פסיכאטר ילדים מוכר שכתב המון ספרים בנושא

ההסבר החלופי - אמא שמתייחסת לתינוק שלה יפה, היא גם אמא שמתייחסת לבני זוגה יפה.
מכיוון שכל דבר, כולל האופן שבו מתייחסים לבני זוג, קשור לגנטיקה - אז האמהות האלו העבירו בגנים את התנהגותן. גם אם היו גדלים בבית יתומים, עדיין היו מתנהגים באותו האופן.

יצאתי דפוק עם נשים והקשרים שלי עם נשים גורמים לי להצטער שלא נולדתי הומו וזהו

מעניין!

האמירה היפה שההנקה מספקת את שלושת הצרכים היחידים של הילוד שייכת לד''ר גרנטלי דיק-ריד, מחבר ''לידה ללא פחד''. אני רק ציטטתי אותו ולצערי המקור לא מופיע כאן.

לא בסדר להטעות ככה את הקוראים.

ככה צריך להתנהג לתינוקות וילדים גם בלי קשר לכלום.

ככל שנוגעים יותר, מרימים, מחבקים, מלטפים ומנשקים

ככל שמגיעים בכל פעם שהתינוק מביע חוסר שביעות רצון (עוד לפני הבכי) ומראים לתינוק שהוא לא לבד אלא שיש מי שמנסה לעזור לו ולטפל בו, ככה הוא יהיה פחות בכיין, יותר עם בטחון ועם פחות חרדות ומצוקות.

אחותי היתה בגישה הפוכה והפעוט שלה, היום ילד קטן, מאוד מאוד בכיין וחרדתי.

אם משדרים לבכות את המסר שאין מי שדואג לו, ומאפשרים לו לבכות כשהוא חסר אונים ולא יכול להאכיל את עצמו/ להחליף לעצמו חיתול או סתם מרגיש בודד, הוא גדל עם חרדה גדולה ותחושה גדולה של חוסר בטחון.

ילד שרגיל שמיד מגיעים אליו, יודע שדואגים לו ולא צריך להגיע לידי בכי.

ילד שמקבל תשומת לב, חום ומגע, גדל להיות הרבה פחות בכיין ועם הרבה פחות בעיות.

ועוד טיפ- אם משפחה נעזרת בסבתא/ מטפלת, לודא שהיא מבינה את הגישה שלכם, אחרת, החויה של הילד תהיה יותר קשה ובעייתית.