השיטה הפסולה של קניית חברות באמצעות הנפקת אגרות חוב ואחר כך התכחשות לחוב צריכה להעלם. אם לא על ידי הממשלה אז על ידי הציבור. כל אחד כזה שפתאום לא יכול להחזיר חובות או רוצה לפרוס, צריך להישרף. אתם בוודאי מכירים אותם: לבייב, תשובה, משפ' עופר (בקשה פריסת חובות של צים למשל)
ראובן גרוס לימד אותי פעם פרק בניהול עסקים בישראל. עשיתי לו עבודה ומשנסתיימה הוא לא רצה לשלם. כשדרשתי את החוב הוא אמר לי: בא אני אלמד אותך איך עושים עסקים בישראל. ''אתה חלש, אני חזק, לך תחפש אותי בסיבוב.'' וכמובן לא שילם.
למיליונרים של ישראל אותו הלך חשיבה: עשירים לא צריכים לשלם כי העניים לא יוכלו לתבוע אותם.
היחידי שהכרתי שיוצא דופן בהוואי הישראלי הנכלולי הזה הוא רוני דנקנר. האיש דרש לשלם כל התחייבות, אפילו אם אתה לא ידעת עליה. ואם היה ספק בקשר לסכום, הוא שילם את הגבוה מבין השניים. אין הרבה אנשים ישרים כמו רוני דנקנר (שונה מאד מבן דודו דני דנקנר) ביחוד לא בין העשירים של ישראל.