אם הממונה על ההגבלים (הנוכחי וקודמיו) היה עושה את מלאכתו לא היה צורך בחוק ספרים. אם הממונה על ההגבלים לא היה מאשר את המיזוגים - צומת ספרים לא הייתה מגיעה לגודל הזה. היו גם רכישות של סטימצקי שהוא היה צריך לבלום, למנוע מחנויות פרטיות להפוך לזכייניות ולא לאפשר לרשתות לפתוח חנויות נוספות. ברור שלבעלי עסקים רצוי להתאחד לחברה אחת גדולה שיכולה להכתיב תנאים לספקים, את זה בדיוק הממונה על ההגבלים צריך למנוע, לשם כך משלמים לו משכורת. לפעמים מונופולים או דואופולים הם על חשבון הצרכן ולפעמים על חשבון הספקים, בכל מקרה שוק חופשי הוא שוק שיש בו מספיק תחרות ואז ממילא לא צריך התערבות של מחוקקים.

צר לי אבל ספר הוא מוצר כמו כל המוצרים. מה ההיגיון בחוק המוצע? מי יקנה כעת ספרים של סופרים חדשים במחיר הנקוב? ממתי נתניהו נהיה סוציאליסט ודואג לפרנסתם של הסופרים המפורסמים?
למה לסופרים מותר לדפוק את הצרכן ולחברות הסלולר אסור? מה לסופרים יש דם כחול? כנראה שכן.

הרגולציה הנוכחית באה להטיב עם הסופרים על חשבון היצרנים. רוב הרגולציות האחרות המוזכרות בכתבה הנן רגולציות שנועדו להטיב עם הצרכנים על טובת היצרנים והמשווקים.

לא חסרות רגולציות בשוק המטיבות עם היצרנים והמשווקים על חשבון הצרכנים. דוגמא טובה הנה מכסי ייבוא המגנים על תוצרת מקומית מפני תחרות.

ואולם, יש לגשת לרגולציות כאלה בביקורתיות יתר ולשאול האם למגזר העסקי אותו מבקשת הממשלה לסבסד מכיסם של הצרכנים מגיע שיסבסדו אות.

לי אישית אין בעיה לסבסד חקלאים עמלים וקשי יום אשר תרומתם למדינה חורגת מפועלם היצרני.

אבל אני ממש לא בטוח שסופרים הם ציבור אותו הייתי רוצה לסבסד מכיסי באמצעות רגולציה ממשלתית שתעביר עושר מהכיס שלי לכיסם של הסופרים.

אבל מעולם לא שמעתי על כשל שוק כשמוצר הוא זול מדי לצרכן הסופי... שוק הספרים הוא דוגמה מצוינת לשוק חופשי חי ובועט, שבו התחרות מוזילה את המחיר הסופי לצרכן - שהוא המלך, כי מעטים מאתנו חולבים פרות או כותבים ספרים, אבל כולנו צרכנים, ולכן שוק שמיטיב עם הצרכנים הוא השוק המוסרי ביותר.

לא רק שהחוק הזה מרחיק את התרבות מהשכבות החלשות, הוא גם יפגע בסופרים החלשים, לא יכולים לחכות שנתיים עד שהספר שלהם ימכר. רק סופרים עם הורים עשירים או כאלה שכבר יש להם כמה וכמה ספרים במחזור, יכולים לחכות שנתיים עד שהספרים שלהם ימכרו.

מי שירוויח מהחוק החדש יהיו בעיקר הסופרים המוכרים והפופולריים. אף אחד לא יקנה ספר של סופר חדש ואנונימי, שימכר במחיר מלא. עבור הסופרים הצעירים הללו - דווקא המבצעים וה ''4 במאה'' היו הדרכים היחידות להגיע לקהל.
כך שמה בעצם ייצא פה? עבור ספר הנמכר במחיר מלא, יש 2 אופציות:
1. אם הוא של סופר פופולרי - הסופר יקבל 8% (לא הרבה), והמוציא לאור והרשת (סטימצקי או צומת ספרים) יתחלקו בשאר הפדיון העצום שישאר (כי הספר נמכר במחיר מלא).
2. ספרים של סופרים חדשים - אף אחד לא יקנה.
אם באמת היו רוצים לדאוג לסופרים - היו צריכים להקים קרן ממשלתית שתתמוך כספית בסופרים. המצב הקיים רק יביא ל''היטל ספרים'' על הציבור, שיתגלגל רק לכיסם של הגורמים הלא נכונים, ויביא לפגיעה קשה בסופרים הצעירים.

קולקטיביזציה של שוק הספרים בדיוק כמו בגז,בסלולארי,בגני הילדים....

הכל למען המטרה העליונה והיחידה :
שימור משטרו הפיאודלי-צלבני של קומץ הסוציאליסטים העלוואים הלבנים

שוב הפיאודל העלוואי הלבן מקיסריה מזיין את כל המדינה למען האינטרסים של הסוציאליסטים העלוואים הלבנים ששולטים בכל.

סיפורה של ישראל מאז הקמתה במשפט אחד.
המעורבות היא פשע נוראי.קולקטיביזציה נפשעת,גזענית ומתועבת בדיוק כמו בנושא הגז,הסלולארי וגני הילדים.

הליכוד הוא היסטוריה.
ברור שללא השמדת העלוואים הלבנים לא ישתנה כלום,אחת היא מה מצביעים.

מה שאתה אומר, זה שבמבחינתך אין בעיה שאנשים יקראו פחות ספרים כי הם יקרים, ואלה שבכל זאת רוצים לקרוא ספרים ייאלצו לשלם יותר.
ואחרי זה בוכים למה הכל פה יקר. בטח שזה יקר, אם כשיש משהו שהוא זול מחפשים כל דרך לייקר אותו באופן מלאכותי.

אני מגיע לתחנת דלק. רוצה פסק זמן. הוא עולה שישה שקלים. אומר לי המוכר לא חבל? תקנה 3 ב10. ברגע זה ויתרתי על הפסק זמן. כי אז אני נזכר שאני רוצה שוקולד אחד בלבד. הצרה היא שמחירו לא הוגן ואין לי מה לעשות עם שלושה פסקי זמן שעליהם אוציא עשרה שקלים.
תתחילו לחשוב וכך המחירים ירדו. אבל תושבי ישראל אוכלים לוקשים של מבצעים. המוצר שבמבצע הוא בינוני. אחרת הוא לא היה במבצע.

בסופר שקניתי בו בקביעות חילקו שק תפוחי אדמה למי שקנה מעל מאתים חמישים שקל. הקופאית מסתכלת עליי אומרת מגיע לך שק תפוחי אדמה עברת 250. זה גרם לי להסתכל על הכלום מוצרי בסיס שיש בעגלה. אמרתי לה הכלום הזה שווה 250? תישארו עם השק. שיירקבו לכם בחג. כי אין דבר מסריח מתפוחי אדמה רקובים.