מהכרותי עם פדויי שבי רבים, ניתן לומר בהכללה, שחוש הומור (כולל הומור עצמי) הוא אחד המאפיינים הבולטים שלהם. גם אני, שאין לי שום קשר ישיר לנושא, לא מחזיקה מעצמי כאדם יבש במיוחד.
אבל לצערי הרב, רוב בני האדם הם כן טפשים במיוחד! אפילו טפשים בצורה פושעת במקרה זה.
דעת רבים (כולל בממסד) במדינה על נושא השבי נובעת מבורות וטפשות (שנינו שמענו על כך ששלושת החטופים הקודמים בלבנון היו סוחרי סמים נכון? וזו רק דוגמא אחת מיני רבות מאד מאד). רק לפני 10 ימים פרסם עיתונאי את דעתו נגד פדיון שלושת השבויים, בטענה שממילא הם רק משחקים שש-בש בתאם.
לפיכך פרסומת כזו רק מוסיפה חטא על פשע הבורות ורוע הלב, והנזק שלה הוא לא בפגיעתה בשבויים, אלה דווקא בנו - הטפשים והבורים שלא היו בצינוק בסוריה, ולא הוכו כמעט עד מוות במצרים.
לי אישית, הפרסומת הזו מאד הזכירה את הבורות, הבדיחות והזלזול, שאפיינו את שנותיה הראשונות של המדינה בנושא השואה.
נכון שהיו אחלה בדיחות, ונכון שההומור היה אדיר (אם היו פרסומות, הן יכלו בקלות לקבל מקום ראשון) - אבל זה גרם סבל נוסף לפליטי השואה, ובעיקר לדימוי ולתפיסה המטומטמת שהיתה לנו - הצברים עליהם.
ועוד הערה לגבי המסר ''המרוכך'' שמתייחס בפרסומת לאמריקאים ולא ישראלים. אני נוטה להאמין, ששבוי לשעבר ישראלי, מזדהה הרבה יותר עם קולגה שלו שהיה בויאטנם, מאשר עם השכן שלו מלמעלה, שעשה את הפרסומת הזו, או עם שם אור שכתב על השש-בש. לפחות אני חשה כך...
שנה טובה, ותקוה ל-שבו בנים לגבולם - ומהר.
הגב לתגובה זו