|
|
עד כה: 15 תגובות, ב- 9 דיונים.
|
|
לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות
|
הוסף תגובה
|
|
 |
9.
לגולן מניו יורק
א,
24/02/08 11:04
| בנאדם מה שלומך ?
תגיד, בכנות, אתה בניו-יורק? מה אתה עושה שם? שליחות? לימודים? עבודה?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שלומי טוב, מה שלומך?
גולן,
ניו יורק,
24/02/08 21:11
| למה אתה מטיל ספק ביושר שלי? כן אני בניו יורק, כבר 8 שנים, אין לי סיבה לשקר למישהו.
מה אני עושה? כל מה שהזכרת, בערך אותם דברים שאתה עושה בארץ, אותה גברת בשינוי אדרת.
כל טוב גולן
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
תמיד הוא מעתיק ומפשט
הופיע כאן באתר,
22/02/08 23:51
| ללמוד איך להתווכח הרב יובל שרלו קורא לבעלי המחלוקות בציבוריות הישראלית לעבור למצב המתקרא ''מחלוקת לשם שמיים'', ומשרטט לשם כך קווים לדמותה 13/1/2005 המשנה במסכת אבות לימדה אותנו שיש להבחין בין מחלוקות לשם שמיים ובין כאלה שאינן לשם שמיים. הבחנה זו, מעצם הגדרת כותרתה, היא הבחנה שנעשית לאור כוונת המכוון, לאמור: מחלוקת ראויה היא מחלוקת המתנהלת מתוך מגמה שהיא לשם שמיים, ומחלוקת שאינה ראויה מתנהלת לאור מגמה אחרת מאשר ''לשם שמיים''. ברם, האדם יראה לעיניים, ולא ניתנה לנו אפשרות לחדור לעולמו של השני, ולדעת מהי כוונתו. למעלה מכך, בעלי המוסר לימדו אותנו כי האדם מלא ''נגיעות'', ואף את נגעי עצמו אינו רואה. הוא בדרך כלל משוכנע כי כוונתו שלו היא לשם שמיים, ואילו כוונת השני אינה כזו, ולפיכך משנה זו מנוצלת למגמה ההפוכה שהיא באה ללמד. היא מגויסת והופכת לכלי נשק בויכוח ולא למורת דרך ראויה. לפיכך, יש צורך חיוני בגיבוש כלים חיצוניים, אשר מאפשרים ליצור מסגרת ראויה של מחלוקת לשם שמיים. ככל כלי חיצוני אף כלים אלו יהיו מוגבלים, שכן לעולם אין הלבוש החיצוני יכול ללמד באופן מוחלט על המתחולל פנימה. ברם, קביעת המסגרת מאפשרת פעמים רבות יצירה דרך אמיתית לניהול המחלוקת. אחד הכלים המובהקים לכך טמון בשאלה באיזו דרך מוצגת עמדתו של בעל הפלוגתא. פעמים רבות נוטה המתדיין להציג את עמדת החולק עליו בצורה מגוחכת, לא הגיונית ולא ריאלית. בכך הוא לכאורה זוכה בעמדה המסייעת לו לתקוף את העמדה החולקת, שכן אין זה קשה ללעוג לדבר לא הגיוני ולא ריאלי. זהו סימן מובהק למחלוקת שאינה לשם שמיים, והיא מלמדת כי כוונת המתדיין היא לזכות בויכוח ולנצח, ולא הכוונה החייבת להיות כוונת היסוד – לברר את האמת.
סימן מובהק למחלוקת לשם שמיים הוא אם זו מתנהלת בצורה הפוכה. במקום בו אנו מוצאים נכונות אמיתית לרדת לשורש עמדת החולק עליך, להציגה בהגינות וביושר הראוי בדיוק באותה דרך שהוא היה חפץ שתציג אותה – שם אתה מזהה מסגרת ראויה למחלוקת מעין זו. הצגת עמדת השני ביושר אינה מונעת בעדך מלחלוק עליו בכל העוצמה ובכל העוז הראוי, ולבטל אותו כעפרא דארעא. ברם, אז אתה עושה דבר מה אמיתי, שהוא בירור האמת, ולא דמות חיצונית של עשייה זו, שעיקרה פילוג. כשמתלווה לכך גם הקפדה שלא להתדרדר לפסילה אישית ושלא לערוך דמוניזציה לדמות, כי אם להתייחס לגופם של דברים הולכת ומתעצמת ההכרה שמדובר כאן במחלוקת אמיתית. התדמית של מחלוקת בה יש סיכוי לנצח אינה כזו. על רשות הרבים של הדיון השתלטה התפיסה שככל שתהיה הכפשה ועיוות עמדות, ויותר מכך – ככל שיהא לעג חריף יותר והצגה מעוותת יותר של עמדת השני, כן ייטב. ברם, התנהגות זו לוקה בשניים. ראשית – היא לא נכונה ולא אמיתית, ואף אם נניח שהיא מובילה ל''ניצחון'' מחירו יקר מאוד, והאמת תהיה נעדרת. שנית – גם במישור הטקטי מתברר פעמים רבות כי לאמת צליל משלה. ניכרים דברי אמת, וכשהמגמה היא לברר את האמת הזו יש בדברים עוצמת שכנוע מאוד גדולה. מדובר לא רק בכללי מחלוקת כי אם בתהליך פנימי. המגמה שלנו צריכה להיות להפוך קונפליקט לדילמה, לאמור: בדרך כלל אין צד הכולל בתוכו את האמת כולה ואין צד שהוא כולו שקר. אין מדובר במלחמת בני אור בבני חושך, כי אם בגוונים שונים של שחור ולבן. כיוון שכך, אין מדובר במלחמה בין שני גופים, אלא בחיפוש אחר דרך משותפת, שחייב להתנהל בלב כל אחד מאתנו. בשעה שבה מבינים כי מדובר בדילמה פנימית בין ניצוצות האמת המצויים בכל מקום, הדבר מעביר את החולקים מתאוות ניצחון אל עבר מחפשי דבר ד' ואז יוצאת האמת נשכרת מהעובדה שכל צדדיה באים לידי ביטוי והחיפוש הוא אחר כתוב שלישי המכריע בין האמיתות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
אמתי שלום
גולן,
ניו יורק,
21/02/08 07:30
| סתם עניין אותי, כשאתה אומר שלעולם לא נהיה חלק מהשלם הכוונה היא מבחינה פיזית או מבחינה פילוסופית?
באופן כללי מה שאתה אומר הוא אמונה או האמת שלך (ציטוט:''את האמת הזאת אי אפשר לשנות'') ואכן, מבחינה פיזית, אי אפשר אבל על ידי השתחררות ממערכת האמונות הכובלת שלנו אנחנו הופכים לשלם עצמו, אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים ופועלים בהתאם כך שאנחנו כן יכולים להיות חלק מהשלם וכשאנחנו חלק מהשלם אז קונפליקטים חומריים מקבלים ממד אחר, הם הופכים להזדמנות, הזדמנות ליצירתיות ולהגשמה.
הרושם שלי הוא שמערכות יחסים נופלות כאשר אין לנו מושג מה אנחנו באמת רוצים ולמה אין לנו מושג מה אנחנו באמת רוצים? כי אנחנו לא מאושרים, אנחנו מוטרדים כך שאנחנו בעצם מחפשים מישהו שיספק לנו את הצרכים הפיזיים, המנטלים והרגשיים. השורה התחתונה, אנחנו אף פעם לא מסופקים, דבר שגורם לנו לפספס את המהות שלנו ולתור אחרי סיפוקים רגעיים במקום הגשמה עצמית וזה נכון לגבי כל דבר אחר בחיים שאנחנו מנסים לעשות ולא מצליחים.
לעניות דעתי, הפיתרון הוא פשוט אם כי קצת כואב, התייצבות מול הפחדים שלנו, מול הכאב, מול אותן הסיבות שבגללן יצרנו את האמונות שלנו, את אותו מנגנון הגנה. כאשר אנחנו מתבוננים וחווים את הכאב אז הוא פשוט נעלם. אפשר לעשות את זה ע''י מדיטציה ואפשר לעשות את זה על ידי התנסות, החיים הם כמו רכבת הרים ומערכות יחסים כמו אינספור דברים אחרים בחיים הם מראה לעצמינו ורק ע''י מראה אפשר להתבונן באמת הכואבת. למצוא בן זוג מושלם שיספק את כל הצרכים שלנו זה : 1) לא ריאלי בטווח הארוך ו2) לא תורם כלום להתפתחות שלנו.
אפשר להתחבא מהפחדים אבל לעולם אי אפשר לברוח מהם, הם בסוף ישיגו אותנו וכל הטענות שאנחנו מפנים כלפי בני זוגינו עלינו פשוט להפנות כלפי עצמינו, לראות איפה מה שאנחנו משליכים על בני זוגינו מופיע בחיינו אנו. בקיצור, לקחת אחריות על הכאב של עצמינו.
גולן
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הי גולן
אמתי מגד,
21/02/08 12:03
| מה שלומך? לגבי המשפט שלי שתמיד יהיו קונפליקטים. אז כן, אני חושב שהעולם הזה מתפתח דרך קונפליקטים, דרך חיכוך. אם אנחנו מתווכחים עם זה, אנחנו נמצאים בתוך קונפליקט עם המציאות. אבל קונפליקט שאינו מפתח אותנו. אם אנחנו מסכימים עם האמת הזאת משהו שונה מתרחש עם הקונפליקטים. הם הופכים למשהו שאפשר לגדול ממנו. ישנו כמובן המימד האחר. המימד שבו אנו מחוברים עם השלם. המימד שבו אנו מחוברים עם כך ששום דבר לא נמצא באמת בקונפליקט עם כלום. זהו המימד שנמצא מאחורה ואנו יכולים להתחבר אליו. למעשה למימד הזה אני קורא כאן כוח שלישי. כלומר, בדיוק אל המימד הזה אני מכוון במאמר הזה. אליו כדאי להגיע. אבל הוא אף פעם לא יהיה, וגם לא אמור להיות, במקום הדואליות, במקום הקונפליקטים. הוא אמור להיות משהו שנמצא שם כל הזמן ברקע ומזין אותנו בעת שישנם קונפליקטים. כלומר, בעולם הזה, בעולם החומר, בעולם האנושי, תמיד יהיו קונפליקטים. ברגע שאנחנו מכירים בזה, מסכימים עם זה ומפסיקים להילחם בזה, מתפנה בתוכנו מרווח מסוג אחר. מרווח שמקושר עם תודעת השלם. והמרווח הזה יכול להזין אותנו ולהדריך אותנו בעת קונפליקט. ולגבי מה שכתבת בנושא לקיחת האחריות, אני כמובן מסכים עם כל מילה. להתראות
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
לאמיתי
אור בן ארי,
20/02/08 21:48
| אני מזהה בלב הדברים כיוון נכון, פשוט וטבעי ולמרות שאיני מסכים עם רוב הפירושים, הטכניקות והעטיפות שאתה נותן לכך, בהחלט נראה שיש כאן משהו חדש שיש בו מיזוג בין מזרח ומערב אך הוא מהווה משהו שלישי גבוה ומעודכן יותר.
מעבר לכך אני מעריך את הדרך, הפתיחות וההתעדנות שמשתקפת ממך וממה שאתה כותב בחודשים האחרונים.
תודה, אור
.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מסכימה עם אור-תודה אמתי!
ל"ת
לירון,
20/02/08 23:30
| |
 |
5.
מה יהיה עם הפנטסיות המיניות של יונתן לוי?
ל"ת
שיווה,
20/02/08 14:39
| |
 |
כן באמת התמונות שהוא מדביק לכל מאמר, הזויות משהוא.
ל"ת
.,
20/02/08 16:38
| |
 |
4.
ממש לא נכון - סתם בלילה ללא כיוון.
ל"ת
דודו,
20/02/08 11:58
| |
 |
3.
אני מקווה שזה נכון
ליבי,
20/02/08 11:43
| לגבי הרבה דברים.קונפליקטים פנימיים.ולא רק זוגיות.מצפה לתשובתך המהירה.תודה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ללא ספק
אמתי מגד,
21/02/08 12:06
| בוודאי שזה נכון לגבי כל קונפליקט, חיצוני ופנימי. האפשרות לחכות ולבקש משהו גבוה, שלישי, שיבוא וידריך אותנו היא אפשרות נפלאה ומדהימה. התחלתי לכתוב על זה כבר מאמר, אבל עדיין לא סיימתי. אני בוודאי אסיים ואפרסם אותו אחרי סיום הסידרה הזאת. אבל את בהחלט מוזמנת להתחיל או להמשיך לחפש בכוחות עצמך את הדרכים להזמין את הכוח הזה לתוך חיינו, בכל הזדמנות. כיתבי לנו על כך בבקשה. תודה ולהתראות אמתי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
רעיון לא חדש אבל יפה ונכון. שווה תזכורת.
ניקית,
20/02/08 11:33
| עושה רושם שהכותב הושפע רבות מביירון קייטי. מחבב את פועלה.
not that there's anything wrong with that (-:
תחקיר עצמי (וזוגי) של המחשבות והרגשות, הערכים והאמונות שלנו מסכם יופי את העניין. כל עניין.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
הרעיון הכללי לא של ביירון קייטי. (אולי שאלות מסויימות כן), אלא
ל"ת
כלל עולמי.,
20/02/08 16:40
| |
 |
1.
יפה ונשמע שווה לנסות
ל"ת
אורן,
20/02/08 11:27
| |
|
|
|
|
|