בביקור קצר במדינה אפריקנית, למדתי איך חיו
הורינו במאה הקודמת.
אנשים השתמשו שם במדורות לאפיית לחם,
בפרימוסים (המתקדמים שבהם) ואפילו בפתיליות.
שם הסביר לי יליד המקום, שכשסיר מנוקב
הפתרון איננו הוספת מים לסיר הזה מדי פעם.
האיש הזה היה חכם גם אם לא היה לו נגן DVD
ולא טלביזיץ LED ענקית.
לאירופה יש חוליות חלשות שמיצרות פיגור
מצטבר ביחס למדינות המובילות.
סיוע כספי לאלה הוא פתרון זמני.
למדתי מהאיש הזה באפריקה, מדוע הטיפו
אבותיהם ליושר ולנאמנות. הוא הסביר לי
שתרבות השקר כמוה כקוקוזיה במיכלי
המים העשויים פח, שחלק מהמשפחות שם
צוברות בהם מי שתיה.
זה יסביר למה כשנפרדתי מהם לטיסה לישראל
חשבתי, שתרבות ותת תרבות אינן נמדדות
במספר שנות לימוד ולא במכונית ענקית
מרוחה בחומרי הברקה ושעווה.
יותר מכל הן נמדדות במספר מעטפות השוחד.
מחזור החיים של מדינות כאלה גם הוא פונקציה
של תרבות השקר, השוחד והניתוק של העסקנים מהעם.