- 5.
עודד רוט, 15/10/05 12:21
ההנחה הכלכלית לפיה הורדת עלות המכוניות והעלאת מחיר הדלק תגרום לפחות נסיעות במכוניות בטוחות יותר, היא הנחה פשטנית, בלתי מבוססת ועומדת בסתירה למחקרים בדבר התנהגות השוק.
ישראלי בשם יעקב זהבי ערך מחקרים בסביבות 1970 - 1980 עבור מוסדות מחקר בארה''ב ועבור הבנק העולמי, בנוגע להרגלי הצריכה של צרכני התתבורה. מומלץ לקרוא את מחקריו, ומחקרים נוספים שנערכו בעקבותיו, לפני הסקת מסקנות.
בתמצית:
א. רוב האנשים בעלי רגישות גבוהה ל-''תקציב זמן'' הנסיעות. משחר ההיסטוריה השאיפה של רב בני האדם היא לנוע כשעה ביום ולא יותר מכך. זהו גבול עליון המושפע מאינסטינקטים של הישרדות ומיחס סביר בין הקצאת זמן לתנועה לבין הזמן המוקדש לאדם עצמו, לביתו, למשפחתו וקרוביו ולעבודתו.
ב. מלבד שמירה על ''תקציב הזמן'', משקי בית נוטים לשמור על ''תקציב תחבורה''. בארה''ב תקציב התחבורה המשפחתי מתכנס סביב 9% מסל ההוצאות המשפחתי.
ג. עליית מחיר הדלק אינו מקטינה את הנסיעות ביחס ישיר, משום שקיימת נטייה לשמור על נסיעות הכרחיות ועל ''תקציב זמן הנסיעה'', ולכן משקי הבית נוטים לערוך איזונים פנימיים בתוך תקציב התחבורה המשפחתי - לקנות רכבים קטנים וחסכוניים יותר ואף לוותר על סיפוקים אחרים, לפני ויתור על נסיעות וצריכת דלק. כאשר מחירי הרכב זולים מתפנה עודף בתקציב התחבורה המשפחתי המוסט לצריכה שוטפת.
ד. קיימים ביקושים קשיחים לנסיעות קבועות, כמו נסיעות לעבודה, ללימודים או לקניות – נסיעות שהן פחות רגישות למחירי הדלק.
ה. תחבורה ציבורית המבוססת בעיקר על אוטובוסים ורכבות, כמו זו הקיימת בישראל, אינה מגלה רגישות גבוהה לזמנו של הנוסע ולכן היא אינה תשובה הולמת לרגישות הגבוהה והקשוחה ל-''תקציב הזמן''. תחבורה ציבורית שאינה רגישה לזמנו של הנוסע אינה תחליף לרכב הפרטי, ולכן היא אינה מושכת צרכני תחבורה רבים, גם כאשר החסכון הכספי הנובע משימוש בתחבורה ציבורית גבוה.
ו. מהאמור לעיל נובע כי ניתן למנוע תאונות, זיהום וגודש תחבורה באמצעות מיתון כלכלי, אך קשה להשיג מטרות אלו באמצעות השפעה ממסדית על משקל הסעיפים הפנימיים ב-תקציב התחבורה המשפחתי.
ז. קיימת אפשרות נוספת - והיא למנוע תאונות, זיהום וגודש באמצעות צמיחה כלכלית שתיווצר מפיתוח מערכות תחבורה מתקדמות שיגלו רגישות לצורכי הלקוחות יותר מאשר לצרכים של ספקי השירותים ושל הממסד.
עודד רוט
http://www.transportationet.com
- 4.
עודד רוט, 15/10/05 12:14
ההנחה הכלכלית לפיה הורדת עלות המכוניות והעלאת מחיר הדלק תגרום לפחות נסיעות במכוניות בטוחות יותר, היא הנחה פשטנית, בלתי מבוססת ועומדת בסתירה למחקרים בדבר התנהגות השוק. ישראלי בשם יעקב זהבי ערך מחקרים בסביבות 1970 - 1980 עבור מוסדות מחקר בארה''ב ועבור הבנק העולמי, בנוגע להרגלי הצריכה של צרכני התתבורה. מומלץ לקרוא את מחקריו, ומחקרים נוספים שנערכו בעקבותיו, לפני הסקת מסקנות פזיזות.
בתמצית:
א. רוב האנשים בעלי רגישות גבוהה ל-''תקציב זמן'' הנסיעות. משחר ההיסטוריה השאיפה של רב בני האדם היא לנוע כשעה ביום ולא יותר מכך. זהו גבול עליון המושפע מאינסטינקטים של הישרדות ומיחס סביר בין הקצאת זמן לתנועה לבין הזמן המוקדש לאדם עצמו, לביתו, למשפחתו וקרוביו ולעבודתו.
ב. מלבד שמירה על ''תקציב הזמן'', משקי בית נוטים לשמור על ''תקציב תחבורה''. בארה''ב תקציב התחבורה המשפחתי מתכנס סביב 9% מסל ההוצאות המשפחתי.
ג. עליית מחיר הדלק אינו מקטינה את הנסיעות ביחס ישיר, משום שקיימת נטייה לשמור על נסיעות הכרחיות ועל ''תקציב זמן הנסיעה'', ולכן משקי הבית נוטים לערוך איזונים פנימיים בתוך תקציב התחבורה המשפחתי - לקנות רכבים קטנים וחסכוניים יותר ואף לוותר על סיפוקים אחרים, לפני ויתור על נסיעות וצריכת דלק. כאשר מחירי הרכב זולים מתפנה עודף בתקציב התחבורה המשפחתי המוסט לצריכה שוטפת.
ד. קיימים ביקושים קשיחים לנסיעות קבועות, כמו נסיעות לעבודה, ללימודים או לקניות – נסיעות שהן פחות רגישות למחירי הדלק.
ה. תחבורה ציבורית המבוססת בעיקר על אוטובוסים ורכבות, כמו זו הקיימת בישראל, אינה מגלה רגישות גבוהה לזמנו של הנוסע ולכן היא אינה תשובה הולמת לרגישות הגבוהה והקשוחה ל-''תקציב הזמן''. תחבורה ציבורית שאינה רגישה לזמנו של הנוסע אינה תחליף לרכב הפרטי, ולכן היא אינה מושכת צרכני תחבורה רבים, גם כאשר החסכון הכספי הנובע משימוש בתחבורה ציבורית גבוה.
ו. מהאמור לעיל נובע כי ניתן למנוע תאונות, זיהום וגודש תחבורה באמצעות מיתון כלכלי, אך קשה להשיג מטרות אלו באמצעות השפעה ממסדית על משקל הסעיפים הפנימיים ב-תקציב התחבורה המשפחתי.
ז. קיימת אפשרות נוספת - והיא למנוע תאונות, זיהום וגודש באמצעות צמיחה כלכלית שתיווצר מפיתוח מערכות תחבורה מתקדמות שיגלו רגישות לצורכי הלקוחות יותר מאשר לצרכים של ספקי השירותים ושל הממסד.
עודד רוט
http://www.transportationet.com
- 3.
אורן תל אביב, 15/10/05 09:27
הגיוני , הוגן ומועיל לעתיד.
בא ונלמד מאירופה.
- 2.
א, 14/10/05 17:27
בכל המאבק הזה
נשכח שרוב הרכבים שעל הכביש נוסעים לצורך העבודה אל העבודה ובחזרה מהעבודה.
ורק המיעוט נוסע לצרכי בילוי.
לכן המס על הדלקים הוא מס ברובו על העסקים.ולכן
אותו בחור מבאר שבע הוא שוב יקר מידי כי יש אחד בתל אביב באותו מחיר.
שוב לא כדאי להוביל סחורה לחדרה כי גם כך אף אחד לא קונה שם גם כך.
ולא בונים בגליל כי אף אחד לא יבוא לגור שמה מי המשוגע שיסע למרכז לעבוד.
וכך כלכלת ישראל מזניחה את הפרפריה
- 1.
-
טום, 15/10/05 08:31
תשתית, תשתית ושוב תשתית..... זו התשובה לתאונות הדרכים. גם אם נהגים גרועים קונים מכוניות בטוחות יותר כביש שאינו סלחן יהרוג אותם.
לפני שאני קונה מכונית כזו או אחרת אני דורש מהמדינה דרישה בסיסית ומוצדקת לחלוטין: כבישים בטוחים מכספי המיסים שלי, אספלט איכותי, סימון ברור, שוליים נורמאליים ע''פ תקן ברור וגדרות הפרדה תקניים בכבישים רב נתיביים.
-
