תגובות עד כה: 199 תגובות, ב- 39 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 39.  לבן תגובה מרשימה בלא שום ציניות.     בלסריו,    23/04/08 10:26 אבל בשורה התחתונה. ישנם שני דברים. MIND ו- consciousness. אתה מתייחס אליהם כאל אותו הדבר? אתה טוען שאובייקט כן קיים והוא זה שיוצר את - consciousness.? או אתה טוען שמחשבה כן קיימת והיא זו שיוצרת את - consciousness? או האם במציאות היחסית שעליה אנו מדברים שבה קיימים גם MIND וגם consciousness וגם אובייקט וגם מחשבה, יש קשר בין הדברים ומהו התלות בינהם או שאין קשר בין הדברים או שכולם לא קיימים? או האם אנו מדברים על המציאות המוחלטת שבה לא קיים כלום מלבד ריקות. בכל אופן לא ברור או שלא הבנתי איך כן אובייקט יכול ליצור consciousness. בכל אופן אם תודעה (consciousness) לא קיימת האם אובייקט כן קיים? ועוד דבר, הגדרות המילון לא תמיד זהות או לא תמיד מתאימות למשמעות הבודהיסטית. ואם תוכל לעננות במילותך שלך, לאחר הציטוט. כיון שציטוטים מספרו של שנטידווה או מה-Madhyamika: קשים מאד להבנה ולומדים עלהם רק בעזרת מורה שהתנסה באותו נושא כך שלא בטוח שאני אבין מהציטוט את מה שאתה הבנת או מישהוא אחר יבין. הגב לתגובה זו          ועוד         בלסריו,    23/04/08 13:00 לפי הבנתי הריקות הבודהיסטית זהה לברהמן של שיבננדה ושנקרה וזהה לאין האלוהי של החסידות וזהה ל''ה' אלוהנו ה' אחד'' של התנ''ך. שם לא קיים נושא ונשוא. שם קיים, אם תרצה, רק האין האלוהי. אזי ברור שאי אפשר שם לדבר על מה יוצר מה או על תלות. אבל במציאות היחסית, השאלה, מה קודם למה. האובייקט יוצר את התודעה? או התודעה יוצרת את האובייקט? וכמובן השאלה האם המיינד והתודעה זהים? הגב לתגובה זו              אני אגיב             בן,  צפון,    23/04/08 23:47 מחר כי אני ממש קצר בזמן היום. אני גם אגיב במאמר אחר שנמצא בעמוד הראשי, זה על הזאזן של דוגן. הגב לתגובה זו              שאלת השאלות, מה היה קודם הביצה או התרנגולת             אפרוח,    23/04/08 14:31 צריך לעשות הרבה הרבה מדיטציות כדי לחוות את התשובה לזה. אלו הן מחשבות של מיינד דואלי אגב, התרגום תודעה לעברית הוא לא הכי מדוייק ולרוב משתמשים גם בעברית במינוח מיינד - mind הגב לתגובה זו                  אם אובייקט יוצר את המיינד                 בלסריו,    23/04/08 23:44 אזי האובייקט קיים ולכן אנו במציאות היחסית. נניח שהאוביקט הוא עץ, אין שום אפשרות שעץ יצור מיינד. ראשית העץ הוא מטבע חומרי והמיינד רוחני. אין אפשרות שמשהוא יצור משהוא שהוא מטבע שונה מטבעו. שנית, עם האובייקט עץ יוצר כך סתם מיינד, הרי אין סוף האובייקטים היו יוצרים מיינדים כל הזמן, זה גם אבסורד. לכן המיינד לא נוצר על ידי האובייקט. ולכן המיינד לא תלוי באובייקט וקיים בלעדיו. ולכן המיינד יכול להתקיים ללא שום אובייקט. מה שהצריך להוכיח. במציאות המוחלטת אין מיינד ואין אובייקט, אבל לא בה אנו דנים פה. הגב לתגובה זו                      ומה לגבי מחשבה? ומה לגבי תמונה מנטאלית?                     אפרוח,    24/04/08 09:11 שניהן מנטאליות ולא פיזיות ואלו הן האובייקטים שאני מדבר עליהן שהמיינד צריך לתפוס גם אם זה מחשבה מאד מאד עדינה המיינד עדין תופס אותה, אחרת בלעדייה איך יש מיינד? למה בדיוק הוא מודע? את מה בדיוק הוא יודע? תחשוב על זה קצת... אל תמהר להוכיח ולהסיק מסקנות עם ההגיון לא צרוף, תעבור על כל האופציות לפני הסקת מסקנות הגב לתגובה זו 38.  הבטחות...     מושון,    21/04/08 15:40 אני מבטיח בפרק הבא להרחיב מעט על נושא ה-''אין אני'', על הקשרו לטעות של ''קארמה אישית'', ועל הבנה של מה הכוונה בשם האל ל-''קיים מצד עצמו'' ו ''קיום תלוי'' (נראה לי שאני הבנתי). אני גם ארחיב על ''חיסול הסבל'' ועל טעויות (לעניות דעתי) בתפיסה של חיסול הסבל. וכמו שגם הבטחתי גם התייחסות לגלגולים (מתוך הבנה של ''אין אני''). יום טוב הגב לתגובה זו          אל תשכח את המטרה מושון ידידי היקר - להגיע להארה ולחסל כל סבל         MMK,    21/04/08 18:24 למה לך להשקיע כל כך הרבה זמן בלכתוב דברים שכבר נכתבו וכבר נאמרו וכבר הביאו אנשים רבים שהלכו בדרך הזו להארה. זה כמו שעכשיו תתחיל לכתוב הסבר למשהו במתמטיקה שכבר הוכח, ונמצא בשימוש שנים רבות. ההסברים שלך שיכול להיות לחלק מרתקים ומעניינים ולחלק אחר מהאנשים משעמם וחסר תועלת לא יביאו לאושר אמיתי ולחיסול סבל. אדם אשר רוצה להבין את הלימוד של קארמה וריקות באמת ילך וימצא מורה אשר מבין את הלימוד הזה, מתרגל אותו ורואים עליו שהוא מבין אותו ויש תוצאות בחיים שלו. אתה צריך לזכור משהו, הבודהיסטים לא רק מתפלמסים ולומדים הרבה ריקות אלא הם גם (וזה חלק עיקרי) עושים מדיטציות ומתרגלים את זה, מטרתם היא לא להבין ריקות באופן אינטלקטואלי (למרות שהם עושים זאת וצריך לעשות זאת) מטרתם לראות את הריקות באופן ישיר, לתפוס ריקות באופן ישיר. האם אתה מבין בכלל את החלק הזה, של לתפוס/לראות ריקות באופן ישיר, לתפוס ריקות ישירות , בחוויה ישירה. אתה מבין מה הכוונה בזה? זה לא יעזור לי, לך או למישהו אחר אם נכתוב תגובות על גבי תגובות של מה זה ריקות ומה זה לא לפי הבנתנו כי גם אני ואני מניח שגם אתה (למרות שאני לא יכול לדעת בוודאות) לא ישויות מוארות ולכן אנחנו ספוגים בבורות ואין לנו מושג קלוש איך לצאת ממנו, ואנחנו צריכים מורה שעשה את הדרך, שהיה פעם איפה שאנחנו היום ויכול ללמד אותנו לצאת מפה. אני לא מנסה להוציא לך את הרוח מהמפרשים, תמשיך לכתוב תגובות ואת הבנתך ופרשונתך לאיך שאתה מבין מה זה ריקות אבל אל תשכח את המהות של הלימוד הבודהיסטי, מטרתו לא להוכיח מי צודק מה זה ריקות ומה זה לא ומה הבודהה אמר ומה הוא לא אמר ומה הוא התכוון ומה הוא לא. המטרה היא לא להתפלסף ולהציג תיאוריה נחמדה בפילוסופיה או להציג מה לדעתך יצר את העולם ואיך הוא קיים ואיך הוא לא קיים. בודהה לא בא להתפסלף עם אנשים ולהציג את דעותיו הוא בא להוציא מסבל! לשחרר מהקיום הסמסרי הזה, לשחרר אנשים ממוות!! מ-מ-ו-ו-ת!!! *** המטרה היא לחסל כל סבל,שלי ושל כל הברואים ולהגיע להארה , להשיג כל אושר עבורי ועבור הזולת - אושר מעבר למה שאנחנו מסוגלים בכלל לדמיין *** לא לשכוח ושיהיה יום טוב הגב לתגובה זו              כמה מילים אם אפשר             מושון,    22/04/08 12:31 הניסיון שלי לכתוב מעט את הדברים מנקודת המבט שלי היא בעיקר בגלל טעויות, תפיסות מוטעות והפשטות שחלקם הם לא פחות ממסוכנות לעניות דעתי-כלומר שהמטרה מבחינתי היא קצת יותר מאשר התפלספות לשם ההתפלספות. אני אישית חש בהשטחה מזיקה שאין בה שום צורך, אני מוכיח במה שאני כותב שהמדיום הזה סובל בצורה מאוד יפה עומק! המסר של בודהא פשוט מאוד, בודהא גם הסביר אותו מצויין! המסר ***מתחיל*** מה-''אין אני'' (יש חשיבות לסדר לעניות דעתי) וממשיך לשאר, ההשטחה הנ''ל שמתעסקת עם כלבים ועטים את מתחילה מהמקום הלא נכון (שוב, לדעתי) ובכך מחזקת התפיסה המעוותת הרווחת במחוזות הניו-אייג' שכל העולם החיצון הוא סוג של אשליה. יום טוב הגב לתגובה זו                  איפה ראית שזה מתחיל מהעט והכלב?                 כלבלב,    22/04/08 14:33 יש פה סדרת כתבות שאולי אחרי 10 או 15 פרקים מתחילים להזכיר את העט והכלב , האם בכלל קראת את הכתבות מההתחלה? האם הבנת מה מטרת התירגול של הטונג לן? האם ניסית לתרגל אותו? הלימוד הידוע של הבודהה הוא מה שנקרא ארבע האמיתות של הנאצלים האמת של הסבל - זה שיש סבל בעולם ויש כמה וכמה סוגים ורבדים של סבל האמת של המקור לסבל - יש לסבל הזה מקור האמת של הסיום של הסבל - יש לסבל סוף, אפשר לחסל את הסבל והאמת של הדרך לסיומו של הסבל רק באמת הרביעית מדובר על הדרך ועל ההבנות ועל הדברים שיש לעשות כדי לחסל את הסבל כמו שרשמו בתגובות אחרות, בודהה לא בא להתפלסף, הוא בא ללמד איך יוצאים מן הסבל. כל הלימוד של דבורה צביאלי הוא עם אותה מוטיבציה ומטרה, וכך גם סדרת הכתבות הנ''ל. נסה בעצמך לתרגל את הטונגלן למשך תקופה ותראה את השינוי בחייך חג שמח ותרגול נעים :) הגב לתגובה זו 37.  ליעל - 6 טעמים/רמות של ריקות     בודהיסט,    21/04/08 15:24 את מוזמנת להכנס לאתר של קלאסיקה בודהיסטית, ללינק הבא: http://www.heart-dharma.org.il/files2.asp ולשמוע את שיעור 9 של קורס 1 או להקשיב לקורס 6 כולו. הגב לתגובה זו          תודה         יעל,    21/04/08 16:08 תודה רבה. אני לא אספיק בקרוב, אז תוכל לומר לי את המקור? את הטקסט שעליו התבססו הקורסים, ובקצרה מהן 6 הרמות? אני מבינה שזה נושא מסובך. הגב לתגובה זו              יעל אולי לא הבנתי. איזה שני זרמים מדברים             בלסריו,    22/04/08 00:42 אחד על רווח ואחד שהמיינד חייב להחזיק. האם התכוונת לקגיו ולגלוג? הגב לתגובה זו                  כן  ל"ת                  יעל,    22/04/08 09:24 הגב לתגובה זו                      מה שניסיתי לומר הוא. האם המחשבות בין שהן גסות או מעודנות                     בלסריו,    22/04/08 13:21 יוצרות את התודעה או התודעה יוצרת את המחשבות. או, האם התודעה מפסיקה להתקיים כשאין מחשבות. או, האם המחשבות יכולות להתקיים בלא תודעה. משאלות אלו לעניות דעתי עולה בעליל שהתודעה יכולה להתקיים ללא מחשבה. הגב לתגובה זו                          המשך                         בן,  צפון,    22/04/08 21:05 אבל אמרנו כבר שהאישיות, לפי החקירה המאוד פשוטה שעשינו, וברור שאנחנו גם חושבים על כל העסק הזה ולא סתם קוראים הגדרות מהמילון, היא לא סובייקט בעצם, אלא מה, שבהמשך ההגדרה יש גם את התוספת, שמיוחס לה קיום עצמאי נפרד. סלח לי, אבל אם אין לה קיום עצמאי נפרד, אז הייחוס הזה לא במקום. אז, רגע, אוליי החלק שמודע לכל העסק הזה, התודעה? mind: המקור של המילה ביוונית והתירגום המילולי שלה הוא ''לזכור''. recollection, memory the element or complex of elements in an individual that feels, perceives, thinks, wills, and especially reasons the conscious mental events and capabilities in an organism the organized conscious and unconscious adaptive mental activity of an organism עכשיו, הדבר היחיד שאפשר להגיד עליו שהוא סובייקט אמיתי כאן, זה רק החלק הראשון של ההגדרה השנייה. למרות שמעצם ההגדרה של המילה מיינד כבר שללנו את העניין, כי אנחנו בסך הכל מדברים כאן על memory ולא יותר. כשאנחנו מוכנים לקחת בעיניים עצומות את החלק הראשון של ההגדרה השנייה, אנחנו בעצם מאמינים בעיניים עצומות שנשמה קיימת. עכשיו תגיד לי במה יותר אבסורד להאמין, בזה שנשמה קיימת, למרות שכרגע המדענים עדיין לא גילו את החומר הבסיסי ביקום ואם אני צריך להמר, אז גם לא יגלו, או להבין שהאובייקט מקיים את הסובייקט? נסיים בשנטידווה, ''בודהיקרביאטרה'', פרק 9: Even an illusion lasts for as long as the collection of its conditions. Why should a sentient being truly exist merely because its continuum lasts a long time? when one is endowed with the illusion of consciousness, vice and merit do arise. If self-cognizing awareness does not exist, how is consciousness recalled? Madhyamika: Recollection comes from its relation to something else that was experienced, like a rats poison. The Manner in which something is seen, heard, or cognized is not what is refuted here, but the conceptualization of its true appearance, which is the cause of suffering, is rejected here. Just as an illusion can be seen even though it does truly exist, so it is with the observer, the mind. הגב לתגובה זו                          בוודאי, כמו תמיד לא?                         בן,  צפון,    22/04/08 21:05 רק קודם כל, ציטוט קטן: ''The subject does not exist there. It is the object that creates the subject. '' u.g. krishnamurti הגדרות מילוניות: object: A focus of attention, feeling, thought, or action The purpose, aim, or goal of a specific action or effort Something intelligible or perceptible by the mind. a thing that forms an element of or constitutes the subject matter of an investigation or science subject: A basis for action; a cause. One that experiences is subjected to something The essential nature or substance of something as distinguished from its attributes כרגע, הדבר היחיד שאנחנו יכולים להתייחס אליו כאל סובייקט אמיתי בשיחה שלנו זה ההגדרה האחרונה מתוך המילון. עכשיו, האם יש משהו באישיות, אגו או איך שלא תרצה לקרוא לזה, שמתקיים מעצמו ללא תלות בכלום ושאפשר להפריד אותו מהמאפיינים שלו? מה זה אישיות לפי המילון? personallity: the complex of characteristics that distinguishes an individual or a nation or group מה זה אגו - The self, especially as distinct from the world and other selves. אז האישיות, זה לא סובייקט אמיתי, כי היא לא איכות בפני עצמה, אלא מורכבת מהמון אובייקטים. אז מה זה self? One's consciousness of one's own being or identity identity זה בעצם - The distinct personality of an individual regarded as a persisting entity; individuality ומה יפה כאן? שבתוך ההגדרה יש את התשובה, האישיות של אדם מסויים. הגב לתגובה זו                          DO YOU HAVE ANY EXPLANATION                         AVIV,    22/04/08 18:00 to your statment? הגב לתגובה זו                          זה ממש לא אבסורד  ל"ת                          בן,  צפון,    22/04/08 16:39 הגב לתגובה זו                          so the object creates the todaha                         aviv,    22/04/08 15:33 this is absord הגב לתגובה זו                          תודעה לא יכולה להתקיים בלי אובייקט שהיא תופסת אותו                         sem,    22/04/08 14:36 התודעה חייבת לתפוס תמיד אובייקט, יכול מאד להיות שאלו לא יהיו מחשבות גסות של דיבור ושפה כמו שאנחנו משתמשים ביום יום הגב לתגובה זו 36.  ליעל את אכן צודקת והסברת זאת מצויין, בן, הלינקים שלך אומרים זאת גם     גב' קארמה,    21/04/08 15:16 מתוך הלינק של הדלאי לאמה שנתת, תקרא ותתרגם לעברית ואז תבין שהוא אומר מפורשות שקארמה היא אינדיבדואלית ונצברת באופן אישי, אבל יכולות להיות חוויות קולקטיביות/סביבתיות, כמו שיעל כתבה היטב ויפה מאד בתגובתה לך הנה הציטוט מהלינק שאתה רשמת: ''[...] we are speaking on an individual level. Likewise, when we speak of karma as the cause of the universe we eliminate the notion of a unique entity called karma existing totally independently. Rather, collective karmic impressions, accumulated individually, are at the origin of the creation of a world מקווה שזה יותר ברור עכשיו חג שמח הגב לתגובה זו          בוא נעשה סדר         בן,  צפון,    21/04/08 18:19 אתה ביקשת לינקים, אני סיפקתי שבעה והתייחסת רק לאחד מהם. זה לא לעניין. זה אחד, שתיים, בכלל לא מעניין אותי גם מה הדלאי לאמה בעצמו אומר, כל עוד הוא מדבר שטויות, הוא מדבר שטויות, לא מעניין אותי אם הוא הדלאי לאמה או אבוטבול המוכר בשוק. חשוב מאוד שתצליח להבין שאני לא קובע שהדלאי לאמה מדבר שטויות בלינק, אני פשוט מכוון אותך לזה שאנחנו מדברים ללא תלות בדלאי לאמה. שלוש, אנחנו לא מנהלים דיון בודהיסטי, אני משתמש במונחים בודהיסטיים רק לשם נוחות התקשורת ביננו, בכלל, להתקבע לתוך קונטקסט בודהיסטי תהיה טעות מצערת מאוד. כרגע הדיון הזה הוא שטחי ברמות שאתה בכלל לא מתאר לעצמך כמה. כל מה שאנחנו עושים זה להתווכח האם הבודהיסטים מאמינים שקארמה יכולה להשפיע על אחרים. גם אם תצליח לשכנע אותי שלפי כל הזרמים בבודהיזם קארמה שנוצרה מאדם מסויים יכולה להשפיע רק על אותו אדם, זה עדיין לא אומר שזאת האמת. האפשרויות היחידות שדבר כזה לא יכול לקרות, זה רק אם אינדיבידואלים הם בלתי ניתנים להשפעה חיצונית, מה שבבירור אינה ההשקפה בכל הזרמים הבודהיסטים שכן ישנה אסכולה אחת לפחות שסוברת ש''האני'' הוא תוצר של השפעות חיצוניות, או, שאין בכלל אינדיבידואלים ויש רק תודעה אחת, מה שבבירור אינו חלק מהלימוד של רוב האסכולות הבודהיסטיות. עכשיו נעבור להסבר קצר. הדלאי לאמה לא שולל את ההשפעה הקולקטיבית של קארמה שכל אחד צובר, אלא הוא פשוט טוען שאין דבר כזה יישות טרנסדנטית שנקראת קארמה שיצרה את העולם בשביל כולם, אלא ש-עולם הוא תוצר של ההשפעה הקולקטיבית עלינו. זה שהוא אומר שהגורמים להשפעות הקולקטיביות נצברים מתוך אינדיבידואלים ולא מתוך יישות חיצונית שנקראת קארמה זה משהו אחר וזה ממש לא סותר את מה שאמרתי. הגב לתגובה זו              נורא חשוב ללמוד קארמה וריקות ביחד, כי זה שני צדדים של אותה מטבע             גב' קארמה,    21/04/08 18:53 כל עולמך הוא השלכה שלך אתה משליך את העולם שבחוץ, הוא לא קיים שם מצד עצמו, האנשים והקארמות שלהם שם בחוץ, הם כולם השלכה שלך. גם מה שאתה קורא לו ''אני'' הוא השלכה הלימוד כולו מדבר על כך שצבירת קארמה היא אינדיבידואלית, אישית. יכולות להיות לה תוצאות סביבתיות וגם יכול מאד להיות לקבוצה של אנשים יש לכל אחד הבשלה של קארמה אישית והתוצאה או החוויה אצל כולם דומה. לדוגמא, ואני אתן לך את דוגמא גדולה מאד מאד כדי להמחיש את הנושא. ל-6 או 7 מיליארד אנשים בכדור הארץ יש הבשלה של קארמה דומה של להשליך את עצמם כבני אדם. לכל אחד יש הבשלה של קארמה אישית אבל דומה באופייה ובחוויתה כמו ל-6 או 7 מיליארד איש. עוד דוגמא, ל-7 מיליון תושבים בארץ ישראל יש עכשיו הבשלה של שמש בשמיים, כל אחד מבשילה לו קארמה אישית אבל דומה ולכן החוויה של 7 מיליון אנשים היא אותו הדבר (בהנחה שכולם חווים אותו הדבר מהשמש) וכנ''ל גם לגבי המיליונים שחיים עכשיו באיזור מלחמה לעומת מיליונים אחרים שחיים באזורים מוגנים ללא אלימות ומלחמה. האם אתה יכול לסתור טענה זו ע''י טיעון לוגי ? ניסית מקודם להסביר זאת ע''י כך שהרבה בחרו אולמרט וחלק בחר עמיר פרץ אבל לא הבנתי את הטענה או מה היא מנסה להוכיח תודה. לגבי שאר הלינקים, אני מודה שלא קראתי אותם, פשוט לא ראיתי צורך לקרוא את כולם היות וכבר על הראשון שפתחתי ראיתי שהוא אומר הפוך ממה שאתה טוען וכתוב בשחור על גבי לבן (או צבעים אחרים) שצבירת קארמה היא א-י-נ-ד-י-ב-י-ד-ו-א-ל-י-ת שוב תודה לך שאתה עוזר לחדד נקודות אלו לגבי הקארמה. הגב לתגובה זו                  אוקיי                 בן,  צפון,    22/04/08 16:35 אז אפשר לסכם את זה שאתה פשוט מעדיף לקרוא ולהבין לפי הגחמות והדוגמות שלך. הגב לתגובה זו                      אגב                     בן,  צפון,    22/04/08 16:54 בלי קשר לזה שהדלאי לאמה בכלל לא סותר את מה שאמרתי, ואני יודע שזה יהיה קשה לך לקבל, אבל תמיד יש את האפשרות שהדלאי לאמה לא ממש מבין על מה הוא מדבר. הגב לתגובה זו                  איך לפי דעתך                 מושון,    22/04/08 12:36 איך לפי דעתך מסתדרת קארמה אינדבידואלית עם חוסר קיומו של גרעין יסודי ובלתי משתנה של עצמיות (חוסר קיומו של אינדבידואל מצד עצמו) ''מי'' משליך את האינדבידואל? כמו כן, איך קיימת הפרדה בין חוץ לפנים אם אין שום גרעין יסודי של עצמיות, ואם כמו שנגארג'ונה אומר ששום דבר לא מתחיל ושום דבר לא נגמר, איפה מתחיל החוץ ואיפה נגמר הפנים... יום טוב הגב לתגובה זו                      הדברים והתופעות קיימים ממשיים ומתפקדים                     ריקות,    22/04/08 15:10 קארמה קיימת,ממשית מתפקדת ועובדת אך זה עדיין לא אומר שיש לקארמה ול''אני'' גרעין יסודי ובלתי משתנה של עצמיות גם ''אני'' וגם הקארמה ריקים מקיום עצמי אבל עדיין מתפקדים וממשיים ועדיין ה''אני'' (הריק) מבצע מעשיים, מדבר , וחושב מחשבות שצוברות לו קארמה (שהיא ריקה) והיא בעתיד תבשיל לו. אתה מבין מושון, למרות ש''אין אני'' וה''אני'' ריק מקיום עצמי וכך גם הקארמה האינדיבידואלית שהוא צבר בעבר זה עדיין מתפקד וכופה עליו להשליך סבל בעולמו. ה''אני'' הזה סובל, למרות שאין לו גרעין יסודי בלתי משתנה ולמרות שגם הקארמה שלו ריקה מקיום עצמי. במציאות האולטימטיבית אין שום הפרדה בין חוץ לפנים , אבל במציאות היחסית נכפה עלינו להשליך הפרדה שכזה. אגב נארגרג'ונה אמר עוד כמה דברים ואחד מהם הוא שבגלל שדברים ריקים אפשר לדבר על ריקות וגם שבגלל שנכפה עלינו מציאות כוזבת/יחסית/קונבציונלית ובגלל שהיא קיימת, ממשית ומתפקדת , זה מה מאפשר את המציאות האולטימטיבית. אתה מבין, אם הדברים לא היו קיימים/מתפקדים וממשיים על איזה ריקות אני ואתה היינו מדברים? אם ה''אני'' לא היה קיים וממשי על איזה ''אני'' שריק מקיום עצמי היינו מדברים? הגב לתגובה זו                          בינגו! :)  ל"ת                          שבי,    22/04/08 17:25 הגב לתגובה זו                          כלומר                         מושון,    22/04/08 15:50 שקארמה אישית - היא חלק מהבורות עצמה, שעם סיומה (הארה) אין לה שום פשר... כל עוד יש בורות, יש אני יש קארמה והקארמה אישית ומהרגע שאין בורות - אין אני אין קארמה ואין שום פשר ל-''שלי'' ול-''עולמי''... הסכמנו? יום טוב הגב לתגובה זו 35.  לבלסריו - כל הסבל נגרם מחוסר שליטה על המיינד?     אין אני,    21/04/08 13:26 אתה בטוח בזה? האם זה מה שבודהה בא ולימד? אם אני הולך ברחוב ומישהו בא ומביא לי סטירה וזה גורם לי סבל , הטענה שלך שזה נגרם בגלל שאני לא שולט במיינד שלי, ואם אני אלמד לעצור את המחשבות ולשלוט במיינד אז לא יבואו אנשים להוריד לי סטירות? ואז לא יהיו מלחמות בעולם שלי? לא יהיה רעב? לא יהיה סבל? לא יהיו עניים? לא יהיו מחלות? חסר פה חלק, אולי אני פשוט לא מבין אותו עדיין או שעוד לא כתבת אותו , אבל משהו בפאזל שאתה מציג לא שלם. יש לי שאלה נוספות, אתה אומר שעד שאני לא אפסיק את הגלים אני לא אראה את הקרקעית, זאת אומרת שברגע שאני אפסיק את הגלים הגדולים והקטנים, ז''א את המחשבות הגסות והעדינות אז אני אראה את הקרקעית מה זה בדיוק אותה קרקעית שאני אראה? מי יראה אותה? מי יתפוס אותה? ממה היא עשויה? מאיפה היא באה? מי יצר את הקרקעית הזאת? הגב לתגובה זו          מה? אתה רוצה להגיד שללא שליטה על המיינד         אמילטו,    21/04/08 19:30 אפשר לחסל את הסבל? ותענה לליזי וגם לי, מהן הרמות העדינות והמועדנות של החשיבה שדיברתם עליהן. הגב לתגובה זו          אני מסכימה איתך, אבל אולי זה יעזור אם תתן דוגמא         ליזי,  באר שבע,,    21/04/08 14:39 על מחשבות ברמות עדינות שאתה מדבר עלהן, אולי כך גם בלסריו ישתכנע, אם כי מסופקני, הוא נשמע די משוכנע שיש אפשרות לשלוט על המיינד. הוא כאילו טוען שעד שלא הוצאת את כל הרהיטים מהחדר כולל העדינים ביותר כמו השטיח הסיני או הוואזה מספרד אין אפשרות לראות את החדר בשלמותו. יש בזה משהוא... אבל תן דוגמאות על רמות העדינות שאתה מדבר עליהן,... זה יחזק את נקודת המבט שלך... הגב לתגובה זו          לאין אני         מושון,    21/04/08 13:59 אפילו אם תבין את האין-אני, ואפילו אם אתה תהיה מואר, עדיין תוכל לאכול חזיר מקולקל ולמות מקלקול קיבה! סבל הוא משהו אחר לגמרי! הוא לא האדם שנותן סתירה ולא הסתירה ולא הכאב של הסתירה! אבל בלתי ניתן להסביר את זה ב-''דואלית''... יום טוב הגב לתגובה זו              מה?!?!? לא הבנתי אותך ,מה אתה מנסה לומר?             אין אני,    21/04/08 15:11 אתה יכול לתת עוד דוגמא? הגב לתגובה זו                  אני אנסה בשפה ''שלכם''                 מושון,    21/04/08 15:25 הדאלי לאמה (לדוגמא) חולה בשפעת, אבל את הפשר (האובייקטיזציה) של ''מחלה'' של ''הדאלי לאמה'' ושל ''שפעת'' אתה משליך... הוא (לפי האמירה הבודהיסטית) לא סובל! למרות שממשית ובצורה מתפקדת הוא אכן ומעבר לכל ספק חולה בשפעת. יום טוב הגב לתגובה זו 34.  בלסריו, אני קצת מבולבל ממה שאתה אומר - אולי צריך שנגדיר מושגים     אין אני,    21/04/08 13:21 מההתחלה, בוא תסביר לי למה אתה מתכוון שאתה אומר עץ ושולחן קיימים האגו הוא אשלייה. הגב לתגובה זו 33.  לגבי ה-''אין אני''     מושון,    21/04/08 12:50 יש כאן ויכוחים למה הכוונה ב-''אין אני'' ולפי מספר התפיסות המוצגות אני חושב שזה מוכיח עד כמה הנושא הזה הוא לב הבעיה...(כמו שאני מנסה לטעון) בפשטות: בודהא אמר יש דרך יש הליכה ואין הולך על הדרך! ה-''אין אני'' הוא בדיוק זה: הוא מתפקד וממשי בזה שיש מחשבה ויש צפייה, אבל אין צופה! יש מעשים, אבל אין עושה! תבינו, זה המסר העיקרי של הבודהיזם וזו הבנת ריקות (ההבנה הישירה שלה), אין שום אובייקט יסודי קבוע ובלתי משתנה! - אין!, המתפקד והממשי הוא תפיסה שמשתנה כל העת (''תנועה'' רציפה) שתופסת אובייקטים - שלא קיימים כ-אובייקטים אלא כתנועות רציפות. זה הכל! מדיטציה, אגב לא מובילה לחוסר מחשבה, אלא לחוסר אובייקטיזציה - מסתבר שלפי בודהא עדיין נשארת צפייה (בככה-יות של המציאות - בריקות), אבל לא נשאר צופה, האשליה של הצופה, של ה-''אני'' הנפרד נמוגה...מתחילה תפיסה בלתי דואלית, תפיסה ישירה של המציאות כמות שהיא - שזה שום דבר שניתן לתאר במילים (לזו הכוונה של נגארג'ונה שכל המשגה הופכת את המציאות האולטימטיבית לקונבנציונאלית). יום טוב הגב לתגובה זו          בלסריו - גם מושון כותב אותה הדבר לגבי החוסר מחשבות         אין אני,    21/04/08 13:39 מה דעתך? אגב - גם הצופה ריק מקיום עצמי והוא גם השלכה, ולא רק הוא גם הצופה שבצופה וגם הצופה של הצופה שבצופה וככה עד אינסוף צופים שבצופים הגב לתגובה זו          רק הוסיף שבמדיטצייה עם מחשבות, אתה רואה את המחשבות         פריאנקה,    21/04/08 13:33 ולא את החושב. הגב לתגובה זו          רמה ראשונה של ריקות, נכון מאד, הסברת יפה         תוספת,    21/04/08 13:33 אבל רק לידיעה כללית, יש עוד 5 רמות של ריקות מעל הרמה הראשונה הזו, בודהה לימד עוד 5 רמות לאלו שהיו מוכנים לקבלן ולשמוען. ריקות מספר 6 - גם התנועות הרציפות הן השלכות, תמונות מנטאליות, הבשלות של קארמות. גם התנועות הרציפות ריקות מקיום עצמי מושון, למה התכוונת שרשמת זו ההבנה הישירה שלה? הגב לתגובה זו              לגבי ריקות 6 (?!? יש מספרים?)             מושון,    21/04/08 15:30 הזכרתי את זה בחטף ב-''מאמר'' שלי שניתן ל-''לפרק'' גם את הפעולה/תנועה/שינוי/סיבתיות וכן הלאה ואף יותר מכך גם לפרק את הריקות עצמה (ריקות של ריקות), אבל אני עומד איתן בדעתי שהצעד הראשון של הבנת דבריו של בודהא הוא קודם כל וראשית כל הבנת ה-''אין אני'' - בדיוק כפי שרשמתי את זה פה! אחרת נוצרים עיוותים בסגנון של ''המציאות בחוץ לא קיימת מצד עצמה'' שמחביאה בתוכה הנחת יסוד מוטעית ***ע''פ הבודהיזם*** שיש בכלל ''פנים''! (שעל פיו כמובן מוגדר החוץ...) צריך להתחיל ב-''אין אני'', בריקות שלו - כלומר בכך שאין צופה, אלא רק צפייה (וזה מכיל בתוכו הן את ה-''ריק'' והן את הממשי הקיים והמתפקד) ורק משם להמשיך הלאה לגבי ה-''חוץ'' (שמפסיק להיות מוגדר ככזה...) יום טוב הגב לתגובה זו              בהחלט, תודה רבה לשניכם.  ל"ת              בודהיסט,    21/04/08 14:20 הגב לתגובה זו              6 רמות של ריקות             יעל,    21/04/08 13:57 איפה אפשר לקרוא על 6 הרמות של ריקות? אתה יכול לתת כאן עוד פרטים? מהן 6 הרמות? נשמע מעניין. לא נתקלתי בזה עד עכשיו. תודה רבה. הגב לתגובה זו          נראה לי ששפכת אור על הנושא. תודה.  ל"ת          בלסריו,    21/04/08 13:27 הגב לתגובה זו 32.  ל-א' מתגובה 28, מה זאת אומרת האגו הוא אשלייה וכיוון שכך אינו קיים     אין אני,    20/04/08 14:59 אם זה באמת היה נכון אז לא הייתי אמור להעלב שצועקים עליי, למה אני עדיין נעלב ונפגע ונהיה מאד נסער ולפעמים גם מאד עצבני כשצועקים עליי ומבקרים אותי? גם אם אני אומר לעצמי שהאגו הוא אשלייה ולכן לא קיים זה לא עוזר לי להרגיע את העצבנות שלי ואת זה שאני נסער... איך אתה אם כן מסביר זאת? האם אתה בטוח שהאגו הוא אשלייה ולכן לא קיים? ע''פ הלימוד של דרך האמצע זוהי אחת משתי הקיצונויות, והיא מאד מסוכנת, לחשוב שהדברים הם אשלייה ולכן לא קיימים, זה מאד מסוכן. נראה אותך הולך לבי''ח ומתחיל לספר לאנשים שם שהכל אשלייה, ואין אני, והאגו לא קיים, ולא באמת כואב להם והם לא באמת סובלים. הגב לתגובה זו          לא נראה לך שאתה קצת ילדותי, מבסס אמיתות על         אמילטו,    20/04/08 15:38 תגובת הקהל. תראה, זה שאתה נעלב אם מישהוא מעליב אותך זה בגלל הטעות המחשבתית שלך, וגם שלי. נניח מישהוא היה חושב שהוא נפליאון, ואני הייתי מקלל אותו שהוא בראד פיט, הוא היה נעלב עד עמקי נשמתו. אז אם הוא נעלב זה אומר שהוא צודק? שהוא באמת נפוליון. אבל תבין ההעלבות פה היא אמתית, מה שלא אמיתי זו סיבת העלבות. כנ''ל לגבי האגו. הוא לא קיים. וזה בודיהזם. עכשיו זה שאתה נעלב בגלל קונספצייה מחשבתית מוטעית שלך . ( אני לא במצב יותר טוב..) לא אומר שהקונספצייה נכונה. יש הבדל בין ריק לבין לא קיים. ולדעתי אתה מפספס, ואולי אני הוא זה שמפספס. חוץ מזה לא דיברתי על כאב וסבל. הכאב והסבל אמיתיים תמיד. לגביהם לא יכולה להיות אשלייה. אבל הכאב והסבל יעלמו כשלא תהיה הזדהות עם הגוף או התקשרות לאובייקטים. אלו נושאים מאד מעניינים... הגב לתגובה זו              האגו לא קיים???!?!?             אין אני,    20/04/08 17:38 אולי אתה מתכוון לומר האגו לא קיים מצד עצמו, אין לאגו שום טבע/מהות/תכונה משל עצמו אבל אין זה אומר שהוא לא קיים בכלל! זה מאד מסוכן, להגיד לא קיים או אשלייה על כל דבר כי זה ממש לא נכון ה''אני'' ריק, ה''אגו'' ריק מקיום עצמי אבל עדיין קיימים ומתפקדים וממשיים מאד מאד. זוהי דרך האמצע של הבודהיזם הטיבטי. הגב לתגובה זו              תוספת, מחשבה             יעל,    20/04/08 16:43 אני חושבת שאם אני נעלבת ממישהו אחר, הדבר הנכון לעשות הוא לבדוק את הטעות המחשבתית שמאחורי זה, לחקור את הרגשות והמחשבות וההנחות שמובילים למצב הנוכחי. אבל אם מישהו אחר נפגע ממני, הדבר הנכון לעשות הוא לקבל את אמיתותם של הרגשות שלו (של הפגיעה שלו) ולהתנצל, כי החקירה של הסיבות לעלבון שלו היא חקירה שרק הוא יכול לעשות. זה לא התפקיד שלי אלא התפקיד שלו. הגב לתגובה זו                  מסכים לחלוטין.  ל"ת                  בלסריו,    20/04/08 23:59 הגב לתגובה זו 31.  לבלסריו מ-28, תודעה:     אין אני,    20/04/08 14:54 הגדרה למיינד (תודעה) - צלול (או שקוף) ויודע (או מודע) הגב לתגובה זו          אם לגביך מיינד זה תודעה..אז...         בלסריו,    20/04/08 15:24 המחשבות קיימות בתודעה ולא התודעה קיימת במחשבות. זה ברור ואין צורך להסביר. מכאן שהתודעה לא תלויה במחשבות ומכאן יכולה להתקיים בלעדיהן. כמו שקיום חדר לא תלוי בקיום הרהיטים שבתוכו. ועוד בשינה ללא חלום התודעה מתקיימת אבל אין שום מחשבות, כי אם היו היית זוכר אותן כמו אחרי שינה עם חלום. אולי לא היית זוכר את החלום אבל היית זוכר שחלמת ולכן זו עוד הוכחה לקיום מצב תודעה ללא מחשבות. ועוד, אתה בוודאי מסכים שאפשר להיות מיליונית שנייה בלי מחשבה. זה המצב הקרא רווח בין מחשבה למחשבה. כשמחשבה אחת שקעה ואחרת לא נוצרה יש רווח של מליונית שנייה אולי פחות ללא מחשבות. וזה בודהיזם טיבטי. אזי אם יש אפשרות של מליונית שנייה ללא מחשבה אז זה מצב אפשרי ולכן על יד אימון אפשר להפוך את זה לשעות ללא מחשבה. הגב לתגובה זו              טענה לוגית שגוייה!! אתן לך דוגמא שסותרת את טענתך             לוגיקה,    20/04/08 17:45 להגיד שבשינה ללא חלום אין מחשבות אחרת הייתי זוכר אותן זוהי טענה לוגית שגוייה! מהטענה שלך אני מסיק שאתה רוצה לומר שאם אני לא זוכר מחשבות זה אומר שהן לא היו, כי אם היו מחשבות אז הייתי זוכר אותן אבל אני לא זוכר המון המון מחשבות שהיו לי בגיל שנה וגם שנתיים וגם ארבע וחמש שלא לדבר על המון מחשבות מאתמול ושלשום שאני לא זוכר, האם זה אומר שבגיל שנה, ארבע חמש וגם אתמול ושלשום לא היו לי מחשבות? אני יודע שהייתי עם תודעה בזמן הזה, אבל אני לא זוכר את המחשבות שהיו, האם זה אומר שלא היו מחשבות? בנתיים עוד לא השתכנעתי בטענתך שניתן להפסיק את המחשבות הגב לתגובה זו                  די הססתי אם להביא את הדוגמא של שינה, כי היתה לי הרגשה שלא תבין.                 בלסריו,    20/04/08 23:13 אבל.. משינה ללא חלום מתעוררים ומייד זוכרים אני לא זוכר דבר כלומר יודעים שלא היה שום חלום. משינה עם חלום מתעוררים וזוכרים שחלמנו אפילו שלא זוכרים את החלום.. מחשבות שאינך זוכר בגיל מוקדם או מאתמול, אתה בפירוש יודע שחשבת רק אינך זוכר אותם. זו ממש דוגמא לא ראויה. מלבד זה הבאתי הסבר על רווח בין מחשבות. ואליו לא התיחסת. אבל אין צורך שתגיב כי אני כבר מבין את הלך רוחך.. בכל אופן בהצלחה במחשבותיך... נסית בסך הכל שלא תקלקל לאחרים. כי אם יאמינו לך הרי שאין סיכוי שינסו את אחד התירגולים החשובים ביותר לשליטה על המיינד. הגב לתגובה זו              אותו נושא             יעל,    20/04/08 16:37 אני חושבת ששניכם מתכוונים לאותו נושא מנק' מבט של שתי מסורות בודהיסטיות שונות. אחת מדברת על העובדה שיש לתודעה אובייקט בכל מצב, והשנייה מדברת על המדיטציה שבה מרחיבים את הרגעים שבין המחשבות. אין סתירה. שתיהן מדברות על אותה תודעה, עם אותם מאפיינים. הגב לתגובה זו                  מסכים איתך לגמרי ושאלה לבלסריו                 אין אני,    20/04/08 17:33 זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר המיינד תופס אובייקט תמיד לא תמיד זוהי מחשבה קונספטואלית. בלסריו, מה יש מה באותה מיליונית שנייה בין מחשבה למחשבה? איפה המיינד שלך באותה מיליונית שנייה? הגב לתגובה זו                      יעל, זה לא אותו הדבר. לאין אני - בקיום.  ל"ת                      בלסריו,    20/04/08 23:52 הגב לתגובה זו                          תוכל להסביר?                         יעל,    21/04/08 14:42 לא הבנתי למה זה לא אותו הדבר. אשמח להבין. תודה. הגב לתגובה זו 30.  קארמה קבוצתית     לא כלכך הבנתי,    19/04/08 14:33 איפה נכנסת התיאוריה של קארמה קבוצתית לדיון על צורת הקיום של עולמו של כל אחד? זאת אומרת. התיאוריה שיש קארמה אישית של כל אדם וקארמה שקבוצת אנשים חווה ביחד? למשל הקארמה של כולנו בישראל לחוות חוויה של מלחמה? בעלי חי במלחמה כי זו השלכה מנטלית שלי לראות אותו ככה ואני חיה במלחמה כי זו השלכה מנטלית שלו לראות אותי ככה? כל אחד מאתנו משליך את צורת הקיום של עצמו ואחד של השני? הגב לתגובה זו          קארמה היא אישית בלבד!         גב' קארמה,    19/04/08 15:34 אין תיאוריה לגבי קארמה קבוצתית יש חוויות משותפות, יש הבשלות קארמיות (אישיות) שדומות בתוצאתן לאנשים שונים. וזה די הגיוני אם כמה אנשים עשו משהו וצברו ביחד קארמה (אישית) אבל דומה אז בעתיד יכול מאד להיות שתבשיל לכולם קארמה דומה ולכן יהיו להם חוויות דומות אבל קארמה היא אישית, אין אפשרות להעביר אותה ואין אפשרות לחלוק אותה בקבוצה עם אנשים. אין כזה דבר קארמה של קבוצה של X אנשים. אבל בהחלט יש הבשלות דומות לאנשים שונים. ואז אסון כמו התרסקות מטוס גורם להבשלה של קארמה (אישית) דומה אצל 200 איש באותו הזמן. הגב לתגובה זו              זאת תאורייה נחמדה מאוד             בן,  צפון,    20/04/08 13:24 אבל לצערך, אפשר להפריך אותה אפילו מבלי ללמוד עשרים שנה במנזר טיבטי. הגב לתגובה זו                  בן, תגובה כזו היא לא פיירית. אבל זכותך.  ל"ת                  אמילטו,    20/04/08 15:40 הגב לתגובה זו                      אני הייתי מגדיר את התגובה הזאת ילדותית                     פייייר,    20/04/08 17:34 כמו שהיינו בגן ומישהו היה אומר משהו ואנחנו היינו עונים לו לא נכון! וזהו, בלי נימוק, בלי הסבר, בלי לוגיקה, בלי הגיון. רק לשם התגובה, לא נכון! הגב לתגובה זו                  ו... מהי ההפרכה?                 גב' קארמה,    20/04/08 14:51 חיפשתי בתוך התגובה שלך ולא מצאתי, האם תוכל לרשום לנו למה לדעתך התיאוריה נחמדה אך לא נכונה? הגב לתגובה זו                      נכון, תגובה לא כל כך פיירית                     בן,  צפון,    20/04/08 17:48 אבל לעניות דעתי, להחליט שקארמה, קרי, קונספט שמתאר פעולה-תגובה, הוא רק אינדיבידואלי, לא מצריך הפרכה מעמיקה מדי. בכל מקרה, ניקח קבוצה, למשל, הינדואיסטים. אנשים כאלו, ואני מדבר על הינדואיסטים אדוקים, ייראו בכל אדם ששוחט פרה על המזבח כאדם אכזר. לעומת זאת, אם ניקח אדם מהקבוצה הזאת ונהפנט אותו להאמין שהוא עברי קדום, אותו אדם יחליף את ראייתו מייד ומעכשיו ייראה באדם ששוחט פרה על המזבח כקדוש. הסיבה היחידה שאותו אדם ראה בהתחלה את השוחט כאכזר, זה בגלל שהוא נולד לקבוצה שנוצרה מאיזה קדוש הודי. הפעולות (לימוד) של הקדוש ההודי, יצרו את הפרספקטיבה של האינדיבידואל בדיוק באותה צורה שהם יצרו את הפרספקטיבה של כל אדם אחר באותה קבוצה, זה לא בגלל שהוא היה טוב לפרות בתור ילד בגילגול קודם. אלא אם כן אנחנו מניחים מראש שיש גרעין אינדיבידואלי לכל אדם, או במילים אחרות, נשמה, שזה כבר מכניס את הדיון להסכמה לאי הסכמה ואיש באמונתו יחיה. הגב לתגובה זו                          איבדתי אותך.. ממש לא הבנתי איך זה קשור                         גב' קארמה,    20/04/08 21:36 מה הקשר למה שכתבת ולהוכחה שיש דבר כזה קארמה קבוצתית בעוד שהבודהיזם אומר שקארמה היא אישית ואינדיבידואלית זה לא אומר שלא יכולים להיות קבוצה של אנשים שתהיה לכל אחד מהם הבשלה של קארמה אישית בעלת אופי וחוויה דומה לדוגמא לך ולי יש קארמה דומה שמבשילה לנו בתור ישראלים שחיים במדינה של אלימות ומלחמה לאנשים שגרים בשוויץ יש קארמה אישית דומה אשר מבשילה בתור חיים שלווים ורגועים בלי מלחמות אך עדיין הקארמה היא אישית לכל אחד אבל זה לא אומר שלא יכול להיות שלהרבה אנשים תהיה הבשלה של קארמה דומה. איך זה קשור לבחור שהיפנטו אותו? לא הצלחתי להבין , אשמח להסבר הגב לתגובה זו 29.  ל''צר לי'' מתגובה 12, הדלאי לאמה הוא ישות מוארת , הוא התגלמות של     סידהארטא,    19/04/08 11:26 הבודהה של החמלה בעולמינו. יחד עם זאת אני מסכים עם כל מה שנכתב בתגובה של סושומני ואחרים לפניו, אני מבין את הריקות כמו שנכתבה בתגובות על ידם (אגב אני לומד בודהיזם ולא פילוסופיה בודהיסטית, יש שוני עצום בין ללכת ללמוד בודהיזם אצל לאמות שתרגלו את הדרך ובמנזרים לבין ללמוד פילוסופיה בודהיסטית במוסד אקדמי - אלא אם כן התכוונת לפיסלוסופיה בודהיסטית כפי הנלמדת במנזרים או עם לאמות קדושים?) בכל מקרה, כל עולמך הוא השלכה שלך, אתה משליך את הסבל שלך ואתה משליך גם את האדם לידך שמשליך את עצמו סובל וכך גם אתה רואה אותו. ההבדל בין זה לבין ישות מוארת היא שישות מוארת כמו הדלאי לאמה, רואה את כל היצורים כמלאכים, כבודהות, כמלאי אושר ועונג, ככה הוא רואה את כולם, בעולמו אין סבל, אבל בגלל חוכמתו האינסופית הוא גם רואה שאנחנו עדיין לא רואים זאת ואנחנו עדיין לא משליכים את עצמו במלאכים וכבודהות והוא רואה שאנחנו עדיין משליכים את עצמנו כסובלים, ועכשיו הוא מלמד אותנו איך להפסיק את ההשלכה של הסבל שלנו. ואגב - הדלאי לאמה כמו שאתה משליך אותו ותופס אותו הוא השלכה שלך מהקארמה שלך בעולמך הגב לתגובה זו          תודה         צר לי,    19/04/08 14:28 תודה. כן, התכוונתי לפילוסופיה בודהיסטית שנלמדת במנזרים עם לאמות קדושים. אני תופס את הדלאי-למה בשתי דרכים. מצד אחד הוא הבודהה של החמלה, בו זמנית מצד שני הוא נזיר פשוט. אני מבין את הטרמינולוגיה שאתם משתמשים בה. פשוט אני רואה את הדברים אחרת. כשאני חושב על בודהיצ'יטה אני לא שם דגש על איך בודהה רואה את עולמו. כשהדלאי-למה קם בבוקר ומסתכל במראה הוא בטח רואה משהו אחר ממני. אבל אני לא שם דגש על הנקודה הזו בתור מטרת התרגול שלי. אני שם דגש על דברים אחרים. זה הכל. כנראה שזו הסיבה שיש עשרות אלפי דרכים שונות לתרגל בודהיזם. כי לכל אחד מתאים משהו אחר. הגב לתגובה זו              תודעה הארה - השאיפה להארה למען כל הברואים             בודהיצ'יטה,    19/04/08 15:40 אנחנו רוצים להגיע להארה למען כל הברואים, למען זה שנוכל לעזור לכל הברואים לחסל את הסבל שלהם ולהשיג כל אושר. בודהיצ'יטה זהו משהו שצריך לפתח, ודרך מצויינת היא ע''י תרגול הטונג לן ולכן אני מודה (שוב) לדבורה היקרה שמפרסמת לנו בעברית את סדרת המאמרים הנפלאה הזו ומלמדת אותנו את הלימוד המופלא של הטונגלן אכן יש אלפי דרכים לתרגול בודהיזם ובכלל כל דרך רוחנית, ולכל אחד מתאימה דרך אחרת. כל עוד המטרה היא ראוייה, הבאת אושר וחיסול סבל לי ולזולתי אז זה נפלא. הגב לתגובה זו          ה''ק הדאלי לאמה לדעתי רואה את כל היצורים כמו שהם באמת         בלסריו,    19/04/08 12:25 במציאות האולטמטיבית. כמו שאתה מציג, נראה שבאמצעות קארמה הדאלי לאמה הצליח לסגל השקפה או השלכה שונה של המציאות שהיא בסך הכל יותר נוחה ומענגת. הגב לתגובה זו 28.  לבלסריו היקר תשובות לתגובתייך ב-23     אין אני,    19/04/08 10:44 אפתח ואגיד, על מנת שלא יקומו אנשים ויצעקו ויבקרו וישפוט ויצרו קארמה לא טובה, תשובותיי הם ע''פ הבנתי וידעתי מהלימוד אצל מוריי הנפלאים, אם זה שגוי ומוטעה ולוקה בחוסר הבנה לטענת מישהו אנא נסו בצורת דיון מכובד, עם טענות לוגיות והוכחות אחרות לסתור את הדברים ולתת צידוק לטענה אחרת, ככה כולם וגם אני נוכל להרוויח ולהשתכנע במשהו חדש, תודה רבה וחג שמח 1. אז אמרנו שהאני ריק מקיום/טבע/תכונות משל עצמו, הוא נעדר טבע/קיום עצמי אבל אין זה אומר שהוא לא קיים בכלל , כי הוא בהחלט מתפקד וממשי. דוגמאות: כשאני אומר לך ש''אני'' אפגוש אותך מחר ב-17:00 אז גם אתה וגם ''אני'' מבינים על מה אני מדבר ובשעה 17:00 ניפגש איפה שקבענו. כמישהו צועק עליי או מבקר אותי ה''אני'' הזה נפגע ונעלב והכי חשוב, ה''אני'' הזה סובל, כואב לו, הוא מזדקן ומעל לכל ה''אני'' הזה ימות. אז למרות שהוא ריק מקיום עצמי הוא עדיין מתפקד וממשי , כמו כל הדברים וכל התופעות באמת היחסית או הקונבנציונלית ריקים מקיום עצמי אבל עדיין מתפקדים וממשיים מאד! אני מקווה שהדוגמאות הובנו והיו בסדר?? 2. מדובר על מחשבות קונספטואליות, על דיאלוג של מושגים ומחשבות קונספטואליות, את אלו ניתן להפסיק או יותר מדוייק להגיד לעדן אותם מאד מאד מאד אבל המיינד שלנו חייב להחזיק אובייקט כלשהו. בראיית ריקות ישירות המיינד כל כך חד וכל כך ממוקד שהוא מפצח את הבורות ותופס בתפיסה ישירה את הריקות / הטבע האולטימטיבי של כל הדברים/התופעות. אגב מה שמשותף לכל התופעות זה הריקות שלהן, כולן ריקות ונעדרות הן כל תכונות משל עצמן. הגב לתגובה זו          כשאתה אומר אני, למה אתה מתכוון?         אמילטו,    19/04/08 21:57 לגוף שלך? למיינד שלך? לתרכובת של גוף מיינד? לאף אחד מלמעלה? ישנה עוד אפשרות? אתה יכול להצביע על האני שלך? הגב לתגובה זו              אם תעשה אנליזה ל''אני'' שלך לא תוכל למצוא אותו             אין אני,    20/04/08 09:21 אבל ה''אני'' הזה שאם אני עושה עליו אנליזה אני לא מוצא אותו כי הוא ריק מטבע/קיום עצמי אותו ה''אני'' הזה שבאנליזה אי אפשר למצוא מקום להצביע עליו הוא עדיין קיים וממשי ומתפקד ביום יום שלי. ואם אתה לא מאמין לי, אז פעם הבאה שמישהו צועק עלייך או מבקר אותך ואתה נעלב, תשאל את עצמך מי פה בדיוק נעלב? ה''אני'' הממשי והמתפקד נעלב, אם נעצור לרגע ונעשה מדיטציה קלה , נראה שה''אני'' לא קיים שם מצד עצמו ואנחנו לא יכולים למצוא אותו ולהצביע עליו אבל יחד עם זאת הוא (אותו אני שלא מצאתי) נעלב ונפגע, ומתעצבן ומתכעס ויוצא למלחמות! הגב לתגובה זו                  האני שאתה מדבר עליו הוא האגו, והאגו הוא אשלייה וכיון שכך אינו קיים.  ל"ת                  א,    20/04/08 12:55 הגב לתגובה זו          נניח         בלסריו,    19/04/08 12:20 שאני חושב שאני עץ חרוב שבחצר ואני מאמין בזה באמונה שלמה, כשמישהוא יצעק על העץ חרוב, אני אפגע והעלב. כשעץ יזדקן אני אחשוב שאני מזדקן, העץ כאני הוא רק מחשבה הוא לא קיים לא בפני עצמו ולא כריק מקיום עצמי. אותו הדבר האני שדיברת עליו. הוא רק קונספצייה מחשבתית....בדיוק כמו האמונה שאתה הוא העץ.... וכמו כל מחשבה קונספטואלית אין לה קיום מחוץ למיינד שמקנספט אותה... תשנה את הקונספצייה והקונספצייה הקודמת היתה כלא היתה.... כל מה שעשית היה להצביע שיש לך במיינד אמונה או קונספצייה מסויימת ואתה טוען שאותה קונספצייה ריקה מקיום עצמי אבל מתפקדת... לגבי 2 אתה מספק תאורייה מסויימת שלא נראה שהיא מבוססת על משהוא מלבד משוכנעתך בנכונתה.. לא הסברת מדוע יש לך את האמונה (המוטעית לדעתי) שאין אפשרות לעצור את המחשבות או הדו שיח הפנימי, שזה ה-א ב של שליטה על המיינד. הגב לתגובה זו              כתבתי תגובה אבל היא לא פורסמה, אני אנסה שוב             אין אני,    20/04/08 09:11 למרות שדברים ריקים מקיום עצמי למרות שה''אני'' ריק מקיום עצמי הוא עדיין מתפקד וממשי והכי חשוב הוא עדיין סובל! למרות ש''האני'' ריק מקיום עצמי אני עדיין משליך ותופס ומגדיר קבוצת איברים כ''אני'' וזה קיים וממשי ומתפקד בשבילי, עובדה ה''אני'' הזה הולך כל יום לעבודה. והעובדה המצטערת היא שאני יכול עד מחר לחשוב שה''אני'' הזה לא קיים ושהוא אולי עץ חרוב אבל אם ה''אני'' הזה ילך ברחוב ותפגע בו מכונית אז ה''אני'' הזה יפגע, ישברו לו כל העצמות, יכאב לו מאד והוא יסבול. לגבי 2, זהו הלימוד של ה*בודהיזם הטיבטי* המיינד תמיד תופס אובייקט! באפשרותך במדיטציות להפסיק מחשבות קונספטולאיות, מחשבות גסות, ודו שיח פנימי או יותר נכון להגיד שאתה יכול לעדן את המחשבות אבל תמיד תמיד המיינד צריך לתפוס אובייקט. מטרת המדיטציה ע''פ הלימוד של הבודהיזם הטיבטי היא לראות ריקות. ראיית ריקות ישירות משמע שהמיינד הגיע לרמה גבוהה של ריכוז וחדות ומסוגל לתפוס באופן ישיר את הריקות של כל התופעות. המיינד תופס את הטבע האולטימטיבי של כל התופעות וזוהי ריקותן חג שמח הגב לתגובה זו                  כיון שכה ברורה לך התנהגות המיינד. תוכל להגדיר לנו מה זה מיינד?  ל"ת                  בלסריו,    20/04/08 12:57 הגב לתגובה זו 27.  מה שאני שואל את עצמי איזה אחוז מהתגובות     שיין,    19/04/08 09:19 הן כאלו שיש להפנים וללמוד מהן ומכמה עדיף להתעלם. כמה מהן באות מידע ונסיון אמיתי, וכמה מנסיון להפגין חוכמה. הגב לתגובה זו 26.  מושון - במיוחד בשבילך (ואולי גם עבור אחרים) ההגדרות של נאגארג'ונה     נאגארג'ונה,    19/04/08 02:11 What is ultimate truth/reality, according to Nagarjuna? To understand this, we have to understand the notion of emptiness, which for Nagarjuna is emphatically not nonexistence but, rather, interdependent existence. For something to have an essence (Tibetan: rang bzhin; Sanskrit: svabhava) is for it to be what it is, in and of itself, independently of all other things. (This entails, incidentally, that things that are essentially so are eternally so; for if they started to be, or ceased to be, then their so being would depend on other things, such as time.) To be empty is precisely to have no essence, in this sense. הגב לתגובה זו          נו?         מושון,    21/04/08 12:25 האם אמרתי משהו שונה או משהו שסותר את האבחנה המדויקת הזו? קיום מצד עצמו ע''פ נגארג'ונה הוא שיש למשהו מהות משל עצמו ללא תלות כלשהי בדברים אחרים - ריקות היא חוסר מהות שכזו... עכשיו קח את התובנה הזו ותבין מי אתה... יום טוב הגב לתגובה זו 25.  מה חסר?     מושון,    18/04/08 21:22 שאלה קטנה שכבר רשמתי למטה. כתב אחד הבודהיסטים כאן כי: ******************************** לפי הלימוד של הבודהיזם, באסכולת הפראסנגיקה מאדייאמיקה, אין שום דבר בחוץ שקיים מצד עצמו באופן שהוא בלתי תלוי, הדברים ריקים מקיום עצמי ונעדרים כל תכונה או טבע משל עצמם באופן שהוא בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי ואלו נכפים עליי מהקארמה שלי וזו נקבעת ע''פ איך שהתנהגתי לזולת בעברי. ********************************** ועכשיו השאלה שלי היא: הרי בודהא לימד על ה-''אין אני''...איפה נעלמה בדיוק הנקודה הזו בלימוד שלכם?, כי אני לא רואה את הנקודה הזו ב-''עיקרי הבודהיזם'' שרשמת. אשמח לתשובה (אני גם אעלה אותה למעלה למען יוכלו כולם לענות) כמו כן אני גם מחכה ל-''ציטוט'' של בודהא לגבי הגדרתו את המושג ''קיים מצד עצמו'' (אני לא ממש מבין מה אומר לכם המושג ואשמח לשמוע את המקור) אגב, כוס תה מלאה ששופכים אליה קפה, מתמלאת בקפה ומתרוקנת מתה...תנסו בבית...זה שאתם שופכים אוויר זו לא אשמתי... יום טוב הגב לתגובה זו          מתוך ה-MMK         נאגארג'ונה,    19/04/08 02:04 Everything is real and is not real, Both real and not real, Neither real nor not real. This is Lord Buddha’s teaching. (MMK XVIII : 8) אתה הבנת את זה מושון? זה הלימוד של הבודהה. הגב לתגובה זו          לא בודהיסטית כאן אבל...         הי,    18/04/08 22:05 אני לא מהבודהיסטים שכתבו כאן אבל, אולי, ''הדברים ריקים מקיום עצמי'' זו דרך אחת לדבר על ''אין אני''. זה אותו נושא במילים אחרות. אתה מתכוון שכמו ש''אין שום דבר בחוץ שקיים מצד עצמו באופן שהוא בלתי תלוי'', אין שום דבר בפנים שקיים מצד עצמו באופן שהוא בלתי תלוי? נ.ב. אם אני יכולה למלא את הכוס במה שאני רוצה, אני מזמינה מילקשייק שוקולד בבקשה. הגב לתגובה זו              ל-הי             מושון,    21/04/08 12:29 אני מתכוון בדיוק למה שאמרת, לדעתי לזה בדיוק גם התכוון בודהא (זה מה שמשתמע לי מדבריו ומהתעקשותו על חשיבות ה-''אין אני'' שלא מוזכר ולו במילה אחת, אלא בהקשר ל-''אגו'') לגבי האפשרות שזה אותו נושא במילים אחרות - מכיוון שאנשים אומרים בפירוש ש-''אין מציאות חיצונית'' ושהכל מושלך מהתודעה שלי - תשאלי את עצמך: ''חיצוני למה?'' (כלומר מה הפנים פה? והאם אין כאן הגדרה של יסוד קבוע ובלתי משתנה הנוגד את עקרונות הבודהיזם) ותנסי להבין איך אם ''אין אני'' (במובן של אובייקט קבוע יסודי) יש עדיין שייכות לתודעה (''תודעה ***שלי***). אלו עיקרי הטעויות בתפיסה הבודהיסטית כפי שהיא מוצגת באתר הזה ע''י הטוקבקיסטים יום טוב הגב לתגובה זו 24.  מושון, אני לא מבינה משהו באסכולת מושון לריקות     שיר,    18/04/08 20:31 האם יש משהו שקיים מצד עצמו , בעל טבע/תכונות משל עצמו לפי ההסבר שלך? ושאלה נוספת שאותי יותר מעניינת , האם ואיך לפי ההסבר שלך אני יכולה להעלות את רמת האושר שלי ולחסל את הסבל שלי? הגב לתגובה זו          לשיר         מושון,    18/04/08 21:19 אין פשר לכל תשובה שאני אתן לשאלה דואלית שנשאלת לגבי טבע לא דואלי (אם לא הבנת - לא) אלא שכל זה נכון גם לגבי התודעה שלך, קיומך, קארמה וכל דבר אחר... כשתצליחי להבין את משמעות השאלה שלך לגבי עצמך אולי תביני מה ההבדל בין מה שאני אומר ל-''בודהיסטים'' בטוקבקיה... לגבי השאלה השניה כבר עניתי. יום טוב הגב לתגובה זו              תודה אבל שוב נשארתי לא מסופקת             שיר,    19/04/08 01:59 מה לגבי התשובה השנייה... בזה שאני אבין שהמציאות אנאלוגית ואני תופסת אותה באופן דיגיטאלי לא עוזרת לי לחסל את הסבל כי עובדה עדיין יש סבל בעולמי ועדיין מחר אני יכולה לקבל מחלה סופנית מה לעשות? הגב לתגובה זו                  לשיר הלא מסופקת                 מושון,    21/04/08 12:37 אני לא בודהא, ולא יצאתי לחסל את הסבל. ניסיתי להסביר טוב יותר את המושג ריקות מאשר דוגמת הכלב והעט (שניתנה בפרק האחרון) לפי איך שאני מבין את האמירה של בודהא. אגב, בודהא עצמו ע''פ הכתבים הבודהיסטים מת כתוצאה מהרעלת מזון (אכילת חזיר מקולקל או משהו כזה), ולכן גם את המחלה הסופנית לא תוכלי לחסל, תוכלי ע''פ הבודהיזם לחסל את הסבל שלה. בודהא מדריך אותך לא לחיי נצח אנושיים שבהם לא קורות תאונות ומחלות, אלא ל-''מקום'' (המרכאות בכוונה) שבו אין ***לידה*** ואין מוות (אין אבחנה בין שניהם), בו אין דואליות כלשהי (כלומר שאין גם אבחנה בינך לבין המציאות)-שם גם אין סבל, לא היה מעולם ולא הייתה מעולם דרך לחיסול הסבל... אם את מחפשת מדריך לשם - אני לא האיש! אני רק מזהיר אנשים שטועים בדרך ומאמינים שכל המציאות החיצונית היא פרי דמיונם... יום טוב הגב לתגובה זו                  סור מרע ועשה טוב...  ל"ת                  רומי,    19/04/08 11:14 הגב לתגובה זו 23.  לבן צפון מתגובה 19, אני חושב שמושון יכול אפילו לענות על שאלתך     שבי,    18/04/08 09:13 השאלה שלך מניחה שאישתי קיימת מצד עצמה בלי תלות בי ולכן אתה מניח שאחרי שאני אמות היא תמשיך להתקיים. זה קשה לתפיסה, צריך לעשות על זה הרבה אנליזה לפני שאפשר לקבל את זה וגם אחרי זה עדיין יש ספק וזה עדיין לא נתפס וזה כל הזמן חמקמק אתה מבין, עבורך, בשבילך, כל העולם הוא השלכה שלך, ואם אתה תמות אז אתה תפסיק להשליך אותו זו הבורות שלנו, אנחנו חושבים שהדברים קיימים מצד עצמם, שם בחוץ בעולם החיצון, באים מבחוץ אלינו, הבוס הכועס קיים שם בחוץ ובא וצועק עלינו, את הטילים יורים עלינו האוייבים שלנו שקיימים שם בחוץ בלי קשר אלינו הגב לתגובה זו          ברור שאישתך לא קיימת מצד עצמה         בן,  צפון,    18/04/08 16:10 ללא תלות בך, כי מרגע שתמות, היא תפסיק להיות אישתך ותתחיל להיות אלמנתך. אבל אף אחד לא טען שהיא קיימת מצד עצמה בלי תלות בך או בדברים אחרים. אני שואל, האם האדם שכרגע נחשב לאישתך, יהיה קיים לאחר שאתה תמות, קיום תלוי וריק אך עם זאת ממשי קיים ומתפקד? האם היא תהיה קיימת קיום כזה? או שהקיום שלה יחדל מלהיות ממשי קיים ומתפקד מכיוון שאתה מת? הגב לתגובה זו          יכול להיות שאני יכול לענות         מושון,    18/04/08 12:27 אבל התשובה שלך זו בטח לא התשובה שלי... אם היית מתחיל לנסות להבין ריקות וקיום תלוי קודם מהצד של האני ורק אז להתייחס ל-''דברים שבחוץ'', היית מבין לדעתי יותר טוב את הפירוש המדויק של-''אין שום דבר בחוץ'' והוא ממש, אבל ממש לא מה שאתה חושב שהוא... הכוונה היא בסך הכל שבמציאות האולטימטיבית אין הפרדה בינך ובין אישתך ובין מושון ולכן גם אין שום דבר שהוא בפנים ושום דבר שהוא בחוץ - אם היית מתעמק בדברי נגארג'ונה אולי היית מבין גם את המשפט ''שום דבר לא מתחיל ושום דבר לא נגמר'' ומה הקשרו למושג הריקות ה-''אין אני'' והקיום התלוי. יום טוב הגב לתגובה זו              משהו לא מסתדר עם תשובתך, אתה עושה עירבובייה             אליהו הנביא,    18/04/08 13:12 איך יכול להיות באותו המשפט אם היית מתחיל לנסות להבין ריקות וקיום תלוי קודם מהצד של האני ורק אז להתייחס ל-''דברים שבחוץ'' מה שאתה אומר שקודם יש אני שקיים מצד עצמו ואחר כך יש דברים שקיימים שם בחוץ וצריך להתייחס אליהם, זה נורא נחמד הטענה שלך אבל צודקים פה שאר המגיבים אתה אפילו לא מנסה להבין את הלימוד של ריקות וקיום תלוי של הבודהיזם ולעומת זאת טוען מנגד שאנשים לא מבינים נכון את נאגארג'ונה. תנסה קודם להבין עד הסוף מה הבודהיזם מלמד, מה בודהה לימד, מה נארגארג'ונה כתב, מה השושלת שלהם עד היום כולל הדלאי לאמה ולאמות רבים וטובים מלמדים על ריקות וקיום תלוי, האם היית אי פעם בשיעור אחד (אחד בודד) על ריקות וקיום תלוי מפי לאמה שלמד את החומר ותרגל אותו? אני בטוח שהתשובה היא לא, נכון? אז איך אתה יכול להרשות לעצמך לכתוב לכל כך הרבה אנשים שמגיבים פה שהם לא הבינו כלום ולעומת זאת אתה טוען שאתה הבנת למה בודהה ונאגארג'ונה התכוונו ובאותו משפט רושם דברים הפוכים לגמרי. אני בכל אופן התייאשתי סופית, לא צומחת מזה קארמה טובה, כמו שרשמו למטה אין אני ושבי, אתה כוס תה אשר מלאה עד סופה. חבל על כל תגובה. האם אתה מנסה ללמוד משהו חדש , האם אתה שם לב לשאלות שאנשים שואלים אותך ? לפי הלימוד של הבודהיזם, באסכולת הפראסנגיקה מאדייאמיקה, אין שום דבר בחוץ שקיים מצד עצמו באופן שהוא בלתי תלוי, הדברים ריקים מקיום עצמי ונעדרים כל תכונה או טבע משל עצמם באופן שהוא בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי ואלו נכפים עליי מהקארמה שלי וזו נקבעת ע''פ איך שהתנהגתי לזולת בעברי. זה מה שבודהה בא ולימד, הוא לימד ריקות ולימד קארמה והם הולכים ביחד! עכשיו אם יש לך טענות שזה לא נכון אז בוא תוכיח אחרת, בטענות לוגיות מובנות. הגב לתגובה זו                  אני מבין את השאלה                 מושון,    18/04/08 21:17 אתה פשוט לא מבין את התשובה! (באמת!) אני לא אומר שיש דברים שם בחוץ שקיימים מצד עצמם, אני גם לא אומר שיש דברים כאן בפנים שקיימים מצד עצמם - אני אומר שאין דבר כזה ''בפנים'' ואין דבר כזה ''בחוץ'' ! ואי לכך המשפט שלכם ש-''אין שם דברים בחוץ שקיימים מצד עצמם'' הוא אמנם נכון אלא מסיבה אחרת לגמרי מאשר אתם חושבים. שוב, במקום להתווכח, קחו את הדברים שלי ללאמות שלכם (אותם אתם מבקרים תכופות) ותשאלו אותם אם מה שאני אומר תואם את דבריו של נגארג'ונה (לגבי ששום דבר אינו מתחיל ושום דבר אינו נגמר) או שלא. הסיבה שאתם לא מבינים את מה שאני אומר מצוי בתיאור שלך את עיקרי הלימוד הבודהיסטי: ''אין שום דבר בחוץ שקיים מצד עצמו באופן שהוא בלתי תלוי, הדברים ריקים מקיום עצמי ונעדרים כל תכונה או טבע משל עצמם באופן שהוא בלתי תלוי בהשלכות התודעה שלי ואלו נכפים עליי מהקארמה שלי וזו נקבעת ע''פ איך שהתנהגתי לזולת בעברי.'' ועכשיו השאלה שלי היא: הרי הבודהא לימד על ה-''אין אני''...איפה נעלמה בדיוק הנקודה הזו בלימוד שלכם, כי אני לא רואה את הנקודה הזו ב-''עיקרי הבודהיזם'' שרשמת. אשמח לתשובה (אני גם אעלה אותה למעלה למען יוכלו כולם לענות) יום טוב הגב לתגובה זו                      הבודהה לימד על אין אני שקיים מצד עצמו                     אין אני,    19/04/08 01:57 נורא חשוב להוסיף את המילים האלו אחרת אנשים עלולים לחשוב (ואולי אתה בינהם) שאין באמת אני מה שלא נכון האני קיים, ממשי ומתפקד אבל לא כמו שחשבתי, לא בעל תכונה או טבע משל עצמו באופן בלתי תלוי אתה מבין? גם האני ריק ועל כן אפשר לומר עליו אין אני שקיים מצד עצמו הגב לתגובה זו                          אם האני קיים ממשי ומתפקד,                         בלסריו,    19/04/08 03:08 אתה יכול להצביע עליו? איפה הוא? האני? על כל דבר, שאוטמטי הוא ריק ומתפקד, אפשר להצביע ולפעמים אפילו לגעת,.. כעת, אשמח לקבל ממך הצבעה על האני הריק הקיים והמתפקד... ועוד דבר קראתי למטה בין התגובות שאין אפשרות לעצור את המחשבות... מה הבסיס למסקנה זו, שהינה מוטעית לדעתי ולא רק לדעתי... הבסיס של כל תרגולו של קרלוס קאסטאנדה (ולא רק) מבוסס על עצירת הדו שיח הפנימי, כלומר עצירת המחשבות, ...אשמח לשמוע..., הגב לתגובה זו              צר לי מושון אך נראה שאתה מפספס את הקיום התלוי             בודהיסט,    18/04/08 12:57 אולי קצת קשה לך לקבל את מה ששבי כתב לבן צפון בתור תשובה, אולי זה קצת מפחיד אותך אולי זה תפיסה מאד שונה ממחשבתך העכשיו אבל אתה עדיין לא ענית לשאלה, בעולמך שלך , האם אישתך תמשיך להתקיים אחרי מותך? הגב לתגובה זו                  מה זה עולמי?                 מושון,    18/04/08 21:09 מה זה עולם ''שלי'' אם אני בוחר ל-''האמין'' ש-''אין אני''...השייכות הזו של העולם...של מי היא? יום טוב הגב לתגובה זו 22.  סליחה שאני שואל     מושון,    18/04/08 01:04 אבל יש למישהו ציטוט של בודהא (דברים שניכתבו מפי התלמידים ששמעו אותו) שהוא מסביר את המושג ''קיום תלוי'' או ''קיים מצד עצמו''? תודה מראש יום טוב (וחג שמח עוד מעט) הגב לתגובה זו          כמעט כל בית ב-MMK מתחיל במשפט         נאגארג'ונה,    18/04/08 09:08 Lord Buddha said אני תכף אפתח אותו ואתקתק ציטוט הגב לתגובה זו              הבודהא לא דיבר למעשה על קיום תלוי             אביתר,    18/04/08 21:00 אלא תאר את מה שראה בתוך הכרתו במדיטציה, את תהליכי ההתניה שבמרכזם ''התשוקה''. ''קיים מצד עצמו'' זה רעיון שהוא לא רק לא דיבר עליו, אלא לא קשור לכל צורת החשיבה שלו. כלומר, שהוא לא שלל אותו, כי הוא בכלל לא התעסק בו. נגרג'ונה בMMK פיתח את מושג התלות ההכרתית לתורה המתארת את הקיום בכללותו. הוא לא עשה זאת לבד, כמובן, אבל זה מקום טוב לראות את ההתפתחות בחשיבה הבודהיסטית. הגב לתגובה זו                  ידעתי... :)  ל"ת                  מושון,    18/04/08 21:24 הגב לתגובה זו 21.  יפה מאוד מושון  ל"ת      בן,  צפון,    17/04/08 22:36 הגב לתגובה זו          תודה  ל"ת          מושון,    18/04/08 00:59 הגב לתגובה זו          יפה מאד מושון צפון  ל"ת          מושון, צפון,    17/04/08 23:35 הגב לתגובה זו 20.  לכל הלומדים בודהיזם     בודהיסט,    17/04/08 20:55 לאחר שקראתי את התגובות כאן, חשבתי שיעניין אתכם לקרוא על 8 הטענות הייחודיות לאסכולת הפרסנגיקה. מבין 8 הנקודות יש נקודה אחת שלפי רשימה אחת היא הנקודה הרביעית: ''הם [פרסנגיקה] מקבלים את קיומם של תופעות חיצוניות.'' ההסבר, בקצרה (יתן ללמוד נושא זה באריכות, אך כאן אביא רק פסקה קצרה לשם ההבהרה), אומר, ''אסכולת הצ'יטמטרה [אסכולת התודעה-בלבד] טוענת שבשעה שנדמה שהתופעות קיימות באופן חיצוני, הן למעשה תלויות בתודעה. פרסנגיקה משיבים שגם בנוגע לתודעה, נדמה שהיא קיימת ללא תלות בתודעה אך למעשה אין כך הדבר. מסיבה זו, בדיוק כפי שהתודעה איננה קיימת כפי שהיא נראית, ז''א, מצד עצמה, אך כן קיימת קיום מוסכם, כך גם התופעות החיצוניות. התופעות החיצוניות אינן קיימות כפי שהן נראות, ז''א, מצד עצמן, אך כן קיימות קיום מוסכם. במילים אחרות, אחת מהנקודות המגדירות את עמדתה של האסכולה הבודהיסטית שאנו מצטטים כאן (פרסנגיקה) היא שהדברים אינם קיימים אך ורק כהשלכה מנטלית של התודעה. הגב לתגובה זו          חוסר הבנה בסיסי         מתנגד,    17/04/08 21:55 חבר, הפסקה הראשונה טובה, השניה אסון. קיום מוסכם זה קיום כהשלכה מנטלית. מסטר נגרג'ונה חזר שוב ושוב שכול הדברים הם השלכה מנטלית. למה לצער אותו? כול טוב. הגב לתגובה זו              ציטוט             בודהיסט,    17/04/08 23:00 שתי הפסקאות מופיעות זו אחר זו באותו מקור ומצוטטות מתוך לימודים לתואר גשה. לא כתבתי אותן, תרגמתי את מה שכתבו אחרים. אין לי ספק שבאופן אישי אינני מבין את הנושא לעומקו. לכן הבאתי ציטוט ממקור אמין. אני מסיק מתגובתך שאין צורך שאכתוב את המקור המדויק בכדי שתוכל למצאו ביתר קלות. ;) אני לא יודע אם ציטוט פסקה מתוך כתבים בודהיסטים היה מצער את נגרנ'ונה, כי אם פגשתי אותו כשהוא חי, אינני זוכר. אבל צר לי שציערתי אותך. אנא שכח מזה. חג שמח. הגב לתגובה זו                  לבודהיסט יקר , חג שמח                 שבי,    17/04/08 23:44 זוהי אחת מיני רבות מהטעויות שנלמדות במערב ופורשו לא נכון מהכתבים, אל תשכח שהם נכתבו בפאלי/סנסקריט ולאחר מכן תורגמו לטיבטית ואז תרגמו אותם לאנגלית ומאד יכול להיות שנוצרו אי הבנות ומכאן נוצר לימוד שגוי, לכן הכי טוב ללמוד ממוסמכים, משושלת אוטנטית ורבת שנים שרואים שהדרך הובילה לאנשהו, זוהי המלצתי האישית בכל מקרה, חוסר קיום, חלל ריק, הכל שחור, הכל לבן, הכל אשליה, אין מחשבה, אלו טעויות מאד נפוצות ומאד מסוכנות, יחד עם זאת טענה שיש מיליונית של מיליונית האחוז של משהו שקיים מצד עצמו ובעל טבע משל עצמו מחסלת לגמרי את האפשרות לשנות את עולמי, לחסל כל סבל ולהגיע להארה ומאד לא סביר שנאגארג'ונה (שכמובן היה ישות מוארת) אשר לימד וכתב את ה-MMK היה מתכוון לדבר כזה. אולי יהיה יותר טוב לפרש את קיום מוסכם בתור קיום קונבנציונלי או קיום יחסי בעוד שהטבע של הדברים, הקיום האולטימטיבי שלהם הוא הריקות שלהם, ההעדר טבע (קיום) משל עצמם. חג שמייייח. הגב לתגובה זו                      צודק, טועה                     בודהיסט,    18/04/08 10:26 אני חושב ששניכם לא קראתם לעומק את מה שכתבתי. אני לא מעוניין לזלזל בידע שלך, לטעון שאתה לומד טעויות ויש לך חוסר הבנה בסיסי, או לדון ללא טעם בדברים שאין לך בהם ספק. למעשה, מכיוון שזה איננו דיון כלל, נוכל לכתוב על שתי האמיתות עד מחר, אך אינני בטוח שיש בכך טעם, שכן אתה ללא ספק צודק ואני ללא ספק טועה. לכן, אנא שכח מזה. חג שמח לך ולכל יקיריך. כל טוב. הגב לתגובה זו                          למה ההתעקשות לפילוג? מדוע?                         MMK,    19/04/08 01:53 לא אמרתי שאני צודק ואתה טועה ממש לא כך, אמרתי שיש הרבה דרכים והרבה אנשים יכולים לצדוק כל אחד בדרכו שלו שמתאימה לו, כי לכל אחד יש את הקארמה שלו אין לי כל כוונה לפגוע ולהעליב אותך, סה''כ דיברנו על ציטוט מתוך ספר בודהיסטי. בודהיסט יקר, תהנה מהחג. הגב לתגובה זו                          בקשה חוזרת                         בודהיסט,    18/04/08 21:51 אני מניח שמנקודת מבטך אכן יש מי שצודק, בהקשר זה, אתה ומי שטועה, בהקשר זה אני. לא אכפת לי מי מאתנו מבין טוב יותר, למי יש קארמה טובה יותר, מי יגיע להארה מהר יותר. לא אכפת לי מכל זה. אני שמח אם אתה מלומד ממני, מבין טוב יותר ממני, מתקן את שגיאותיי הקשות. מה שאכפת לי הוא שכאן ועכשיו, ננהג זה בזה בכבוד הדדי וברגישות ונעזור אחד לשני. שוב, אנא, שכח מהנושא הפילוסופי. אין לי צורך להיות משוכנע או לשכנע. מכיוון שמה שחשוב לי הוא הכבוד והרגישות שבין בני האדם יותר מכל, אני מקבל את דעתך שאתה יודע ואני לא יודע. לכן ביקשתי שוב ושוב שפשוט תשכחו מזה. חג שמח, כל טוב. הגב לתגובה זו                          סליחה סליחה אולי הובנתי לא כהלכה                         MMK,    18/04/08 20:26 אין הכוונה הייתה לפגוע או להעליב ובטח ובטח לא להעביר ביקורת על מה שאתה יודע , גם אני אינני בודהה ובטח לא יודע הכל סה''כ ציטוט מה-MMK המילה חבל התכוונה לרושם שנוצר מיצירת מחנות, מטענות של מי צודק ומי טועה, מי למעלה ומי למטה. אחד מבין ציטוט בדרך כזו ואחר בדרך אחרת, אחד הולך ימינה ואחד שמאלה (גם הבודהה ריק מקיום עצמי וגם דבריו הם לא חוכמה מצדם הם, ועל כן אחד שומע ומגיע להארה ואחד שומע והולך למקום אחר -קארמות שונות לאנשים שונים). אבל, לכל אחד יש את הקארמה שלו ובסוף כולם יגיעו להארה, יש הרבה דרכים ראויות לשמן וכולן מצוינות כל אחד מה שמתאים לו. חג חירות שמח הגב לתגובה זו                          אבל לא זה שלמעלה                         בודהיסט,    18/04/08 15:25 הייתי שמח אם אכן היו הדברים כך. אם לא היה לי, או לחבריי, צורך לקבוע שמישהו אחר הוא חסר ניסיון ושוגה בחוסר הבנה, ולעשות זאת מתוך אמונה מוחלטת בצדקתי ו אנא, אל תצטער עליי, שכן אינך מכיר אותי ואינך ידוע מה למדתי ומה לא, מה תרגלתי ומה לא. אני מכבד מראש את דעותיך. אני מאמין שחשוב לא לבקר אחרים ולא להסביר להם מה נכון ומה לא נכון, כי בשיא הכנות אינני יודע. אינני בודהה. אני מקווה שלא אכתוב בעתיד ''חבל, חבל מאד'' בתגובה על דבריו של מישהו אחר, כי אני חושש שהדבר עלול לעורר תחושה לא נעימה. תודה לך שוב על ההסברים. שוב: אנא שכח מזה. כל טוב. הגב לתגובה זו                          דרך האמצע, אין כאן צודק או טועה                         MMK,    18/04/08 13:01 יש כאן הסבר של דרך האמצע אסכולת המאדייאמיקה. הדברים אינם קיימים כפי שאנחנו חושבים שהם קיימים אבל אין זה אומר שאינם קיימים כלל אין צורך ליצור מחנות או צדדים אני כאן אתה שם, אתה צודק אני טועה, זה לא המצב... בעבר היה מאד נהוג להתפלמס על כל טענה, ובסופו של דבר שני הצדדים היו מנצחים , שניהם מנסים למצוא את האמת, לא לנצח ולמצוא מי טועה ומי צודק, חבל, חבל מאד שיהיה באמת חג שמח. הגב לתגובה זו              מצטרף להתנגדות             סושומני,    17/04/08 22:59 קיום מוסכם = קיום מתפקד, ממשי ''התופעות החיצוניות אינן קיימות כפי שהן נראות, ז''א, מצד עצמן, אך כן קיימות קיום מוסכם.'' אפשר לומר, התופעות החיצוניות אינן קיימות כפי שהן נראות, ז''א, מצד עצמן, אך כן קיימות, ממשיות ומתפקדות. הסבל לא קיים מצד עצמו אך עדיין קיים ממשי ומתפקד וכואב לי נורא צריך לזכור, ואת זה אומרת המאדייאמיקה באופן ברור. לא קיים מצד עצמו לא אומר לא קיים בכלל. זוהי קיצוניות של חוסר קיום והיא מסוכנת ביותר. מצד שני הקיצוניות של קיום עצמי מסוכנת לא פחות דרך האמצע היא הבטוחה, לא קיים מצד עצמו אך אין זה אומר לא קיים בכלל (קיום מוסכם, ממשי ומתפקד) הגב לתגובה זו 19.  מושון, ריקות וחשוב מאד ק-א-ר-מ-ה ואיך אני מחסל את הסבל?     גב' קארמה,    17/04/08 15:18 קודם כל יש תמונה מנטאלית בתודעה שלך ורק אחרי זה אתה רואה ומשליך את זה ואז זה נראה לך כאילו המציאות באה מבחוץ אלייך אתה מבין? אתה רואה את המציאות בצורה מסויימת כי יש תמונות מנטאליות בתודעה שלך (פילטרים) שגורמים לך לראות מציאות בצורה זו או אחרת ולי יש תמונות מנטאליות אחרות בתודעה שלי (פילטרים, או זרעי קארמה שמבשילים) ואלו גורמים לי להשליך מציאות כזו או אחרת על מציאות שהיא מצידה היא ריקה מטבע משל עצמה וזה כולל, אנשים, דברים, חפצים, פעולות!, זמן! ובעצם ''כל התופעות''! אם לא תשלב לתוך ההסבר שלך את נושא הקארמה לא תצליח להסביר ולשכנע אותי שאני יכול לשנות את עולמי ושאני יכול להגיע להארה ולחסל כל סבל, זה מה שבודהה בא ללמד שיש סבל בעולם, יש לו מקור, יש לו סוף ויש דרך לסיום הסבל. אם כן מושון יקר, מהי הדרך לחיסול הסבל ע''פ ההסבר שלך? הרי זהו בדיוק הבודהיזם, זה בדיוק מה שבודהה בא ללמד ולימד, את ארבע האמיתות לא יעזור לי לדעת יותר טוב ריקות אם אני לא מבין איך לחסל את הסבל שלי אתה מבין? זה בדיוק הבעיה, אתה כותב תגובות וכותב הסברים לדברים אבל אתה נהיה פילוסוף, הסבל בעולם עדיין גדול, גם שלי וגם של קרובים שלי ובכלל של כל היצורים, איך אני מסיים אותו? איך??? תודה הגב לתגובה זו          אגב...         מושון,    17/04/08 17:30 כבר אמרתי בפרק של ''הטעויות של הבודהיזם''...שאני רואה כאן מטרה הרבה יותר גדולה מ-''סיום הסבל''... ועל דרך המשל של החץ המורעל - אותי כן מעניין אם החץ בכלל מורעל (ברור שהוא לא), וחשוב ביותר מבחינתי מי ירה את החץ ולמה... יום טוב הגב לתגובה זו          אל תגזים...         מושון,    17/04/08 17:17 בסך הכל באתי להסביר ריקות דרך העיניים שלי (אליה הגעתי הרבה לפני שהגעתי למחוזותינו...ושמעתי על המושג ה-''בודהיסטי'') ולא דרך דוגמאות כגון ''הכלב והעט''... לגבי ה-''משנה'' שלי...היא אומרת דבר פשוט מאוד...כולנו באותה סירה, ככל שניקח יותר אחריות וככל שמעגלי האחריות שלנו יגדלו כך נשאיר עולם טוב יותר למען ילדנו. אני לא מספק ''פתרונות'' לרצון שלכם לחיות לנצח (למעשה גם בודהא לא), איפה שיש חיים יש גם מוות ויש לזה סיבה מאוד טובה. יום טוב הגב לתגובה זו              הסברת את הריקות ובסוף לא הבנת אותה בכלל             שבי,    17/04/08 18:52 איך יכול המשפט הבא שלך להתקיים ולהיות נכון עם ההסבר שלך על ריקות: ''כך נשאיר עולם טוב יותר למען ילדנו.'' על איזה ילדים אתה מדבר? על אלו שכן קיימים שם מצד עצמם בלי תלות בהשלכות שלך עד כמה אתה בטוח שהבנות שלך ימשיכו להתקיים לאחר מותך? האם קיומם לא תלוי בהשלכות התודעה שלך? תחשוב על זה קצת. אין מחוץ לך שום עולם מלבד זה שאתה השלכת. אני לא רואה שום דבר יותר גדול מאשר לחסל את סבלי ואת הסבל של כל היצורים ולהביא את כולם לאושר, ואתה? הגב לתגובה זו                  יש לי שאלה אלייך שבי                 מושון,    17/04/08 21:08 אם אתה מת מחר (חס וחלילה), האם אני (מושון) מפסיק להתקיים לשיטתך? האם אני קיים לשיטתך? האם אני קיים אך ורק בתלות בתודעה שלך? מי זו התודעה ***שלך*** אם בכלל ''אין שבי'' (כגרעין עצמיות) ע''פ הבודהיזם... אתה זה שלא הבנת ריקות כי אמנם הבנת את הריקות של הכל, מלבד את הריקות החשובה מכל - זו שמבינה שאין שום גרעין יסודי של עצמיות שמבדילה בינך וביני, בין הפנים ובין החוץ... יום טוב הגב לתגובה זו                      ניסיון מספר 949,587 (אבל מי סופר)                     שבי,    17/04/08 22:50 בעולמי, בשבילי. שוב פעם, בעולם שלי, עבורי, בשבילי. בשבילי, בעולמי שלי, ברגע מותי מושון לא יהיה קיים יותר, כי בשבילי, בעולמי שלי מושון הוא השלכה שלי שנכפית עליי מהקארמה. כי מושון ריק מלהיות כך או אחרת מצד עצמו בעולמי מושון הוא מישהו שחושב שהוא יודע הכל ובשביל אישתו הוא דווקא בחור מאד חכם בעל ידע נרחב ומקיף בהרבה נושאים. כשאני אמות , מושון שיודע הכל לא יהיה קיים בעולמי שלי, בשבילי! אוקי? עכשיו אם אתה שואל לגבי אישתך ומה שהיא חושבת על מושון, האם זה ימשיך לתפקד לאחר מותי? ממממ... בוא נראה, בוא נחקור גם את זה... בשבילי, בעולמי שלי, אני משליך את אישתו של מושון שחושבת עליו שהוא אחלה בן אדם בעל ידע רב בנושאים שונים. גם זה, בשבילי, בעולמי שלי, לא יהיה קיים לאחר מותי כי זוהי השלכה שלי. גם מושון וגם אישתו וכך הלאה והלאה כולל כל היצורים וכל התופעות ומגוון כל העולמות בעולמי שלי , עבורי ובשבילי מוצאם מהקארמה התשובה לשאלתך מושון: *בשבילי*, *עבורי*, *בעולמי שלי* ובמקרה שלך בשבילך! עבורך! בעולמך שלך! ברגע המוות שלך, העולם שלך כפי שאתה משליך אותו ותופס אותו מפסיק להתקיים כי עבורך, ובשבילך ההשלכות האלו לא קיימות יותר - עבורך! אתה מבין, ע''פ ההבנה המלאה של ריקות, אין שום מקום אובייקטיבי לעמוד עליו, אין אף תופעה שקיימת שם מצד עצמה (הסבירו למטה מה הכוונה קיימת מצד עצמה). תראה, אני לא מצפה שתבין את זה עכשיו ומיד, עושים על זה שנים על גבי שנים של מדיטציות, תרגול ולימוד ועדיין הנושא חמקמק ועדיין עד שלא רואים ריקות ישירות יש ספק שזה נכון התיאוריה הפילוסופית הזאת אבל אני מצטרף לעצת המגיב למטה, אנא ממך, נסה לשפוך מעט תה החוצה מהכוס במקום להגיד לכולם שהם לא מבינים , מה דעתך? פעם אחת, לכבוד חג הפסח? חג שמח הגב לתגובה זו                          שבי, כשאתה תמות                         בן,  צפון,    17/04/08 23:35 אז גם אישתך כבר לא תהיה קיימת, בעולם שלך, בשבילך. סבבה, מקבל. אבל מה עם אישתך? כשאתה תמות ואשתך לא תהיה קיימת יותר בעולם שלך, היא עדיין תהיה קיימת בעולם שלה? היא עדיין תסבול בעולם שלה אפילו אחריי שאתה, שהשליך עלייה לסבול בעולם שלך, כבר מת מזמן, בשבילה,לא? הגב לתגובה זו                  כמה מילים                 מושון,    17/04/08 20:58 1-לא מבין עדיין את הכוונה המדויקת של ''מצד עצמה''...צריך לבהר את המושג כדי שיהיה ברור 2-ה-''אין מחוץ לך שום עולם מלבד...'' הוא מוטעה!...תחשוב על משמעות המשפט שלך לאחר הבנת ה-''אין אני''...אם ''אין אני'', מה זה בדיוק עולם חיצוני? ומה זה פנימי? 3-סבלם של איזה יצורים? האם אותם יצורים שונים מהבנות שלי? יום טוב הגב לתגובה זו                      תודה מושון                     אין אני,    17/04/08 21:44 תודה רבה על האומץ לחלק אתנו את מה שאתה מאמין בו. כול הכבוד. בקשר ל''מצד עצמו'', ראה למטה בדיון 16. עכשיו מושון, המלצה: כיון שיש לך תובנות, עשה מאמץ להבין את התורה הבודהיסטית ותוכל להשוות למה שאתה מאמין, ואולי תרצה לעדן את השקפותיך. נראה לי שעד כה התיחסת לתורה הבודהיסטית כפי שתוארה במאמרים כמשהו שגוי ודורש תיקון, למרות שלא הקדשת מאמץ ראוי להבינה (כפי שמשתקף בהערותיך). כמו הסיפור על הפרופסור שבא לחכם הזן, שהמשיך למזוג את התה גם כשהספל היה מלא. עשה קצת מקום למשהו אחר, אולי תרויח? כול טוב. הגב לתגובה זו                          ועוד מילה לגבי ''הטעויות של הבודהיזם'' להשקפתי                         מושון,    18/04/08 00:58 בודהא בעצמו אמר שלא מעניין אותו ''האמת''...הוא יצא למטרה ברורה - סיום הסבל! אותי כן מעניין מי ירה את החץ, מה גובהו, מה צבע שערו, למה הוא ירה את החץ והאם החץ הוא באמת מורעל - זו כל המחלוקת ביני לבין דבריו של בודהא. שאר הויכוחים שלי הם עם פרשנויות של דבריו שלעניות דעתי (ע''פ מיטב הבנתי) אינם תואמות את דבריו המקוריים של בודהא עצמו. (אולי זאת הקארמה שלי להשליך את דבריו של בודהא בצורה שונה ממה שאתה משליך אותם...) יום טוב הגב לתגובה זו                          מאה אחוז נכון, מסכים איתך                         שבי,    17/04/08 22:38 כך גם אני מרגיש ולפעמים אני שואל את עצמי למה אני ממשיך לנסות להסביר לו... הכוס כבר מלאה בתה. אבל אז אני נזכר למה...קארמה! מה שאני משליך עכשיו זה בדיוק מי שהייתי בעברי , אז אני מודה מוקיר ומחבק את מושון הגב לתגובה זו 18.  ריקות - פרק 4 (הריקות של ההסבר וה-''טעויות'' של הבודהיזם)     מושון,    17/04/08 13:26 הריקות של ההסבר ההסבר המובא כאן אינו הדרגה הכי גבוה של ''הבנת'' ריקות, ניתן להגיע בקלות גם לריקות של פעולה ולהראות שברמה הבסיסית יותר אין גם שינוי/זמן כאובייקט, ובדרגות הגבוהות אף יותר ניתן להגיע גם למסקנה שגם הריקות ריקה... צריך רק לזכור שכל הסבר (ואני מתכוון לכל הסבר!) הוא ריצוף של צורות מעגליות במרצפות ריבועיות, וכל הסבר של אובייקטיזציה הוא בעצמו אובייקטיזציה. ''הטעויות'' של הבודהיזם אני תמים דעים עם הבודהיזם לגבי הריקות ה-''אין אני'', השינוי המתמיד, אבל קשה לי לא לחוש כי ההינדואיזם מעט ''לכלך'' את הרעיון המקורי ב-''גלגולים'' וב-''קארמה אישית'' אע''פ ש-''אין אני''... וקשה לי להתעלם שהניו-אייג' פישט אותו למניפסט שגוי ומסוכן על ''תודעה יוצרת מציאות'' ו-''המציאות זה אני'' וקירב אותו לסף הניהיליזם והסוציופאטיות. אלא שגם בהתעלם שני אלה מבחינתי הבודהיזם מפספס את הכיוון, את התהליך שמתרחש במציאות לדעתי והוא (בהפשטה) הפירוק של האחדות לנקודות חסרות ממדים ולבנייה מתמדת למבנים מורכבים יותר ויותר, החל מיחידות החומר הראשונות דרך האטומים, המולקולות, מולקולות הענק, החיים החד-תאיים, החיים הרב תאיים, החיים המודעים לעצמם, החברה והלאה מזה...כל זה הוא תהליך של אובייקטיזציה! של מציאות הנהיית מודעת לעצמה. מה שחסר לבודהיזם הוא ''אלוהים'' (הכיוון), אבל זה בסדר, אני לא בודהיסט! אני יהודי... ***התיאור של המציאות כאנלוגית ושל התפיסה כדיגיטאלית לקוח מדבריו של ג'אנגו*** יום טוב הגב לתגובה זו 17.  ריקות - פרק 3 (אין אני ו-קארמה)     מושון,    17/04/08 13:24 פירוק המודעות העצמית (''אין אני''-דגש על המרכאות): גם במקרה של ''התודעה שלי'' או ה-''אני'' התפיסה העצמית (המודעות העצמית) מחלקת את המציאות לאובייקט ופעולה, ובמקרה של ה-''אני'' לצופה וצפייה...בודהא הגיע למסקנה שלמעשה אם נרד מטה ונפרק את הצופה ואת תהליך הצפייה נגלה שוב שאין שום נקודה קבועה, שאינה משתנה, אין צופה, יש רק צפייה, ממש כמו בהסבר על האובייקטים והפעולות, האני הוא זרם רציף ומשתנה תמידית, מובן מאליו בהתחשב שהאני הוא חלק בלתי נפרד מאותו ''ים'' של פעולות, חלק ממה שאני מכנה כאן-''תודעה''.. לסיכום, גם האני הוא אנלוגי (כמו כל דבר אחר במציאות), אלא שהתפיסה של האני את עצמו היא שוב דיגיטלית, האני הוא רק פעולה מתמשכת, אך הוא תופס את עצמו כאובייקט. קארמה/סיבתיות אם כל המציאות היא פעולה רציפה ומתמשכת, הרי שקארמה היא ה-''רציפות'' בזמן-כלומר שהמציאות היא גם סיבתית (כאילו דה...). ומובן שכל פעולה שלך בים הרציף של אחדות המציאות תשפיע על המציאות לטובה או לרעה. ביחד עם ההבנה שגם ה-''אני'' שלכם הוא בסך הכל פעולה/שינוי שאינו נפרד מהמציאות (כלומר שלא קיים למעשה אובייקט ''אני'' הנפרד ממנה) הרי שכל פגיעה פוגעת בכם כחלק מאותה ''תודעה'', כחלק מהמציאות. כך שבראייה של ריקות, ברובד העמוק ביותר אין ''מישהו אחר'', כולנו ''תודעה'' אחת, מציאות אחת וכל פגיעה שלי היא פגיעה עצמית (עצמית במובן של המציאות שאני חלק ממנה ולא במובן של האובייקט הנפרד ''אני'' שכאמור לא קיים). שימו גם לב, שזה נכון לרובד הריק של המציאות, במציאות הרגילה אתם עדיין יחידות אוטונומיות ונפרדות של המציאות המאוחדת! כלומר ש: ***כולנו מהווים מציאות אחת, בניגוד ל-''כל המציאות זה אני''...***. הגב לתגובה זו          אחי, מתפלמס איתך... שאלות         שוגי,    17/04/08 15:07 ציטוט: ''כל המציאות היא פעולה רציפה ומתמשכת, הרי שקארמה היא ה-''רציפות'' בזמן-כלומר שהמציאות היא גם סיבתית (כאילו דה...).'' 1. אז פעולה רציפה קיימת מצד עצמה? 2. זמן - האם הזמן קיים מצד עצמו? האם הוא השלכה? ציטוט: ''כולנו מהווים מציאות אחת, בניגוד ל-''כל המציאות זה אני''...***. '' 3. אם אני אמות מחר עוד דקה, מה יקרה לשאר המציאות שבעולמי, לאבא שלי, אמא שלי המשפחה שלי חברים שלי ושאר האנשים והתופעות, ימשיכו להתקיים? (כן או לא? לפי הסברך לא הצלחתי להבין) הגב לתגובה זו              לשוגי             מושון,    17/04/08 17:09 תשובה ל-1, 2 כבר רשמתי ב-פרק 4 ההסבר המובא כאן אינו הדרגה הכי גבוה של ''הבנת'' ריקות, ניתן להגיע בקלות גם לריקות של פעולה ולהראות שברמה הבסיסית יותר אין גם שינוי/זמן כאובייקט, ובדרגות הגבוהות אף יותר ניתן להגיע גם למסקנה שגם הריקות ריקה... צריך רק לזכור שכל הסבר (ואני מתכוון לכל הסבר!) הוא ריצוף של צורות מעגליות במרצפות ריבועיות, וכל הסבר של אובייקטיזציה הוא בעצמו אובייקטיזציה.'' בלתי ניתן להסביר דבר ללא אובייקטיזציה! כל הסבר כולל זה של בודהא (ע''פ מה שהוא אמר בעצמו) הוא ריק! לגבי ''קיים מצד עצמו'', אני אשמח לראות ציטוט של בודהא לגבי המושג, כדי להבין בראשית למה הוא התכוון (לדעתי), כמו כן מן הראוי שהמושג הזה יוגדר כמו שצריך, כולל מה הוא אומר ולאילו הסקים הוא מוביל... אני אומר את זה - אתה קיים, הזמן קיים, המציאות קיימת והתפיסה של המציאות קשורה בתופס שמהווה בעצמו חלק מהמציאות! יום טוב הגב לתגובה זו 16.  ריקות - פרק 2 (הבעיה עם אובייקטיזציה ואחדות)     מושון,    17/04/08 13:23 מה הבעיה עם אובייקטיזציה? (עם פעולת הריצוף) אין שום בעיה איתה! היא כורח של המציאות (בלתי ניתן לחצות כביש בלעדיה), הבעיה מתחילה בבורות – במחשבה כי דוגמת הריצוף הריבועי שיצרנו היא המציאות עצמה, ובניסיון שלנו להיאחז באותם אובייקטים (מרצפות) במחשבה שהם המציאות, ההפרש בין המציאות לבין התפיסה שלנו את המציאות היא מקור הסבל. ***לסיכום: המציאות קיימת בצורה ממשית לחלוטין אך היא אנלוגית (=מעגלית) ולעומת זאת התפיסה (=ריצוף) שלנו היא דיגיטאלית (=ריבועית) ויוצרת עיוות שלה, הבנת הריקות היא בסך הכל ההבנה שיש עיוות! שכל אובייקטיזציה היא בהכרח מציאות שקרית! להבדיל מאשליה או מחוסר קיום. ההשלכה שלנו אינה יצירה של מציאות יש מאין, היא ריצוף דיגיטאלי של מציאות אנלוגית – זה הכל-(לדעתי)!!!*** אחדות: ברגע שהגענו למסקנה שהמציאות נטולת אובייקטים כלשהם אנחנו מגיעים למציאות שיש בה רק פעולות, הדחף הראשוני הוא לשאול פעולות של ''מה'', זו בדיוק האובייקטיזציה של השפה והתפיסה שלנו שמחפשת אובייקט להיאחז בו. בגלל שמבחינה אינטלקטואלית קשה מאוד להמשיך את ההסבר ללא אובייקט (ניתן להבחין בכך במבנה השפה שלנו שתמיד מורכב מנושא ונשוא, השקול לאובייקט ופעולה) ניתן לדמות את זה לים רציף (הכוונה היא שהים הוא יחידה אחידה ללא יחידות בסיס כלשהם שמרכיבים אותה), תיזכרו שהפעולות הם לא משהו שקורה לאותו ''ים'' דמיוני, הים הוא הפעולות, הוא המציאות. כך שלצורך ההמחשה הויזואלית (שהיא כמובן סוג של המשגה) למעשה אין כאן הרבה אובייקטים שעושים כל מיני דברים וביניהם חלל ריק, יש כאן רק ''אובייקט'' אחד שעושה הרבה פעולות רציפות וחסרות הפרדה כלשהי... זו למעשה האחדות, אין במציאות שלנו שום מקום פנוי, אין ''ריק'', ''חלל'' או הפרדה כלשהי, ברמה הכי בסיסית יש רק מציאות אחת ומאוחדת. לאותו ''ים'' נקרא ה-''תודעה'' להבדיל בין ''תודעה שלי'' במובן של מודעות עצמית. הגב לתגובה זו          שאלה         שוגי,    17/04/08 15:03 ציטוט: '' ההשלכה שלנו אינה יצירה של מציאות יש מאין, היא ריצוף דיגיטאלי של מציאות אנלוגית – זה הכל-(לדעתי)!!!***'' אז אתה טוען שהמציאות האנלוגית כן קיימת מצד עצמה? יש איזו מציאות שקיימת מצד עצמה וההשלכה היא זו שעושה ממנה ריצוף דיגיטאלי? אם הבנתי נכון, אז מהי אותה המציאות האנלוגית שקיימת מצד עצמה? הגב לתגובה זו              כמו בכל דיון             מושון,    17/04/08 17:05 יש צורך להבין את המושגים שבהם משתמשים. ומכיוון ששמעתי אחד שאומר ש-''קיים מצד עצמו'' פירושו שכולם אמורים לראות את אותו דבר...כנראה שאין לי מושג מה אומר ''קיים מצד עצמו''... ולכן, אנא ממך, צריך להגדיר מה הוא קיום...וצריך להגדיר מה הוא קיום-תלוי ומה הוא קיום מצד עצמו. זו, אגב לא התחמקות! אני באמת ובתמים לא מבין את המשמעות של המושג הזה! יום טוב הגב לתגובה זו                  קיים מצד עצמו                 לא,    17/04/08 21:15 קיים מצד עצמו - שקיומו אינו תלוי בשום דבר שחיצוני לו. למה כולם אמורים לראות אותו דבר אם הוא קיים מצד עצמו? אם אותו משהו שאנו תופסים היה בא מאתנו, אי אפשר היה להגיד שאותו דבר קיים מצד עצמו. העטיות של העט באה ממני - אז הוא לא קיים מצד עצמו. ולכן, אם משהו היה קיים מצד עצמו, העט הוא עט ללא תלות בצופה, אז נובע שכולם היו רואים אותו בתור עט. אני חושב שזה הסבר של הזרם של ''רק תודעה''. דרך האמצע משתמשת בנימוקים יותר מופשטים - משהו שקיים מצד עצמו לא יכול לבוא מעצמו, לא מדברים אחרים, לא משניהם ביחד ולא משום דבר. הרבה יותר מסובך. הגב לתגובה זו 15.  ריקות - פרק 1     מושון,    17/04/08 13:21 בקצרה: התפיסה שלנו מחלקת את המציאות לתיאור דואלי: לאובייקט ולפעולה שמתבצעת על האובייקט או ע''י האובייקט (ניתן לראות זאת בצורה מאוד יפה בשפה שלנו אשר תמיד מורכבת מנושא ומנשוא), הבודהיזם טוען בפשטות כי אין שום אובייקט! וכי כל המציאות היא פעולה (שינוי). ניקח לדוגמא איש ששותה קולה. המשפט מתאר שני אובייקטים (איש וקולה) ופעולת שתייה. התיאור הזה הוא למעשה אובייקטיזציה של תהליך בסיסי יותר, האיש מורכב מגוף שמכיל איברים, קולה היא נוזל שמורכב ממרכיבים שונים במצב מסוים (מים, קופאין, סוכר, פחמן דו חמצני וכ''ו) , ואפילו פעולת שתייה מתחלקת לכמה פעולות (הצמדת הכוס לשפתיים, הטיית הכוס, טעימה, תחושת הטעם, בליעה, עיכול וכ''ו). אולם גם לפירוק הזה יש פירוק לתהליך עוד יותר בסיסי, לדוגמא תיאור האדם כאינטראקציות בין תאי גופו ותיאור הכוס והקולה כתהליך כימי....ושוב גם תהליך זה בתורו מתפרק לרמה נמוכה יותר (שיחלופי פוטונים בין אטומים). בכל רמה ''גודלם'' של האובייקטים קטן ומספר הפעולות גדל בצורה משמעותית... ריקות במקרה הזה היא ההבנה שתהליך הפירוק הזה הוא אינסופי, כלומר שאין אובייקטים כלל, ומספר הפעולות ב-***כל*** ''אירוע'' כמו שתואר בדוגמא הוא למעשה אינסוף! למעשה ריקות טוענת כי המציאות עצמה קיימת והיא איננה אשליה בשום מובן כלשהו! – חשוב להבין את זה!, אלא שהמציאות היא אנלוגית ואילו התפיסה שלנו היא דיגיטלית (ע''פ הגדרה יפיפייה של ג'אנגו) . בשפה ציורית: התפיסה שלנו מנסה לרצף צורות מעגליות במרצפות ריבועיות. ככל שנקטין את המרצפות הריבועיות ביחס לצורות המעוגלות נתקרב לתפיסה טובה יותר של המציאות – הירידה בסדרי הגודל שהדגמתי קודם כל עם האדם ששותה קולה היא דוגמא לריצוף הולך וקטן, מתי נתפוס את המציאות כמו שהיא? כשהמרצפות שלנו יהיו קטנות עד אינסוף...זוהי בדיוק ראייה ישירה של ריקות, אלא שבמקום להקטין את המרצפות עד אינסוף כל מה שצריך לעשות בפועל הוא...להפסיק ''לרצף''...זו מדיטציה. הגב לתגובה זו          עד כה כמה וכמה טעויות או אולי אי הבנות של הריקות ע''פ הבודהיזם         שוגי,    17/04/08 14:57 חשוב לציין שיש כמה אסכולות של ריקות אז אני מתייחס לגבוהה שבינהם 1. ציטוט: ''הבודהיזם טוען בפשטות כי אין שום אובייקט! וכי כל המציאות היא פעולה (שינוי).'' טעות, אובייקט קיים ממשי ומתפקד כך גם פעולות, ממשיות מתפקדות אך גם אובייקיטים וגם פעולות וכך גם *כל המציאות* ריקים מקיום עצמי, אין להם שום *טבע* משל עצמם, גם אותן פעולות או שינויים ריקים מטבע עצמי 2. ציטוט ''[...] אלא שבמקום להקטין את המרצפות עד אינסוף כל מה שצריך לעשות בפועל הוא...להפסיק ''לרצף''...זו מדיטציה'' שגוי וגם מאד מסוכן, לא לעשות מדיטציות כאלו ממש לא, הן בלתי אפשריות, אי אפשר להפסיק את המחשבות, המיינד תמיד (תמיד) צריך לתפוס אובייקט כלשהו, גם במדיטציות העמוקות והגבוהות ביותר המחשבות לא נפסקו, המיינד מתעדן , המחשבות מתעדנות, אולי זה כבר לא מחשבות קונספטואליות אבל עדיין המיינד תופס אובייקט במקרה של ראייה ישירה של ריקות המיינד תופס בתפיסה ישירה את הריקות , את הטבע האולטימטיבי של התופעות/הדברים/המציאות הגב לתגובה זו              ועוד אגב             מושון,    17/04/08 17:27 מכיוון שה-''בודהיזם'' מגלם בתוכו הרבה גישות שאחת מהם טוענת לעליונות על האחרות, ובגלל שאני אישית מוצא הבדלים בין מה שהיא אומרת לבין ציטוטים של בודהא ושל נגארג'ונה אני מביא לכאן ריקות לא ע''פ ה-''בודהיזם'' אלא ע''פ ''מושון''...זה למעשה כל מה שאני יכול להביא. לשאלה האם זה תואם למה שאתה משליך כבודהיזם - אני לא יודע, מבחינתי זה כן תואם את מה שאני משליך שבודהא אמר... יום טוב הגב לתגובה זו              לשוגי             מושון,    17/04/08 17:24 המילה ''אובייקט'' (לפחות ע''פ כוונתי במאמר)= גרעין/יסוד בלתי משתנה וקבוע. בודהא אומר גם אומר כי ''הכל משתנה'' וכי אין שום גרעין יסודי ובלתי משתנה! אין יכולת לראות את הטבע האולטימטיבי (הריק) של תופעות/דברים/המציאות כל עוד אתה מבצע המשגה שלהם - נגארג'ונה אומר בדיוק את זה - כל קונספציה (אובייטיזציה/המשגה) מורידה את המציאות האולטימטיבית למציאות הקונבנציונאלית... (אני מעדיף לצטט את נגארג'ונה ואת בודהא מאשר את השאר) יום טוב הגב לתגובה זו 14.  ריקות - הקדמה     מושון,    17/04/08 13:19 הקדמה: אני מנסה להסביר ריקות לפי מיטב הבנתי כמו שהבטחתי ומשום שדוגמת הכלב והעט היא לדעתי מוטעה ומטעה. ההסבר הנ''ל יהיה מחולק לפרקים (ע''פ נושאים), ויהיה לו גם המשך בפרק הבא של ד''ר צביאלי שם אני מקווה להתייחס לגלגולים (ע''פ רעיון שהתגבש אצלי מ-בן צפון ומ-חיים). מיותר לציין שאני אשמח לתגובות (גם ביקורתיות)... נתחיל... הגב לתגובה זו 13.  לבן צפון , שאלה יפה מאד     מודט,    16/04/08 22:13 יש כל מיני סוגים של מדיטציות, יש מדיטציות ריכוז, מדיטציות של הרהור מדיטציות אנליטיות , מנטרות ועוד רבים אחרים וטובים השאלה שלי היא האם אתה מקדיש זמן כלשהו, להתנתק מהמטלות היום יומיות, סוגר את עצמך באיזה חדר בשקט בלי שום הפרעה, יושב על כרית או על התחת, גב זקוף עוצם את העיניים ומתחיל למדוט וזה לא משנה כרגע בשלב ראשון מה המדיטציה, איך היא ומה התוכן שלה, מה שחשוב שאתה הוא זה שעכשיו אתה שולט על המחשבות במיינד ואתה לא נותן לו להתנהג כמו פיל פרוע ואתה לא נותן לו ללכת למקומות שהוא רוצה ללכת אליהם... אתה מחליט על מה אתה עושה מדיטציה ואתה מצליח לשים את המיינד שלך שם, בנקודה שבחרת, מה שהיא לא תהיה... הגב לתגובה זו          אם ככה         בן,  צפון,    16/04/08 23:47 אז כן. הגב לתגובה זו 12.  ל-צר לי מתגובה 9     סושומני,    16/04/08 16:19 אכן שנינו מדברים על אותו הדבר ובבודהיזם המהייני אומרים שמי שרואה ריקות ישירות והוא מתרגל על דרך המהיינה אז אוטמאטית מתפתחת אצלו בודהיצ'יטה אם עדיין לא הייתה לו עד לרגע ראיית הריקות ישירות. זאת אומרת הוא פיתח את החוכמה והשיג רמה גבוהה של מדיטציה ובגלל שהוא תרגל את התרגול של המהיינה שכולל הרבה הרבה פיתוח חמלה ועזרה לזולת אז אוטמאטית הוא מקבל בודהיצ'יטה. בכל מקרה אני מסכים עם כל מה שכתבת, הסיבה העיקרית שמכניסים את ה''אני'' (שהוא ריק ולא קיים מצד עצמו והוא השלכה שנכפית מהקארמה) למשוואה פה זה מהסיבה שאותה הקארמה שכופה עליי להשליך מישהו סובל זה בדיוק אותה הקארמה שכופה עליי להשליך את עצמי רואה וחווה את אותו אדם סובל. זרע קארמי אחד, כשהוא מבשיל יש שלושה מעגלים 1. הזולת 2. אני 3. חוויה אותו זרע קארמי שמבשיל, כופה עליי להשליך איש עני סובל, אותי (מה שאני קורא אני) ואת החוויה של אני רואה וחווה מישהו עם סבל רב. אותו הזרע מביא אותי אל האיש הסובל ואת האיש הסובל אליי (צריך קצת לחשוב על זה...) ברור שצריך לעזור לזולת ולחסל את סבלו כי הוא סובל. (נקודה!) בלי קשר אליי וכן הלאה אבל... זה עדיין לא ישנה את העובדה שע''פ הלימוד הבודהיסטי, אותו אדם סובל , מושלך ע''י כסובל בגלל הקארמה שלי. ואם אני אעשה עבודה פנימית ואטהר את הקארמה שלי אז אני לא אצטרך להשליך אנשים סובלים, שמצדם הם ריקים מקיום עצמי אבל עדיין מתפקדים וממשיים והסבל שלהם גדול! אם ''אני'' (מי שאני משליך וקורא לו אני) אגיע להארה, ז''א אחסל את כל הנגעים הרוחניים שלי, לא תהיה לי קארמה שתכפה עליי להשליך אנשים סובלים ובכך חיסלתי את כל הסבל בעולם. אני מניח שלא היית בסדנה של ''אני וזולתי'' של ד''ר דבורה צביאלי שהייתה בחודש האחרון. (מומלץ להקשיב לה או לפחות לקרוא את התרגום לעברית של הפסוקים שלו) דבורה דיברה בדיוק על זה, היא לימדה בדיוק את הפרק שמדבר על החלפת אני וזולתי מתוך ספרו של מאסטר שנטידווה. היא נתנה לנו שיטות מה לעשות ואיך לתרגל ביום יום על מנת להחליף את עצמי וזולתי... לחשוב שעכשיו העיניים שלי זה העיניים שלו, המיינד שלי זה המיינד שלו ועכשיו לפעול בהתאם. על מה העיניים שלו מסתכלות, מה הן רוצות, מה עובר לו במיינד מה הוא מרגיש מה הוא רוצה ואז לפעול בהתאם...תרגול מאד קשה אבל זו הדרך... ברור שהיא לא קלה אחרת כולם היו מוארים :) גם הבודהיסטווה הכי גדול, עם הכי הרבה חמלה לברואים יש תקופות שהוא הולך ועושה ריטריטים מבודדים ולפעמים תקופות לא קצרות בכלל שבהן הוא מתרגל ועושה מדיטציות רבות אבל כל מטרת הריטריט היא בגלל החמלה הגדולה שלו, הוא הולך ומתרגל ומשתפר על מנת שהוא יוכל לצאת החוצה שוב ולעזור ביתר מיומנות להרבה יותר יצורים... אתה מסכים איתי שאם תלך למערה ותשב שם שנה ובעקבות התרגול שלך תתפתח לך יכולת של קריאת מיינד של אחרים (וזו לא המטרה שבשבילה הולכים למערה אבל אלו יכולות שמגיעות ומתפתחות בדרך) אז אתה עכשיו יכול לעזור יותר טוב ליצורים הסובלים כי אתה יכול לקרוא את המיינד שלהם ולראות מה הם רוצים ומה הם צריכים, לא ככה? שתי כנפיים, יד ביד, אחת עם השנייה, יש תקופות לזה ויש תקופות לזה אבל תמיד ביחד :) חג שמח הגב לתגובה זו          אם אפשר להוסיף         בדיבור בודהיסטי,    16/04/08 21:53 ''לא תהיה לי קארמה שתכפה עליי להשליך אנשים סובלים ובכך חיסלתי את כל הסבל בעולם.'' עד שלא חיסלתי את הסבל שלי לא אוכל לעזור באמת למוסס את שורש הסבל של אדם אחר. כל עוד אני פועלת מתוך המיינד הסובל שלי (ואין זה משנה באיזה תפקיד, של הסובלת או החומלת, ובאיזה כוונה, אגואית- נותנת לזולת או אגואית- עבור עצמי) כל פעולה שאעשה במהותה היא לטאטא סבל מצד לצד. אולי יש צד ''טוב'' וצד ''רע'', אבל זה עדיין מצד לצד בתחומי אותו המיינד הקולקטיבי הסובל. חמלה אינה לראות את הסבל של האחר, ממש להפך, היא לראות את אורו ואושרו של האחר מעבר להשלכת הסבל שלו והיכולת לעזור לו לראות זאת גם. אין זה משנה כלל אם הסובל והחומל הם אני ואני או אני וזולתי או זולתי ואני, זה אותו מיינד. סבל זה להיות שקוע בו לחלוטין וחמלה אמיתית (לא רצון לעזור, או כוונה טובה אלא פעולה שמקדמת התפכחות מאשליה והתקרבות לאמת) מתחילה להיות אפשרית כשיש רגל אחת בפנים ואחת בחוץ הגב לתגובה זו              תודה  ל"ת              סושומני,    17/04/08 08:22 הגב לתגובה זו          איש באמונתו יחיה         צר לי,    16/04/08 19:52 תודה לך! וחג שמח. צר לי: לא הייתי בסדנה של ד''ר דבורה צביאלי, אך למרות שברור שידיעותיי מוגבלות משום שאינני בודהה, למדתי פילוסופיה בודהיסטית לעומק ותרגלתי במשך שנים רבות, ומה שכתבת לא תואם את ניסיוני האישי. לדעתי אי אפשר לומר שעל פי הבודהיזם, אם אגיע להארה בכך חיסלתי את כל הסבל בעולם. להיפך, מכיוון שאני רק אדם אחד מתוך מיליארדים, אם אגיע להארה ואפסיק לסבול כמות הסבל בעולם לא תפחת בהרבה; העבודה האמיתית רק תחל. מכיוון שאהיה בודהה, אעשה אותה בשמחה. אבל כפי שהדלאי-למה אומר תמיד, איש באמונתו יחיה. אני מכבד את אמונתך ודרכך. אנו יכולים להבין את הדברים אחרת. כל טוב. הגב לתגובה זו              תודה לך וחג שמח...             סושומני,    17/04/08 14:48 אכן איש איש באמונתו יחיה. חשוב להבין שבזה שאתה תגיע להארה, יהיה בידך ה''כוח'' או היכולת להביא לסיומו של הסבל וזה יקרה אינסטנט. בודהה יש לו ידע כל, והוא יודע מה כל יצור ויצור צריך כמו כן יש לו יכולות להופיע בפני כל יצור ויצור בכל צורה שהיא ולעזור לו להתקדם בדרך צריך ללמוד הרבה ריקות כדי לקבל את תפיסת העולם הזאת, נורא קשה לנו לקבל את זה שכל מיליארדי האנשים בעולם (שלא לדבר על שאר היצורים החיים) הם כולם השלכה שלנו והם סובלים בגלל שאנחנו משליכים אותם סובלים בגלל הקארמה הלא טהורה שלנו לאדם שיש מיינד טהור אין סבל בעולם שלו חג שמח וכשר :) הגב לתגובה זו                  מצטער                 צר לי,    17/04/08 15:24 מצטער, אני לא יכול להסכים אתך למרות שתפיסת העולם שלי בודהיסטית ולמדתי פילוסופיה בודהיסטית, כולל ריקות, במשך שנים רבות. אני מבין את הפירוש לנקודה זו בצורה שונה ממך, וכפי שאמרתי, אני מכבד את השוני. אני פשוט לא מבין את הבודהיזם בצורה כזו. אני לא חושב שהסבל של כל היצורים החיים שסביבי הוא השלכה שלי. אני חושב שהוא השלכה שלי והשלכה שלהם באותה מידה, לכן אם אני אגיע להארה זו עדיין לא סיבה מספקת להיפסקות הסבל של הזולת. עפ''י כל מה שלמדתי, בזה שאני אגיע להארה הסבל האישי שלי ייפסק, אבל לא הסבל סביבי, לא הסבל בעולם בכללותו. אני אראה שאנשים סביבי סובלים. למעשה, אני אראה את חוסר הטעם שבסבל באופן ברור וזה מה שידרבן אותי לפעול למענם. באופן אישי ראיתי מספר מורים בודהיסטים שפרצו בבכי כשהסבל של מי שדיבר אתם באותו רגע נגע ללבם. בין השאר ראיתי את הדלאי-לאמה מסתיר את פניו בידיו ובוכה. אם הייתי שואל את אותו למה הוא בוכה, אני מאמין שהוא היה אומר שהוא בוכה בגלל סבלו של הזולת . האם זה אומר שהדלאי-לאמה לא הגיע להארה? ברור שלא. מעצם העובדה ששנינו לומדים בודהיזם טיבטי הנחת היסוד של שנינו היא שהדלאי-לאמה הוא אדם מיוחד, אם לא בודהה. שוב, זו נקודת המבט שלי. אני לא מזלזל בנקודת המבט שלך. הגב לתגובה זו              חג שמח ותודה לשניכם  ל"ת              לסושומני וצר לו,    17/04/08 10:51 הגב לתגובה זו 11.  יש לי שאלה לבודהיסטים     שואלת,    16/04/08 16:11 איך אני צריכה להשוות בין עצמי לאחרים? למה הכוונה שהסבל שלי שווה לסבל של אחרים? שאני ואחרים שווים? זה אותו דבר? איך אני עושה את זה? מעשית. כשאני רואה מישהו סובל, מה אני חושבת? מה אני עושה? יש הבדל בין מחשבה לעשייה? מה האיזון בין מדיטציה לעזרה מעשית לאחרים? הבנתי שחשוב לעשות מדיטציה בשביל לדעת לעזור לאחרים. מצד שני לא לעזור למי שסובל כדי ללכת לעשות מדיטציה עם עצמי, זה אנוכי. אם העזרה שלי שטחית, זה עדיף על כלום. אולי למי שסובל אין אף אחד חוץ ממני. רוב האנשים צריכים הרבה עזרה פיזית. הם לא פנויים לדברים מסובכים כמו מדיטציה הם רק רוצים עזרה לשרוד כרגע. במצב כזה אני אמורה להגיד למי שסובל שאני צריכה ללכת לעשות מדיטציה כדי שאני אעזור לו בעתיד, ולעזוב אותו?! יצא כמה שאלות... תודה. הגב לתגובה זו          השוואה בין אני לזולתי         משיב,    16/04/08 19:58 תודה על השאלה לענין. התשובות בערבון מוגבל. ההשוואה בין עצמי לאחרים היא במדיטציה. הסבל שלי שווה לסבל של אחרים בזה שגם אני וגם הם אינם רוצים סבל. אני ואחרים שווים מבחינת החשיבות שאני צריך ליחס לחסול סבלי וסבלם. איך אני עושה את זה? אני מתחיל בדיון ביני לביני האם אחרים סובלים, האם הם רוצים לסבול, האם יש הבדל בין הרצון שלהם להפסיק לסבול והרצון שלי להפסיק את סיבלי. וכיוון שיש הרבה אחרים ואני אחד, סביר שסבלם גדול משלי, ולכן ראוי שאתרכז בחסול סבלם. לעשות מדיטציה זה לא אנוכי, זה הרבה יותר אפקטיבי מרוב הדברים האחרים, זה גורם לשנוי בתודעה שיביא אח''כ שינוי בהתנהגות. עזרה פיזית זה כמו לתת קצת אוכל, הרבה יותר חשוב ללמד איל להשיג אוכל לבד. חוץ מזה, אם נחשוב לעומק, נגלה שאין סבל פיזי, כול סבל הוא מנטלי. חיד עם שאת,מן הראוי לשלב את העזרה ''הפיזית'' במדיטציה, ממילא אי אפשר לשבת כול כך הרבה שעות. תודה על השאלות! הגב לתגובה זו              סבל פיזי סבל מנטלי             שואלת,    17/04/08 10:39 תודה. אמרת ''אין סבל פיזי, כול סבל הוא מנטלי.''?!? היית בבית חולים פעם?!? במחלקה להשתלת עצם או במחלקה אונקולוגית?!? איך אפשר להגיד שאין סבל פיזי אבל יש סבל מנטלי? מה ההבדל ביניהם? שניהם סבל. אם מישהו צריך אוכל אני אתן לו אוכל. אם אני אלמד אותו להשיג אוכל לבד הוא עלול למות מרעב בזמן שאני אסביר מה לעשות. אחרי שהוא אכל אפשר להסביר איך להשיג אוכל לבד. לא? הגב לתגובה זו                  כן. קודם עזרה אחכ חמלה                 עושים מה שאפשר,    17/04/08 11:16 גם כשאנו פוגשים את המורים שמסוגלים לעזור לנו בחמלתם וחוכמתם, בהתחלה אנו סופגים מהם עזרה ואחכ מסוגלים להכיר בחמלתם ולהוקיר להם תודה הגב לתגובה זו 10.  מדהימה מדהימה מדהימה מדהימה     לין,    16/04/08 12:43 בבקשה תמשיכי. הגב לתגובה זו 9.  לא מובן לי     למה?,    15/04/08 22:35 לא מובן לי הדגש על היתרונות של החמלה לאדם החומל: מעשיו בעבר מיטהרים, וכו'. מבחינה טכנית, הדבר לא מדויק כי בודהיסטוות, שהם אנשים בעלי אהבה וחמלה גדולים, עדיין סובלים מבעיות אישיות. הסיבה לכך היא שהבודהיצ'יטה לא מבטלת את כל מעשיהם בעבר, ולמרות שהם לא יוצרים קארמה שלילית חדשה עליהם לחוות את תוצאות מעשיהם בעבר. אבל לא זה מה שלא מובן לי. לא מובן לי מדוע חשובה כל-כך השפעת האלטרואיזם על האדם האלטרואיסט. הרי לא לשם כך פועלים מתוך אלטרואיזם. זו לא הסיבה שלשמה עובדים כה קשה כדי לפתח בודהיצ'יטה. לא מדובר בטיהור מצבורי הרישומים הקארמיים השליליים שלי-עצמי, כי זה לא חשוב באותו רגע. מה שחשוב הוא הזולת, סבלו של הזולת. המניע לפיתוח חמלה הוא חוסר יכולת לעמוד בסבלו של הזולת, המטרה היא הקלה על סבלו של הזולת, וההצלחה של פיתוח החמלה מתבטאת בכך שאני הופך לאדם חומל שפועל ללא הרף לתועלתם של אחרים. אני, והקארמה שלי, ורישומיה השליליים, לא נכנסים פה למשוואה. הם אמנם חשובים, אך לא בתרגול הספציפי הזה. כאן לא חשובות תחושות העונג והאושר שאין כדוגמתם. הם משניות, הן תופעות לוואי של החמלה. אם אני ממוקד בהן, אני עדיין ממוקד בעצמי. נראה לי שאם אני חושב על חמלה כי אני רוצה להרגיש עונג ואושר, פספסתי את הנקודה. לא חשוב אם ארגיש עונג או לא, זה פשוט לא משנה. אדם חומל מוכן להטיל את עצמו לתהומות הכאב העמוקים ביותר כדי להציל אדם אחד מסבל. כל הרעיון הוא לפתח את היכולת ההדרגתית לשים את עצמנו בצד, לשכוח לרגע מהצרכים והרצונות האנוכיים שלנו, שאליהם אנחנו רגילים, ולתת לזולת. אם כתוצאה מכך אצבור עוד יותר רישומי קארמה שליליים - מה טוב! אולי זה אומר שהחמלה שלי פעלה, ושהזולת נפטר מהסבל שלו. למה שארצה לחשוב על עצמי כשאני חושב על חמלה? הגב לתגובה זו          הדלאי לאמה קורא לזה - אגואיזם מואר         סושומני,    16/04/08 08:17 זהו אגואיזם טוב כי הוא יכול להביא אותך להארה! על מנת לענות על שאר השאלות שלך ואי ההבנות אני ממליץ לך לשמוע את סדנת אני וזולתי. תכנס לאתר www.heart-dharma.org.il ותלחץ על חומרי לימוד ותרגול ושם אתה תמצא לינק לסדנת אני וזולתי הסדנה הועברה בביקור האחרון של לאמה דבורה-הלה ומועלת לאתר בהדרגה (אני מניח שעורכים אותה) הסדנה מלמדת משהו מאד מאד חשוב בבודהיזם וזה קארמה וריקות. אני אגיד שתי מילים, הריקות אומרת שכל התופעות (והדברים) בעולם ריקים מקיום עצמי והם כולם השלכה שלי מהתודעה והשלכות אלו נכפות עליי מהקארמה שלי. גם הזולת הסובל, הוא לא קיים שם מצד עצמו (אין זה אומר שהוא לא קיים בכלל ולא סובל, הוא באמת סובל) אבל הסבל שלו לא קיים מצד עצמו אלא כהשלכה שלי מהתודעה שלי. ואם אני מבין את זה היטב, הקו שמפריד ביני ובין זולתי מטשטש ואז אין יותר את השאלה , מי עוזר למי, מי מרוויח , מי מעל מי, מי פה ומי שם. זה כמו שיד ימין עוזרת להוציא קוץ מכף רגל שמאל, מי עוזר למי? הכל אחד, הכל אותו גוף אין הפרדה... צריך ללמוד הרבה כדי להשתכנע ולהאמין בזה, צריך גם לתרגל כדי לראות שזה נכון. ואם כל זה נכון, ואם באמת כל האנשים בעולם וכל הסבל שיש בעולם הוא השלכה שלי, מה הדרך היחידה שאני יכול לחסל את זה? להפסיק להשליך את כל הסבל הזה, לטהר את הקארמה השלילית, לייצר רק חיובית לא לייצר עוד שלילית ואז בעתיד יכפה עליי לראות עולם מאושר ועונג עילאי. אם אני אגיע להארה, אכפה עליי לראות את כולם כמלאכים בגן עדן, אני אשיג ידע כל ויכולות לעזור לכולם בו זמנית בו ברגע... זוהי ההארה המלאה של הבודהה אז בעצם זה שאני דואג ''לעצמי'' להגיע להארה אני בעצם דואג לחיסול סבלם של **כל** הברואים , כולם! לא רק עני אחד שישן על ספסל מתחת לבית שלי, לכולם! תנסה לדמיין את זה. שנטידווה אומר שאנחנו עידנים של עידנים חושבים רק על עצמו ושאנחנו אגואיסטים, יש מסביבנו עיגול ואנחנו קוראים לו אני דואגים רק לו. הוא אומר שאין בעייה, אם אנחנו רוצים להיות אגואיסטים זה בסדר גמור ואפשר להמשיך להיות אגואיסטים אבל בוא נכניס לתוך העיגול הזה שאנחנו קוראים לו אני עוד איזה בן אדם אחד או שניים ונקרא לכל האנשים האלו אני ועכשיו נמשיך להיות אגואיסטים. וככה לאט לאט נגדיל ונרחיב את העיגול שאני קורא לו אני ונמשיך לדאוג רק ל''אני'' מה דעתך? הגב לתגובה זו              עדיין לא מובן לי             צר לי,    16/04/08 09:35 מכיוון שהבודהיזם מתאר שני סוגי בודהיסטווה, אחד בעל נטייה אינטלקטואלית חזקה שנוטה לפתח חוכמה (ראייה של קארמה וריקות) לפני שהוא מפתח בודהיצ'יטה, והשני בעל נטייה חזקה לאמונה שנוטה לפתח חמלה לפני חוכמה, אני מניח שאתה מתאר את הבודהיסטווה מהסוג הראשון. אך אם אינני טועה, רובנו איננו כאלה. רובנו נפתח חמלה לפני חוכמה, למרות שנתרגל את שתיהן במקביל, התוצאה הראשונה שתבשיל תהיה החמלה. זאת על פי הידע הבודהיסטי שלי שהוא מוגבל לכל הדעות. אבל צר לי, עדיין לא מובן לי הדגש על עצמי. אכן, הדלאי-למה קורא לזה אגואיזם חכם, אבל הדלאי-למה מן הסתם המציא את המושג הזה למען תלמידיו המערביים שהתקשו לקפוץ מתרבות של אגואיזם מוחלט לחמלה מוחלטת. הדלאי-למה אמר שאם עלינו לבחור בין אגואיזם טפש לאגואיזם חכם, עדיף לבחור באגואיזם חכם. אך עדיין נותרת השאלה אם עדיף לבחור באגואיזם חכם או באלטרואיזם, ואם כך אני בוחר באלטרואיזם. אני בוחר בחמלה שמתמקדת בזולת ובכאבו של הזולת ולא בי-עצמי. אין ספק שבשלבים שמובילים לחמלה, הקארמה חשובה. אין ספק שכששנטידווה אומר שכולנו דומים ל''רקמה אנושית אחת חיה'', כמו שאומרת חווה אלברשטיין, הוא מנסה לעורר אותנו לראות את הדימיון בינינו לבין זולתנו, ולפתח אמפתיה. אבל, אני עדיין מאמין שכדי לפתח אמפתיה ואלטרואיזם מושלמים, אחרי שלמדתי על קארמה וריקות וטבע המציאות והסבל שלי וכו', עליי להתמקד אך ורק בזולת. לשכוח מה אני רוצה, ולעזור לאחר. ברור שלא מדובר בהזנחה של עצמי או בשנאה עצמית, כי אם לא אדאג לעצמי לא אוכל לדאוג לאחרים, אבל מצד שני לא אכפת לי איך אראה את כולם, אם הם ייראו לי כמלאכים בגן עדן ואראה עולם מאושר, או גהנום. מצדי, שיהיה גהנום אם אצליח להקל על סבלו של אדם אחד אחר. לא אכפת לי. לדעתי, זו הגישה שעל בודהיסטווה לפתח. זה סוג האומץ שעליו לפתח. לא לחשוב ''אם אפתח חמלה, הכל יהיה מלא עונג'' אלא לחשוב ''אני, בכוחות עצמי, אקל על הסבל של מישהו אחר. ולא אכפת לי אם אסבול כתוצאה מזה. אם אעזור לזולת, מה אכפת לי? זה לא חשוב. אני רק אדם אחד מתוך מיליארדים. אני לא חשוב עד כדי כך.'' סבלו של הזולת אינו קיים מצד עצמו, אך הוא מתפקד למרות זאת, ועליי להקל על הסבל שאינו קיים מצד עצמו. הגב לתגובה זו                  למען מי פועל הבודהיסטווה?                 שנטידווה זוטא,    16/04/08 10:48 צר לי היקר, תודה לך על השאלה המעניינת. אך הבה נזכור את ההגדרה של בודהיצ'יטה (לפי מייטרייה), שהיא ''הרצון להגיע להארה למען כל הבריאה'' והאם אין ההארה של הבודהה מצב של אושר מושלם? משמע: הבודהיסטווה, שהוא האדם שרכש בודהיצ'יטה, ואשר זו מניעה כל פסיק בחייו, כל משאת נפשו היא להגיע לאושר הנשגב של הבודהה! מדוע להגיע לשם? כדי שיוכל להביא לשם את כל האחרים. וכי איך יוכל להביאם בלי שהגיע בעצמו? כיצד יגיע לשם? יהיה עליו/ה לפתח בדרך את כל השלמויות, דהיינו: לדאוג כיאות ובכנות לזולת והנה כיצד מסכם זאת מאסטר שנטידווה, נסיך הבודהיסטוות, בסוף הפרק על מדיטציה: (תרגום של דבורה צביאלי, ראה כאן http://www.heart-dharma.org.il/Exchange/ExchangeRootH.pdf ) מעולם לא הצלחתי להיות מאושר כל עוד התאמצתי למצוא את אושרי. מעתה לזולת אקדיש דאגתי ובכך סוף כל סוף גם אדאג לעצמי. וכאן הוא כורך בנשימה אחת את אושרי ואושרם; את פעולת הבודהיסטווה להגשים את מטרתו הוא ואת מטרת הזולת, ובסופו של דבר שני אלו בלתי ניתנים להפרדה, כי אם על ידי התודעה הדואליסטית. דיון נוסף ומעניין בנושא זה תוכל למצוא בשעור מס' 10 של קורס מס' 2, בהקשר של השאלה ''מיהו מייטרייה, ולמען מי הוא פועל''. ראה www.heart-dharma.org.il/files/C2.htm (לך ישר להקלטה, שכן התמליל עדיין חסר). שוב תודה, והרבה ברכה הגב לתגובה זו                      למען אחרים                     למען מי?,    16/04/08 14:56 תודה רבה. אני מבין את נקודת המבט שלך. מה שאמרת מקובל עליי בהחלט, אבל בעיקר מנקודת המבט של התרוואדה, לא מנקודת המבט של המהייאנה. כשאני יושב ושואל את עצמי למה אני סובל, אני שואף להגיע למצב של אושר מושלם. אני מסכים אתך על זה לגמרי. אבל כשאני שואל את עצמי למה כולם סביבי סובלים כמוני, למה אני מוקף סבל, אני עושה משהו אחר : אני מרים ידיים ומוותר על הרצון שלי באושר, על הצורך באושר או הציפייה לאושר. אני לא חושב על התוצאה, אלא פשוט קם ופועל כי הגעתי למסקנה שזה הדבר הנכון לעשות, בין אם מדובר בעזרה לפליטי דארפור או שיחה עם חבר או קריאת ספר בודהיסטי. אני מחפש דרכים ישירות ועקיפות לעזור לאחרים, כי הם סובלים. אני מוציא את עצמי מהמשוואה. אני מחזיר את עצמי למשוואה רק כשאני חוזר לחשוב על קארמה וריקות וכו', אבל כשאני חושב על אחרים אני משתדל לשכוח מעצמי. אני חושב שזו הדרך הכי קצרה לחמלה. לא לחשוב על אושר מושלם, אלא על הסבל של אחרים. כשאני מנסה להיות אדם מלא חמלה אני אומר לעצמי שאני רוצה את הסבל של אחרים, את הסרטן שלהם, את המלחמה שלהם, את הבדידות שלהם. זה מעורר אותי לשנות את נקודת המבט מעצמי ומהחוויה האישית שלי, לאחרים ולחוויה שלהם, למה שעובר עליהם. אני מסכים אתך שהמטרה של הבודהיסטווה היא להגיע להארה. אבל למרות שאני מקווה שיום אחד אהפוך לבודהיסטווה, אני לא רוצה להגיע לאושר הנשגב של הבודהה. להיפך. אני מקווה שלעולם לא אגיע לאושר כזה. אני מקווה שזה לא יעניין אותי, אני מקווה שלא אחשוב על זה לעולם. אני חושב שבסופו של דבר שנינו מתכוונים לאותו הדבר. דרך אגב, מסקרנות גרידא, מכיוון שאני עסוק ולא אספיק למצוא את השיעורים שהמלצת לי עליהם בקרוב, בקשר למייטרייה, האם תוכל לומר לי בקצרה מה נאמר עליו בהקלטה? אני קורא עליו לאחרונה וזה מעניין אותי. הגב לתגובה זו                  דווקא נראה שהבנת היטב, מה בדיוק לא מובן                 סושומני,    16/04/08 10:28 קודם כל צריך לזכור שיש צורך בשתי כנפיים להגיע להארה, הכנף האחת היא חמלה והשנייה היא חוכמה צריך לפתח את שניהם והן שלובות זו בזו... חוכמה לא באה סתם ככה, הכל כאמור קארמה, צריך הרבה חסד כדי לצבור חוכמה , לא קמים סתם בבוקר ורואים ריקות ישירות ומבינים את המציאות כדי לצבור הרבה חסד צריך לפתח חמלה בודהה שהגיע להארה המלאה הביא למקסימום את שתי אלו, יש לו חמלה אינסופית ליצורים ויש לו ידע כל אני שוב ממליץ לך להוריד את סדנת אני וזולתי, בשלב הראשון שנטידווה מלמד אותנו איך להשוות את עצמי לזולתי ובשלב המתקדם יותר איך להחליף את עצמי בזולתי, איך לראות ולהסתכל דרך העיניים של זולתי, לראות מה הוא צריך וקודם כל לדאוג לו. והוא גם מסביר לנו למה, הוא מסביר בצורה לוגית משכנעת שהסבל שלו לא שונה משלנו, ויש לחסלו כי סבל הוא סבל! בהתחלה אתה מתרגל מה חמלה של קני סוכר, אתה עזור לזולת , אתה רואה אותו כנפרד ממך ולאט לאט אתה מתחיל לעזור לזולת כדי לחסל את סבלו כי הוא לא שונה משלך, לאט לאט הקו הזה מטשטש בינכם, לאט לאט זה כבר לא אני עוזר למישהו אלא הוא עוזר לי, בעזרתו אני יכול להגיע להארה ואז לעזור ליותר אנשים לאט לאט, ככל שהחמלה מתפתחת והלב נפתח כך החוכמה מגיעה, כי הרי היא ריקה מצדה היא... צריך את הקארמה כדי להבין את המציאות ולהבין את החוכמה, וזו מגיעה כשהלב נפתח ולכן מתרגלים חמלה, מפתחים אותה, בהתחלה לפעמים זה מזוייף ומואלץ ועם המון אגו (אני עזרתי למסכן ההוא, איזה בן אדם טוב אני) אבל ממעשה למעשה, מעזרה לעזרה, מתפתחת החוכמה וההבנה שהזולת לא נפרד ממני, ואז האגו יורד, ההגדרה של ''אני'' מתרחבת ויותר קל לעזור לאחרים ולפתח חמלה אמיתית... ואז זה לא איזה בן אדם טוב אני אלא איזה מעשה טוב עשיתי שתי כנפיים כדי לעוף ולהשתחרר מהסמסרה, חייבים לפתח אותן ביחד אגב - בודהיסטווה בהגדרה הוא בעל בודהיצ'יטה אמיתית, אתה אולי מדבר על אלו שהולכים בדרך המהיינה ורוצים להיות בודהיסטוות אבל הם עדיין לא בודהיסטוות דרך המהיינה כולה היא על פיתוח החמלה (בודהיצ'יטה) ויחד עם זה פיתוח החוכמה אבל אף אחת לא תצליח בלי השניה, בלי החמלה לא יפתח הלב והחוכמה לא תגיע, הבודהה יכול לשבת לפני ואם אין לי את הקארמה ואם הלב סגור אני לא אבין את המילים שיוצאות לו מהפה (כי בודהה ריק מקיום עצמי וכך גם החוכמה שיוצאת לו מהפה). אז אני מפתח חמלה, הלב נפתח, החוכמה מגיעה, אני מבין את המציאות ובגלל ההבנה הזו אני מבין שאני חייב להגדיל את החמלה שלי כלפי היצורים ולעזור להם כמה שיותר ולא בגלל האגו שלי, לא בגלל אלטרואיזם, לא בגלל שהחוק אומר, לא בגלל שהמורה או ההורים אמרו, לא בגלל שהרבי או בודהה אמרו בגלל שזה הדבר הנכון לעשות. כי רק ככה אפשר להגיע להארה ואז אפשר להוציא את כולם מסבל! בשלב הראשון, אתה מוזמן לקרוא את התרגום לעברית המופלא והמדהים של לאמה דבורה-הלה , זהו חלק שני מתוך פרק שמונה של המדריך ללוחם הרוח של מסטר שנטידווה - Bodhisattvacharyavatara http://www.heart-dharma.org.il/Exchange/ExchangeRootH.pdf תתחיל לקרוא את הבתים, על כל אחד אפשר לעשות מדיטציות רבות. אתה תראה שם שזה עונה לשאלות שלך בכל מקרה אני עדיין לא הבנתי מה לא מובן לך בדיוק? אשמח לנסות לענות. הגב לתגובה זו                      מה שלא מובן לי                     צר לי,    16/04/08 15:43 נראה לי ששנינו מדברים על אותו הדבר, אבל מה שלא מובן לי הוא הדגש על התוצאה של החמלה, זאת אומרת, המחשבה שאם אני אהפוך לבודהיסטווה הגורל האישי שלי ישתנה לטובה. זה לא יכול להיות המניע לחמלה, מעצם ההגדרה של חמלה, חוסר יכולת לשאת את סבל הזולת, זה לא יכול להיות שיקול בפיתוח החמלה. אם אני מכניס לשקלול את האושר העתידי שלי, נראה לי שפספסתי את הנקודה. אני לא אומר שהכנף השנייה, החוכמה, לא חשובה, אלא שכשאני חושב על חמלה אני לא חושב על עצמי. אם אני חושב על עצמי, אני חושב על סמסרה ועל קארמה, לא על בודהיצ'יטה. אני מסכים אתך שכשאני עוזר למישהו אחר, הוא בעצם עוזר לי כי הוא מאפשר לי להפוך לאדם מלא סבלנות, נדיבות, וכן הלאה. אבל, אני לא חושב שזה העיקר. העיקר הוא הסבל של האדם השני. כשאני מנסה לחשוב על חמלה או לעזור לאחרים מתוך חמלה, אני מנסה לשכוח את עצמי ו''לזרוק'' את עצמי לתוך הסיטואציה, לשים את עצמי בנעליים של האחר בצורה מוחלטת. דרך אגב, אתה צודק, תודה על התיקון, התכוונתי למי שמפתח בודהיצ'יטה. אחד מתחבר יותר לכנף של החמלה ומבין את החוכמה אחרי שהוא מפתח בודהיצ'יטה, והשני מתחבר יותר לכנף של החוכמה ומפתח בודהיצ'יטה אחרי תובנה אינטלקטואלית של חוכמה. בסופו של דבר שניהם מגיעים לאותה המטרה, להארה, אבל הנטיות שלהם שונות, לכן הדרך שונה. הגב לתגובה זו                          האם זה אנוכי לחשוב על התוצאות?                         רחב לי,    16/04/08 19:39 חבר צר לי, נדמה לי ששורש הקושי הוא חוסר תרגול. כשאדנים בצורה מופשטת האם להתרכז בעצמי או בזולתי, אין קריטריון ברור שיגיד מה יותר טובת כי בעצם אין אני ואין זולתי. ולכן מישהו כמו למה זופה ישים את הדגש על הזולת, כי הוא חושב כך, ומישהו אחר ישים את הדגש על עצמו. זה רק הרגל ישן איפה מתרכזים, ובעצם אין עדיפות באופן מוחלט. איפה שכן יש הבדל גדול זה בתרגול האישי של מתחילים כמוני. עם התרגול עולים קשיים, ואם תחשוב על התוצאות הרצויות לך שיבואו, זה תומך בתרגול יותר מאשר אם תנסה להתרכז באחר ותגלה שאינך מסוגל כי יותר מידי קשה וכואב. נסה ותווכח בעצמך. בהצלחה הגב לתגובה זו                      אין לו צורך ממשי למדוט                     בן,  צפון,    16/04/08 11:55 על אף אחד מן הבתים. ההבנה האינטואיטיבית שלו תואמת את ההשקפה ששינטדווה מנסה להעביר. הגב לתגובה זו                          זאת שאלה טובה                         בן,  צפון,    16/04/08 18:24 תגיד לי מהי לדעתך מדיטצייה, ואני אגיד לך אם אני מודט או לא. הגב לתגובה זו                          מתנגד או לא זה לא משנה, האם אתה עושה?  ל"ת                          מודט,    16/04/08 16:02 הגב לתגובה זו                          סליחה?                         בן,  צפון,    16/04/08 13:55 מי החליט שאני מתנגד למדיטציה? אני או אתה? אה נכון, אתה. רק אתה. הגב לתגובה זו                          הרבה אנשים הבינו הרבה דברים אינטואטיבית אבל                         נולי,    16/04/08 12:36 מהבנה ועד בפועל להתנהג ככה זה מאד קשה. אני מבין באופן אינטואטיבי שאין כל טעם בלהתעצבן ולכעוס על אחרים, שזה לא עושה לי טוב ולאף אחד אחר זה לא עוזר אבל כשבאים וצועקים עליי אני מתעצבן וכועס חבל על הזמן... איך אפשר לשפר זאת? פיתוח חוכמה ותרגול מדיטציות, והרבה כאלו מדיטציות (כאלו שמטרתן לעזור לפתח חוכמה והבנה וראייה נכונה של המציאות) יביאו לשינוי והתמרת התודעה ולהתמודדות היטב בעולם היום יומי. נכון שתוצאת לוואי של מדיטציות מביא לשלווה ולרוגע אבל בכלי קשר לאלו מדיטציות שמבינות חוכמה של המציאות מביאות להתמרת התודעה ולתגובות יותר טובות וחכמות יותר במציאות. פתיחת הלב, פיתוח חמלה, מדיטציות טונג לן על אנשים שאנחנו כועסים עליהם ו/או נוטרים טינה ו/או שונאים ורואים בהם אוייבים שלנו עוזרים מאד בפיתוח החוכמה מדיטציות של הרהור ומחשבה וניסיון לראות בכל היצורים שווים לי בכל שכולם רוצים אושר וכולם סולדים מסבל עוזר מאד בהתמודדות נכונה וטובה במצבים בחיי היום יום הגב לתגובה זו                          אולי זה נכון שההבנה האינטואטיבית של חלקנו נכונה                         אולי,    16/04/08 12:26 אבל עובדה שאנחנו עדיין סובלים ואנחנו עדיין לא מצליחים לתרגל זאת היטב ביום יום ולכן יש חשיבות למדיטציה , תרגול בתנאי מעבדה מבוקרים :) מדוע אתה מתנגד כל כך למדיטציה? הגב לתגובה זו 8.  דבורה יקרה מפז, מורה נפלאה,     שלך באהבה,    15/04/08 19:19 אנא המשיכי לעטר את חיינו במיטב הפנינים של חכמה וחמלה ושל יופי, ושל אהבתך הגדולה מי ייתן ונהיה ראויים לה ונפתח את לבנו לחמול ולאהוב וננביא לכל אושר גם את עצמנו וגם את כל הבריאה. הגב לתגובה זו 7.  נפלא, עברה בי צמרמורת בזמן שקראתי  ל"ת      אדוה,    15/04/08 11:32 הגב לתגובה זו          אני מודה שגם בי עברה צמרמורת  ל"ת          סושומני,    15/04/08 14:59 הגב לתגובה זו              גם לי עוברת צמרמורת מההתכתבות הזו....  ל"ת              המשתין בקיר,    15/04/08 17:13 הגב לתגובה זו                  מצמרר  ל"ת                  מצמרר,    15/04/08 18:28 הגב לתגובה זו                      bullshit, empty words ...  ל"ת                      god,    15/04/08 19:09 הגב לתגובה זו 6.  תודה על רגע של השראה     מאזין,    15/04/08 09:38 תודה לך דבורה צביאלי על רגע מקסים של השראה. נשמע לא פשוט אבל טוב לחשוב שיש למה לשאוף הגב לתגובה זו 5.  אין דבר כזה חמלה אמיתית!     חומל בעל כורחי,    14/04/08 22:46 מקסימום... אפשר ללמוד לבלוע צפרדעים בלי לקלקל הקיבה. או במילים אחרות, להבין שההכרחי הוא הכרחי. הגב לתגובה זו          מה הכרחי?         לא הבנתי,    15/04/08 16:15 מה הכרחי? להאמין בפוטנציאל האנושי לטוב, לא רק לרוע? לראות שיש לנו אפשרות ומחויבות, כבני אדם, לתקן מכות צפרדעים כדי שיום אחד לא נאלץ לבלוע אותן יותר? אם אין דבר כזה חמלה אמיתית, מה הכרחי? אם אין חמלה ואין לי מחויבות אנושית לזולת, אני יכול לעשות כל מה שאני רוצה ולהגיב לכל דחף אנוכי או אלים שעולה לי בראש. אם אין חמלה, מה יש? רק אינטרסנטיות ואנוכיות? אתה מתאר עולם עצוב מאוד. הוא לא מוכרח להיות כזה. הגב לתגובה זו          זה אולי נכון מצד ההגיון         נאמהה,    15/04/08 10:30 ההגיון מחשב מה כדאי, שים לב שבסידרה של דבורה על טונגלן המאמרים בנויים מהסבר הגיוני שמסבר את האוזן והמיינד ומכניס אותו לעמדה בה ירצה לשתף פעולה, ותרגול, התרגול הוא בלב שהוא ממד רוחני עם קסם טרנספורמטיבי משלו, השפה או ה''מדיה'' החיצונית שלו היא רגשות, הכלים שלו הם רגישות, אינטואיציה וחישה, ולא הגיון. לכן מבחינת המיינד, יש התנהגות מוסרית או צודקת או כדאית לטווח ארוך, אבל מבחינת הלב יש חמלה, אהבה וטוב והם גדלים ומתעדנים ומתפתחים ככל שהרגישות והורסטיליות שלנו גוברת ביכולת ובאומץ לחוש ולאפשר ללב לחולל את הטרנספורמציה שלו. תודה לדבורה על תיאור מעורר השראה של בודהיצ'יטה, זה מעורר תודה עמוקה לכל המורים ומחזק בכוחות להמשיך בדרך הגב לתגובה זו          גם הטיסה לירח התחילה בפלורידה.         שנטידווה הקטנה,    15/04/08 03:21 אתה מסכים אם כן שאפשר ללמוד משהו שעוד לא למדנו מקודם! אולי אם תלמד לבלוע צפרדעים בלי לקלקל את הקיבה תווכח לדעת שהשלב הבא הוא ללמוד למנוע קלקול קיבה בכלל, ומי יודע - אולי גם תצליח ללמד אחרים איך לבלוע צפרדעים ולמנוע קלקול קיבה, ואז - מי יודע, אולי גם תתפתח חמלה. הגב לתגובה זו              אני מוחה!  ל"ת              קרמיט,    15/04/08 15:45 הגב לתגובה זו 4.  מי שחושב שחמלה היא הארה כנראה     נולד בלי חמלה,    14/04/08 14:51 חמלה היא אכן מידה טובה, כמו שאומרת היהדות. אפילו נשגבת, אבל לבסס דת שלמה על חמלה עיוורת -ובמיוחד כלפי אלו שהורסים ומחריבים את העולם, נשמע לי כמו משהו שנשמע נאצל לאנשים שנולדו בלי חמלה ועבורם עולם טוב הוא כזה שבו עוד כמותם חייהם, תחת מעטה של צביעות. הגב לתגובה זו          חמלה         גם אני בלי,    14/04/08 16:36 נראה לי שהבנת את המושג 'חמלה' בצורה לא נכונה. חמלה, במובן הבודהיסטי, איננה קבלה אוטומטית של עוול והסכמה למעשיהם של אלו שהורסים ומחריבים את העולם, אלא התנגדות נחרצת לדברים כאלה. היא לא עיוורת אלא ערה, כי אדם חומל מתנגד לסבל ופועל להקלת הסבל, לפעמים ברכות ולפעמים ביד חזקה, תלוי בנסיבות. הגב לתגובה זו              החמלה מתחילה אצלי!             שם העבודה,    14/04/08 18:23 אכן, החמלה שואפת להסיר כל סבל מלב כל יצור. החמלה אינה באה לשפוט - זה לא עניינה. החמלה שמהולה בחכמה מבינה שהאדם שעושה עוול בבורותו יאלץ לסבול בעתיד בגלל הקארמה שהוא זורע. ומאחר שהחמלה שואפת להסיר כל סבל - הרי זה כולל את סבלו העתידי של אדם זה. ולכןהאדם החומל יפעל למניעת עוול - לא מתוך כעס, לא מתוך שפיטה - אלא משום שהוא מבין את הכאב שנגרם ברגע זה לקרבן, ושיגרם בעתיד לפוגע. התפקידים מתחלפים מהר מאד. ומאסטר שנטחדווה גם אמר - ''מאחר שהוא סבל - עלי לחסלו'' וגם אמר - ''אם יש לחסלו - יש לחסל את כולו'' כלומר - את סבלו של הנפגע, ואת סבלו העתידי של הפוגע. את סבלי אני ואת סבל זולתי. הלוואי שנוכל למגר כל סבל על ידי סילוק כל כעס וכל שפיטה מלבנו. הגב לתגובה זו          יותר קל להשמיץ דת שלמה מאשר לפתח חמלה!  ל"ת          מאד עצוב,    14/04/08 15:28 הגב לתגובה זו 3.  כמה יפה תודה מקרב לב  ל"ת      צור,    14/04/08 13:20 הגב לתגובה זו 2.  תודה רבה על הלימוד המתוק מדבש!     .,    14/04/08 12:58 שאלה: האם יש עוד פרטים על שיטת שבעת הצעדים לפיתוח בודהיצ'יטה, וכיצד ניתן לתרגל צעד - צעד בחיי היומיום? למשל - איך אני מתאמן בלראות את כולם כשווים לי? ואח''כ איך אני מתאמן בלראות את כולם כאמי? הגב לתגובה זו          יש כאלה שמוכנים לכל מאמץ למצוא תשובות         בודהיסטוה טירון,    14/04/08 18:41 מסופר על לאמה אטישה, הודי שהביא את הבודהיזם לטיבט לפני 1000 שנה, שנסע בספינה רעועה במשך שנה למצוא מורה באינדונזיה שילמדו כהלכה על בודהיצ'יטה. האם זה היה כדאי? תלוי מאיזו פרספקטיבה עושים את החשבון. הגב לתגובה זו          הכי טוב - לשמוע מן הלאמה, אך תוכל גם למצוא חומר כאן         בודהיסטוה טירון,    14/04/08 18:32 תוכל להקשיב לקורס מס' 1, שעורים מס' 7 ו-8 שבאתר קבוצת קלאסיקה בודהיסטית בישראל www.heart-dharma.org.il וכן בקורס מס' 10 שם. גם תוכל לקרא על כך בספר ''הכנה לטנטרה'' - גם הוא ניתן לרכישה דרך האתר. דרך אלטרנטיבית היא על ידי השוואת והחלפת עצמי בזולתי - ראה סדנה ''אני וזולתי'' שם. הכי טוב, כמובן - לבוא לשעורים וללמוד ישירות מפי הלאמה. הגב לתגובה זו          אפשר להתחיל מתרגול פשוט         פנדחיחו,    14/04/08 17:56 הרהור ומדיטציה על הסבל של אחרים ממש מחשבה עמוקה על זה, לנסות לראות האם הוא שונה מסבלנו שלנו. עצם ההבנה שלא כך המצב ושכולנו דומים בכך שאנחנו רוצים אושר וסולדים מסבל תביא אותך לאט לאט בהדרגה בהדרגה לשיוויון עם הזולת במיינד שלך ובדרך ההתנהגות כלפיו שכן אם סבלו הוא כמו סבלך אין שום סיבה שלא תעזור לו באותה המידה שאתה עוזר לעצמך. הגב לתגובה זו 1.  תודה רבה לך לאמה מדהימה     מודה מכל הלב,    14/04/08 12:27 איזה לימוד מופלא, איזה כיף לקרוא אותו. תודה רבה! הגב לתגובה זו