כל אחד שהיה בצבא מרמת הטירון לרמת המפקד הבכיר יודע שהצבא לא יעיל בהרבה מיחידותיו.
השאלה היא האם יקום פעם אחת שר ביטחון וידרוש מהצבא להתייעל?
יותר מזה, האם אי פעם יעשו ביקורת מקיפה למטרות ייעול בכל הצבא?
מספיק לטפל בנושאי הרכש כדי לחסוך מיליארדים.

קח את עצמך ברצינות שלח. נעזוב לרגע את הקריירה הצבאית הקצרצרה שלך שהסתיימה בבום גדול. מהו הניסיון הצבאי שלך ומהי השכלתך המדינית והצבאית שאתה מרשה לעצמך להציע ''שינויים''?

על העובדה שהאזור שלנו עובר שינויים ומהפיכות בתהפוכות הזמן המתעתע, בקצב שלא ידענו כמותו, אין וויכוח. כך שכל המבקרים הסרקסטיים למיניהם, כמו עופר שלח - בעל הכתבה שלפנינו. חייבים לשאול עצמם בכנות, השכם והערב, את השאלה הנשאלת לעיל.אל מול הסכנות האורבות לפתחנו, לו אחריות על ביטחון מדינת ישראל, הייתה מונחת על כתפיהם.

נו, בוא נתקוף את פרויקט הנמ''ר.
אז נכון שכבר 40 שנה אומרים שצריך נגמ''ש כבד.
ונכון שעשרות חיילים שלמו בחייהם על זה שאין אחד כזה.
ונכון שכל העולם הולך בכיוון הזה.
ונכון שאחרי כל מלחמה ברור לנו איך נגמ''ש כבד היה יכול לעזור לנו להציל חיים.
אבל לבזבז עליו כסף?
זה לא.

הכי מצחיק (ועצוב)- ''צה''ל אכן מיעט להתאמן בימים שלפני המלחמה. אבל זה לא היה בגלל מחסור בכסף'' אז בגלל מה זה היה? למה לא קראו לאנשי מילואים להתאמן?
בגלל הלוחמה בשטחים? לא. כי גם לא קראו להם להילחם.
איזו עוד סיבה יש לא לבצע אימונים?

''באותו הזמן ממש נלחמו המפקדים על המערכות המשוכללות של צבא היבשה הדיגיטלי
(צי''ד). אם היו חושבים שלהתאמן זה חשוב יותר, היה להם כסף לכך. '' - אבל במשפט הכודם אמרת שזה לא קשור לכסף. אבל אם אפשר לתקוף עוד פיתוח, אז פתאום זה כן.
רק שזה לא מתיישב עם זה שבעופרת יצורה 100% מהחיילים נהרגו מאש כוחותינו. מה שהיה נפתר אם היו מסיימים לפתח את צי''ד.
אבל מה זה עוד כמה חיילים הרוגים?
צה''ל הוא צבא מודרני בזכות פיתוחים טכנולוגיים.
איך אפשר להגיד שצריך לוותר על הפתוחים ושזה לא פחות מיישפר את המערכת הצבאית?

נתחיל מהסוף.
במשך כל המאמר אתה מצטט מועדת ברודט כאילו היא אמרה שלא צריך תוספת תקציב לצה''ל ואז מסביר שכל ועדה הייתה דורשת להוסיף עוד תקציב.
אולי גם כל ועדה הייתה מוצאת מספר כשלים בשימוש בתקציב של 40 מיליארד ש''ח?
אולי קל למצוא כשלים לאחר מעשה אבל יותר קשה למצוא היום מאיפה לקחת את הכסף?

אתה מזכיר את ה-''חזית המזרחית'' וזוכר יפפה להתעלם מכך שב-82 נחמנו בסוריה, ב-92 הותקפנו על ידי עירק (ולא הגבנו, בין השאר, ממחסור ביכולת) וגם היום עדיין מדברים על תקיפה באירן.
אבל ברור שבתחילת שנות השמונים ראשי הצבא סתם הפחידו אותנו.

''רק אנחנו נגן על עצמנו, בכוחות עצמנו'' - ברצינות? ומי בדיוק אמור להגן עלינו? מדינות העולם מוכרות אותנו בנזיד עדשים. הסכמים שאמורים להגן עלינו נעלמים כלו היו.
אבל זה בסדר. אנחנו יכולים לבנות על העולם שיילחם בשבילנו.
למה צריך בכלל צבא?

אחת הסיבות המרכזיות שישראל לא יכולה לעשות בעזה מה שהיא רוצה היא מצריים.
מדינה חזקה עם צבא מודרני שראשי רבים ביניהם כל יום רק על מי שונא יותר את ישראל.
ונגד מיצריים, תאמין או לא, צריך טנקים ומטוסים. לא התייעלות תקציבית.