגובה זו                          :) תודה אבל אני כבר מסודר עם נולי  ל"ת                          שבי,    05/10/07 14:36 הגב לתגובה זו                          כזה אני                         המתחזה לשבי,    05/10/07 11:28 מאוד נמוך (1.65 סססאמק) וילדותי. לא יפה לצחוק עלי. גם אני לא צחקתי על השם שלך ולא אמרתי לך שאני רוצה להכיר לך את אוזה. הגב לתגובה זו                          מתחזה יקר לשבי! מדוע יש צורך בלהתחזות לי ולהסכים עם ג'אנגו?                         שבי,    05/10/07 10:40 אני מסכים מבין ומקבל את דרכו לאמת אבל בהחלט לא מסכים עם צורת הדיבור שלו. מוזר שבחרת להתחזות לי דווקא כדי להסכים עם ג'אנגו, מאד נמוך ומאד ילדותי! הגב לתגובה זו                          מסכים עם כל מילה                         שבי,    04/10/07 23:28 תודה ג'אנגו יום טוב הגב לתגובה זו                          ג'אנגו מלאך יקר, ליבי נפתח בחמלה ואהבה גדולה                         סידהארטא,    04/10/07 20:04 מי יתן וכל אחד מאיתנו בדרכו הוא יגיע וימצא את האמת שמתאימה לו ויהיה מאושר בכל מה שהוא עושה וימצא את מה שהוא מחפש. צר לי שהשיחה התפתחה לכיון הזה, אני לא התכוונתי לכך, אם תשים לב כתבתי תגובה ספציפית לאמתי מגד ורציתי לשמוע את דעתו על מה שחשבתי שהיה זלזול כלפי מורים באשר הם ואי הבנה של הלימוד הבודהיסטי. (הוא ענה לי ובזה מבחינתי נגמר הסיפור) אני לא הוא זה שקפץ להגן על אמת כלשהי ולקרוא למישהו מבלבל בשכל, אבל בכל אופן אין זה משנה כבר אני לא רוצה להכנס לשם שוב. מי יתן ותמצא את האמת ואם כבר מצאת אותה אז שתלך בדרכה ותהיה מאושר, כך גם כל הברואים באשר הם. כל אחד והאמת והדרך שמתאימה לו. הגב לתגובה זו                          ג'אנגו יקירי, אין לי שום בעיה אישית עם דרכך, להפך                         סידהארטא,    04/10/07 18:11 יש לי בעיה אישית אתך. הגב לתגובה זו                          אבאלה...                         ג'אנגו,    04/10/07 15:00 בוא נאמר ככה, אחת הבעיות העיקריות איתכם הבודהיסטים (וסליחה על ההכללה ועל צורת הדיבור...תראה את זה כפניה כללית ולא אישית כלפיך) היא שיש לכם נטיה לדקלם את הידע שלמדתם, לפעמים לאורך שנים, בכל מיני הזדמנויות. דקלום במובן המלא של המילה דקלום, כי אתם נוטים לפרוס את ה''משנה'' הבודהיסטית בבטחון גמור, ובלי כחל וסרק לדבר על מונחים כגון שחרור מוחלט והארה מלאה, ומהי הדרך אליה, בזמן שברור שאין לכם שמץ של מושג אמיתי במה דברים אמורים בכלל..וכל זאת תוך כדי חזרה חקיינית על ביטויים ומונחים שהחדירו לתודעה שלכם (מרצון כמובן) אשר מבטאים הרבה דברים מלבד את האמת באמת, ובזמן שאתם יורים בשרשרת מונחים שמבטאים אחדות וחוסר נפרדות...אתם בעצם כלואים בתוך בועה אטומה שמונעת מיכם להיות מחוברים לסביבה שלכם ולהבין באופן ספונטני דברים שנאמרים סביבם...אלא אם כן הם תואמים את הז'רגון לו התמכרתם. ואז אתם יוצרים כמויות גדולות של חוסר הבנה סביבכם (זו עובדה מדידה...פשוט תבחן את התקשורת שלך עם הסביבה) שתמיד איכשהו מסתיימת בהפניה ל''מקור סמכות'' יותר מנוסה, שיודע להסביר את הדברים טוב יותר מיכם (אתר, מורה, ספר...). ומנסיון אני יכול לומר לך, שבדרך כלל כשהלכתי לבדוק את דברי ה''מקורות הסמכותיים'' שאליהן הפנו אותי כדי להבין על מה בודהימשהו מנסה לדבר...בדרך כלל וע''פ רוב...פשוט חשכו עיניי מעומק הבורות. תוסיף לכך את העובדה שכמעט ואין שום הבדל בין רוח ההודעות שלך ושל שבי (אותו נוסח, אותן טעויות, אותה חוסר הבנה, אותה התנשאות ואותה מיסיונריות)...ואולי תקבל מכך איזושהי תמונה קצת אחרת לגבי המקום שאתה נמצא בו. אולי לא. בהצלחה. הגב לתגובה זו                      שבי??? דווקא ישבתי בשקט עד עכשיו                     שבי,    04/10/07 10:45 סידהארטא הסביר זאת יפה יותר ממני למה לי להתערב מה גם שאני נטשתי לדיון פרטי עם מושון באימייל. איתך ג'אנגו, אחרי שראיתי את האלימות המילולית הכבדה בינך ובין ד''ר גב הבנתי שאין על מה לדבר... כל אחד בטוח בצדקת דרכו, מזלזל בכל אמת אחרת שלא לרוחו וכל זה רק כדי לחז את האגו המואר של כל הכותבים בו. אני שוב אומר את דעתי בנושא, הכל ריק מקיום עצמי כמו גם התורות או האמת או הדרך שכל מורה רוחני באשר הוא מלמד וכך גם עליכם להתייחס לאמיתות שלכם ולדרך שלכם... קיימות ומתפקדות אבל ריקות מקיום עצמי יום טוב הגב לתגובה זו          על זלזול         אמתי מגד,    03/10/07 18:24 מצטער. באמת שלא התכוונתי לזלזל. את הכתבים הבודהיסטים קראתי במשך מספר שנים. דבריו של הבודהה השפיעו עלי מאוד. אני כל-כך לא מזלזל בהם. אני משוכנע ויודע שהוא היה אחד המורים הגדולים של האנושות. ואני מודה לו על מה שהביא. אני חושב שהבודהה הביא פן מסוים של האמת המוחלטת. אבל רק פן אחד. ואני חושב שהפן הזה הוא לא בהכרח החשוב ביותר עבורנו, בתקופה הזאת. זו אינה הדרך הנכונה עבורי, בזאת אני בטוח. היא אינה נכונה עבורי כיוון שאין לי שום צורך יותר להתבשם באותה אמת מוחלטת. ישנן פנים אחרות של האמת המוחלטת שנכון לי יותר להפגש איתן עתה. ומדוע? כיוון שבודהה דיבר על חיים של נזירות. החיים הללו אינם מעניינים אותי כלל. אני נמצא בעולם הזה, ובתוך העולם הזה אני עובד ומתפתח. אינני רוצה להיות מואר או משוחרר ולסיים עם זה. אני רוצה להביא את האכויות של השחרור וההארה לתוך חיי היום יום. זה המסע שמרתק אותי יותר מכל. ואני מוצא שהאכויות של המפגש עם העצמי האטוטנטי שלי, הן האיכויות שמתאימות ביותר עבור מסעי הזה. האיכות של ''התמזגות עם הכל'' ההבנה ש''אני והכל זה אחד'', הן חשובות בעיני רק כרקע. כרקע שנמצא שם כל הזמן. אבל לא כחוויה שנמצאת במרכז. מובן מה שכתבתי? בי אמתי הגב לתגובה זו              אמתי, הבנתי קיבלתי - תודה רבה             סידהארטא,    04/10/07 00:30 כנראה שקשה להעביר את כל המחשבות בכתבה :) קיבלתי והבנתי את כוונתך ודרכך, תודה לך. שוב פעם שפטתי מהר מידי ולא הצלחתי להשתלט על המחשבות... כנראה שצריך להמשיך לתרגל, יש עוד המון עבודה :) תודה רבה על התגובה ועל ההסבר, רציתי רק לומר דבר נוסף, בודהה לימד במשך 50 שנה, ויצא לו ללמד אסכולות/דרכים שונות - כל אחת מתאימה לקהל שהוא נתקל בו ובעוד שבדרך/זרם האינהיינה (תראוודה) הבודהיסטית אתה חי כנזיר ומטרתך ושאיפתך היא להגיע לנירוונה/הארה ולשחרר את עצמך מסבל, דרך/זרם המהאייאנה (שנפוצה מאד בסין, טיבט/הודו- דלאי לאמה, יפן, קוריאה, וייטנאם וטיוואן ) מתרכזת באיך אני יכול להביא את עצמי להארה על מנת לעזור לכל הברואים להשתחרר מסבל ולהביא גם אותם אל ההארה. ויש דגש מאד חזק בדרך זו על לחיות את החיים האמייתים כמו שהם ולעזור לכמה שיותר יצורים ברואים להגיע להארה (נכון שגם בדרך זו יש זמנים שהכי טוב זה ללכת לשבת קצת בהתבודדות ולעשות איזה ריטריט , אולי אפילו של כמה שנים אבל כל זה במטרה שתוכל לצאת מוחזק יותר, חכם יותר ותוכל לעזור לכמה שיותר יצורים חיים להגיע להארה) תודה לך על שיתוף דרכך וחוכמתך, לילה טוב וחג שמח. הגב לתגובה זו                  מהינה בודהיזם                 אמתי מגד,    04/10/07 10:59 הי סידהרטה דווקא ההיכרות שלי היותרגדולה הייתהעם זרם המהיינה בודהיזם הטיבטי, כפי שלימד אותו צ'וגיאם טרונפגה רינפוצ'ה. ואתה צודק כשאתה אומר שהזרם הזה אינו מכוון כלל לנזירות אלא לשותפות בתוך העולם הזה. אך עדיין, גם כשאתה שותף בעולם הזה, המטרה שלך היא לעזור לאנושות להשתחרר, כלומר להגיע להארה הסופית שהיא השחרור מכבלי העולם הזה. אני באמת באמת אינני רוצה לשחרר את עצמי או את האנושות מכבלי העולם הזה. אני חושב, ובמובן הזה אני כנראה הרבה יותר יהודי מאשר בודהיסטי, שהעולם הזה זה העניין המרכזי. כאן הכל מתרחש. לא סתם באנו לכאן. אינני חושב שהעולם הזה זו שגיאה שמקורה בהזדהות. אני חושב שזו יצירה מדהימה. אינני חושב שאנחנו צריכים ללמוד להפסיק ליצר קארמה. אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד להתחיל להיות יוצרים. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא ללמוד להתחיל להשתלב ב''חיילות השם'' (סלח לי על הקונוטציה הדתית מדי) ולהצטרף למלאכת הבריאה. זהו הבדל מהותי בין התפיסה המזרחית של שחרור ובין התפיסה היהודית/נוצרית/מוסלמית של שותפות מלאה עם האל במלאכת הבריאה, היצירה והתיקון של העולם המדהים הזה. ואני בהחלט רוצה להיות שותף לעבודה הזאת. להתראות אמתי הגב לתגובה זו                      שוב תודה אמתי, כרגיל דברי חוכמה שעוזרים לי מאד                     סידהארטא,    04/10/07 11:22 גם אני (למרות החתימה של השם) לא יודע איזו דרך נכונה ועדיין לא יודע איזו דרך מתאימה לי, אבל אני מתכוון לבדוק לעומק את הדרכים לפני שאחליט. גם אני נמצא בדיוק באותו קונפליקט שאתה מציג ושהיה לך... בין הגישה הבודהיסטית/מזרח אסיה לבין היהדות/נצרות.. יכול להיות שיעברו עוד כמה שנים ואז אני אחליט את אותה החלטה כמוך ואגיע לאותה המסקנה, שאני רוצה להיות שותף לבריאה ולעולם הנפלא הזה שאני חי בו ולנצל כל רגע ורגע ולחיות כמו שצריך. אגב - זה לא אומר שעכשיו אני לא חי ככה.. אבל אני עדיין מהרהר ולומד את אותה הריקות או חוסר עצמיות וגם בעינייני הקארמה והגילגולים והסאמסרה שצריך לצאת ממנה וגם על אותה נירוונה או הארה שמדברים עלייה ושהבודהיזם מלמד. לא יודע אם זה נכון או לא, על פניו נראה שהדלאי לאמה כמו גם טרונפגה רינפוצ'ה מאושרים מאד וכשהם צוחקים אתה רואה את הטוהר של הצחוק כמו ילד קטן שנהנה מהעולם. בכל אופן אני מנסה לבדוק :) תודה רבה לך על התגובות (עוזרות לי מאד) נחמד לראות שלא רק אני מהרהר בקונפליקט הזה. חג שמח ושוב תודה. הגב לתגובה זו          ולדעתי         ג'אנגו,    03/10/07 13:55 ...לדעתי, סידהארטא, אתה לא מבין את דברי הבודהה...ומה שאתה מציג בהודעה הזו הוא בדיוק את אותה הטעיה בודהיסטית בסיסית ומצערת..שנובעת משלושתאלפי שנות המרחק מדברי הבודהה, המלאים בפרשנויות, תרגומים, ושעטנזים טראגיים שנתמכים ע''י ''מומחים אקדמים'' בעלי התנסות חלקית ביותר. ואני אנסה להסביר קצת... המציאות היא אחת, והיא אותה מציאות שהייתה בתקופתו של בודהה כמו גם היום ויש מי שמכיר אותה ובגלל זה גם יכול להבין באמת את מה שאמר הבודהה ולא ליפול בפח ההיקשים הסמנטיים שמבטלים כל הבנה וכל אפשרות להבנה של ממש. הטעות הבסיסית שנעשית באשר לדבריו של הבודהה היא ש... חוסר עצמיות = ריקות. ומכאן מתחזקת ומתעצמת כל תפיסת ה''אין-אני'' הכל כך פופולארית אך מעוותת מיסודה. אז התיקון שלי הוא כדלקמן: חוסר עצמיות = חוסר נפרדות ! המשמעות האמיתית שלו היא שהכל מחובר להכל ואין שום הפרדה של ממש בגדר ''זה אני וזה אתה''....אבל הנטיה הבסיסית לפרש את המושג הזה היא לכיוון של העדר קיום של ממש...וזו טעות נוראית. ההפך הוא הנכון...כשאין נפרדות...מה שקיים הוא לא ''ריקות'', חלילה, אלא מלאות של ממש. כשאדם מתעורר לגלות את חוסר הנפרדות שלו (קרי חוסר ה''''עצמיות'''') , שעד כה נתנה לו את התחושה שהוא שקול ל''זרעון שעועית'', ההוויה שלו מתמלאת! בבמלאות האחדותית של כל הקיים...והצליל של כל כולה של ההוויה הזו הוא לא אחר מאשר 'אני!'...I AM. לא i am that ולא שמאט. האני ה''חדש'' הזה, אני באלף גדולה, הוא לא אגו חדש ולא שום דבר שמי שלא התעורר מכיר...בגלל זה לא משנה כמה תיאורים וסיפורים הוא יקרא עליו, הוא לא יתפוס את זה. אבל כדאי ''לו'' מאוד, לא לקפוץ למסקנות פזיזות בעקבות חוויות מדיטטיביות, או טרום מדיטטיביות, שבהן הוא החווה את השתתקות האגו...שכל הזמן ''צועק'' אני ואני, שההוויה המוארת היא הוויה של העדרות ''אני'' או ריקות כזו או אחרת...תחושת הריקות המקדימה הזו היא אך הפרשנות של האגו והמיינד את העדר התבניות שעליהן מתבססת תפיסת העולם שלהם. אבל האמת היא שהעולם, הקיום, וההוויה....מעולם לא היו קשורות לתבניות הללו...והן כשלעצמן...מלאות אינסופית. הגב לתגובה זו          אין צדיק שלא יחטא, ולכן האגו קיים לעולם.  ל"ת          OMG,    03/10/07 13:46 הגב לתגובה זו          אהבתי מאד, תודה רבה לך סידהארטא         אורן,    03/10/07 12:28 מעניין מאד התאורים תודה רבה לך. הגב לתגובה זו          מנפלאות האגו         dm,    03/10/07 12:20 מנסיוני....הוא נפלא, טוב מועיל, אך הוא גם מפיל. חמקמק כמו צלופח, אכזר כמו לוויתן. ואין לי אלא לצטט מדברי יחזקאל (אל אל אל יחזאל... בומבה של נביא (פרק כ''ט פסוק ג') : דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי: הגב לתגובה זו          מעניין מאד, עכשיו אני כבר מבולבל מכל התגובות, מה נכון, מי צודק?         דוד,    03/10/07 12:19 קראתי והבנתי את מה שהבודהה/בודהיזם אומר, אהבתי מאד ונשמע מאד מעניין, אבל בודהה אומר ככה, אלוהים אומר אחרת, אמתי מגד אומר ככה, ג'אנגו כותב על חוויה אחרת ומושון יש לו תיאוריות משלו.. ובן צפון לוקח לכיוון אחר ושלא לדבר על אבי צנעני שבא לנו בהפוכה מעוד כיוון שי טובלי כותב בכלל על דברים אחרים ועוד רבים וטובים אחרים מתארים תיאוריות שונות כולם הגיוניות לי, אבל הן לא דומות, ואולי כן ואני מפספס ולא רואה את האמת המשותפת לכולם... אנא עיזרו לי, ג'אנגו, מושון, בן, אבי, אמתי מגד, שי טובלי, בודהה? ביירון ? אקהרט טול? אלוהים? ישו? רבי? בארי לונג? קרישנמורטי? מי יעזור מהי האמת... כולם מתארים אחרת.. אשמח לשמוע עצה אני כבר מבולבל תודה הגב לתגובה זו              הדרך של עצמנו             אמתי מגד,    03/10/07 18:16 הי דוד אני משוכנע ששיחרור אמיתי חייב לעבור דרך זה שאדם מגבש לעצמו את דרכו שלו ואת תפיסותיו שלו. השיחרור הוא גם בחשיבה. גם אם תלמיד נאמן חווה ''הארה'' או שחרור לרגליו של מורה רוחני, זה, בעיני, לא מספיק. חלק משמעותי בדרך הוא לחשוב על הדברים בעצמנו, בכוחות עצמנו. להסיק את המסקנות שלנו. לטעות את הטעויות שלנו. יותר נכון עבורי לטעות את הטעות שלי, מתוך המסקנות שלי, מאשר לעשות ''הכל נכון'' על פי המורה שלי. כך שמה שאני מציע לך ומזמין אותך זה להתאמן בגיבוש התפיסה שלך על הנושא. מה באמת אתה חושב? מה ההתנסות שלך אומרת? איזה חוויות אתה עברת? מה למדת מהן? האם זה לא הכי חשוב? האם זה לא יותר חשוב מאשר כל מה שמישהו יאמר לך? אני משוכנע שאינני מחזיק בשום אמת. בוודאי לא באמת שנכונה עבורך. אני מקווה שהמילים שלי מעוררות אנשים, ויעוררו גם אותך, לברר לעצמך מהי האמת עבורך. על האמת הזאת, ורק עליה, כדאי ללכת. שיהיה בהצלחה אמתי הגב לתגובה זו              אתה מקסים, דודו             ג'אנגו,    03/10/07 14:05 קודם כל, זה המצב...וכדאי לך דווקא לנצל את ריבוי הדעות הזה לטובת...בוא נאמר...התעלמות גורפת מכולן כאחת! :) האמת היא אחת, ומן הסתם ה''גרסאות'' השונות שלה מנסות ''לתקן'' האחת את השניה, אבל כל זה לא צריך לבוא במקום ו/או על חשבון החוויה העצמית והישירה שלך את המציאות...ששם, מכל ה''מקומות'' שבעולם, אם בכלל, תתגלה אותה אמת ייחודית ומוחלטת. אז נכון, אולי אנחנו מדברים כאן על מציאות שאינה בהשג יד (או מיינד) של כל אדם והבלבול חוגג...אבל כל אלו הם רק ''אצבעות מצביעות'', (הרבה אצבעות והרבה כיוונים...אבל יהיה הכיוון שהן מצביעות לעברו אשר יהיה....לעולם אל תתן להן להוליך אותך שולל כאילו הכיוון הוא אחר מאשר המקום שבו אתה נמצא! :) הגב לתגובה זו                  ג'אנגו תודה, כרגיל תשובה לעניין אך עדין שאלה פתוחה                 דוד,    03/10/07 15:53 בכל זאת זמני קצר פה על הכדור, ולא הייתי רוצה לבזבז את זמני בדרכים (שאני בטוח שהן מעולות אחת אחת) שלא מביאות אותי ולוקחות אותי את כל הדרך עד הסוף. ולכן הבילבול, כל אחד אומר ומתאר את הדרך שלו בצורה שהוא רואה לנכון, בודהה אמר ככה (לפי מה שכתבו פה בתגובה), אמתי מגד בכתבה אומר אחרת, הרבי/אלוהים אומר אחרת בכתבה נוספת באתר, שי טובלי רושם דברים אחרית בכתבות שלו, אתה ואחרים רושמים חוויות ותיאורים שונים וכך גם בשאר הכתבות בניו אייג'. איך אדע מי בכלל בכיוון... ברור לי שאני צריך להתחיל לצעוד בדרך על מנת לחוות ורק כך להאמין, (קראתי לא מזמן באחת הכתבות איזו תגובה שאומרת שבודהה אמר לכל אלו שבאו להקשיב לו, שלא יאמינו לדברים שהוא אומר רק בגלל שהוא בודהה, אלא שילכו לבדוק את זה בעצמם בחיים שלהם ושילכו לתרגל ולחוות בעצמם ורק כך האמונה תגדל ורק ע''י החוויה הישירה שלהם הם ידעו שהדרך נכונה והאמונה תתחלף באמון ובידיעה. אבל, ופה שאלתי, כמו שציינתי זמני מוגבל, ואם אני אלך קודם לשבת 10 שנים במערה, אחר כך עוד כמה שנים לאכול פיטריות/טריפים וכו, אח''כ לגור בישיבה איזה שנה שנתיים, עוד כמה שנים לעשות יוגה ולצום, אחר כך רק לקרוא ספרים וניו אייג', ללכת לשמוע מורים רוחניים ולעשות מה שהם אומרים לי, ועוד ועוד... יגמרו לי החיים ופיספתי (אולי) את הדרך הנכונה... מצטער על זה שאני כותב את ההתלבטויות שלי, יכול להיות שזה רק אני וכולם כבר הבינו ומצאו את הדרך שלהם ואפילו חלק כבר מוארים :) אבל אני עדיין חושב שיש המון המון ''נוכלים'' או כאלו שלא באמת יודעים מהי האמת ומהי הדרך לשם ואני מפחד מכך שאני צועד בדרך שרק אחרי 5 שנים אני אגלה שהיא לא מובילה לשום מקום וזוהי לא האמת האולטימטיבית ... כל אחד מתאר אותה בצורה אחרת או כל אחד חושב שהיא אמת אחרת, אז ברור שלכל אחד יש דרך אחרת להגיע אליה. הגב לתגובה זו                      חחח דוד                     בת שבע,  המוארת,    04/10/07 05:58 ברור שאתה יודע את התשובה לשאלותיך, ואתה סתם שואל ב''תמימות'' כדי לשקף משהו לעוניך, אבל הם לא קולטים, וממשיכים לתת עצות של טחינת מוח ודיקלומים ניו אייג'יים.. הגב לתגובה זו                      נראה לי שאתה מבין את זה יותר טוב מכולם ביחד                     מושון,    03/10/07 20:40 אנחנו כולנו חיים 75 שנה בממוצע (גם בודהא!) ואנחנו מדברים על הנצח... יש לי רעיון מהפכני בשבילך, תהנה תעריך ותאהב את החיים איך שהם עם כל החרא, תהיה בן-אדם טוב בלי לצפות לתמורה כלשהי, תאהב כאילו אין סבל ותלמד להביט בחיים ברגעים מסויימים מתוך עיניים ראשוניות של ילד. כך שגם שיפרת את הקארמה אם יש אחת כך שבגלגולים הבאים אולי תגיע להארה, גם תגיע לגן-עדן אם יש אחד, גם תמצא אהבה כנה ותיצור חיים (ילדים) ותעניק להם את האהבה שלך, גם תעזור לעולם סביבך להפוך למקום טוב יותר ובכך תועיל גם לחברה שבה אתה חי וגם לא תשכח במירוץ החיים לעצור ו-"להריח את הפרחים"... במקרה הכי גרוע, חיית חיים טובים כנים ויפים (בלי קשר למה הביאו החיים אל סף הדלת שלך) שאחריהם הפסקת להתקיים. במקרה הכי גרוע השארת אחרייך אהבה לדורות הבאים. נ.ב.-אף אחד, אבל אף אחד לא יודע את האמת האולטימטיבית, מלבד האמת האולטימטיבית עצמה... יום טוב הגב לתגובה זו                      הפתרון                     ג'אנגו,    03/10/07 19:44 המשך להודעה הקודמת... היציאה מהפרדוקס הקוגניטיבי המייאש הזה ומהמבוי הסתום לכאורה שהוא מציב בפנינו, היא כשלעצמה כבר צעד בהתקרבות לאמת, כמו שרמזתי בהודעה הקודמת...והנתיב שלה עובר דרך הכרה של האמת והמציאות בצד האנליטיות התיאורטית. וכאן אני רוצה להצביע על תכונה מיוחדת שיש לאמת על פני התיאורטיות...וככל שמכירים טוב יותר את התכונה הזו ותכונות אחרות של האמת (מציאות), היציאה מהפרדוקסים התיאורטיים הופכת קלה יותר ויותר. אז התכונה הזו של המציאות היא שבזמן שהמבוי הסתום מוצג בראשנו, המציאות עצמה הרבה יותר משוכללת מכך ולמעשה, הפתרון האמיתי, לכל סיטואציה, כבר גלום בה ורק מחכה להתגלות. זה אולי לא נשמע כמו איזה ''שוס'' גדול, אבל תחשוב על זה רגע... לא משנה מה גודל ה''בעיה'' או הפרדוקס שניצבים לפניך...הפתרון שלהם נמצא במציאות. זו תכונה של האמת, והיא כשלעצמה מציבה אותך בכיוון הנכון, בדרך שאתה בעצמך צועד בה, צעד צעד, מהיום שבו נולדת. הגב לתגובה זו                      אחלה                     ג'אנגו,    03/10/07 19:16 אתה מציג כאן פרדוקס בסיסי של החשיבה האנושית התיאורטית וחוסר האונים שלה מול האמת. שמוקצנת במיוחד, כאשר מנסים לחשוב איתה על האמת עצמה. ולא משנה באיזה שלב בדרך אתה נמצא, צעד נוסף בדרך להתקרב אל האמת מזמין אותך אל פתחו. וככל שתכיר אותה יותר, את האמת (המציאות) הצעדים שלך יהיו יעילים יותר ובכיוון יותר. השכל שלך כרגע מציג בפניך בעיה פרקטית, אם כי תיאורטית, והוא ''דורש'' ממך לפתור אותה באופן מאוד מסויים. השכל שלך אומר, יש הרבה דרכים, כל דרך מספרת סיפור אחר על המציאות האמיתית ועל הדרך הנכונה והרבה מהן גם סותרות אחת את השניה ומכאן שאו שחלקן טועות ומטעות או שאתה לא מבין שום דבר. בנוסף, כל דרך מבטיחה עולם ומלואו אבל אך ורק בתמורה להשקעה ''בלתי הפיכה'' שבמידה ותתברר בדיאבד כשרלטנית, תוצאתה תהיה טראגית משהו...והפתרון שהשכל תובע באופן טבעי הוא שמישהו או משהו יקום למען השם ויצביע על האמת והדרך הנכונות...ושכל הסאגה הזאת תסתיים כבר. זה הדפוס הבסיסי שתבוע בנו, ואני בטוח שאין כאן אחד שלא מתמודד איתו מאה פעמים ביום לפחות ובכל תחום ואספקט בחיים שלו. אבל הקטע הוא, שהדפוס הזה והמודל הזה הם תיאורטיים לגמרי ולא שייכים לאמת או למציאות. הפרדוקס של המצב הזה הוא כל כך גדול, שחייבים להבין אותו. חוסר הידיעה שלך את האמת הוא זה שמעמיד אותך כל כך מבולבל מול שלל הדרכים...והמצב הזה שלך לא ישתנה גם אם סביבך יש מישהו שאומר את האמת לאמיתה. אין לך אפשרות לדעת את זה באופן קוגניטיבי כי המצב שלך ''בהגדרה'' שלו הוא מצב של חוסר ידיעה. ובשורה התחתונה, לא משנה כמה מהימנה לכאורה תהיה ה''המלצה'' שתקבל, היא תמיד תצטרך לעמוד במבחן הניסוי...ובמובן לא מבוטל, אפשר לומר בביטחה, שכל אחת מהדרכים והאמיתות שיציגו בפניך יהיו מוטעות ומטעות. אמשיך בהודעה נפרדת... הגב לתגובה זו 39.  לאמיתי, המהות, ה''אני האותנטי'', ההכרה, תחושת האחדות, או     NRG,    03/10/07 10:54 איך שכל אחד יכנה זאת לפי חוויותיו וגישתו, אמורה לשפר, להשביח, את את האישיות שלנו בסופו של דבר לא? הכוונה את הצדדים השליליים שבה, כמו קינאה, שינאה, אלימות וכו'. כי מי רוצה הרחבה תודעתית בלי שיפור? יש כאן איזו מטרת-על לטובת כלל האנושות, מלבד שחרור עצמי? הגב לתגובה זו 38.  האם היית אמתי מוכן לכתוב את המאמר הזה     dm,    03/10/07 10:15 מתוך ההתנסות הישירה שלך ? בגוף ראשון ? יחיד ? מועדים לשמחה הגב לתגובה זו          אני כנראה עדיין לא כל כך נועז         אמתי מגד,    03/10/07 18:11 הי אני ידוע דווקא כמרצה שמרשה לעצמו להביא מאוד את עצמו ולספר בכנות על מה שעובר בחייו. אבל כאן, ממש לאור הזרקורים, אני קצת פחות מעיז. חוץ מזה, אתה יודע, כשכותבים דברים באופן מאוד אישי, אז לפעמים זה כביכול מוריד מעט מהסמכות שלהם. אבל אני מסכים, זרקת לי אתגר. אולי אנסה לעמוד בו בעתיד. בי אמתי הגב לתגובה זו              מעריך מאד את תגובתך             dm,    04/10/07 22:15 באמת חשתי דיסונאנס בין האתר לבין המאמר. אבל כקורא המדור והטוקבקים אני לא מאשים אותך. חורף טוב הגב לתגובה זו          אני רוצה להבהיר שאני שואל את השאלה         dm,    03/10/07 10:38 מתוך כבוד אליך, הצצתי גם באתר וראיתי שאתה אדם רציני המטפל באנשים, ועושה הרבה דברים חיוביים. התרשמתי שאתה באמת עובר תהליכים, ולא סתם ככה משרבט דברים. אבל, לי הפריע שהמאמר, שהוא מעניין ומאתגר אותי, כתוב בלשון מטיפה של ''אנחנו'' ''אנו'' ''צריכים''. אז היה מעניין לקרא, כמו שלך מעניין לקרא את החוויות שלנו, לתאר את ההתמודדות שלך עם האגו. מהנסיון שלי, האגו הוא כלי רב עוצמה, שלהתעלם ממנו אי אפשר, ואסור גם, אבל מצד שני, גם להעמידו בראש השלחן - עלול להיות בעייתי. התעסקות בו מגדילה אותו יותר ויותר. כשאני בפול אגו אני מאד לא אוהב את מה שאני מרגיש. כשאני ללא אגו, אני גם לא מרגיש את מי שאני, חגים שמחים הגב לתגובה זו 37.  גיבוב שטויות ניו אייג'י     אריה,  מבשרת,    03/10/07 09:33 כשלא יודעים לחשוב - כותבים שטויות. גיבוב כזה של אימרות ממקורות שונים - לא מצליח להחביא את חוסר הכושר החשיבתי של הכותב. קצרה היריעה מלתאר את אוסף הקישקושים חסרי ההגיון שמנסה המחבר לתפור לכדי ''פילוסופיה'' מגובשת. חבל. הגב לתגובה זו          צודק  ל"ת          המצדיקה,    03/10/07 12:58 הגב לתגובה זו 36.  קשב והתמזגות     דלית,  צפון,    03/10/07 09:24 להיות במצב קבוע של הקשבה . לפתוח את החושים במלואם לקליטה אובייקטיבית . להתמלא ולהכיל. אז לחפש נקודות חיבור והזדהות עם הנתפש כחיצוני לנו. כפי הנראה לא יבטל את האגו , ובכל זאת יתמיר אותו לכיוון של אגו קולקטיבי. להכיל את זה על כל הנתפש , אדם , טבע , טכנולוגיה וכו'. הגב לתגובה זו 35.  על הקשר בין הנשימה למילה ''אני''     פרת משה רבנו,  עוברת דירה,    03/10/07 09:22 תרגיל מעניין שאני לפעמים עושה: בוחר איזה עצם, נניח הבקבוק שמונח בקצה השולחן, ומנסה להתמקד בו. בדרך כלל, אני תופס אחרי כמה שניות שאני כבר לא ממוקד בעצם, אלא נמצא עם איזה מחשבה שלי שקשורה אליו, בעוד העיניים ממשיכות פחות או יותר לבהות באזור של העצם. מה שגיליתי ועניין אותי יותר הוא זה: בדרך כלל המחשבות מופיעות בשלב ה''שאיפה'' של האוויר ואילו הרגעים בהם אני ממוקד החוצה מופיעים בשלב ה''שאיפה''. כך מצאתי, שבימים בהם אני ממש מרוכז, השאיפה שלי חלקה וארוכה מהרגיל, ואילו בימים בהם אני מרגיש על הפנים (בדרך כלל זה מלווה ברצף בלתי נגמר של מחשבות) השאיפה היא החלק הדומיננטי... אם כך, החלטתי, אם אני רוצה להגיע למצב רוח מסוים, כדאי לנסות לזכור את הנשימה המתאימה לו, ולשחזר אותה בשעת הצורך. הגיוני לא? אבל לא פשוט, לפחות בשבילי. לבינתיים לא מצאתי שיטה פשוטה בשביל זה. שיטה אחת שמצאתי ועובדת לא רע היא להקליט את הנשימה הרצויה, ובשעת הצורך פשוט להאזין לה ולנסות להצטרף אליה. אז מה הקשר ל''אני''? לאלה מבינינו שמצליחים להבחין בנשימה שלהם עצמם, אנא מכם, נסו לומר ''אני'' מספר פעמים ולהרגיש איך הנשימה מתנהגת בעת מאמר המילה. עכשיו גשו למישהו, נסו להתעניין בו, להשתמש במילה ''אתה'' וכולי ולהרגיש את הנשימה שלכם באותם רגעים. אתם מוזמנים לדווח כאן על הגילוי! הגב לתגובה זו 34.  אין כזה דבר אני אמיתי!!!!!!!!!!!!!     האני החושב,    03/10/07 08:47 היית צריך ללכת עד הסוף. כלומר להסיק כי אני האמיתי כולל גם את האני המדומה. ההבחנה בין האני כאוסף של דימויים לבין איזשהו אני אמיתי סותרת את דבריך. האני האמיתי הוא יצרן דימויים, ולא איזו אוטנטיות ששם חווית האני והעולם אמיתית יותר- נקודה. ההנחה שיש מתחת לדימויים איזה שהוא אני אמיתי ללא מסיכות ושכבות דימויים היא במקרה הטוב דימוי כוזב נוסף של האני שלך. אתה אמרת- אין וואקום! ההפרדה בין אני צורני זה לבין תוכנו הדימויי היא מלאכותית, טועה ומטעה. הגב לתגובה זו 33.  אין כזה דבר אני אמיתי!!!!!!!!!!!!!     האני החושב,    03/10/07 08:47 היית צריך ללכת עד הסוף. כלומר להסיק כי אני האמיתי כולל גם את האני המדומה. ההבחנה בין האני כאוסף של דימויים לבין איזשהו אני אמיתי סותרת את דבריך. האני האמיתי הוא יצרן דימויים, ולא איזו אוטנטיות ששם חווית האני והעולם אמיתית יותר- נקודה. ההנחה שיש מתחת לדימויים איזה שהוא אני אמיתי ללא מסיכות ושכבות דימויים היא במקרה הטוב דימוי כוזב נוסף של האני שלך. אתה אמרת- אין וואקום! ההפרדה בין אני צורני זה לבין תוכנו הדימויי היא מלאכותית, טועה ומטעה. הגב לתגובה זו 32.  אין כזה דבר אני אמיתי!!!!!!!!!!!!!     האני החושב,    03/10/07 08:47 היית צריך ללכת עד הסוף. כלומר להסיק כי אני האמיתי כולל גם את האני המדומה. ההבחנה בין האני כאוסף של דימויים לבין איזשהו אני אמיתי סותרת את דבריך. האני האמיתי הוא יצרן דימויים, ולא איזו אוטנטיות ששם חווית האני והעולם אמיתית יותר- נקודה. ההנחה שיש מתחת לדימויים איזה שהוא אני אמיתי ללא מסיכות ושכבות דימויים היא במקרה הטוב דימוי כוזב נוסף של האני שלך. אתה אמרת- אין וואקום! ההפרדה בין אני צורני זה לבין תוכנו הדימויי היא מלאכותית, טועה ומטעה. הגב לתגובה זו 31.  אין כזה דבר אני אמיתי!!!!!!!!!!!!!     האני החושב,    03/10/07 08:46 היית צריך ללכת עד הסוף. כלומר להסיק כי אני האמיתי כולל גם את האני המדומה. ההבחנה בין האני כאוסף של דימויים לבין איזשהו אני אמיתי סותרת את דבריך. האני האמיתי הוא יצרן דימויים, ולא איזו אוטנטיות ששם חווית האני והעולם אמיתית יותר- נקודה. ההנחה שיש מתחת לדימויים איזה שהוא אני אמיתי ללא מסיכות ושכבות דימויים היא במקרה הטוב דימוי כוזב נוסף של האני שלך. אתה אמרת- אין וואקום! ההפרדה בין אני צורני זה לבין תוכנו הדימויי היא מלאכותית, טועה ומטעה. הגב לתגובה זו 30.  עבודה רוחנית נכונה משפרת את האולטרה -אגו     שרית,    03/10/07 08:44 לא את האגו הנמוך ... הגב לתגובה זו 29.  בזגות האגו     ש,  צפון,    03/10/07 08:17 17 אומר להזהר עם המילה בולשיט-צודק. כדאי להזהר עם עוד אי אלו אמירות נחרצות. הגב לתגובה זו 28.  אם החיים הם צינור ריק אז אגו נוצר כשממלאים את הצינור במים וסוגרים     גולן,  ניו יורק,    03/10/07 03:57 כאשר המים סגורים בפנים אז אין מקום למים חדשים. רצית התנסות אישית? בבקשה: לפני כמה שנים יצאתי עם בחורה ומאוד נקשרתי אליה. כמה חודשים אחר כך גיליתי שהיא יוצאת עם גבר אחר, דבר שמאוד הכעיס אותי ומרוב שנפגעתי אמרתי לה שאני לא מעוניין להיות איתה בשום סוג של קשר כי עלי לא דורכים. אז מה יצא לי מזה? מה זאת אומרת עלי לא דורכים? האם יש מישהו שלא ''דרכו'' עליו מעולם? ניסיתי לברוח ולהתפרד מהמציאות האומללה שנקלעתי אליה כדי ''לא להיות אחד שדורכים עליו'' והמחיר ששילמתי על היפרדות זו היה אבדן של חברה טובה. אם כבר התחלתי אז אסיים ואומר שהעבר נסלח ונשכח והיום אנחנו חברים טובים לכל דבר, עצם העובדה שהרפיתי מהעבר עזרה לי להמשיך הלאה בדרכי ולא להשאר כבול בפחדים של עצמי. עכשיו אמתי יש איזה משהו שלא ברור לי בכתבה וזו ההערה שלך בסוף על המורה אלמאס ותלמידיו: מה זאת אומרת שתלמידים בעלי אגו בריא הצליחו לשמר את החוויה? האם חוויה היא לא בהווה? האם שימור של חוויות זה לא שימור של העבר? האם שימור של העבר זה לא מה שהאגו מנסה לעשות? מעולם לא נפגעתי כמו שנפגעתי מהבחורה ההיא כך שהבריחה שלי היתה בריחה אל העבר בו הייתי מוגן ובטוח או במילים אחרות, ניסיתי לשמר את העבר וזה למה לא יכולתי לשאת את העובדה שאני גם מסוגל להפגע. בעצמך כתבת באחת הכתבות הקודמות שלתינוק לוקח 15 שניות להשתחרר מחוויה אז בשביל מה לשמר חוויות? כאשר אנחנו סוגרים את הצינור שמלא במים מן העבר אז אנחנו מפספסים את המים של ההווה, אנחנו מפספסים את הרגע. שיחרור זה לא הרחבת הצינור אלה הרחבת הזרימה של המים. אני חושב שאמרת פעם שהפסיכולוגיה המודרנית מגמשת את האישיות אבל לא משחררת ממנה, היא בעצם מרחיבה את הצינור וכאשר הצינור מתרחב אז אכן יש מקום למים נוספים אבל אין זרימה ומים עומדים זה לא הדבר הכי טהור בעולם. אם להביא את הדוגמא האישית שלי אז פסיכולוג לדוגמא היה אומר לי להמשיך בחיים כרגיל, להתעלם מהכאב והפחד עד שמישהי אחרת תופיע, כלומר, להרחיב את הצינור כדי שאהבה חדשה תוכל להכנס אליו אבל להכניס אהבה חדשה לצינור בו הכאב והפחד עדיין נמצאים זה פשוט ליצור מיטה חולה. גולן הגב לתגובה זו          על צינורות וזרימה         אמתי מגד,    03/10/07 17:38 הי גולן היקר כמו תמיד אני אוהב את מה שאתה כותב. וחשוב לי להבהיר משהו לגבי היכולת ל''שמר'' את החוויה של המהות. אכן שימור היא לא ממש מילה טובה. ובוודאי שלא את החוויה אני רוצה לשמר. כי הרי את החוויה אי אפשר לשמר. מה שאנחנו משמרים זה רק את הדימויים שיש לנו של החוויה, ואלה אינם החוויה עצמה. ובכל זאת, אגו בריא מאפשר לנו משהו נוסף. יותר מאשר אגו שאינו בריא. אגו בריא שעובר התפתחות וגדל וצומח משמר בתוכו דימויים בריאים. הוא, לדוגמא, יכול לשמר בתוכו את עצם הזיכרון שבפעם האחרונה שחוויתי חוויה קשה והסכמתי להפתח טוטאלית אליה, לא קרה לי שום דבר רע, אלא להפך, האיפשור הזה רק תרם לי ולבסוף פתח אותי לחוויה חדשה לחלוטין. זה הרי זכרון נפלא. מאוד חשוב לי לזכור אותו. מאוד חשוב לי לזכור שאם אאפשר לעצמי להפתח לגמרי, זה לא יפגע בי אלא רק יאפשר לי לחוות משהו שעדיין לא חוויתי. ביירון קייטי אומרת: ''המציאות תמיד מטיבה יותר מהסיפור שאנחנו מספרים עליה.'' זוהי הרי תובנה נפלאה. זו תובנה נפלאה של האגו. האגו למד משהו מהחוויות שלו והוא מתרגם את זה למילים. והמילים הללו יובילו לכך שבפעם הבאה אסכים להיות יותר במציאות ופחות בחוויה. כך שמה שאני רוצה לשמר כאן זה לא חוויות אלא תובנות מסוימות שיעזרו לי בפעם הבאה להפתח עוד ועוד ועוד. ואת זה האגו דווקא יכול לעשות מצוין. הוא יכול להיות זה שמשמר עבורי את האמיתות החשובות הללו שיעזרו לי בהמשך להפתח לעוד אמיתות ולעוד אמיתות. האם הבהרתי את עצמי? האם ההבדל בין השניים ברור? להתראות אמתי הגב לתגובה זו              אמתי             גולן,  ניו יורק,    05/10/07 00:32 חומר לעולם לא יהיה מושלם, האמת היא מושלמת והמילים שאני כותב איתם או המילים שאתה כותב איתם הם חומר, הם דרך לבטא את הרוח במונחים חומרניים. כך שאני, אתה או כל אחד אחר לעולם לא יכולים להבין אחד את השני במאה אחוז, לפחות לא דרך החומר כך שאולי אתה מתכוון למשהו שהוא נכון במהותו אבל העדשות שלי רואות את זה באור אחר בלי שום קשר אם אני מסכים אתך או לא. ועכשיו לענינינו, אכן, אגו בריא הוא אגו שמסתכל על הצד החיובי של הדברים, כמו שאמרת, הוא פתוח יותר לחיובי מאשר לשלילי אבל הוא עדיין אגו. כאשר יש לך ציפיות חיוביות מחוויה מסויימת אז קודם כל אתה מרמה את עצמך כי אתה לא יודע אם החוויה תיגמר בטוב או ברע ושנית, אם החוויה אכן נגמרת ברע אז הכאב גדול שבעתיים כי האגו מתרסק. אבל אם אתה ניגש למשהו כאשר אתה נקי ממשקעי העבר, אתה לא יודע אם יהיה טוב או אם יהיה רע, אם תיפגע או לא תיפגע אז אתה פועל בצורה הרבה יותר יעילה וטהורה, אתה נמצא במצב הביניים שבין עצב לשמחה שהוא המצב האופטימלי, לא? כשביירון קייטי אמרה שהיא תאהב את בעלה אפילו אם ישכב עם אחרת אז היא איפה שהוא צודקת כי אפילו כשאני שונא מישהו האהבה עדיין שם, רק היא מכוסה על ידי השנאה. בכל אופן, הנקודה שלי היא שביירון קייטי מרמה את עצמה כי היא לא יודעת אם השנאה או הכעס יעלו בה או לא, היא לא יודעת איך הגוף או המיינד שלה יגיבו למצב. אחרי הכל אנחנו רק בני אדם והאגו יכול להמשיך לפטפט לעד, רק זה תלוי בנו אם נבחר להקשיב לו או לא ואנחנו מה לעשות, לפעמים מפספסים. אשמח לתגובתך גולן הגב לתגובה זו          אהבתי.         יוסף.ש,  צפון,    03/10/07 11:33 ואם תרשה לי להוסיף לדימוי של הצינור.. אנחנו בעצם כמו מיכל שיש לו ברז מילוי וברז הורקה. המצב הבריא זה בו אנו מאפשרים לברז המילוי להיות תמיד פתוח (לכל מה שמגיע אלינו כאן ועכשיו) ואילו ברז ההורקה אינו בידנו לפתוח או לסגור אלא בידי מי שבא אלינו צמא. ומידי פעם לעשות ניקוי יסודי למיכל משאריות הלכלוך שהצטברו בדרך. בברכת חג שמח הגב לתגובה זו              חג שמח גם לך יוסף             גולן,  ניו יורק,    03/10/07 15:29 הדוגמא שלך עם הברז גם נכונה, זה הכל תלוי איך מסתכלים על זה. גם בצנרת שיש לנו בבית, מים ישנים לא יזרמו החוצה אם מים חדשים לא יכנסו מצד אחד וידחפו את המים הישנים החוצה מהצד השני. את נוזלי החיים מה לעשות, אי אפשר לעצור, הם תמיד זרמו ותמיד יזרמו. כל נסיון לעצרם הוא אגוצנטרי ומלווה בתסכול וכאב ובטח אי אפשר לבחור איזה נוזל להכניס, נוזל של הצלחה או נוזל של כישלון. הגב לתגובה זו 27.  להכיר כחלופה ללהיפטר     יעל,  שרון,    03/10/07 01:52 לכל אורך דרכי ה''רוחנית'', לא הרגשתי שיש לי צורך להיפטר מהאגו. לעומת זאת, אני עובדת בהתמדה על להכיר אותו יותר ויותר (אני נוהגת לומר להכיר את עצמי). להכיר באמת. באופן הכי כנה שאני מסוגלת. להתבונן בצרור האמונות, התפישות, הדפוסים שלפיהם אני מתנהלת בעולם, ולשאול - האם אכן בהכרח כך הם פני הדברים? וההתבוננות הזו, המרתקת כ''כ ולעיתים מפתיעה, מעוררת בי רצון כמעט לחבק את האגו כמו שמחבקים ילד קטן שעושה איזו שטות - עם חמלה ואהבה. שום דבר טוב לא יצא לי עד כה מלהתנגח עם דברים ראש בראש. וכן, בשלב די מוקדם בדרך זו, הבנתי שתשומת הלב וההתבוננות הזו תלווה אותי כל עוד אני בגוף, ולמרבה הפלא - גם בידיעה הזו יש משהו שמעצים את תחושת החופש שלי. האמת משחררת. לכן, אינני רואה בדברים שכתבת כאן איזה חידוש עבורי. דווקא בדברים אחרים שכתבת מצאתי הארות על דברים שהתקשתי להמשיג, ואתה המשגת יפה. הגב לתגובה זו 26.  ענווה     נתי,  צפון,    03/10/07 01:51 תודה על המאמר המעניין. את השאיפה שלי בחיי איני שם על ''ביטול האגו''. אני מזדהה עם דבריך שביטול האגו הוא התבוססות בביצת האגו עצמה. השאיפה שלי היא ה''ענווה''. ענווה היא הכרה בכוחות שלי, מודעות עמוקה ליכולות ולנסיון החיים שלי, ביחד עם תובנה עמוקה שאיני אלא כלי. שאני, על כל יתרונותי וחסרונותי, כאן בעולם כדי למלא ייעוד. אני בטל לכח עליון. בטל לאלוקים. ביטול מסוג כזה אינו התבוססות משום שאינו סגור בתוך עצמו. הוא פתוח לכאן ועכשיו משום שהשאלה הניצבת מולו בכל רגע מחדש היא ''מה אלוקים רוצה ממני כעת?''. לענו יש נסיון חיים וכישורים והוא מוכן להסתמך עליהם או להשליך אותם בהתאם למציאות בשטח. בהתאם למה שהוא מזהה כקול ה'. איך בכלל אפשר ''לבטל אגו'' מבלי אמונה במה שמעבר לאגו שלי, במה שמהווה אותי ואת כל המציאות שסביבי? הגב לתגובה זו 25.  אני חושב שהנקודה המשמעותית פה     סטודנט,    03/10/07 01:45 היא להפסיק להגביל את עצמינו על ידי התפיסה שלנו את עצמינו. לחוות את העולם באופן עד כמה שניתן ''נקי'', ולא דרך המשקפת הצרה שהתפיסה העצמית שלנו מקנה לנו כשהיא חותכת בברוטליות את כל מי שאנחנו יכולים להיות, ומציגה לנו רק את מי שהיינו בעבר. כשאדם אומר ''אני לא מסוגל לעשות את זה'' או ''אני לא מתאים לזה'' או ''אני לא טוב בזה'', מה הוא בעצם אומר? שהתפיסה העצמית שלו לא כוללת את אותו דבר. אבל אין בכך שום דבר מלבד הגבלה עצמית. הגב לתגובה זו 24.  כתבה יפה מאת אחד הכותבים היותר מוכשרים ורציניים כאן.     אבי צנעני,    02/10/07 23:51 ולבקשתו, אגיב מתוך נסיוני האישי ולא מרעיונות שקראתי : כשקראתי את כותרת הכתבה הנ''ל חשבתי כיצד להגיב , גם מבלי שהתכוונתי לקרוא אותה, כי רציתי לקום ולהכין לי סנדביץ' עם ריבה ומרגרינה. ומיד עלו בראשי כל מיני אפשרויות תגובה מרושעות ולעגניות, שמקורם כנראה באגו המרושע והתוסכל שלי, שאינו מניח לי לרגע. אלא שהתחלתי לקרוא, תוך שאני כמעט מתרומם בדרכי אל המקרר, ואז חלפה בקודקודי מחשבה אחרת, נועזת: '' אלו בעצם דברים נחמדים ויפים. ברוח ''כל הגדול מחברו , יצרו גדול הימנו'', וגם הכותב נראה , בתמונה לפחות, כאדם די חביב, קצת מודאג ומוטרד כפי שבעל מצפון יהודי צריך להראות, בלי החיוך המטופש הזה מרוח על פניו בסטייל שי טובלי ומוארים פלצנים אחרים, ואני בעצם מסכים עם כל מה שהוא כותב והוא אפילו כותב את זה יותר טוב ממה שאני הייתי יכול, אז למה לא להחמיא לו ולחזק את ידיו, בצעד מנוגד לחלוטין לדחף האגו הראשוני, ואז גם הבנתי שבתוך תוכי, במהותי הנצחית והעמוקה, זה באמת מה שהייתי רוצה לעשות בתגובותיי, לפזר אור ושמחה ולא רק ביקורת ורשעות כדי לספק את רעבונו של אגו מרושע ואשלייתי, בעצם אני גם לא רעב בכלל, וסתם רציתי גם את הסנדביץ' עם הריבה והמרגרינה ,רק כדי להשביע את האגו המורעב תמידית , ולא את אבי צנעני האמיתי, האצילי, והמלא באור האחדות הקוסמית המשביעת כל חי. הגב לתגובה זו          יו איזה מאמי  ל"ת          יפה,    04/10/07 17:22 הגב לתגובה זו          מזדהה, חוץ מהסנדביץ'         מושון,    03/10/07 20:18 מרגרינה וריבה? :) הגב לתגובה זו          אבי תודה, חיממת את ליבי  ל"ת          אמתי מגד,    03/10/07 18:07 הגב לתגובה זו          איזו תגובה חכמה יפה, ומרוממת נפש.  ל"ת          תודה.,    03/10/07 10:28 הגב לתגובה זו 23.  כבקשתך     איתן,  שדי חמד,    02/10/07 23:32 מנסיוני, 1. אני חושב. 2. המחשבות שלי הן במילים, והן בעברית. 3. אין דרך להפסיק לחשוב, ניסיתי -זה לא באמת עובד. 4. לרצות להתעורר, להשתחרר, להחלים וכד' - רק משאיר אותי תקוע במצב שבו אני רדום, חולה, כבול. 5. לרדוף אחרי החלומות שלי בחיים, מזיז את כל תשומת הלב שלי לשם, ואז אני בכלל לא מתעסק ב(מה שנראה לי עכשיו במבט לאחור) שטויות רוחניות לא מעניינות. 6. כשאני רוצה משהו גדול ורחוק, ומשקיע את כל מרצי בזה, אין לי זמן להתעסק בלהתעורר, להחלים להשתחרר וכד'. 7. תמיד יש לי את הדבר הגדול הרחוק הבא לעסוק(להיות מליונר, אחרי זה שלום במדינה ואני לא צוחק). --- החיים קצרים מדי בשביל לעשות מדיטציה כל יום :))) הגב לתגובה זו 22.  המגוחך במדינת ישראל הוא השם שלה - ישראל, למי שמבין קצת יהדות,     אבי צנעני,,    02/10/07 23:22 הוא שם המתייחס לצדיקים הגדולים, המגיעים ישר - אל: ישר אל האל וישר לאן שטוב. רק הצדיקים הגדולים נקראים ישראל, בעוד ששאר העם נקראים יעקב - כי הם יעקבו, כמו שאר האנושות, במודע או שלא במודע, אחד הצדיקים הגדולים. הצדיקים הגדולים נקראים גם שופעים - באור שיצרו לעצמם - בעוד ששאר העם, ואחריהם שאר אומות העולם , נקראים פושעים, אבל הם פושעים רק ביחס לצדיקים הגדולים, הטוב הגדול מהם (בדומה לכפי שהרבה אנשים, אולי איכרים עניים ותמימים, הופכים פושעים בעל כורחם ביחס לעשירים הגדולים, אולי קבלנים שבונים על אדמתם ). ומדינה, מתוקף הגדרתה, היא הכרח של עולם האשלייה, הבצע והפחד, ''הקרה שבמפלצות הקרות'', כפי שקרא לה ניטשה, ולפי כך איך תוכל להתקרב למידת נעליו של הקטן בצדיקים ? הגב לתגובה זו          האמת היא         מושון,    03/10/07 08:55 שבתורה כתוב בפשטות את משמעות השם והיא בגלל שיעקב שרא אל ולא ''ישר אל''... כלומר הוא הצליח לתפוס למלאך בגיד הנשה (תנחש מה זה...) והצליח להתגבר עליו, כרגיל...מכות...ועוד עם מלאך... הקיצר, פתח ספר יום טוב הגב לתגובה זו              כן, מושון, יש את הפשט ויש יותר לעומק, הקיצר             קצת יותר לעומק,  רק קצת,    03/10/07 10:43 פתח ספר יום טוב הגב לתגובה זו                  איזה ספר? :)  ל"ת                  מושון,    03/10/07 20:07 הגב לתגובה זו                      אופס, הבנתי עכשיו.  ל"ת                      מושון,    04/10/07 23:38 הגב לתגובה זו 21.  קצת חירבשת כאן, אמתי     ג'אנגו,    02/10/07 23:22 קצת הרבה, למען האמת. אני לא יכול להקיף כאן את כל מה שצריך להקיף כדי לתאר את התמונה האמיתית ביחס לטעויות שבמאמר הזה שלך...אבל אני אנסה לגעת בכמה נקודות מהותיות. דבר ראשון...מצב מדיטטיבי, של אחדות, של אהבה ושל כל אחת מהאפשרויות שתיארת, הוא אינו הארה, או מצב של התעוררות אמיתית ומלאה, ואי אפשר להסיק מכל אחד מהמצבים הללו ממש על המצב המואר, כי עד כמה שמצבי ההוויה הללו יכולים להיות חזקים ועמוקים, הם עדיין נעדרים את היסוד המהותי והמובהק שמופיע, נוכח וש''ממלא את כל התמונה'' כשמתרחשת ההארה...ומאיר באור ובהיררכיה חדשים את המציאות כולה, האישית והגלובלית. דבר שני... נכון, המוח יוצר תבניות, ובמצב של ''שינה'' הוא גם יוצר תבניות של האדם עצמו, שאיתן מזדהה התודעה...וזה גם לא הולך להשתנות אחרי ההארה. אבל ההארה עצמה היא אינה בשום אופן הגדרה חדשה של העצמיות ובטח לא הזדהות איתה...וזה הדבר שנורא קשה להבין, מתוך תפיסה שכל מה שהיא מכירה הוא הגדרות...עבור התפיסה הזאת, שהיא תפיסה דרך הגדרות, ברור שכל דבר שהיא תנסה לתפוס יעבור קודם הגדרה...ומכאן גם הטעות לחשוב שהעצמיות החדשה היא הגדרתית. (בהתיחסות למה שכתבת על ביירון קטי). אז לא כך הוא, כבר כתבתי בכתבה על סוזן סגל שהארה היא לא ''ארוע מוחי'' והיא לא מתרחשת במרחב התבניתי של המיינד האנושי. תחושת וחווית העצמיות, I AM, של זה שהתעורר דומה באופן מטאפורי לסטירת לחי מצלצלת. (וכתבתי 'מטאפורית' כדי שלא יצוצו לי כל מיני חוכמולוגים עם טיעונים מלומדים שהשדר העצבי מהלחי המזועזעת מתפענח במוח). עכשיו כל מי שבא לו מוזמן לדמיין את עצמו חוטף שטוזה שכזו, שמשאירה אותו עם הפה פעור ולחי בוערת...ושינסה למצא באותן שניות ייחודיות, את ה''משקל'' של התבניות השכליות שלו בדבר הבננה שהוא אכל לפני שבוע, בתפיסת המציאות הכללית שלו באותו הזמן. התיאור הזה מייצג את הרנה המידה היחסי בין חווית העצמיות במצב מואר לבין אותם דימויים מיינדיים שהתודעה הזדהתה איתם טרם ההתעוררות. אז נכון, האגו לא נעלם עם ההארה, וגם לא שאר המרכיבים של הקומפלקס האנושי...אבל מה שמשתנה באופן מובהק ומשמעותי הוא ההיררכיה הפנימית...כאשר בראש ה''פירמידה'' מתמקמת ''בלית ברירה'' התפיסה העצמית הישירה (שכוללת הרבה הרבה יותר ממה שניתן לדמיין ולתפוס) ומתחתיה כל שאר ה''תפקודים'', כל אחד ומקומו החדש והמבורך. והערת שוליים קטנה...עושה רושם שג'אנגו נהייה פופולארי כאן בטוקבקנו הצנוע וקם לו איזה מתחזה...שכן לא אני כתבתי את התגובה ב 11 (אמתי, מה זה? ג'אנגו, 02/10/07 20:48). אז כדי ''להתמודד'' עם התופעה אומר שעד שרוח השטות תחלוף לידידנו המשועמם, אתמקד בכתיבת הודעות תוכן של ממש, ברוח ההודעות שכתבתי עד כה...ואם מישהו יפגע מקונדסיו של המתחזה, אני מתנצל על כך מראש ומצהיר שלי אין, לא הייתה ולא תהיה שום יד ועניין בחירטוטים ממן זה. חן חן. הגב לתגובה זו          הי ג'נגו         אמתי מגד,    03/10/07 18:04 קראתי את מה שכתבת הסכמתי עם כל מילה אני חושב שכתבתי בדיוק את אותו דבר ואין לי מושג במה אנחנו חלוקים. באמת. אני לא מתחכם. אני חושב שאנחנו אומרים אותו דבר. אז בבקשה, נסה לחדד איפה בדיוק ההבדל, כי אני לא רואה אותו. ואין לי גם מושג מיזה ג'נגו השני ::) להתראות אמתי הגב לתגובה זו              בגדול...             ג'אנגו,    03/10/07 22:49 - כל הגדרת האגו במאמר הזה ממש על הפנים, דבר ששומט את הקרקע לכל הכתבה והמסרים העיקריים שלה. ולא קראתי את המאמר המקדים שלך שאולי אמור להסביר את המשמעות המיוחדת שאתה מעניק לאגו, אבל זה חסר משמעות כי מטבע הדברים, הכתבה הזו עומדת בפני עצמה. - אתה מבלבל בין אגו לאישיות (הכוונה היא למה שמשתמע מהמאמר ולא לאופן התפיסה האישית שלך את המציאות, כי אני לא ''שופט'' אותך אישית כאן אלא את המאמר עצמו) - האגו באמת, לא אמור להתרחב וזה לא האגו שנותן את הערכים החיוביים שאתה מדבר עליהם...ולא הוא שמבדיל בין ''עמידותם'' של אנשים נויירוטיים ובעלי אגו רעוע. - מה שכתבת על ההגדרה העצמית החדשה של האנשים המוארים וההזדהות איתה...נייט. - והדבר הכי חשוב, שהכי קשה לי לגעת בו ולהסביר אותו, קשור באמת לאותו ''מנגנון'' הזדהות, קשור לתכונה הזו שמצמידה לכל דבר ''אני'' ובעצם מחפשת בכל דבר את עצמיותה, והיא לא האגו אלא בגינה נוצר האגו בלית ברירה אפילו...חוסר ההבנה אותה עובר כחוט השני דרך כל המאמר הזה בדמות של מה שאקרא לו...''תפירת קצוות פזיזה מידי'' לכדי ציור תמונה מסויימת. בשורה התחתונה, הייתי ממליץ לך ובכלל לכולנו מידי פעם לכשמתאפשר, לפתוח מחדש את כל אותן הגדרות שאנחנו כבר מיומנים בהן ולנסות להציץ ולשאול מחדש את עצמנו...מה לעזזל קורה כאן?...ולא רק לשאול, אלא באמת לחקור. הגב לתגובה זו          לג'אנגו         אמתי מגד,    03/10/07 14:14 למזלי, יצא לי לקרוא כמה תגובות שלך והן הצליחו לרגש אותי. לעיתים נדירות יש פה תגובות שאני מעריך, לומד מהן ומתחבר אליהן. ואז קראתי את הערת השוליים ומשהו לא מסתדר לי עם הדימוי שיצרתי לי עליך מתגובותיך. מה אכפת לך שהתחזו לך? ומי זה בכלל ''לך''? הרי אתה אנונימי פה. לא? אני יכול להגיד לך שמבחינתי אין הבדל אם התחזו לך באמת או שיש לך רגשות חרטה על תגובה לא יפה שלך . מוארים או מוערים עדיין דופקים חשבון למה שאנשים יחשבו עליהם? על הדמות הוירטואלית שלהם? או שאתה חושב שהמגיבים פה לא מספיק מפותחים בכדי להתייחס לתגובות שלך לגופה של תגובה בלי דעות קדומות? אני בכל אופן ידעתי שזה מתחזה :) הגב לתגובה זו              מתחזה יקר             אמתי מגד,    04/10/07 15:42 אולי תסביר לי פעם אחת ולתמיד את העניין הזה של התחזות. הרי הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, אתה אפילו לא ממש עושה פרודיה עלי, אלא כותב משהו די לעניין. אז מה הקטע בלהתחזות לי ולבלבל לג'נגו את המוח ולקוראים האחרים? זה מצחיק? טוב, אולי. לפחות אולי תכתוב את שמי עם שגיאה, עם יוד אחרי המם, כמו שמתחזים אחרים עשו בעבר. אז לפחות יהיה ברור מי הוא מי? שיהיה חג שמח אמתי מגד (האמיתי). הגב לתגובה זו                  אני חייב להודות                 בן, צפון,,    04/10/07 23:26 שזה היה מצחיק. ועכשיו האגו שלי מאותת לי שגם הוא רוצה מתחזה. (אבל הוא גם יודע עמוק בפנים שהוא לא ראוי לכבוד הזה). אז יאללה חבר'ה, בואו נפסיק עם המשחקים ושכל אחד ייכנס בשם שלו. הגב לתגובה זו                  אמתי אל תהיה כזה קמצן                 בולי,    04/10/07 17:21 במחמאות. המתחזה שלך גם נורא נורא מצחיק וגם הרבה יותר חכם מכפי שנראה במבט ראשון. במקומך הייתי שוקל להעסיק אותו כדובר רשמי בשכר. הגב לתגובה זו                  לאמתי המקורי                 אמיתי מגד,  המתחזה,    04/10/07 17:13 ''הרי הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, אתה אפילו לא ממש עושה פרודיה עלי'' המשפט הזה מבטא ומדגים איך אתה ממציא לעצמך הנחות למיניהן ועליהן בונה תערובות של תיאוריות שקראת ופגשת בכל מיני מקומות ניו אייג' פופולריים ושופך לנו אותן פה בבלבול גמלוני. מה, שכחת את חוק השלושה? או שעברת לתיאוריה הפופולרית התורנית הבאה? למה אתה חושב שיש לך רק מתחזה אחד? במיוחד כשאתה בעצמך רואה שיש הבדלים בין המתחזים. לכל הפחות אפשר היה לקחת את האפשרות הזו בחשבון. ולכן אני לא יכול לענות לשאלותיך, אני לא אחראי על המתחזים האחרים ואני גם לא חבר בשום איגוד מתחזים. אני מתחזה עצמאי. אבל באמת מגיע לך ממני התנצלות, מפני שבניגוד לג'אנגו או למגיבים אחרים, אתה כותב בשמך האמיתי ובאמת יכול להיגרם לך נזק. לא יכולתי להתאפק ואני מצטער על כך ומתנצל בפניך. סליחה. הגב לתגובה זו              אושר גדול             ג'אנגו,    04/10/07 01:17 אחד התחביבים שלי (ותיכף ניגע בסוגיה הזו) הוא הרי שבירת דימויים, ומתוקף נסיוני הרב במרחבי הסייבר, התחביב הזה התפתח אצלי לכדי שבירת דימויים שנוצרו ובו זמנית גם שבירה (או נסיון לשבירה) של דימויים, עלי ובכלל, שעתידים להווצר...כך שאני לא יכול שלא לשמוח בגין העניין. לשאלותיך... אני, האדם שכותב תחת הכינוי ג'אנגו כבר לא מעט זמן במדור הזה, אדם עם אינטרס ועם מסר ועצם העובדה שאני אנונימי בהחלט, לא משנה לכך כהו זה. מתוקף הזמן שאני כותב כאן נוצרה סיטואציה שהכינוי שאני משתמש בו הפך מוכר וזה פתח לאנשים, מסיבות רבות ומגוונות, לעשות בו שימוש כזה או אחר. האכפתיות שלי כאדם עם אינטגריטי ועם מצפון היא לא באשר למה יחשבו עלי אנשים, אלא היא נאמנות ומחויבות למסר ולאינטרס האמיתי שלי ורק לו, והעברתי את עיקרו באותה הערת שוליים (שאין לי עניין לפגוע באף אחד וכו'...כמובן בהתחשב בהתפתחויות עתידיות של השימוש שאותו אדם יכול לעשות בכינוי ולאו דוקא בשימוש שנעשה בו עד כה) כך שהאכפתיות שלי (דפיקת חשבון למה שיחשבו ''עלי'' אנשים) היא מצפונית ולא תדמיתית. והיא מתמצה ומסתכמת בדיוק באותה הערת שוליים. מעבר לכך אני באמת לא מוטרד מ''דעת הקהל'' או מידת התפתחותם של המגיבים כאן....מטבע הדברים הן מגוונות...וזו הרפתקה אחת גדולה ומרתקת, מה שאנחנו עוברים כאן ביחד :) אבל ברשותך אני בוחר לא להתיחס כאן לשאלות שהצגת, מעבר לאותה הערת שוליים שכתבתי בהודעה המקורית...שאין לה קשר, אגב, לגוף ההודעה עצמה שהופנתה אליך...פשוט לא ראיתי טעם לכתוב את זה בהודעה נפרדת, אז צירפתי את המסר שלי כדי שמי שחפץ או צריך יקבל אותו ובזה מבחינתי מסתכם הסיפור. הגב לתגובה זו                  לג'אנגו בהמשך לתגובה ''אושר גדול'' מ 21                 ל.ד.ל.ה,    04/10/07 14:37 בקשר לשבירת דימויים כתחביב ובמודע, נראה שזה נהפך אצלך כבר לעבודת אלילים. נראה ששכחת את הסיבה שבגללה אתה נגד יצירת דימויים ואתה מרוכז מדי בשבירה עצמה, לשם השבירה. אתה מדליק שרפות כדי להופיע אחר כך כגיבור שמכבה אותן. אתה יוצר את הדימוי של ''ג'אנגו'' בעצמך ע''י שמירה על סטריליותו של השם מפני מתחזים, ומתמלא באושר גדול לנפץ את הדימוי שיצרת. אם היית אידיאליסט שלא לוקח אחריות על דימויים שאחרים יוצרים, (ובכך טוען שלא אתה יוצר את הדימוי על ''ג'אנגו'') אז גם אין טעם להתנער ממתחזים ולשמור על הדימוי העצמי שלך כנאמן ומחוייב למסר ולאינטרס. המסר שלך יישאר אותו מסר גם אם יופיע מתחזה בשמך עם מסר סותר. מה שיכול להשתנות זה הדימוי שלך בעיני אחרים. וזה, הדימוי שלך, כנראה חשוב לך יותר ממה שאתה מוכן להודות. ומה זאת אומרת ''נוצרה סיטואציה שהכינוי שאני משתמש בו הפך מוכר ''? אם לא היית מגיב באותו שם כל פעם, הוא לא היה הופך לכזה. במה המסר שלך היה נפגם אם היית משתמש בשם שונה כל פעם? דווקא השמירה על הכינוי שלך פוגעת בהעברה של המסר. אם השם שלך הפך מוכר, אולי גם מוערך, ואם נוצר עליך עקב כך דימוי של מישהו שמבין, יודע, מואר וכו' יש סכנה שמגיבים יקבלו את דבריך ללא שום מחשבה ביקורתית ובחינה אמיתית של דבריך ויקבלו אותם כתורה מסיני. דווקא תגובות לא מזוהות או מקושרות לכינוי מסוים יכולות לגרום למגיבים לנסות להתייחס לגופה של תגובה ולא לגופו של דימוי שנוצר לכינוי מסוים. הייתי ממשיך איתך גם על ''כך שהאכפתיות שלי (דפיקת חשבון למה שיחשבו ''עלי'' אנשים) היא מצפונית ולא תדמיתית'', אבל אני לא רוצה להעמיס עליך יותר מדי :) הגב לתגובה זו                      הגזמתם כבר עם הדימוי של ג'אנגו                     בועז מעודה,    04/10/07 16:32 והניסיון המטופש להוכיח שהוא שבוי באגו. יש פה כמה אנשים (אני אחד מהם) שמעריכים את ג'אנגו, ורוצים להקשיב לדבריו. אם יש כאן מתחזה של ג'אנגו ראוי שנדע את זה. וטוב שהוא ציין שהשני מתחזה, כי זה באמת לא התחבר לי (כי ג'אנגו המתחזה קטל את אמתי מגד בלי סיבה טובה) הגב לתגובה זו                          ממ''ב, גם את מדגימה את זה.                         בועז מעודה,    05/10/07 14:19 האגו שלך יודע רק לזהות אחרים, אה? ואני מסכים, גם אני הצבעתי מרינה. לא יודע מה הקטע הזה שאומרים שיש לי קול זהב. הגב לתגובה זו                          בועז, תודה על התגובה                         מ. מ. ב,    04/10/07 16:49 אתה בדיוק מדגים את מה שאמרתי בקשר למגיבים שמתיחסים לגופו של כינוי ולא לגופה של תגובה. דרך אגב, לא הגיע לך לזכות בגמר :) הגב לתגובה זו 20.  ואללה     בן,  צפון,    02/10/07 21:31 אוליי אני הטמבל היחיד כאן וכרגע אני מוכן לקבל את האפשרות הזאת, זה בגלל שאני פשוט לא מבין כלום. אתה טוען שהעצמי יותר חשוב מהאני, ובשביל לדעת את זה, צריך (שים לב, צריך) להפסיק להזדהות עם האני, להפסיק להזדהות עם האני זה כמו להגיד האני הזה הוא לא אני, הוא לא אמיתי, אז הוא שקרי, זאת אומרת: אני לא טוב ואני משתנה כל חמש דקות, אבל זה בסדר, יש לי תוכנית גיבוי בדמות העצמי היציב והבטוח ואני רק צריך להידבק אלייה בשביל להצליח וזה נורא פשוט וכל מה שצריך לעשות זה להפסיק להזדהות עם עצמי, במובן של אני כמובן, ואם אני לא מזדהה עם אני, קרי מבין שכל מחשבה שלי לגביי עצמי היא לא באמת עצמי אלא סתם אני, אני בעצם מנסה לפגוע באני ע''י כך שאני שם אותו הירארכית מתחת לעצמי, אבל מה שאני עושה בעצם, זה לפגוע בעצמי, כי אני לא מבין, שעצמי בעצם נמצא מתחת לאני ושהוא שגרם לאני להיות אני, ולא להיות אמיתי מגד עם מאמר שאני לא מבין ולא להיות ביירון קייטי עם ההצהרה הסופר מטופשת שלה ולא להיות בודהא עם החכמה הבהירה שלו ולא להיות היטלר עם השינאה התהומית שלו, אז אם אני לא האני של היטלר, אז כנראה שמשהו כן בסדר בלהזדהות עם עצמי, במובן של אני, כמובן. היי, אם אין אני לי, מי לי? אבל אם אני לא בודהא, ואני שואף להיות לפחות כמו בודהא (שזה כמובן בלתי אפשרי כי אני מחרטט פה במושגיי כלום ומחליף ביניהם על מנת ליצור אי בהירות שתשקף כביכול חכמה שלא בטוח וקיימת, כי שוב, אני לא מבין כלום מהמאמר, ויכול להיות שהוא בכלל אומר מה שאני אומר, אבל אני נותן לעצמי לזרום, כי ככה אני יודע לעשות) אז מה אני צריך לעשות? להרוס את עצמי (במובן של אני, כמובן)? להפסיק להזדהות עם עצמי (שוב, באותו מובן)? או דווקא להזדהות הזדהות מלאה עם עצמי (כנ''ל) בשביל להבין שרק ככה אפשר לתת לעצמי (הבסיסי) להתבטא במלואו בשביל להבין את עצמי (אני) עד תום? זה לא אומר שאני לא צריך לשמור על עצמי מעצמי (אני), להיפך, זה אומר שמעתה והלאה אני מחוייב לשמור שאני תמיד יהיה ישר לעצמי, אוהב את עצמי, סקרן לגביי עצמי ופתוח לגביי עצמי (ואחרים, נכון לכל שלושת ההגדרות), כי במידה ואני לא אצליח, אני אהיה חייב לקחת את האחריות להשלכות של זה על עצמי ואין לי כל אפשרות להתפתח אלא כאני ובעצמי. אגו זה אני. והמאמר הזה, כתוב מתוך אגו, בדיוק כמו התגובה הזאת, ההבדל הוא, שאם אמתי מגד יגיד בראבו זה לא יזיז לי יותר מדי, ואם מושון יגיד שזה שילשול גרפומני, זה גם לא יזיז לי יותר מדי, אז מי יותר נאמן לעצמו, במובן של אני, כמובן, או כמובן מאליו? תחסכו תגובות ענייניות, אני כנראה לא יבין, בזמן האחרון אני לא מבין כלום, מי יודע, אוליי זה מן סוג של שלב רוחני. הגב לתגובה זו          בן, ממש איבדת את הצפון מה?  ל"ת          .,    03/10/07 14:12 הגב לתגובה זו          מה שאני הבנתי         מושון,    03/10/07 08:11 הוא בפשטות כזה ה-''אני'' או ה-''אגו'' בנוי מתבניות נחוצות - זה מה שהמוח עושה. אלו יכולים להפוך לאוטומאטיים אם אתה מצליח במידה מסויימת ליצור נתק בהזדהות, או במילים אחרות לנתק את האוטומאציה של התגובה, זה נותן לך מרחב קטן של בחירה חופשית (זו ההתבוננות). בסופו של דבר אותה בחירה חופשית בניגוד לטענותיהם של ''מחוסרי האגו'' מתבטאת באגו, דרך מילים, דרך תבניות, כרגיל כל העשייה הרוחנית כפי שאני הבנתי את דבריו של אמיתי היא ליצור את מרווח הביניים בין התבנית המפרשת, לתבנית הפעולה, לשבור את האוטומאציה. אני מבין מתגובה של מישהו אחר בטוקבקים, שהולכים פה עניינים מאחורי הקלעים? אם תוכל להסביר: mushom@gmail.com מי יודע אולי אני לא הבנתי כלום, אולי גם זה שלב רוחני. יום טוב בן הגב לתגובה זו              לגביי ההסבר לתגובה של applause             בן,  צפון,    03/10/07 14:53 כל מה שאני אומר זה על בסיס השערה בלבד ואין לי מושג אמיתי מה עובר לapplause או אמתי בראש. מגד הוא חסיד של גורדייף, שטען שבני האדם הם אוטומאטיים א-אינדיבידואלים בצורה יחסית, רוב המאמרים של מגד כתובים ברוחו של האחרון. שטיינר זה רודולף שטיינר אבי תורת האנטרופוסופיה, שבאופן כללי נתן ''קצת'' יותר קרדיט לבני האדם. אגב, אני לא רואה שום התייחסות, גלוייה או מרומזת לשטיינר במאמר. המגיב שמילותיו נגנבו (למרות שאני לא חושב ככה, שוב) זה כנראה ''מאסטר לינפושה ה-6'' (שמזוהה עם שטיינר) שלאחרונה דווקא בוחר בכינויים מזדמנים בשביל לא לשאת מטען אינטלקטואלי ורגשי של מגיבים אחרים לדיונים, שכפי שאתה יכול לראות במאמר של פרסיקו ''הארה זה כואב'' זה לא כל כך מצליח. (ד''ר גב וג'אנגו.) אז בגדול, אני חושב שסתם העלילו פה על מגד, אמנם נכון שהוא היה רוצה לראות כאן דיונים ממגיבים מסויימים אבל הוא לא מזמין לשום דו קרב במאמר. מצטער על זה שהעדפתי להסביר (כן כן, לא בדיוק הסברתי, אני יודע) בתגובות, אני חושב שראוי לכל המגיבים להבין בדיוק למה applause התכוון ואיפה הוא טועה. (ואם לא דייקתי, אתה בהחלט מוזמן לתקן אותי applause) הגב לתגובה זו                  בן - מזל שאתה לא מנסה לפרש את התורה :)                 Applause,    03/10/07 23:04 בן חביב אני מעריכה את נכונותך לעזור, אבל הכי טוב פשוט לעזוב את הפרשנויות למיניהן. במילא כל אחד רואה את מה שהוא רוצה לראות. או שלפעמים אנחנו רואים רק חלק קטן מתמונה כללית (אצלי זה קורה הרבה). מאחר ואני זו שזרקה את הגפרור אז מתפקידי לכבות את האש. בקיצור, אני לא לינפושה, ולא הוא כתב למושון בתגובה 4. ואין סיבה סתם להעליל עליו שהוא כותב כל מיני דברים לא לו. אחרי הכל לינפושה הוא יהלום משובח ויהלום כהווה הידוע זה משהו יקר ערך. אתה צודק ואין לך מושג מה עובר לי בראש וגם לי אין מושג מה עובר לאחרים בראש. לכן אני תמיד בעד התדברות ישירה ועם המקור. ולא כל התדברות מן הראוי שתערך בפרהסייה. (ואלו כמובן דברים שלא קשורים בכלל לכתבה זו). אם אפשר אז בוא נשכח ממה שכתבתי וננסה להתרכז אך ורק בתוכן כתבה זו. אני מסכימה עם אי אלו דברים שאמתי כתב בנושא האגו . כלומר אני מאלו ששרות הללוייה לאגו ונגד מוחלט של נסיונות להיפטר ממנו או לשים אותו בצד. האגו לא נראה לי כמילה נרדפת לאני וגם לא לאישיות. אם כבר אז האני מרכיב גם את האישיות וגם את האגו וגם עוד כל מיני דברים. אבל בשורה התחתונה זה נראה לי ממש לא לעניין ההתעמקות בסמנטיקה עצמה מבלי שהיא מובילה לאיזו שהיא מטרה. בן שתהיי לך שנה טובה וסליחה עם הנפגעים. הגב לתגובה זו                      לא זכור לי                     בן,  צפון,    04/10/07 03:54 שכתבתי שחשבתי שאת זה לינפושה. אם כבר קפצת לביקור, אז האגו על פי פרוייד הוא בדיוק אותו אני, או מכלול תבניות האישיות המודע שמגד מדבר עליו, ועל פי רוב האסכולות הרוחניות האגו הוא בדיוק אותה תחושת עצמיות נפרדת, או במילים אחרות אני (כי אני זה לא את). אז בכל מקרה, מגד הגדיר אגו בצורה נכונה, בניגוד לעמיתנו אנדרו כהן שבחר דווקא לבחור דווקא במילה הטעונה הזאת ולשנות אותה בהתאם למצע רוחני מעורפל, ורצוי לא ליפול להגדרות המגמתיות שלו שהופכות את האגו אוטומאטית לרע. לגביי הסמנטיקה, זה מאוד חשוב, איך אפשר לדבר אם לא יוצרים שפה משותפת? מה זה נותן אם אני כותב א' ואחר מבין ב'? ככה אנשים לעולם לא יכלו להבין אחד את השני. הגב לתגובה זו              מושון             בן,  צפון,    03/10/07 13:47 מה יותר גרוע, אוטומאצייה של תבנית תגובה או אוטומאצייה של תבנית פירוש? הגב לתגובה זו                  יורה מהמותן                 מושון,    03/10/07 20:02 תבנית תגובה, פשוט מכיוון שתבנית תגובה היא בלאו הכי כבר תבנית פירוש במוצמדת אליה תגובה, תבנית פירוש נותנת יותר זמן, כדי לבחור בניגוד אליה ואולי אפילו בלי שום קשר אליה כך שפעולה שונה וחסרת קשר לתבנית הפירוש יכולה לשנות את תבנית הפירוש מושון הגב לתגובה זו                      מהמותן                     בן,  צפון,    04/10/07 03:58 ובקצרה. מה זה משנה כמה זמן אתה מקנה לפעולה שלך אם הפעולה תהיה בהתאם לפירוש אוטומאטי? פעולה שלא מותאמת לפירוש של הסיטואציה תהיה פעולה אקראית ולא הגיונית. פעולה לאחר מרווח חשיבה שתהווה כתגובה לפירוש אוטומאטי, נחשבת כפעולה אוטומאטית, רק יותר איטית. העדר הפירוש האוטומאטי, זה ההתבוננות. הגב לתגובה זו                          בוא רגע נפריד את הדיון                         בן,  צפון,    04/10/07 17:52 ממכניקת הקוונטים ונתרכז בלוגיקה נטו. ישנה סיטואציה מסויימת, אם אתה מפרש אותה עפ''י תבנית אוטומאטית, זאת אומרת, עפ''י הזיכרון מסיטואציות קודמות דומות (דומות, בהכרח לא זהות) אתה עלול בהחלט לפרש אותה לא נכון. במקרה כזה, לא משנה איזה פעולה תבצע, או כמה זמן תחכה לפניי שאתה מבצע את הפעולה, היא בהכרח תישאר לא נכונה לסיטואצייה (אלא אם כן אתה מאמין בכוח עליון שזורם דרכך ואזי כל פעולה שתעשה, בהתאם לפירוש או לא לפירוש, אוטומאטי או לא אוטומאטי, תהיה פעולה של אותו כוח ולא שלך ותהיה נכונה לעולם בראייה הרחבה, ואז המטרה היחידה שלך בחיים היא להיכנע לאותו כוח ולנסות להפוך את עצמך לכמה שיותר אוטומאטי, ראה ערך האיסלאם), אם תבצע פעולה שלא עפ''י הפירוש ולאחר מרווח חשיבתי, בידיעה שהבעייה בפירוש, או ב''אני'', אתה עלול להגיע לפעולה עוד יותר לא מדוייקת, כי אין לך בסיס נתונים לחישוב של פעולה מתאימה ואתה הופך את עצמך שוב לאקראי (אלא אם כן אתה מסתמך על ה''עצמי'' כבעל מאגר נתונים לפעולה נכונה ואובייקטיבית). האפשרות היחידה שלך לפעולה נכונה מודעת היא לפרש מחדש את הסיטואצייה, כי תבנית אוטומאטית היא תבנית אוטומאטית, היא מתבצעת מעצמה ואי אפשר לפרש שום דבר לפנייה, אבל כן אפשר לפרש שוב והפעם לא עפ''י תבנית אוטומאטית, אלא עפ''י פעולת התבוננות בשביל להשיג נתונים אובייקטיבים כבסיס לפעולה נכונה. מוארים אומרים, ואני לא יכול להוכיח את זה נכונה, שלאחר תירגול של פירוש לא אוטומאטי, אפשר להפוך את ההתבוננות, או הפירוש הלא אוטומאטי לראשוני ונטול מאמץ פעולתי. יוג'י קרישנמורטי, שהיה מואר בעצמו, טען שהדבר אפשרי, אבל שהנסיון להגיע לכך מעמדת מוצא של מפרש אוטומאט יכול רק להוביל לאלצהיימר בגיל מוקדם, אפשר בהחלט להבין את הבסיס לאימרה הזאת אם לוקחים בחשבון את עומס היתר שהאדם ייצור על המוח שלו מכפיית העלאה למודע של פרטי מידע וויזואלים שהטבע מלכתחילה זרק לתת מודע, אוליי כמנגנון הגנה אבולוציוני לשמירה על תיפקודו התקין של המוח לאורך זמן, ראוי וחשוב לציין שיוג'י קרישנמורטי לא היה ניורולוג. הגב לתגובה זו                          הכנסת הגורם האקראי                         מושון,    04/10/07 10:16 היא השבירה של התבניות, היא הרצון החופשי, והיא בדיוק הגורם שנותן יותר ''שליטה'' על כל המערכת. זה בדיוק חוסר ההזדהות... הגב לתגובה זו          אתה יכול להיות רגוע         שרון,    03/10/07 05:53 יש פה עוד טמבלים שלא מבינים כלום שחושבים שהם מבינים את אמתי. הגב לתגובה זו          וואלה.....         גם אני....,  שם.....,    03/10/07 01:47 אני גם לא מבין כלום ובעיקר מתוסכל כבר מכל הניסיונות האלו שבין להיות אני או לא להיות אני....לא יודע דבר וחצי דבר..נמאס. הגב לתגובה זו 19.  קבלה     גיא,    02/10/07 19:57 הרי זה בדיוק מה שמלמדים בקבלה, כשאדם מתחיל את דרכו הרוחנית ומצליח להתגבר על הרצונות שלו הוא יקבל רצונות יותר גדולות כדי שהוא יתגבר גם עליהם. אחרת ההיתקדמות הרוחנית תעצר. לכן האגו הוא דבר נחוץ. אם אין אגו אז אין רוחניות. הגב לתגובה זו          סיכום יפה של כל המאמר  ל"ת          דליה,    03/10/07 10:00 הגב לתגובה זו          יפה אמרתה.         אבי,  ירושלים רבתי,    02/10/07 23:22 אין כמו חוכמת הקבלה שמרכזת את כל החוכמה הגב לתגובה זו 18.  שאלה לאמיתי     אחד,    02/10/07 19:41 אנא ענה בכנות - האם אתה משוחרר? האם אתה זוכר באופן תמידי וללא שום ספק שאתה הרבה יותר גדול מהאגו? אני רוצה להבין האם הדברים נכתבו מתוך ערות, או מתוך ידע אינטלקטואלי בלבד (דבר שרבים יכולים לעשות). ואני שואל דוקא אותך, כי אתה מבעלי הטורים הבודדים ששווים קריאה במדור. הגב לתגובה זו          האם אני משוחרר         אמתי מגד,    03/10/07 17:56 שלום לך אחד האם אני משוחרר? חלקית בלבד. האם אני זוכר באופן תמידי שאני הרבה יותר גדול מהאגו? כמעט באופן תמידי. בוא נגיד את זה כך: אני בהחלט נופל מדי פעם לתוך הזדהות עם האגו, אבל תמיד ישנו בצד גם משהו שער לתהליך וזוכר שהוא לא האגו. זה לא אומר שפסו הדרמות מחיי. הן קיימות, ברוך השם. אבל אני כן יכול להגיד שנוצר משהו בתוכי שללא קשר לרצוני או לרגשותי באותו רגע, ער כל הזמן. והדבר הזה כבר מעיר אותי. לפעמים הוא מעיר אותי אפילו שבא לי ממש לישון ולהמשיך בהזדהות שלי. ישנו שם משהו שאחרי כמה דקות מתחיל תהליך של התעוררות ואי הזדהות. אז בקצרה: אני בתוך התהליך. לא סיימתי אותו. ואני לא יודע מתי ואם בכלל. אני מאוהב בתהליך הזה. אני מאוהב בלמידה הזאת. אולי זה ישמע לך מוזר אבל היו לי רגעים בחיים שבהם הייתה לי בחירה. יכולתי לבחור להיות ''מואר''. ומשהו בתוכי סירב לכך. אני חש שתהליך הלמידה הזה הוא מרתק. אני חש אפילו שיש לי תרומה יותר גדולה לאנושות בכך שאני מתנסה בהכל על בשרי, עובר את הכל. אני יודע שיש לי כושר טוב לנתח דברים ולהסביר אותם בפשטות לאחרים. ואני מאוד נהנה לעבור דרך התנסויות, להתעורר דרכם ולבסוף להמשיג מתוכם תובנות ולשתף בהן. אני מרגיש שזוהי הדרך וזוהי המתנה שלי יש לתת. ואינני מממהר להיות ''מואר''. להתראות וחג שמח אמתי הגב לתגובה זו              תודה לך  ל"ת              אחד,    04/10/07 13:16 הגב לתגובה זו              סחתין על הכנות, אבל             תומר,  וינה,    04/10/07 10:46 מן הראוי שתזהיר האת הקוראים שאתה הולך בדרך שאינך יודע עדיין לאן היא מובילה. הבודהה הגיע להארה ורק אחר כך קרא לאחרים ללכת בעקבותיו. יש היום יותר מדי ''מורים רוחניים'' שחושבים שהם מבינים משהו ומייד רצים לספר לחבר'ה. משפטים בסגנון ''יכולתי לבחור להיות מואר אבל לא רציתי'' נשמעים לא אמיתיים, הם אינם באים ממצב של ערות. מן הראוי שקודם תסיים את התהליך, תחווה על בשרך את סופו, ורק אז תקרא לאחרים להצטרף אליך. הגב לתגובה זו          חבל שאתה מתעלם מהשאלה.  ל"ת          אחד,    03/10/07 13:47 הגב לתגובה זו          אם אמתי יכול להיות מטפל משפחתי         יונתן,    02/10/07 20:53 בלי משפחה, הוא יכול להיות ער מתוך שינה. הגב לתגובה זו              חחחחחחח גדול! ונכון....  ל"ת              המצדיקה,    03/10/07 06:42 הגב לתגובה זו 17.  אפרופו בולשיט...     תומר,    02/10/07 16:11 הייתי נזהר משימוש במילה בולשיט, שמקורה חייב להיות באגו גדול... במיוחד כאשר היא מופנית כנגד גדולי המורים הרוחניים כגון בודהה. העובדה שאתה לא הצלחת לא מוכיחה שהדבר בלתי אפשרי. בעיני מטרת התרגול הרוחני היא חלילה לא ''להילחם'' באגו (אקהרט טולה כתב: ''את כל מה שאתם נאבקים בו - אתם מחזקים, ומה שאתם מתנגדים לו - חוזר ונשנה בחייכם'') אלא להפסיק להזדהות איתו, ועם כך אמיתי בעצם מסכים לקראת סוף הכתבה, אז לא ברור לי בעצם מה הכתבה מנסה לחדש. ההזדהות עם האגו גורמת לנו להיות שבויים בעבר ועלולה להגביל אותנו בתחומים רבים. בכך אין חדש, ואני מניח שאמיתי יסכים איתי. אני חושב שאמיתי בעצם מכוון לבעיה ידועה בקרב ''רוחניים'' או כאלה שמעידים על עצמם ככאלה, אבל בעצם הם רק החליפו הזדהות עם אגו אחד למען הזדהות עם אגו אחר. מוארים אמיתיים אינם מחליפים אגו באגו, כפי שכותב סרי ניסארגדטה בספרו I AM THAT: ''איני יכול להגיד מי אני, מכיוון שמילים יכולות לתאר רק את מי שאני לא''. הגב לתגובה זו          אהבתי, גזרתי ושמרתי         גולן,  ניו יורק,    03/10/07 00:35 אגו זה בדיוק ה''לא'' הזה בסוף התגובה שלך. במקום להגדיר את עצמינו במה אנחנו לא אז אפשר לשנות את הגישה ולהגיד שאנחנו זה הכל. ועוד משהו, אני לא יודע אם לזה התכוון המשורר אבל על שום מה נקראת תורת הקבלה, ''קבלה''? אני חושב שהרעיון הוא לקבל את עצמינו על כל ''מגרעותינו'' וכאשר אנחנו מקבלים את עצמינו אז אנחנו מקבלים את הכל. הגב לתגובה זו 16.  Yeshua Ha Mashiah     God of Israel,  Son of God,    02/10/07 16:11 Beloved,do not belive every spirit,but test the spirits,whether they are of God because many false prophets have gone out into the world By this you know the Spirit of God Every spirit that confesses that Yeshua Ha Mashiah has come in the flesh is of God and every spirit that does not confess that Yeshua Ha Mashiah has come in the flesh is not of God And this is the spirit of the Antichrist (New Age,The devil) which you have heard was coming and is now already in the world First John 4:1 Beloved let us love one another,for love is and knows God He who does not love does not know God,for God is love In this love of God was mainfested toward us,that God has sent His only begotten Son into the world,that we might LIVE through Him, In this is love,not that we loved God,but that He loved us and sent His Son to be the propitiation for our sins Beloved (Am Israel) if God- God of Israel- so loved us,we also ought to love one another First John 4:7 What INJUSTICE have your fathers found in Me That they have gone far from Me Have followed IDOLS And have become idolaters? Neither did they say,Where is the LORD Who brought us up out of the land of Egypt Who led us through the wilderness Through a land of desert and pits Through a land of drought and the shadow of death Jeremiah 2:4 I remember you The kindness of your youth The love of your betrothal Jeremiah 2:1 Blessed are theundefiled in the way Who walk in the law of the LORD Ashrey Nozri who keep His testimonies Who seek Him with the whole heart They also do no iniquity They walk in His ways You have commanded us Psalm 119:1 Just as many were astonished as you So His visage was marred more than any man And His form more than the sons of men Isaiah 52:14 He is despised and rejected by men A man of sorrows and acqainted with grief And we hid as it were,our faces from Him He was DESPISED,and we did not esteem Him Isaiah 53:3 He was taken from prison and from judgment And who will declare HIS GENERATION For He was CUT OFF from the land of the living For the TRANSGRESSIONS of My people He was stricken And they made His grave with the wicked v 8-9 When You make His soul AN OFFERING for sin He shall SEE HIS SEED He shall PROLONG HIS DAYS And the pleasure of the LORD shall proper in His hand v 10 They will strike THE JUDGE OF ISRAEL with a rod on the cheek Micah 4:14 But you,BETHLECHEM Ephrathah Though you are little among the thousands of Judah Yet out of you shall come forth to Me The One to be Ruler in Israel Whose goings forth are from OF OLD FROM EVERLASTING Micah 5:1 Therefore the Lord Himself will give you a sign Behold the VIRGIN shall conceive and bear a Son and shall call His name Immanu-El Isaiah 7:14 Please read Isaiah 9:6 Psalm 22 Psalm 2 Daniel 9:26 Daniel 7:13-14 Malachi 3:1 Zechariah 12:10 In the name of Yeshua Ha Mashiah Amen הגב לתגובה זו          להאמין שמישהו קורא את הקופי פייסט הזה         יוסף הנגר,    03/10/07 06:33 יותר קשה מלהאמין בביאה השניה של ישו הגב לתגובה זו 15.  כל-כך פשוט ונכון     מוקירה,    02/10/07 14:13 ברוח הדברים כאן, אין צורך להישאב להווייה שלמה של אושר סוחף. ניתן להתכוונן לטעימות קטנות של טוב מידי פעם. אפשר אפילו לתחום זאת באמצעות הקצאת זמן שעון. ואז- לחזור למצב ההווייה שמורגלים בו פיזית ונפשית. כך ניתן אולי להגדיל את יכולת התודעה להכיל טוב ורוך מבלי לאבד את העצמי ואת הסביבה המוכרת, ובסופו של דבר אף להגדיל את הזמן הפנימי לאושר. הגב לתגובה זו 14.  מבחן ''הטוסט השרוף''     בועז.פ,    02/10/07 13:25 ישנה שאלה שתמיד שווה לשאול בזמן ההתעסקות בשאלות ברומו של עולם, אם יש אגו, אין אגו, כן הארה לא הארה.... האם הטוסט ששמת בטוסטר נשרף או לא. כל היתר לא כזה חשוב. הגב לתגובה זו 13.  אגו שמגו     שי,  ראש העין,    02/10/07 13:08 אני חושב שסיכום הדברים הוא זה: כל העבודה שלנו היא לא למחוק את האגו אלא להכיר בו ולהכיר בו שהוא לא זהה עם האני ה''אמיתי'' שלנו. זו גם העבודה של המדיטציה כפי שאני ניסחתי אותה לעצמי. להתבונן בכל מה שיש גם במחשבות חסרות המנוח. נסיון להלחם בהם הוא אלימות לשמה. התבוננות חומלת בכל מה שיש כולל תחושות מחשבות וכו, יוצרת שלווה עם המכלול של המציאות שלנו וזו היא עיקר העבודה של המדיטציה. ממקום כזה דברים נפתחים, תשוקות ורצונות מדברות את עצמן. לא מתוך אגו קטן אלא מתוך הכרה בגדולת נשמתינו. הגב לתגובה זו 12.  כתבה ארוכה מאוד... על 2 שורות.  ל"ת      שושו,    02/10/07 12:51 הגב לתגובה זו 11.  כשאתה אומר ''אני'' למה אתה מתכוון?     מהאסמאטמן,    02/10/07 12:25 אמיתי, אתה כותב: ''אני מתייחס כאן לאגו כמילה נרדפת ל''אישיות'', כלומר לסך כל הדימויים שעימם אנו מזדהים ולהם אנו קוראים ''אני'' ... כשאנו חושבים ''אני'' עולה במוחנו צרור הדימויים הללו. זאת בניגוד לאפשרות שנאמר ''אני'' ובמקום צרור דימויים נחוש באופן פנימי את תחושת הקיום העצמאי שלנו, תחושת קיום שאינה מתבססת על זיכרון, על תמונות, על תפיסות, אלא על החוויה הבלבדית של ההווה, כפי שהוא, ללא כל תוספות.'' אם אנחנו חשים תחושת קיום ''ללא כל דימויים'', מה הופך אותה לתחושת הקיום ש ל נ ו ? הרי אתה בעצמך אומר שה''אני'' הוא סך כל הדימויים שיש לנו. אם כך, אולי זאת פשוט תחושת הקיום עצמו. ואם כן, אולי באמת מתברר שאין לנו אגו? ועוד דבר: אתה כותב: ''הקשיבו לכל אותם מורים רוחניים כשהם מתארים את עצמם. גם כשהם אומרים ''גיליתי שהאני שלי התמוסס לחלוטין'' זו הגדרה חדשה של מי שהם. '' נו מה? גילית רק עכשיו שהמילים הן לא המציאות? בורר שהם חייבים להשתמש במילים! אבל זה לא אומר שהם מזדהים איתן.... הגב לתגובה זו          מה שנמצא מעבר לאגו         אמתי מגד,    02/10/07 17:49 כשאנחנו מפסיקים להיות מזוהים עם האגו, קרי, עם צרור הדימויים שלנו על עצמנו, נפתחות עבורנו שלל התנסויות, שלל אפשרויות חדשות לחוות את המציאות, כפי שהיא, ללא דימויים כלל. אחת האפשרויות הזאת היא החוויה של ''אין אני''. החוויה של ''אני אחד עם הכל''. ''אין הפרדה''. זו חוויה מאוד מאוד יקרה וחשובה. היא חשובה במיוחד כיוון שהיא נותנת לנו סטירה רצינית לתפיסת העולם המעוותת שלנו. אך זו לא החוויה היחידה שמתאפשרת לנו כשאיננו מזוהים עם האגו. ישנן עוד הרבה אפשרויות. אחת מהן היא החוויה של ''עצמיות''. החוויה של תחושת הקיום האינדבידואלית שלי. זו חוויה יקרה מאוד. לא פחות יקרה בעיני מהחוויה של אין אני. למעשה מה שהאדם חווה ברגעים אלו זה את האני או העצמי האמיתי שלו. שוב, לא דרך דימויים אלא דרך חוויה ישירה של האמת. יש לנו אני אמיתי והוא אינו האגו שלנו. אנו יכולים לחוות את העצמיות שלנו באופן טהור לגמרי, ללא כל דימוי. בעיני להיות מקושר לאפשרות הזו, זו מתנה אדירה. למעשה, בעיני, זו מטרה רוחנית וגבוה שיש בה צורך והתאמה מיוחדת לתקופה שבה אנו חיים. אינני בטוח שאנו זקוקים כל כך, עבור ההתפתחות שלנו, בחוויות של ''אין אני''. בתקופה הזו הן יכולות מאוד גם לשמש כבריחה. הקשר עם העצמיות שלנו הוא עקרוני בעיני. הגב לתגובה זו              אמתי, מה זה?             ג'אנגו,    02/10/07 20:48 פרודיה שלך על עצמך? אתה מבין את מה שכתבת? מושון, תרגום בבקשה. הגב לתגובה זו                  תרגמתי                 מושון,    03/10/07 08:49 בתגובה לבן צפון למעלה :) הגב לתגובה זו 10.  האם אגו = אני?     רמיקרישנה,    02/10/07 11:54 לדעתי לא. האני הוא אמנם המנגנון הפסיכולוגי של סך כל התדמיות העצמיות שלנו, והוא תוצר הנסיון, אולם האגו הוא מנגנון מולד שפועל כל הזמן להבטיח את קיומנו הנפרד. דרך הפעולה הוא יצירת רגשות (חיובים ושליליים) שיוצרים רצונות שמביאים לפעולות. אי אפשר להשמיד מנגנון זה אך אפשר ללמוד להתבונן בו באופן רציף ובכך לצאת לחופשי. הגב לתגובה זו 9.  פשוט תודה     בחורה עם אגו,    02/10/07 11:49 חכם. בהיר. ענייני. ואמיץ. הגב לתגובה זו 8.  זו עבודה אין סופית עם כל נשימה ונשימה, אבל משתלמת...  ל"ת      OMG,    02/10/07 11:44 הגב לתגובה זו 7.  צודק מליון אחוז     דקלה,  ת"א,    02/10/07 11:29 מאמר מרתק וחכם. מסכימה בהחלט עם הרעיון הכללי, ועם השורה התחתונה. אגו = חלק בלתי נפרד מאשיותנו ועם זאת יש להבין את מקומו, לקבל אותו והכי חשוב להיות כנים עם עצמנו, בכל עבודה רוחנית שנעשה במהלך חיינו. הגב לתגובה זו 6.  אגו-סי     ברוך,  רחובות,    02/10/07 11:08 המאמר הזה של אמיתי נוגע בנקודה מהותית בכל עבודה פנימית שהי ומקיף אותה יפה. אישית, יש לי תמיד בעיה עם אנשים ש''נלחמים באגו'' או יוצאים ל''מאבק באלימות'', שזה כמו לזיין למען שימור הבתולות. אוסף התכונות, הזיכרונות וההידבקויות שלנו, שנקרא ''אגו'' לצורך הנוחות (שהרי מדובר בדבר רב-תחומי עד מאוד), קיים תמיד. בעידן שטוף-המידע שלנו, הוא חזק מתמיד. בכלל, מאין נובעים ה''רצון והשאיפה'' להתעורר, אם לא ממידע שליקטנו בדרך והאגו שלנו השתכנע שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים? מצד שני, גם אם החוויה העמוקה שלי אמיתית, גם אם פגשתי מורה שבאמת יודע משהו, רק האגו יוציא אותי מהבית, אל האוטו והתנועה המשוגעת בכבישים כדי להגיע אליו. אני מחזק את האגו המצוין של אמיתי מגד שאומר את הדברים כפי שהם. כמו שאומר פאפטג'י: all is as it is and that is all. האגו שלי מוצא בדבריו של אמיתי תמיכה ועידוד ובעיקר, תיאור נכון של המציאות. רצוי מאוד לא לטפח את האשליה שניתן לחסל את האגו ואז נגיע להארה. באותה מידה, אפשר לעשות לובוטומיה (באמת אפשר) ולהגיע לתוצאות מרהיבות. המחיר לא נראה לי. הצד הרוחני (שאצל רוב-רובינו לעולם רק יהיה היבט אחד שלנו) יכול להתקיים לצד האגו ושני החלקים האלו יכולים להזין זה את זה. תנו להם לחיות. הגב לתגובה זו 5.  של מי האגו הזה?     יוסף.ש.,  צפון,    02/10/07 11:06 תודה על הכתבה כשאנו שואלים את עצמנו, מה זה האגו, האם להלחם או להתידד איתו ועוד אינספור שאלות מהותיות ואחרות, ישנה שאלה יותר בסיסית, מי שואל את השאלות האלה? אותה מהות שעדה לזה שאנו חושבים את כל המחשבות הנ''ל, היא הדבר האמיתי, מדוע? כי ברגע שהחויה של המהות הזו עולה, היא נקיה מכל אגו כמו שנכתב בכתבה. אבל היא גם נעלמת מהר מאד כחוייה בזמן הווה. המסע הרוחני שלי אינו כולל מלחמה או שלום עם האגו, אלא נסיון להכיל אותו כמו שהוא. זה כמו שיש לך ילד שהתנהגותו לא מקובלת עליך, אבל אתה מאד אוהב אותו, אם תלחם בילד, תפסיד אותו, אם תצטרף אליו, הילד יראה בך חוסר אמיתיות. אותו דבר עם האגו, נוא חלק מאיתנו, אנחנו אוהבים את נוכחותו הבסיסית אבל היחס אליו יהיה של הכלה ללא שיפוט. למזלי, אני פוגש הרבה אנשים שהם מאד שונים וביקורתיים על הדרך שבחרתי לחיות את חיי, היתה תקופה שנלחמתי בהם (ברמת וויכוח) לאחר מכן התרחקתי מהם (זה לא עזר לי) וכעת אני מתחיל להכיל אותם, כלומר, רואה את המהות הפנימית שלהם למרות השוני בהתנהגות החיצונית, מהות שיש בה אהבה. המשך המסע הוא לאפשר ליותר ויותר אנשים להכנס למעגל החיים שלי ולהכיל גם אותם. ולסיום, הגדרה אחרת של האגו: כל דבר שעולה בתודעה שלנו שנותן לנו הרגשה של נפרדות מהעולם. הגדרה אחרת של התעוררות: מצב שבו כל מה שעולה בתודעה שלנו אינו יוצר אצלנו תחושה של נפרדות הגב לתגובה זו          אהבתי         אנאנדפראם,    04/10/07 11:08 כהשלמה יפה לכתבה נכונה שמעבירה רעיון בסיסי חשוב עד לאין שיעור, כל עוד האדם אינו מבין נקודה זו הוא אינו עושה מסע רוחני אלא ''עושים'' לו כזה, מרגע שהאדם מודע לנקודה שהועלתה בכתבה מתחיל המסע שלו עצמו. הגב לתגובה זו 4.  בראבו!     מושון,    02/10/07 10:59 מדויק, מעולה, מזדהה עם כל מילה ועם כל רעיון שמוצג פה, זה בדיוק המקום אליו אני יורה כשאני מגיב ''למחוסרי אגו'' שמדווחים בקול נרגש ''אני כבר לא קיים'', ''אין לי אגו'', אם היה להם טיפת הומור עצמי הם היו מבינים עד כמה זה מצחיק... אני גם מרגיש את הפחד שלך, את החשש הקטן שמבעבע מתחת לפני השטח לכתוב את מה שכתבת, כנראה אתה יודע שבמחוזותינו זו אחת האמירות הכי לא פופולאריות שניתן לומר. בהצלחה... יום טוב הגב לתגובה זו          אויש מושון. למי ולמה בדיוק אתה מריע ?         Applause,    02/10/07 17:58 דיונים על האגו וביטולו קיימים במדור הזה פחות או יותר מאז היווסדו. מבחינת התוכן הרעיוני של הכתבה אז יש פה כמובן דברים נכונים מאוד (על העצמת האגו). רק שאליה וקוץ בה. יש פה קצת משהו בין השורות (או מאחורי הקלעים). הכתבה הזו נראית כמו הזמנה פרובוקטיבית לדו קרב עם מגיבים מסויימים מאוד. אז, אם אתה מריע ליכולת הפרובוקצייה - זה בסדר. אבל בזה כדאי שיגמרו לך התשואות. האדון מגד רקח פה מישמש שנלקח מהגיגי תגובות קוראים, חלקיקי תורות שהוא הוציא מהקשרן (מסכן שטיינר), עוד כמה מילים שהוא אוהב לתקוע באי אלו כתבות שלו (מהות, אישיות) ולקינוח הזמנה לקוראים להגיב (אפשר לחשוב שהקוראים לא היו מגיבים גם כך). ואגו זו ממש לא מילה נרדפת לאישיות או אני. הגב לתגובה זו              האמת היא             מושון,    03/10/07 07:56 שאין לי אפילו שמץ על מה אתה מדבר אתה מוכן להסביר על מה זה בדיוק ''מגיבים מסויימים'' ו-''בין השורות'', ''מאחורי הקלעים''? אולי אני תמים, כל מה שהבנתי מהמאמר הזה הוא שהכל תבניות מחשבתיות (אגו, מיינד, אישיות, מלפפונים חמוצים - יו ניימ איט), היכולת להעביר את זה ממצב אוטומאטי (שהוא אגב ''הזדהות'') למצב של בחירה (שהוא המצב של ''המהות'') מאפשר יותר חופש בהכל ולעולם לא חופש מוחלט כי החופש הזה יתבטא לעולם באגו, בעוד תבנית... אין לי מושג מה רע ברעיון הזה, אין לי מושג מי זה שטיינר ובגלל שאני באמת יחסית חדש ''בתחום'' מוטב שתסביר במקום לרמוז רמיזות, מה פיספסתי? יום טוב ותודה הגב לתגובה זו              צודקת  ל"ת              המצדיקה,    03/10/07 06:39 הגב לתגובה זו          למושון         אמתי מגד,    02/10/07 17:50 מושון, כמה חיכיתי לרגע הזה. היית מאמין? שאתה תכתוב ברבו למאמר שלי? כנראה הגענו לגן עדן. :) תודה לך ולהתראות אמתי הגב לתגובה זו              ברור שהייתי מאמין             מושון,    03/10/07 21:00 אני מנסה לכתוב תמיד לגופו של עניין ולא לגופו של כותב (גם ככה אני לא ממש מכיר פה אף אחד ודי ''טיפש'' בנוגע ל-''מאחורי הקלעים'' ולמען האמת זה גם לא מעניין אותי יותר מדי)... שים לב אגב, שהדרך ליצור את חוסר ההזדהות (שיטת ה-בחן את עצמך מהפרק הקודם) עדיין רדודה וחלשה ביותר ולי קשה להאמין שזו השיטה להגיע לחוסר הזדהות... יום טוב הגב לתגובה זו              כלומר, האגו חיכה  ל"ת              א,    03/10/07 17:36 הגב לתגובה זו          ומה אם אלו שאומרים שאני לא קיים מצד עצמי?  ל"ת          שלום,    02/10/07 12:47 הגב לתגובה זו              מה זה אומר             מושון,    02/10/07 14:06 זאת באמת השאלה, מה זה אומר כן להיות קיים מצד עצמך, מה זה אומר לא להיות קיים מצד עצמך.וכמובן, מה זה בכלל קיים?, יש לנו נטייה לחשוב שאם אמרנו את אותה מילה התכוונו לאותו דבר, במקרה הזה במיוחד זה מוטעה. באופן כללי רובם לא אומרים את זה (את האימרה כפי שהצגת אותה), הם אומרים ששום דבר לא קיים מצד עצמו ובצורה בלתי תלויה בהשלכת התודעה (שנכפית ע''י הקארמה) אני בעיקרון חולק על הפרשנות שלהם למה זה אומר וחולק על הפרשנות שלהם לקארמה והרבה יותר מכך אני דווקא בגישה שיש מציאות אונטולוגית בהכרח. ובפשטות: מסכים עם המשפט, אך מבין אותו אחרת לגמרי מאיך שהם מבינים אותו יום טוב הגב לתגובה זו 3.  טוב שהגדרת מהו אגו...     A,    02/10/07 10:43 אלא שלפחות בדרך הרוחנית ההגדרה שלך לא נכונה. אגו =תחושת נפרדות .בהתפתחות רוחנית אתה מגלה שאתה אינך נפרד.שהכל אחד.זה לצערנו לא סוף הסיפור כי האגו מרים את ראשו ויש הרבה עבודה עד לרגע שבו הוא מפסיק לשלוט בנו.לא נעלם אבל גם לא מוביל אותנו. מקוה שהיית פתוח לדיעה שונה. הגב לתגובה זו 2.  עוד לא הזדהתי עם מאמר בנושא כמו עם מאמר זה     ..,    02/10/07 10:38 אני מעיד על עצמי כבעל אגו רעוע במיוחד. בהמשלה לגוף אנושי, האגו שלי מחורר מכדורי טראומה על סוגיה השונים. היתה לי חוויה רוחנית יחידה בעת שעשיתי מדיטציה בתקופה מסוימת. זה קרה אחרי תקופה יחסית קצרה של מספר שבועות ותוצאת המדיטציה הספציפית היתה תחושת נינוחות לא מוכרת שארכה כיומיים. לי, כבעל אגו לקוי, המוות לא מהווה אויב ולעתים הוא מפתה. לכן, בעת מדיטציה, המוכנות להשלים עם כל נשיפה כאילו היא האחרונה, קלה יותר ולכן מאפשר רפיון ורגעי 0 מחשבה ממושכים יותר. כמו במאמר, אחרי ה''הישג'' הזה לא המשכתי אולי כי לאחר שנים של אגו מעורער, אני לא בנוי להכיל ''אושר''... הגב לתגובה זו          תודה לך על השיתוף הכנה  ל"ת          אמתי מגד,    02/10/07 10:49 הגב לתגובה זו 1.  אבל הקבלה מדברת על זה כבר אלפי שנים     חן,    02/10/07 10:10 האגו הוא הבריאה, אסור להרוג אותו אלא להגדילו למקסימום ולהשתמש בו בעל מנת להשפיע במקום בעל מנת לקבל. מנסיוני הרב, הקבלה היא השיטה היחידה שמספקת שיטה בדוקה ויסודית לעשות זאת. הגב לתגובה זו          ''אלפי שנים''         מקובל עלי,    02/10/07 12:26 יותר נכון שמונה מאות. הגב לתגובה זו              מצחיק             גיא,    02/10/07 20:05 תספור מאברהם אבינו הגב לתגובה זו                  או מאדם הראשון, כמעט 6000 שנה  ל"ת                  חנוך,    03/10/07 11:40 הגב לתגובה זו