דוגמאות לדמגוגיה של פוגל:
1. ''המפקח על הבנקים הוא הגוף הכי ריכוזי שיש''. המפקח על הבנקים הוא לא חברה כלכלית שצריכה להתחרות בחברות אחרות. מטבעו הוא ריכוזי, וטוב שכך. זה כמו להגיד שהמשטרה היא ריכוזית. קשקוש דמגוגי.
2. ''מגבלה על נדל''ן תוביל למיתון''. מי אמר? מה עוזר לרוב הגדול של האנשים שמשקיעים בעלי הרבה כסף קונים את כל הדירות? גם אם במקרו הדבר יגרום לקצת פחות צמיחה, יותר אנשים יוכלו לקנות דירה. זה מה שחשוב, ולא אחוזי העמלה של פוגל במגדל.
3. ''אם היתה להון השפעה על השלטון כבר היה שלום''. אין שלום מסיבות שלא קשורות בכלל להון ולשלטון. דמגוגיה במיטבה.
אני לא כלכלן, אבל משהו במדינה הזו פועל לא נכון. יותר מדי כח מתרכז בידיים מעטות מדי. בארה''ב 95% מהמניות בבורסה נמצאות בידי הציבור. בישראל - בסביבות 40-60%. המדינה הזו קטנה, ואותם אנשים ששולטים בחברות היצרניות הגדולות הם גם השולטים בחברות הפיננסיות הגדולות שנותנות אשראי לחברות היצרניות. בדרך יש עוד מבנים פיננסיים מורכבים שכל תכליתם להכפיל ולשלש את כוחם של האנשים החזקים ממילא.
משהו חייב להשתנות פה, אבל פוגל מרוויח טוב. מה אכפת לו?