עובדתית זה נכון. השאלה היא ''אז מה''?
כשאנחנו משלמים על כרטיס לקולנוע אנחנו משלמים ''פעמיים'' כי יש פרסומות ארוכות מאוד לפני הסרט. כשאנחנו קונים עיתונים ומגזינים לפעמים חציים מכיל פרסומות. אפילו כשנוסעים היום באוטובוס אנחנו מותקפים בפרסומות.
אפשר להתנגד לזה מסיבות ''אידיאולוגיות'', אברי גלעד מתקיף את התקפת הפרסומות עלינו. אבל מה הסיבה הצרכנית להתנגד לכך? אני מוכן לקבל בחינם עיתון עם הרבה פרסומות, לשלם 5 שקלים על עיתון עם קצת פרסומות או לשלם 10 שקלים לעיתון ללא פרסומות. (אגב יש על זה כתיבה כלכלית מאוד מפותחת כיום כשוק פלטפורמה או כשוק דו-צידי).
מה לאמון הציבור ולתופעה הזאת?