תגובות עד כה: 21 תגובות, ב- 9 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 9.  בעיה אתית - האם צריך את אישור הסובל     מטפל רוחני,    03/12/07 15:24 מקובל בעולם הרוחני שלפני שמבצעים איזו שהיא התערבות טיפולית באחר צריך לבקש את אישורו. לא ראיתי התייחסות לכך במאמר? במאמר מופיע הפסקה הבאה: ''חמלה שבשיאה שואפת לקחת כל סבל מכל יצור שסובל, ולהעניק לו כל אושר, ואשר עצם תרגולה הופך אותנו עצמנו ואת הסובבים אותנו ליותר מאושרים'' כלומר אין בקשה ואישור של המטופלים ?? הגב לתגובה זו          האם צריך רשיון לפתח חמלה? וממי תבקש הרשאה?         עוסק לא מורשה,    03/12/07 23:59 האם יש לבקש את רשות העולם אם אתה מתפלל לשלום בעולם? לחיסול כל רעב? לחיסול מלחמה? לחיסול כל מחסור וכל מצוקה? האם צריך רשיון לפתח חמלה? וממי תבקש הרשאה? הגב לתגובה זו              אם לא תשאף לקחת את סבלם של מי שסובלים, מייד תצבור קרמה שלילית!  ל"ת              חשוב שנית,    06/12/07 02:02 הגב לתגובה זו              מה עם חוקים רוחניים?             בתרבות הטיבטית,  אין חשיבות,    05/12/07 12:42 ישנו מושג הנקרא חוק רוחני, אסור להכנס ולהתערב בכל הנוגע לנשמות של אחרים. התשובה שלך מעט תוקפנית ומצביעה על חוסר התחשבות ברצון האחר. יש כאן מעט מגלומניות: אני ארפא את העולם, אני יודעת מה טוב עבורכם. אדם צובר קרמה ועליו ללמוד איך לצאת ממעגל הסבל, אם אני ''הטוב'' מוריד לו את סבלו, איך הוא יתפתח? איך הוא יתמודד? האם אני צובר כך את הקרמה שלו? הגב לתגובה זו                  ילו היה אמנם אפשר לקחת קרמה של מישהו                 חשוב שנית,    06/12/07 01:58 כבר לא היה שום סבל בעולם, שכן הבודהות המוארים היו מזמן לוקחים זאת. מי שצובר קרמה חייב לשאת בתוצאותיה, ואין ביכולת איש לקחתה ממנו. על פי אותו רעיון, מי ששואף להקל את סבלו של הזולת, מעצם המחשבה הוא צובר קרמה חיובית, ואף אותה לא ניתן לקחת ממנו! הגב לתגובה זו 8.  מאד נאצל, אבל....     בועז.פ,    30/11/07 17:59 אפשר ללכת צעד נוסף ולחקור - מיהו זה שרוצה לקחת את סבלו של האחר ? אם קיימת החמלה כלפי כל הברואים מדוע לא להשתמש בה כדי לבדוק את השאלה לעומק, אולי אני הוא המקור לסבל של האחר.ואולי האחר סובל משום שאני מאמין שהוא אחר. הגב לתגובה זו          שאלות נפלאות         ידיד נפש,    30/11/07 20:22 אכן, זה צעד נוסף חשוב. למעשה הבודהיזם יסכים אם כל שאמרת: 1. ראוי לבדוק מיהו זה שרוצה לקחת את סבלו של אחר. ככל שמתעמקת ההבנה של זה, כך תתעמק ההבנה של מיהו האחר, וכך מתקרב בקץ לסבל. 2. אולי באמת אני המקור לסבל. ואם כך - מה עלי לעשות כדי לחסלו? 3. האם יש לי שליטה על האופן שאני רואה אותם? או שמא זה נכפה עלי? וכיצד אשיג שליטה? הגב לתגובה זו              יש להזהר             בועז.פ,    01/12/07 11:39 לגבי 2 למעשה ברגע שאתה אומר ''מה עלי לעשות כדי לחסלו'' אתה מחזק את התפיסה של ה''מישהו'' שהולך לעשות משהו. הבדיקה לגבי ''מיהו האני'' נובעת מתוך דחף אינסטינקטיבי לחזור למצב הטבעי. יש הבחנה מאד עדינה בין דחף זה לבין הדחף שנובע מתוך התפיסה של האני. האני שצריך להשיג משהו על מנת למלא את הצורך הבלתי ניתן לסיפוק של חווית המצב הטבעי דרך האני. הגב לתגובה זו 7.  כמה טוב לגלות...     שרון,  רחובות,    29/11/07 00:34 כמה טוב לגלות שאפשר להשקיע בנתינה לאחר. כמה מעודד לדעת שיש מי שזקוק לנתינה שלי. כמה מנחם לדעת שאם אתן לא אשאר ריקה. כמה מאתגר לקחת את סיבלו של האחר ולפנות לו, בליבו, קצת מקום לאושר. כמה טוב שאפשר להתחלק יחדיו באושר שיש בליבי ובלב שקיבלו. כמה טוב... OH, SHARE הגב לתגובה זו 6.  מיקי, הנה תרגום לעברית של קטע בודהיסטי עתיק על איך להשיג אושר     תשובה למיקי,    28/11/07 10:18 דבורה היקרה תירגמה לעברית את מסטר שנטידווה בצורה נפלאה אשר קלה מאד לשינון ולזכירה וזוהי הנוסחה לאושר ולמניעת סבל: כל אושר שיש בכל התבל בא מלרצות באושרו של אחר. כל סבל שיש בתבל רבתי בא מלרצות באושרי שלי. לטענתך, זוהי פלצנות או רוחניות בדרגה נמוכה, אבל העבודה היא שאנחנו פועלים ההפך מהלימוד הבודהיסטי ואנחנו עדיין סובלים! ואנחנו עדיין לא מאושרים! ועדיין מסביבנו המשפחה שלנו והחברים שלנו סובלים ולא מאושרים, מיקי, יש לי עכשיו שאלה אליך. האם יכול להיות שאנחנו פשוט לא פועלים נכון, ולא מצאנו את הנוסחה להביא אושר ולהפסיק סבל, כי העבודה היא אנחנו סובלים ולא מאושרים? האם לא שווה לתת לזה צ'אנס? זה מאד פשוט: כל אושר שיש בכל התבל בא מלרצות באושרו של אחר. כל סבל שיש בתבל רבתי בא מלרצות באושרי שלי. בהצלחה. הגב לתגובה זו          כל כך פשוט וכל כך נכון! תודה רבה לך.  ל"ת          לא יאומן,    28/11/07 22:40 הגב לתגובה זו 5.  זו לא רוחניות. לקחת את סבלו של אחר     מיקי,    27/11/07 20:19 כל אדם יוצר את המציאות שלו, מי שיוצר סבל, הסבל אמור ללמד אותו משהו. הוא אמור ללמוד לקבל אחריות כלפי הבריאות שלו וללמוד לרפא את עצמו. ריפוי עצמי הוא הריפוי היחיד שקיים. להציע לקחת את סבלו של אחר, היא פלצנות רוחנית מהרמה הנמוכה ביותר. הגב לתגובה זו          לימוד מדהים זה נשמר בסוד במשך מאות שנים,         תלמידה,    28/11/07 02:44 בדיוק בגלל תגובות כמו שלך. הוא מאד מתקדם, ולא כל אחד קולט את ערכו העצום. אנא, אינך חייבת להסכים או לתרגל, אם אינך מבינה את הערך, אך אל תקטיני את שאינך מבינה! הגב לתגובה זו          בוא נמשיך את קו המחשבה שלך, מיקי         ידיד נפש,    28/11/07 00:54 אם כל אדם יצר את המציאות שלו על ידי מעשיו בעבר, (ופה אני ני מסכים אתך לחלוטין) ובאותה מידה בדיוק, מה שהוא עושה עכשיו יקבע את עתידו! ואם כל אדם אמור לקחת אחריות מלאה על תוצאות מעשיו (וגם כאן יש הסכמה מלאה), אז מה יותר טוב מאשר לזרוע זרעים קרמיים של רצון לעזור לאחרים ולהקל על סבלם? הרי אינך יכול/ה ממש לקחת את סבלם, אך עצם הרצון, ותרגול מתמיד של רצון זה, האם אין בהם זרעים מדהימים לעתיד? נסה/י והווכח/י בעצמך! הגב לתגובה זו          מסכים לגמרי  ל"ת          יוני,    27/11/07 22:40 הגב לתגובה זו 4.  תודה רבה על הלימוד הנפלא  ל"ת      ,,    27/11/07 17:28 הגב לתגובה זו 3.  תודה על הכתבה וגם רציתי להודות על ההרצאה של האושר מאתמול     שרה,    27/11/07 13:18 המון תודה דבורה היקרה. הייתי אתמול בהרצאה שלך על איך להיות מאושר ונהנתי מאד. תודה שרה הגב לתגובה זו          מצטרף לתודות         שמעון,    28/11/07 10:20 הייתה בהחלט הרצאה מחכימה הגב לתגובה זו 2.  המון תודה על הלימוד הנפלא הזה     נפלא,    27/11/07 13:15 מבטיח לנסות ולתרגל היום. הגב לתגובה זו          כה לחי         ח,    27/11/07 17:32 ויהיה נפלא אם תוכל להמשיך בתרגול. הגב לתגובה זו 1.  שאלה     חבר,    27/11/07 11:48 יפה מאוד. שאלה קטנה: מה ההבדל בין סבל פיזי, מנטלי, כלכלי או רגשי? הגב לתגובה זו