תגובות עד כה: 40 תגובות, ב- 20 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 20.  כל הכבוד     טל סתת,    30/01/08 13:57 טרם קראתי את כל המאמר, אבל ממה שקראתי ומרוח הדברים, מצאתי את המקום להודות לך על שאתה מביא תיאור של מצב שהוא מוכר ויומיומי אצל כולנו, בצורה כל כך מדוייקת ופשוטה וכנה. אתה מתאר מצב של מודעות שהוא כל כך הכרחי לקיום חיים של שימחה וליצירת החיים והמציאות כפי שהאדם רוצה ובוחר שתהיה ולא מתוך קורבניות של ה''מצב'' (שהוא בכל מקרה- תמיד- מתוך בחירה). תודה! מאחלת שירבו רגעי חסד שכאלה. הגב לתגובה זו 19.  איך זה אמור לעבוד אם..     דנדנה,  תל אביב,    28/01/08 23:50 האישה המוכה מספרת לעצמה את הסיפור האמפטי והאוהד משהו, על בן-זוגה המכה - זה בעצם משאיר אותה באותה מערכת יחסים חולנית.. עצה ..? הגב לתגובה זו          עצה לאישה המוכה         אמתי מגד,    29/01/08 19:33 האישה המוכה מספרת לעצמה סיפור שמשאיר אותה בתוך הקשר הבעייתי. לעיתים היא מתעוררת ורואה את האמת, אך מייד היא חוזרת להרדים את עצמה עם סיפורים שמשאירים אותה באותו מקום. מדוע היא עושה זאת? כיוון שהיא מקבלת עדייןם משהו מהקשר הזה. אולי ביטחון. אולי אפילו אהבה לפעמים. אולי הערצה. אולי הרגשה שהיא משמעותית, תורמת, עוזרת, אצילית, מוסרית יותר. אינני יודע בדיוק. את זה צריך לבדוק איתה. העניין הוא שעד שלא תראה את התמונה כפי שהיא, דבר לא יקרה. היא צריכה להתבונן במציאות הזאת שכוללת מספר דברים. היא צריכה, קודם כל, לראות מה היא מרוויחה מממה שקורה, על מה היא עדיין לא מוכנה לוותר. ואחר כך היא צריכה להתבונן בעובדות בעיניים, בעיקר בעובדה שבעלה מכה אותה מדי פעם, והוא ממשיך וממשיך וממשיך. ההתבוננות צריכה להיות נקייה ופשוטה. ללא התרגשות. ללא האשמה, לא של עצמה ולא של בן הזוג. פשוט להתבונן בשקט בעובדות כפי שהן ולתת להן לחלחל פנימה. כשמסתכלים לאמת בפנים, היא מתחילה להיכנס פנימה ולהשפיע. בסופו של דבר מגיע הרגע שמוכנים לעשות מעשה. בהצלחה. אמתי הגב לתגובה זו          האישה המוכה         חייה פולק,  חיפה,    29/01/08 09:21 אמורה לספר סיפור אמפטי לגבי עצמה ולחזק את ביטחונה העצמי וזכותה לחיות בטוב וברוגע. חובתה להיות בסביבה תומכת ובונה על מנת לקבל כוחות ואנרגיה לצאת ממערכת יחסים הרסנית. חיבוק חם . הגב לתגובה זו 18.  למה כל המטפלים מתגרשים?     אורן,  תא,    28/01/08 15:02 אין לי דעה לגבי גירושיך.. אנני מכיר אותך.. אך נראה לי קצת תמוה שאתה מייעץ לאחרים בנושא שבו נכשלת בעצמך.. לפחות תתמקד בנושא אחר.. הגב לתגובה זו          שים ציר-זמן לעובדות         גל,    03/02/08 14:28 כשהיה מגד ילד קטן, תינוק, כשל ברגליו פעמים רבות עד שלמד ללכת כהלכה. הגב לתגובה זו 17.  הבין שהכל הסרט שלו... והתגרש מאשתו...     דוד1,    27/01/08 23:03 אכן, משעשע ביותר :-) אחרי כל ''ההארות'' הגב לתגובה זו 16.  אמיתי- קראתי בהנאה     חייה פולק,  חיפה,    27/01/08 11:06 ה''עבודה'' של ביירון קיטי מאד מועילה ''לצאת'' מהעולם הרגשי ולהצמד קודם כל לעובדות ואז הכל נראה אחרת והכל אפשרי. יחד עם זאת יש כאן גם בשלות ריגשית,אהבה,שיתוף פעולה, חמלה,יכולת ורצון לקבל את השונה ובעיקר להקשיב. השאלה שלדעתי צריכה להשאל היא- האם גם היום היית מחליט ועוזב את בת זוגך ל-4 ימים ומשאיר אותה עם הילדים לבד במידה והיה לה קשה עם זה או שהייתם מוצאים סידור אחר לשביעות רצון שניכם? מה לא ידעת אז שאתה יודע היום?? ואם היית יודע אז את מה שאתה יודע היום (להתחשב,לשתף,להעניק,לאהוב וכו') האם היית נפרד מאשתך הראשונה? *אנחנו כאן גם בשביל ללמוד,לתקן ולצמוח. בברכה חייהפולק מאמנת אישית בחיפה. הגב לתגובה זו 15.  נחמד. מעורר מחשבה.     ע.,    27/01/08 10:22 טור שהתחבר לי עם הרבה מחשבות שהיו לי בשנה האחרונה. דווקא לא בהקשר של זוגיות, אלא בתחומים אחרים. גם אני שמתי לב לנטייה שלי להמציא תרחישים פסימיים, שלא תורמים שום דבר... אצלי השינוי הגיע תוך כדי ''היתקלות'' באנשים אופטימיים, שפתאום מאוד משכו אותי (לא מינית). ממש התחלתי לחקור אותם: את ההתנהגות שלהם, את התרחישים שלהם, שתמיד היו אופטימיים. פתאום ראיתי כמה כיף לי להיות בחברתם, איך התרחישים האופטימים נותנים אנרגיה. והאנשים השליליים שמסביבי, שפעם הייתי יושבת איתם שעות וכאילו מנתחת איתם דברים, התחלתי להתרחק מהם. הבנתי כמה השיחות האלה לא תורמות כלום. מקווה שהתהליך ימשיך. נהנתי מהכתבה. הגב לתגובה זו          אני גם בתהליך -התרחקתי מהאנשים השליליים איך מגיעים לחיוביים???  ל"ת          אלה,    27/01/08 14:07 הגב לתגובה זו              הם מסביבך...  ל"ת              ע.,    27/01/08 15:19 הגב לתגובה זו 14.  מעדיף לחיות שנוא על מה שאני מאשר אהוד על מה שאני לא     David,  San Jose,    27/01/08 09:11 אני דימונאי בשליחות (רווק). כל יום מבלה והקהיליה לא רואה זאת בעיין יפה . אחרים (נשואים) כמעט ''כולם'' מבלים עם נערות ומעמידים פנים שלא . וזוכים ליחס אוהד . As I said ,I prefer to be hated for what I am than liked for what I am not הגב לתגובה זו 13.  איזה יופי.  ל"ת      תודה (-:,    26/01/08 22:45 הגב לתגובה זו 12.  7-או שאת צעירה או שעדיין לא התעוררת     יונת השלום,    26/01/08 20:12 התלות בבן זוג היא חולשה לשמה ,שמעלה לגברים את האגו,כשאישה נכנסת למערכת יחסים בלי תחושה שבן זוגה חייב לה ,ניתן לנהל מערכת יחסים שיויונית עם הערכה ויראה מתוך כבוד הדדי,ללא הרגשת עליונות או תלות. הגב לתגובה זו 11.  לאמיתי (התגעגעתי)     מושון,    26/01/08 19:51 בוא נחפור דווקא בסיפור המקדים. בני כמה היו הילדים? למה אישתך לא רצתה שתלך? למה בכל זאת בחרת ללכת? איך הרגשת עם הבחירה הזו? מתי עד אותה הפעם אישתך יצאה לארבע ימים בהם אתה נשארת עם הילדים? בוא פעם אחת נקיים דיון ענייני שבו לא אתה קובע את הפואנטה של הסיפור, אלא הסיפור מייצר אחד באופן טבעי, אתה מבין, הסיפור הזה מצייר אותך כאדם לא מתחשב ואגואיסט והפואנטה שלך היא רק החלק השולי בכל הסיפור, כנ''ל לגבי המפגש המחודש, נקודת הבחירה הראשונית שלך זו שאתה פוטר בשתי מילים היא היא הנקודה החשובה. מצפה לתגובתך יום טוב הגב לתגובה זו          ישנו קורס שעומד להתרחש בקרוב         בוקי,    27/01/08 00:43 הקורס אורך שבועיים וזו הזדמנות, יתכן חד פעמית ל 10 השנים הבאות. לי הקורס חשוב מאד ואשתי מבקשת שלא ארשם אליו מסיבות שונות, בינהן הכסף, להיות לבד עם הקטנים, וזה שהיא ויתרה על קורסים דומים. מחכה לעצתך, הגב לתגובה זו              כמה שאלות             מושון,    27/01/08 12:53 מה זתומרת ''יתכן חד פעמית''? מה סדר הגודל של הבעיה הכלכלית? למה אישתך הייתה חייבת לוותר על קורסים דומים? מתי אתה נשארת לאחרונה לבד עם הקטנים במשך שבועיים? ואם לעולם לא, מדוע? ביחס לכל התמונה שמצטיירת תסביר לי אתה למה אתה חושב שהיא חוטאת בבקשתה... תענה על השאלות הללו ונמשיך משם יום טוב הגב לתגובה זו                  את אמתי לא שאלת את השאלות                 בוקי,    27/01/08 20:06 ןהחלטת שהוא ''אתה מבין, הסיפור הזה מצייר אותך כאדם לא מתחשב ואגואיסט והפואנטה שלך היא רק החלק השולי'' למה אותי? או שזה סתם התחמקות? הגב לתגובה זו                      זו לא התחמקות                     מושון,    28/01/08 08:15 גם אצל אמיתי שאלתי את השאלות הנ''ל וגם אצלך...הסיפור פשוט לא מתחיל בנקודה של הקורס הזה... יום טוב הגב לתגובה זו                  אתה מתחמק, וזה לגטמי,(ככה כותבים?) אבל מדוע היית כה בטוח לגבי                 בוקי,    27/01/08 18:09 אמיתי, למרות שלא היו לך את כל הפרטים שביקשת ממני? הגב לתגובה זו                      לא הייתי בטוח בכלום                     מושון,    28/01/08 08:14 אלא שמרכז הדיון לדעתי הוא לא רצף המחשבות בדרך חזרה, אלא כל (ואני מתכוון לכל) מה שקדם לאירוע המדובר, כמו שאמרתי לא פעם הכלל היחידי שיש לדעתי בזוגיות הוא תקשורת! ונראה לי שאני מזהה קצר בתקשורת. לא קבעתי דבר, ציינתי איך לי נראים הדברים ושאלתי שאלות, כדי לפתוח דיון בכיוון הזה. לגבי אופן הצגת הדברים שלך (זה עם הקורס), אני מנסה לכוון אותך לראייה כוללת, אין פה נכון או לא נכון, יש פה שני אנשים ושתי רצונות (וזה עוד בלי להחשיב את הילדים בסיפור) וסיפור מתמשך שלא התחיל ב-''קורס שיתכן שלא יחזור שנית ל-10 שנים''... כל אדם קוצר בדיוק את מה שהוא זרע! ואם זה בסדר גמור שאשתך מעולם לא זכתה/תזכה לשבועיים בהם אתה שומר על הילדים והיא יוצאת לחפש את עצמה אני לא מבין מניין בדיוק נובעת חשיבות השבועיים האלה לך... יום טוב הגב לתגובה זו              זה חוסר התחשבות מצידה ומעין אמצעי להענשך כך ששניכם תפסידו וחבל...  ל"ת              דעה אחת.,    27/01/08 09:37 הגב לתגובה זו 10.  מציאות, אלוהים ומה שביניהם :-)     רוח האביב,    26/01/08 11:58 היי אמיתי, מספר מילים... אם המציאות האובייקטיבית שעליה כתבת במשפט האחרון היא האמת, הטבע והאלוהים, הרי שהשיעור האמיתי הוא להכיר בה ותו לא. ההיכרות עימה יוצרת לנו מציאות חדשה שאינה מזוהה עם סרטים אותם מביים עבורנו התת מודע. לדידי, מה שהתרחש במדבר, זו הגדרה מדויקת למילה ''הדחקה''. הסיפור הודחק לרובד מודעות ''נמוך'' יותר בזמן שהייתך במדבר וצף לו שוב ''במסע הביתה''... אינני שופט לרגע (ולא רק משום שאם אני נוכח ברגע, אינני יכול לשפוט) אלא שאני מזמין את כולנו להיות נוכחים ולהביא את האמת עליה אתה מספר, גם במשברים הגדולים של חיינו. זו חוכמה אמיתית, זו גדולה לשמה. מפגש עם האמת היא דרך ''הבריאה'' היחידה עבורנו. מחד, מאפשרת לנו להתפתח תודעתית, לעבור ריפוי של סבלנו הגדול ביותר ולהיות... רגועים. מאידך, בוראת עבורנו מציאות מדויקת ומתואמת עם התדרים שלנו ושאנו, באותו הרגע. נכון לי להוסיף למאמר יפה שכזה, שתי תזכורות קטנות. כל שאנו מזהים בבני הזוג שלנו קיים בנו. זוהי חלק מהזהות שלנו, שאנו. אלו הן קליפות הבצל הממגנטות לחיינו את התדרים המקבילים שלנו, בדמות אנוש... ולאמירה ''במו ידינו אנחנו סוגרים בפניו כל אפשרות להשתנות'' אוסיף ואהפוך, בהסתמך על דרכה של קייטי, ''במו ידינו אנחנו סוגרים בפנינו!!! כל אפשרות להשתנות...'' תודה על השיעור ושבת שלום, רוח האביב :-) הגב לתגובה זו 9.  הסרטים מבוססים על המציאות.     אולפני MGM,  הוליווד,    25/01/08 22:43 אם התרחישים שעוברים לך בראש הם סרטים שחורים אז זה כנראה מבוסס על נסיון העבר. שהרי אם נסיון העבר שלך היה שלפני כל יציאה לסדנת שאנטי לאגואיסטים, זוגתך שתחייה, היתה מפרגנת לך מכל הלב ואומרת לך '' ''לך לך להתאווררות, ולאיסוף כוחות מחודש בעקבות מסע עצמי זה או אחר''... וכל מיני כאלו. וכל פעם שהיית חוזר מסדנת שאנטי ל-self centered היא היתה נופלת על צווארך בצהלות שמחה וגיל של איזה יופי שחזרת לי אדם חדש, ואתה גם היית מאמין לה שזה לא סתם טיוח, אז מן הסתם כל הסרטים שהיו רצים לך בראש בדרך חזרה מהסדנא היו וורודים מבית היוצר של דיסני. אבל מה לעשות ופירגון זה דבר שאמור לבוא מהמקום הכי אמיתי וטהור שיש. וזה לא חדש שכל מי שיש לו ילדים קטנים חווה הלכה למעשה לחצים וקשיים ומתחים לא קטנים. ולכן רצוי שגידול הילדים תהיי מעמסה שמתחלקת לשניים ושני בני הזוג יטלו בה חלק. נכון מאוד שצריך להטעין את הבטריות ולאגור כוחות וגם להתאוורר מהנתינה האין סופית הזו ששמה גידול ילדים. רק שרצוי שזה יהיה איוורור דו צדדי, ולא רק של צד אחד בלבד בקשר הזוגי. בשביל סיפור עם Happy End צריך איזה שהוא מאזן. וגם תקווה. ורצוי כזו שמבוססת על מצפון נקי. מי שיוצא לסדנת שאנטי ואין לו אנשים שהוא מחוייב אליהם - זה סיפור אחד. ומי שיוצא כדי לברוח ממטלות ולסדר לעצמו חיים קלים על חשבון אחרים - זה סיפור אחר. מה שכן אם לזוגתך היה כל כך טוב בלעדייך (בלעדי עוד ילד על הראש) אז אולי כדאי שכן יתרוצצו לך בראש כל מיני סרטים דמיוניים... הגב לתגובה זו          ואם במקום סדנת שאנטי היה יוצא לקורס         לבעל הדוגמות,    27/01/08 20:25 EXCL אז זה היה בסדר? הגב לתגובה זו          איך אומרים בטוקבקית? בסלע!!!  ל"ת          בריטי,    26/01/08 06:21 הגב לתגובה זו              רוק  ל"ת              מדברת עם מטריה,    27/01/08 09:27 הגב לתגובה זו 8.  כתבה מעניינת אבל     שגיא,  צפון,    25/01/08 20:00 לא מחדשת אפשר לסכם שצריך לחיות את הרגע שמגיע ולא את זה שעבר הגב לתגובה זו 7.  נפלא לעזוב את אישתך לבד 4 ימים עם הילדים, מתחשב ביותר, אוהב , תומך     מיי,    25/01/08 19:50 ובעיקר חרטטן. ודרך אגב בקשר לבן זוג שלכם לא חייב לכם כלום, חייב ועוד איך חייב, לא פלא שאתה גרוש מספר פעמים אתה והרבה אנשים בגישתך המטופשת. בעצם החיבור שלנו יחדיו אנו צריכים לדאוג אחד לשני ולא לעשות דברים שיפגעו אחד בשני, אחרת למה יש זוגיות, אם לא 2 נשמות שנפגשות ורוצות לעשות אחד לשני טוב, לא להיות אגואיסטים, הזדמנות דרך אגב נפלאה להוציא את הראש מהתחת שלנו וללמוד מהי התחשבות ואהבת אמת. לא שיכנעת אותי בכלל. הגב לתגובה זו          אלוהים כמה אני שמח שאני לא נשוי לך או לשכמותך.         תקראי יותר טוב.,    26/01/08 22:44 האם לא קראת את החלק שבו הכותב מספר שאשתו נהנתה מאוד, למעשה, מהיעדרו? מה גורם לך לקחת את החיים שלה, לספח אותם לשלך בדמיונך ולהחליט בשבילה שהיתה צריכה אותו בבית באותם ימים? האם לדעתך כל האנשים חייבים לחשוב כמוך, לרצות את מה שאת רוצה, להיות את? כמה משעמם ונורא היה העולם אם אפשר היה להינשא רק לנשים כמוך! במקרים לא מעטים, מוטב בהרבה שבעל יתן לאשתו לצאת לחופש של כמה ימים, או שאשה תיתן לבעלה חופש של מספר ימים. זה טוב לשניהם, טוב לילדים, טוב לעבודה, טוב לפרנסה, טוב לכל דבר שאפשר להעלות על הדעת - אלא אם הזוג הוא שני אנשים כמוך, שבשם זה שהם ''2 נשמות שנפגשות ורוצות לעשות אחד לשני טוב'' כדברייך כולאים זה את זה בבית, תקועים אחד בתחת של השני עשרים וארבע שעות ביממה, בהצגה מופלאה של פוציניו מוציניו שממנה יגאל אותם (סוף סוף!) רק המוות. לא תודה, מותק. לא תודה. הגב לתגובה זו              אני דווקא הייתי רוצה שותפה לחיים כמו מיי  ל"ת              נתי,    27/01/08 00:38 הגב לתגובה זו                  לכל מטבע שני צדדים...  ל"ת                  .,    27/01/08 10:13 הגב לתגובה זו          סוף סוף מגיבה נורמלית         בריט,    26/01/08 06:17 שרואה מה נמצא מול עיניה גם עוזב את אשתו עם הקטנים 4 ימים כדי להתמקד בעצמו, גם יודע שהוא לא בסדר וגם האו קונביניינט מפסיק להאמין למה שעובר לו בראש. שטיפת מוח עצמית בנוסח כת על פי הנוסחה המנצחת: ''מרגיש לא נוח? בוא נמחוק ת'מוח'' הגב לתגובה זו              אצל הפנאטים, אין הקשר. כל מעשה ממותג מראש כתקין או נפשע,             דניאל,    07/02/08 10:19 אין לאנשים המעורבים חופש להגדיר לעצמם מה הם רוצים. ככה אצלך. המעשה ממותג כ''נטש אותה לטפל לבד ב 4 ילדים''. כלומר, את רואה בשהייה עם הילדים כעונש. אין לה ולו את החופש להגדיר לעצמם מה הם רוצים, הכל ממותג בראש, בחומרה פנאטית, וכל פשע מוגדר-מראש צריך להענש. לא רוצה לחיות בעולמך המפחיד.. הגב לתגובה זו 6.  כתבה נחמדה  ל"ת      א,    25/01/08 16:38 הגב לתגובה זו 5.  ''מסעותיו של אמתי בעקבות המובן מאליו''  ל"ת      חדש! בהוצאת,  בא לי בנאלי,    25/01/08 14:42 הגב לתגובה זו 4.  תודה.נפלא וגם...     a,    25/01/08 13:34 כל זה לא מתאפשר באמת ללא חווית המדיטציה בה אנו מגלים שאנו לא המחשבות. אחרת, זו תיאוריה מקסימה אבל רק תאוריה. תודה. הגב לתגובה זו 3.  אמתי, אני מתה עליך  ל"ת      תודה,  סנופקין,    25/01/08 11:50 הגב לתגובה זו 2.  יפה!  ל"ת      אורן,    25/01/08 11:39 הגב לתגובה זו 1.  תודה ענקית!!!!!!!! נפלא ומדוייק  ל"ת      יעל,    25/01/08 11:34 הגב לתגובה זו