תגובות עד כה: 67 תגובות, ב- 36 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 36.  בהמשך למטאפורת המראה, לא עדיף להסתכל כמה שפחות על עצמנו במראה!?     OMG,    11/10/07 15:01 ובהמשך לא להיות מושפעים מדמויות המראה שמשקפים אלינו אחרים בסביבתינו, באמצעות אסטרטגיות שונות? הגב לתגובה זו          בדיוק ככה גם אני חשבתי.  ל"ת          הסדנה מחטיאה,  את המטרה,    12/10/07 01:30 הגב לתגובה זו              למה מחטיאה?             גידי,    13/10/07 13:06 אם המטרה היא פימפום האגו + כסף? בקיצור עוד שרלטנית שמקבלת במה לפירסום. מעניין שאיריס לא עונה לביקורת ומתחמקת מלתת תשובות עיניניות לשאלות. הגב לתגובה זו 35.  הפרשנות על גישתו של לאקן כתובה בלשון פשוטה וברורה.  ל"ת      תודה.,    11/10/07 14:54 הגב לתגובה זו 34.  בתוך העשייה     רונית,    10/10/07 09:57 חווית הרסיסים נעלמת רק בתוך עשיה, בתוך הפעולה חיבוק גדול! הגב לתגובה זו 33.  יופי     ציקי,    10/10/07 09:26 כל הכבוד לך, יקירתי. רהוט, ברור ועם תרגול מעשי. נשיקות מיוון. הגב לתגובה זו 32.  it is onenut spiritualistit     imri,    10/10/07 07:52 it seems like spiritual musterbiding , הגב לתגובה זו 31.  לאיריס, המשך מתגובה 11:     נימי,    10/10/07 07:16 במילים אחרות, את מתכוונת שאנ י יכול במודע להחליט באיזו מידה להזדהות עם הדמיוני? (נרקיסיזם זה דמיוני?) כלומר אני מזהה מה הוא דימיוני ואני בוחר להזדהות או לא רק עם חלק? ואם יש דרך שמובילה להארה אני יכול לשאוף ללכת רק חלק מהדרך? אל תאבדי את הסבלנות :) הגב לתגובה זו          נימי,         איריס,    10/10/07 18:17 כן, אלא שלא הזדהות עם חלק מהדמיוני אלא רמות שונות של הזדהות עם הדמיוני הגב לתגובה זו              איריס, תודה             נימי,    10/10/07 20:22 אבל משהו לא מסתדר לי. מתשובתך וגם מתשובתך לאלונה, ''יש להעמיק את אי ההזדהות '', משתמע שכולנו מוארים. כי אם אפשר במודע לבחור באיזה רמת הזדהות להיות ואם העמקת האי הזדהות היא פעולה מודעת, בחירה, אז יש לנו חופש בחירה מוחלט, שיא המודעות. כי אם אנחנו יכולים לבחור באיזה מידה וכמו שאנחנו יכולים לבחור ולהעמיק את אי ההזדהות, למה שלא ניבחר לא להיזדהות בכלל? למה שניבחר להזדהות או לא להזדהות רק קצת, באופן חלקי, למה לא ללכת עד הסוף? הרי כל מי שמתעסק עם התפתחות ומודעות עצמית מדבר על איך ומה לעשות או לתרגל כדי להגיע למצב של אי הזדהות עם הדמיוני (להגדרתך) ואת טוענת כבר בכמה תגובות שזה בסך הכול עיניין של בחירה מודעת. אני בכל אופן לא מצליח לבחור לא להיזדהות למרות שאני מאוד רוצה ואני לא מכיר מישהו שלא מזדהה רק מפני שככה הוא בחר. הגב לתגובה זו                  נימי,                 איריס,    10/10/07 22:03 אני ללא אומרת שברגע שאנחנו מחליטים, אנחנו לא מזדהים, טוטאלית, שזה רק ענין של החלטה. אפשר לעשות את זה לרגע, אבל קשה להחזיק בזה לזמן ארוך. אני אומרת שאי ההזדהות הוא תהליך, שיש דרגות שונות של אי הזדהות ושלא חייבים, אם לא רוצים, ללכת את כל הדרך. אפשר גם לעצור. לדעתי כדאי להגיע -לפחות -לרמה מסויימת של אי הזדהות. אפרט את כל זה בכתבה .השלישית. אם לומדים איך לעשות את זה, אפשר להמשיך ולהשקיע את העבודה ולהעמיק את אי ההזדהות, והדימיוני הולך ו''מטשטש''. במקומו נוכח משהו אחר. אם אתה באמת מתכוון למה שכתבת, ותשקיע את העבודה שדרושה ותתמיד בה, אתה תרגיש את בתהליך. השאלה איפה לעצור תלויה בשאלה כמה אנחנו מוכנים לדעת שאנחנו חיים בשקר, וכמה אנחנו מוכנים להתעורר ממנו. ואת המדיטציה עשית? הגב לתגובה זו 30.  אחלה     אבי פ,  מרכז,    09/10/07 23:28 סחתיין אחותי אני גאה ואוהב אותך אני יודע שזו הדרך עבורך את אישה אמיצה וחכמה חיבוק גדול הגב לתגובה זו 29.  איריס - את חמודה וכותבת יפה :)     אלונה,    09/10/07 21:06 אבל הלאקאן הזה נשמע לי ככה ככה... אני ממש לא מתחברת למה שהוא אומר. אולי זה כי אני לא מכירה את משנתו ואולי זה כי הוא לא מעורר חשק להכיר אותו. דהיינו - קוראים קצת, ולא מתעורר רצון להכיר לעומק ולהבין את השקפת עולמו. אני לא יודעת מה איתו (עם לאקןא) אבל הוואחד אגו שלי הוא ממש, אבל ממש לא חזיון תעתועים. בכלל, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו :) שיהיה לך בהצלחה בסדנאות :) הגב לתגובה זו          :)         איריס,    09/10/07 22:46 בהצלחה גם לך עם ה''וואחד אגו''..:) ואם מתישהוא תתעייפי לסחוב אותו איתך, זיכרי שיש גם אפשרות אחרת. :) הגב לתגובה זו              אבל איך אפשר להתעייף             אלונה,    10/10/07 01:03 ממשהו שהוא מקור הכוח וההנעה ? האגו מהווה דרייב וטריגר להמון דברים נהדרים ונפלאים שאנחנו עושים בחיינו. האגו מורכב משלל דימויים חיוביים שאין שום סיבה שבעולם לוותר עליהם ולהפסיק לרוץ אחריהם. גם אם זה דימוי חיצוני שעטינו על עצמינו. כל עוד אנחנו לא אומרים דבר אחד ובפועל עושים משהו אחר (אחד בפה אחד בלב) - אז מה הבעייה ? אם אמא תרזה מונעת מדימוי של קדושה, והדימוי הזה הוא הדרייב שמניע אותה לפעולה אצילית ומבורכת כפי שהיא עושה - אז מה רע בזה ? ''אמא תרזה'' זה מושג כללי של כל האנשים שעוזרים לזולת ונותנים המון מנשמתם ורוחם וחייהם הפיזים לעשות טוב לאחרים. אין סיבה לשלול את מושג האגו כפי שאין סיבה לשלול את מושג הכסף. שניהם מבורכים ושניהם עושים המון טוב למי שמשתמש בהם נכון . לילה טוב :) הגב לתגובה זו                  זה לא ''רע'' או ''טוב''                 איריס,    10/10/07 18:23 יש יתרונות להזדהות עם האגו ויש חסרונות. השאלה היא מה את רוצה. אם את רוצה ''להצליח'', כלומר להשיג מטרות, מידה מסויימת של הזדהות איתו היא הכרחית. אם המטרה היא התפתחות רוחנית ותודעה אחרת, יש להעמיק את אי ההזדהות ולבטלה כמעט לגמרי. בכל מקרה, כדאי לא להיות מזוהים עם האגו אלא עם הרצונות האמיתיים שלך. אפרט על כך בכתבות הבאות. :) הגב לתגובה זו 28.  איריס - את חמודה וכותבת יפה :)     אלונה,    09/10/07 21:05 אבל הלאקאן הזה נשמע לי ככה ככה... אני ממש לא מתחברת למה שהוא אומר. אולי זה כי אני לא מכירה את משנתו ואולי זה כי הוא לא מעורר חשק להכיר אותו. דהיינו - קוראים קצת, ולא מתעורר רצון להכיר לעומק ולהבין את השקפת עולמו. אני לא יודעת מה איתו (עם לאקןא) אבל הוואחד אגו שלי הוא ממש, אבל ממש לא חזיון תעתועים. בכלל, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו :) שיהיה לך בהצלחה בסדנאות :) הגב לתגובה זו 27.  תודה רבה.     זוהרה,    09/10/07 13:56 תודה רבה, מאמר נפלא! הן העצמי-האמיתי-האותנטי הינו אני-אנני, והן העצמי הדמיוני, זה הנשקף במראה רווי הדימויים האשלייתים הנבנה בעמל רב על ידינו, הורינו סביבה וחברה הינו אני-אנני.רק שתפקידו של האגו הוא לשרת את האישיות במסעה בחומר.וכן, קוסמטיקאית וספרית צריך מדי פעם (על מכונית חדשה אפשר להתפשר...) ואלו לא בעיותיו של האגו, אלו צרכים ממשיים שיש לכבד והם לא סותרים כלל וכלל מסע רוחני.כמה מדיטציות אפשר לעשות במספרה לא תאמינו....אמנם החומר הוא רק צורה גסה של הרוח אולם גם אותו צריך לכבד כי המסע בחומר הוא הוא המסע של הרוח המתנסה בכל. יום טוב! הגב לתגובה זו 26.  תודה רבה.     זוהרה,    09/10/07 13:52 תודה רבה, מאמר נפלא! הן העצמי-האמיתי-האותנטי הינו אני-אנני, והן העצמי הדמיוני, זה הנשקף במראה רווי הדימויים האשלייתים הנבנה בעמל רב על ידינו, הורינו סביבה וחברה הינו אני-אנני.רק שתפקידו של האגו הוא לשרת את האישיות במסעה בחומר.וכן, קוסמטיקאית וספרית צריך מדי פעם (על מכונית חדשה אפשר להתפשר...) ואלו לא בעיותיו של האגו, אלו צרכים ממשיים שיש לכבד והם לא סותרים כלל וכלל מסע רוחני.כמה מדיטציות אפשר לעשות במספרה לא תאמינו....אמנם החומר הוא רק צורה גסה של הרוח אולם גם אותו צריך לכבד כי המסע בחומר הוא הוא המסע של הרוח המתנסה בכל. יום טוב! הגב לתגובה זו 25.  איריס המקסימה     עדי שירי,  תל אביב,    09/10/07 10:19 מאמר עם מלא חומר למחשבה כתוב ברור ומדהים. והסדנה עוד יותר מדהימה ואני עוברת אותה בעצמי בימים אלה מומלץ בחום חוויה אמיתית הגב לתגובה זו 24.  נהדר     ת.פ.,    09/10/07 07:45 תודה איריס. מעניין מאוד. הייתי מוסיף שמורים רוחניים רבים גם כן לא מוכנים לנתק לגמרי את ההתייחסות לגוף, כמו למשל ז'אן קליין שהיה כאן מאמר עליו לא מזמן. גם כאלה שכן מכריזים שהם ''לא מזוהים עם הגוף'' משתמשים במילים הללו לדעתי יותר כמטאפורה, כמעין טרמינולוגיה מוסכמת שמשמעותה יותר ''אני משוחרר'', מאשר כהתייחסות למובנו המילולי של הביטוי. מצפה להמשך : ) הגב לתגובה זו          אני מסכימה         איריס,    09/10/07 08:57 שממש לא חיוני לבטל את ההזדהות עם דימוי הגוף. טרנספורמציה תודעתית מתרחשת גם בלעדי ביטול הזהות עם דימוי הגוף. לשם מה אם כך? הגב לתגובה זו 23.  מצוין     יואב,  מרכז,    09/10/07 07:38 מצוין ומעניין. ולמי שרוצה מבט הומוריסטי על בעיית הדימוי האחוד השיקרי של האגו, קיראו את ''איש הקוביה''. הגב לתגובה זו 22.  לדעתי, פעם ראשונה במדור     גידי,    09/10/07 06:17 כתבה ללא מילת ביקורת! מדהים. כל הכבוד על ההישג. תמשיכי כך. בהצלחה. הגב לתגובה זו          מה זה אומר?         tut,    09/10/07 14:34 שזה מדבר למכנה משותף נמוך. אם היתה פה איזו פריצת דרך היו כל מיני תגובות. הגב לתגובה זו              נכון, אבל בנתיים הופיע לה תגובה 13  ל"ת              גידי,    09/10/07 17:41 הגב לתגובה זו          הק.ג.ב כבר כאן!  ל"ת          סקוריטטה,    09/10/07 08:34 הגב לתגובה זו 21.  איריס תבדקי אם את לא שבויה של בבואת המראה הצרפתי     סתם שאלה,    08/10/07 22:48 תסרוקת, איפור וכו מכל מקום רציתי לשאול למה רק הפרצוף ולא כל הגוף ? (ואולי גם בערום, היות ויש אנשים ששונאים את הגוף שלהם לא פחות ). כתבה מעניינת, מחכה להמשך. אבי הגב לתגובה זו 20.  מאמר כתוב בצורה ברורה     אלי,    08/10/07 22:10 ונהירה ביחס הפוך לאופן התנסחותו המעורפלת/מטושטשת של לקאן. (וזה יאמר לזכותה של הכותבת.) יחד עם -זה נראה שלקאן הוא ''הוגה'' יחיד , במובן הזה שביחס ל''תורה'' המעורפלת -כמעט במתכוון- שלו , הוא העמיד פרשנים , שעליהם ניתן לומר - וגם זה בנדיבות מרובה ובאנדרסטייטמנט - כי הינם מלחכי הפינכה הגדולים של המאה העשרים. לקאן שראה את עצמו יותר פרויאדיני מפרויד הוא תמצית התנשאות הצרפתית הנודעת. הגב לתגובה זו 19.  בג בתוכנה למתוחכמים נ י פ ל א  ל"ת      אלי,  ת"א,    08/10/07 21:55 הגב לתגובה זו 18.  הפלא של ההארה     עמיר,    08/10/07 21:43 מאמר משובח ביותר - תודה, איריס! מצאתי קטע קצר משל אנדרו כהן שמאוד קשור לדברים: ''האגו המאוהב בעצמו רוצה תמיד לדעת מי אנחנו כשאנו מסתכלים במראה, אך כשאנו טובעים בעצמי האמיתי שלנו ומכירים בכך שאנו המוחלט הלא-אישי, אנו נתקלים בפלא של ההארה. אנחנו מוצאים שהעצמי המוחלט שגילינו הוא מסתורין שאין לראותו בעין ואין לתופשו בשכל. וזו הסיבה, שאם אנחנו רוצים באמת לדעת את אותו עצמי, עלינו להיות מוכנים לא לראותו בעינינו ולא לדעתו בשכלנו. אם אנחנו רוצים להיות חופשיים, עלינו להרפות מהדבר שאותו אנו רוצים לדעת, כדי לדעת אותו באמת. עלינו להיות מוכנים לשכוח את עצמנו לחלוטים ולמות לתוך מסתורין בלתי נתפש. מאותו רגע ואילך, עלינו להיות מוכנים תמיד לחיות במצב של אי-ידיעה, מצב שבו איננו יודעים מי אנחנו.'' הגב לתגובה זו 17.  שלום     יעקוב,    08/10/07 21:39 שלום לכולם הגב לתגובה זו 16.  ''טובה ציפורנם של הספרדים מכרסם של האשכנזים''  ל"ת      דני מטיאס,    08/10/07 20:29 הגב לתגובה זו 15.  נשמע לי שילוב מעניין של הבנה והתנסות  ל"ת      יעל,  תל אביב,    08/10/07 19:58 הגב לתגובה זו 14.  הפלא של ההארה     עמיר,    08/10/07 18:46 מאמר משובח ביותר - תודה, איריס! מצאתי קטע קצר משל אנדרו כהן שמאוד קשור לדברים: ''האגו המאוהב בעצמו רוצה תמיד לדעת מי אנחנו כשאנו מסתכלים במראה, אך כשאנו טובעים בעצמי האמיתי שלנו ומכירים בכך שאנו המוחלט הלא-אישי, אנו נתקלים בפלא של ההארה. אנחנו מוצאים שהעצמי המוחלט שגילינו הוא מסתורין שאין לראותו בעין ואין לתופשו בשכל. וזו הסיבה, שאם אנחנו רוצים באמת לדעת את אותו עצמי, עלינו להיות מוכנים לא לראותו בעינינו ולא לדעתו בשכלנו. אם אנחנו רוצים להיות חופשיים, עלינו להרפות מהדבר שאותו אנו רוצים לדעת, כדי לדעת אותו באמת. עלינו להיות מוכנים לשכוח את עצמנו לחלוטים ולמות לתוך מסתורין בלתי נתפש. מאותו רגע ואילך, עלינו להיות מוכנים תמיד לחיות במצב של אי-ידיעה, מצב שבו איננו יודעים מי אנחנו.'' הגב לתגובה זו          תודה על הציטוט         איריס,    09/10/07 08:50 מסכימה מאוד. הגב לתגובה זו              השאלה אם לאקאן היה אוהב את הציטוט,             א.,    09/10/07 14:32 או את אנדרו כהן בכלל. לאקאן מתפשר, אנדרו כהן הולך עד הסוף . הטוב! הגב לתגובה זו                  לי זה לא חשוב                 איריס,    09/10/07 18:52 אם לאקאן היה מסכים עם הציטוט או לא. ללאקאן יש הרבה מה לתרום, גם לפסיכואנליזה וגם לשיח הרוחני- בין אם הוא היה מסכים עם זה ובין אם לא. אישורו של לאקאן לא נדרש לא נדרש לכל פרשנות על תורתו או למקומות חדשים שלוקחים אותה אליהם. לאקאן היה הראשון שהיה מסכים עם גישה זו. הוא דגל בכך שאין ''אחר גדול'' כלומר, אוטוריטה של ידע, והפציר בתלמידיו לא ''להאמין'' לו אלא לפרש את תורתו על פי דרכם. ואגב, לאקאן אף שהפרקטיקה שלו אינה מיסטית אלא פסיכואנליטית הגדיר את עצמו כמיסטיקן. הגב לתגובה זו 13.  זהירות - סדנה     חוחית,    08/10/07 18:29 הבעיה במאמר הזה היא, שהכותבת הולכת בלי ורוצה להרגיש עם. מצד אחד, היא לא מביאה כלום מעצמה מלבד יכולת הכתיבה ומצד שני היא מנסה להראות, דרך צורת ההתנסחות, שהיא יודעת על מה היא מדברת. היא עושה את זה ע''י זה שהיא מבססת את דבריה על פרשנויות והנחות מוטעות. לדוגמה: ''כשההזדהות עם האגו מוחלשת במידה מספיקה, ההכרה משתנית ועמה התפיסה והתודעה כולה...'' בדיוק ההיפך, רק שינוי בהכרה יביא להיחלשות ההזדהות עם האגו. היחלשות ההזדהות עם האגו לפני שההכרה משתנת היא הונאה עצמית, הדחקה של האגו. בלי שינוי בהכרה, למה שתהיה היחלשות בהזדהות עם האגו? מה השתנה? או '' מהמראה משתקפת אליו בבואה, דמות מתואמת, אחידה, ושלמה. הוא מתבונן בה ושואל ''האם זה אני?'' ותכף בהמשך: ''אנו מזדהים עם השתקפויות אלו ובאמצעותן מגדירים את עצמנו כ''אני'''' בהתחלה, אנחנו מביטים בפעם הראשונה במראה כשכבר אנחנו מודעים ל''אני'', ''האם זה אני?'' ורק אחר כך, מזדהים ומגדירים את עצמנו כ''אני''? לאקן אמר משהו על סכיזופרניה? נראה שבמקרה אחד הכותבת כן מדברת מעצמה: ''אחת הדוגמאות לכך היא האגו הרוחני שמחפשים רוחניים רבים מזדהים איתו. כדי לשמר את דימוי האני הרוחני, אנחנו מדחיקים או מכחישים כל תחושה שאינה עולה בקנה אחד עם הדימוי, כמו למשל ביקורתיות או קינאה, ומשלמים על כך מחיר יקר של הזדהות כבבואה רוחנית, ושוב ניכור מעצמנו, מה שמרחיק אותנו ממטרתנו האמיתית.'' תאור מדויק של עצמה. הגב לתגובה זו 12.  מרענן ובהיר     דניאל,  תל אביב,    08/10/07 17:15 כתבה בהירה ומאירת עניים, לראשונה מאמר בעיתון המסביר אבני דרך בהגות של לאקאן באופן בהיר וקריא המאפשר לכל אחד לשאוב ממנו תובנות. קשה להתעלם מהביקורת המוצדקת, על אחדים הרואים עצמם שייכים לזרם הנקרא -'ניו -אייג' המחוייב להרמוניה אף שבפועל כפי שאיריס מציינת הם נוהגים אחרת. ברוח זה ניתן להוסיף כי אחדים מחסידיו (בעיקר השוטים)של לאקן מתנהלים ברוח דומה כאשר המבט המדומין של לאקאן רודף אותם על כל צעד ושעל כאילו היה זה האל בכבודו ובעצמו הגב לתגובה זו 11.  ההבדל בין לאקאן לדרך הרוחנית     a,    08/10/07 16:30 '' לאקאן גם חשב שהכחדה טוטאלית של ההזדהות עם האגו אינה אפשרית, מאחר שחלק ממנה היא ההזדהות עם דימוי הגוף, ואת ההזדהות הזו, לדעתו, לא ניתן באמת להפסיק. '' אנחנו, הרוחניקים מאמינים שניתן להכחיד טוטאלית את ההזדהות. אנחנו לא מקבלים פשרה מראש. ומיל שהתמזל לראות מודל או אפילו לשמעו על מודל (כמו ראמנה מהרשי) ,לא יתפשר מראש. חוץ מזה, מאמר יפה.תודה. הגב לתגובה זו          זו כמובן בחירה אישית         איריס,    09/10/07 08:54 זו לא פשרה אלא החלטה האם ללכת את כל התהליך, עד להארה. זו בחירה אישית ואני מכבדת כל בחירה. בכל אופן לדעתי עדיף ללכת חלק מהדרך - כפי שמציע לאקאן - מאשר לא לעשות אותה בכלל, לא? הגב לתגובה זו              איריס, מתשובתך משתמע             נימי,    09/10/07 14:45 שיש דרך מוגדרת וברורה להארה, דרך שאנחנו יכולים לבחור איזה מרחק ממנה נלך. שאלתי היא, האם את מכירה באופן אישי את הדרך - כפי שמציע לאקאן- או אחרת, או שרק למדת ושיננת את הכתובים של לאקאן ? כי לפי דעתי הכוונה לצמיחה נפשית ורוחנית יכולה להעשות רק ע''י מי שבעצמו עבר את הדרך ומתוך המאמר שלך לא כל כך ברור אם את רק מסכמת כתובים או גם כותבת מתוך ניסיון וחוויה אישית של הדרך. אם לא עברת בעצמך את הדרך ניראה לי שזה קצת מסוכן להעביר סדנה ואנשים עלולים לצאת ניזוקים. אם כן עברת את הדרך היה עוזר, לפחות לי, אם היית מספרת ומתארת יותר על הדרך מתוך נקודת מבט של מי שמבין את הדברים מתוך חוויה ולא מתוך קריאה. תודה ובהצלחה. הגב לתגובה זו                  הי נימי                 איריס,    09/10/07 18:58 כמובן שכל מה שאני כותבת עליו ומעבירה בסדנה הוא מתוך חוויתי ותהליכים שעברתי. אחרת זו לא הייתה סדנה אלא סידרת הרצאות. לא שזה היה מסוכן זה פשוט לא היה. הכתבה השלישית בסדרה וגם חלק מהשנייה הן פחות לאקאן ויותר מחוויתי האישית. סבלנות :) הגב לתגובה זו                      באמת אחכה בסבלנות :)                     נימי,    09/10/07 19:59 אבל בקשר ל ''התהליך, עד להארה'', התכוונתי שהאם את מתכוונת לזה שאותה דרך ידועה לכל אורכה ואנחנו יכולים לבחור במודע ללכת רק חלק מהדרך? הגב לתגובה זו                          מה יהיה עם הסבלנות?:)                         איריס,    09/10/07 22:42 אני אומרת שאי ההזדהות עם הדמיוני הוא גם תהליך, ושיש דרגות שונות של אי הזדהות עם הנרקיסיזם. השאלה היא כמה ''עבודה'' כל אחד מוכן להשקיע, ולמה הוא שואף. וגם שצריך הרבה סבלנות בתהליך..:) הגב לתגובה זו              נכון ותדה ו...             a,    09/10/07 14:28 יש בעיני בעיתיות עם החלטה מראש ללכת חלק מהדרך.אם כי זה עדיף על כלום. זה נובע מאמון,לא כולנו מאמינים שאנחנו יכולים להיות משוחררים.יש כוח לטוטאליות. הגב לתגובה זו                  איזו בעייתיות?  ל"ת                  איריס,    09/10/07 18:53 הגב לתגובה זו          אנחנו הרוחניקים         גיא,    08/10/07 20:42 בבקשה אל תעשה אינטגרציה...אנחנו הרוחניקים... הגב לתגובה זו              לא להתרגש יותר מידי.             a,    09/10/07 14:30 הכוונה היתה לתת זוית רוחנית (אחת מני מליון) מול הזוית הפסיכולוגית. הגב לתגובה זו 10.  מעניין מאד. יפה ובהיר  ל"ת      דג מטיאס,    08/10/07 14:15 הגב לתגובה זו 9.  מעולה     ג,    08/10/07 14:11 מעניין. חכם. רהוט. בהיר. הגב לתגובה זו 8.  התמונה הישנה יותר מחמיאה.  ל"ת      בועז.פ,    08/10/07 13:05 הגב לתגובה זו 7.  איריס, השימוש במילים אשלייה/דימיוני הוא מבלבל ועלול לגרום לאי הבנות     מתקן טעות,    08/10/07 12:53 הפירוש והשימוש במילים הנ''ל כלפי האגו עלול (מבלי הסבר מתאים) לגרום לבלבול ולחוסר הבנה במה שהבודהיזם מתכוון אליו. מכאן אחר כך נובעים הרבה תגובות ביקורתיות על משהו שבכלל לא נאמר בבודהיזם והובן לא טוב. אפשר להשתמש במילים אשלייה ודימיוני כלפי האגו אבל הדבר מוביל הרבה אנשים לחשוב שהאגו לא קיים וש''אין אני'' וזה לא מה שהבודהיזם מתכוון ומדבר עליו. הבודהיזם ** לא ** (לא!!!) אומר שדברים הם אשלייה ודימיוניים במובן שהם לא קיימים. ממש לא כך, הבודהיזם בהחלט (כן) אומר שהדברים קיימים וגם האגו קיים! האגו קיים הוא פשוט לא קיים עם טבע משל עצמו או עם קיום משל עצמו. אז יש לפרש את זה הבודהיזם אומר שהאגו הוא אשלייה והוא דימיוני כאגו שכן קיים! אבל פשוט לא מצד עצמו. ולא לחשוב שהבודהיזם אומר אין אני ואין אגו שקיים! האגו הוא אשלייה הוא דימיוני וזה אומר שהאגו לא קיים מצד עצמו (בעל טבע עצמי) אבל אין הדבר אומר שהאגו לא קיים! הגב לתגובה זו          לא הבנתי, תחזור עוד פעם מה הבודהיזם אומר על אגו?  ל"ת          שירן,    08/10/07 14:02 הגב לתגובה זו          מסכים בהחלט, תודה.  ל"ת          אבי,    08/10/07 13:59 הגב לתגובה זו 6.  מה דעתך על איזון?     רוח האביב,  חגור,    08/10/07 11:57 לכל אחד שיעור אחר ודרך אחרת. יש שחיזוק תחושת האגו יתרמו להם להתגשם (מהשורש ג.ש.מ, להפוך מרוח לחומר ע''י חיבור מעלה למטה) ויש שביטול האגו וחיבור לרוח יעשה את ''העבודה''... מודעות עצמית היא מפתח מצוין להבנת התהליך והתחלת הדרך. בהצלחה לכווולם :-) הגב לתגובה זו 5.  ברכות איריס אישה יקרה ומופלאה     נתן,  חולון,    08/10/07 11:53 על הכתבה המקסימה ועל הסדנה שיש לי הכבוד להשתתף בא ממליץ מאד, עלי והצליחי נשיבוק גדול נתן הגב לתגובה זו          תודה נתן היקר.  ל"ת          איריס,    09/10/07 08:49 הגב לתגובה זו 4.  מה דעתך על איזון?     רוח האביב,  חגור,    08/10/07 11:51 לכל אחד שיעור אחר ודרך אחרת. יש שחיזוק תחושת האגו יתרמו להם להתגשם (מהשורש ג.ש.מ, להפוך מרוח לחומר ע''י חיבור מעלה למטה) ויש שביטול האגו וחיבור לרוח יעשה את ''העבודה''... מודעות עצמית היא מפתח מצוין להבנת התהליך והתחלת הדרך. בהצלחה לכווולם :-) הגב לתגובה זו          איזון זה טוב         איריס,    09/10/07 08:48 אלא שלדעתי, חיזוק האגו אינו מביא להתפתחות ומצמיחה אלא להיפך. להחלשת מי שאנו באמת. הורים רבים אינם מבינים כיצד יתכן שאחרי שהם כל הזמן ''חיזקו'' את הילדים שלהם ותיאורו להם כמה הם נפלאים, ''מושלמים'' וכן הלאה, הילדים גדלו לנרקיסיסטים חסרי ביטחון עצמי. חיזוק דמות המראה רק מחליש אותנו. את מה שאנו באמת. הגב לתגובה זו 3.  מה דעתך על איזון?     רוח האביב,  חגור,    08/10/07 11:50 לכל אחד שיעור אחר ודרך אחרת. יש שחיזוק תחושת האגו יתרמו להם להתגשם (מהשורש ג.ש.מ, להפוך מרוח לחומר ע''י חיבור מעלה למטה) ויש שביטול האגו וחיבור לרוח יעשה את ''העבודה''... מודעות עצמית היא מפתח מצוין להבנת התהליך והתחלת הדרך. בהצלחה לכווולם :-) הגב לתגובה זו 2.  תודה :) מעניין מאוד וחכם     איילת,    08/10/07 11:39 ועיקר העיקרים - כיף לקרוא. השאלה היא: האם הבבואות המשתקפות אלינו מן החוץ, מהחברה ומההורים, אינן בכל זאת רומזות מי אנחנו באמת? האם קילוף ההזדהויות אינו מחייב את המחשבה והחקירה למה השתקפו בבואות מסוימות אלה דווקא אליי? מה עשיתי או מה שידרתי כדי לזכות בהן? איזה צליל, טעם וריח יש לאנרגיה שלי? בלי ההשתקפויות וההזדהות עמן או דחייתן, איך ארגיש מי אני? רק לפי דחפים? לעניות דעתי, לראות בתיאוריית יחסי אובייקט פסיכולוגיה של בדיות בין אישיות זה קצת מרחיק לכת. אני דווקא מוצאת אותה עמוקה ורלוונטית להיכרות עצמית אמיתית, לבדיקה מה שלי, מה לא שלי, ויש בה גם בונוס - הכרת הנפשות הפועלות בסיפור חיי. שוב תודה. נהניתי מאוד. הגב לתגובה זו          הי איילת:)         איריס,    09/10/07 08:44 ההשתקפוות הן תוצאה של התרבות והסביבה. הן אינן מלמדות דבר על עצמנו. איך תדעי מי את? כשלב א', על פי הרצון האמיתי, התחושות מבפנים. כשלב ב'- לא תדעי. תשלימי עם אי הזהות. על כך בכתבות הבאות להתראות. הגב לתגובה זו          כן. לא. נשימה. ניחוש.  ל"ת          .,    08/10/07 15:48 הגב לתגובה זו              :) חחח, אני אשמח לפירוט  ל"ת              איילת,    08/10/07 18:18 הגב לתגובה זו 1.  ה'אגו' וה'אני'     רמיקרישנה,    08/10/07 11:25 האמנם אגו=אני? ומה קורה באותם מקרים (משחקי ספורט למשל) בהם אנו צועקים על עצמנו ''קיבינימאט, איך אתה משחק''? אז מי בדיוק צועק פה על מי? הגב לתגובה זו