תגובות עד כה: 48 תגובות, ב- 31 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 31.  גבריאל רעם אתה אלוף     אור לוי,    02/12/07 17:59 אחלה כתבה ,אחלה מאמר, אהבתי מאוד. ולכם הקוראים הנפלאים,מתעוררים? שווה ומומלץ לכל אחד ואחד להתחיל לעשות מה שמרגיש לו נכון עם עצמו,מה שקוראים הרוחניים ללכת עם הקול הפנימי,אפשר להבין זאת באופן פשוט,דברים שחשבתם לעשות ומנעתם מעצמכם בגלל החברה/פחד/חשש/לא יפה/לא נעים/מה יהיה אם/מה יקרה אם. אפשר להתחיל לחיות אפשר להפסיק לאגור ולשמור,אפשר לשבור מוסכמות. אפשר לשנות את המציאות,קראו על מחשבות בוראות מציאות השתמשו בכלים המוצעים לכם בכדי להשתחרר מפחדים,להשתחרר מקבעונות,גלו את החיים בעצמכם , גלו את החיים שלכם,זה פשוט להפסיק להקשיב לכולם ולהתחיל לעשות מה שמתחשק לכם,שיהיה לכם ברור הקשבה לכולם היא גם הקשבה להיגיון,ההיגיון מורכב מכל מה שלימדו אותנו,חינכו אותנו. מתחילים לחיות?? מתחילים להקשיב לעצמכם בלבד? ימים נפלאים ומוצלחים, ימים של חופש ושחרור, אור לוי הגב לתגובה זו 30.  החיים קורים וקוראים לכל אחד מאיתנו     ש.יודעת,  תל אביב,    02/12/07 03:33 רמז? בכל נשימה גלום סוד. רק לב צמא באמת יוכל לזהותו. התשובה לכל השאלות טמונה בתוכנו. (וזו לא פרסומת ליוגורט..) www.more2life.co.il הגב לתגובה זו 29.  איזה יופי !!!     רונה,  ירושלים,    01/12/07 02:13 במיוחד ההסבר על הזום שעושים על ''חיים'' של מישהו אחר שנראים בזרימה חלקה וקימת, וככל שמתקרבים, רואים יותר ויותר בנקודות, במקטעים, בטלאים. הגב לתגובה זו 28.  אדם בתוך עצמו / שלום חנוך     מילות השיר,    28/11/07 16:51 מילים: שלום חנוך לחן: מתי כספי אדם בתור עצמו הוא גר, בתוך עצמו הוא גר. לפעמים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר. לפעמים פותח דלת, לקבל מכר. אבל...אבל לרוב - אדם בתוך עצמו נסגר. אדם בתוך עצמו הוא גר, בתוך עצמו הוא גר. או באיזו עיר סוערת, או באיזה כפר. לפעמים סופה עוברת, וביתו נשבר. אבל...אבל לרוב - אדם גם לעצמו הוא זר. פזמון: ואת,ואת..כמה טוב שבאת. בלעדייך ריק הבית, והלילה קר. אז אני שומר עלייך כמה שאפשר... ועם כל זאת - האם אמצא אותך מחר? אצל קרוב אצל עצמו. אדם בתוך עצמו הוא גר. נה,נה,נה,נה...נה,נה,נה,נה,נה,נה,נה.... הגב לתגובה זו 27.  אז מהם החיים אם כן?     יפעת,  תל אביב,    28/11/07 09:49 אז מה הם החיים אם כן? איך אתה, גבריאל, מגדיר חיים? הגב לתגובה זו          אם אתה מבקש מגבריאל שיגדיר...         יובל,    28/11/07 15:48 עבורך מהם חיים אז לא הבנת את הכתוב :-)... איש לא יכול להגדיר עבורך מהם חיים.. כל ההחלטות והבחירות שלך... זו האחריות ומשמעות הבחירה החופשית... כל מה שיקרה וקורה בחייך הם בחירה מוחלטת שלך.. אין חיים פרט לאלה שאתה בוחר.. יום נהדר.. הגב לתגובה זו              סליחה על לשון הזכר.. :-)  ל"ת              יובל,    28/11/07 17:13 הגב לתגובה זו 26.  מאמר מצויין,צרציל אמר פעם     Invictus,  DOWN UNDER,    28/11/07 05:22 החיים זה מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תכנונים הגב לתגובה זו          תחליטו כבר. כל פעם מיחסים את האמירה הזו למישהו אחר. זה ג'ון לנון.  ל"ת          ניקית,    28/11/07 11:13 הגב לתגובה זו 25.  מה זה איפה לינפושה  ל"ת      אובד עצות מול,  הדרך הרביעית,    27/11/07 22:03 הגב לתגובה זו 24.  בסדר, אבל מה הנקודה שלך?     מארי,    27/11/07 21:53 אתה טוען פה המון טענות, אבל קשה לי להבין לאן אתה הולך עם זה. אני בהחלט יכולה להזדהות עם דברים שאמרת. בעודי חיה את החיים שלי אני רואה אנשים שלפחות למראית עין נראים כאילו הם חיים יותר ממני, ולפעמים אני קולטת שהם לא. אם התכנון שלך היה לכתוב מאמר שמשקף את מה שקורה בחברה שלנו עכשיו - הצלחת. אבל מה מכאן? הגב לתגובה זו          מסכימה עם מארי         אושי,    28/11/07 07:05 לאן מכאן?מה היא השורה התחתונה? הגב לתגובה זו 23.  וואו! זה היה במקום!  ל"ת      קבוצה,    27/11/07 21:21 הגב לתגובה זו 22.  אחלה מאמר     אופיר,    27/11/07 20:28 פעם חשבתי שרק אני מרגיש ככה... הגב לתגובה זו          הפעם הזה מחולק ללפני שקראת ת'מאמר ואחרי שקראת  ל"ת          אותו?,    27/11/07 21:15 הגב לתגובה זו 21.  החיים הם כאב ומי שאומר אחרת מוכר משהו..  ל"ת      למות ביום אחר,    27/11/07 20:26 הגב לתגובה זו 20.  נכון אמרת גבריאל - ואולם יש חיים     סבתא,    27/11/07 20:02 אם אתה מגשים את יעודך. אם אתה יושב עם משפחה עשירה בילדים עם הורים שעובדים על מידותיהם ואוהבים אחד את השני (יש לשי במשפחה כאלה. יש לך את שני אלה יש לך חיים. ואם יש עוד חבר שמפרגן לך ואתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה והוא יקבל אותך אז אתה לא לבד. הגב לתגובה זו 19.  חיי כלב טובים יותר בוודאי     בלה,    27/11/07 19:55 אני מתבוננת בכלבתי והיא בי חזרה בעיניה הנוגות והלחות היא חושבת לעצמה שלי בוודאי יש חיים מלאי תוכן ועניין ושהיא הקטנה חיה בשיממון ורק מלקקת את פרוותה כל היום. אך אני מתבוננת בה מרחק שנות אור מעליה וחשה כי היא זו שמלאה בחיים. היא חיה את חייה בשלווה וללא כל יומרה או נסיון ליצור לעצמה חברה. חיי כלב הם נהדרים. הגב לתגובה זו 18.  לגבריאל     מושון,    27/11/07 19:48 אני מצטער אם אלו החיים שלך, אם ככה אתה רואה אותם, חווה אותם, מרגיש אותם, ''חי'' אותם...צר לי גם על מי שמזדהה, ועם מי שמנסה להיות ב-''אי אר'', או ב-''חברים'', למי שבונה משפחה כמותג...למי שיושב עם חברים ומרגיש ריק, למי שמתחתן ומרגיש זר, למי שמרגיש את מה שתואר... יום טוב הגב לתגובה זו          אין צדיק ממך         למושון,    29/11/07 10:02 יש לך כזה רצון להיות צודק בכל כתבה שאתה מגיב. אותי אתה פשוט משעמם - כי אין לך אף פעם משהו מענין באמת להגיד - אתה פשוט חש צורך להגיד משהו תמיד... תעשה טובה - נראה לי שזה אתה באמת שאין לך חיים - אחרת לא היתה מבזבז את הזמן בלא להגיד כלום. תבין כבר. הגב לתגובה זו          למושון         האם זה נכון?,    28/11/07 07:04 אולי די עם ההתחסדות הזאת למען השם ! כולם במוקדם או במאוחר עוברים שלבים כאלה בחיים אין מה לעשות . אז הבנו שאתה לא מרגיש ככה. יופי לך הגב לתגובה זו 17.  מהי התעוררות?     יהודית וחנה,  ירושלים משגב,    27/11/07 19:36 קראנו בקפידה את מאמרך ואכן תארת תמונה מציאותית של אחת מהאפשרויות לחיות ולהסתכל על החיים של אחרים. מהו קנה המידה לדעת כיצד חי אדם ער? מהם הסימנים החיצוניים של אדם כזה וכיצד אפשר לדעת אם הוא באמת ער או בורח מחייו ה''אמיתיים''.? מהו לדעתך אדם ער וכיצד מישהו מבחוץ יכול להרשות לעצמו לשפוט אם אדם הגיע להתעוררות או לא? האם זוהי לא בריחה אישית וחוסר ערנות אישית במקום לטפל בגינתך לשפוט אחרים באופן חיצוני ?! אנחנו טוענות שאי אפשר לדעת מבחוץ אם האדם ער לעצמו או לא, והיינו שמחות לדעת האם אנשים ערים אינם יכולים לצאת לבר או להקים משפחה או לקרוא ספר? ואם הם ערים מישהו יכול לראות את ההבדל ואם כן איך? האם יש אפשרות שאין אף אדם ער עלי אדמות? לדעתנו להיות ער לעצמו זהו תהליך. אנו טוענת שאין להתעסק בעירנות האחר אלא לעקוב ולשכלל את העירנות העצמית . כאשר כל אחד משפר את התעוררותו העצמית אז אחד ועוד אחד ועוד אחד שיפגשו ישנו את העולם. זאת מתוך הנחה ראשונית שבהסתכלות על אחרים אנו רואים אותם אחרת: מלאים וערים ומתייחדים עם ערנות הזולת. הגב לתגובה זו 16.  זה כ''כ נכון..     ?!!!,    27/11/07 19:34 אז מה עושים? הגב לתגובה זו          דבר ראשון         אור לוי,    02/12/07 18:07 מתחילים להפסיק לעשות מה שכולם עושים,מתחילים לעשות מה שמתאים בלי הקשבה למוסכמות ולנורמות,אפשר ומומלץ להשתחרר מההיגיון שהוא ברובו מורכב ממוסכמות שהועברו לנו עם השנים, דבר נוסף וחשוב למד את כוח המחשבה והמילה (האינטרנט מלא בהסברים וכלים) בעזרתם אפשר להשתחרר ממכלול של פחדים שהיו באדם בכדי לעשות מה שמתאים לנו בלי חששות ממה יגידו ואיך יראה. במידה ויש לך כוונה להשתחרר מהעיוורון ומאפקט העדר אתה מוזמן ליצור קשר ואשמח לעזור, התעוררות נפלאה לכולם,ימים נפלאים לפנינו ,ימים מוצלחים מלאים באהבה והשתחררות,חופש. אור לוי הגב לתגובה זו 15.  הטעות הכי נפוצה והכי מאמללת. החיים הם לא במקום אחר. הם בדיוק במקום.     ניקית,    27/11/07 19:34 בטח היתה סיבה לכך שלא הייתי ועשיתי והרגשתי את כל הדברים שחשבתי שיכלתי לעשות, להיות ולהרגיש ושבגינם חשתי החמצה ופספוס. מה שהיה, היה צריך להיות. ומה שיהיה, יהיה צריך להיות. וזה לא דיסוננס קוגנטיבי. הידיעה הזו משחררת מסבל מיותר שנובע מההשוואות המאמללות שאנחנו עושים עם אחרים, עם נורמות. נדמה לי וביירון קייטי אמרה את זה יותר טוב, ובאנגלית. ma sheyesh-yesh ג.ר. עוד טור מקסים, בדיוק כלבבי ובראש שלי. תודה. הגב לתגובה זו 14.  אוי קלעת בולץ אבל קצת שחור!  ל"ת      ונה,    27/11/07 19:23 הגב לתגובה זו 13.  אתה כותב מתוך ניסיון נכון?אי אפשר להיות כזה אובייקטיבי..  ל"ת      נורמטיבית,    27/11/07 19:13 הגב לתגובה זו 12.  תודה רבה!     זה מסר חשוב,    27/11/07 19:05 דרך אגב, איך מגיעים לפנטהאוז עם הבריכה? :) הגב לתגובה זו 11.  ***האיש בכלל בליגה עולמית גדול*     מעריץ,    27/11/07 18:52 תוה לך גבריאל ברעם! אני יושב לאחר שחזרתי מהעבודה עייף כולי כאב ראש חד שגורם לערובות העיניים להתפוצץ מבפנים על הכיסא הגבוה ירוק שעליו מונח מנורת לילה ממחסני חשמל מונחים 3 ספרים האחד קאוטליה השני פרה סגולה והשלישי האוטסיידרים והמורדים פרי ידייך הספר הגיע מפה לאוזן התחלתי לקרוא אותו ונדהמתי מהעוצמה החזקה של ספר שלדעתי בכלל צריך להיות רב מכר עולמי התנך של הספרים מהתחום. בעצם בקריאה עצמה את מחולל סוג של ריפוי וגורם לקורא סדר בחייו סדר במוחו המבולבל הנרדף המיוסר הסגפני אף פסיכולוג או פסיכיאטר לא מגיע לרמה הכל כך פשוטה מורכבת שאתה מצליח להעביר בספר המופתי שאני שמח שיש לי הזכות לקרוא אותו. מדהים שהיכולת שלך להסביר את הדברים לכל אינדיבידואל כאילו אתה נמצא שם בצורה המדעת קצת מלומדת עם הרבה קורטוב של קומיות וציניות שזה פשוט ענק! רק שאלה? מדוע אתה לא מוציא את הספר בפרסום עולמי שללא ספק הייה הצלחה ענקית ברגע שיתורגם. ilan.tyco@gmail.com הגב לתגובה זו 10.  וואו. תיארת תהליך אישי שלי.. חשבתי שזה רק אני  ל"ת      עומרי,    27/11/07 18:47 הגב לתגובה זו          גם אני בדיוק חווה את זה וחשבתי שזה רק אצלי  ל"ת          עדי,    27/11/07 20:03 הגב לתגובה זו              אני מצטרף             בזיל,    27/11/07 21:22 הרגשתי ועדיין מרגיש ככה מגיל מאוד צעיר. הגב לתגובה זו                  צפה בסרט ''אדם בעקבות גורלו''  ל"ת                  המלצה,    28/11/07 14:43 הגב לתגובה זו 9.  לי התשובה נראית פשוטה ולא פילוסופית     מיכל,    27/11/07 18:36 האדם שחי את החיים האמיתיים הוא מי שמצליח לחיות אותם כאן ועכשיו ממש באופן ממשי, מי שמבין שעצם החיים עצמם הם לא מובן מאליו וזה לא לתמיד, ומתוך הבנה זו למדים להנות משתיית הקפה ההפוך בבית קפה למשל, כל יום מחדש, זוהי לא קלישאה או פלצפנות אלא מתוך הבנה עמוקהונסיון חיים. יש אנשים שאין להם את היכולות הללו . אם זה אפריקאים או אדם חולה בבית חולים שפיזית לא יכול לשתות. עם זאת, יש מדינות ומקומות בהם החיים עטופים בעטיפות יותר נעימות, כמו מדינה אירופית עם נופים מדהימים, נקיון ותרבות דיבור והתנהגות. אבל אל נשכח לרגע שכל אלו הן עטיפות , לכל מקום החולאים שלו ובסופו של דבר ותחילתו של דבר כולנו בני אדם ורוצים להיות מאושרים , באשר אנו. הגב לתגובה זו 8.  גבריאל,תודה רבה!  ל"ת      נבו,    27/11/07 17:16 הגב לתגובה זו 7.  גבריאל,תודה רבה!  ל"ת      נבו,    27/11/07 17:06 הגב לתגובה זו 6.  קצת עצוב...     אניטה,    27/11/07 16:49 הכתבה מאוד מלנכולית, כי הכותב מתאר את המציאות דרך מסנן של משקפיים עכורות (שלא לומר שחורות ואוליי פשוט מפוייחות) למדי. זה שאדם הוא אינדיווידואל לא עושה אות בהכרח לבודד. ולהיפך. לפי מה שמתואר פה כדי לחוש שאנחנו חיים את החיים עלינו להתמזג טוטאלית אם כל מצב בו אנחנו חיים. אם זה בעבודה או במשפחה או בחיינו החברתיים. דא עקא - מיזוג מוחלט (כדי לא להישאר חלילה בודדים - כפי שמתואר בכתבה) מבטל את האינדיווידואליות. היופי בכל צורות החיים שאנחנו חווים, הוא דווקא העובדה שברגע שמתאספים להם כמה אינדיווידואלים מתרבויות שונות, עם רקע וחינוך שונים, עם רגשות ותחושות ומחשבות שונים - הם בכל זאת יוצרים חברה ומנסים למצוא את המשותף כשכל אחד מגיע ממקום אחר ונותן ומציע את עצמו ליצירת קהילה כלשהי. באם זה מקום עבודה, יישוב שבונים תחת אידיאולוגיה מסויימת, תא משפחתי או כל קבוצה שמשתייכים אליה לזמן מסויים. זה שכל אחד צריך את מרחב המחייה שלו והזמן שלו לעצמו לא עושה אותו בודד, אלא נהפוך הוא, זה עושה אותו לאדם עצמאי וחושב שרק ממלא מצברים לקראת הפעילות הבאה. החיים האמיתיים הם בכל מקום ומצב שכל אחד מאיתנו יוצר לעצמו כאלו. וזה יופיים. הגב לתגובה זו          יפה אמרת, אבל עדיין...         רוני,    27/11/07 18:38 בסופו של דבר כל אדם חוזר למאורתו למאוויו הכמוסים שלרוב לא התגשמו ולתזזית הזמן החולף ללא הכרה למה כל זה ועם התהייה מה יש אחרי כל זה....... הגב לתגובה זו              אתה רואה...             אניטה,    27/11/07 19:49 אם אתה מתאר את ביתך כ''מאורה'' זה כבר מראה שגם אתה כמו כותב הכתבה, מסתכל על הכל בצורה מלנכולית ופאסימית שרואה את חצי הכוס הריקה. הבית שלי הוא פאר היצירה שלי. (ושל כל אחד ואחד מבני משפחתי כמובן, אבל מאחר והם לא כותבים פה אז אני מדברת רק בשם עצמי). יש לו אופי וטעם אישי שמבטא את אופיים של מי שגרים בו. ואני מקשטת אותו ומנקה אותו ודואגת לו כמו שהוא דואג לי. הוא מלא בשכיות חמדה שהן עבודות יד של מי שגר בו ויש לו צביון אישי והוא מלא חיים. וגולת הכותרת של כל בית שגרתי בו היתה בכלל הגינה שיצרתי במו ידיי. בחיים לא הייתי מתארת את הבית שאני גרה בו כמאורה. זה נראה אולי כדיון במשהו שולי, אבל זה דווקא מאוד עקרוני - איך אנחנו ממלאים לעצמינו במו ידינו את סביבתינו ואיך אנחנו מעצבים אותה ויוצרים אותה. כי יצירת הסביבה זה הביטוי של המהות האינדיווידואלית שלנו. והבית מתרחב לשכונה. והשכונה ליישוב והיישוב למדינה, וליבשת, ולעולם וכן הלאה. בקשר להגשמת המאווים הכמוסים, אז תלוי מה מראש הצבת לעצמך ואיזה רף אתה מנסה לעבור. אם אין לך פנטזיות גרנדיוזיות ואתה (אתה - זה כל אחד ואחד מאיתנו כמובן) מנסה לחיות את החיים הפשוטים והנעימים תוך עשיית המירב שאתה יכול בהם - אז סביר להניח שרוב המאווים שתלויים בך כן יתגשמו גם אם הזמן יחלוף בתזזיתיות וגם אם לא. ומה יש לנו אחרי כל זה? חיים טובים ופוריים ונעימים שניסינו לעצב עד כמה שיש לנו את האפשרות לעצב (יש דברים שאין לנו אפשרות לשנות ושלא תלויים בנו) ודור המשך שאנחנו מקווים שיהיה מאושר בדרכו ובבחירות שלו ובאהבות שלו ויחיה בעולם טוב יותר. הגב לתגובה זו                  לא מבחינה פיזית                 רוני,    27/11/07 21:52 ב''מאורה'' אני לא מתכוון לבית פיזי, כנסי יותר לעומקה של ההוויה הרוחנית, התכוונתי למאורה אליה כל אחד מאתנו מגיע בד''כ בשלב מתקדם בחייו לאחר שראה וחווה הרבה דברים וככל שלמד וחווה לא זכה (עדיין) להבין את הקיום האנושי, ייתכן שהכלים שבידינו לא מאפשרים זאת ועלינו להשלים ולקבל המציאות כפי שהיא אך עובדה שרובנו לא מסתפקים וחופרים ומשווים ושואלים והוגים , ומי שלא כך ייתכן שהוא המאושר !? אולי.... הגב לתגובה זו                      אדרבא ואדרבא...                     אניטה,    28/11/07 16:03 אותם כללים בדיוק חלים בעולם הפיזי כמו ברוחני. אם אתה רוצה להיכנס לעומקה של ההוויה הרוחנית רצוי שתסתכל על הנפש כעל בית חם ונעים עם גינה מלבלבת - שיש לטפח. ולא כעל מאורה. הטיפוח וההשקעה בגינות לבבך (נשמתך, נפשך, רוחך) הם שיובילו אותך לאושר הנכסף, כשתגיע אליהם. למה האושר צריך להיות במיזוג? מיזוג מוחלט מבטל את היחיד. מה טוב בזה? המצב הטוב הוא כאשר קבוצה מורכבת מאינדיווידואלים שלא ביטלו את עצמם. וכל אחד ואחד מהם מראה נכונות לתרום מעצמו לטובת החברה ומראה אמפטיה לזולת. רק בחברות פונדמנטליסטיות יש ביטול של היחיד ומיזוג מוחלט ודינמיקה קבוצתית כוללת. זה בא על חשבון היחיד ולא פועל לטובתו. הגב לתגובה זו                          בן אדם כבר לא יכול                         בשם השוני,    29/11/07 07:03 לבחור דימוי משלו בלי שתגידי לו שהדימוי שלך יותר נכון? הבן אדם רוצה מאורה, תני לו מאורה. את רוצה גינה? תמשיכי לטפח גינה. הגב לתגובה זו 5.  כמה שזה נכון אנשים חיים אם מסכות  ל"ת      יואב,    27/11/07 16:45 הגב לתגובה זו 4.  מוכן לחיות לבד בתמונה של לין פרניל     פרד,    27/11/07 16:26 רייט סייד פרד ! הגב לתגובה זו 3.  יש לי חיים !     אנג'לינה ג'ולי,    27/11/07 15:25 אני חייה את חי במלאות, יש לי הכל הגב לתגובה זו          שמענו עלייך  ל"ת          מוני,    27/11/07 18:39 הגב לתגובה זו 2.  Fight Club.     Rasputin,    27/11/07 13:53 אם לצטט את דני דה-ויטו מהסרט The Good Night: ''החיים הם שורה של אכזבות. לך יש עבודה וחברה, זה מה שמסיח את דעתך מהאכזבות- וזה החיים. לי אין את כל אלה''. סוקרטס, דיוגנס, אליסטר קראולי, רוברט וילסון, טימותי לירי ועוד ועוד הם בשבילי המודלים של אנשים שחיו חיים ראויים. יכול להיות שהחיים קודמים למשמעות, אבל בהחלט אפשר לשפוט איזו משמעות היא יותר ''שווה'' לתמונת המציאות שאנחנו מקבלים על העולם- וזה מה שאומנים, מדענים, פילוסופים ואני אפילו מסתכן ואומר ''אנשי דת'' עושים. השאלה הרטורית של המיסטיקן גורדייף מדגימה את דברי ואולי אף את הנאמר פה בצורה מדוייקת: ''האם יש חיים על כדור הארץ?'' הגב לתגובה זו 1.  ''חפש תחילה את האלוהים. כל השאר יבוא אליך''  ל"ת      חיה,  ירושלים,    27/11/07 12:41 הגב לתגובה זו