בתקופה שהעיריות סיפקו את המים לתושבים:
העיריה קנתה את המים ממקורות במחיר 1.00 ש'ח (דוגמא) ושילמה למקורות + 0.16 אג' מעמ.
המחיר לצרכן נקבע על ידי נציבות המים (או איך שקוראים להם היום) כאשר המעמ גלום בתוך המחיר!
צרכנים עסקיים, וחקלאים בפרט, לא יכלו לנכות את המים מהוצאותיהם. (גניבה ראשונה) כי לא קבלו חשבונית מס חוקית.
כיום, מבוססים המחירים על פי המחירים שקבעה הנציבות כולל מעמ, והאיגודים מוסיפים על המחיר מעם פעמ שניה. (גניבה שניה)
=
כל עוד ניהלו הרשויות את משק המים בעצמן, השאירו מפעלי המים רווח מצוין שהרשויות החזירו לתושבים בצורת שרותים.
=
כיום:
התושבים משלמים מעמ פעמיים כולל מעמ על המעמ.
וכן חסרים כספים רבים בתקציב העיריות שהתוצאה או הורדה ברמת השרותים או העלאת מיסים.
=
והציבור שותק