אני מעולם לא נתקלתי בבעיה של אי רצון לחבוש קסדה מצד ילדי, נהפוך הוא, הם מסבים את תשומת ליבי לענין אם בהיסח הדעת שכחתי. לדעתי, כמו בכל תחום בחיים, דוגמא אישית לרב עובדת. אצלנו זה חלק בלתי נפרד מן הרכיבה,רכיבה ללא קסדה נתפסת בעיננו כרכיבה ללא בגדים.מדהים אותי לראות הורים, הרוכבים עם ילדיהם, כל אחד בזוג אופניים נפרד, או אף חמור מכך על גבי אותו זוג, כשהילד חבוש בקסדה וההורה,ראשו עשוי פלדת אל-חלד, אינו נזקק לה. למה שקול הדבר? ל"מבוגרים" שמרשים לעצמם דברים האוסרים על ילדיהם, דברים שאינם כרוכים בהגבלת גיל כמובן. אתה מאמין במשהו, רוצה שמשהו יתנהל בדרך מסוימת, תחיה ותנהג בדרך זו, הסביבה תחקה אותך, ביחוד אם דרך זו הינה דרך יעילה, מועילה, חיובית, "צודקת,, טובה או השד יודע...

בעקבות מחקרים שנעשו בעולם, שונה חוק הקסדה בישראל, ועתה מבוגרים שרוכבים על אופניים בעיר אינם מחוייבים לחבוש קסדה. כל השאר חייבים לחבוש קסדה, ובכלל זה ילדים בכל גיל.

השינוי בחוק נעשה לאחר שהתגלה במחקרים בכל העולם שכאשר מסירים את חובת חבישת קסדה, גדל מספר רוכבי אופניים וכתוצאה מהביקוש ננקטים אמצעים שונים אשר מגבירים את בטיחות הרוכבים (לדוגמה: הרשויות העירוניות סוללות שבילי אופניים מופרדים, כמו בקופנהגן).

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גילתה בסקר שערכה שחל גידול במספר הילדים שחובשים קסדה כאשר הם רוכבים עם הוריהם, כך שקיומו של חשש ''הדוגמה האישית'' הוסר.