אחריותה של המדינה היא לאלה שנולדו וגדלו בה ואם הם ילדים של כאלה אשר באו מהתופת של אושוויץ הרי יש סיכוי שחלקם עבר טראומה קשה במהלך חייו וגדל בבית מאוד בעייתי ולהלן כמה דוגמאות: אכילה כפייתית, כמיהה ללחם, חשש ממחסור, פחד רדיפה תמידי, מחסור באהבה, קשיי יצירת קשר ויש רשימה ארוכה המאפיינת בעיות הקשורות ישירות לדור שני. הבעיה היא שמתעלמים מכך כמו שהתעלמו מיוצאי השואה וגם כאן מחכים שנזדקן ונמות ואיתנו תמות גם הבעיה. אגב, הבעיה היא בעיקר האחריות שיש לקחת על העיניין ואז כבר ימצאו פתרונות כי תתחיל מודעות וחשיבה בנושא מה שיקל על ההתמודדות של כל אלה הסובלים. לעניות דעתי כאחד שעבר חיים בצל השואה של הוריו יש פגיעה והיא מאוד מוחשית. זה שהתמודדנו לבד עם כל הצרות זה לא אומר שכך צריך היה להיות אבל כעת כשכבר פתחנו את הנושא אז דעו שזו לא בדיחה. מי שמקל ראש בכך מזלזל בקורבן הנורא שכולנו הקרבנו כדי שצלחתו תהיה מלאה כי הרי כבר ידוע שמרבית הכסף שמשה את המדינה ולא את הקורבנות וכספים אלה בנו את מה שיש היום. תחשבו על זה - הרי העיוות כבר בוצע, קצת הכרת תודה על הכסף שנלקח בכח ושימש אמנם בעיקרו למטרות המדינה (היו גם גניבות רבות שאותן לא ניתן להכחיש) ואז תראו כמה טוב תעשו לאותם קורבנות שואה קודם כל ואחר כך לאותו דור שני.
הגב לתגובה זו