 |
10.
ההתלבטות שלי לגבי הסוד
איגי,
24/10/07 01:51
|
דבר מה בתוכי מסרב להפנים ולתרגל את ספר הסוד שרק התחלתי לקרוא..
אני תוהה אם התודעה שלי מזהה ספרות ניו אייג' בינונית (כמו ''הנזיר'' ודומיהם) או שאני פשוט עצלן והספר מכיל אמיתות גבוהות.
אכן היה מאד מעניין אותי לדעת אם לסוג תרגול שקרי זה התכוון באריי לונג בדמיון שקרי (רבים מעידים כי אכן השיטות בספר עובדות) מצד שני הגענו לכדור הארץ לחיות את האמת ולא לעשות כסף או לממש פנטזיות חומריות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
זה לא שהדמיון אינו מייצר מציאות
ניצן,
24/10/07 08:00
|
אלא שהמציאות שהוא מייצר היא שקרית. מה הרעיון לעשות כסף ולממש פנטזיות באמצעים רוחניים? זה בדיוק כמו לממש אותם באמצעים לא רוחניים ואין לזה דבר וחצי דבר עם האמת שאיננה טמונה באיזה עתיד דמיוני שאני רוצה להפוך למציאות, אלא בעכשיו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
9.
דימיון הוא סוג של מחלת נפש
בוריס,
23/10/07 22:53
|
אבל בגלל תפוצתה הרבה אין איש שם לב.דימיון הוא היתמקרות פסיכולוגית קשה ודרוש מעמעץ אדיר בישביל להישתחרר ממנה.אבל קודם צריר לזהות את מהותו ואת הסבל שהוא מביא לך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
8.
עוד גורובאסטר. מי בכלל רוצה ללמוד משהו ממנו
שגעון גדלות,
22/10/07 16:52
|
מתוך וויקי
Barry's abandonment of his family in 1964 left his 12 year old his daughter “devastated”. He said he was going to India for 2 years and would then return. He never came back. His wife did not find out for a long time that he had met his secretary, Ann Lane, in India. His daughter did not see him again until she was 19. During those years she wrote to him for help and advice but he refused to be involved with her, telling her that she was her mother's responsibility[15].
Including his first wife he married or lived monogamously with five women, three of whom he left or divorced: Betty, his first wife; Julie, whom he married in England and who left her 2 sons, because Barry did not want any children around him; after Julie's death from cancer, he married Kathy in Australia; after divorcing Kathy, he lived with Josephine (whose name he changed to Jade); and then Sara, who was with him when he died. Between the monogamous relationships with Jade and Sara, for three years he had a relationship with five women simultaneously: Jade, Dawn, Moira, Linda (who changed her name to Sally), and Sara
הגב לתגובה זו
|
|
|
אינני חש כל צורך
ניצן מיכאלי,
23/10/07 07:04
|
להגן על בארי. אבל נראה לי שכל עוד אינך שומע את מה שיש לו להגיד זו סתם רכילות חסרת טעם.
אם תפשפש בהיסטוריה שלי תגלה גם דברים שאנשים יצקצקו בלשונם (ותאמין לי שלא הייתי מוותר על אף ניסיון שהתנסיתי בו).
אבל מה שאני כן יכול לומר מניסיוני האישי הוא שכשפגשתי אותו הוא היה עבורי האדם המדהים ביותר בעולם, ולמעלה מזה, שלא כמו שאר המורים הגדולים שפגשתי, הוא בהחלט ''סיפק את הסחורה'' ועל כך אהיה אסיר תודה לו כל ימיי.
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
זה לא נכון! תראו את ה''סוד'' ותלמדו (הלינק בפנים)
אמיר,
22/10/07 15:42
|
|
|
הסוד זה לא באמת
עמי,
22/10/07 18:10
|
אם זה מתאים והולם לעולם ולנקודה בה אתה נמצא אז טוב ואם לא אז לא.
בקיצור קישקוש אמריקקי טיפוסי
הגב לתגובה זו
|
|
|
6.
יש מקום להכל, בתנאי שמבינים היכן נמצאים ומה המטרה.
אלונה,
22/10/07 15:28
|
אם הדמיון המודרך עוזר לאנשים כנקודת מוצא טיפולית - אז למה לשלול אותו ?
גם בחשיבה חיובית מפעילים את הדמיון.
אז למה לפסול את האחת (צורת הטיפול בדמיון מודרך) ולהלל את האחרת (החשיבה החיובית) ?
אז מה אם חשיבה חיובית זו הפעלה שמחוברת למציאות ולא עפה על כנפי הדמיון בלבד ?
שהרי גם בחשיבה חיובית מופעל הדמיון, גם אם הוא מחובר לקרקע.
לראות את המציאות באור חיובי בלבד ולהתעלם או לטשטש במכוון צדדים שליליים בה - זו גם דרך להפעלת הדמיון. דרך מכובסת ועם שם סלוגני יותר טוב. זה הכל.
כשיש לנו פצע, בשלב הראשון אנחנו חובשים אותו כדי לעזור לו להחלים.
ולכן אין סיבה לשלול צורות עזרה שונות לנפש - כמו משחקי סימולציה של דמיון מודרך. כל עוד מבינים את כללי המשחק ולא חורגים ממנו - אין בכך כל פסול.
הנקודה היא להבין שאלו דרכים ואמצעים בסיסיים בלבד, שמהווים עוד נדבך או אולי גם קרש קפיצה לשלב הבא - להתמודדות טובה יותר עם המציאות.
אין סיבה לשפוך את התינוק עם המים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
אז איך תסבירו את זה
ף,
22/10/07 12:26
|
אפילו מדענים שבדקו את פעולות המוח ותגובותיו של המוח לזכרונות\\אירועים או דימיונות
אמרו שהמוח מגיב אותו הדבר לדבר שקרה ולדבר שרק קרה בדמיון
מחשבה בוראת מציאות!
הגב לתגובה זו
|
|
|
לא ממש, ואפשר אפילו להעמיד את זה למבחן
לצ,
22/10/07 15:50
|
שלב א' בניסוי, לא להתקלח שלושה חודשים.
שלב ב' בניסוי, להקדיש בכל יום במשך אותם שלושה חודשים לפחות 20 דקות למקלחת דמיונית.
שלב ג' בניסוי, מקץ שלושה חודשים, לבקש מקרובי משפחה וחברים להריח את בתי השחי שלכם ולשאול אותם אם לדעתם מחשבה יוצרת מציאות....
(הערה, עדיף לבקש את עזרתם של חברים שאתם יכולים להרשות לעצמכם לאבד אותם)
הגב לתגובה זו
|
|
|
נכון,
שרית,
22/10/07 13:54
|
בגלל הטיעון הזה, התפתחו שיטות רבות אשר עובדות בעזרת הדמיון. אך אליה וקוץ בה. אמנם, באופן נקודתי זה עוזר וזה מקל על כאבים וכו', אך במשך הזמן מתחילים כבר להתעסק עם הסיפור ולא עם המציאות ועוד סיפור נוצר ועוד אחד ועוד סיפור שמקל על סיפור שקדם לו והמרחק מן המציאות הולך וגדל.
בנוסף, כל הטכניקות הללו, כפי שכתב יוסף מן הצפון, עניינן הן הישרדות. האם בכך עוסקת התפתחות רוחנית? האם עניינה הישרדות? האם עניינה להחליף הרגשה רעה בטובה? האם אנחנו משתמשים ברוחניות לצרכינו האנוכיים?
הגב לתגובה זו
|
|
|
4.
אשליות,אשליות טובות
יעל,
שרון,
22/10/07 11:11
|
כאשר אתה אומר שדמיון זה דבר מסוכן. כי אין לו כל קשר למציאות, והוא נשאר בתחום הדמיוני ומונע ממך להתקיים במציאות. כנראה שאף פעם לא קרה לך שרצית משהו כל כך עד שבדמיונך ראית את זה קורה ואז זה גם קרה במציאות. לדמיון יש כוח להוציא דברים לפועל. הגוף שלנו מוגבל. המחשבה שלנו איננה מוגבלת.אדם לא גילה את פוטנציאל המוח זו עובדה מדעית.לחיות בהשליות זה לא טוב , להפעיל את המוח זה מצוין.עובדה דמיון מודרך הוא תרופה מצוינת נגד כאבים ועוד יישומים רבים לדמיון מודרך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
להיפך, דמיון זה דבר מסוכן
ניצן,
22/10/07 12:39
|
בגלל שלמחשבות יש כוח ומסוגלות להתממש ולכן העולם שרוי בכזה בלגן, כי כולם במקום להיות, לשמוח בחלקם, רוצים עוד ועוד, ואת התוצאה ניתן לראות בקניונים המתפוצצים ממוצרים חסרי תועלת, בוילות המוקמות על כל גבעה וכדומה...המציאות היא תמיד עכשיו. הדמיון הוא תמיד לאחר כך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
נזיר טיבטי שנכלא בכלא הסיני
סיפור קטן לבארי,
22/10/07 11:07
|
סיפור אמיתי על נזיר טיבטי שנכלא בכלא הסיני והיה כלוא שם שנים רבות (אני לא זוכר בדיוק אבל אני חושב 12 שנה).
מה היה לו לעשות שם בתא הקטן שלו במשך 12 שנה??
הדבר היחיד שהחזיק אותו שם היה מדיטציית הטונגלן שהוא עשה.
מדיטצייה זו היא מדיטצייה של דימיון מודרך שבו אתה לוקח את הסבל מהזולת שלך (כל סבל שיש לו) ונותן לזולת כל אושר אפשרי.
הוא תרגל את המדיטציה הזו יום יום במשך 12 שנה ותנחש מי היה אותה דמות בדימיון המודרך שהוא לקח את הסבל שלה ונתן לה כל אושר?
הסוהר הסיני שהיה מתעלל בו כל יום.
נקודה למחשבה בארי היקר, לא כל הדרכים והתורות שמלמדות דימיון מודרך הן נוראיות.
אף אחד לא אומר לך להתקע לנצח על המזרון לתרגל דימיון מודרך ולא לעשות כלום בחיים האמייתים, אבל יש מצבים שצריך גם לדעת לשבת על המזרון ולתרגל דימיון מודרך. זה חלק מהדרך שיש לצעוד בה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
לא צריך מדיטציית טונגלן. ליכולת הישרדות מנטלית (ופיזית)בתנאים כאלה
קצת יותר ידע,
22/10/07 16:53
|
יש תיעוד לא מבוטל.
העיקר הוא ריכוז ומיקוד של התודעה והפעלתה המתמדת המכוונת ליצירה ולהעמדה של דבר רצוי ומחייה עבור אותו אדם.
אציין מקרה אחד - חייל אמריקאי ששרד (והשתחרר במצב מנטלי מדהים) שנים בכלא בוייאטנם, בתנאים קשים וללא מגע כמעט עם בני אדם אחרים, ודאי לא שבויים אמריקאים נוספים: הוא תכנן בדמיונו מבנה גדול, בו חפץ, לפרטי פרטים, והיה מכוננו מחדש בדבקות, לפרטיו, שוב ושוב.
אין טעם למכור אשליות לפיהן מדיטציה טיבטית, למשל, טובה ומוצלחת יותר ממדיטציות אחרות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ומי אמר שהיא מוצלחת יותר? איפה כתוב ככה בתגובה שלי?
המספר,
22/10/07 23:13
|
סה''כ ציינתי בתגובה לכתבה שאומרת שדימיון מודרך זוהי דרך נוראית.
אז ציינתי מדיטציה שמשתמשת בדימיון מודרך והיא לא נוראית
לא רשמתי שהיא עדיפה או יותר טובה מאחרות.
צר לי שכך פירשת והבנת זאת.
לילה טוב.
הגב לתגובה זו
|
|
|
נכון. צודק. מצטערת. קראתי מהר מדי. כל טוב
ל"ת
המגיבה,
23/10/07 01:13
|
|
|
בארי לונג
אבנר,
22/10/07 12:54
|
|
|
רציתי לציין נקודה, ברור לי שבארי לא יקרא את זה :)
ברור לי,
22/10/07 13:54
|
|
|
הסיפור שלך מחזק את הטיעון
יוסף.ש.,
צפון,
22/10/07 12:07
|
מה שנאמר בכתבה שדמיון מודרך כשיטה להתפתחות רוחנית אינה מומלצת. המקרה שאתה מספר עליו הוא שיטה להשרדות מנטלית בתנאים קשים.
אם אותה אנרגיה שהיה לאותו אסיר, הוא היה מפנה ישירות לסוהר שלו ןאוהב אותו לא בדמיון(כאן ועכשיו), יש סיכוי גבוה שגם האסיר (והסוהר) מתפתחים רוחנית יותר מהר וגם כנראה האסיר היה משתחרר יותר מהר על ידי הסוהר.
הגב לתגובה זו
|
|
|
כן, בטח
ליאור,
22/10/07 15:50
|
כאילו שהסוהר אחראי למועד השחרור.
כאילו ש''ההתפתחות הרוחנית'' (מה שזה לא יהיה) עזרה להביס איזשהו קלגס אי פעם. או שהסוהר (שכנראה היה סדיסט לא קטן, או סתם סוציופאט) ממש מתייחס לחמלה של הנזיר. הוא גם ממש מרגיש שהוא צריך אותה.
אבל המציאות לא ממש מתייחסת להתפתחות רוחנית.
במציאות, בטיבט של הלמות, העונש על מי שהעז להפר את פי הקסטה השלטת , היה עיקור עיניים. אם זה מפותח רוחנית, אז לא תודה.
הקסטה הייתה של הנזירים שתמיד היו פרוטקטורט של הסינים, ומנהיגה הוא הדלאמי למה.
צריך להכיר במציאות. הדימיון עוזר לגוף להוציא את המיטב שבו.
הוא לא מנצח את חוקי הפיזיקה בעולם הממשי. ואם מישהו יצליח לעשות את זה:
יש 1 מיליון דולר פרס למצליח. בכסף הזה אפשר לממן הרבה קורסי הארה לשבטים הטובחים זה בזה באפריקה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
ומה אתה חושב? שהוא רק ישב ועשה מדיטציה?
המספר,
22/10/07 13:53
|
ברור שגם במשך היום הוא התנהג באהבה וחמלה אין סופיים כלפי אותו סוהר.
ברגע שאתה מתרגל משהו בדימיון שלך אחרי זה הרבה יותר קל לעשות אותו גם בחיים האמיתיים.
התירגול בדימיון כשמו כן הוא: תרגול!
מטרתו לאמן אותך כדי שתוכל לפעול בהתאם בחיים האמיתיים!
אם אתה אפילו לא מסוגל לדמיין אהבה וחמלה כלפי מישהו שעצבן אותך ואתה כועס עליו, איך תפגין את האהבה והחמלה בחיים האמיתיים כשהוא עומד מולך?
הגב לתגובה זו
|
|
|
החיים האמיתיים הם עכשיו!!!
ניצן,
22/10/07 14:47
|
אם אני מתרגל משהו כדי לפעול אחר כך, אני שוגה בדמיונות. אם לעומת זאת אני מתרגל אהבה עכשיו זה משהו אחר, אבל אז זה לא דמיון.
הגב לתגובה זו
|
|
|
2.
מסכים ואף מוסיף
יוסף.ש.,
צפון,
22/10/07 11:05
|
ככל שמתפתחים הדמיון מצטמק ומחליפה אותו המציאות כאן ועכשיו.
הפרה הקדושה שנקראת דמיון שמעודדים אותנו לפתח אותה בילדות הופכת ליצירתיות.
יש הבדל עצום בין הדברים הנ''ל.
על הדמיון בארי כבר כתב יפה, אבל כדי שתתפתח יצירתיות, כושר אמצאה דוקא צריך יצירתיות שבאה כאן ועכשיו כי כך היא נטולת התניות ישנות והיא רעננה ומקורית. הדמיון יכול רק לעשות סינטזה ממה שקיים במוח, היצירתיות מגלה את החדש שהופיע כעת.
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
מזה אמור להביע
רון,
אשדוד,
22/10/07 09:39
|
|
|
תחשוב על דברים טובים
צבי,
סבאכפר,
22/10/07 11:49
|
ישנם נושאים רבים שאפשר להנות מהם חפש עם לא תצליח נעזור לך חמוד
הגב לתגובה זו
|
|
