ההגנה הבלתי-פוסקת של שרוני על בעלי ההון שדבריהם חזות הכל מבחינתו שקופה לחלוטין. ייתכן שלפוליטיקאים מסוימים יש נטייה להצעות חוק פופוליסטיות, אך בעידן חוק ההסדרים פקידוני האוצר במילא יכולים לזרוק כל חוק כזה לפח. העניין הוא שהם זורקים לפח גם החלטות כנסת חשובות ביותר ועושים ככל העולה על רוחם. מעניין ששרוני לא מלים כלל על מס הבלו, שייתכן שגורם גם הוא להאטה במשק ובעיקר לפגיעה בציבור כולו. גם האיום ''תחזיקו אותי'' של אנשי עסקים בכירים בארץ שיישנעו את עסקיהם לחו''ל כבר אינו עובד, אולי רק על שרוני ושטרסלר, בעיקר משום שזהו איום בסגנון ''זאב זאב'' שאנו שומעים כבר יותר מעשור, בתקופה שבה ההחלטות ה''פופוליסטיות'' בעיקרן היו איך לפנק את בעלי ההון במיסוי נמוך במיוחד, בדיוק כדי שהם לא יברחו לחול'', או השד יודע מה. לידיעתו של שרוני, גם טובת הציבור וצרכיו צריכים להיות שיקול כלשהו, ולכן לפעמים צריכים גם החלטות ''פופוליסטיות'', ולהוריד את מס הבלו שהוא מס כפול ומשולש, או לכפות על הבנקים להוריד את העמלות הגבוהות, אבל זה רק הציבור... למי אכפת.