כחובב מסור ונאמן של הפיקציה ההרטוגזיאנית, אין מילים במקלדתי בכדי לתאר את תענוג הגילוי של המאמר הנוכחי. ובכן, הפיקציולוגיה הרטוגזיאנית מעולם לא הניחה קשר הגיוני במובן הקונטינגנטי למציאות קוקרטית ברורה, ועל אין להניח כי תיאורה של המציאות בדיוני. חווית גילוי האמת, לטעמי האישי, אכן מובעת בטלס, בהפניית העורף שלהם לפסיכולוגיה האנושית. הרטגזון זה, עושה דבר דומה במארר הנוכחי שהוא מפנה את תשומת הלב מהפסיכולוגיה הלינארית המקובלת, אל התשוקה החייתית של יצר הכתיבה!
אין כמוך!
הגב לתגובה זו