אייל היקר,
אם היית קורא את הכתבה המלאה בעיתון ולא את זאת המתומצתת כאן היית לומד כי השיר ''גן השיקמים'' לעולם לא היה מתפרסם ויוצא לאור ללא יואל שרייבר ז''ל שהשקיע משאבים וכסף רב על מנת לקדם את המוסיקה העברית בחיתוליה.לא שיר זה ולא שירים רבים אחרים שהינם כיום נכס צאן ברזל אך בעבר אף אחד לא הכיר אותם.
כפי שכתוב בכתבה המלאה (בניגוד לכתוב הנ''ל), המשפחה ידעה כל השנים על הוצאת התוים למרות טענתה.
תקרא את הכתבה המלאה, תמצא אותה מעניינת מאוד ואולי אחרי זה תגיב קצת אחרת.

רדיפת בצע על שיר שהפך נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית.

אם למישהו מגיע משהו אז ברור שלבני משפחתו מגיע. מה הוא היה מחליט לו יכול היה לענות עכשיו?

דעתי שכעבור זמן מסויים, יצירה (מוסיקלית או אחרת) צריכה לעבור לרשות הציבור ולאיש לא מגיע תמלוגים עליה. כמו טקסטים ישנים וכו'.

צריך פשוט לשנות את החוק, לעשות אותו ברור כדי שלא נצטרך בוררויות או דיונים בבית המשפט.

לפני שהיא הפכה לזבל של עיר

מראה לאיזה אבסודרד יכולים להגיע עם הנושא הזה של '' זכויות יוצרים'' ברור ששיר הוא יצירה משותפת של כותב מילים ומלחין ושבאים להכריע בין שניהם בגין טעמים פורמליים- אין אבסורד גדול מזה!!!