 |
8.
ומה עם השמחה
ע,
י-ם,
12/03/08 12:54
|
צר לי לבשר לכם: לא תמיד מספיק להיות בלתי תחרותי כדי להיות שמח/ מאושר. אין ספק שהתחרות יוצרת התקדמות בקצב לא-אנושי שהאנושות מתקדמת בו. נשאלת השאלה האם הקצב הזה אינו הסיבה לכל המתחים והנזקים המתוארים בתגובה של יוסף ש. צפון.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
אין צורך התחרות כלל
יוסף.ש.,
צפון,
10/03/08 19:37
|
אנו רואים בטבע אצל חיות מצבי תחרות בהם החיות מתחרות בינהם במיוחד בעונת היחום. הם יכולות להיות מאד אכזריות בתקופה כזו. לאדם, בניגוד לחיה, אין צורך בתחרות כדי להגשים את יעודו היחיד, להיות מודע לעצם קיומו כהתגלמות האל (בצלמו). כתוצאה מחינוך של התניות, למדו אותנו שלא ניתן להשיג כלום בחיים (כסף, אהבה, בריאות) ללא תחרות ולפחות קצת מרפקים. אך כל מי שהיה או נמצא בתחרות מרגיש את המחיר הכבד שהוא משלם שבסופו מגיע גם לבריאות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מניין ההנחה שבני אדם שונים עקרונית מחיות?
חיים,
מפלגת-החיים,
10/03/08 21:30
|
הרי גם אלה וגם אלה יצורים ביולוגיים באותה מידה. רק מכחישי החיים מטיפים להמנע מתחרויות באשר הן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
במוח,קלארשו במוח..
ל"ת
ובמודעות,,
העצמית.,
11/03/08 10:20
|
|
 |
מזה מכחישי חיים?
יוסף ש,
צפון,
10/03/08 23:02
|
לאדם תחרותי (בצורה החולנית) יש הרגשה שהחיים זה לרוץ אחרי הצטיינות. אבל כאשר האדם לא מחובר לעצמו ולא מודע לעצמו, התחרות חייבת להוביל לכישלון בסופו של דבר, וכגודל ההצלחה גודל הכישלון. הסיבה לכך היא שאדם כזה פועל מהמיינד שלו, מההתניות שקיבל מהחברה התחרותית, שהוא לא שווה במידה והוא לא בתחרות. אדם שמודע לעצמו אינו נכשל אף פעם, הוא היחיד שחי את החיים עד הסוף, כי הוא עירני לחיים בכל רגע בעוד שהתחרותי חי בעתיד, במה שהוא יכול להיות ואף פעם לא יהיה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תחרותיות זה בגנים
גנטיקוס,
11/03/08 15:56
|
זה לא הבנאדם קובע אם הוא תחרותי, זה כבר טבוע בגנים שלו כמו כל ייצור חי. ליתר דיוק, העולם עובד על פי חוק ההשרדות, כלומר מי ששורד הוא שורד. המח האנושי צריך לתת סיבה לכל דבר, אז הוא מתרגם את זה לכך שמי שחזק\\בריא\\מצוין יותר הוא זה ששורד. יש כמות מוגבלת של חומר וכמות מוגבלת של בעלי חיים. חלק שורדים יותר חלק פחות. המוח מתרגם את כל התהליך הזה לתחרות, למרות שלא כל בעל חיים דווקא מרגיש שהוא מתחרה, הוא פשוט עושה מה שהוא יודע לעשות... אתה יכול להמנע מתחרות, אבל ברמה הגלובלית, כיוון שיש משאבים מוגבלים, וכולם רוצים אותם, קיימת תחרות. אם אתה אחד מ-1500 מהגרים בארץ זרה, וכל שנה מגרשים 1000. על מנת להבטיח למשפחה שלך חיים טובים יותר (נניח שבארץ המוצא סביר שתמות בגיל צעיר) אתה מנסה להכנס ל-500. תהליך זה נקרא תחרות. אם לא תעשה שום דבר בקשר לזה, סביר להניח שסיכוייך להכנס ל-500 יקטנו.
אם אתה עם בית אשה ילדים ומשכורת הגונה, משעמם לך ואתה מתחיל להתעניין ברוחניות. אז אתה אומר שתחרות זה לא דבר בריא וכל אחד צריך רק להיות מודע לעצמו ולהשתפר. אתה גם בתחרות. אתה בתחרות עם הצד השני בך (הביולוגי) שאומר שאתה כן בתחרות. שחיים השכן שלך נראה הרבה יותר שמח למרות ששניכם עם אותם תנאים חיצוניים. אתה בתחרות על האושר בלי לשים לב לזה. כולנו בתחרות.אם כולם היו יכולים להגיע לאיזה מצב שהם רוצים שנה מהיום לא היו קוראים לנו בני אדם. רק חלק אכן יצליחו. אם אתה לא מודע לזה, סביר להניח שתצליח פחות מאשר אלה שכן ישימו לב לזה. גם אם תצליח איכשהו להערים על הצורך הביולוגי, בטווח הארוך דרווין יכחיד את הזרע שלך...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אין בגנים של האדם שום תחרות
יוסף.ש.,
צפון,
11/03/08 22:01
|
אתה מניח שחסרים משאבים בעולם ולכן חייבת להיות תחרות, אכן יש הרגשה שחסרים משאבים אבל זה נובע מחלוקת משאבים לא מכונה ושימוש מופרז במשאבים. אדם יכול להחליט שהוא אינו במעגל התחרות כמו שבחרתי לפני שנים רבות, ולא יקרה לו שום דבר רע, להיפך.האם האדם המתחרה שחוסך כל חייו מובטח לו זיקנה טובה ובריאה? האם האדם השאפתן מאריך ימים יותר מאחרים? תחרות מעצם טבעה מביאה מתח לגוף ומתח זה מביא לחולי. לחיות המתחרות המתח הזה לא פוגע בהם, כי זה טבעי אצלם, אבל האדם הוא בעל תבונה ואינו זקוק לתחרות.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
נקודות המחלוקת בינינו:
גנטיקוס,
12/03/08 10:20
|
מעצם רעיון הברירה הטבעית יש כאלה שמצליחים וכאלה שלא. ההכרה במצב הזה הובילה להרגשת ''תחרותיות''. לדעתך, הרגשה זו מביאה למתח וחולי ואינה מועילה במאום. לדעתי, יכול להיות שהרגשה מביאה למתח וחולי, אבל בעיקר (ברמת המאקרו, אם תסתכל על מכלול האנשים) לדריכות, ועל כן היא דווקא מועילה. אני טוען שההתפתחות הכל כך מהירה בכל תחומי החיים שלנו לא היתה נוצרת ללא התחרותיות הזו. אתה טוען זאת תופעת לוואי שאפשר להגיע לאותם הישגים בדיוק גם בלעדיה. אני טוען שכל תופעה טבעית מקורה באיזשהו סינון אבולוציוני שלא תמיד אנחנו מבינים את גודל חשיבותו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
התאהבתי ברונית. היא מדהימה.
ל"ת
מישהו,
חיפה,
10/03/08 18:24
|
|
 |
5.
נו מה לעשות שמחה זה לא הכל בחיים. די כבר עם החד צדדיות
.,
10/03/08 17:58
|
אז את רומזת שילד עני צריך להישאר עני העיקר שלא יהיה תחרותי?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
שמחה זה לא הכל בחיים, אבל חיים זה הכל בשמחה
דנייאל,
י-ם,
10/03/08 20:52
|
חי הוא זה אשר שמח. ככל שאתה שמח פחות כך אתה מרגיש פחות חי. שפל ההמדרגה הוא היאוש מהחיים, הדיכאון המר - הוא נורא יותר מן המוות, ועל כך יעידו רבים מן המדוכאים. וילד עני ראוי שיהיה תחרותי ללא צורך בכך שיהיה תחרותי, והמבין יבין.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
ילדים קטנים משחקים בתופסת
המנצח,
10/03/08 17:42
|
וזה הכיף שלהם. כלבים רצים אחד אחרי השני ו'נלחמים' בתור משחק ונראים מאושרים עד הגג.
תחרות היא חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים ומהחיים בכלל. היא חיונית כדי לפתח את כישורי החיים הבסיסיים שלנו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תחרותיות זאת התניה
יוסף.ש.,
צפון,
10/03/08 23:06
|
ילדים משחקים, מתחרים, לומדים , אין בזה שום בעיה. אבל מה שדוחף אותנו באמת זאת הסקרנות לדעת מהם החיים עצמם, לא התחרות אלא המתחרה, איך הוא פועל, מה דוחף אותו, למה הוא לא מרוצה מעצמו, ממה הוא לא מרוצה? אדם שמחובר לעצמו מרוצה כל הזמן ומתקדם ללא תחרות למצב של יותר ויותר אושר ועשיה מועילה לו ולסביבה כי הוא פשוט מחובר למה בדיוק הוא והסביבה זקוקים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
Shtuyot bemitz Agvaniot
John,
London,
10/03/08 16:57
|
|
 |
2.
מעניין מאוד.
ל"ת
אור,
10/03/08 15:53
|
|
 |
1.
תחרות - הרוע האולטימטיבי
שחר,
תל אביב,
10/03/08 15:15
|
|
 |
יש תחרות ויש תחרות.
דנייאל,
י-ם,
10/03/08 21:05
|
התחרות שעליה דיברה הכותבת היא לא בשום אופן התחרות הבריאה והטיבעית למשל בין ספורטאים, ילדים וחברים בצוות שמתחככים זה בזה ברוח טובה כדי לממש את תכלית הפעילות המשותפת להם - משחק, ספורט או מטרה מסויימת שאליה הם שואפים בצוותא. התחרות שעוסקת בה הכותבת היא מהסוג האגואיסטי בעליל אשר מקורו בהתנגדות לקיים, ואי קבלתו כפי שהוא, בתפישה וההתייחסות השגוייה שהוא לא טוב, לא צודק, שלילי ומהווה מכשול בפני איזה מצב עתידי אשר כביכול טומן בתוכו את האושר הנכסף, את השמחה המיוחלת, אשר ברור אף לכל רוחניק מתחיל שאושר זה לעולם בעתיד ממש כשם שהוא לעולם רק ברגע ההווה, כפי שהוא. והמבין יבין.
הגב לתגובה זו
|
|