המדיטציה הראשון ראיתי שידיד שכב במיטה ולא זז,ניסיתי אבל לא הצלחתי להפסיק את מחשבותיי.
המדיטציה השני למדתי מניסים אמון,
זה היה לשבת חצי שעה ולהתחיל לעבור במחשבתי על גופי מהבוהן עד ה'כתר',הזמן שעברתי בגופי גם משפט בשפה של ה'זן' נתן לי מהגוף לעבור ל'יער' שאהבתי, 'נהר' שהיה עם מים,וכך מהמדיטציה הזאת התחלתי לעבור עוד הרבה מדיטציה.
עכשיו אני חיה את חיי במציאות בלבד,אני על האדמה ותמיד האוויר איתי.
עכשיו אני מי שאני ובכל מקום אני במדיטציה,כי גם במטבח אני בבישול ובלי אף מחשבה על דברים שלא שייכים לבישול ואפיה.
שניקיתי את ה'מיינד' שלי גם אופיי המקורי שלי יצא מהמקלט שנחבא.
עכשיו אני יודעת כי פעם לא הרגשתי ולא ראיתי אף חוויות שהיו לידי,כי מוחי היה במחשבות קשות.
עכשיו אני יודעת ומרגישה כל חוויה שמתבצעת.
פאולו קאלו בספר הראשון 'אלכימאי'
היה משפט:'' חיפשתי את האוצר ובסוף גיליתי כי הוא לידי ולא ידעתי.''
מאז אני חיה ב'הארה'.
ה'אני' נמצא ב'אמצע' זה 'אני' מה ש'אני' ,שבצד 'ימין' יש לי את ה'שכל' -שלמדתי מהורי ,בי'ס,שכונה,ספרים- ההגיון.
בצד' שמאל' יש לי את הרגש שהיה ליבי היה פגוע ונעול הרבה שנים.
פעם שהיו אומרים לי ''בגילגול הבא.''
ישר הייתי אומרת :'' אז גם הולד במקום אחר.''
עכשיו אני יודעת כי הגילגולים זה בחיי ,אני כבר לקחתי את גורלי בידי ,והתחלתי לשנות הרבה בחיי.
אז אפילו קשה להחליף שפה,כי בכול דרך יש 'שפה' שונה,אבל אחרי זה מגלים בוש כי זה אותו דבר הפרוש.
עכשיו 'נשמתי' שולט על נפשי,והגוף חוגג.ה'משולש' שלי באיזון מלא.
תודה לך ארז שמיר על הכתבה,זה כמו עשיתי מבחן לעצמי אם הגעתי 'לדעת' מה שצריכה 'לדעת'.
דפנה57
הגב לתגובה זו

2. גלגול נשמות
קוראת, 13/01/08 12:42

אדם חי לא יכול להתגלגל באדם חי אחר
קיליפ, 14/01/08 20:30

גלגול נשמות
ניר, 13/01/08 16:13

1. ארז תודה, כמו כן יש לי הצעה לגבי גילגול נשמות
אבי, 13/01/08 11:21

ההצעה לגבי גילגול נשמות, אני ממליץ להשתמש פשוט במילה גילגול או גילגולים, הבודהיסטים מאמינים בגילגולים. ואם אתה כבר נאלץ לענות לשאלה האם יש בבודהיזם גילגול נשמות תענה שיש מה שנקרא בשפה הבודהיסטית: ''Shift קארמי'' או ''תזוזה/השתנות של הקארמה'' היום הקארמה שלי כופה עלי להשליך אותי בתור בן אדם, ושהגוף הזה ימות יהיה ותיגמר הקארמה לבן אדם יהיה SHIFT קארמי ואכפה עליי להשליך את את עצמי בתור בע''ח לדוגמא.
מה אתה חושב?

כמן כן, אני קצת לא מסכים עם הטענה שלך לגבי ה''להגיע להארה''
נכון שטבע הבודהה הוא משהו שקיים (לא מצד עצמו כמובן) בתוכנו.
ונכון שכשנגיע להארה נגלה שלא היה לאן להגיע ולא הייתה דרך וזה תמיד היה פה מעבר לאף שלנו ורק לא היינו במצב התודעה שאיפשר לנו לראות שאנחנו כבר בודהה וכבר מוארים :)

נכון שההארה היא לא שם, אבל חשוב להדגיש שכן יש דרך להגיע לשם, וכן יש עבודה לעשות, זה לא יקרה אם אני רק אשב בבית ואגיד לעצמי שאני כבר מואר ואני כבר בודהה.
בהחלט יש אבני דרך שיש להשיג, עלייך לשפר את רמות המוסר שלך, עלייך להשיג שלווה מדיטיטיבית עמוקה, עלייך להשיג ריכוז חד נקודתי, כל אלו הם חלק מאבני הדרך שלך בדרך להארה.

כמו שאתה הולך לחדר כושר וחוזר על אותם התרגילים כדי לאמן את השריר ככה גם עם המיינד שלך, אתה צריך לחזור על אותם התרגילים כדי לאמן אותה, כדי לאמן את התודעה שלך להישאר על אותו האובייקט ולהשיג ריכוז חד נקודתי ושלווה מדיטטיבית, בהתחלה קשה ויש להפעיל מאמץ אבל בדיוק כמו בחדר כושר, אחרי כמה חודשים אתה כבר מפעיל שום מאמץ כדי להרים את המשקולות ואז אתה יכול לעבור לרמה הבאה, לשים עוד משקולת או לחלופין לעלות ברמת העידון של התודעה שלך.

אתה לא מסכים?
הגב לתגובה זו

תגובה
ארז, 13/01/08 20:33

לאבי שלום,

האמת היא שהבעיה שלי לענות על שאלת הגלגולים היא יותר עמוקה רק מבעיית הניסוח המילולי וזאת מכיוון שלפחות עד היום אני באופן אישי לא חוויתי גלגולים קודמים כך שאין לי דרך לאשר או להכחיש את קיומם (במילים אחרות אם מישהו שואל אותי אם אני מאמין בקיומם של גלגולים אני לא יכול לומר שכן ואני גם לא יכול לומר שלא, אני רק יכול לציין מהי העמדה המקובלת של הבודהיזם).

יחד עם זאת, עבורי באופן אישי הסוגיה גם לא כל כך חשובה מכיוון שאני מאמין שגם אם אנו רוצים לחוות אושר רק בגלגול הזה אנו צריכים להתנהג באותה צורה מוסרית ולתרגל את אותם תרגולי מדיטציה שמומלץ לנו לתרגל גם כאשר אנו מאמינים בקיומם של גלגולים עתידיים.

אני לא מכחיש שיש דרך להארה, וכי הדרך הזאת דורשת עבודה, ולפעמים אפילו עבודה קשה, אבל לתפיסתי למרות שדרך רוחנית עשויה לדרוש מאיתנו עבודה קשה היא לעולם לא תדרוש מאיתנו מאמץ. מדוע? מכיוון שמאמץ מלמד על תשוקה ותשוקה מלמדת על סדר עדיפויות ולהיות רוחני, לפחות בתפיסתי, פירושו ללמוד לקבל את המציאות של הרגע הזה ולא להכתיב לו תנאים.

כמו שבן כותב בתגובה 10 לגבי עיקרון הדיבור הנכון - ''או שזה בא באופן טבעי עם תפיסה ומחשבה נכונה, או שזה לא בא בכלל, כל נסיון לשנות את התפיסה בצורה שכלתנית ע''י שלילה של ההיבטים ה''שטחיים'' שלה רק יגרור עוד ועוד קונפליקטים בתפיסה ובמחשבה.''

מדיטציה פירושה שינוי מהעומק, ושהשינוי הזה מתרחש אין צורך במאמץ מכיוון שהפירות עולים באופן טבעי למעלה (כמו שבועות חמצן עולות אל פני המים) - מוסריות, ריכוז, חוכמה, כולם צומחים ועולים מתוך מרכז הוויתינו (שהוא כמובן ריק) בלי שאנו נצטרך לאלץ אותם לכך. מאמץ במובן הזה הוא תמיד מיותר. זה כמו שלא ניתן להתאמץ באהבה. זה או שאתה אוהב או שאתה לא.

בכל מקרה, אני חושב שזה אכן נושא מרתק, והייתי שמח לשמוע את דעתך שוב וגם להרחיב יותר בעצמי אבל בעוד מספר שעות אני צריך להיות על מטוס למזרח אז אני קצת ממהר...

:)
הגב לתגובה זו

לגביי עניין הגילגול נשמות
בן, צפון, 13/01/08 18:30

אין גלגול נשמות, אין גלגול של מטען קארמה אינדיבידואלי. אין ''שיפט קארמתי''. אין גלגול של זרם תודעה. לא תתגלגל בתור בע''ח.

הגלגול היחיד שיש זה של תפיסות.
בודהה הבין את האמת, בודהה תיקשר את האמת, אני קראתי את כתביו של בודהה, אני הבנתי את האמת, בודהה התגלגל אליי. פשוט מאוד. זה לא שלמרות שאני שונא לאכול חזיר אני פתאום יתחיל כי הוא אכל חזיר. לא לא. אין שום גילגול של נטיות אופי עצמיות. יש רק הולדה של האופי שמגיע באופן טבעי עם התפיסה הנכונה של האמת. מרגע שבודהה מתגלגל אליי, קרי, תפסתי את האמת בעזרתו, לא בזכותו הבלעדית, אבל בעזרת הכוונתו, אני יתחיל גם לנסות לתקשר את האמת, לבער את הבורות ואני אראה את השלווה של אדם אחר שאני בכלל לא מכיר בעוד אלפיים שנה אשר ייתקל באמת שאני מתקשר, יבין וישתחרר, כשלווה כמו והיתה שלי, ובכלל לא איכפת לי אם הוא יידע שאני תקשרתי לו בעקיפין את הדברים או לא, אין אחד שמדבר ואותו אחד שמקשיב אחריי מאה שנה בגילגול אחר, אין אחד שמדבר ואחד אחר שמקשיב אחריי מאה שנה, יש רק אדם אחד, אדם אחד - עולם אחד. לא בבחינה הפיזית, הגוף שלי והמיינד שלי קיימים בצורה יחסית לאחר ולעולם והם יתפרקו ולא יישאר שום דבר ממני אחריי המוות, שום ניצוץ של משהו שאני יוכל להגיד שהוא שלי, חוץ מהתפיסה שאני מנסה להעביר הלאה, והתפיסה הזאת היא האמת, האמת הרי לא שלי, היא של עצמה.

אם אתה באמת מבין שה''אני'' הוא בסך הכל מכלול תפיסות, אמנם מורכב מאוד, אבל זהו כולו, אתה תבין מייד שאותה תפיסה של אמת שתיוולד באדם אחר זר לחלוטין בעוד אלפיים שנה, יכולה להיקרא ''אני'' בדיוק כמו שהתפיסות הנוכחיות שלי יכולות להיקרא ''אני''.
הגב לתגובה זו

אז איך אתה מסביר
יוגי בר, 13/01/08 22:01

אני לא צריך להסביר.
בן, צפון, 14/01/08 01:27

כי לא אני אמרתי שבודהה זוכר גלגולים קודמים שלו אלא אתה.

אבל אם אתה מתעקש אז קודם כל הקדמה קטנה:
בוא נבהיר כמה דברים. בודהה בהיותו אדם חכם מאוד ראה שיהיה קשה לבני האדם לתפוס את האמת. ולא רק שיהיה לבני אדם באופן כללי קשה לתפוס אותה, אלא שלרוב האנשים זה יהיה פשוט בלתי אפשרי לתפוס אותה. בלתי אפשרי לחלוטין. כל מחשבה אחרת תהיה נאיבית וילדותית. עם כל הצער שבדבר לא כולם נולדים עם אותן יכולות מנטליות ונסיבות חיים שמאפשרות חקירה מעמיקה של העניין.

עכשיו, בודהה היה חייב לספק לאנשים האלה עוגן מוסרי בתורתו, הוא לא יכל לשלוח אותם לדרכם עם האמת המופשטת הזאת. ההאחזות של אותם אנשים בעצמי ובנבערות היתה כל כך חזקה, שתורתו עלולה היתה לגרום ליותר רע יחסי מטוב יחסי. תזכור שאנחנו מדברים כאן על לפני יותר מאלפיים שנה כשהאומדן המוסרי היחיד בחברה היה כמעט רק בהיבט הדתי, ותסכים שאפילו היום יכולות להיות השלכות גרועות מאוד לחוסר הבנה של הדהרמה.

בוא נבחן את מושג הפעולה הנכונה.

מורה זן מכה על ראש של תלמידו כשזה בטוח שהמורה מדבר על משהו מיסטי. האם זאת פעולה נכונה או לא נכונה? האם זאת פעולה מוסרית?

הכל תלוי בכוונה של המורה זן ובתוצאה מאותה פעולה. מכיוון שהכוונה טובה והתוצאה יותר טובה באופן יחסי, שכן התלמיד, למרות שסבל קצת מכאבי ראש, הוריד את עצמו חזרה למציאות ואוליי אפילו הבין משהו, הרי שזוהי פעולה מאוד נכונה.

נחזור לבודהה. בודהה מטבעו רצה להפיץ את האמת שהבין ובד בבד לשמור על יציבותה המוסרית של החברה באותם זמנים, אז הוא רכב על עניין הגילגולים והקארמה המתגלגלת בשביל ליצור עוגן מוסרי לאנשים שמחשבתם לא היתה מספיק חדה, מופשטת ופתוחה בשביל להבין את האמת עצמה. כביכול הוא שיקר. אבל הרי זאת לא פעולה רעה, אנוכית או מתנשאת, כי בעצם הפעולה הזאת הוא שימר ואפילו שיפר במקצת את מאזן הפעולות הטובות יחסית בעולם.

זה לא מפליא שסיפורי ''הגילגולים הקודמים'' של בודהה נשמעים כמו משלים בדיניי פעולות מוסריות. זה בגלל שזה פשוט מה שהם. משלים בדיניי פעולה מוסרית.

תראה, אתה בהחלט יותר ממוזמן לא לקבל את מה שאמרתי עכשיו, יש לי גם הרגשה שזה מה שתעשה, אבל בבקשה אל תטעה לחשוב שבודהה, בגלל שהיה טוב לב, מלא חמלה וחכם היה גם נאיבי. הרי זה לא באמת יעמיק את הבורות אצל אדם שמאמין באמונה עיוורת באיזה אליל מעניש אם יעבור להאמין באמונה עיוורת בעצמי מתגלגל בשביל להשאירו מוסרי יחסית, להיפך, זה אפילו יותר טוב מכיוון שאת האל המעניש, אם אותו אחד יתפוס שכל וסקרנות, גם אם יצליח לשלול, ההשלכה של השלילה לא בהכרח תביא למוסריות גבוהה, אוליי אפילו להיפך, אבל את מנגנון ה''אני'' הוא בהחלט יוכל לתפוס ואז יבין שאין בכלל עצמי שמתגלגל. ברגע שאדם מבין את זה כתפיסה מחקירה ולא מלימוד חקייני, מן הסתם יש לזה השלכות אחרות שמסירות כמעט כל חשש מהפיכתו ללא מוסרי. וקצת מיותר להגיד שבודהה עשה הרבה יותר מסתם לעודד את כל בני האדם לחקירה כזאת.

ראוי לזכור ולהזכיר שיש גם המון מקרים שבהם סולפו דבריו של בודהה ללא הכר ע''י חסידיו. בוא נגיד שהסוטרה על זה שמי שתורם בגדים לנזירים יזכה בהרבה בגדים בחיים הבאים וכל שאר סוטרות הבבל''ת הדומות, כנראה לא נאמרו מפיו של סידהרטה גואטמה.
הגב לתגובה זו

סוטרת בבל''ת
יוגי בר, 14/01/08 10:51

נכון מאוד
יוגי בר, 14/01/08 10:50

כתבתי לך
יוגי בר, 17/01/08 19:38

אני לא מצליח
יוגי בר, 16/01/08 22:55

יש שתיי דרכים להבין את השיחה הזאת.
בן, צפון, 16/01/08 21:26

ההבנה המילולית כפשטה וההבנה המילולית כדימוי למשהו אחר מתחלקות כאן לשניים.

או שהוא מדבר על ההפרדה בצורה מילולית, ואז מתאר דרך דימויים את המוות וההמשכיות שאחריו של האגו.

או שהוא מדבר על הנפרדות כדימוי ואז מדבר על המוות וההמשכיות שאחריו בפשטם המילולי.

זה לא יכול להיות אחרת, כי איפשהוא כאן הוא מדבר בצורה מילולית ואיפהשהוא בדימוי. שניהם כמילולית ושניהם כדימויית לא מסתדרים. בשום דרך שננסה להסביר את זה. זה לא מסתדר.

ונקודת המחלוקת ביננו היא בדיוק זאת. איפה הישירות ואיפה הדימוי.

אני כמובן חושב שאני זה שצודק, אחרת לא היתה נקודת מחלוקת, ולכן אני מציע לבדוק למה כשהוא אומר שצריך למות כל פעם מחדש לזרם הוא לא באמת מבקש שנתאבד, ולמה הוא חוזר ומדגיש שמה שמתגלגל זה רק הזרם.

למה הוא אומר שהוא לא יודע לגביי ההיזכרויות של גלגולים קודמים, מתי הוא אומר כן כשהוא עונה בחיוב ומתי הוא אומר כן כשהוא מצביע שהוא הבין את השאלה.

למה הוא מדגיש שהגוף הפיזי אמנם נפרד, שזאת טענה שגם אפשר להוכיח כשגוייה ברמה האטומית, ולמה הוא מדגיש שהההפרדה הפסיכולוגית בגלל ההפרדה הפיזית היא אשלייה, רעיון, המצאה.

למה הוא תוקף את רעיון הגלגול דווקא מנקודת ההפרדה, תוקף לא מהבחינה שולל, טוב, לדעתי גם מהבחינה הזאת, אבל הבנת.

אגב, זה מחזיר אותנו חזרה לבודהה כשאמרת שהאנאטמן אינו שולל גלגולים ושהקשירה בין השניים אינה מחוייבת. וכאן שוב יש לנו מחלוקת. אני חושב שהקשירה בין השניים הכרחית.

אם אתה מכיר שיחות שק' מדבר שם על הצד המיסטי של הזמן, אני אשמח לראות אותן.
הגב לתגובה זו

בן
יוגי בר, 16/01/08 14:36

לא ייחסתי לך ייחוס הארה לעצמך.

אמרת שאני מזכיר לך את עצמך במצב של חוסר הבנה. זה היה קצת מתנשא. לא במובן הפוגע אלא במובן החמוד של המילה. אז הצבעתי על זה. זה הכל.

אני חושב שיש גם צד מיסטי לעניין הזמן אצל ק', אבל על מנת להגיע אליו יש להבין קודם את המשמעות הפסיכולוגית של הזמן כפי שאתה הבנת אותה.

אם נחזור לקטע שהבאת מק', אני תוהה איך אתה מבין אותו. אם אתה מוצא בו חיזוקים לטענות שלך אני חושב שזו הבנה לא נכונה.

מה שק' אומר הוא שהאדם ממשיך להתקיים לאחר המוות, וזה בניגוד לנוהג המקובל שלו להתחמק מאמירות חד משמעיות כאלה.

באשר לשאלה אם קיימת ישות נפרדת כ''ג'ון'' שממשיכה להתקיים, הוא אומר שהוא מטיל ספק בכך שיש לה קיום נפרד.

אבל חשוב להבין את הדברים הללו בהקשרם הנכון, כי הוא אומר שעוד לפני המוות, כבר עכשיו, אין לנו קיום נפרד כזה, ואז צריך לשאול למה הוא מתכוון בכך, כי הרי הנפרדות, כמוקד שונה ונפרד של התנסות אצל כל אחד מאיתנו, היא עובדה שלא ניתן לערער עליה. אם מקבלים את הדברים הללו כפשוטם הם מגוחכים. אם אתה מקבל אותם כך, אני אדרוש שנאחד חשבונות בנק.

הוא קושר את הדברים הללו לאמירה שחוזרת אצלו שוב ושוב שעל פיה האדם הוא העולם. האדם הוא מהעולם, מהזרם, הוא תוצר של העולם, ומהבחינה הזו בוודאי שהוא אינו נפרד מהעולם. הניפרדות שלו היא אשליה.

לאחר המוות אין לנו קיום נפרד הוא אומר, אבל בדיוק כפי שממש כבר עכשיו אין לנו קיום נפרד כזה. אנחנו ממשיכים להשתייך לעולם. להיות תוצר של העולם.

אם על פי דבריו אין לנו קיום נפרד לאחר המוות, אבל ממש כפי שאין לנו קיום כזה כרגע, זאת אומרת שבעניין הזה, עניין הקיום האישי, המוות אינו מחולל שום שינוי בצורת הקיום שלנו.

וכמו שהקרמה שלנו בחיים הנוכחיים האלה כוללת תשלום משכנתא שלקחנו ושום הסבר שאין לנו קיום נפרד לא יפטור אותנו אישית מהתשלום, כך גם בחיים שאחרי החיים לא יהיה ביכולתה של שום טענה בדבר חוסר נפרדות לבטל קרמה אישית אינדיבידואלית.
הגב לתגובה זו

המצב הצבירה שאתה מייחס לי
בן, צפון, 16/01/08 01:58

תודה
יוגי בר, 16/01/08 00:05

עוד תוספת קטנה
בן, צפון, 15/01/08 19:57

אפשר לתקשר אמת
בן, צפון, 15/01/08 18:17

במשלים. כמו שאני לא באמת חושב שהתנ''ך מפוצץ בשקרים כשכתוב שמשה חצה את ים סוף ככה אני לא חושב שבודהה מלא בשקרים כשדיבר במשלים.

הייתי יכול להביא לך גם עשרות ציטוטים שבודהה אומר שם מפורשות שאין שום גרעין אינדיבידואלי של ה''אני'', עצמי או המיינד שמתגלגל, ואז זה יחזיר אותנו לשאלה באיזה מהציטוטים הוא המשיל ובאיזה הוא דיבר ישירות.

אלוהים, על פי תפיסת התנ''ך נמצא בכל הדברים ולא בשום דבר באופן ייחודי, על כן החוקיות נמצאת בדברים. הטענה שמשה סתם חווה איזה התגלות ורץ איתה להקים דת מבלי להבין בעצמו מוטעית אפילו בפשט של הפשט של התנ''ך כשמסופר שם שמשה השקיע ''קצת'' יותר שנים מבודהה בלימוד הרוחני שלו לפני שרץ לנסח תורה, ואשר היה אדם מאוד מאוד מוסרי עוד לפני שהאל התגלה אליו בפעם הראשונה, אז תן לו קצת קרדיט.

חשוב להבין, אגב, מה ההבדל בין משה לשאר נביאי התנ''ך בבחינת איכות נבואתם. חשוב מאוד לאדם הרוחני שצמא באמת לדעת, להבין גם מה היא הנבואה בכלל.

כשחוקים מתקבלים על סמך הגמול והעונש של החוק הקארמטי וכשמדובר בשכר ועונש אינדיבידואלי, אין חמלה, אין אהבה, יש רק אגואיסטיות. אצל משה המחוקק הוא אלוהים, אצל בודהה זה הקארמה.

איך שלא תסתכל על זה, האמונה בגלגול הנשמות מהווה נחמה וזאת ממש לא טענה שטחית. הפחד מהמוות מהדהד כמעט אצל כל בני האדם. יש כאלה שמדחיקים, יש כאלה שבורחים לגן עדן ויש כאלה שבורחים לגלגול נשמות. המיעוט הלא מוסרי שיכול לראות בטענה הזאת כמשהו מפחיד, לא מוסרי משום האדרת העצמי שלו, ככה שבמאזן הפחד, הפחד הגדול יותר אצלהם הוא בפחד מן המוות הסופי של עצמם ולא מלידה מחדש בתור סוס.

וכמעט ולא דיברתי על קארמה. בשום מקום לא נטען שקארמה משמעה לידה ומוות. קארמה משמעה פעולה, יש המייחסים את זה לפעולה שנובעת מעצמה.

אתה זה שלמיטב הבנתי קובע שבודהה שיקר כשאתה טוען שבודהה דיבר בישירות על גלגול אינדיבידואלי. הרי הוא חזר וטען שאין.

שוב, תחזור ותקרא את מה שאמרתי, לא ברור לי איך לא ברור לך שלאמת שהסברתי כאן אין ערך אלא בפני עצמה, הרי אני ספציפית לא הולך לקבל שום דבר ממנה, אין שום דרך שהיא הולכת לשרת אותי ספציפית. ושוב חשוב להזכיר, שאוליי היה כאן מקום להתייחס אל ההסבר שלי בתור המצאה שלי, אלמלא ציטטתי את בודהה. שוב, כדיי שתבין, אלמלא ציטטתי את בודהה. שוב, ופעם שלישית גלידה, אלמלא ציטטתי את בודהה.

ואני בהחלט מקווה שברור לך למה לאדם המוסרי, האמת הזאת יכולה לשמש כהאמת הבלעדית גם אם היא לא כזאת מבחינה אבסולוטית.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהתופעות משוללות עצמיות? לזה שהעט לא עט כשלעצמו? אם אפשר הסבר אני אשמח.

בשבילי אין כאן שום פראדוקס. בודהה שיקר כשהניח לקהל הבור שלו להמשיך לחשוב שתופעת החיים והמוות שהוא ממשיל היא תופעת החיים ומוות של אינדיבידואלים. ברור לי לחלוטין למה הוא עשה את זה, ברור לי לחלוטין שהמשלים האלה לא מבוססים על שקר, אבל גם ברור לי שזה שאתה עדיין חושב שמדובר בגלגול של משהו אינדיבידואלי רק מהווה הוכחה לכך שבסופו של דבר זה כן יכול להקרא שקר, שקר מוצדק שמכיל המון אמת אמנם, אבל שקר.

אתה יודע את מי אתה מזכיר לי? את עצמי. גם אני במשך הרבה זמן כשקראתי את קרישנמורטי חשבתי שכשהוא אומר שאין ''צופה'' בהתבוננות יש שחרור מהזמן כי הזמן קשור במחשבות, המחשבות מותנות בזמן ו''הצופה'' מותנה במחשבות, הייתי בטוח שהוא מדבר על זמן כרונולוגי, למה? כי זה נוח, מיסטי ומאוד מעודד לחשוב ככה. אבל מה שהוא דיבר עליו כל הזמן זה על זמן פסיכולוגי.

הדיון הזה מעניין ויכול להמשך לנצח, אבל כרגע הוא דיון שטחי ב''אמר'' לא ''אמר''. אני מציע לשדרג אותו קצת.
הגב לתגובה זו

אפשר לתקשר אמת בשקרים ?
יוגי בר, 15/01/08 14:07

איך אפשר להעריך אמיתות של שקרן ?

וכן, הוא טען שוב ושוב שיש משהו אינדיבידואלי שלא מת לעולם, אם כי זה לא יהיה נכון לצפות ממנו לדבר בלשון של המאה העשרים ואחת.

קח סתם דוגמא פשוטה. בקנון הפאלי יש נקודה בהכרת האמת שבודהא כינה ''הכניסה לזרם''. הוא אמר שמי שהגיע לנקודה הזו, מובטח לו שיתעורר תוך מקסימום 7 גלגולים.

או שהוא מעיד על עצמו שהוא אינו צריך להיוולד יותר. מה זה אומר אם לא שהוא עצמו היה צריך קודם לכן להיוולד שוב ושוב ?

אתה מצליח להבין מזה שאין שום גרעין אינדיבידואלי שעובר מחיים לחיים ?

חוץ מזה שמצאת לך טיעון מנצח. בכל פעם שנאמר משהו מפורש שסותר את התיאוריה שלך, אתה יכול לטעון שבודהא שיקר. עם טיעון כזה אי אפשר להתמודד.

עכשיו הייתי אמור להביא לך כהוכחה עשרות ציטוטים של בודהא המדבר על חייו הקודמים. לא על גלגול של רעיונות, אלא על גלגוליו הפרטיים שלו. אבל מה הטעם ? אתה טוען שבדיוק בסיפורים הללו הוא שיקר, ורק באלו שאתה בוחר הוא דיבר אמת. הניצחון שלך בויכוח כבר מובטח מראש.

ההקבלה שלך עם משה בכלל לא במקום. בודהא מדבר על מוסר ואי אפשר לדבר מוסר כשאתה לא מוסרי. כלומר אפשר, אבל זה לא מוסרי.

משה בכלל לא מדבר על מוסר גם אם נהוג לקרוא לזה כך היום. משה מדבר על חוק.

בעוד שבודהא מנסה להצביע על סוגי התנהגות שיש בהם טוב ורע כשלעצמם ושרק מתוך החלוקה הזו הם שואבים את הסמכות שלהם, הסמכות של הדיברות אינה נובעת מחוקיות שנמצאת בדברים עצמים אלא נגזרת מיכולתו של אלהים להעניש. ומכאן גם נגזרת סמכותו של משה כשליחו לעשות כל מה שהוא מוצא לנכון על מנת לקיים את החוק.

כשחוקים מתקבלים על סמך יכולתו של המחוקק להעניש, לא מדובר במוסר. לכן המחוקק יכול להחליט שבנסיבות מסויימות לאנשים מסויימים אסור לרצוח, ובנסיבות מסויימות לאנשים אחרים מותר. שאסור לרצוח יהודי, אבל מותר להשמיד את זכר עמלק.

המחוקק הוא תמיד קפריזי ולא עקבי. אלו פריבילגיות שאדם מוסרי כמו בודהא לא יכול להרשות לעצמו. רק כשהמחוקק הופך למוסרי אפשר למצוא אצלו עקביות.

אצל בודהא הכל נבע מתוכו, מהבנתו שלו, אצל משה הכל בא לו מבחוץ, בהתגלות, בניגוד לעצמו בניגוד לטבעו ולמרות עצמו.

משה הוא מחוקק ולא איש מוסרי.

גם הטענה שקרמה והיוולדות חוזרת משמשת נחמה היא טענה מאוד שטחית שלא הושקעה בה מחשבה רבה. הבנה נכונה של רעיון הקרמה קשורה עם כל כך הרבה רעיונות אחרים קשים מאוד לעיכול שלא ניכנס אליהם שרעיון ההכחדה הסופית עם המוות הופך על ידה לנחמה גדולה.

זה הרעיון של הקרמה וההיוולדות החוזרת שנדחה מתוך פחד ולא רעיון המוות.

מרגע שקבעת שבודהא שיקר, ברור שגם עבורך לאמת אין שום ערך בפני עצמה והיא טובה לך רק אם היא משרתת אותך. נראה לי שאתה מרשה לעצמך לשקר כשאתה אומר שבודהא טען ש''אין גרעין אינדיבידואלי שמתגלגל'' ו''חזר ודרש שאין גרעין אינדיבידואלי שמתגלגל''.

זו המצאה שלך. בכל התייחסות שלו להיוולדות חוזרת, שלו או של אחרים, בודהא מדבר על היוולדות של אותו אדם אינדיבידואלי. על החיפוש שלו עצמו הוא אומר שהוא החל לפני מחזורי חיים רבים.

העובדות הן שבודהא התייחס לאורך כל חייו בדרשות שלו לגלגול אינדיבדואלי שלו או של תלמידיו כאל דבר לגמרי מובן מאליו.

במקביל הוא טען שהתופעות משוללות אניות.

את חידת הסתירה לכאורה הזו עליך לפתור. הפיתרון ''בודהא שיקר''. הוא קל מדי. מביך מדי. ואינו מכבד לא אותך ולא את בודהא.
הגב לתגובה זו

אני לא חושף שום דבר חדש.
בן, צפון, 14/01/08 23:57

אז אם בודהא היה כל כך חכם
יוגי בר, 14/01/08 20:24

קודם כל.
בן, צפון, 14/01/08 17:17

כן. המשנה של בודהה הרבה יותר מורכבת ממה שהיא נראית במבט ראשון. וזה לא אמור להפתיע בהתחשב בעובדה שהוא בעצמו אומר את זה.

ברור שהאינסטינקט האנושי הראשוני הוא לחשוב שהרבדים היותר עמוקים הם מיסטיים ודרושה חניכה איזוטרית בשביל להבין אותם, אבל כל אדם שהוגן וישר עם עצמו יכול להעיד שדווקא הבריחה לנימוקים מיסטיים מסובכים היא הקלה יותר וההבנה הפשוטה היא הקשה.

וכן, אני מצדיק את השקרים שלו, בדיוק כמו שהוא הצדיק את הרצח שהוא כביכול ביצע בגלגול האחרון שלו כרב חובל בספינה כשהותקף ע''י פירטים, כשרצה להציל את צוותי שניי הספינות מלבצע רצח.

ממש מקרי לא?

כן, אני גם חושב שאותו אחד שהתכוון לדיבור נכון בבחינת דיבור הגון בדיוק כמו שפירטתי, עבר בעצמו על הכלל הזה כי ידע טוב מאוד שבעוברו על הכלל הזה הוא מונע מההמון הבור להתדרדר מוסרית ולפגוע אחד בשני.

כמו שאני מצדיק את משה שכתב לא תרצח באבן ומייד רצח שלושת אלפים בני אדם כדיי לבסס את תורתו. ותודה לאל שהוא עשה כן.

וכן, נו, אין ספק שרדיפת בצע ואשלייה הם הגורמים להסבר שלי על גלגול הנשמות. זה כמובן היתה יכולה להיות אפשרות, אמנם לא מבוססת, בהתחשב בכך שזה הסבר שלי אישית לא יכול לתת כלום ולהיפך, וזה הסבר שלא יכול לצאת משום אשלייה כי הוא הכי קרוב לקרקע שאפשר, אבל אפשרות שאוליי הייתי אפילו מקבל, אלמלא ציטטתי את בודהה.
הגב לתגובה זו

בהמשך לתיאוריה הלשונית, עליך לשאול אותו: ''אתה כן מסכים''? במקום לא ל"ת
ניקית, 13/01/08 17:23