הרי אולמרט מינה את הירשזון לשר האוצר מסיבה אחת ויחידה שהוא אדם חלש שיהיה באופן תמידי תחת ההשפעה של אולמרט.
מארבעת השמות המוזכרים יש אחד - שטרית - שאינו איש של אולמרט, שניים - בר-און והמטריד מינית - שהם בוודאות אנשי אולמרט ויהיו אותו דבר כמו הירשזון - כלומר כלום, ואחד - נחמה שאולי מהווה הפתעה כביכול נעימה אבל קימת מחשבה מטרידה שגם הוא יהיה חייב לאולמרט שממנה אותו (בדיוק כפי שפרידמן מרגיש ומתנהג חייב לאולמרט במשפטים) ויתכן שיצא לדרך עצמאית רק ואם כשאולמרט יחלש אבל הקאטצ' פה הוא שאם וכשזה יקרה אז כבר לא משנה מי יהיה באוצר כי ימי כולם (כולנו) יהיו ספורים.
לכאורה, מבין 4 השמות המוזכרים בכתבה, עדיף שטרית בגלל עצמאותו אבל גם פה יש מלכודת לא קטנה שכן בגלל הרצון שלו לעשות לעצמו בעיקר - גם אם זה ע''ח טובת הציבור והמשק - הוא יתנהג באופן מנוגד למה שאולמרט יעדיף ומלחמות בין ראש הממשלה לבין שר האוצר אינן מבשרות טוב לכולנו ועלולות להביא משקיעים רבים לזוז לעבר הגדר ולשבת עליה עד שיעבור זעם או עד שיתבהרו הדברים.
מנהיגות אין לנו. האמת שמגיע לנו.
הגב לתגובה זו