 |
5.
''בוקר טוב אליהו''
א.ב.,
09/01/08 08:12
|
לכן, ''מוארים יהודים'' מקיימים משפחה ועוסקים במצוות, וממשיכים ללמוד תורה שמתגלה להם עוד ועוד כמעיין המתגבר.
לכן, בסיפור הזן הקלאסי ''איש מחפש שור'', בסוף, אחרי ההארה, האיש חוזר אל השוק, אל חיי היומיום.
אני לא אומר זאת כדי לקנטר, אלא כדי שנבין ( גם אני, כמובן, מבין יותר כשאני קורא וכשאני כותב את הדברים ) את דרך החיים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בוקר טוב גם לך
אליהו,
10/01/08 00:53
|
|
 |
4.
אלה חיים או הזיה?
ל"ת
יופיטר,
09/01/08 07:15
|
|
 |
3.
כתבה לעניין -לאט לאט נופל לי האסימון
ניתאי,
חיפה,
08/01/08 09:25
|
בעתיד נראה לי שאוכל גם לקחת אחריות ולהצטרף לקבוצה שלכם. הכל עניין של תודעה מתאימה המצויה בדרך. תודה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
אחריות
יוסף.ש.,
צפון,
08/01/08 07:09
|
למה הכוונה באחריות? האם אנחנו באמת ''אחראים'' למעשינו?לדיבור שלנו, להתנהלות העולם, או אולי אנחנו חלק חי ונושם של תהליך שאינו באחריותנו כלל? כאשר אתה מרגיש אחראי, מי זה בדיוק שמרגיש כך? האם זה לא שוב אותו אגו חמקמק? מה דעתך שהאני האמיתי הוא רק הנוסע ברכב שנקרא גוף/מיינד שהנהג של הרכב הזהבלתי נראה? שמצב ההארה הוא המצב בו אתה מכיר בעובדה שאתה לא הרכב ולא הנהג אלא רק הנוסע שתפקידו אחד, להנות מהדרך תוך שמירה על התקינות הבסיסית של הרכב? תודה על הכתבה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
שאלה, אז לפי התיאוריה הזו, האם אפשר לנצח את המוות?
תם,
07/01/08 16:43
|
האם אני יכול לא למות יותר?
מה קורה לתודעה כשהגוף הזה נגמר ומת?
תודה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תשובות שונות לשאלותיך...
יגאל מוריה,
07/01/08 17:58
|
....תוכל למצוא כאן: http://www.wie.org/j30/ אבל השאלה שאולי יותר מעניינת היא, איזה חלק בתוכך רוצה לא למות?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נכנסתי ללינק ולא ראיתי שם תשובה לשאלה
תם,
08/01/08 08:42
|
ראיתי מלא מלא כתבות... איפה אני מוצא את התשובה.
מה התיאוריה מלמדת, האם אםשר לא למות? האם התודעה שלי היא ניצחית ואני יכול לא למות? האם אני מתגלגל בגילגול הבא? אם כן לא? האם אפשר לא להתגלגל?
לא מצאתי תשובות אלו ולא הצלחתי להבין מהכתבה
תודה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תם,
רון,
תל אביב,
08/01/08 22:13
|
תם, לא מצאת וגם לא תמצא,
האם באמת אתה חושב שבן תמותה יוכל להשיב לך שאלה שקשורה באלמוות? נאיביות זאת תכונה מבורכת במידה.
מוות הוא בלתי נמנע ואף רצוי, בלי מוות אין תהליך, ובלי תהליך אין התחדשות - מים עומדים מבאישים, וכך גם אנחנו - אם לא נמות נבאיש, גם מבינה פיסית, אבל קודם כל מבחינה נפשית.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
למות בשביל לא להבאיש ? לא שמעת על דיאודורנט ?
שרוליק,
09/01/08 21:49
|
|
 |
יגאל
רון,
תל אביב,
07/01/08 20:25
|
יגאל,
אין חלק כזה, כל חלק בכל אחד מאיתנו רוצה לחות מוות! זה לא משנה אם אותו חלק חווה זאת כתשוקה או כפחד, גם פחד מהמוות הוא רצון למות, כי הפחד כמו תשוקה מייצר סקרנות. פחד או תשוקה הן רק פירוש סובייקטיבי לתהליך אובייקטיבי שקורה.
אם אין מוות אין תהליך, התהליך כולו, הפיסי וה''רוחני'' , תלוי במוות ולידה אין סופיים - של רגשות, של תאים, של תבניות מחשבתיות, של פירושים של קשרים בין אישיים, ושלנו כיישות נפרד- הכל ובהכרח חייבים ורוצים למות, גם אם אנחנו לא רואים זאת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אין מוות הוא אף לא הייה קיים
רואי,
10/01/08 05:16
|
אני תמיד הייתי ותמיד אהייה, אין עוד מלבדי.
אם התודעה שלך מזדהה עם הזמני אז בשביל התודעה שלך יש מוות.
אולם האמת היא שכל השינויים להם אתה קורה מוות הם רק על פני השטח הנמצא על הנצחי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
רואי,
רון,
תל אביב,
10/01/08 14:54
|
בהחלט יש ניצחי, אבל זה לא אני ולא אתה ובטח לא התודעה הצחורה מנמצאת מאחורי התבניות שאנחנו מכנים ''אני''.
הדבר היחידי שניצחי הוא קיום החומר עצמו, וזכרון החושי של אותו חומר, אטום, הוא ימשיך ויתגלגל - אבל אנחנו והתודעה שלנו נמות, כי אנחנו חלק ממחזור הניצחי של האטום.
מה כל כך מפחיד אותך בלמות? למה אתה צריך להאחז בניצחי כדי לא לפחד? מה הביג דיל הגדול בלהיות ניצחי בתוך תודעה ריקה חסרת תבנית?
טוב בהרבה בעיני להיות זמני, לחוות דברים זמניים, להרגיש רגשות רגעיים, ולחשוב מחשבות רגעיות - הכל בהנחה שאתה לא מזדהה עם זה כל הזמן כמובן - אבל אז זה ממש כיף.
רואי - תנסה את זה - זה נורא כיף לתת לתבניות רגשיות בתוכך ולמחשבות למות באמת, אז זה כנראה גם כיף גדול למות פיסית...
הגב לתגובה זו
|
|