לפני כשנתיים גילה רם כספי, מבכירי עורכי הדין בישראל, שאת הביטוי ''הון ושלטון'' טבעה בראשונה מבקרת המדינה לשעבר מרים בן פורת כשאמרה ''לא קונים שלטון בכסף''. ''אחרי זה העניין פותח בתקשורת כאילו הקשר בין פוליטיקאים ורגולטורים לאנשי הון הוא פסול'', הסתייג כספי בראיון שהעניק אז למוסף ''הארץ''. ''אני זוכר שכתבו באיזה עיתון מה פתאום איזה רגולטור רקד במסיבה של אחד מבעלי ההון''.
רבות נכתב בשנים האחרונות על עושרן של כ-20 משפחות בישראל ועל ריכוז העסקים הרב שבידיהן. ואולם השפעתם של בני המשפחות האלה על המדינה אינה מסתכמת בתחום הכלכלי: העוצמה הפיננסית שבידיהם מיתרגמת לא פעם לעוצמה פוליטית ותקשורתית. באמצעות הונם הם עוקפים את מנגנוני הדמוקרטיה והשוק החופשי, משפיעים על השלטון ועל הרגולציה, ומונעים תחרות.
כיצד הם עושים זאת? יש כמה דרכים אפשריות:
* מתן תרומות לפוליטיקאים.
* גיוס פוליטיקאים לשעבר לחברות ודירקטוריונים שבשליטתם. בכך הם מאותתים לפוליטיקאים שכדאי להיות נחמדים אליהם: כאשר הם יסיימו את הקריירה הפוליטית יחכו להם ג'ובים מפתים.
* שימוש בלוביסטים כדי להשפיע על ח''כים ושרים.
* שימוש בעורכי דין בכירים המקורבים לשרים, ראשי ממשלה ואנשי מפלגות.
* שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי ''לחנך'' את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה.
* רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת.
* גיוס של רגולטורים לשעבר, כדי שיעזרו בהתמודדות מול הרגולטורים הנוכחיים. הדבר גם מאותת לרגולטורים המכהנים שאם יתנהגו יפה - גם הם יקבלו ג'ובים כאשר יפרשו מתפקידם.
* גיוס של בנקאים. שוב, הדבר רומז ליתר הבנקאים כי אם יהיו נחמדים לאילי ההון - גם הם יקבלו אצלם ג'ובים לאחר שיפרשו.
Markerweek מנסה למפות באופן פרטני את השימוש שעושים בשיטות אלה כמה מאנשי העסקים הבולטים במשק. רשימת השליטים, הכוללת 14 בעלי הון, הורכבה על-פי מידת ההשפעה שיש לכל אחד מהם על הדמוקרטיה והשוק החופשי בישראל, באמצעות ניתוח עוצמתו הפיננסית והדרך שבה תירגם אותה לעוצמה פוליטית.
איש העסקים נוחי דנקנר, למשל, שולט באופן ישיר ובעקיפין בעשרות אלפי משרות בישראל, ומשפיע כמעט על כל פעולה שעושה ישראלי בחיי היום-יום דרך אחזקותיו בתחומי הסלולר, הקמעונות, התיירות, הנדל''ן וביטוחי החיים. כבעלים של עסקים רבים בתחום התקשורת מקפיד דנקנר להדק קשרים עם שרי תקשורת. באפריל 2006 היה זה אברהם הירשזון, מקורבו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שכיהן כשר תקשורת והעניק לסלקום רישיון להפעלת טלפוניה קווית - אף שלפי הפרסומים התנגדו לכך פקידים במשרד.
ארנון (נוני) מוזס עומד בראש קבוצת ידיעות אחרונות, המוציאה לאור את העיתון הנפוץ במדינה, מחזיקה ב-17% ממניות חברת הכבלים HOT, בעיתון ''וסטי'' בשפה הרוסית ועוד. מוזס נחשב למי שאינו מעוניין להיכנס לעימותים חריפים עם השלטון, ואין לו בעיה לצנזר כתבות לא מפרגנות על פוליטיקאים.
שלדון אדלסון, היהודי העשיר בעולם, הקים ומממן את החינמון ''ישראל היום'' - העיתון השני בתפוצתו בישראל, שמטרתו העיקרית והמוצהרת היא להדיח את ראש הממשלה אהוד אולמרט. ''ישראל היום'', ששומר על קו ימני מוצהר, גייס לשורותיו עיתונאים ותיקים, המנהלים בחודשים האחרונים מלחמת חורמה נגד אולמרט
הגב לתגובה זו