 |
6.
לבלסריו
בן,
צפון,
25/04/08 00:37
| צריך להבין למה אני מתכוון כשאני אומר יוצר.
העץ לא יוצר את המיינד, המיינד לא יוצר את העץ, שניהם קיימים, לא קיימים מצד עצמם, אבל קיימים.
כשהמיינד, על כל חושיו, תופס את העץ, הוא מטעין אותו בעזרת המחשבה בקונספט שיש לו בזיכרון והופך אותו לקיים מצד עצמו. כשהוא עושה את זה, הוא גם יוצר את הקונספט הנגדי, של זה שתופס, שנפרד ממושא התפיסה. את הסובייקט.
יש את משל הזן המפורסם:
שני נזירים מתבוננים בדגל מתנפנף ברוח ומתווכחים ביניהם, הנזיר הראשון אומר - הדגל זז (כי הרי הרוח קיימת רק בגלל תנועת הדגל, לולא שום דבר שהרוח תזיז, לא תתקיים תנועה ולכן לא תתקיים רוח.) השני אומר - לא, הרוח זזה (הוא אומר, הדגל אינו זז מעצמו, לולא התנועה של חלקיקי האוויר והמפגש שלהם בחלקיקי הדגל, הדגל לא היה זז, לכן, הדבר היחיד שכן זז, זה התנועה עצמה, הרוח.)
רואה אותם הפטריאך השישי ואומר להם, לא הדגל ולא הרוח, המיינד זז.
(הוא לא מתכוון שהדגל והרוח לא באמת זזים, הוא פשוט מתכוון שלולא ההפרדה של המיינד, הדגל והרוח הם אותו דבר, התנועה של החלקיקים של הדגל היא התנועה של החלקיקים שנעים ויוצרים את ''הרוח'', ככה שהדבר היחיד שזז זה המיינד של הנזירים שמתווכחים על התנועה של הדגל והרוח, כי הם הפרידו את הדגל מהרוח.
במציאות האולטימטיבית, גם החלקיקים שמרכיבים את מכלול הרוח, גם החלקיקים שמרכיבים את מכלול הדגל וגם החלקיקים שמרכיבים את מכלול המיינד זזים בהתאמה מושלמת.
כשאנחנו צופים במשהו, אנחנו, בגלל אופי פעולת המחשבה בבורות, יוצרים קונספט ממושא הצפייה והופכים אותו לאובייקט, בזמן ההפיכה שלו לאובייקט, אנחנו יוצרים את הסובייקט, זה בלתי נמנע וזה קורה בו זמנית.
אבל בזמן שה''אובייקט'' או המכלול שהפכנו בקונספצייה לאובייקט יכול להתקיים ללא הייחוס שלנו אותו כאובייקט, ואילו הייחוס עצמו לא יכול להתקיים ללא ה''אובייקט'' שאותו הוא מייחס ומצמצם, אפשר להגיד שה''אובייקט'' יוצר אצלינו את האובייקט ואת הסובייקט.
ככה, כמו שתפיסת התנועה של החלקיקים של הדגל, תפיסת התנועה של החלקיקים של האוויר והתנועה של החלקיקים של המיינד יוצרים את הרוח, אנחנו יוצרים את הסובייקט.
עכשיו, מושון אומר שאפשר לפרק גם את התנועה, לי קצת קשה לתפוס את זה, אז אני מחכה להסבר של מושון (רמז :).
הגב לתגובה זו
|
|
|
גם זה
בלסריו,
25/04/08 11:42
| ''כשאנחנו צופים במשהו, אנחנו, בגלל אופי פעולת המחשבה בבורות, יוצרים קונספט ממושא הצפייה והופכים אותו לאובייקט, בזמן ההפיכה שלו לאובייקט, אנחנו יוצרים את הסובייקט, זה בלתי נמנע וזה קורה בו זמנית.''
האם לפני הפיכת ''האובייקט'' לאובייקט וסובייקט, המיינד קיים בפני עצמו?
ואם כן, אזי, האם יש למיינד אפשרות לעצור את התהליך של אובייקט וסובייקט, או לבטלו לאחר שקרה?
הרי בסיכומו של דבר, כפי שנראה לי, הדבר היחידי שיש לנו ושאנו יכולים לעבוד איתו זה רק המיינד והגוף שלנו.
השאלה, בהקשר של יצירה\\קליטה של אובייקט וסובייקט, מהו התרגול שאני צריך לעשות, אם בכלל אפשרי תרגול, על מנת לחוות אמיתות גבהות יותר או הבנות עמוקות יותר, מאשר יצירה אוטומטית של תפיסה רגילה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אבל
בן,
צפון,
26/04/08 11:24
| אתה שואל מה קורה לפניי הפיכת ה''אובייקט'' לאובייקט וסובייקט אחריי שכבר הפכת את ה''אובייקט'' (המיינד) לאובייקט וסובייקט.
ברגע שאתה מבין את זה, אני מדבר גם על הבנה אינטלקטואלית, לא רק הבנה עמוקה עם כל ההוויה שלך, השאלה הזאת חסרת משמעות.
כי לפניי שאתה הופך את ה''אובייקט'' לאובייקט שנקרא בפינו עץ, אין בכלל הבדל בין עץ למיינד.
שוב, כמו שאין הבדל בין תנועת הרוח לתנועת הדגל (כמו בסיפור הזן, גם כאן, הדגל והרוח הם אלגוריות לנושאי החקירה שלנו), הרי שניהם מבטאים את אותה תנועה, ככה אין גם הבדל בין העץ למיינד.
ניקח דוגמא אחרת, אם נמשיל את המיינד להיותו פריזמה מתוחכמת של קליטת האור האלוהי (במובן אלגורי) המיינד לוקח את האור האחיד ומפצל אותו למיליוני אלומות אור שונות, כמו שמצוייר על עטיפת התקליט dark side of the moon של פינק פלוייד, אותה פריזמה יכולה להבין שככה היא פועלת אחריי שהיא מקבלת מפריזמה אחרת אלומת אור שונה קצת ממה שהיא שלחה , אבל ההבנה הזאת היא רק שלב אחד בהבנה, כי אותו אור אלוהי שהפריזמה מקבלת ושולחת הלאה באלומות שונות, מרכיב גם את הפריזמה עצמה.
הבנת? גם הפריזמה שקולטת אור אחיד וגם האור המגוון שיוצא מהפריזמה הזאת, בעצמם עשויים מאותו אור אחיד.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מצא חן בעיני
בלסריו,
27/04/08 14:42
| ''כי לפניי שאתה הופך את ה''אובייקט'' לאובייקט שנקרא בפינו עץ, אין בכלל הבדל בין עץ למיינד''
השאלה האם כן יש משהוא ב''לפניי''?
ואם כן מהו?
יש לזכור שאפילו דברים ריקים קיימים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
האם מיינד - תודעה מתקיים גם כשאין קונספצייה?
ל"ת
האם לזה התכוונת,
?,
27/04/08 15:34
| |
|
מיינד
בלסריו,
25/04/08 10:26
| הציטוט הזה נראה לי כמפתח לכל הנושא.
''כשהמיינד, על כל חושיו, תופס את העץ, הוא מטעין אותו בעזרת המחשבה בקונספט שיש לו בזיכרון והופך אותו לקיים מצד עצמו. כשהוא עושה את זה, הוא גם יוצר את הקונספט הנגדי, של זה שתופס, שנפרד ממושא התפיסה. את הסובייקט.''
מה שלא ברור לי, זה, האם המיינד קיים ללא התפיסה.
האם המיינד קיים גם כשהוא לא תופס את העץ?
האם המיינד יכול לא לתפוס את העץ?
האם ישנו מיינד ללא העץ?
כנראה נצטרך לחכות למסה הבאה של מושון כדי לדעת.
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
zazen
lao tze,
24/04/08 22:26
| |
|
תודה.
ל"ת
תודה,
25/04/08 13:14
| |
|
4.
מדיטציה שלא עובדת
לא לדוגן,
24/04/08 21:47
| ראיתי שתי ארנבות מתרגלות מדיטציה כזאת, והן באמת קלילות (לא בטוח אם מאושרות, הן ברחו מהר כשרציתי לשאול).
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
מצויין, תודה.
ל"ת
זן מיינד,
23/04/08 19:35
| |
|
2.
דוגן בעברית
מור,
ישראל,
23/04/08 17:27
| איזה כיף לראות כאן את דוגן....חבל רק שלא מצויין, כנראה גם שלא יודעים על כך, שקיים תרגום של דוגן לעברית, שעמלו עליו במשך יותר מ 10 שנים דני וקסמן עם תלמידו עופר כהן, אמנם הספר לא מתורגם במלואו, אבל חלקים נכבדים וחשובים ממנו....הם מופיעים בספר ''הדרך הישירה לאני האמיתי ולתפקוד מלא בחיי יומיום'', (הוצ' הצוק הכחול). יחד עם טקסטים של פרופ, מסונגה ריהרו, שהיה מורה זן בשושלת דוגן. מומלץ !!
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
השגה
רשימתNIHI,
23/04/08 12:52
| מה בעצם ההבדל בין 'כאן ועכשיו' לבין 'שם ואז'? המציאות נקבעת הרי ע''י תוכן ההכרה ברגע נתון ולכן היא משתנה ללא הרף. ומה שלא בהכרה הרי לא קיים. והעיקר להיות מודע לכך (כולל מודעות למודעות).
הגב לתגובה זו
|
|
|
