שהכרתי. מעולם לא היתה בו טיפת צניעות רק ציניות ולעג מתוך חוסר ביטחון על הצורה שלו ושל אשתו אלק סמנכלית.
המילה צניעות ממש לא מתאימה פה.

בסופו של דבר ממחיש את העובדה שאין לך שמץ של הערכה למילה הכתובה. באותה מידה יכולת למכור עגבניות. לתרבות יש ערך, זה לא יעזור לך. וכל ניסיון להציג את ''החוק הצרפתי'' כגחמה של כמה סופרים מתוסכלים נובע באופן פשוט מהעובדה שאתה לא מסוגל להבין מה זו תרבות ולמה חשוב לשמר אותה.

כמה עצוב שאלה חלומותינו - שליטה! כוח! כסף! אה כן - ומין זמין...
כמה עצוב!
מה יועילו לך 100 חנויות ביום בו תמות?
אנחנו מתפללים כל פעם לעילוי נשמותיהם של קרובים שמתו
אבל עילוי הנשמה של כל אחד מאיתנו תלוי בו עצמו - ובמהלך חייו.
זו האחריות שלנו כאן.
וכשאנחנו עסוקים בכוח ובכסף - אנחנו מדרדרים את נשמותינו במקום להביא להתעלותן.

כך נהוג ברוב מדינות התרבות. איש לא אוסר על שומר להוזיל מחירים אחרי שנה (כך שהקהל יוכל לרכוש את הספרים בזול, אבל בשנה הראשונה הספר יעלה מחיר ריאלי). אין חובה לקרוא ספר מיד כשיצא מהדפוס. חכו קצת, קנו אחרי שנה שנתיים - אז גם יש סיכוי שתקנו ספר ש''שרד'' ולא את כל הזיבורית המתפרסמת היום.
ועוד, פעם די היה למכור כמה מאות ספרים כדי להחזיר את ההשקעה, במחירים של היום יש צורך בלפחות אלפיים, מכאן שהטענה כי אם יתקבל החוק מספר הספרים יקטן, שקרית. יתכן שההיפך יקרה.
כיום, קשה מאוד לסופרים מתחילים לפרסם בלי להשתתף בהוצאות, ויש כאן עיוות (כן כן, עיוות של צדק חברתי), מפרסמים מי שיש להם כסף (או מי שמכיר את העורכים).
ואחרי כל זה לא דיברנו על המונופולים של צומת וסטימצקי, שספק אם הם חוקיים, ועל בעלויות צולבות ועוד, ועל הרס של הוצאות ספרים קטנות ואיכותיות.
ואשר לאיכות הספרים, רק ראו את ערימת הספרים ששומר מחזיק בידו - אין צורך להוסיף

כרימס אצלנו- בטורונטו, אתמול בערב נכנסתי לסניף -אינדיגו- שזו המקבילה של צומת בקנדה, רק יפה יותר, אינדיגו שייכת לזוג יהודים יקרים שתומכים מאוד בישראל-אבל זה לא העניין, החנות מלאה בסחורות שאין להם קשר לספרים, כל אמצע החנות פונה מספרים ומלא במתנות לכריסמס, תיקים אנרקים נרות כריות, הכל יפה ומהודר.
שניה לפני שיצאתי לתוך הלילה הקר עמדתי בכניסה ודיברתי עם המוכר שברך אותי לפני שיצאתי החוצה, ובשיחה קצרה הוא סיפר לי שמכירות הספרים מנייר יורדות במהירות מפחידה ושאין לו מושג אם בשנה הבאה יהיה לו מקום עבודה, קצב קניית הספרים הדיגיטלים הוא מהיר כל כך שאף אחד לא האמין שזה יקרה במהירות שכזו, וזה לא עניין של חמש שש שנים, אלא של שנה שנתיים.

מה קרה?

אפשר ניתן ורצוי למכור ספרים במחיחרים של 20 שקל לחתיכה והמבצע של 4 ב-100 הוא מבורך.
הוא מכניס עוד ועוד אנשים לתחום.

אני, עד לפני שנה, לא קראתי ספר אחד בחיים לי, לא יצא לי לקנות ספר אחד, לשבת, לקרוא ולהנות ממנו.
לפני שבוע קניתי 4 ספריםב-100, כמו כן גם אח שלי ולפני זה קניתי 3 ב-100 ובקיצור כל קניות הספרים שלי היו במסגרת של מבצע.

וקראתי את כולם! והשאר יושבים על המדף ומחכים לפי הסדר.

פראייר מי שקונה ספרים במחירים מוגזמים.
כולה ספר, לא יותר מזה.

בכל מיקרה הספר המודפס יעלם בעוד שנתיים שלוש.
רשתות וחנויות הספרים יעלמו מהמפה
זה כבר קורה בעולם ורשתות גדולות פושטות רגל או משנות את המודל העיסוי שלהם על מנת לשרוד

אז שלא ידבר על קרל מרקס בבקשה..

שלי יחימוביץ כבר יצאה חוצץ נגד מבצעי הוזלות הספרים. כשהשוק החופשי הוא באמת חופשי ועובד ומייצר סחורה איכותית במחירים שווים לכל נפש היא פתאום דואגת לסופרים. כאילו שאם הספרים היו נמכרים ביוקר הכסף היה זורם לכיסם של הסופרים.
מה שמעניין אותם זה שינוי השיטה הכלכלית לסוצאיליזם. יוקר המחיה היה תירוץ מוצלח להוציא אנשים לרחוב.

מבצעי המכירות ההזויים גורמים לכך שהוצאה מקבלת 12-10 שקלים לספר, ולמעשה מפסידה על כל עותק שהיא מוכרת.

שומר משקר, הוא יודע את זה, הוא היה שמח להפסיק להרוס את שוק הספרים, אבל הוא כבר שבוי בקונספט של עצמו. כשהוא יתעורר, והבית יתמוטט עליו, זה כבר יהיה מאוחר מדי.

ספר חייב להיות נקי משגיאות כתיב ותחביר.
ספר חייב לעבור הגהה רצינית לפני שהוא יוצא לאור לא יכול להיות שדמות תדבר משפטים שלא קשורים אליה או שדמות נקבה תדבר בלשון זכר.

בזכות הרשת שהקים הוא הוזיל את המחירים משמעותית. המחת החדירה לשוק ע''י הורדת מחירים ושבירת כוח השוק של סטימצקי תרמו הרבה לשוק החופשי. לפניו סטימצקי היו מוכרים במחירים מופקעים והשוק היה ממש מרוכז. סטימצקי היתה התנובה של החלב