גם החריזה היא "על הפנים".

הספר מיועד לילדים בגיל שרבים מהם פוחדים מאריות.
יש משהו מאוד מענג לילד,שהוא קורא על אריה המפחיד בהקשר מגוכך של ילד קטן שרוצה רק תות.

מעניין אם כל הנשים הנאורות ישימו לב להטייה המגדרית הבולטת בספרי ילדים בישראל ובאריה שאהב תות במיוחד. אבות בדרך כלל מודרים או משויכים לתפקידים שוליים. אולי במקום לעסוק כל הזמן בהדרת נשים מכנסים אקדמאיים יתחילו לפעול להכרה במעמדו של האב כהורה מלא בספרות הילדים?

כיצד ניתן לתת המלצה על ספר המכיל מילים שהורים(נורמליים) אינם יכולים להשמיע באזני ילדיהם?
מה חשוב יותר ההתמודדות(או העדרה) או חינוך?
ומה עם שפה נקיה?
אם הכותבת לא היתה תרצה אתר, האם בכלל מישהו היה מטה קשב לספר?תמהני.